חוק לשכת עורכי הדין (תיקון מס'...) (תקופת ההתמחות), התשפ"ה–2025.
מוצע להפוך את הוראת השעה לפיה תקופת ההתמחות עומדת על 12 חודשים להוראת קבע, במקום 18 חודשים.
תזכיר חוק מטעם משרד המשפטים:
|
|
|
|
|
|
|
1. |
בחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961[1], בסעיף 35, במקום סעיף קטן (א) יבוא: |
|
|
|
|
|
"(א) תקופת ההתמחות תהיה 12 חודשים." |
דברי הסבר
משך ההתמחות במשפטים השתנה במהלך השנים – עד שנת1985 עמדה תקופת ההתמחות על שנתיים, כאשר משנת 1963 עד שנת 1985 היה ניתן להתחיל בהתמחות במקביל ללימודי השנה האחרונה במשפטים במוסד להשכלה גבוהה. משנת 1985 עמדה תקופת ההתמחות על 18 חודשים אך במקביל הוגבלה האפשרות להתחיל בהתמחות והותנתה בסיום לימודי המשפטים אשר קוצרו במקביל מארבע שנים לשלוש שנים וחצי. הוועדה לבחינת נושא ההתמחות בראשות השופט ישראל גלעדי (להלן – ועדת גלעדי) המליצה על קיצור ההתמחות, ובשנת 1994 תוקן סעיף 35(א) לחוק פעם נוספת ותקופת ההתמחות הועמדה על שנים־עשר חדשים.
בשנת 2017 הוארכה תקופת ההתמחות ל-18 חודשים, בין היתר לאור המלצות הוועדה לבדיקת נושא בחינות ההתמחות לשם הסמכה בעריכת דין ונושא ההתמחות אשר מונתה ביום ב' בסיוון התש"ס (5 במאי 2000) בידי שר המשפטים ד"ר יוסי ביילין דאז ובראשה עמדה שופטת בית המשפט המחוזי בתל־אביב-יפו דאז הילה גרסטל (להלן – ועדת גרסטל). התיקון האמור לא הוחל על מי שהחל את לימודיו להשכלה משפטית לפני יום תחילתו של התיקון (ובלבד שישלים את תקופת התמחותו בתוך שלוש שנים מסיום לימודים) כך שבפועל מחזור המתמחים שהחלו את התמחותם בחודש מארס 2021 היה המחזור הראשון שרוב המתמחים בו חויבו בתקופת התמחות של 18 חודשים.
לאורך השנים נושא תקופת ההתמחות נבחן על ידי ועדות מקצועיות שונות, שהציעו פתרונות מגוונים לשיפור איכות ההכשרה. ועדת גלעדי (1994) המליצה על קיום קורס מעשי בן שישה חודשים לשיפור איכות ההכשרה. ועדת גרסטל (2002) הציעה להאריך את תקופת ההתמחות ל-18 חודשים לצד עיבוי מערך ההכשרה המעשית. צוות ליישום המלצות ועדת גרסטל, בראשות המנהל הכללי של משרד המשפטים באותה העת – ד"ר גיא רוטקופף (2012) הצביע על קשיים ביישום המלצה זו, בעיקר בשל הנטל הכלכלי על המתמחים. הוועדה לבחינת מתכונת ההסמכה בעריכת דין, בראשות השופט דוד חשין (להלן – ועדת חשין; 2023) המליצה בדעת רוב חבריה על קיצור תקופת ההתמחות ל-12 חודשים בכפוף להקמת בית ספר למתמחים, אשר יקנה לתלמידים ידע משפטי מעשי, כישורים ומיומנויות יישומיים במכלול תחומי המשפט.
יוער כי ממידע שהוצג לוועדת חשין, במסגרת בחינתה את משך ההתמחות, עלה כי הארכת ההתמחות הביאה בין היתר לצמצום ניכר במספר משרות ההתמחות הפנויות בכל מחזור, ולקושי במציאת מקום להתמחות לרבים מבוגרי ההשכלה המשפטית בישראל.
בהמשך, ובעקבות מתקפת הטרור הרצחנית מרצועת עזה על מדינת ישראל, שהחלה בבוקר יום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023), המלחמה שפרצה בעקבותיה, מצב החירום הממושך וגיוס המילואים הנרחב, קוצרה ההתמחות ל-12 חודשים, בהוראת שעה.
קיצור ההתמחות נעשה כדי לצמצם את הקשיים שנגרמו למתמחים, אשר רבים מהם נאלצו להיעדר ממקום התמחותם, בין השאר בשל גיוסם למילואים, הוצאתם לחופשה ללא תשלום או בשל כך שמקום מגוריהם או מקום העבודה שלהם מצוי ביישובים בדרום או בצפון אשר פונו, באופן שיאפשר להם לסיים את מסלול ההכשרה למקצוע בתקופה קצרה יותר, כך שיוסמכו בהקדם כעורכי דין ויוכלו להשתלב בשוק התעסוקה.
ביום ג' בתמוז התשפ"ד (9 ביולי 2024), האריך שר המשפטים בצו את הוראת השעה, כך שתחול לגבי כל מי שיתחיל את התמחותו עד ליום י"א בטבת התשפ"ו (31 בדצמבר 2025).
כעת, ולאור הנתונים שנאספו במסגרת שיתוף הציבור ערב קביעתה של הוראת השעה, כמפורט להלן, מוצע לקבוע כי תקופת ההתמחות תהיה בת 12 חודשים, כהוראת קבע.
בשנת 2023, במסגרת הליך שיתוף ציבור שנערך כחלק מבחינה מעמיקה של קיצור תקופת ההתמחות בהוראת השעה וביחס להסדר זה, נערך סקר עליו השיבו 2,139 סטודנטים, מתמחים, עורכי דין צעירים, ועורכי דין המאמנים מתמחים או ממונים עליהם. תוצאות ההליך הצביעו על כך שרבים סבורים כי עיקר המיומנויות המקצועיות הנדרשות לעורך דין נרכשות בשנה הראשונה של ההתמחות. מעבר לכך הארכת תקופת ההתמחות נתפסת כנטל כלכלי המכביד על ציבור המתמחים ומוביל לשחיקה מקצועית. עוד צוין, כי ההתפתחות המקצועית המשמעותית מתרחשת לאחר המעבר לתפקיד עורך דין, תוך התנסות מעשית ונטילת אחריות מקצועית. עוד במסגרת שיתוף הציבור, התקיימו ראיונות עם נציגי סטודנטים למשפטים, נציגי לשכת עורכי הדין, נציגי משרדי עורכי דין, דיקני פקולטות למשפטים ומשפטנים מהשירות הציבורי הממונים על תחום המתמחים ביחידותיהם. בראיונות אלה נשמעו דעות מגוונות ביחס לקיצור תקופת ההתמחות, חלק מהמשרדים הקטנים והבינוניים סברו שנכון לשמר את תקופת ההתמחות הארוכה בעוד אחרים ומשרדי עורכי הדין הגדולים תמכו בקיצור תקופת ההתמחות, מאחר שהכשרה בת שנה מספיקה לטעמם ומאפשרת יותר גמישות בשוק התעסוקה.
בנוסף להליך שיתוף הציבור הנרחב, ביצע משרד המשפטים סקירה משווה שהעלתה, כי במדינות שבהן תקופת ההתמחות הינה ממושכת יותר, כמו בגרמניה ואנגליה, הדבר מלווה בדרישות מובנות כגון התנסות בתחומים מגוונים, דבר שאינו קיים בישראל.
בנוגע לחשש העולה מהפגיעה באיכות ההסמכה בשל קיצור תקופת ההתמחות ל- 12 חודשים, סקירת עבודתם של הצוותים הקודמים, הליך שיתוף הציבור והסקירה המשווה מצביעים על כך שמשך תקופת ההתמחות לבדו לא מהווה הגורם המרכזי המבטיח את איכות ההסמכה. ההכשרה בתקופת ההתמחות נדרשת לשאת מטען לימודי והתנסותי משמעותי, אחרת, משכה של התקופה – בין אם 12 או 18 חודשים – לא יפיק את הערך המצופה.
הצעה זו לוקחת בחשבון שיקולים יישומיים ופרקטיים, כגון איכות המטלות המקצועיות שמבצעים המתמחים, שלא מושפעת בהכרח מאורך ההתמחות, שכרם הנמוך יחסית, יוקר המחיה המאמיר, והיכולת של המתמחים להפיק ערך משמעותי מהתקופה. יתרה מזו, הצעה זו לוקחת בחשבון השתלבות מהירה בשוק העבודה ונטילת אחריות מקצועית מוקדמת במסגרת עבודה מעשית שתורמות אף הן להתפתחותם המקצועית של עורכי הדין הצעירים.