טיוטת תקנות

 

א. שם התקנות המוצעות

תקנות חדלות פירעון ושיקום כלכלי (תיקון) (צו עיכוב הליכים זמני בהליך לאישור הסדר חוב), התשפ"ה-2025

 

 

ב. מטרת התקנות המוצעות והצורך בהן

מוצע תיקון לתקנות חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ט-2019 לצורך השלמת ההסדרים הכלולים בהצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי (תיקון מס' 9) (צו עיכוב הליכים זמני בהליך לאישור הסדר חוב), התשפ"ה-2024 (להלן – הצעת החוק). בתחילת חודש דצמבר 2024 אישרה מליאת הכנסת את הצעת החוק בקריאה ראשונה והעבירה אותה לוועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת (להלן – ועדת החוקה) לצורך הכנתה לקריאה שנייה ושלישית. במסגרת הצעת החוק מוצע לתקן את חלק י' לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018 כך שתעוגן בו האפשרות של חייבים יחידים ותאגידים המגישים לבית המשפט הצעה להסדר חוב לקבל צו עיכוב הליכים זמני שיתמוך את מטרות ההליך לאישור הסדר החוב שהציעו.

        תיקוני התקנות המוצעים נועדו להשלים את הוראות החקיקה הראשית שבהצעת החוק. הם עוסקים בשלושה נושאים כדלקמן: א) הפרטים והמסמכים שחייב המגיש בקשה להבאת הסדר חוב לאישור בעלי העניין בו יידרש לצרף לבקשה אם ברצונו לבקש גם צו עיכוב הליכים זמני; ב) היבטים פרוצדורליים שונים הנובעים ממתן צו עיכוב הליכים זמני על ידי בית המשפט; ו-ג) הוראות בנוגע למנהל הסדר שמונה בהליך שבמסגרתו ניתן צו כאמור. בהתאם לסעיפים המסמיכים הרלוונטיים, התקנת כל התקנות המוצעות להלן היא בסמכות שר המשפטים. התקנת התקנות בנוגע למנהל הסדר המוצעות בתקנה 7 לתיקון זה טעונה אישור ועדת החוקה.

 

 

ג. להלן נוסח טיוטת התקנות המוצעות:

 

טיוטת תקנות מטעם משרד המשפטים:

טיוטת תקנות חדלות פירעון ושיקום כלכלי (תיקון) (צו עיכוב הליכים זמני בהליך לאישור הסדר חוב), התשפ"ה-2025

___ ב________ התש_______ (___ ב________ ____20)

(חמ _____-3)

__________________

יריב לוין

שר המשפטים

דברי הסבר

כללי          מוצע תיקון לתקנות חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ט-2019 (להלן – התקנות העיקריות) לצורך השלמת ההסדרים הכלולים בהצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי (תיקון מס' 9) (צו עיכוב הליכים זמני בהליך לאישור הסדר חוב), התשפ"ה-2024[4] (להלן – הצעת החוק או תיקון 9 לחוק).

                 בתחילת חודש דצמבר 2024 אישרה מליאת הכנסת את הצעת החוק בקריאה ראשונה והעבירה אותה לוועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת (להלן – ועדת החוקה) לצורך הכנתה לקריאה שנייה ושלישית. במסגרת הצעת החוק מוצע לתקן את חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018 (להלן –החוק) כך שתעוגן במסגרת חלק י' לחוק, שהוא החלק העוסק בהליכי הסדר חוב, האפשרות של חייבים יחידים ותאגידים המגישים לבית המשפט הצעה להסדר חוב עם הנושים לקבל צו עיכוב הליכים זמני שיתמוך את מטרות ההליך לאישור הסדר החוב שהציעו. צו עיכוב הליכים זמני הוא צו שיפוטי המקפיא לפרק זמן מוגבל את הליכי הגבייה וההליכים המשפטיים בעניינו של החייב. לצו זה מספר תוצאות משפטיות נוספות המפורטות בהצעת החוק, בהן בין היתר איסור דיספוזיציה בנכסי החייב.

                 כמוסבר בדברי ההסבר להצעת החוק, ההוראות החדשות הכלולות בה נועדו להחליף את ההוראות הזמניות שנכללו בחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי (תיקון מס' 4 – הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש), התשפ"א-2021 (להלן – הוראת השעה). בהתאם לכך, הצעת החוק כוללת גם הוראת תחילה שלפיה ההוראות החדשות שבה ייכנסו לתוקף ביום פקיעת תוקפה של הוראת השעה, שהוא יום י"ז באדר התשפ"ה (17 במרץ 2025). ההוראות החדשות שבהצעת החוק אמנם כוללות עיגון קבוע בחלק י' לחוק של סעד הדומה במהותו לזה שנכלל בהוראת השעה, אולם המודל החדש לעיגון סעד זה בחלק י' לחוק, שונה בכמה היבטים יסודיים מזה שנכלל בהוראת השעה. מודל חדש זה מבוסס על עבודת מטה שערך משרד המשפטים להפקת לקחים מיישום הוראת השעה. לפירוט נרחב בעניין זה ראו דברי ההסבר להצעת החוק.

                 התיקונים לתקנות העיקריות המפורטים להלן נועדו כאמור להשלים את הוראות החקיקה הראשית הכלולות בהצעת החוק. כל התיקונים המוצעים עוסקים בחלק ו'1 לתקנות העיקריות, הוא החלק שהוראותיו משלימות את הוראות חלק י' לחוק, ושכותרתו בהתאמה לכך היא "הסדר חוב שלא במסגרת צו לפתיחת הליכים". אמנם חלק ו'1 לתקנות העיקריות נכנס לתוקף בשנת 2022, לאחר חקיקת הוראת השעה. אולם, בהינתן זמניותה של הוראת השעה, לא היה מקום לערוך בשעתו תיקוני תקנות בקשר עימה. עתה, על רקע הליכי החקיקה של תיקון 9 לחוק, במסגרתם צפוי עיגון קבוע של הוראות חדשות בחלק י' לחוק בנוגע לצו עיכוב הליכים זמני, נדרש לערוך בהלימה לכך תיקונים בחלק ו'1 לתקנות העיקריות.

                 התיקונים המפורטים להלן עוסקים בשלושה נושאים: א) הפרטים והמסמכים שחייב המגיש בקשה להבאת הסדר חוב לאישור בעלי העניין בו לפי סעיף 321 לחוק (להלן – בקשה להסדר חוב) יידרש לצרף אם ברצונו לבקש גם צו עיכוב הליכים זמני; ב) היבטים פרוצדורליים וטכניים הנובעים ממתן צו עיכוב הליכים זמני על ידי בית המשפט במסגרת הליך לאישור הסדר חוב; ו-ג) הוראות שונות בנוגע למנהל הסדר שמונה בהליך שבמסגרתו ניתן צו כאמור. בהתאם לסעיפים המסמיכים הרלוונטיים, התקנת כל התקנות המוצעות להלן היא בסמכות שר המשפטים. לצורך התקנת התקנות הנוגעות למנהל הסדר שמונה בהליך כאמור, הכלולות בתקנה 7 המוצעת, נדרש גם אישורה של ועדת החוקה (ראו בהתאמה את סעיפים 321א(ב), 322א(ד)(3) ו-322א(ט) הכלולים בהצעת החוק, ואת סעיף 326(ג) שמוצע לתקן במסגרתה).

                 ההוראות המוצעות להלן משלימות כאמור את ההוראות החדשות הכלולות בהצעת החוק ומכאן שיש לקרוא אותן יחד עימן כחלק מהמודל החדש למתן צו עיכוב הליכים זמני בהליכים לפי חלק י' לחוק. כמו ההוראות החדשות שבהצעת החוק, כך גם תיקוני התקנות נועדו לחול באופן דומה הן על הליכי הסדר חוב בעניינם של תאגידים והן על הליכים בעניינם של יחידים, למעט הוראות מסוימות שיחולו רק על תאגיד או על יחיד המנהל עסק. עם זאת, בהינתן שהמבנה הקיים של חלק ו'1 לתקנות העיקריות כולל פרקים נפרדים לעניין הליכי תאגידים והליכי יחידים, נדרש לערוך תיקונים במספר פרקים רלוונטיים.

                 עוד בדומה להצעת החוק, גם התיקונים לתקנות העיקריות בחלקם מבוססים על הוראות הכלולות בהוראת השעה, ובחלקם משנים את ההוראות שנקבעו בהוראת השעה או מוסיפים עליהן. הבדל חשוב בין המודל החדש שנכלל בהצעת החוק ובתיקונים שלהלן לעומת הוראת השעה נוגע לסדרי הדיון בהליך. בשונה מהוראת השעה, התיקונים החדשים הנוגעים לבקשה לצו עיכוב הליכים זמני ולהכרעת בית המשפט בה אינם משנים את סדרי הדיון ואת המבנה הבסיסי של ההליך לאישור הסדר החוב כפי שעוגנו בחלק י' לחוק כשנחקק בשנת 2018, אלא הם משתלבים במבנה זה. בהתאם למודל החדש, הבקשה לצו עיכוב הליכים זמני תיכלל במסגרת הבקשה להסדר חוב, כך ששני הסעדים שהחייב מבקש – קרי, הבאת הסדר החוב המוצע לאישור בעלי העניין, וצו עיכוב הליכים זמני התומך במאמצים לאישור הסדר החוב – יובאו להכרעת בית המשפט יחדיו. פועל יוצא של מודל זה, הוא שההוראות הקיימות בחלק ו'1 לתקנות העיקריות הנוגעות לסדרי הדיון בבקשה להסדר חוב – אינן טעונות שינוי. הוראות אלה ימשיכו לחול על הדיון בכל בקשה להסדר חוב, בין אם החייב בחר לבקש במסגרתה צו עיכוב הליכים זמני ובין אם לאו.

 

לתקנה 1 – תיקון תקנה 159א לתקנות העיקריות

במסגרת תקנה 1 מוצע להוסיף לתקנה 159א לתקנות העיקריות, הכוללת הגדרות שונות לעניין חלק ו'1 לתקנות, את ההגדרה "נושה מהותי". מוצע להגדיר מונח זה לעניין חלק ו'1 לתקנות העיקריות באופן דומה להגדרתו בתקנה 1 לתקנות העיקריות, בשינוי אחד – לעניין פסקה (2) להגדרה האמורה מוצע כי במקום סכום החוב לנושה במועד הגשת הבקשה לצו לפתיחת הליכים ייבחן סכום החוב במועד שבו הוגשה הבקשה להסדר חוב. הגדרה דומה נכללה בהוראת השעה (סעיף 319א(א) לחוק). ההגדרה המוצעת למונח נושה מהותי תשמש בתקנה 159יא1 המוצעת להלן, שעוסקת בהמצאת העתק מצו עיכוב הליכים זמני לנושה כאמור. יצוין כי בחלק ו'1 בנוסחו הקיים כבר נעשה שימוש במונח נושה מהותי בשני מראי מקום נוספים (תקנה 159ה, ותקנה 14(4)(י) אשר חלה מכוח תקנה 159ב1(א)(1)). ההגדרה המוצעת תחול אפוא גם על מראי מקום אלה. יוער לשלמות התמונה כי בהתאם לסעיף 2 לחוק הפרשנות, התשמ"א-1981, כל יתר המונחים בהם נעשה שימוש בחלק ו'1 לתקנות העיקריות מתפרשים וימשיכו להתפרש לפי אותה משמעות הנודעת להם בחלק י' לחוק, כל עוד לא נקבע במפורש אחרת. כך למשל המונחים "צו עיכוב הליכים זמני", "בעלי עניין", "תוכנית הפעלה" ו"מנהל הסדר" – כולם מונחים שמוגדרים בחלק י' לחוק בנוסחו הקיים או שמוצע להגדירם במסגרת תיקון 9 לחוק. בהינתן שמשמעותם של מונחים אלה בתקנות זהה למשמעותם בחוק, אין צורך להגדירם בשנית במסגרת התקנות.

 

לתקנות 2, 3 ו-5 – הוספת תקנות 159ב4 ו-159יד2 ותיקון תקנה 159ד לתקנות העיקריות

במסגרת תקנות 2 ו-3 מוצע להוסיף לחלק ו'1 לתקנות העיקריות שתי תקנות חדשות שיסדירו את הפרטים והמסמכים שחייב המגיש בקשה להסדר חוב יידרש לצרף לבקשה אם ברצונו לבקש גם צו עיכוב הליכים זמני: תקנה 159ב4 שתיכלל בפרק א'1 ותחול על תאגיד המבקש צו עיכוב הליכים זמני, ותקנה 159יד2 שתיכלל בפרק ג'1 ותחול על יחיד המבקש צו כאמור. בהשלמה לכך, מוצע במסגרת תקנה 5 תיקון נקודתי לתקנה 159ד הקיימת, העוסקת בפרסום הודעה על הגשת בקשה להסדר חוב, כך שיובהר כי במסגרת הפרסום אודות הגשת בקשה כאמור יפורט האם התבקש במסגרתה גם צו עיכוב הליכים זמני.

                 שתי התקנות החדשות שמוצע להוסיף מתווספות להוראות אחרות בחקיקה הראשית ובחקיקת המשנה בקשר להגשת בקשות לפי חלק י' לחוק. בהקשר זה יודגש כי בהצעת החוק נכלל סעיף חוק חדש שמספרו 321א המסדיר את הגשתה של בקשה לצו עיכוב הליכים זמני על ידי כל סוגי החייבים (הן תאגידים והן יחידים). לפי המוצע בסעיף 321א, ובשונה מהמודל שנכלל בהוראת השעה, החייב יוכל לבקש צו עיכוב הליכים זמני רק במסגרת בקשה להסדר חוב. הסעיף מונה מספר תנאים נוספים שבהם חייב כאמור יידרש לעמוד; מפרט את הפרטים והמסמכים שעל החייב לכלול בבקשה; ובסעיף קטן 321א(ב) נכללה גם הסמכה לשר המשפטים לקבוע בתקנות פרטים ומסמכים נוספים שייכללו בבקשה. מכוח ההסמכה שבסעיף קטן זה מוצעות התקנות החדשות בעניין בקשה לצו עיכוב הליכים זמני – הן תקנות 159ב4 ו-159יד2 הנזכרות לעיל. יש לקרוא אותן יחד עם הוראות סעיף 321א לחוק.

                 כמו כן, את כל ההוראות האמורות שנוגעות לבקשה לצו עיכוב הליכים זמני יש לקרוא יחד עם ההוראות לפי סעיף 321(ב) לחוק, שבמסגרתו ובמסגרת התקנות שהותקנו מכוחו קיימות כבר היום בדין הוראות מפורטות בעניין פרטים ומסמכים שיש לצרף לכל בקשה להסדר חוב באשר היא (כלומר, גם כזו שלא התבקש במסגרתה עיכוב הליכים). במיוחד יש להדגיש את תקנות 159ב1 ו-159יד1 הקיימות, שעוסקות, בהתאמה, בבקשה להסדר חוב שמגיש תאגיד או יחיד. בתקנות אלה נקבע, בין היתר, כי על חייב (תאגיד או יחיד) המגיש בקשה להסדר חוב יחולו בשינויים המחויבים הוראות שונות שחלות על חייב המגיש בקשה לצו לפתיחת הליכים. בהקשר לדיון בתיקון 9 לחוק ובתקנות המשלימות אותו, ראוי לציין כי לפי הדין הקיים על כל תאגיד המגיש בקשה להסדר חוב חלה חובה לצרף לבקשה את הפרטים והמסמכים המנויים בתקנות 13(1) עד (6) ו-14(4). אלה כוללים בין היתר דוח מפורט ערוך לפי טופס 1 שבתוספת לתקנות העיקריות בעניין נכסי התאגיד, חובותיו, והליכי גבייה והליכים משפטיים בעניינו; דוחות כספיים שנתיים של התאגיד לשנתיים שקדמו לשנת הגשת הבקשה, מבוקרים כדין בידי רואה חשבון; ועוד. לגבי יחיד המגיש בקשה להסדר חוב הדין הקיים מורה כי עליו לצרף לבקשה, בין היתר, דוח מפורט על מצבו הכלכלי של היחיד ערוך לפי טופס 5 לתוספת לתקנות העיקריות.

                 פועל יוצא של שינוי המודל למתן צו עיכוב הליכים זמני כמפורט בהצעת החוק לעומת המודל שנכלל בהוראת השעה, הוא שבבואו להכריע בבקשה לצו עיכוב הליכים זמני – כבר יהיו מונחים בפני בית המשפט כל הפרטים והמסמכים המפורטים בסעיף 321(ב) לחוק ובתקנות שהותקנו מכוחו. לכן, את ההוראות החדשות שמוצע לעגן בשתי התקנות הנזכרות לעיל – תקנה 159ב4 לגבי בקשת תאגיד ותקנה 159יד2 לגבי בקשת יחיד – יש לקרוא בהקשר האמור. להלן יפורטו ההוראות החדשות המוצעות.

                 מוצע לקבוע כי כל חייב (תאגיד או יחיד) המגיש בקשה להסדר חוב יפרט בבקשתו כי התקיימו בו התנאים להגשת בקשה לפי סעיף 321א לחוק והתנאים למתן צו עיכוב הליכים זמני לפי סעיף 322א לחוק. לצורך עמידה בהוראה זו יהיה על החייב לפרט את עמידתו ברשימת תנאים זו: אין לגביו צו לפתיחת הליכים; במהלך שנים עשר החודשים שקדמו למועד הגשת בקשתו לא ניתן בעניינו צו עיכוב הליכים זמני; לגבי חייב שהוא תאגיד – הסדר החוב המוצע עניינו שמירת עסקו של התאגיד כעסק פעיל; יש סיכוי סביר לאישור הסדר החוב בהתאם להוראות חלק י' לחוק וצו עיכוב הליכים זמני נחוץ לשם כך; הנזק שעלול להיגרם לחייב אם לא יינתן צו עיכוב הליכים זמני עולה על הנזק שעלול להיגרם לנושים אם יינתן הצו; מתן הצו הוא צודק וראוי בנסיבות העניין ואינו פוגע בנושים במידה העולה על הנדרש; אין לחייב חוב עבר לנושה שבשלו הייתה קמה לנושה זכאות לגמלה לפי חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 אילו היה ניתן לגבי החייב צו לפתיחת הליכים, או שבמסגרת הסדר החוב שהחייב מציע הוא מתחייב לפרוע במלואו כל חוב כאמור; ולגבי חייב שהוא תאגיד או יחיד המנהל עסק – יש אמצעים למימון ההוצאות הכרוכות בהפעלת התאגיד או העסק בתקופת צו עיכוב ההליכים הזמני ואין חשש סביר שהפעלה כאמור תפגע בנושים. בנוסף, מוצע לקבוע כי העובדות המפורטות בבקשה להסדר חוב ולצו עיכוב הליכים זמני שהגיש החייב ובמסמכים המצורפים לה יאומתו בתצהיר. זאת בדומה לחובה להגיש תצהיר המאמת בקשה לצו לפתיחת הליכים (סעיפים 12 ו-104 לחוק).

                 לגבי תאגיד מוצע לקבוע בתקנה 159ב4, בנוסף לאמור, גם את ההוראות הבאות:

(א) התאגיד יכלול בבקשתו פירוט כיצד הסדר החוב המוצע יביא לשמירת עסקו של התאגיד כעסק פעיל. פירוט זה נועד לצורך ביסוס התקיימותו של תנאי הסף שנכלל בסעיף 321א(א)(3) שבהצעת החוק.

(ב) התאגיד יכלול בבקשתו פירוט של תוכנית ההפעלה. תוכנית זו מוגדרת בהצעת החוק כתוכנית המפרטת את אופן הפעלת התאגיד בתקופת עיכוב ההליכים ואת האמצעים למימון ההוצאות הכרוכות בהפעלה. בכלל זה יהיה על התאגיד לפרט את ההכנסות הצפויות מהפעלתו וממקורות נוספים, את ההוצאות הצפויות לשם הפעלתו והאמצעים למימונן, תכנון עסקי ופעולות הנחוצות להפעלה, והכל בהתאם למאפייני התאגיד. נוסף על כך, התאגיד יכלול בבקשתו אישור בכתב מאת רואה חשבון לפיו הפעלתו בהתאם לתוכנית ההפעלה היא ישימה ולא גרעונית. זאת, על מנת לצמצם את החשש מפני פגיעה בנושים כאשר ניתן צו עיכוב הליכים זמני שמכוחו מתאפשרת הפעלת תאגיד בלי מינוי נאמן.

(ג)  על בקשה לעכב הליכים נגד אדם שלישי מכוח סעיף 322א(ו) לחוק, שנכלל בהצעת החוק, יחולו בשינויים המחויבים תקנות 39 עד 42 לתקנות העיקריות. תקנות אלה מסדירות את הבקשה המקבילה המוגשת במסגרת הליכי חדלות פירעון של תאגיד לפי חלק ב' לחוק.

                 לבסוף, לגבי יחיד מוצע לקבוע בתקנה 159יד2 גם את ההוראות הבאות:

(א) היחיד יכלול בבקשתו הצהרה כי הוא מבין את ההוראות שיחולו עליו אם יינתן בעניינו צו עיכוב הליכים זמני ומתחייב לעמוד בהן. מוצע כי הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי (להלן – הממונה) יפרסם באתר האינטרנט שלו נוסח הצהרה ויפרט בו את ההוראות שיחולו על היחיד אם יינתן בעניינו צו עיכוב הליכים זמני. הוראה זו דומה להוראה הכלולה בהוראת השעה, בסעיף 319יז(ב)(4) לחוק, אשר מכוחה פורסם נוסח הצהרה באתר האינטרנט של הממונה.

(ב) לגבי יחיד המנהל עסק, שהסדר החוב שהציע נועד לשם המשך הפעלת עסקו – יחולו הוראות זהות לאלה שיחולו על תאגיד בקשר לפרטים שיש לכלול בתוכנית ההפעלה.

 

לתקנות 4, 6 ו-8 – הוספת תקנות 159יא1 ו-159יא2 וטופס 12 ותיקון תקנה 159יז לתקנות העיקריות

במסגרת תקנה 4 מוצע להוסיף לתקנות העיקריות שתי תקנות חדשות כדלקמן.

                 התקנה הראשונה היא תקנה 159יא1, במסגרתה מוצע לקבוע כי מקום שבית המשפט הורה על מתן צו עיכוב הליכים זמני, יחולו ההוראות הבאות: ראשית, מוצע לקבוע כי בסמוך ככל האפשר למועד מתן הצו, התאגיד ימציא העתק של הצו לרשם החברות או רשם השותפויות לפי העניין (להלן – הרשם), לנושים המהותיים של התאגיד (בהתאם להגדרתם כמפורט בתקנה 1 הנזכרת לעיל) ולכל אדם נוסף שיורה בית המשפט. כמו כן התאגיד ישלח לרשם הודעה ערוכה לפי טופס 4 שבתוספת לתקנות העיקריות, בשינויים מחויבים. הוראות אלה מקבילות להוראות לגבי המצאת העתק מצו לפתיחת הליכים שניתן בעניינו של תאגיד ולגבי שליחת הודעה לרשם אודות מתן הצו (ראו תקנה 36 לתקנות העיקריות).

                 שנית, מוצע לקבוע הוראות לגבי שליחת העתק של הצו על ידי התאגיד לממונה לצורך פרסומו, ולגבי הפרטים השונים שייכללו בהודעה שיפרסם הממונה באתר האינטרנט של משרד המשפטים. על פרסום זה יחולו גם הוראות קיימות בתקנות העיקריות שחלות על הפרסומים הנעשים על ידי הממונה. לגבי מקרה שבו הצו ניתן במעמד צד אחד, מוצע לקבוע כי יחולו בשינויים מחויבים תקנות 30 עד 32 לתקנות העיקריות. עניינן של תקנות אלה בהמצאה ופרסום של החלטה על מתן סעד זמני במעמד צד אחד ושל החלטה לבטל סעד כאמור, ומכאן הרלוונטיות לעניין צו עיכוב הליכים זמני שניתן במעמד צד אחד. יצוין כי האפשרות שהצו יינתן במעמד צד אחד כלולה בהצעת החוק בסעיף 322א(ז). כמו כן בסעיף 322א(ט) שנכלל בהצעת החוק הוצע להסמיך את שר המשפטים לקבוע הוראות לעניין פרסום הודעה לציבור בדבר מתן צו עיכוב הליכים זמני ומסירת הודעה אם הצו ניתן במעמד צד אחד.

                 לגבי מצב שבו בית המשפט הורה על ביטול צו עיכוב ההליכים הזמני, מוצע לקבוע כי יחולו בשינויים המחויבים הוראות תקנה 37 לתקנות העיקריות, שעוסקות בהמצאה ופרסום של החלטה על ביטול צו לפתיחת הליכים. עוד מוצע לקבוע כי לעניין ציון ההליך באתר האינטרנט של התאגיד תחול תקנה 38 לתקנות העיקריות, בשינויים מחויבים. לבסוף מוצע לקבוע כי אם חדל להתקיים תנאי מהתנאים למתן הצו תחול על התאגיד החובה להודיע לבית המשפט ולמנהל ההסדר על כך באופן מידי.

                 התקנה השנייה שאותה מוצע להוסיף לתקנות העיקריות היא תקנה 159יא2, שעניינה אופן הגשת הודעה של נושה של התאגיד בדבר הסכמתו להאריך את תקופת תוקפו של הצו לפי הוראות סעיף 322א(ד)(3) אשר בהצעת החוק. בהשלמה לכך, תקנה 8 המוצעת כוללת תיקון לתוספת לתקנות העיקריות לצורך הוספת טופס 12, שלפיו תיערך הודעת נושה כאמור.

                 במסגרת תקנה 6 מוצע לקבוע כי כל ההוראות החדשות הנזכרות לעיל, שיעוגנו כאמור במסגרת תקנות 159יא1 ו-159יא2 לתקנות העיקריות (לרבות טופס 12 בתוספת), יחולו בשינויים מחויבים גם בהליך הסדר חוב בעניינו של יחיד שניתן במסגרתו צו עיכוב הליכים זמני.

 

לתקנה 7 – הוספת פרק ו' לחלק ו'1 לתקנות העיקריות

מוצע להוסיף בסוף חלק ו'1 לתקנות העיקריות פרק חדש – פרק ו' – שיכלול הוראות לגבי מנהל הסדר שמונה בהליך שניתן בו צו עיכוב הליכים זמני. מוצע לכלול בפרק זה מספר תקנות שיפורטו להלן. כמפורט בדברי ההסבר להצעת החוק, תפקידו וסמכויותיו של מנהל ההסדר במסגרת תיקון 9 לחוק והתקנות המשלימות אותו שונים מאלה של נאמן בהליכי חדלות פירעון. תפקידו הוא לפעול מטעם בית המשפט להבטחת הניהול התקין של ההליכים לאישור הסדר החוב והשמירה על נכסי החייב במהלכם. במסגרת עבודת המטה שעל בסיסה גובש תיקון 9 לחוק נבחנו תפקידיו וסמכויותיו של מנהל ההסדר. בחינה זו עדיין נמשכת נוכח חשיבות הסוגייה. משרד המשפטים מזמין את הציבור להעיר הערותיו ולהציע הצעותיו בנושא תפקידי מנהל ההסדר לרבות בקשר עם ההוראות המוצעות לעיל. יוער כי לפי סעיף 326(ג) לחוק, התקנת התקנות בנושא האמור על ידי שר המשפטים טעונה אישור של ועדת החוקה.

                 ראשית, מוצע להוסיף תקנה חדשה שמספרה יהיה 159כד ויפורטו בה תפקידים וסמכויות של מנהל הסדר שמונה בהליך שניתן בו צו כאמור (הן הליך בעניינו של תאגיד והן בעניינו של יחיד). במסגרת הצעת החוק נכלל סעיף קטן חדש שיתווסף לחוק ומספרו 326(א1), שלפיו עם מתן הצו ימנה בית המשפט מנהל הסדר שיפעל מטעמו להבטחת הניהול התקין של ההליכים לאישור הסדר החוב ולהבטחת השמירה על נכסי התאגיד או היחיד (לפי העניין) במהלך ההליכים. יוזכר גם כי בפרק ה' לחלק ו'1 לתקנות העיקריות כבר קבועות הוראות אשר חלות וימשיכו לחול לגבי כל מנהל הסדר לפי חלק י' לחוק. הוראות אלה קובעות, בין היתר, כי מנהל הסדר רשאי לפנות בכתב לבית המשפט בבקשה למתן הוראות בכל עניין הנוגע למילוי תפקידו או להפעלת סמכויותיו לפי החוק (לרבות התקנות) או כפי שנכללו בהסדר החוב (תקנה 159יט).

                 נוסף על ההוראות האמורות מוצע להבהיר כי מנהל הסדר שמונה בהליך שניתן בו צו עיכוב הליכים יבצע את הפעולות המפורטות בסעיפים קטנים 326(א)(1) עד (3) לחוק, הכוללות: הכרעה לעניין זכות הצבעה וכוח הצבעה של בעלי העניין באסיפות הסוג; הכרעה לעניין היקף הזכויות של בעלי העניין בהסדר החוב שאושר לשם חלוקת תמורה; ופעולות נוספות הדרושות ליישום הסדר החוב שאושר כפי שיורה בית המשפט. זאת משום שכאשר ניתן צו עיכוב הליכים זמני, תהיה חובה למנות מנהל הסדר, ובהתאם לכך תהיה חובה על מנהל ההסדר לבצע את הפעולות הבסיסיות האמורות לעיל. יצוין לשלמות התמונה ולמען הסר ספק כי במסגרת הליך הסדר החוב, שהוא הליך המבוסס על הגעה להסכמות בין הצדדים באישור בית המשפט, הצדדים להסדר חוב מסוים יכולים לכלול במסגרת ההסכמות ביניהם, שיאושרו לפי הוראות חלק י' לחוק, גם פעולות נוספות שיבוצעו על ידי מנהל ההסדר במסגרת ההליך, ביניהן למשל ביצוע בדיקות בעניין מצגים שהחייב הציג במסגרת הסדר החוב שהציע. מטבע הדברים תוכנו המסוים של הסדר החוב שיוצע, יוסכם ויאושר משתנה ממקרה למקרה בהתאם להסכמות הצדדים.

                 כאמור, מנהל ההסדר יפעל מטעם בית המשפט להבטחת תקינות ההליכים והשמירה על הנכסים במהלכם. לצורך כך, מוצע להעניק לו מספר סמכויות. מוצע לקבוע שאם מנהל ההסדר נוכח כי החייב אינו מקיים הוראה מהוראות חלק י' לחוק או מהוראות חלק ו'1 לתקנות העיקריות, ובכלל זה אם נוכח כי חדל להתקיים תנאי מהתנאים למתן צו עיכוב ההליכים הזמני לגבי החייב, יודיע על כך לבית המשפט בהקדם האפשרי. יצוין כי מכוח חובה זו יהיה על מנהל ההסדר לדווח לבית המשפט גם על אי-שיתוף פעולה של החייב או אדם שלישי עם מנהל ההסדר עצמו העומד בניגוד להוראות שבחוק ובתקנות.

                 עוד מוצע לקבוע כי אם סבר מנהל ההסדר כי פעולה שבכוונת החייב לבצע עלולה לפגוע בבעלי העניין כהגדרתם בחוק, או אם סבר בעניינו של חייב שהוא תאגיד כי פעולה שבכוונתו לבצע אינה לטובת התאגיד – ידווח על כך לבעלי העניין ולבית המשפט בצירוף חוות דעתו לעניין הפגיעה שעלולה להיגרם. בהקשר זה מוצע להבהיר כפי שהובהר בהוראת השעה כי מנהל ההסדר לא ימסור מידע החורג מהנדרש לשם מילוי תפקידיו. כמו כן מוצע כי מנהל ההסדר יפנה למי שמופקד על רישום נכסים בפנקס המתנהל לפי דין כדי לרשום בפנקס הערה כי ניתן לגבי החייב צו עיכוב הליכים זמני, והוא יעשה כן. זאת לצורך הבטחת השמירה על נכסי החייב.

                 כחלק מתפקידי מנהל ההסדר בהליך בעניינו של חייב שהוא תאגיד או של חייב שהוא יחיד המנהל עסק, מוצע לקבוע כי מנהל ההסדר יודיע לבית המשפט על כל שינוי או חריגה מהותיים ביישום תוכנית ההפעלה כהגדרתה בסעיף 321א לחוק, בצירוף חוות דעתו לעניין החריגה האמורה. בנוסף, לגבי הליך בעניינו של חייב שהוא תאגיד, מוצע לקבוע כי מנהל ההסדר ישתתף בכל ישיבות הדירקטוריון של התאגיד וועדותיו, וכי הוא יהיה רשאי לקבל כל מידע שחבר דירקטוריון רשאי לקבל. זאת, אלא אם כן בית המשפט מצא שאין צורך באמור כדי להבטיח את הניהול התקין של ההליך או את השמירה על נכסי התאגיד. מוצע להסמיך את בית המשפט לקבוע לפי שיקול דעתו תנאים להשתתפות מנהל ההסדר בישיבות ולקבלת מידע כאמור. הוראות דומות נכללו בהוראת השעה (ראו סעיפים 319יג ו-319יד לחוק).

                 לצורך ביצוע תפקידי מנהל ההסדר כפי שתוארו לעיל, מוצע להוסיף תקנה חדשה שמספרה יהיה 159כה ויוסדרו במסגרתה חובות רלוונטיים של החייב ושל צד שלישי. ראשית, מוצע לקבוע חובה שתחול על החייב לשתף פעולה עם מנהל ההסדר ולמסור לו כל מידע שידרוש הנחוץ לו לשם מילוי תפקידו. מוצע כי חובה זו תחול גם על אדם שלישי שבית המשפט הורה על עיכוב הליכים בעניינו לפי סעיף 322א(ו) לחוק (סעיף שנכלל בהצעת החוק). לצד החובה האמורה, ובדומה לקבוע בהוראת השעה, מוצע לקבוע כי אם החייב או אדם שלישי כאמור סבור שמידע שמנהל ההסדר דרש ממנו אינו נחוץ לשם מילוי תפקידו, הוא יהיה רשאי לפנות לבית המשפט בבקשה לפטור אותו ממסירת המידע.

                 בנוסף, מוצע לקבוע חובה שתחול על חייב (תאגיד או יחיד) למסור למנהל ההסדר, זמן סביר לפני קבלת החלטה לגבי פעולה או עסקה המחייבת את אישור בית המשפט, את כל המידע הנוגע לעניין. מוצע לחייב את החייב לפנות למנהל ההסדר לקבלת עמדתו בעניין בטרם הפנייה לבית המשפט בבקשה לאישור הפעולה או העסקה, ולקבוע כי החייב יצרף את עמדת מנהל ההסדר לבקשה שיגיש לבית המשפט. כמו כן בעניינו של חייב שהוא תאגיד או יחיד המנהל עסק, מוצע לחייבו לדווח למנהל ההסדר מידי חודש על ההיקף הצפוי של הוצאות והכנסות של התאגיד או העסק, ועל ההוצאות וההכנסות בפועל. בהקשר לכך מוצע לחייב את החייב לדווח למנהל ההסדר באופן שוטף על פעילותו בהתאם לתוכנית ההפעלה כהגדרתה בחוק, ולהודיע לו על כל שינוי או חריגה מהותיים ביישום התוכנית לפני קבלת החלטה על כך; ואם השינוי או החריגה לא כרוכים בקבלת החלטה, החייב ידווח עליהם למנהל ההסדר מידע עם היוודע לו עליהם.

                 ההוראות האמורות בנוגע למסירת מידע ושיתוף פעולה עם מנהל ההסדר נדרשות לצורך ביצוע תפקידי מנהל ההסדר להבטיח את הניהול התקין של ההליך והשמירה על נכסי החייב במהלכם. הבטחת גישה של מנהל ההסדר למידע, שיתוף פעולה של החייב וצד שלישי עמו, ואפשרותו לפנות לבית המשפט שהוא פועל מטעמו – כל אלה נדרשות משום שמתן צו עיכוב הליכים זמני לחייב בלי מינוי נאמן עלול להביא לפגיעה פוטנציאלית בנושים. הדבר נכון ביתר שאת כשמתאפשרת הפעלת תאגיד או עסק על ידי החייב עצמו בלי מינוי נאמן, אף אם לפרק זמן מגודר. להרחבה אודות מגמת תיקון 9 להעניק הגנות לנושים ראו בדברי ההסבר להצעת החוק.

                 מוצע להוסיף תקנה חדשה שמספרה יהיה 159כו. במסגרת תקנה זו מוצע לשמר הוראה שנכללה בהוראת השעה, לפיה כשניתן צו עיכוב הליכים זמני בעניינו של יחיד, בית המשפט יקבע את שכר מנהל ההסדר בהתאם לתקנות לפי סעיף 326 לחוק, לפי החלופה הנמוכה שבתקנות האמורות. לצד זאת מוצע לקבוע כברירת מחדל כי אם הסדר החוב בעניינו של היחיד אושר לפי הוראות החוק והושלם ביצועו, השכר לא יפחת מסכום של 9,000 שקלים חדשים, הכולל הוצאות, בצירוף מס ערך מוסף, ואולם בית המשפט יהיה רשאי להקטין את השכר או להגדילו, מנימוקים שיירשמו, בהתאם לתקנות האמורות.

 

לתקנה 9 – תחילה ותחולה      מוצע לעגן הוראה לפיה מועד התחילה והיקף התחולה של תקנות אלה יהיו זהים למועד התחילה ולהיקף התחולה של תיקון 9 לחוק, שאותו תקנות אלה נועדו להשלים.