תוכן עניינים

תזכיר חוק. 2

א. שם החוק המוצע. 2

ב. מטרת החוק המוצע, הצורך בו, עיקרי הוראותיו והשפעתו על הדין הקיים. 2

ג. השפעת החוק המוצע על קבוצות אוכלוסייה מסוימות. 3

ד. השפעת תזכיר החוק המוצע על התקציב ועל התקן המנהלי של המשרד היוזם, משרדים אחרים ורשויות אחרות. 3

ה. להלן נוסח תזכיר החוק המוצע ודברי הסבר. 4

הצעת חוק הפיקוח על המעונות  (התמודדות עם התנהגות מאתגרת מסכנת), התשפ"ה-2025. 4

1.  הוספת פרק. 4

"פרק א' – כללי". 4

2.  תיקון סעיף 1. 4

3.  הוספת סעיפים 7ב-7ט. 5

פרק ב' - התמודדות עם התנהגות מאתגרת מסכנת. 5

4.  "עקרונות בהתמודדות עם התנהגות מאתגרת מסכנת של אדם עם מוגבלות. 5

5.  הוספת פרק. 10

"פרק ג' – הוראות שונות". 10

6.  הוספת תוספת. 10

תוספת. 10

(סעיף 7ב) 10

אמצעי הגנה מגבילים. 10

7.  תחילה. 12

דברי הסבר. 12

 

תזכיר חוק

 

א. שם החוק המוצע

הצעת חוק הפיקוח על המעונות  (תיקון – התמודדות עם התנהגות מאתגרת מסכנת), התשפ"ה-2025

 

 

ב. מטרת החוק המוצע, הצורך בו, עיקרי הוראותיו והשפעתו על הדין הקיים

מטרת תיקון זה היא לעגן ולהסדיר את אופן ההתמודדות עם התנהגות מאתגרת מסכנת במסגרות מנהל מוגבלויות של משרד הרווחה.

התנהגות מאתגרת מסכנת היא התנהגות שגורמת, או עלולה לגרום, לסיכון ממשי לאדם עצמו או לזולתו. ההתנהגות ודפוסיה נבחנים על-פי שכיחות ההתנהגות, עוצמתה, משכה ורמת הסיכון שהתנהגות זו מהווה לאדם עצמו או לזולתו.

ברקע לתיקון, ביום ז' בחשוון התשפ"ג ( 1 בנובמבר 2022) נכנס לתוקף חוזר המנכ"לית של משרד הרווחה (להלן – המשרד) שעניינו "כלים ותהליכים לזיהוי, מניעה ומענה למצבי התנהגות מאתגרת מסכנת במסגרות של מינהל מוגבלויות" (להלן – החוזר). מטרת החוזר היא להבנות דפוס עבודה אחיד בהתמודדות עם התנהגות מאתגרת ומסכנת בקרב אנשים עם מוגבלות המקבלים שירות במסגרות מינהל מוגבלויות השונות, וכן להתוות כלים, מנגנונים ועזרים מסייעים לצורך התמודדות עם מצבי התנהגות כאמור, והכל תוך שמירה מרבית על זכויותיו, חירותיו, שלומו ובטחונו של האדם עם המוגבלות. במסגרת זאת, החוזר קובע כללים לעניין אופן השימוש באמצעי הגנה המגבילים את חירותו של אדם, במקרים חריגים בהם השימוש בהם נדרש לצורך מניעת סכנה ממשית לאדם או לזולתו.

הסדרת אופן ההתמודדות עם התנהגות מאתגרת מסכנת, ובפרט שימוש באמצעי הגנה שמגבילים את חירותו של אדם, הוא נושא רגיש ומורכב. עם זאת, לעמדת המשרד, היעדר הסדרה של הנושא עלול להוביל לפגיעה בזכויות אנשים עם מוגבלות המקבלים שירותים במסגרות מינהל מוגבלויות ובזכויות הסובבים אותם, ומשכך על אף הקושי והמורכבות שבדבר, המשרד פעל להסדרת הנושא – ראשית בחוזר מנכ"ל וכעת בחקיקה. בנוסף, הסדרה זו נדרשת על מנת לאפשר שילוב של אנשים עם מוגבלות, גם עם התנהגות מאתגרת מסכנת, במסגרות מינהל מוגבלויות.

יצוין כי בזמן שחלף מאז כניסת החוזר לתוקף, המשרד התרשם כי ההסדרה הובילה לשינוי בתפיסה בשטח לגבי אופן ההתמודדות עם התנהגות מאתגרת מסכנת ולהפחתה משמעותית בשימוש באמצעים המגבילים את חירותו של אדם. למשל,  פרסום חוזר המנכ"ל הפחית את השימוש באמצעי הגנה מגבילים, ובנוסף לכך הופסק במידה רבה שימוש באמצעים מסוימים שנאסרו בחוזר (למשל שימוש במיטות "לול").

בחודש ינואר 2023 פרסם המשרד תזכיר חוק שירותי רווחה לאנשים עם מוגבלות (תיקון – אמצעי הגנה מגבילים), התשפ"ג-2023, במטרה לעגן ולהסדיר בחקיקה את השימוש באמצעי הגנה מגבילים. התקבלו הערות ציבור רבות על תזכיר החוק. המשרד למד אותן במהלך התקופה שחלפה וערך בחינה מהי הדרך הראויה להתקדם עם הסדרת הנושא.

כמו כן, בחודש נובמבר 2024 התקיים יום שיח עם נציגים מהציבור לצורך הקשבה לעמדותיהם והתייחסותם בעניין טיוטת התזכיר ובעניין שימוש באמצעי הגנה ככלי להתמודדות עם מצבי סיכון בשל התנהגות מאתגרת, בטרם ימשיך בהליך פורמאלי של פרסום להערות הציבור. ליום זה הוזמנו להשתתף ארגונים מרכזיים העוסקים בקידום זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות, ארגונים ואנשי מקצוע המפעילים מסגרות המעניקות טיפול לאנשים עם מוגבלות עם התנהגות מאתגרת, ונציגי משפחות.

תזכיר החוק שמופץ כעת הוא תוצאה של הדיונים שהתקיימו בנושא בשנתיים האחרונות, וכן תוצאה של למידה מהערות הציבור שהתקבלו על תזכיר החוק הקודם והעקרונות שעלו ביום השיח שהתקיים. 

במסגרת ההסדרה המוצעת, מוצע לעגן את עקרונות ההתמודדות עם התנהגות מאתגרת מסכנת של אנשים עם מוגבלות במעונות כהגדרתן בחוק הפיקוח על מעונות, התשכ"ה-1965.

במסגרת העקרונות, בין היתר, מוצע כי לאדם עם מוגבלות הנוקט בהתנהגות מאתגרת מסכנת במעון תיבנה תוכנית טיפול אישית אשר במרכזה זיהוי, מניעה והתמודדות עם אותה התנהגות מאתגרת מסכנת. התוכנית תתמקד בשמירה על כבוד האדם וחירותו, לצד שמירה על ביטחונו ושלומו של אותו אדם ואנשים בסביבתו.

ההסדר המוצע מגדיר את התנאים בהם ניתן יהיה לעשות שימוש באמצעי הגנה מגבילים לצורך התמודדות עם התנהגות מאתגרת מסכנת הגורמת לסיכון ממשי ומגדיר מהו אותו סיכון, וכן מפרט בתוספת את אמצעי ההגנה המותרים לשימוש. למשל, בטרם שימוש באמצעי הגנה מגבילים, יש לכלול התייחסות לשימוש בתוכנית הטיפול האישית של האדם, וזאת לאחר שנבחנו אמצעים חלופיים שפגיעתם פחותה למניעת הסיכון הממשי לאדם או לזולתו, ושהוסבר לאדם, ככל הניתן, ולנציגו החוקי, על תוכנית ניהול הסיכונים שלו, מהות אמצעי ההגנה המגביל והצורך בשימוש בו. עוד מוצע להסדיר את התנאים שבהם ניתן יהיה לעשות שימוש באמצעי הגנה מגבילים במצב של התנהגות מאתגרת בלתי צפויה. כמו כן, על פי ההסדר המוצע, תוקם ועדת חריגים שתכלול עובדי המשרד אשר תהיה מוסמכת לאשר שימוש באמצעי הגנה מגביל, לאדם שעניינו הובא בפני הוועדה, אם השתכנעה כי הדבר נדרש במקרים חריגים לשם שמירה על שלומו ובטחונו של האדם עצמו והסובבים אותו, גם בתנאים שלא על פי הכללים שבתוספת, תוך קביעת הסייגים בשימוש.

 

ג. השפעת החוק המוצע על קבוצות אוכלוסייה מסוימות

תזכיר החוק עתיד להשפיע על דרכי הטיפול באנשים עם מוגבלות הנמצאים במסגרות מינהל מוגבלויות הנוקטים בהתנהגות מאתגרת מסכנת, על אנשים עם מוגבלות במסגרות החשופים למצבי סיכון בשל התנהגות מאתגרת מסכנת של אחרים, ועל הצוות המטפל במסגרות אלה.   

 

ד. השפעת תזכיר החוק המוצע על התקציב ועל התקן המנהלי של המשרד היוזם, משרדים אחרים ורשויות אחרות.

ייבחן לקראת העברת טיוטת החוק לוועדת שרים לענייני חקיקה

 

 

 

 

ה. להלן נוסח תזכיר החוק המוצע ודברי הסבר

הצעת חוק מטעם משרד הרווחה והביטחון החברתי:

הצעת חוק הפיקוח על המעונות  (התמודדות עם התנהגות מאתגרת מסכנת), התשפ"ה-2025

 

 

 

דברי הסבר

מטרת תיקון זה היא לעגן ולהסדיר את אופן ההתמודדות עם התנהגות מאתגרת מסכנת במסגרות מנהל מוגבלויות של משרד הרווחה.

התנהגות מאתגרת מסכנת היא התנהגות שגורמת, או עלולה לגרום, לסיכון ממשי לאדם עצמו או לזולתו. ההתנהגות ודפוסיה נבחנים על-פי שכיחות ההתנהגות, עוצמתה, משכה ורמת הסיכון שהתנהגות זו מהווה לאדם עצמו או לזולתו.

ברקע לתיקון, ביום 01.11.2022 נכנס לתוקף חוזר המנכ"לית של משרד הרווחה (להלן – המשרד) שעניינו "כלים ותהליכים לזיהוי, מניעה ומענה למצבי התנהגות מאתגרת מסכנת במסגרות של מינהל מוגבלויות" (להלן – החוזר). מטרת החוזר היא להבנות דפוס עבודה אחיד בהתמודדות עם התנהגות מאתגרת ומסכנת בקרב אנשים עם מוגבלות המקבלים שירות במסגרות מינהל מוגבלויות השונות, וכן להתוות כלים, מנגנונים ועזרים מסייעים לצורך התמודדות עם מצבי התנהגות כאמור, והכל תוך שמירה מרבית על זכויותיו, חירותיו, שלומו ובטחונו של האדם עם המוגבלות. במסגרת זאת, החוזר קובע כללים לעניין אופן השימוש באמצעי הגנה המגבילים את חירותו של אדם, במקרים חריגים בהם השימוש בהם נדרש לצורך מניעת סכנה ממשית לאדם או לזולתו.

הסדרת אופן ההתמודדות עם התנהגות מאתגרת מסכנת, ובפרט שימוש באמצעי הגנה שמגבילים את חירותו של אדם, הוא נושא רגיש ומורכב. עם זאת, לעמדת המשרד, היעדר הסדרה של הנושא עלול להוביל לפגיעה בזכויות אנשים עם מוגבלות המקבלים שירותים במסגרות מינהל מוגבלויות ובזכויות הסובבים אותם, ומשכך על אף הקושי והמורכבות שבדבר, המשרד פעל להסדרת הנושא – ראשית בחוזר מנכ"ל וכעת בחקיקה. בנוסף, הסדרה זו נדרשת על מנת לאפשר שילוב של אנשים עם מוגבלות, גם עם התנהגות מאתגרת מסכנת, במסגרות מינהל מוגבלויות.

יצוין כי בזמן שחלף מאז כניסת החוזר לתוקף, המשרד התרשם כי ההסדרה הובילה לשינוי בתפיסה בשטח לגבי אופן ההתמודדות עם התנהגות מאתגרת מסכנת ולהפחתה משמעותית בשימוש באמצעים המגבילים את חירותו של אדם. למשל,  פרסום חוזר המנכ"ל הפחית את השימוש באמצעי הגנה מגבילים, ובנוסף לכך הופסק במידה רבה שימוש באמצעים מסוימים שנאסרו בחוזר  (למשל שימוש במיטות "לול").

קודם לגיבוש לתיקון חוק זה, פרסם המשרד להערות הציבורתזכיר חוק לתיקון חוק שירותי רווחה לאנשים עם מוגבלות, התשפ"ב-2022, , וכן התקיים יום שיח בנושא עם נציגים מהציבור לצורך הצגת טיוטת התיקון המתגבשת, בחינת התייחסותם ודיוק טיוטת התזכיר.

תזכיר החוק שמופץ כעת לתיקון חוק הפיקוח על מעונות, תשכ"ה-1965 (להלן – החוק העיקרי), הוא תוצאה של הדיונים שהתקיימו בנושא בשנתיים האחרונות, וכן תוצאה של למידה מהערות הציבור שהתקבלו על תזכיר החוק הקודם והעקרונות שעלו ביום השיח שהתקיים. 

 

תיקון סעיף 1 -

מוצע לקבוע מונחים שונים המשמשים את התיקון המוצע. להלן יוסברו עיקרי המונחים שמוצע להגדירם. להגדרה "אדם עם מוגבלות" – מוצע כי אדם עם מוגבלות הוא אדם עם מוגבלות אחת או יותר כהגדרתה בחוק שירותי רווחה לאנשים עם מוגבלות, בהתאם להגדרה העדכנית בחקיקה לאנשים עם מוגבלות שנמצאים באחריות משרד הרווחה.

להגדרה "אמצעי הגנה מגביל" – מוצע להגדיר אמצעי הגנה מגביל כאמצעי המצמצם את תנועתו של אדם במרחב לרבות תנועת גופו, במטרה לשמור על בטחונו האישי של האדם או זולתו מפני סיכון ממשי

להגדרה "התנהגות מאתגרת מסכנת" ולהגדרה "סיכון ממשי" – מוצע לקבוע כי התנהגות מאתגרת היא התנהגות שגורמת או עלולה לגרום לסיכון ממשי לאדם עצמו או זולתו, כאשר סיכון ממשי הוא סיכון לפגיעה חמורה באדם, פיזית או מינית, בטווח הזמן המידי.  יובהר כי התנהגות מאתגרת אשר אינה מביאה לכדי סיכון ממשי אינה נכנסת לגדרי ההגדרה ומשכך החוק אינה חל עליה.

להגדרה "תוכנית טיפול אישית" – מוצע לקבוע כי תוכנית טיפול אישית היא תוכנית אישית לאדם עם מוגבלות אשר נבנית על ידי עובדי המעון בשיתוף עם האדם על בסיס רצונותיו, העדפותיו וצרכיו של האדם, בה נקבעים דרכי הטיפול בו במעון, יעדים לשיפור ולשימור בתחומי החיים השונים, וכן במידת הצורך התייחסות לאופן ניהול הסיכונים האפשריים בחייו של האדם ובסביבתו לשם שמירה על ביטחונו האישי.

להגדרה "מעון" – מוצע לתקן את הגדרת מעון, כך שבמקום המילים "לבעלי מום גופני, או ללוקים בשכלם" יבוא "אנשים עם מוגבלות". זאת, על מנת להתאים את הגדרה של אנשים עם מוגבלות הנמצאים במעון להגדרה התואמת את הסטנדרטים המקצועיים העדכניים של המשרד.

 

 

לסעיף 7ב

מוצע להוסיף את סעיף 7ב שעניינו עקרונות בהתמודדות עם התנהגות מאתגרת מסכנת. סעיף זה מתווה את העקרונות לפיהם יפעלו עובדי המעון בהתמודדות עם התנהגות מאתגרת מסכנת של אדם עם מוגבלות במעון, באופן שמשקף את התפיסה המקצועית של המשרד, לפיה, בין היתר, יש לתת דגש על זיהוי ומניעה של התנהגות מאתגרת מסכנת ופנייה לאמצעים טיפוליים לצורך התמודדות עם התנהגות מאתגרת מסכנת, בטרם פנייה לשימוש באמצעי הגנה מגבלים.

הסעיף המוצע מבקש לקבוע את העקרונות על פיהם יפעלו עובדי המעון לשם התמודדות עם התנהגות מאתגרת מסכנת של אדם עם מוגבלות במעון: שמירה מרבית על כבוד האדם וחירותו; שיתוף האדם בנוגע לדרכי הטיפול בו ויצירת שיתופי פעולה עם מערך התמיכה של האדם; מתן דגש על זיהוי גורמים המובילים להתנהגות מאתגרת ומניעתם; התאמת סביבת האדם לצורך הפחתת ביטויי התנהגות מאתגרת; שימוש באמצעים טיפוליים מגוונים להתמודדות עם ביטויי התנהגת מאתגרת מסכנת; ושימוש באמצעי הגנה מגבילים כמוצא אחרון, בהיעדר חלופה אחרת למניעת הסיכון הממשי, תוך שימוש באמצעי שפגיעתו הפחותה ביותר לצורך מניעת הסיכון הממשי. כמו כן, מוצע כי לאדם עם מוגבלות הנוקט בהתנהגות מאתגרת מסכנת תיבנה תוכנית טיפול אישית בהתאם לעקרונות אלה.

 

לסעיף 7ג

מוצע להוסיף את סעיף 7ג שעניינו שימוש באמצעי הגנה מגבילים, אשר מתווה ומסדיר את אופן השימוש באמצעי הגנה מגבילים ע"י עובדי טיפול במעון, ואת הסייגים וגבולות הגזרה לשימוש, כאשר מוצו האפשרויות האחרות למניעת הסיכון הממשי. מטרתם של סעיפים אלה להתוות את השימוש באמצעי הגנה מגבילים,  ולוודא כי השימוש הוא מידתי ועולה בקנה אחד עם מדיניות המשרד.

ראשית, ניתן יהיה לעשות שימוש רק באמצעי הגנה מגבילים שנקבעו בתוספת לחוק, בהתאם למטרה שלשמה הותר, כאשר כל שימוש באמצעי שפוגע או מגביל את חירותו של אדם אשר לא נקבע בתוספת אסור.

מוצע כי התוספת האמורה תפרט את אמצעי ההגנה המותרים לשימוש, תוך תיאור האמצעי ואופן השימוש בו ותיאור מטרת השימוש. השימוש המותר יהיה רק על פי המפורט בתוספת ובהתאם לזמנים הנקובים בה. תיאור אופן השימוש כולל, בין היתר, גם את הגיל המינימלי לשימוש. יצוין כי המשרד מקיים בימים בחינה מעמיקה של נושא שימוש באמצעי הגנה כלפי קטינים ובמסגרת זאת עורך גם סבב התייעצויות עם מומחים. על כן, יתכנו שינויים בתזכיר החוק לעניין שימוש באמצעי הגנה כלפי קטינים, עם השלמת תהליך הלמידה.

כאמור, חל איסור בשימוש באמצעי שמגביל את חירותו של אדם ושלא נמנה בתוספת, למשל מיטות "לול", כיסאות "ריתוק", קשירה וכדומה. עוד מוצע כי השר יהיה רשאי, בצו, להוסיף על התוספת או לגרוע ממנה. ככל שצו כאמור יוסיף על התוספת, מוצע לקבוע כי הוא  יותקן באישור ובאישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת ולאחר התייעצות עם נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות כהגדרתה בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח-1998 והתייעצות עם ארגונים מרכזיים העוסקים בקידום זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות.

בנוסף לכך, הסעיף מכיל סייגים נוספים לשימוש באמצעי הגנה מגבילים: על אופן השימוש והסיבה לשימוש להיכלל במסגרת תוכנית הטיפול האישית של האדם. בנוסף, שימוש כאמור ייקבע רק למניעת סכנה ממשית, אם נבחנו אמצעים חלופיים למניעת הסכנה, אם הוסבר לאדם ככל הניתן על הסיבות לשימוש והוא הביע את הסכמתו, ועוד.

בנוסף לכך, מוצע כי במידה וישנו אירוע בלתי צפוי של התנהגות מאתגרת מסכנת, שבגינו ישנו סיכון ממשי לאדם או זולתו,  ניתן לנקוט באמצעי הגנה מגבילים לגביהם צוין בתוספת כי הם אמצעים להתנהגות בלתי צפויה, וזאת גם אם לא נכללו בתוכנית הטיפול האישית של האדם. שכן, ייתכנו אירועים בלתי צפויים שבהם עובדי המעון יאלצו לעשות שימוש באמצעי הגנה מגבילים להתנהגות מאתגרת בלתי צפויה, שלא נצפו בעת כתיבת תוכנית הטיפול האישית. במקרים שכאלה, יתר תנאי הסעיף יחולו, ובנוסף על מנהל המעון או מי מטעמו לדווח תוך 24 שעות למפקח ולנציגו של האדם על השימוש.

עוד מוצע לקבוע הוראות נוספות לשימוש באמצעי הגנה מגבילים: ראשית, נקיטת אמצעי הגנה מגביל תהיה קצובה בזמן, בהתאם לאמור בתוכנית הטיפול האישית של האדם ולא תעלה על הזמן הקבוע בתוספת, ובמידה שאינה עולה על הנדרש ולאחר שמוצו ניסיונות טיפוליים אחרים, כמקובל, לצורך השגת המטרה האמורה; לא ייעשה שימוש באמצעי הגנה מגביל לצרכי ענישה, חינוך, משמעת, הרתעה, מניעת פגיעה ברכוש או כמענה להיעדרות אנשי צוות מטפל; שימוש באמצעי הגנה מגביל ייעשה תוך שיח ושיתוף עם האדם בנוגע לסיבות לשימוש, ככל הניתן בשפה פשוטה וברורה המובנת לו ובהתאמות הנדרשות לפי מוגבלות האדם, תוך כדי השימוש או לאחריו.

מעבר לכך, מוצע לקבוע הסדר אשר ייתן מענה בזמן אמת למצבים של התנהגות מאתגרת בלתי צפויה שבהם עדיין ישנה סכנה ממשית בחלוף הזמנים הנקובים בתוספת. במצבים אלה, באישור מנהל המעון או מי שהוגדר לכך מטעמו, רשאי עובד הנמנה עם צוות הטיפול במעון להמשיך את השימוש באמצעי ההגנה המגביל עד לחלוף הסכנה הממשית, ובלבד שהדבר ידווח סמוך ככל הניתן למפקח על המעון. כפי שיפורט בסעיף 7ד בהמשך, המפקח יעביר את הדיווח לעובד בכיר מבין עובדי המשרד, אשר יבחן את מידתיות השימוש ויעביר למעון התייחסות בכתב על השימוש. הסדר זה יאפשר מחד גיסא מענה בזמן אמת למצבים חריגים שכאלה, לצורך שמירה על האדם והסובבים אותו, ומאידך גיסא יחייב בקרה ומשוב של המשרד אם המעון פעל כשורה.

 

לסעיף 7ד

מוצע לקבוע הסדרי דיווח על שימוש באמצעי הגנה מגבילים. הדיווח הכרחי על מנת להוות מנגנון בקרה על שימוש המעונות באמצעי הגנה מגבילים, ועל מנת לספק למשרד אמצעי מעקב לצורך בחינת השימוש והצרכים בשטח. ראשית, מנהל המעון, או מי מטעמו, יבצע רישום של השימוש באמצעי הגנה, וידווח באופן תקופתי, למפקח על המעון ולנציגו של האדם, על השימוש באמצעי ההגנה המגביל, על הסיבות לשימוש ועל משך השימוש בו, הכל בהתאם לכללים שייקבע המנהל הכללי. בנוסף לכך, כאשר מדובר בשימוש באמצעי להתנהגות מאתגרת בלתי צפויה, על הדיווח להיעשות תוך 24 שעות. ככל שמדובר במקרה חירום חריג שבו נעשה שימוש מעבר לפרקי הזמן שבתוספת, ידווח המעון למפקח, אשר יעביר את הדיווח לגורם בכיר מבין עובדי המשרד שייקבע על ידי המנהל הכללי, שיבחן את מידתיות השימוש ויעביר למעון התייחסות בכתב על השימוש.

 

לסעיף 7ה

שימוש באמצעי הגנה מגבילים ובכלל התמודדות עם התנהגות מאתגרת דורשת הדרכה ייעודית, כל אמצעי בהתאם למאפייני האמצעי ומאפייני האדם . מוצע לקבוע כי מנהל המעון אחראי לכך שתסופק הדרכה לעובדיו בתחום ההתמודדות עם התנהגות מאתגרת מסכנת ושימוש באמצעי הגנה מגבילים, בהתאם לכללים שיקבע המנהל הכללי.

 

לסעיף 7ו

 מוצע לקבוע הסדר שיעגן את עבודתה של ועדת חריגים. מטרת ההסדר היא לתת מענה למקרים חריגים שבהם לאור מאפייניו של האדם והתנהגותו, הכללים שבתוספת אינם נותנים מענה למניעת הסיכון הממשי. להערכת המשרד, מדובר באחוז נמוך של מקרים. המנהל הכללי יקבע את הרכבה, כאשר תהיה בה לכל הפחות נציגות של גורם מקצועי בכיר ונציג משפטי. הוועדה תהיה מוסמכת לאשר שימוש באמצעי הגנה מגביל שלא על פי הכללים בתוספת, לאחר בחינה של המקרה הפרטני שהוצג בפניה. טרם מתן אישור כאמור, הוועדה תבדוק אם ניתן לעשות שימוש באמצעים חלופיים שפגיעתם פחותה למניעת הסיכון הממשי לאדם או לזולתו. במידת הצורך, רשאית הוועדה לבקש חוות דעת מקצועית לצורך בחינתה. עוד מוצע לקבוע כי אישור כאמור יינתן רק במקרים חריגים, אם מצאה הוועדה כי הדבר נדרש לאור מאפייניו הייחודיים של האדם ולשם שמירה על שלומו ובטחונו של האדם עצמו והסובבים אותו. האישור יהיה קצוב בזמן ובמידה שאינה עולה על הנדרש לשם מניעת הסיכון הממשי. בנוסף, אישור לשימוש חריג לא יינתן לצרכי ענישה, חינוך, משמעת, הרתעה, מניעת פגיעה ברכוש או כמענה להיעדרות אנשי צוות מטפל.

ככל שניתן אישור הוועדה לשימוש חריג, יצוין הדבר בתוכנית הטיפול האישית של האדם, ותצוין תקופת הזמן של האישור; לצורך הארכת אישור כאמור, יפנה מנהל המעון שוב לוועדת החריגים.

בנוסף לאמור, מוצע לקבוע כי ועדת החריגים גם תשמש כמתכלל של המקרים החריגים ותדון באופן תקופתי שבהם נעשה שימוש באמצעי הגנה מגביל מעבר לפרקי הזמן בתוספת כאמור בסעיף 7ג(ה) וסעיף 7ו(ג), אשר הובאו בפני גורם בכיר מבין עובדי המשרד. הוועדה תבחן מקרים אלה באופן רוחבי ובמידת הצורך תגיש המלצותיה להמשך טיפול.

 

לסעיף 7ז

מוצע לקבוע כי המשרד, באמצעות מפקחים שמונו לפי סעיף 7 לחוק העיקרי, יקיים פיקוח על השימוש באמצעי הגנה מגבילים במעונות.

 

לסעיף 7ח

מוצע לקבוע, לצורך יצירת שקיפות על השימוש באמצעי הגנה מגבילים, כי השר ידווח לכנסת פעם בשנה על השימוש באמצעי הגנה מגבילים לפי סעיפים אלה, לרבות החלטות ועדת החריגים, במהלך השנה החולפת ויעדים לצמצום השימוש בשנה שלאחריה. יובהר כי הדיווחים לכנסת יהיו ללא פרטים מזהים וכפופים לחובת הפרטיות על פי כל דין.

 

 לסעיף 7ט

מוצע לתת למנהל הכללי של משרד הרווחה סמכות לקבוע בנהלים הוראות מקצועיות מפורטות בנוגע לשימוש באמצעי הגנה מגבילים: לעניין גיבוש תוכנית הטיפול האישית, זהות איש המקצוע או צוות אנשי המקצוע המוסמכים לקבוע שימוש באמצעי הגנה מגביל, הדרכה שתינתן, בהתאם לסוג האמצעי, לעובדי המעון הנוקטים באמצעי הגנה מגביל סדרי עבודתה של ועדת החריגים, וכל הנחייה אחרת לביצוע חוק זה. הוראות אלה יהוו הנחיות מקצועיות מתוות לשימוש באמצעי הגנה מגבילים בהתאם להסדרים וגבולות הגזרה שנקבעו המוצע.

 

תוספת

כאמור לעיל, מוצע להוסיף לחוק תוספת אשר תפרט את אמצעי ההגנה המגבילים המותרים לשימוש. התוספת תפרט את תיאור האמצעי ואופן השימוש בו, וכן את מטרת השימוש באמצעי.

 

סעיף תחילה

מוצע לקבוע כי תחילתו של חוק זה, שנה מיום פרסומו. מטרת התחולה המאוחרת היא לאפשר למשרד להמשיך בפעולות ההיערכות הנדרשות בשטח להטמעת תזכיר החוק. בתקופה זו הוראות החוזר ימשיכו לחול והמשרד ימשיך באכיפתו.