טיוטת תקנות

א. שם התקנות המוצעות

תקנות עובדים זרים (פיקדון לעובדים זרים) (תיקון), התשפ"ה- 2025

ב. מטרת התקנות המוצעות והצורך בהן

ביום 15.5.24 התקבלה החלטת ממשלה מס' 1752 שעניינה "ייעול ושיפור הפיקוח והאכיפה על העסקה של עובדים זרים ותיקון החלטות ממשלה" (להלן – החלטה 1752). בהתאם לסעיף 10 להחלטה 1752:

"להטיל על שר העבודה, בהיוועצות עם שר הפנים ובהסכמת שר האוצר, להגיש טיוטת תקנות לאישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת של תקנות עובדים זרים (פיקדון לעובדים זרים), תשע"ו-2016 כך שתחול חובת ההפקדה לפיקדון על כלל המעסיקים של עובדים זרים בכל הענפים, למעט ענף הסיעוד הביתי (מלבד באמצעות חברות הסיעוד) וענף המומחים. טיוטת התקנות תוגש בו זמנית עם ההגשה לוועדת הכספים של טיוטת התקנות לעדכון גובה אגרת הבקשה, האגרה השנתית וכן בעניין דמי ההיתר, כמפורט בסעיף 12.3."

משכך, ובהתאם לסמכויות שר העבודה ושר הפנים, מבוקש לתקן את התקנות שבנדון כדי להחיל את חובת הפקדת הפיקדון על מעסיקים של עובדים זרים בכל הענפים, למעט ענף הסיעוד הביתי (מלבד באמצעות חברות הסיעוד) וענף המומחים, ולקבוע את הוראות מעבר בקשר לענף החקלאות בו לא הוחלה עד כה החובה בתקנות דנן אך כן מועסקים בענף זה עובדים זרים על פי דין.

ג. להלן נוסח טיוטת התקנות המוצעות:

טיוטת תקנות מטעם משרד העבודה ומשרד הפנים:

טיוטת תקנות עובדים זרים (פיקדון לעובדים זרים) (תיקון), התשפ"ה- 2025

בתוקף סמכות שר העבודה[1] לפי סעיף 1יא(א) לחוק עובדים זרים, התשנ"א – 1991[2] (להלן – החוק), בהסכמת שר האוצר ולאחר התייעצות עם שר הפנים, ובתוקף סמכות שר הפנים לפי סעיפים 1יא(ב1), (ד) ו- (ז) לחוק, בהסכמת שר האוצר לעניין סעיפים 1יא(ב1) ו-(ז) לחוק, ובאישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, אנו מתקינים תקנות אלה:

תיקון סעיף הפתיחה

בתקנות עובדים זרים (פיקדון לעובדים זרים), התשע"ו-2016[3] (להלן – התקנות העיקריות), בפתיח, במקום "שר הכלכלה והתעשייה" יבוא "שר העבודה";

תיקון תקנה 1

בתקנה 1 לתקנות העיקריות -

(א)

ההגדרה "מוסדות סיעוד" – תימחק;

(ב)

במקום ההגדרה "מעסיק" יבוא:

""מעסיק" – מעסיק שהוא בעל היתר לפי סעיף 1יג לחוק להעסקת עובד זר, ובכלל זה קבלן כוח אדם, הנותן שירותי כוח אדם של עובדים זרים לפי סעיף 10 לחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ"ו-1996;";

(ג)

אחרי ההגדרה "מעסיק" יבוא:

(1)

""מעסיק בענף החקלאות" – מעסיק שהוא בעל היתר לפי סעיף 1יג לחוק להעסקת עובד זר בענף החקלאות;";

(2)

""מעסיק בענף המומחים" – מעסיק שהוא בעל היתר לפי סעיף 1יג לחוק להעסקת עובד זר בענף המומחים;";

(3)

""מעסיק בענף הסיעוד" – מעסיק שהוא בעל היתר לפי סעיף 1יג לחוק להעסקת עובד זר בענף הסיעוד שלא במסגרת עסקו או משלח ידו;";

(ד)

ההגדרה "מעסיק בענף הבניין, בעבודה בטכנולוגיה ייחודית או במיזם תשתית חיוני" – תימחק;

(ה)

ההגדרה "מעסיק בענף מוסדות סיעוד" – תימחק;

(ו)

ההגדרה "מעסיק בענף המלונאות" – תימחק;

(ז)

ההגדרה "מעסיק בענף המסחר והשירותים" – תימחק;

(ח)

ההגדרה "מעסיק בענף המסעדות" – תימחק;

(ט)

ההגדרה "מעסיק בענף התעשייה" – תימחק;

(י)

ההגדרה "עבודה בטכנולוגיה ייחודית" – תימחק;

תיקון תקנה 2

בתקנה 2(א) לתקנות העיקריות, המילים "בענף המפורט בתוספת השנייה לתקנות"- יימחקו, ובסופה יבוא " תקנה זו לא תחול על מעסיק בענף המפורט בתוספת השנייה לתקנות.";

תיקון תקנה 8א

בתקנה 8א(ג) לתקנות העיקריות, אחרי המילים "לפי סעיף" יבוא "יא(ד) או";

תיקון תקנה 13

בתקנה 13 לתקנות העיקריות, סעיף (1) – יימחק, ובמקומו יבוא:

"לגבי מעסיק בענף החקלאות מ- 1 בחודש שבתום שלושה חודשים מיום פרסומן;";

תיקון תקנה 14

בתקנה 14 לתקנות העיקריות:

(א)

אחרי תקנת משנה (א) יבוא:

"(א1) מעסיק בענף החקלאות ישלם לחשבון הבנק סכומים שהיה חייב לשלמם כפיקדון לפי תקנה 2, לגבי תקופה שקדמה ליום התחילה כאמור בתקנה 13(1), אילו היו תקנות אלה חלות באותה תקופה, ובלבד שהתקיימו במועד תשלום הכספים לחשבון הבנק כל אלה:

(1)

העובד הזר טרם עזב את ישראל, וטרם תם תוקף רישיון הישיבה שלו בישראל;

(2)

לגבי תקופה שקדמה ל-1 בחודש שלאחר תום 3 חודשים מיום פרסומן של תקנות אלה – ניתנה הסכמת העובד הזר בכתב, בטופס שבתוספת השלישית, המתורגם לשפה שהעובד הזר מבין; משרד העבודה יפרסם באתר האינטרנט של המשרד את נוסח הטופס בתרגומיו לשפות השונות;

(3)

הכספים אינם מופקדים בחברת ביטוח או בקרן נאמנות על שם העובד.";

(ב)

בתקנת משנה (ב), במקום המילים "שילמה חברת סיעוד" יבוא "שולמו" ואחרי המילים "בתקנת משנה (א)" יבוא "ו- (א1)";

(ג)

בתקנת משנה (ג) ברישא, המילים " סכומים ששילם מעסיק בענף הבניין או בעבודה בטכנולוגיה ייחודית לחשבון הבנק ערב תחילתן של תקנות אלה" – יימחקו, ובמקומן יבוא " סכומי פיקדון ששולמו לפני יום 1 באוגוסט 2016";

תיקון התוספת השנייה

בתוספת השנייה לתקנות העיקריות, פרטים 1 עד 6 – יימחקו, ובמקומן יבוא:

"(1)

ענף המומחים;

(2)

ענף הסיעוד".

הוספת תוספת שלישית

אחרי התוספת השנייה לתקנות העיקריות יבוא:

"תוספת שלישית

(תקנה 14(א1)(2))

כתב הסכמה לעובדים בענף החקלאות

(א) אני מסכים שכספי הפנסיה לרבות מרכיב פיצויי הפיטורים בסכום של ______ ש"ח שנצברו לזכותי בעד תקופת עבודתי אצל המעסיק _________ (מעסיק בענף החקלאות) מיום _________ עד יום __________, יועברו על ידי המעסיק לחשבון בנק הרשום על שמי ואשר מנוהל על ידי בנק ___________ [שם הבנק בו מנוהל החשבון] ומפוקח בידי מדינת ישראל לפי חוק עובדים זרים, התשנ"א-1991 (להלן – חוק עובדים זרים).

(ב) בעת מתן הסכמתי זו הובאו לידיעתי כל אלה:

(1) הכספים שייצברו בחשבון הבנק יינתנו לי במועד יציאתי את ישראל, שלא לצורך יציאה זמנית ממנה, לפי הוראות חוק עובדים זרים, בתוספת רווחים, ובניכוי עמלות בשל ניהול חשבון הבנק, ומס כדין (בשיעור סופי של 15% הקבוע בחוק);

(2) אם אצא מישראל לאחר תום התקופה שבה אני רשאי לשהות בישראל, יינתן לי חלק השווה ל-25% מהכספים במועד יציאתי את ישראל, שלא לצורך יציאה זמנית ממנה, לפי הוראות חוק עובדים זרים, בתוספת הרווחים שנצברו בשל אותו חלק, ובניכוי עמלות בשל ניהול חשבון הבנק, ומס כדין (בשיעור סופי של 15% הקבוע בחוק);

(3) אם אצא מישראל לאחר תום התקופה שבה אני רשאי לשהות בישראל, יינתן לי חלק השווה ל-25% מהכספים במועד יציאתי את ישראל, שלא לצורך יציאה זמנית ממנה, לפי הוראות חוק עובדים זרים, בתוספת הרווחים שנצברו בשל אותו חלק, ובניכוי עמלות בשל ניהול חשבון הבנק, ומס כדין (בשיעור סופי של 15% הקבוע בחוק):

טור א'	טור ב'
תקופת השיהוי	שיעור הניכוי
מעל חודש עד חודשיים	5%
מעל חודשיים עד שלושה חודשים	20%
מעל שלושה חודשים עד ארבעה חודשים	25%
מעל ארבעה חודשים עד חמישה חודשים	30%
מעל חמישה חודשים עד שישה חודשים	35%
מעל שישה חודשים עד שבעה חודשים	40%
מעל שבעה חודשים עד שמונה חודשים	50%
מעל שמונה חודשים עד תשעה חודשים	60%
מעל תשעה חודשים עד עשרה חודשים	70%
מעל עשרה חודשים עד אחד עשר חודשים	80%
מעל אחד עשר חודשים עד שנים עשר חודשים	90%";

(ג) ידוע לי עוד כי גם אם לא הייתי נותן את הסכמתי להפקדת הסכומים כאמור בחשבון הבנק, לא היה הדבר פוטר את המעסיק מביצוע תשלומים בעד פנסיה לרבות פיצויי פיטורים המחויבים מכוח הוראות הסכמים קיבוציים וצווי הרחבה החלות עלי; עוד ידוע לי כי אם המעסיק לא ישלם את הסכום כאמור לחשבון הבנק או לקופת גמל או לחברת ביטוח או לקרן נאמנות, אהיה זכאי בעת סיום העסקתי אצל אותו מעסיק לפיצוי חלף התשלומים שלא שילם כאמור.

(ד) ידוע לי כי גם אם לא הייתי נותן את הסכמתי להפקדת הסכומים כאמור, לא היה בכך כדי לגרוע מחובתו של המעסיק להפקיד סכומים לפיקדון בעד התקופה שהחל ביום ה- 1 לחודש שלאחר תום 3 חודשים ממועד פרסומן של תקנות עובדים זרים (פיקדון לעובדים זרים) (תיקון), התשפ"ה- 2025.

מספר תעודת זהות/מספר דרכון .........................................

המדינה בה הוצא הדרכון ................................................

____________________ ____________________

תאריך חתימה

___ ב________, התשפ"ה (___ ב________, 2025)

(חמ 3-3502-ת1 )

___________________

יואב בן צור

שר העבודה

משה ארבל

שר הפנים

דברי הסבר

כללי:

פרק ד' לחוק עובדים זרים, התשנ"א – 1991 (להלן – החוק) קובע הוראות בדבר הפקדת כספים לטובת עובד זר בקרן או בפיקדון. התקנות המוצעות מבקשות להסדיר את חובת הפקדת כספי הפיקדון לטובת עובדים זרים, בנושאים אלה: החובה של מעסיקי עובדים זרים להפקיד כספים לטובת העובדים הזרים המועסקים על ידם; סכומי הפיקדון שחובה להפקידם; הגוף שאליו יופקדו הכספים; תנאי הזכאות של העובדים הזרים לקבל את כספי הפיקדון; האפשרות לנכות מכספי הפיקדון סכומים בשיעורים שונים כאשר העובד הזר יצא מישראל לאחר תום תקופת רישיון הישיבה שלו, דרכי התשלום של כספי הפיקדון; הזכאות לכספי הפיקדון ותשלומם לאחר פטירת העובד הזר ועוד.

כפי שעולה מדברי ההסבר להצעת תיקון מספר 3 לחוק (הצ"ח תש"ס מס' 2824 עמ' 105) שבמסגרתו נוסף פרק זה לחוק, חובת הפקדת הכספים לטובת עובד זר, עיקרה בשתיים:

"הבטחה לעובד כי בתום עבודתו בישראל יקבל בארץ מוצאו סכום כסף אשר יאפשר לו לרכוש זכויות סוציאליות", וכן על מנת ש"כספי הפיקדון יהוו חיסכון קצר מועד, המתאים למשך שהייתו החוקית של העובד בישראל, ויהא בפרעונו המותנה ביציאתו מהארץ כדי להוות תמריץ חיובי לעובד הזר ליציאתו מישראל בתום תקופת ההיתר[4], ולבסוף ההפקדה לקרן גם תצמצם את הפערים בעלויות ההעסקה של עובדים זרים לעומת עובדים מקומיים".

במהלך השנים נוספו תיקונים לפרק ד' לחוק (תיקונים מספר 7, 12 ו-18), וכן הותקנו תקנות עובדים זרים (פיקדון בחשבון הבנק), התשס"ח – 2008, אשר קובעות כי "הפיקדון לעובדים זרים ינוהל בידי בנק או גוף אחר אשר ייבחר בהליך תחרותי, שיתבצע בהתאם לתקנות חובת המכרזים, התשנ"ג-1993", וכן הוראות לגבי ניהול הכספים ומעקב ופיקוח על הכספים שנצברו לטובת העובד הזר.

בשנת 2008 פורסם "צו הרחבה לביטוח פנסיוני מקיף במשק לפי חוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז-1957", אשר הרחיב את תחולתן של הוראות שבהסכם הקיבוצי הכללי 7019/2007 שבין לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים לבין ההסתדרות הכללית החדשה, על כל העובדים והמעסיקים במשק, כאשר בין יתר ההוראות שתחולתן הורחבה, נמנו הוראות לעניין חובת הביטוח הפנסיוני המקיף, לעניין תשלום לקרן או לקופת ביטוח במקום פיצויי פיטורים, וכן לעניין זכויות העובדים לפנסיית זקנה, נכות ושאירים. ובשנת 2011 פורסם "צו הרחבה [נוסח משולב] לפנסיה חובה 2011" (להלן- צו ההרחבה) שהחליף את הצו משנת 2008. כמו כן, בשנת 2016 פורסם "צו הרחבה בדבר הגדלת ההפרשות לביטוח פנסיוני במשק 2016" שהגדיל את אחוזי ההפרשות שנקבעו בצו ההרחבה משנת 2011.

סעיף 1 יא (ו)(1) לחוק קובע כך: "נקבעו בהסכם קיבוצי או בצו הרחבה כמשמעותם בחוק הסכמים קיבוציים, תשי"ז-1957, הוראות בדבר תשלומים סוציאליים שעל המעסיק או העובד הזר לשלם לקרן פנסיה, לתכנית חיסכון אחרת, לקופת תגמולים או לתשלום פיצויי פיטורים, יעביר המעסיק לקרן או לחשבון הבנק, לפי הענין, ואליהם בלבד את התשלום הסוציאלי שהוא חב בו, והכל בשיעורים שנקבעו בהסכם הקיבוצי או בצו ההרחבה כאמור, והוראות ההסכם הקיבוצי או צו ההרחבה לענין זה לא יחולו".

בהתאם לקבוע בסעיף 1יא(ו)(1) לחוק, ולאור המאפיינים של תעסוקת עובדים זרים בישראל, המביאים, בין היתר, לקושי בביצוע הפרשות לפנסיה במנגנונים הקיימים ביחס לעובד, מונחים המעסיקים להפריש את כספי הפנסיה לפיקדון.

מכוח סעיף 1יא לחוק הותקנו תקנות עובדים זרים (פיקדון לעובדים זרים), התשע"ו-2016 (להלן – תקנות הפקדון). בתחילה חלה חובת הפקדת הפיקדון ביחס למעסיקים בענף הבניין והטכנולוגיות הייחודיות וכן לגבי מעסיקים שהם חברות סיעוד. בהמשך תוקנו התקנות מספר פעמים כך שחובת הפקדת הפיקדון חלה גם על מעסיקים בענף: המלונאות, מוסדות הסיעוד (של הבריאות והרווחה) בענף התעשייה (עד סוף שנת 2025), מיזם תשתית חיוני, מסעדות ומסחר ושירותים.

ביום 15.5.24 התקבלה החלטת ממשלה מס' 1752 שעניינה "ייעול ושיפור הפיקוח והאכיפה על העסקה של עובדים זרים ותיקון החלטות ממשלה" (להלן – החלטה 1752). בסעיף 10 להחלטה 1752 נקבע:

להלן פירוט עיקרי התיקון המוצע-

תקנה 1

מוצע לבצע תיקון טכני בפתיח כך שיהיה כתוב "שר העבודה" במקום "שר הכלכלה ותעשייה" לאור העברת הסמכויות בנושא זה לשר העבודה[5].

תקנה 2

מוצע להחליף את הגדרת מעסיק ולהוסיף את ההגדרות הבאות:

1. "מעסיק" - מעמסיק שהוא בעל היתר לפי סעיף 1יג לחוק להעסקת עובד זר באחד מן הענפים שהותרה בהם העסקת עובדים זרים, ובכלל זה קבלן כוח אדם, הנותן שירותי כוח אדם של עובדים זרים לפי סעיף 10 לחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ"ו-1996, שכן קבלן כוח אדם כאמור מקבל היתר מיוחד להעסקת עובדים זרים מתוקף שני הסעיפים האמורים.

2. מעסיק בענף החקלאות" – מעסיק שהוא בעל היתר לפי סעיף 1יג לחוק להעסקת עובד זר בענף החקלאות.

3. מעסיק בענף המומחים" – מעסיק שהוא בעל היתר לפי סעיף 1יג לחוק להעסקת עובד זר בענף המומחים.

4. מעסיק בענף הסיעוד" – מעסיק שהוא בעל היתר לפי סעיף 1יג לחוק להעסקת עובד זר בענף הסיעוד שלא במסגרת עסקו או משלח ידו.

בהתאמה, מוצע למחוק את ההגדרות הבאות: מוסדות סיעוד, מעסיק בענף הבניין, בעבודה בטכנולוגיה ייחודית או במיזם תשתית חיוני, מעסיק בענף מוסדות סיעוד, מעסיק בענף המסחר והשירותים, מעסיק בענף המסעדות, מעסיק בענף התעשייה, עבודה בטכנולוגיה ייחודית.

תקנה 3 ותקנה 7

בהתאם לסעיף 10 בהחלטה 1752 מוצע לתקן את תקנה 2 כך שתחול חובת הפקדת הפיקדון על מעסיקים בכל הענפים בהם מועסקים עובדים זרים, למעט ענף הסיעוד הביתי (מלבד לגבי עובדים המועסקים באמצעות חברות הסיעוד) וענף המומחים ובהתאמה מוצע לתקן את התוספת השנייה כך שהיא תכלול את רשימת הענפים המוחרגים מחובה זו- ענף המומחים וענף הסיעוד.

תקנה 4

לגבי עובד זר שהגיש בקשה למשיכת כספי הפיקדון כאמור בתקנת משנה 8א(א)(1) אולם לבסוף לא יצא מישראל במועד הנקוב בכרטיס הטיסה שצורף לבקשתו למשיכת הכספים, מוצע להבהיר בתקנת משנה 8א(ג) כי עליו להגיש בקשה עדכנית לממונה לגבי מועד יציאתו החדש מישראל, וכן לצרף כרטיס טיסה עדכני, וזאת גם כאשר לפי מועד יציאתו העדכני עדיין יהיה זכאי למשוך את כספי הפיקדון לפי סעיף 1יא(ד) לחוק, ללא ניכוי בגין שהייה בלתי חוקית כפי שנקבע בסעיף 1יא(ד1).

תקנה 5

מוצע לקבוע מועד תחילה בקשר לענף החקלאות כך שתחולת החובה להפקיד פיקדון ביחס לעובדים זרים בענף זה תחל מה- 1 בחודש שבתום 3 חודשים מיום פרסומן וזאת על מנת שהמעסיקים ורשות האוכלוסין וההגירה יוכלו להיערך בהתאם, גם מבחינה טכנית.

תקנה 6 ותקנה 8

מוצע להוסיף את תקנת משנה 14(א1) כהוראת מעבר ביחס לענף החקלאות, שהוא הענף היחיד כיום שבו מועסקים עובדים זרים כדין אך עדיין לא קיימת בו החובה להפקיד לפיקדון עבור העובדים הזרים (למעט ענף המומחים וענף הסיעוד, כהגדרתו בתקנות אלה).

ובהתאמה, מוצע במסגרת תקנה 8 להוסיף את תוספת שלישית שמהווה את כתב ההסכמה לעובדים בענף החקלאות ביחס להפקדת כספים עבורם ביחס לתקופה שלפני יום התחילה בענף החקלאות כאמור בתקנה 13(1). מדובר בכתב הסכמה זהה לזה המופיע בתוספת הראשונה ביחס לעובדים זרים המועסקים על ידי חברת סיעוד בשינויים המחוייבים.

[2] ס"ח התשנ"א, עמ' 112; התשס"ה, עמ' 360.

[4] בהמשך לפסק הדין בבג"צ 6942/19 מיכאיל צ'באנו ואח' נגד שר הפנים, שר העבודה הרווחה ושירותים החברתיים והכנסת (2023), תוקן חוק עובדים זרים, התשנ"א- 1991 (להלן- החוק) במסגרת תיקון מס' 24 לחוק וכן תוקנו תקנות אלו, במסגרת תיקון מס' 3 (2024), לצורך הסדרתו בחקיקה של מנגנון חלופי לניכויים מכספי הפיקדון בגין שהייה בלתי חוקית, במקום מנגנון הניכויים שנפסל בפסיקת בג"צ..