תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (תנאים לאישור התקשרות בין קופת חולים לבין נותן שירותים), התשפ"ה-2024 1

(1) הרופא העצמאי נתן שירותי רפואה ראשונית או רפואת נשים לקופת חולים אחרת ביישוב במהלך 12 החודשים שקדמו להתקשרות, או בחלקם;

(2) הרופא העצמאי חדל לתת את השירותים לקופת החולים האחרת ביישוב כאמור בפסקה (1) בסמוך לפני או אחרי ההתקשרות עם קופת החולים או בשל התקשרות כאמור;

(3) היישוב שבו אמורים להינתן השירותים במסגרת ההתקשרות הוא אחד מאלה:

(א) יישוב המונה פחות מ–10,000 תושבים;

(ב) יישוב אחר שמרחקו מהיישוב בפסקה (1) אינו עולה על 5 קילומטרים בקו אווירי.

(ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), לא יידרש אישור כאמור בתקנת משנה זו, באחד מהמקרים האלה:

(1) אם ההתקשרות היא למתן שירותים באמצעות קופת החולים כעובד שכיר של אותה קופת החולים, ובלבד שאין לאותה קופת החולים התקשרות נוספת למתן שירותים לאותה קופת חולים שלא במסגרת יחסי עובד-מעביד, עם הרופא או עם קרובו, או עם חברה בבעלותו או בבעלות קרובו;

(2) ההתקשרות עם הרופא העצמאי היא כחלק מפעילות להגדלה משמעותית של היקף וסוגי השירותים באותה מרפאה, כך שהגדלת השירותים, מעבר להתקשרות עם הרופא העצמאי, היא בהיקף מצטבר של 35 שעות שבועיות לפחות, שבמסגרתן יינתנו שירותים באמצעות 4 נותני שירותים רפואיים חדשים לפחות, שאיתם התקשרה קופת החולים ישירות, בין באמצעות יחסי עובד-מעביד ובין בהתקשרות אחרת למתן שירותים רפואיים.

(ג) המנהל לא יאשר התקשרות של קופת חולים עם רופא עצמאי שמשמעותה בלעדיות במתן השירותים לקופת החולים, ואף לא יידרש לבקשה לאישור התקשרות כאמור, וזאת בכל מקרה ואף אם התקיימו התנאים כאמור בסעיף קטן (ב).

(ד) בתקנה זו -

(ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), המנהל יוכל לאשר התקשרות של קופה עם נותן שירותים לצורך קבלת שירותי רפואה ראשונית שאינה עונה על הוראות תקנת משנה (א) בכתב ומראש, במקרים חריגים ולאחר שנוכח לדעת כי אין בידי הקופה אפשרות לספק שירותים אלה באופן סביר בדרך אחרת.