תזכיר חוק

 

א. שם החוק המוצע

חוק עסקאות גופים ציבוריים (תיקון מס' __)(פסילת ספקים בשל מעורבות בפשיעה מאורגנת) התשע"ה-2024.

 

ב. מטרת החוק המוצע והצורך בו

היקף העסקאות המבוצעות על-ידי ממשלת ישראל וגופים ציבוריים נוספים במסגרת הרכש הציבורי[1] מוערך במעל ל- 120 מיליארד שקל בשנה, במגוון רחב של תחומים, והוא מהווה מרכיב משמעותי במכלול הפעילות המסחרית והעסקית במשק הישראלי. האסדרה החוקית של עסקאות אלה היא בעיקרה באמצעות חוק עסקאות גופים ציבוריים, התשל"ו-1976, וכן חובת המכרזים, התשנ"ב-1992 (להלן - חוק חובת המכרזים), והתקנות שהותקנו מכוחו, אשר נועדו לוודא כי הפעילות הכלכלית של הגופים הציבוריים תיעשה באופן יעיל, העושה שימוש מיטבי ומושכל במשאבים ציבוריים, תוך שמירה על טוהר המידות ועל עיקרון השוויון. בהתאם להוראות הדין הרלוונטיות בכל גוף ציבורי ישנה ועדת מכרזים, אשר תפקידה לאשר התקשרויות לביצוע העסקה של הגוף, כאשר ברשויות מקומיות ממליצה ועדת המכרזים לראש הרשות על אישור התקשרויות כאמור.

כל עסק הפועל בישראל יכול להיות צד לעסקה עם גוף ציבורי, ללא צורך ברישום מקדמי, למעט בעסקאות עם מערכת הביטחון, כאשר הבחינה של התאמת הספק לצרכי הגוף הציבורי נעשית על ידי ועדת המכרזים במסגרת הליך הרכש הספציפי. מצב זה נועד לעודד תחרות ומגוון רחב ככל הניתן של ספקים הנותנים שירותים לממשלה. נקודת המוצע היא שעידוד תחרות וגיוון של ספקים היא ערובה לשמירה על מנהל תקין, וליעילות בעבודת גופים ציבוריים. בעת אישור התקשרות או בעת עריכת מכרז לוועדות מכרזים סמכות לבחון מגוון רחב של שיקולים ביחס לספקים פוטנציאלים; בין היתר מוסמכת ועדת מכרזים של גוף ציבורי לבחון, בכפוף להוראות הדין, את ניסיון העבר של הספק, את איכות הצעתו, וכן קיומו של עבר פלילי רלוונטי, בכפוף להוראות חוק המידע הפלילי ותקנות השבים, התשע"ט-2019 (להלן – חוק המידע הפלילי), וליתר הוראות הדין.

למרות האמור לעיל, בהתאם לנתונים שהוצגו על ידי משטרת ישראל, קיימת בישראל תופעה של מעורבות ואף השתלטות גורמי פשיעה על מכרזים בתחומים שונים של גופים ציבוריים ובכלל כך בשלטון המקומי ובפרט ביישובי החברה הערבית. בנוסף לכך, בשנים האחרונות זוהתה מעורבות הולכת וגוברת של גורמי פשיעה גם במכרזי תשתיות של מדינת ישראל.

ההשפעה הפלילית במכרזי מדינה עשויה למצוא ביטוי במספר דרכים. שנית, מעורבות זאת מהווה מנוף כלכלי משמעותי עבור הגורמים העבריינים תוך בביטחון האישי ובמשילות. שלישית, מעורבות זו אף פוגעת בזכותם של גורמים נורמטיביים להתמודד ולזכות במכרזים, ועל כן בעקרונות של צדק חלוקתי, שוויון והליך תחרותי הוגן. רביעית, התנהלות גורמי הפשיעה גורמת לתשלום ביתר עקב ניפוח עלויות הפרויקטים, ולעתים לאיכות ביצוע ירודה שאינה עומדת ברף הבטיחות הנדרש. חמישית, מעורבות זו גורמת עבירות משמעותיות נוספות בדמות אלימות, סחיטה, הלבנת הון, פעילות שוק אפור ומאבקי שליטה בין גורמי פשיעה המבקשים לשלוט בתחומי המכרזים. שישית, במקרים מסוימים, מעורבותם של גורמים עבריינים במכרזי מדינה מאפשרת לגורמי הפשיעה דריסת רגל בגופים השמורים ביותר במדינת ישראל.

ועדות מכרזים של גופים ציבוריים מתקשים להתמודד עם מעורבות של גורמי פשיעה אשר פועלים באופן מאורגן, ויכולים להתאים את עצמם ואת המבנה התאגידי שלהם לדרישות הפורמליות של הליך הרכש. בהתאם, במסגרת הצעת החוק מוצע להסמיך במשרד האוצר ממונה, אשר יוכל לפסול ספקים, ולמנוע מהם להתקשר בחוזה לביצוע עסקה עם גופים ציבוריים. פסילה כאמור תיעשה על בסיס חוות דעת שתועבר על ידי משטרת ישראל, שמהווה ראייה מנהלית רלוונטית לעניין זה, בהחלטה של וועדה ייעודית שתוקם לצורך כך ובאישור החשב הכללי.

ספקים אשר יש להם התקשרות עם גוף ציבורי, וכן כאלו המעוניינים להתמודד במכרז להתקשרות עם גוף ציבורי יידרשו להציג לגוף הציבורי אסמכתה על כך שלא הוחלט לגביהם שהם פסולים מלעבוד עם הממשלה. 

על פי המלצות צוות המנכ"לים לטיפול באתגר הפשיעה והאלימות בחברה הערבית שפורסמו בחודש יולי 2020, ותוכניות הפעולה שנגזרו מהן, הטיפול במגזר השלטון המקומי מחייב נטילת סמכויות ומעורבות גבוהה יותר של השלטון המרכזי במכרזי השלטון המקומי. בהתאם, מוצע כי במסגרת הגופים הציבוריים עליהם החוק יחול, ייכללו גם רשויות מקומיות.

 

ג. השפעת החוק המוצע על קבוצות אוכלוסיה מסוימות

 

לא רלוונטי.

 

 

ד. השפעת תזכיר החוק המוצע על התקציב ועל התקן המנהלי של המשרד היוזם, משרדים אחרים ורשויות אחרות.

 

בדיקת הצרכים התקציביים והמקורות להם תושלם עד להגשת טיוטת החוק לאישור ועדת השרים לענייני חקיקה ובמידת הצורך תובא לעניין זה הצעת החלטה לממשלה.

 

 

ה. להלן תזכיר נוסח החוק המוצע

 

תזכיר חוק מטעם משרד האוצר:

תזכיר חוק עסקאות גופים ציבוריים (תיקון מס' 12)(פסילת ספקים בשל מעורבות בפשיעה מאורגנת) התשע"ה-2024

דברי הסבר

כללי           היקף העסקאות המבוצעות על-ידי ממשלת ישראל וגופים ציבוריים נוספים במסגרת הרכש הציבורי[7] מוערך במעל ל- 120 מיליארד שקל בשנה, במגוון רחב של תחומים, והוא מהווה מרכיב משמעותי במכלול הפעילות המסחרית והעסקית במשק הישראלי. האסדרה החוקית של עסקאות אלה היא בעיקרה באמצעות חוק עסקאות גופים ציבוריים, התשל"ו-1976 וכן חובת המכרזים, התשנ"ב-1992 (להלן - חוק חובת המכרזים) והתקנות שהותקנו מכוחו, אשר נועדו לוודא כי הפעילות הכלכלית של הגופים הציבוריים תיעשה באופן יעיל, העושה שימוש מיטבי ומושכל במשאבים ציבוריים, תוך שמירה על טוהר המידות ועל עיקרון השוויון. בהתאם להוראות הדין הרלוונטיות בכל גוף ציבורי ישנה ועדת מכרזים, אשר תפקידה לאשר התקשרויות לביצוע העסקה של הגוף, כאשר ברשויות מקומיות ממליצה ועדת המכרזים לראש הרשות על אישור התקשרויות כאמור.

כל עסק הפועל בישראל יכול להיות צד לעסקה עם גוף ציבורי, ללא צורך ברישום מקדמי, למעט בעסקאות עם מערכת הביטחון, כאשר הבחינה של התאמת הספק לצרכי הגוף הציבורי נעשית על ידי ועדת המכרזים במסגרת הליך הרכש הספציפי. מצב זה נועד לעודד תחרות ומגוון רחב ככל הניתן של ספקים הנותנים שירותים לממשלה. נקודת המוצע היא שעידוד תחרות וגיוון של ספקים היא ערובה לשמירה על מנהל תקין, וליעילות בעבודת גופים ציבוריים. בעת אישור התקשרות או בעת עריכת מכרז לוועדות מכרזים סמכות לבחון מגוון רחב של שיקולים ביחס לספקים פוטנציאלים; בין היתר מוסמכת ועדת מכרזים של גוף ציבורי לבחון, בכפוף להוראות הדין, את ניסיון העבר של הספק, את איכות הצעתו, וכן קיומו של עבר פלילי רלוונטי, בכפוף להוראות חוק המידע הפלילי ותקנות השבים, התשע"ט-2019 (להלן – חוק המידע הפלילי) וליתר הוראות הדין.

למרות האמור לעיל, בהתאם לנתונים שהוצגו על ידי משטרת ישראל, קיימת בישראל תופעה של מעורבות ואף השתלטות גורמי פשיעה על מכרזים בתחומים שונים של גופים ציבוריים ובכלל כך בשלטון המקומי ובפרט ביישובי החברה הערבית. בנוסף לכך, בשנים האחרונות זוהתה מעורבות הולכת וגוברת של גורמי פשיעה גם במכרזי תשתיות של מדינת ישראל.

ההשפעה הפלילית במכרזי מדינה עשויה למצוא ביטוי במספר דרכים. שנית, מעורבות זאת מהווה מנוף כלכלי משמעותי עבור הגורמים העבריינים תוך בביטחון האישי ובמשילות. שלישית, מעורבות זו אף פוגעת בזכותם של גורמים נורמטיביים להתמודד ולזכות במכרזים, ועל כן בעקרונות של צדק חלוקתי, שוויון והליך תחרותי הוגן. רביעית, התנהלות גורמי הפשיעה גורמת לתשלום ביתר עקב ניפוח עלויות הפרויקטים, ולעתים לאיכות ביצוע ירודה שאינה עומדת ברף הבטיחות הנדרש. חמישית, מעורבות זו גורמת עבירות משמעותיות נוספות בדמות אלימות, סחיטה, הלבנת הון, פעילות שוק אפור ומאבקי שליטה בין גורמי פשיעה המבקשים לשלוט בתחומי המכרזים. שישית, במקרים מסוימים, מעורבותם של גורמים עבריינים במכרזי מדינה מאפשרת לגורמי הפשיעה דריסת רגל בגופים השמורים ביותר במדינת ישראל.

ועדות מכרזים של גופים ציבוריים מתקשים להתמודד עם מעורבות של גורמי פשיעה אשר פועלים באופן מאורגן, ויכולים להתאים את עצמם ואת המבנה התאגידי שלהם לדרישות הפורמליות של הליך הרכש. בהתאם, במסגרת הצעת החוק מוצע להסמיך במשרד האוצר ממונה, אשר יוכל לפסול ספקים, ולמנוע מהם להתקשר בחוזה לביצוע עסקה עם גופים ציבוריים. פסילה כאמור תיעשה על בסיס חוות דעת שתועבר על ידי משטרת ישראל, שמהווה ראייה מנהלית רלוונטית לעניין זה, בהחלטה של וועדה ייעודית שתוקם לצורך כך ובאישור החשב הכללי.

ספקים אשר יש להם התקשרות עם גוף ציבורי, וכן כאלו המעוניינים להתמודד במכרז להתקשרות עם גוף ציבורי יידרשו להציג לגוף הציבורי אסמכתה על כך שלא הוחלט לגביהם שהם פסולים מלעבוד עם הממשלה. 

על פי המלצות צוות המנכ"לים לטיפול באתגר הפשיעה והאלימות בחברה הערבית שפורסמו בחודש יולי 2020, ותוכניות הפעולה שנגזרו מהן, הטיפול במגזר השלטון המקומי מחייב נטילת סמכויות ומעורבות גבוהה יותר של השלטון המרכזי במכרזי השלטון המקומי. בהתאם מוצע כי במסגרת הגופים הציבוריים עליהם החוק יחול, ייכללו גם רשויות מקומיות.

 

סעיף 1 לתיקון המוצע        מוצע לתקן את חוק עסקאות גופים ציבוריים, התשל"ו-1976 (להלן – חוק עסקאות גופים ציבוריים או החוק) שעליו ממונה שר האוצר. החוק מגדיר תנאים לביצוע התקשרויות עבור גופים ציבוריים. התיקון המוצע קובע כי עסקה של המדינה עם ספק תהיה מותנית בכך שהספק יציג אסמכתה על כך שאין מניעה להקשר עימו בשל פגיעה אפשרית בביטחון ושלום הציבור, ובהתאם לשיקולים המובאים בתיקון המוצע. תקנה 6 לתקנות חובת מכרזים, התשנ"ג-1993 (להלן – תקנות חובת מכרזים) מפנה לחוק עסקאות גופים ציבוריים כך שתיקוני החקיקה המוצעים ישפיעו באופן ישיר על התנאים של כל המכרזים המפורסמים בהתאם להוראות תקנות חובת המכרזים.

לסעיף קטן (א)       מוצע לקבוע הגדרות הנדרשות לצורך הוראות התיקון המוצע, לרבות הגדרת רשימת הגופים הציבוריים שכפופים להוראות החוק באופן רחב תוך התייחסות לגופים אשר בפעילותם נהנים מכספי ציבור, וכן קביעה כי הממונה בהתאם להוראות החוק הוא החשב הכללי במשרד האוצר אשר הוא הגורם הממשלתי המרכזי אשר מלווה את תחום ההתקשרות והמכרזים בממשלה, ולו המומחיות הרלוונטית ביותר לעניין.

ס"ק ב        מוצע לקבוע את הרכב הוועדה לבדיקת ספקים (להלן – הוועדה). חברי הוועדה לעניין החלטה בדבר מניעה של ספק להתקשר עם גוף ציבורי, יהיו עובד בכיר באגף החשב הכללי במשרד האוצר שיהיה יו"ר הוועדה, היועץ המשפטי של משרד האוצר או נציגו ועובד בכיר נוסף באגף החשב הכללי. בנוסף, בהחלטות הנוגעות להתקשרויות קונקרטיות של רשות מקומית או חברה ממשלתית כאמור בסעיף קטן (יא) המוצע, יצטרף לנציגי משרד האוצר כאמור נציג של משרד הפנים או רשות החברות הממשלתיות (בהתאמה), כך שבהתאם לאופי ההחלטה, הוועדה תהיה בעלת הרכב מתחלף של חברים, זאת, באופן שיבטיח כי הגורמים בעלי המומחיות הנוגעים לאופי ההתקשרות ישתתפו בדיוני הוועדה הרלוונטיים.

לסעיפים קטנים (ג) עד (ה)            מוצע לקבוע את סדרי עבודת הוועדה, על מנת להבטיח את תקינות עבודתה, ובין השאר: המניין הנדרש המזערי לכינוס ישיבות הוועדה ולקבלת החלטות תקפות, יהיה רוב חבריה ובהם יושב ראש הוועדה והיועץ המשפטי של משרד האוצר או נציגו; החלטות הוועדה יתקבלו ברוב קולות החברים המשתתפים בישיבה ואם יהיו הקולות שקולים – יכריע קולו של יושב ראש הוועדה; קביעת סדרי עבודת הוועדה בידי הוועדה ובאישור הממונה בכל נושא שלא הוסדר בחוק.

לסעיף קטן (ו)        מוצע לקבוע כי גוף ציבורי לא יתקשר בחוזה או במכרז עם ספק בעסקה למכירת נכס או למתן שירות, אלא אם כן הספק הגיש לו אסמכתה. האסמכתה מעידה על כך שהוועדה לבדיקת ספקים לא קבעה, באישור הממונה ועל בסיס חוות דעת ממשטרת ישראל, שקיימת מניעה להתקשר עם הספק, בהתאם להוראות סעיף קטן (ח) לחוק המוצע (להלן – אסמכתה).

לסעיף קטן (ז)        מוצע לקבוע כי האסמכתה תינתן על ידי הממונה לכל ספק שיבקש, למעט ספק שהוחלט לגביו כי יש מניעה לגוף ציבורי להתקשר עימו. מנגנון זה מותיר על כנו את הכלל שהתקשרות של גופים ציבוריים היא אפשרית עם כל ספק, וזאת בכפוף שלא נקבע לגביו באופן פרטני כי הוא ספק שעלול לפגוע בשלום הציבור ובטחונו, בהתאם לשיקולים הקבועים בחוק. קרי, החוק אינו יוצר רשימה שרק מי שנמצא בה יכול להתקשר עם גופים ציבוריים, אלא דורשת לוודא כי ספק מסוים לא הוגדר ככזה שיש מניעה להתקשר עימו.

לסעיף קטן (ח)       מוצע לקבוע כי החלטה על כך שקיימת מניעה להתקשר עם ספק תתקבל על ידי הוועדה לבדיקת ספקים, באישור הממונה, לאחר שהספק השמיע את טענותיו אם הוועדה מצאה, מטעמים של שלום הציבור וביטחונו, כי קיימת מניעה להתקשר עימו. במסגרת הבחינה לקראת קבלת ההחלטה, הוועדה תתחשב בשיקולים הבאים: האם התקשרות עם הגוף הציבורי עם הספק עלולה להזרים כסף או טובות הנאה לגורמי פשיעה, זאת כדי למנוע העברת כספי ציבור לגורמים עבריינים; מהותו, חומרתו ונסיבותיו של המידע המפורט בחוות הדעת של משטרת ישראל; שמירה על מנהל ציבורי תקין וביצוע תקין של ההתקשרות מפני מעורבות של גורם פשיעה; שמירה על יעילות ושוויון ההליך המכרזי, יעילות כלכלית של ההתקשרות והאפשרות לקיים הליך תחרותי תקין; נסיבות הזיקה לגורם הפשיעה, לדוגמה על רקע סחיטה באיומים של הספק על ידי גורמי הפשיעה.

לסעיף קטן (ט)      בנוסף לנורמה הקובעת איסור על התקשרות עם ספק שלא הציג אסמכתה בתחילת ההתקשרות, מוצע לקבוע כי ספק יציג לגוף הציבורי עמו יש לו התקשרות אסמכתה בעד בתחילת שנה קלנדרית, ובתוך פרק זמן של יעלה על 30 ימים מתחילת השנה. בנוסף, הגוף הציבורי רשאי לדרוש מהספק להציג אסמכתה של קבלן משנה של הספק. אם הספק קיבל אסמכתה שתקופת סיומה לפני תום השנה הקלנדרית, עליו להציג אסמכתה לגוף הציבורי בתוך פרק זמן שלא יעלה על 30 ימים מתום תוקפה של האסמכתה שתוקפה פג.

לסעיף קטן (י)        מוצע לקבוע כי גוף ציבורי יהיה רשאי, בהודעה לספקים, לערוך בדיקה עצמאית על קיומה של אסמכתה עבור ספקים וקבלי המשנה של הספקים. זאת, במטרה לאפשר לגוף הציבורי לייעל את תהליך הבדיקה והבירוקרטיה הכרוכה בכך, במקרים שבהם הוא סבור שבדיקה עצמאית תסייע בכך.

לסעיפים קטנים (יא) ו- (יב)         מוצע לקבוע כי אם גוף ציבורי נוכח במהלך תקופת התקשרות עם ספק כי אין בידי הספק או קבלן משנה של הספק אסמכתה בתוקף הגוף הציבורי יפסיק את ההתקשרות בהקדם האפשרי בתוך תקופה שעליה יחליט, אלא אם כן יחליט, מנימוקים שיירשמו, כי מתקיימות נסיבות חריגות לאי הפסקת ההתקשרות בהקדם האפשרי. במקרה של הפסקת התקשרות כאמור יחולו על ההתקשרות ההסדרים לפי דין או ההסכם החלים במקרה של הפסקת התקשרות. הפסקת התקשרות כאמור לא תזכה את הספק בכל סעד לפי הסכם או לפי דין, למעט הוראות חוק עשיית עושר ולא במשפט, תשל"ט-1979. הוראה זו קובעת תנאי בהסכמים של גופים ציבוריים שלפיו אם יתברר שיש מניעה מלהתקשר עם הספק בשל שיקולים של פגיעה בשלום הציבור ובטחונו, יפסיק הגוף הציבורי את ההתקשרותמה, ולמעט במקרים שבהם יעמדו לספק טענות מכוח חוק עשיית עושר ובמשפט, תשל"ט-1979, לא יישא בתשלום לספק. בנוסף בהתאם למוצע, רשאי הגוף הציבורי, במקרים חריגים, לאפשר לגוף הציבורי להמשיך התקשרויות מהשיקולים שיפורטו להלן. יחד עם זאת, הוועדה לבדיקת ספקים תהווה מנגנון מבקר על הגוף הציבורי, כמפורט בסעיף קטן (יג) המוצע.

במסגרת ההחלטה לא להפסיק את ההתקשרות, הגוף הציבורי ישקול את השיקולים הבאים: החשש לפגיעה אפשרית בהתקשרות כתוצאה מהזיקה בין הספק לגורמי פשיעה; החשש לפגיעה במנהל ציבורי תקין ובאינטרסים ציבוריים כתוצאה מהמשך ההתקשרות נוכח אי קבלת האסמכתה; הפגיעה בתפקוד הגוף הציבורי וביכולתו לבצע את תפקידו ולשמר שירות תקין לאזרח כתוצאה מהפסקת ההתקשרות וכן העלויות שייגרמו לגוף הציבורי כתוצאה מהפסקת ההתקשרות.

לסעיף קטן (יג)      מוצע לקבוע כי גוף ציבורי שהחליט לא להפסיק התקשרות עם ספק כאמור בסעיף קטן (יא) או שהחליט להפסיק את ההתקשרות בפרק זמן העולה על שישה חודשים, יעביר את החלטתו ונימוקיו לוועדה לבדיקת ספקים בסמוך לקבלת ההחלטה. הוועדה לבדיקת ספקים תהיה רשאית לבחון את החלטת הגוף הציבורי בהתאם לשיקולים בסעיף קטן (יג), ותהיה רשאית להורות לגוף הציבורי לבחון את החלטתו מחדש או להפסיק את ההתקשרות בתוך פרק זמן שתקבע, זאת על מנת לפקח על החלטתו של הגוף הציבורי ולעמוד בתכליות התיקון המוצע. החלטת הוועדה לבדיקת ספקים כאמור תתקבל, לכל המאוחר, תוך 25 ימי עסקים ממועד העברת ההחלטה של הגוף הציבורי לוועדה לבדיקת ספקים.

לסעיף קטן (יד)      מוצע לקבוע כי על אף האמור בכל דין, פרוטוקולים של החלטות הממונה והוועדה לבדיקת ספקים יהיו חסויים וגילוים יהיה אסור.

לסעיף קטן (טו)     מוצע לקבוע כי הוראות התיקון המוצע יחולו אף על התקשרויות קיימות של גופים ציבוריים שמועד תחילתן קדם למועד כניסתו לתוקף של תיקון זה. עם זאת, נוכח השוני שקיים בין החלת החוק על הסכמים קיימים שנכרתו לפני כניסת החוק לתוקף לבין הסכמים שייכרתו לאחר כניסתו לתוקף, הפסקת התקשרות במקרים אלו תיעשה בתנאים הבאים: תקופת ההתקשרות הנותרת, למעט תקופת התקשרות אפשרית לפי זכות ברירה להארכת ההתקשרות, הינה בת יותר מתשעה חודשים; הגוף הציבורי לא יחלט ערבות או יפעיל כנגד הספק תרופות בשל הפרת ההסכם, למעט החלטה על הפסקת ההתקשרות; הפסקת התקשרות כאמור לא תזכה את הספק בכל סעד לפי הסכם או לפי דין,  אך זאת מבלי לגרוע מהוראות חוק עשיית עושר ולא במשפט וכן מסעד העומד לספק לפי דין או הסכם לפיצויים שנועדו להשיב את הספק למצבו אלמלא נכרת הסכם ההתקשרות.

סעיף 2                   חוק בתי משפט לעניינים מנהליים, התש"ס-2000, מאפשר להגיש עתירה מינהלית על החלטות של רשויות המינהל המנויות בתוספת הראשונה לאותו חוק. מוצע לתקן את חוק בתי המשפט כך שעתירות על החלטות לפי חוק זה, בדגש על החלטות של הוועדה לבדיקת ספקים והממונה, יוגשו לבית המשפט לעניינים מנהליים. יצוין כי בית המשפט לעניינים מנהליים היא הערכאה הדנה בענייני מכרזים, והחלטות לפי החוק המוצע עשויות להיות קשורות במכרזים, ועל כן גם מטעם זה נראה שבית המשפט לעניינים מנהליים הוא הערכאה המתאימה לעניין זה.