טיוטת תקנות

א. שם התקנות המוצעות

טיוטת תקנות סדר דין אזרחי (תיקון), התשפ"ה-2024.

ב. מטרת התקנות המוצעות והצורך בהן

תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט–2018 (להלן – התקנות), מסדירות את ניהול ההליכים האזרחיים בבתי המשפט. התקנות נועדו לסייע בייעול וקיצור ההליכים, כמו גם יצירת שוויון בין המתדיינים בעת ניהול ההליך. מאז התקנתן ב-2018 וכניסתן לתוקף בתחילת שנת 2021, נערכו מעת לעת מספר תיקונים נדרשים או מבהירים.

מוצע כעת לערוך מספר תיקונים לתקנות על מנת להקל על הצדדים ועל בתי המשפט ולייעל את ניהול ההליכים. בין תיקונים אלה קביעת ברירת מחדל לדיוני קדם משפט בהיוועדות חזותית בהליכי דיון מהיר, ובהליכים שעניינם נזקי גוף, פלת"ד ורשלנות רפואית, וכן ביטול ההוראות בעניין המזכיר המשפטי ובמקומן להסמיך את מזכירות בית המשפט שלא לקבל מסמך לרישום אשר אינו עומד בתנאים הטכניים והצורניים הבסיסיים בהתאם להוראות התקנות (דוגמת צירוף ייפוי כוח, פרטים שנדרש לציין בכתב הטענות וכדומה), בדומה להסמכה שהייתה למזכירויות בתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984. היות שהתיקונים האמורים דורשים זמן היערכות, מועד התחילה יהיה מאוחר לפרסום התקנות.

ג. להלן נוסח טיוטת התקנות המוצעות:

טיוטת תקנות מטעם משרד המשפטים:

טיוטת תקנות סדר הדין האזרחי (תיקון), התשפ"ה-2024

		בתוקף סמכותי לפי סעיפים 108 ו-109 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984[1] (להלן – החוק), אני מתקין תקנות אלה:
תיקון תקנה 10	1.	בתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018[2] (להלן – התקנות העיקריות), בתקנה 10(13), במקום "אלא אם כן מדובר בהמצאה ישירות לעורך דין" יבוא "או הזמנת הנתבע לדין באמצעות המצאה ישירות לעורך הדין המייצג, לפי הענין".
תיקון תקנה 20	2.	בתקנה 20 לתקנות העיקריות -
			(א) במקום תקנת משנה (א) יבוא:
				"(א) הועברה לבית המשפט התנגדות לבקשה לביצוע שטר או לבקשה לביצוע תביעה שהוגשה לפי חוק ההוצאה לפועל (להלן- התנגדות), לא יתגונן הנתבע זולת אם קיבל בית המשפט את ההתנגדות בהתאם לתקנה זו (להלן – רשות להתגונן).";
			(ב) בתקנת משנה (ב), במקום "בבקשת הרשות להתגונן על יסוד הבקשה" יבוא "בהתנגדות על יסוד האמור בה";
			(ג) בתקנת משנה (ג), במקום "בקשת הרשות להתגונן" יבוא "ההתנגדות".
תיקון תקנה 33	3.	תקנה 33 לתקנות העיקריות – בטלה, ובמקומה יבוא:
		"33. (א) מועד ההגשה של מסמך לבית המשפט, לכל עניין, יהיה המועד שבו הוגש לבית המשפט, ובלבד שקבלתו אושרה.
		(ב) מסמך שלא מתקיימות בו הוראות תקנות 9(ג) ו-(ד), 10, 12, 15(א)(3) ו-(4), 18(ב), 134(א)(1) ו-(3), 170א והוראות מנהל בתי המשפט או הוראת בית המשפט, שעניינן הוראות צורניות וטכניות ביחס לאופן הגשת כתב בי דין, לא יקובל לרישום במזכירות בית המשפט, והודעה על כך תישלח למגישו באופן שיורה מנהל בתי המשפט.
		(ג) לא התקבל המסמך לרישום, יראו אותו כאילו לא הוגש מלכתחילה, ואולם ניתן יהיה לתקן את הפגם עד היום האחרון להגשתו או בתוך שבעה ימים מהמועד שלא קובל, לפי המאוחר והדבר לא יביא להתיישנות התביעה או אחת מעילותיה; על אף הוראות תקנה 179(ב), לעניין סעיף זה – תקופת הפגרה תבוא במניין הימים.
		(ד) הרואה עצמו נפגע מאי הקבלה לרישום של המסמך, רשאי בתוך שבעה ימים ממועד קבלת ההודעה על אי הקבלה לרישום, לבקש כי העניין יועבר לעיונו ולהכרעתו של שופט, שנשיא בית המשפט ימנה לעניין זה; השופט רשאי להחליט בפנייה על יסוד טענות הפונה בלבד, בלא צורך בקיום דיון; על אף האמור, בבית המשפט העליון רשאי הנשיא להסמיך שופט בית משפט שלום המכהן בבית משפט זה לעיון ולהכרעה בעניין כאמור, בין אם נקבע שופט שידון בתיק ובין אם טרם נקבע. לא הגיש בקשה כאמור ולא תוקן הפגם, יראוהו כמי שאינו מתנגד לאי-קבלת המסמך לרישום.
		(ה) אין לעורר טענה כי לא היה מקום לקבל מלכתחילה מסמך שהתקבל, ואולם אין בכך כדי לרפא את הפגם או למנוע העלאת טענות לעצם קיומו."
תיקון תקנה 37	4.	בתקנה 37, במקום הגדרת "ממונה" יבוא:
		"ממונה" – שופט או רשם, שנשיא בית המשפט הסמיך אותו לממונה מטעמו לנושא פגישת מהו"ת ומנגנון חלופי ליישוב סכסוך או עורך דין בהנהלת בתי המשפט אשר הוסמך לכך על ידי יחידת הגישור לאחר שעבר הכשרה מתאימה;"
תיקון תקנה 61	5.	בתקנה 61 לתקנות העיקריות -
			(א) במקום כותרת התקנה יבוא: "מועד ואופן קיום ישיבת קדם-משפט";
			(ב) אחרי פסקה (ג) יבוא:
				"(ג1) על אף האמור בתקנת משנה (ג), ישיבת קדם-משפט בהליך דיון מהיר, בתובענה לפיצויים בשל נזק גוף, בתובענה שעילתה בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים וכן בתביעה שעניינה רשלנות רפואית, תתקיים בהיוועדות חזותית, אלא אם החליט בית המשפט, מיוזמתו או בעקבות פנית בעל דין, שישיבה בנוכחות הצדדים נדרשת בנסיבות העניין; ההחלטה בדבר קיום ישיבה בנוכחות תינתן זמן מספיק לפני מועד הדיון; בהליך שבו בעל דין איננו מיוצג בידי עורך דין, רשאי בית המשפט לקיים ישיבת קדם-משפט כאמור בתקנת משנה (ג) בהסכמתו בלבד.
				(ג2) מנהל בתי המשפט רשאי לקבוע כללים ביחס לאופן ניהול הדיון וקיומו בהיוועדות חזותית.
				(ג3) פניה בעניין אופן קיום ישיבת קדם משפט בהיוועדות חזותית או בנוכחות הצדדים תוגש לפי תקנה 55."
תיקון תקנה 78	6.	בתקנה 78(א) לתקנות העיקריות, אחרי פסקה (1)(ב) יבוא:
			"(ג) תובענה לפיצויים בשל נזק גוף;"
תיקון תקנה 135	7.	בתקנה 135(ב) לתקנות העיקריות, במקום "או על שינוי סכומה" יבוא ", שינוי סכומה או על קביעת ערובה אם לא נקבעה ערובה בנוגע לאותו הליך בתוספת השלישית".
תיקון תקנה 161	8.	בתקנה 161 לתקנות העיקריות, פסקה (1)(א), אחרי המילים "ואולם" יבוא: "אם הנמען מיוצג על ידי משרד עורכי דין שכתובת דואר אלקטרוני שלו שמורה במערכת נט המשפט, משלוח הודעה אלקטרונית או המסמך האלקטרוני כאמור, המצאה תעשה לכתובת זו;"
תיקון התוספת הראשונה	9.	בטופס 7 שבתוספת הראשונה, במקום:
		"אישור עורך הדין אני מאשר את אמיתות החתימה והפרטים בקשר למתחייב האמור לעיל. שם עורך הדין מס' רישיון תאריך חתימה _____________________"
		יבוא:
		"אישור עורך הדין / מזכיר בית משפט אני מאשר את אמיתות החתימה והפרטים בקשר למתחייב האמור לעיל. שם עורך הדין מס' רישיון תאריך או שם המזכיר המדור תאריך חתימה _____________________"
תחולה ותחילה	10.	(א) תחילתה של תקנה 3 היא ..... מיום פרסומן של תקנות אלה (להלן – יום התחילה). [המועד ייקבע בהמשך]
		(ב) תחילתה של תקנה 5 היא שישה חודשים מיום התחילה.
		(ג) הוראת תקנה 5 לתקנות אלה תחול על הליכים שנפתחו טרם יום התחילה וטרם נקבע להם מועד לדיון קדם משפט; ואולם, הליך נפתח טרם יום התחילה ונקבע מועד לדיון קדם משפט, רשאי השופט להורות על אופן קיום הדיון בהתאם לתקנה 5.
		(ד) הוראת תקנה 3 תחול על מסמכים שטרם הוגשו למזכירות בית המשפט.

___ ב________ התשפ"ה (___ ב_______ 2024)

(חמ _____-3)

__________________

יריב לוין

שר המשפטים

דברי הסבר

כללי

תקנה 1 – תקנה 10 לתקנות קובעת את הפרטים אותם נדרש לציין בכותרת כתב התביעה. לפי פסקה (13) לתקנה האמורה, כתב התביעה צריך לכלול בין היתר – "הזמנת הנתבע לדין ערוכה לפי נוסח טופס 2 שבתוספת הראשונה אלא אם כן מדובר בהמצאה ישירות לעורך דין;". בעקבות מספר מקרים בהם בעלי דין התבקשו להציג אישור הזמנה לדין לנתבע, ונטען על ידם שהנתבע מיוצג ועל כן לא נשלחה אליו ההזמנה לדין, מוצע להבהיר את נוסח התקנה כך שיהיה ברור שהתובע נדרש להזמין את הנתבע לדין – באם הוא לא מיוצג (באמצעות טופס 2) ובאם הוא מיוצג, ישירות לעורך הדין שלו.

תקנה 2 – תקנה 20 לתקנות עניינה בסדרי דין בהליכים המועברים לבית המשפט ממערכת ההוצאה לפועל. מדובר בהליכים לביצוע שטר ובהליכים לביצוע תביעה על סכום קצוב, אשר מעוגנים בסעיפים 81א ו-81א1 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 (להלן – חוק ההוצאה לפועל), בהתאמה. עד תיקון מס' 70 לחוק ההוצאה לפועל [בסעיף 16 לחוק פנייה לגופים ציבוריים באמצעי קשר דיגיטליים (תיקון מס' 2 והוראת שעה), התשפ"ב-2022 (להלן – תיקון מס' 70)], נקבע בחוק ההוצאה לפועל כי משהוגשה התנגדות לבקשת ביצוע כאמור, וההתנגדות הועברה לבית המשפט, יראו את ההתנגדות, לעניין סדרי הדין שיחולו בבית המשפט, כבקשת רשות להתגונן בסדר דין מקוצר, ובית המשפט קיים דיון מקדים בהתנגדות בשאלה אם לאפשר את ההתנגדות. בהתאם, ובעקבות הרפורמה בסד"א בה בוטל סדר הדין המקוצר, נקבעה הוראה ייחודית בתקנה 20 לתקנות לפיה "נקבע בחוק ההוצאה לפועל שיש לראות הליך בבית המשפט כבקשת רשות להתגונן, לא יתגונן נתבע זולת אם ניתנה לכך רשות לפי בקשה שהגיש לפי חוק ההוצאה לפועל" (תקנה 20(א)). במסגרת תיקון מס' 70 לחוק ההוצאה לפועל, תוקנו סעיפים 81א ו-81א1 לחוק ההוצאה לפועל ונמחקה מהם ההוראה שלפיה התנגדות לבקשת הביצוע שהועברה לבית משפט תידון כמו בקשת רשות להתגונן בסדר דין מקוצר, אך לא נקבעה הוראה אחרת ביחס לאופן הדיון בהליכים אלה. מאחר שעדיין ניתן להגיש התנגדות לביצוע בקשה כאמור, וההתנגדות מועברת לבית המשפט, מוצע לתקן את תקנה 20 ולהבהיר כי בקשת התנגדות להליך לביצוע שטר או התנגדות לביצוע סכום קצוב בהוצאה לפועל, תועבר לבית המשפט ותידון בדיון מקדים, ובהמשך לגופה של בקשה.

תקנה 3 – לפי תקנה 33 לתקנות, למזכיר המשפטי ישנה סמכות לא לקבל מסמך אשר אינו ממלא אחר דרישה שקבועה בתקנות אלה או בהוראת בית המשפט, ועליו לפרט בכתב את הנימוקים לכך. כעת מוצע לבטל את מוסד המזכיר המשפטי וחלף זאת להסמיך את מזכירות בית המשפט שלא לקבל לרישום מסמך לרישום אשר לא עומד בתנאים הטכניים והצורניים הנדרשים. הוראה דומה הייתה קיימת בתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (ראו למשל תקנה 7א ותקנה 215ה לתקנות הישנות). הסמכה זו נדרשת על מנת לוודא שהמסמכים מוגשים לבית המשפט, מוגשים בהתאם לדרישות ההוראות המפורטות בתקנה, באופן שוויוני ועל מנת להימנע מיצירת יתרון של בעל דין אחד על משנהו. בין הוראות אלה, הוראות הנוגעות למגבלת עמודים, מסירת פרטים נדרשים לדרכי המצאה ועוד. בשל כך, מוצע לקבוע כי המזכירות לא תקבל מסמך לרישום אם המסמך - אינו מסודר לפי החלקים וכל חלק אינו חורג ממגבלת מספר העמודים שנקבעה (תקנה 9(ג)); לא כולל את כל הפרטים הנדרשים בכתב התביעה ובכתב ההגנה (תקנה 10 ו-12); לא צורף אליו כתב ויתור סודיות רפואית בתביעה לפיצויים בשל נזקי גוף או הצהרה שהמסמכים הרלוונטיים ימסרו לנתבע (תקנה 15(א)(3) ו-(4)); כתב התשובה הוגש בחריגה ממגבלת העמודים (תקנה 18(ב); כתב הערעור הוגש שלא בהתאם להוראות מבחינת הפרטים שצריכים להיכלל בכותרת כתב הערעור ובתאם למגבלת מספר העמודים (תקנה 134(א)(1) ו-(3)); לא צורף ייפוי כוח (תקנה 170א) או לא התקיימו יתר הפרטים הטכניים והצורניים הנדרשים בהוראת המנהל או בהוראת בית המשפט. מי שיראה את עצמו נפגע מאי קבלת המסמך רשאי לבקש כי העניין יועבר לעיונו ולהכרעתו של שופט.

כמו כן, בעל דין יהיה רשאי לתקן את הפגם עד היום האחרון להגשתו או בתוך שבעה ימים מהמועד שלא קובל, לפי המאוחר. מכיוון שמדובר באי קבלה לרישום בשל עניינים טכניים וצורניים בלבד, ועל מנת שהחלטת המזכירות כאמור לא תייצר השלכה מהותית על ההליך המשפטי, מוצע לקבוע כי תקופת הפגרה תבוא במניין הימים. כמו כן, כפי שיפורט בהמשך, בתקנה 10 מוצע לקבוע מועד תחילה מאוחר יותר לתקנה זו, וזאת לצורך היערכות.

תקנה 4 – מוצע לתקן את תקנה 37 שעניינה פגישת מהו"ת ולשנות את הגדרת הממונה, כך שגם עורך דין בהנהלת בתי המשפט אשר הוסמך לכך על ידי יחידת הגישור לאחר שעבר הכשרה בנושא, יוכל להיות ממונה. התיקון יאפשר הסמכת גורמים נוספים מהמחוז לביצוע פעולות של הממונה אשר יסייעו ביישום תהליכי המהו"ת במחוזות השונים, ויהיו תחת פיקוח וניהול של יחידת הגישור. יוזכר כי תפקיד הממונה הוא למנות מגשר מהו"ת לצורך קיום פגישת מהו"ת בתובענה ולהנחות בכל הנוגע לישיבת המהו"ת. הממונה אף מקבל דיווח ממגשר המהו"ת האם בעלי הדין הסכימו להעביר את הסכסוך לגישור. מי שרואה את עצמו נפגע מהנחיית הממונה שהוא עורך דין ביחידת הגישור, רשאי להעביר את העניין לעיונו והכרעתו של ממונה שהוא רשם או שופט.

תקנה 5 – מוצע להוסיף את תקנה 61(ג1) ולקבוע כי ישיבות קדם המשפט בהליך דיון מהיר, קרי תביעה שסכומה או שווי נושאה אינו עולה על 75,000 ₪ כאמור בתקנה 78 לתקנות, או בהליכים שעניינם נזקי גוף, רשלנות רפואית או תביעה שעילתה בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, יתקיימו בהיוועדות חזותית. אולם, בית המשפט רשאי לקבוע כי הדיון יתקיים בנוכחות הצדדים, אם הדבר נדרש בנסיבות ההליך שבפניו, וזאת בין אם ביוזמתו או בין אם הוגשה פניה על ידי צד להליך לקיים את הדיון בנוכחות הצדדים. עם זאת, בהליך כאמור שבו בעל הדין אינו מיוצג, תידרש הסכמתו לקיום הדיון בהיוועדות חזותית.

עוד מוצע להבהיר כי פניה של צד להליך לקיים דיון בנוכחות או בהיוועדות חזותית תעשה בהתאם לתקנה 55 שעניינה הגשת פניות בעניינים טכניים הנוגעים לניהול שוטף של ההליך אותן ניתן להגיש לאורך ההליך, וזאת על מנת לאפשר את הגמישות הנדרשת לצדדים.

יוער כי הוראה זו נועדה לקדם שינוי מגמה באופן ניהול דיוני קדם המשפט, וככל שמגמה זו תהיה חיובית והתשתית הטכנולוגית תאפשר זאת, תעשה חשיבה נוספת להרחבת ההוראה לסוגי הליכים נוספים.

על מנת לאפשר היערכות לשינוי האמור, ובתוך כך על מנת לאפשר לבית המשפט להצטייד במכשור הדרוש לקיום הדיון בהיוועדות חזותית, מוצע לקבוע הוראת תחילה מאוחרת יותר (ראו דברי הסבר לתקנה 10). כמו כן, מוצע להסמיך את מנהל בתי המשפט לקבוע כללים ביחס לאופן ניהול הדיון בהיוועדות חזותית.

תקנה 6 – תקנה זו מבקשת לתקן את תקנה 78 לתקנות סד"א הנוגעת לדיון מהיר בתביעות. לפי תקנה זו, תביעה שסכומה או שווי נושאה אינו עולה על 75,000 ₪ תדון בסדר דין מהיר, אלא אם מדובר בתביעה שהוגשה לאישור כתובענה ייצוגית, בתביעה שעילתה בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים או בתביעה לפינוי מושכר. תביעות לפיצויים בשל נזקי גוף דוגמת תביעות שיבוב לביטוח לאומי שסכומן נמוך מ-75,000 שח, לא נכללו בחריגים, על אף שבמצב המשפטי הנוהג היום – תביעות אלו נידונות ככלל לפי סדרי הדין הרגילים. לפיכך, מוצע לתקן את התקנה ולקבוע כי תובענות לפיצויים בשל נזקי גוף, הגם שמדובר בתביעות אשר אינן חוסות תחת חוק הפלת"ד, לא יידונו בהליך מזורז. יובהר כי לבית המשפט שיקול דעת להורות כי תביעה מסוימת תידון בפניו כתביעה שנידונה במסלול דיון מהיר במקרים המתאימים (תקנה 78(ב)).

תקנה 7 – מוצע לתקן את תקנה 135 שעניינה הפקדת ערובה להבטחת הוצאות המשיב. בתקנה הקיימת היום נקבע כי עם הגשת הערעור יפקיד המערער ערובה להבטחת הוצאות המשיבים בסכום הנקוב התוספת השלישית. עם זאת, ניתן שיקול דעת רחב לבית המשפט להורות על פטור ממתן ערובה או על שינוי סכומה. כעת מוצע לקבוע כי בית המשפט יהיה רשאי להורות כי הליך שאינו מנוי בתוספת השלישית יהיה חייב בהפקדת ערובה בסכום שייקבע על ידו.

תקנה 8– מוצע לתקן את תקנה 161(א) שעניינה המצאה של מסמך אלקטרוני מבית המשפט. מוצע לקבוע כי שליחת דוא"ל תעשה לכתובת המייל של משרד עוה"ד שמעודכן בנט המשפט, בהתאם לתקנה 171 לתקנות, ככל ששמורה כתובת זו, ולא באמצעות מייל לכתובת המופיעה כתב טענות. מכיוון שבפועל המצאות נעשות לכתובת בנט המשפט, מוצע לקבוע זאת במפורש בתקנות, כך שאם יש שינוי בכתובת דוא"ל של עו"ד, הוא נדרש להודיע על כך ולשנותה.

תקנה 9– תקנה 96(ב) קובעת כי התחייבות עצמית של מבקש תצורף לבקשה לסעד ביניים ותהיה ערוכה לפי טופס 7 לתוספת הראשונה. בטופס עצמו נקבע אישור של עורך דין שמאשר את אמיתות החתימה והפרטים, וכן נקבע אישור קבלת התחייבות העצמית לפי נוהל ערבויות בהנהלת בתי המשפט שניתן על ידי מזכיר בית המשפט. תקנה זו מבקשת לתקן את הטופס ולהוסיף חלופה נוספת לאימות חתימה באמצעות מזכירות הערכאה השיפוטית. הדבר עשוי להקל על צד להליך שמצרף את ההתחייבות העצמית, במיוחד כאשר הוא אינו מיוצג על-ידי עורך דין.

תקנה 10 – תקנה זו מבקשת לקבוע כי תקנות אלה יחולו ביום פרסומן. עם זאת, הוראות תקנה 3 (ביטול מנגנון המזכיר המשפטי והסמכת המזכירות שלא לקבל מסמך) יחולו במועד מאוחר יותר מהפרסום ברשומות. מועד זה ייבחן במהלך פרסום התקנות להערות הציבור. כמו כן, גם הוראות תקנה 5 (שינוי ברירת המחדל בהליכים מסוימים בהם קדם המשפט יקבע לדיון בהיוועדות חזותית), יחולו כ-6 חודשים מיום פרסום התקנות ברשומות. קביעת מועד מאוחר יותר לכניסתן של התקנות האמורות לתוקף נועד לצורך היערכות ליישום השינויים והטמעה הנדרשת בהנהלת בתי המשפט והיערכות באי הכוח וציבור המתדיינים.