תקנות שירות התעסוקה (תשלומים ממבקש עבודה בקשר לתיווך עבודה) (הוראת שעה), התשפ"ה–2024
|
|
|
בתוקף סמכותי[1] לפי סעיפים 69ה ו-69ז לחוק שירות התעסוקה, התשי"ט–1959[2] (להלן – החוק), בהתייעצות עם שר המשפטים, בהסכמת שר הפנים לפי סעיף 69יא לחוק ובאישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה: |
|||||
|
הוראת שעה – חרבות ברזל |
1. |
בתקופה שעד תום שישה חודשים מתום התקופה הקובעת יראו כאילו בתקנות שירות התעסוקה (תשלומים ממבקש עבודה בקשר לתיווך עבודה), התשס"ו–2006[3] – |
|||||
|
|
|
(1) בתקנה 3 – |
|||||
|
|
|
|
(א) אחרי תקנת משנה (א1) בא: |
||||
|
|
|
|
|
"(א1א) לשכה פרטית המטפלת בעניינו של עובד זר בענף החקלאות עם כניסתו לישראל לראשונה למטרת עבודה בישראל ושהבאתו לישראל נעשתה בתקופה הקובעת שלא במסגרת התקשרות בין-לאומית (בתקנת משנה זו – לשכה פרטית ראשונה) – |
|||
|
|
|
|
|
|
(1) רשאית לגבות או לקבל מהעובד הזר, במישרין או בעקיפין, לאחר כניסתו לישראל, תשלום שלא יעלה על הסכום המרבי לגבייה, אם התקיימו כל התנאים כאמור בפסקה (2), ולא תגבה או תקבל לשכה פרטית זו או כל לשכה פרטית אחרת מעובד זר כל סכום מעבר לכך בין במישרין ובין בעקיפין, בין בישראל ובין מחוץ לישראל; |
||
|
|
|
|
|
|
(2) לא תגבה תשלום כאמור בפסקה (1), אלא אם כן התקיימו כל אלה, ובלי לגרוע מהוראות תקנה 5: |
||
|
|
|
|
|
|
|
(א) היא ערכה במועד גביית התשלום רישום הכולל את שם העובד, מספר הדרכון, הסכומים שהעובד נדרש לשלם והסכומים ששילם לה בפועל, מועד תשלום הסכומים ואופן תשלומם, ומסרה לעובד הזר העתק מרישום זה, וכן מסרה לממונה דיווח על תשלומם; בדיווח כאמור תכלול הלשכה הפרטית תצהיר מטעמה ולפיו: |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
(1) היא לא גבתה מאותו עובד כל סכום מעבר לסכום המרבי לגבייה וכן סיכמה עם הלשכה הזרה שלא תגבה כל סכום מעבר לתשלום החוזי המרבי כמשמעותו בתקנה 2; |
|
|
|
|
|
|
|
|
(2) היא מסרה לעובד בטרם הגעתו לישראל מידע לגבי זכויותיו לפי סעיף 69ט לחוק בשפה המובנת לו; |
|
|
|
|
|
|
|
|
(3) היא מתחייבת לפעול לפי סעיף 69ח(ב) לחוק; |
|
|
|
|
|
|
|
(ב) היא כללה בהסכם שנערך בינה לבין הלשכה הזרה תניות בהתאם להוראות סעיף 69ז לחוק ומסרה אותו לממונה; |
|
|
|
|
|
|
|
(3) שקיבלה תשלום מעובד זר, ולאחר מכן החלה לשכה פרטית אחרת לטפל בעניינו של העובד הזר, רשאית הלשכה הפרטית האחרת לדרוש מהלשכה הפרטית הראשונה את התשלומים ששילם לה העובד הזר בניכוי סכום השווה לחלקה היחסי; לעניין זה, "החלק היחסי" – מכפלת הסכום המרבי לגבייה ביחס שבין מספר החודשים שהלשכה הפרטית הראשונה טיפלה בעניינו של העובד הזר לבין 63; הוראות פסקה זו לעניין לשכה פרטית ראשונה ולשכה פרטית אחרת יחולו בשינויים המחויבים גם לעניין לשכות פרטיות נוספות שהחלו לטפל בעניינו של העובד הזר; |
||
|
|
|
|
|
|
(4) תגבה את הסכום המרבי לגבייה כאמור בפסקה (1), בשלושה תשלומים שווים, חודשיים או דו-חודשיים, בתקופה שלא תעלה על חצי שנה מיום כניסתו לישראל של העובד הזר; |
||
|
|
|
|
|
|
(5) בתקנת משנה זו – |
||
|
|
|
|
|
|
|
"לשכה זרה" – כהגדרתה בסעיף 69ב לחוק; |
|
|
|
|
|
|
|
|
"הממונה" – כהגדרתו בסעיף 1 לחוק עובדים זרים, התשנ"א–1991; |
|
|
|
|
|
|
|
|
"הסכום המרבי לגבייה" – הסכום הנקוב ברישה להגדרה "הסכום המרבי לגבייה" שבתקנת משנה (א1)(1), שנוסף עליו מע"מ; |
|
|
|
|
|
|
|
|
"עובד זר בענף החקלאות" – כהגדרתו בתקנת משנה (א1)(1); |
|
|
|
|
|
|
|
|
"התקופה הקובעת" – התקופה שמיום פרסומן של התקנות עד יום ב' ניסן התשפ"ה (31 במרץ 2025) או 90 ימים מיום הפרסום, לפי המאוחר;"; |
|
|
|
|
|
(ב) בתקנת משנה (א2), במקום "(א)(1) או (א1)" בא "(א)(1), (א1) או (א1א)" ובמקום "(א)(1) או (א1)(1)" בא "(א)(1), (א1)(1) או (א1א)"; |
||||
|
|
|
|
(ג) בתקנת משנה (ב), אחרי "(א1)" בא "או (א1א)"; |
||||
|
|
|
|
(ד) בתקנת משנה (ג), במקום "(א) או (א1)" בא "(א), (א1) או (א1א)" ובמקום "(א1)(2) או (א4)" בא "(א1)(2), (א1א)(3) או (א4)"; |
||||
|
|
|
(2) בתקנה 5, במקום "3(א1)(2) או 3(א4)" בא "3(א1)(2), (א1א)(3) או (א4)". |
|||||
___ ב_____, התשפ"ה (___ ב________ 2024)
(חמ 3-3521-ת1)
__________________
יואב בן צור
שר העבודה
דברי הסבר
מדובר בתיקון מחדש של הוראת השעה משנת 2023 בהתאם להחלטות ועדת מנכ"לים האמורות לעיל, לפיהן קיימות ההשלכות מרחיקות לכת בשל מלחמת חרבות ברזל הן בגזרה הצפונית מול לבנון והן בגזרה הדרומית (בעזה) על משק החקלאות בישראל. החלטת הוועדה התקבלה לאור הצורך לוודא רציפות תפקודית של משק החקלאות במדינה על אף יציאתם מישראל של אלפי עובדי חקלאות זרים ואי הגעת עובדים זרים חדשים לחקלאות בתקופת הלחימה המתמשכת.
יובהר כי דרך המלך להבאת עובדים זרים בענף החקלאות היא באמצעות הסכמים בילטרליים, ואולם בשל המצב המלחמתי והצורך המיידי בידיים עובדות, ניתנת אפשרות נוספת, באופן זמני, להבאת עובדים זרים באמצעות לשכות פרטיות רשויות, דבר המחייב גם הסדרת התשלום המותר לגבייה על ידי אותן לשכות.
ואולם, על מנת לייצר עוד מדרג של פיקוח על הלשכות הפרטיות מוצע כי לשכה פרטית המבקשת להביא עובד זר שלא במסגרת התקשרות בין-לאומית ידווח לרשות האוכלוסין וההגירה על הסכום שבכוונתה לגבות, ועל הגבייה בפועל של הכספים. מוצע עוד כי דיווח כאמור יגובה בתצהיר מטעם הלשכה.
עוד מוצע, להוסיף כי מחובתה של הלשכה הפרטית להחזיר סכומים שגבתה ביתר במישרין או בעקיפין. כמו כן, מוצע כי תשלום הסכום המותר ייעשה בשלושה תשלומים.
יובהר כי הסכום המרבי המותר לגבייה בענף החקלאות במסגרת התקשרות בין לאומית עומד על 3,062.09 שקלים חדשים בתוספת מע"מ והוא מתווסף לתשלום החוזי המרבי המותר לגבייה העומד על 4,146.34 שקלים חדשים במסגרת הסכם שבין לשכה פרטית לבין לשכה הזרה.