בתוספת הראשונה לחוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות (הוראת שעה), התשע"א-2011 (להלן – "החוק"), מנויות הרשויות המקומיות שבהן יפעל מערך אכיפה עירוני ("שיטור עירוני"). בהתאם להוראת סעיף 18(א) לחוק, השר לביטחון לאומי רשאי לשנות את התוספת הראשונה לחוק, בצו, בהסכמת שר הפנים ובאישור הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת.
הכללת רשויות מקומיות בתכנית מערכי אכיפה עירוניים ("השיטור העירוני"), בהתאם לתוספת הראשונה לחוק, מתבצעת בהתאם לדירוג שבוצע במשרד לביטחון לאומי על פי התבחינים המפורטים בהחלטות הממשלה בנושא, כפי שעודכנו מעת לעת (החלטות ממשלה מס' 2910 מיום 24.2.2011, מס' 1331 מיום 12.2.2014, מס' 1645 מיום 7.7.2016, מס' 4389 מיום 20.12.2018 ומס' 631 מיום 14.11.2021).
דירוג הרשויות המקומיות נעשה על בסיס היקף תופעות עבירות איכות החיים, האלימות והפשיעה ברשות המקומית.
לפי הבחינה שנערכה במשרד לביטחון לאומי עולה, כי הרשויות המקומיות הנ"ל מדורגות בראש רשימת הרשויות המקומיות הזכאיות להיכלל בתכנית: חריש, נהריה, קדימה צורן, זכרון יעקב, קרית טבעון, בנימינה גבעת-עדה, כפר מנדא וריינה.
משכך, מוצע להוסיף את הרשויות המקומיות הנ"ל לתוספת הראשונה לחוק, כך שיפעל בתחומן מערך אכיפה עירוני, בכפוף להסכמת שר הפנים ולאישור הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת.
טיוטת צו מטעם המשרד לביטחון לאומי:
טיוטת צו לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות (הוראת שעה) (שינוי התוספת הראשונה לחוק), התשפ"ה-2024
|
בתוקף סמכותי לפי סעיף 18(א) לחוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות (הוראת שעה), התשע"א-2011[1] (להלן - החוק), בהסכמת שר הפנים ובאישור הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, אני מצווה לאמור:
|
__________ התשפ"ה
(___________ 2024)
(חמ 3-4476)
__________________
איתמר בן-גביר
השר לביטחון לאומי
כללי
ביום 24.6.2010 התקבלה החלטת ממשלה מספר 1848 בדבר "מתכונת להפעלת שיטור עירוני בישראל - רפורמה בתחום הביטחון האישי". עניינה של ההחלטה הוא הקמת מערך אכיפה עירוני, שמטרתו להפחית באופן ניכר את רמת האלימות, העבריינות וההתנהגות האנטי חברתית, תוך דגש ברור על עבירות שבתחום איכות החיים, על מנת לשפר את הביטחון האישי והקהילתי במרחב המוניציפאלי.
כצעד משלים להחלטת הממשלה, נחקק החוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות (הוראת שעה), התשע"א-2011 (להלן- החוק או החוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים), אשר תוקפו הוארך מעת לעת, וכרגע תוקפו הוא עד ליום 31.10.2024.
סעיף 7 לחוק קובע, כי ברשות מקומית המנויה בתוספת הראשונה לחוק, יפעל מערך אכיפה עירוני, שיורכב מיחידת פיקוח עירוני ייעודית של פקחים מסייעים ומכוח שיטור עירוני ייעודי של שוטרים. בהתאם להוראת סעיף 18(א) לחוק, השר לביטחון לאומי רשאי לשנות את התוספת הראשונה לחוק, בצו, בהסכמת שר הפנים ובאישור הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת. כיום כלולות בתוספת הראשונה לחוק 90 רשויות מקומיות, ובנוסף הוקמו מערכי אכיפה עירוניים בשלוש רשויות מקומיות ביהודה ושומרון.
הכללת רשויות מקומיות בתכנית מערכי אכיפה עירוניים ("השיטור העירוני"), בהתאם לתוספת הראשונה לחוק, מתבצעת בהתאם לדירוג שבוצע במשרד לביטחון לאומי על פי התבחינים המפורטים בהחלטות הממשלה בנושא, כפי שעודכנו מעת לעת (החלטות ממשלה מס' 2910 מיום 24.2.2011, מס' 1331 מיום 12.2.2014, מס' 1645 מיום 7.7.2016, מס' 4389 מיום 20.12.2018 ומס' 631 מיום 14.11.2021).
דירוג הרשויות המקומיות נעשה על בסיס היקף תופעות עבירות איכות החיים, האלימות והפשיעה ברשות המקומית.
לפי הבחינה שנערכה במשרד לביטחון לאומי עולה, כי הרשויות המקומיות הנ"ל מדורגות בראש רשימת הרשויות המקומיות הזכאיות להיכלל בתכנית: חריש, נהריה, קדימה צורן, זיכרון יעקב, קרית טבעון, בנימינה גבעת-עדה, כפר מנדא וריינה.
משכך, מוצע להוסיף את הרשויות המקומיות הנ"ל לתוספת הראשונה לחוק, כך שיפעל בתחומן מערך אכיפה עירוני, בכפוף להסכמת שר הפנים ולאישור הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת.
לסעיף 1
מוצע לתקן את התוספת הראשונה לחוק ולהוסיף לאחר פרט 90 לתוספת הראשונה, את הפרטים 91-98 ובהן הרשויות המקומיות חריש, נהריה, קדימה-צורן, זיכרון יעקב, קרית טבעון, בנימינה גבעת-עדה, כפר מנדא וריינה אשר מוצע כי בתחומן יפעל מערך אכיפה עירוני.