תוכן עניינים
ב. מטרת התקנות המוצעות והצורך בהן
ג. להלן נוסח טיוטת התקנות המוצעות:
טיוטת תקנות ניירות ערך (הצעה באמצעות רכז הצעה) (תיקון מס'...), התשפ"ה-2024
2. תחילה
תקנות ניירות ערך (הצעה באמצעות רכז הצעה) (תיקון מס' __), התשפ"ה-2024.
תקנות ניירות ערך (הצעה באמצעות רכז הצעה), התשע"ז-2017 (להלן: התקנות), מסדירות את אופן פעולתם של רכזי ההצעה (גופים שמפעילים אתרי אינטרנט המשמשים כמתווכים להצעה ולמכירה לציבור של ניירות ערך) ובכלל זה את סכומי האגרות שהם נדרשים לשלם לרשות ניירות ערך (להלן: הרשות). לפי התקנות, רכז הצעה נדרש לשלם לרשות אגרת רישום חד פעמית לצורך רישומו במרשם רכזי ההצעה המנוהל על ידי הרשות, וכן אגרה המורכבת מאגרה שנתית קבועה ומאגרת גיוס משתנה.
במסגרת בחינה רוחבית של תחום רכזי הצעה לאחר מספר שנות פעילות, נבחן גם שיעור האגרות המוטל על פעילותם, בין היתר, לאור הצורך שעלה מצד רכזי ההצעה. בבחינה זו נמצא כי האגרה השנתית הקבועה ואגרת הגיוס המשתנה מהוות נטל גדול יחסית על פעילותם של רכזי הצעה, כמו גם חסם בפני כניסת גורמים נוספים לשוק שכרגע פועלים בו שלושה רכזי הצעה בלבד. יצוין כי עד לשנת 2020 רכזי הצעה נהנו מהגנת ינוקא, שהעניקה פטור מתשלום אגרות כאמור. זאת בזמן שבשנים אלו נשאה הרשות בעלויות תחילת הפיקוח שמעצם טבען היו גבוהות יותר מעלויות הפיקוח השוטף. כיום, והחל משנת 2021 עלויות הפיקוח המוטלות על הרשות בגין פעילות זו נמוכות באופן יחסי, בעוד שסכומי האגרות ששולמו על ידי הרכזים במהלך שנים אלו היו גבוהים יותר.
בהינתן שסך האגרות מתחום זה הנו קטן יחסית ממילא, מספר רכזי ההצעה בשוק מועט, מבנה האגרות הקיים ושיעורן הגבוה מסך הכנסות רכזי ההצעה, וכן השאיפה להגדיל את הפעילות, מוצע להפחית את שיעור האגרה השנתית הקבועה ואגרת הגיוס המשתנה. ההפחתה המוצעת תקל על רכזי ההצעה ותאפשר התאמה נכונה יותר בין עלות משאבי הפיקוח לאגרות שמושתות עליהם.
טיוטת תקנות מטעם משרד האוצר:
|
|
|
בתוקף סמכותי לפי סעיף 55א ו-56(א) לחוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968[1], בהתייעצות עם רשות ניירות ערך ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה: |
|||
|
1. |
בתקנות ניירות ערך (הצעה באמצעות רכז הצעה), התשע"ז-2017[2], בתקנה 11 - |
||||
|
|
|
|
(1) בתקנת משנה (א) - |
||
|
|
|
|
|
(א) ברישה, אחרי "אגרה" יבוא "ב-1 באוגוסט של כל שנה"; |
|
|
|
|
|
|
(ב) בפסקה (1), המילים "רכז ההצעה ישלם ב-1 באוגוסט של כל שנה" - יימחקו, ובמקום " בסכום של 56,205" יבוא "בסכום של 43,835"; |
|
|
|
|
|
|
(ג) במקום פסקה (2) יבוא: |
|
|
|
|
|
|
|
"(2) אגרה בעד כל גיוס שבוצע באמצעותו במהלך שנת הכספים הקודמת, בשיעור של 3/100 אחוז (שלוש מאיות האחוז) מסכום כל גיוס כאמור."; |
|
|
|
|
(2) בתקנת משנה (ד), במקום "בתקנת משנה (א)(1)" יבוא "בתקנת משנה (א)"; |
||
|
|
|
|
(3) תקנות משנה (ו) ו-(ז) – בטלות. |
||
|
2. |
תחילתן של תקנות אלו ביום א' בטבת התשפ"ה (1 בינואר 2025). |
||||
___ ב________ התש_______ (___ ב________ ____20)
(חמ 3-4967)
__________________
בצלאל סמוטריץ'
שר האוצר
תקנות ניירות ערך (הצעה באמצעות רכז הצעה), התשע"ז-2017 (להלן: התקנות), מסדירות את אופן פעולתם של רכזי ההצעה (גופים שמפעילים אתרי אינטרנט המשמשים כמתווכים להצעה ולמכירה לציבור של ניירות ערך) ובכלל זה את סכומי האגרות שהם נדרשים לשלם לרשות ניירות ערך (להלן: הרשות). לפי התקנות, רכז הצעה נדרש לשלם לרשות אגרת רישום חד פעמית לצורך רישומו במרשם רכזי ההצעה המנוהל על ידי הרשות, וכן אגרה המורכבת מאגרה שנתית קבועה ומאגרת גיוס משתנה.
במסגרת בחינה רוחבית של תחום רכזי הצעה לאחר מספר שנות פעילות, נבחן גם שיעור האגרות המוטל על פעילותם, בין היתר, לאור הצורך שעלה מצד רכזי ההצעה. בבחינה זו נמצא כי האגרה השנתית הקבועה ואגרת הגיוס המשתנה מהוות נטל גדול יחסית על פעילותם של רכזי הצעה, כמו גם חסם בפני כניסת גורמים נוספים לשוק שכרגע פועלים בו שלושה רכזי הצעה בלבד. יצוין כי עד לשנת 2020 רכזי הצעה נהנו מהגנת ינוקא, שהעניקה פטור מתשלום אגרות כאמור. זאת בזמן שבשנים אלו נשאה הרשות בעלויות תחילת הפיקוח שמעצם טבען היו גבוהות יותר מעלויות הפיקוח השוטף. כיום, והחל משנת 2021, עלויות הפיקוח המוטלות על הרשות בגין פעילות זו נמוכות באופן יחסי, בעוד שסכומי האגרות ששולמו על ידי הרכזים במהלך שנים אלו היו גבוהים יותר.
בהינתן שסך האגרות מתחום זה הנו קטן יחסית ממילא, מספר רכזי ההצעה בשוק מועט, מבנה האגרות הקיים ושיעורן הגבוה מסך הכנסות רכזי ההצעה, וכן השאיפה להגדיל את הפעילות, מוצע להפחית את סכומי האגרות, כפי שיפורט להלן.
לתקנה 1 מוצע להפחית את סכום האגרה השנתית הקבועה העומד כיום על 56,205 ₪ לסכום זהה לסכום האגרה הקבוע לתאגידים מדווחים בעלי הון עצמי מינימלי (הקבוע בדרגה א' בתוספת הראשונה לתקנות ניירות ערך (אגרה שנתית), תשמ"ט-1989), העומד על 43,835 ₪. עוד מוצע להפחית את אגרת הגיוס המשתנה שעל רכז הצעה לשלם לרשות בתום כל רבעון, כך שבמקום שיעור של 2% מסך כל גיוס שבוצע באמצעותו ברבעון שחלף, יופחת השיעור האמור לשלוש מאיות האחוז (0.03%), מסך כל גיוס, בדומה לשיעור החיוב על תאגיד המבצע הנפקה בהתאם לתקנות ניירות ערך (אגרת בקשה למתן היתר לפרסום תשקיף), התשנ"ה-1995. באופן זה תהיה התאמה נכונה יותר בין עלות משאבי הפיקוח לאגרות שמושתות על רכזי ההצעה.
בנוסף, על מנת לייעל את הליך גביית אגרת הגיוס המשתנה, מוצע לתקן את מועד התשלום של אגרה זו כך שחלף ארבעה מועדי תשלום בשנה ישלם רכז ההצעה לרשות את אגרת הגיוס המשתנה במועד אחד בלבד - ב-1 באוגוסט של כל שנה, עבור כל הגיוסים שבוצעו באמצעותו במהלך השנה הקלנדרית הקודמת וזאת ביחד עם האגרה השנתית הקבועה. בהתאם לכך, נדרש למחוק את תקנת משנה (ז), כך שעל אגרת הגיוס המשתנה תחול ההוראה לעניין איחור בתשלום של תקנות ניירות ערך (אגרה שנתית), התשמ"ט-1989 שחלה על האגרה הקבועה.
לתקנה 2 מוצע שהפחתת האגרות ושינוי מועדי תשלומן כמוצע בתקנה 1 יחלו ביום 1 בינואר 2025