תוכן עניינים
ב. מטרת החוק המוצע הצורך בו ועיקרי החוק המוצע
ג. השפעת תזכיר החוק המוצע על החוק הקיים
ד. השפעת תזכיר החוק המוצע על תקציב המדינה
ה. השפעת תזכיר החוק המוצע על תקנים במשרדי הממשלה וההיבט המינהלי
3. חוק הביטוח הלאומי וחוק הבטחת הכנסה – תחילה וכללים ראשונים
תזכיר חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2025), התשפ"ה-2024, פרק __': שירות התעסוקה
תזכיר זה מיישם את החלטות הממשלה מיום 1 בנובמבר 2024 בעניין התכנית הכלכלית לשנת 2025, והוא צפוי לעלות על סדר יומה של ועדת השרים המיוחדת לעניין התכנית הכלכלית האמורה, לאחר המועד האחרון למתן הערות הציבור.
תזכיר חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2025), התשפ"ה-2024, פרק __': שירות התעסוקה.
מטרתו של החוק המוצע להביא לייעול פעילותו של שירות התעסוקה ולטיוב השירות שניתן על ידו לדורשי עבודה. במסגרת זאת, מוצע לתקן את חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 (להלן – חוק הביטוח הלאומי), כך שקבלת דמי אבטלה תהיה על ידי פנייה למוסד לביטוח לאומי ורק מחוסרי עבודה שייקבע לגביהם כי הם נדרשים לשירותי הכוון תעסוקתי, יידרשו לפנות גם לשירות התעסוקה ולעמוד בתכנית להכוון תעסוקתי שיקבע להם שירות התעסוקה.
עוד מוצע לתקן את חוק הבטחת הכנסה, התשמ"א-1980 (להלן – חוק הבטחת הכנסה), ולהגדיל את מעגל הזכאים לגמלת הבטחת הכנסה, כך שתקבע זכאות לקבלת הגמלה גם לאדם שהוא מובטל לעניין דמי אבטלה ושהוא לומד במוסד ששר העבודה הכיר לעניין זה, במסגרת תכנית להכוון תעסוקתי שנקבעה לו, ובכפוף לכללים שנקבעו לעניין זה.
בנוסף, מוצע לתקן את חוק שירות התעסוקה, התשי"ט-1959 (להלן – חוק שירות התעסוקה), כך שפעילות שירות התעסוקה בנוגע לגיבוש מחקר ונתונים תהיה בקשר לתחומי פעילותו בלבד. כמו כן, מוצע לייעל את הליך המינוי של סגן מנהל השירות ועובדי הנהלת השירות ולהקל על הליך פתיחת לשכות שירות תעסוקה, סגירתן, מיזוגן וכדומה. עוד מוצע לתקן את ההוראות לעניין אישור הצעת תקציב שירות התעסוקה.
יתוקנו חוק הביטוח הלאומי, חוק הבטחת הכנסה וחוק שירות התעסוקה.
אין.
אין.
תזכיר חוק מטעם משרד האוצר:
|
|
|
|
|
1. |
בחוק הביטוח הלאומי [נוסח חדש], התשנ"ה-1995[1] (להלן – חוק הביטוח הלאומי) – |
|
|
|
(1) בסעיף 158 - |
||||
|
|
|
|
(א) אחרי ההגדרה "עובד" יבוא: |
|||
|
|
|
|
|
""שירותי הכוון תעסוקתי" – אבחון, ייעוץ תעסוקתי והשמה, לרבות הפניה להכשרה מקצועית וללימודים, במטרה לשילוב בשוק התעסוקה או להגדלת פריון העבודה, לפי העניין"; |
||
|
|
|
|
(ב) אחרי ההגדרה "תאריך קובע" יבוא: |
|||
|
|
|
|
|
""תכנית להכוון תעסוקתי" – שירותי הכוון תעסוקתי שנקבעו לאדם לפי הוראות סעיף 164א(ג), לרבות הצעת עבודה מתאימה לפי סעיף 165"; |
||
|
|
|
(2) בסעיף 163, במקום סעיף קטן (א) יבוא: |
||||
|
|
|
|
"(א) רואים אדם כמובטל, אם הוא הגיש למוסד תביעה לקבלת דמי אבטלה ומתקיים לגביו אחד מאלה: |
|||
|
|
|
|
|
(1) לא נקבע לגביו כי הוא נדרש לשירותי הכוון תעסוקתי, בהתאם לסעיף 164א(א); |
||
|
|
|
|
|
(2) נקבע לגביו כי הוא נדרש לשירותי הכוון תעסוקתי, הוא נרשם בשירות התעסוקה כמחוסר עבודה ושירות התעסוקה לא קבע כי מתקיים לגביו האמור בסעיף 164א(ב)."; |
||
|
|
|
(3) אחרי סעיף 164 יבוא: |
||||
|
|
|
"מתן שירותי הכוון תעסוקתי |
164א. |
(א) הגיש אדם תביעה לקבלת דמי אבטלה, יקבע המוסד אם אותו אדם נדרש לשירותי הכוון תעסוקתי לפי כללים שיקבע שר העבודה בהסכמת שר האוצר. |
||
|
|
|
|
|
|
|
(ב) קבע המוסד כי אדם כאמור בסעיף קטן (א) נדרש לשירותי הכוון תעסוקתי, יקבע שירות התעסוקה לגביו אם הוא מוכן ומסוגל לעבודה במקצועו או בכל עבודה אחרת המתאימה לו (בסעיף זה – כשיר לעבודה). |
|
|
|
|
|
|
|
(ג) קבע שירות התעסוקה לגבי אדם כי הוא כשיר לעבודה, יקבע שירות התעסוקה לאותו אדם תכנית להכוון תעסוקתי. |
|
|
|
|
|
|
|
(ד) לא עמד אדם בתנאי תכנית ההכוון התעסוקתי שנקבעה לו, או לא שיתף פעולה עם גיבושה, יודיע שירות התעסוקה למוסד על כך."; |
|
|
|
|
(4) בסעיף 165(ב), המילים "לעניין סעיף 163" – יימחקו; |
|
|
|
|
(5) בסעיף 166(ד), במקום "מי שלשכת שירות התעסוקה הציעה לו עבודה מתאימה והוא סירב לקבלה" יבוא "מי שסירב לשתף פעולה עם תכנית ההכוון התעסוקתי שנקבעה לו או עם גיבושה, לפי סעיף 164א(ד)"; |
|
|
|
|
(6) בסעיף 171(א1), במקום "מי שסירב לקבל עבודה מתאימה, כאמור בסעיף 166(ד)" יבוא "מי שסירב לשתף פעולה עם תכנית ההכוון שנקבעה לו או עם גיבושה, כאמור בסעיף 164א(ג)". |
|
2. |
בחוק הבטחת הכנסה, התשמ"א-1980[2] (להלן – חוק הבטחת הכנסה) – |
||
|
|
|
(1) בסעיף 2(א)(2), במקום "בהתאם לכללים שנקבעו לענין סעיף 163 לחוק הביטוח" יבוא "והתייצב לרישום בהתאם לכללים שקבע שר העבודה"; |
|
|
|
|
(2) בסעיף 3(4)(ב) – |
|
|
|
|
|
(א) ברישא, אחרי "ובתנאים שקבע" יבוא "(בפסקה זו – מוסד מוכר)"; |
|
|
|
|
(ב) בכל מקום, במקום "הורה עצמאי" יבוא "הורה עצמאי ואדם שהוא מובטל שלומד במוסד מוכר"; |
|
|
|
|
(ג) בסיפה, יבוא: "לעניין זה, "אדם שהוא מובטל שלומד במוסד מוכר" – אדם שהוא מובטל בהתאם להוראות סעיף 163 לחוק הביטוח, ששירות התעסוקה הפנה אותו ללימודים במוסד המוכר במסגרת תכנית להכוון תעסוקתי, כהגדרתה בסעיף 158 לחוק הביטוח הלאומי". |
|
3. |
(א) תחילתו של חוק הביטוח הלאומי ושל סעיף 3(4)(ב) לחוק הבטחת הכנסה כנוסחם בפרק זה, ביום פרסום הכללים לפי סעיף 164א(א) לחוק הביטוח הלאומי כנוסחו בפרק זה, ברשומות. |
||
|
|
|
(ב) תחילתו של סעיף 2(א)(2) לחוק הבטחת הכנסה כנוסחו בפרק זה, ביום התקנת התקנות לפי סעיף זה. |
|
|
|
|
(ג) כללים לפי סעיף 164א(א) לחוק הביטוח הלאומי כנוסחו בפרק זה, ייקבעו עד ליום ג' בשבט התשפ"ה (1 בפברואר 2025). |
|
|
4. |
בחוק שירות התעסוקה, התשי"ט-1959[3] (בפרק זה – חוק שירות התעסוקה) – |
||
|
|
|
(1) בסעיף 2 – |
|
|
|
|
|
(א) במקום "ירכז ידיעות על המצב בשוק העבודה ועל מגמות ההתפתחות בו על מנת להסדירו" יבוא "יאסוף ויחקור נתונים לשם מילוי סמכויותיו על פי חוק זה"; |
|
|
|
|
(ב) בסופו יבוא "ולא יעסוק בגיבוש מדיניות התעסוקה במשק"; |
|
|
|
(2) בסעיף 16, המילים "סגנו ועובדי השירות במשרות של ניהול" – יימחקו; |
|
|
|
|
(3) בסעיף 17, אחרי "שירות התעסוקה" יבוא "לרבות סגן מנהל השירות" ובמקום "מינהלת" יבוא "מנהל"; |
|
|
|
|
(4) בסעיף 23 – |
|
|
|
|
|
(א) במקום "השר, בהמלצת מינהלת השירות או לאחר התייעצות איתה, יקים, בצו שיפורסם ברשומות" יבוא "מנהל השירות, בהתייעצות עם הממונה על התקציבים, יקים"; |
|
|
|
|
(ב) במקום "רשאי השר" יבוא "רשאי מנהל השירות, בהתייעצות עם הממונה על התקציבים"; |
|
|
|
|
(ג) בסופו יבוא – "מנהל השירות יפרסם ברשומות הודעה על הקמת לשכות שירות, קביעת תחום שיפוטן, ביטולן, מיזוגן ועל הכרה בלשכות שירות כאמור בסעיף זה."; |
|
|
|
(5) בסעיף 70, במקום "לשר" יבוא "לאישור השר"; |
|
|
|
|
(6) סעיף 71 – בטל. |
|
סעיף 1
מוצע לשנות את הכללים להכרה באדם כמובטל לעניין הזכאות לקבלת דמי אבטלה על פי הוראות חוק הביטוח הלאומי [נוסח חדש], התשנ"ה-1995 (להלן – מובטל ו-חוק הביטוח הלאומי, בהתאמה). על פי המוצע, אדם יהיה מובטל אם הגיש בקשה לקבלת דמי אבטלה למוסד לביטוח לאומי והתקיים לגביו אחד מאלה:
(1) לא נקבע לגביו כי הוא נדרש לשירותי הכוון תעסוקתי;
(2) נקבע לגביו כי הוא נדרש לשירותי הכוון תעסוקתי והוא נרשם בשירות התעסוקה כמחוסר עבודה ושירות התעסוקה לא קבע לגביו כי אינו מוכן ומסוגל לעבודה במקצועו או בכל עבודה אחרת המתאימה לו.
הקביעה כי אדם נדרש או אינו נדרש לשירותי הכוון תעסוקתי, תיעשה על ידי המוסד לביטוח לאומי לפי כללים שייקבע שר העבודה בהסכמת שר האוצר. באופן זה, שירותי ההכוון התעסוקתי, כהגדרתם בהצעת החוק, יינתנו רק למחוסרי עבודה שנדרשים להם.
כמו כן, מוצע כי במקרה בו אדם סירב לשתף פעולה עם תכנית ההכוון שנקבעה לו או עם גיבוש תכנית כאמור עבורו, הוא לא יהיה זכאי לדמי אבטלה בעד 150 הימים הראשונים מיום סירובו כאמור ובכל פעם שסירב כאמור. עוד מוצע כי הזכאות של מובטל שסירב לשתף פעולה עם תכנית ההכוון תעסוקתי שנקבעה לו או עם גיבושה, תפחת בהיקף של 45 ימים מהימים הקבועים בסעיף 171(א) לחוק הביטוח הלאומי או במספר ימי הזכאות שנותרו לו, לפי הנמוך מבניהם.
סעיף 2(1)
מוצע לתקן את חוק הבטחת הכנסה, התשמ"א-1980 (להלן – חוק הבטחת הכנסה), כך שבתנאי הזכאות לקבלת גמלת הבטחת הכנסה, יידרש כי אדם רשום בלשכת שירות התעסוקה כמחוסר עבודה והתייצב לרישום לפי כללים שיקבע שר העבודה לענין זה ולא לפי הכללים שנקבעו לעניין מובטל בחוק הביטוח הלאומי. כך, שאף אדם שהמוסד לביטוח לאומי קבע לגביו כי הוא אינו נדרש לשירותי הכוון תעסוקתי, יידרש להירשם ולהתייצב בשירות התעסוקה לפי כללים שייקבעו לעניין זה.
סעיף 2(2)
מוצע להרחיב את הזכאים לגמלת הבטחת הכנסה ולקבוע כי אדם שהוא מובטל, כמשמעותו בסעיף 163 לחוק הביטוח הלאומי, והוא לומד במוסד שקבע שר העבודה בתקנות לפי התנאים שקבע, במסגרת תכנית לשירותי הכוון תעסוקתי שנקבעה לו לפי הוראות סעיף 164א(ג), יהיה זכאי לקבלת הגמלה.
סעיף 3
מוצע לקבוע כי התיקון המוצע בחוק הביטוח הלאומי והתיקון לעניין הרחבת הזכאות לקבלת גמלת הבטחת הכנסה, ייכנס לתוקף ביום פרסומם ברשומות של הכללים לפיהם ייקבע אם אדם נדרש לשירותי הכוון תעסוקתי או לא. שכן, כללים אלה מהווים את הבסיס לתיקונים המוצעים. כמו כן, מוצע לקבוע כי התיקון המוצע בחוק הבטחת הכנסה בנוגע לכללים לרישום בלשכת התעסוקה לעניין תנאי הזכאות לגמלה, ייכנסו לתוקף ביום התקנת התקנות בעניינם.
סעיף 4
מוצע לתקן את חוק שירות התעסוקה, התשי"ט-1959 (להלן – חוק שירות התעסוקה), כך שתחום פעולתו של שירות התעסוקה יהיה בקשר לנתונים שנדרשים לו לצורך מילוי תפקידו, לרבות שיפור השירות מטעמו. לצד זאת, מוצע לקבוע באופן מפורש כי שירות התעסוקה לא יעסוק בתחום של גיבוש מדיניות התעסוקה במשק. וזאת, על מנת למנוע את הכפילות הקיימת כיום בין שירות התעסוקה לבין המוסד לביטוח לאומי ומשרד העבודה, בנוגע לגיבוש מדיניות כאמור.
עוד מוצע לקבוע כי מינויו של סגן מנהל השירות ומינויים של עובדי השירות במשרות של הניהול, ייעשה על ידי מינהלת השירות, כהגדרתה בחוק זה, ולא ידי מנהל השירות. וזאת, על מנת לאפשר את הליך המינויים באופן יעיל ומהיר.
כמו כן, מוצע כי הקמת לשכות שירות תעסוקה, קביעת תחומי שיפוטן, הכרה בלשכות קיימות כלשכות שהוקמו על פי חוק זה, ביטולן או מיזוגן וכן קביעה ואיחוד של לשכות אזוריות ומחוזיות, ייעשה על ידי מנהל השירות, בהתייעצות עם הממונה על התקציבים, ולא על ידי השר. וזאת, על מנת שאלה ייעשו באופן יעיל וגמיש לצרכים המשתנים מעת לעת. לצד זאת, מוצע כי השר יפרסם הודעה ברשומות בנוגע להחלטות מנהל השירות האמורות, בדומה לפרסום הקבוע היום בסעיף.
בנוסף, על מנת להתאים את ההוראות הקבועות בחוק זה לכללים הקבועים בחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985 בנוגע לאישור תקציב של תאגיד, כהגדרתו בחוק זה – מוצע לקבוע כי הצעת תקציב הוצאות שנתי לשירות שהכינה מינהלת השירות תובא לאישור השר ללא צורך באישור הכנסת ובהתאמה, מוצע לבטל את סעיף 71 לחוק זה.