-

תזכיר זה מיישם את החלטות הממשלה מיום 1 בנובמבר 2024 בעניין התכנית הכלכלית לשנת 2025, והוא צפוי לעלות על סדר יומה של ועדת השרים המיוחדת לעניין התכנית הכלכלית האמורה, לאחר המועד האחרון למתן הערות הציבור.

א. שם החוק המוצע

תזכיר חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2025), התשפ"ה-2025, פרק_': רשויות תחבורה מטרופוליניות.

ב. מטרת החוק המוצע, הצורך בו ועיקרי החוק המוצע

רמת הגודש בדרכים בישראל פוגעת בכלכלה הישראלית ומתבטאת באובדן תוצר הנאמד בכ-24 מיליארד שקלים חדשים בשנה. ללא התערבות הממשלה ונקיטת צעדים אקטיביים, אומדן זה אף צפוי לגדול ולהגיע לשיעור שנתי של כ-42 מיליארד שקלים חדשים בשנת 2040, מתוכן כ-25 מיליארד שקלים חדשים נובעים מרמת הגודש בגוש דן, בלבד.

בשנים האחרונות חל שינוי מגמה הבא לידי ביטוי בהגדלת המשאבים המופנים לטובת התחבורה הציבורית, זאת מתוך רצון להביא לצמצום בגודש ולחיסכון בשעות העבודה והפנאי של הפרט. למרות זאת, קיים קושי ניכר בקידום והקמה של תשתיות תחבורה ציבורית, ובפרט תשתיות עירוניות, זאת בשל הצורך בהסתמכות על רשויות מקומיות בתהליך ההקמה והיציאה לביצוע, וכן קושי בניהול והפעלה של מערכי התחבורה הקיימים הנמצאים בניהול מלא של הרשות הארצית לתחבורה ציבורית ועם מעורבות מינימלית של הרשויות המקומיות.

הפעלת התחבורה הציבורית באמצעות רשות מטרופולינית היא המודל הנפוץ ביותר בקרב מטרופולינים במדינות ה-OECD. המודל המוצע, מאפשר את שימור סמכותו של שר התחבורה והבטיחות בדרכים (להלן – שר התחבורה) לקביעת מדיניות תחבורה ציבורית והובלת פרויקטי תשתית משמעותיים על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים, תוך ביצוע המדיניות וריכוז הטיפול התחבורתי המטרופוליני בידי גוף מקצועי מקומי ובעל סמכויות מתאימות. בשונה מהמקובל במדינות מפותחות בעולם, התחבורה הציבורית בישראל מנוהלת ומתוכננת בידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים (להלן – המשרד או משרד התחבורה) בעוד שהרשויות המקומיות משתתפות בכך במידה מצומצמת בלבד. משרד התחבורה אחראי על ניהול הפעלת התחבורה הציבורית בכלל אמצעי התחבורה הציבורית – אוטובוסים, רכבות כבדות, רכבות קלות ומוניות שירות, בהיבטי הרישוי, השירות, לרבות היקפי הנסיעה ומסלולי הנסיעה, והפיקוח על המפעילים, והוא גם אחראי לכלל תשתיות התחבורה הציבורית, החל מתכנון קווי אוטובוסים ורכבות קלות עד הקמת סככות להמתנת נוסעים ושבילי אופניים.

כמו כן, קיימים חסמים רבים בהקמת תשתיות תחבורה ציבורית על ידי הממשלה במרחב העירוני, בעקבות הצורך להגיע להסכמות עם כל רשות מקומית בנפרד ובשל התנגדויות להקצאת נתיבים עבור תחבורה ציבורית. לצורך קיומה של מערכת תחבורה ציבורית יעילה ואמינה נדרשות תשתיות העדפה שנותנות יתרון לשימוש בתחבורה ציבורית על פני שימוש ברכב הפרטי. יצירת רובד מטרופוליני תאפשר לרשויות השונות להגיע להסכמות מהירות יותר וללא צורך בעריכת הסכמים נפרדים מול הממשלה עם כל רשות מקומית. בנוסף, העברת האחריות על תפעול התחבורה הציבורית לידי רשות מטרופולינית צפויה לתמרץ רשויות מקומיות לבצע פעולות אקטיביות לקידום התחבורה הציבורית על חשבון הרכב הפרטי.

מטרתה של הצעת חוק זו היא להעביר סמכויות ממשרד התחבורה, וכן מעט סמכויות מהרשויות המקומיות, לרשויות תחבורה מטרופוליניות, שיהוו רובד ביניים בין הממשלה לרשויות המקומיות, כדי לאפשר תכנון, וניהול מיטבי של אמצעי התחבורה הציבורית ומשאביה בדומה למודל המקובל במדינות המפותחות. מהלך זה יאפשר ניצול של יתרונה היחסי של הרשות המטרופולינית בהיכרות עם השטח, תוך הפחתת העומס המוטל על משרד התחבורה ממצד אחד, ושמירת סמכותו של המשרד להתוות את מדיניות התחבורה הציבורית מצד שני. כמו כן, מוצע לקבוע מנגנונים אשר יאפשרו שמירה על מכלול האינטרסים המטרופוליניים, לרבות אלה של רשויות מקומיות הכלולות ברשות המטרופולינית.

להלן יפורטו עיקרי התזכיר:

סעיפים 2-5 לתזכיר המוצע

מוצע להקים שתי רשויות מטרופוליניות, במטרופולין תל אביב - יפו (גוש דן) ובמטרופולין ירושלים וכן לקבוע כי רשויות מטרופוליניות נוספות יוקמו בצו של שר התחבורה. מוצע לקבוע כי פרטים כמו הרשויות המקומיות הכלולות ברשות המטרופולינית, העיר הראשית ברשות המטרופוליניות, תחום המטרופולין, כוח ההצבעה במועצה ועוד יקבעו בהוראות בתוספת ובצו. התיקון יעשה על ידי שר התחבורה, בהסכמה של שר האוצר.

כמקובל לגבי רשויות המוקמות בחוק, מוצע לקבוע כי רשות מטרופולינית תהיה תאגיד, היינו: גוף כשר לכל חובה, זכות ופעולה משפטית, וכי היא תהיה גוף מבוקר, היינו: גוף העומד לבקרתו של מבקר המדינה.

סעיפים 6-8 לתזכיר המוצע

מוצע לקבוע כי בצו הקמת רשות, שיותקן על ידי שר התחבורה בהסכמת שר האוצר, ולאחר ששר התחבורה שמע את הרשויות המקומיות הנוגעות בדבר, ייקבעו העיר הראשית והרשויות המקומיות האחרות שיהיו כלולות בה לפי השיקולים המוצעים לקביעתן, וכן תחום האחריות הגאוגרפית שלה, והוראות בדבר כוח ההצבעה במועצת הרשות המטרופולינית לרבות מהו כוח ההצבעה שייקבע לכל נציג לפי הוראות החוק.

בנוסף, מוצע לקבוע את אופן החישוב לצורך קביעת כוח ההצבעה של כל רשות מקומית במועצה. לאור העובדה כי צרכי התחבורה נגזרים ממספר התושבים המתגוררים בשטח הרשות וכן מהיקף נתיבי תחבורה ציבורית ברשויות המקומיות נדרש לקבוע שכוח ההצבעה יקבע על ידי המדדים האלה. הנוסחה לחישוב כוח ההצבעה תהיה 80% בהתאם ליחס בין מספר התושבים ברשות מקומית לבין יתר הרשויות וכן 20% ליחס בין מספר קילומטרים של נתיבי תחבורה ציבורית ברשות המקומית לבין יתר הרשויות המקומיות. בהמשך לכך מוצע לקבוע מנגנון עדכון לכוח הצבעה במועצה כך שישקף את השינויים בחלוף הזמן.

הפעלת סמכויות הרישוי והאסדרה של רשות כמפורט בסימן ח' תחל בתום תקום ההקמה של רשות. לצורך מתן שהות מספקת לרשות לבסס את התשתית המקצועית הנדרשת לפעילותה וכן לנוכח ההבנה שיש יתרון בקביעת פרמטר מהותי מקצועי שיבטיח את בשלותה של רשות שהוקמה להפעלת סמכויות רישוי ואסדרה, מוצע לקבוע כי תקופת ההקמה תהיה המאוחר מבין, שנה מיום ההקמה, או מהמועד שבו מינתה רשות מנהל, יועץ משפטי ומבקר פנימי בהתאם להוראות החוק, וכי המועצה הכינה ואישרה את הצעת התקציב השנתי לשנת פעילותה של הרשות.

בנוסף, מוצע לקבוע כי רשות התימרור המרכזית, לאחר שמיעת נציגי הרשויות המקומיות הרלוונטיות, ובהתחשב בשיקולים התחבורתיים המפורטים, תקבע בצו את הדרכים בתחום המטרופולין אשר יהוו צירי רשות שלגביהן יהיו לרשויות סמכויות של רשות תימרור מקומית לניהול תנועה כמשמעה בפקודת התעבורה [נוסח חדש] (להלן – הפקודה), וצירי ניהול התנועה שלגביהן יחולו גם סמכויות בעניין קביעת הסדרי העמדת רכב ותעריפים בין העמדת רכב כאמור בהתאם למפורט בסעיף 52. הרשות תהיה רשאית לפנות לרשת התימרור המרכזית בבקשה להוסיף, לגרוע או לשנות צירים אלה.

סעיפים 9-10 לתזכיר המוצע

מוצע לקבוע כי רשות תפעל לקידום ופיתוח של התחבורה הציבורית בתחום המטרופולין ולעידוד השימוש בה. תפקידי הרשות יכללו בין השאר את קביעת המדיניות בתחום התחבורה הציבורית במטרופולין, לרבות בתחומים משלימים המשפיעים על השימוש בתחבורה הציבורית במטרופולין כגון הסדרי חנייה ותעריפי חנייה ותחבורת אופניים, הכנת תכנית תחבורתית למטרופולין ביחס לכלל היבטי התחבורה בתחום המטרופולין, עריכת תכנית עבודה שנתית בתחום התחבורה הציבורית בתחום המטרופולין ניהול הפעלת התחבורה הציבורית באמצעות אוטובוסים ומוניות שירות בתחום המטרופולין, וכן מתן רישיונות קו לאוטובוסים, למוניות שירות ולמיתקנים תחבורתיים וכן פיקוח ובקרה על בעלי רישיונות כאמור קביעת הסדרי תנועה, הפחתת זיהום אוויר ומפגעים אחרים, הנגשת מידע לציבור ומתן מענה לפניותיו, וכן פיתוח תשתיות תחבורה ציבורית והכל בהתאם לסמכויות המפורטות לעניין זה בסימן ח'. נוסף על אלה, תשמש הרשות כיועץ למשרד התחבורה בנוגע לתחבורה הציבורית במטרופולין.

כדי לשמור על אחידות במתן השירות ברמה הארצית מחד, ושתישמר עצמאותן מאידך, מוצע לקבוע כי בביצוע תפקידיה תפעל רשות בהתאם למדיניות הממשלה והשר, ועל פי אמות המידה שיקבע מנהל הרשות הארצית לתחבורה (להלן – מנהל הרשות הארצית).

סעיפים 11-21 לתזכיר המוצע

מוצע לקבוע כי במועצה של רשות יהיו חברים נציגי הרשויות המקומיות הכלולות ברשות, וכן שני חברים נוספים: במשך שלוש שנים מהקמת הרשות, שני נציגים אשר ימנה שר התחבורה מקרב עובדי המשרד, ולאחר שלוש שנים מהקמת הרשות, ימנה שר התחבורה במקום אחד מהנציגים שמינה מקרב עובדי המשרד ונציג ציבור אשר עומד בתנאי הכשירות המפורטים. במקרה בו עלה מספר הרשויות על שלוש עשרה, יהיה שר התחבורה רשאי לקבוע בצו הקמת הרשות הוראות בדבר חברות והשתתפות בישיבות המועצה.

מוצע לקבוע כי כוח ההצבעה של מי שמינה שר התחבורה, יהיה 20% מכוח ההצבעה במועצה בחלוקה שווה ביניהם, כך שכוח ההצבעה של כל נציג שמינה השר כאמור יהיה 10% מכוח ההצבעה במועצה, ולא יותר מ20% במצטבר לשני החברים.

מוצע לקבוע כי לצורך קיום בקרה על תקינות פעילות הרשות המטרופולינית בהתאם למדיניות הממשלה, שר התחבורה או אמות המידה שקבעה הרשות הארצית, לפי העניין, ובהתאם ליתר החובות שמוצע להטיל על הרשות המטרופולינית, בתום 3 שנים מיום הקמת הרשות, יהיה רשאי נציג הרשות הארצית לתחבורה ועובד המשרד שמינתה שרת התחבורה העוסקים בתחומי פעילותה של הרשות המטרופולינית להשתתף בישיבות מועצה. נציגים אלו יהיו נציגי המשרד בכובעו במאסדר בישיבות מועצת הרשות.

מוצע כי במקרה שבו תבחר מועצת הרשות את נציג הציבור להיות יושב ראש המועצה, יהיה מינויו לאחר התייעצות עם הוועדה לבדיקת מינויים שהוקמה לפי חוק החברות הממשלתיות, התשל"ה-1975 (להלן – חוק החברות הממשלתיות), שתיבחן את קיומם של תנאי הכשירות הקבועים בסעיף. עוד מוצע לקבוע הגבלות על תקופת כהונה של חבר מועצה, הפסקה והעברה מכהונה, חובות אמון וזהירות הימנעות מניגוד עניינים וחובות אתיות נוספות.

סעיפים 22-27 לתזכיר המוצע

מוצע לקבוע הוראות לגבי סדרי עבודתה של מועצה ובכלל זה הוראות אשר תכליתן הגנה על רשות מקומית הכלולה ברשות מטרופולינית, ההרכב הנדרש לקבלת החלטה, גמול בעבור השתתפות בישיבות ועוד.

בסעיף זה מפורטים תפקידי המועצה הנדרשים לה לשם מימוש מטרותיה ובהם: קביעת מדיניות התחבורה הציבורית המטרופולינית; אישור הצעת התקציב של הרשות, שהגיש לה מנהל הרשות, והבאתה לאישור השרים בהתאם להוראות המוצעות לעניין זה בסימן י'; הצבת יעדי שירות, אישור תכנית העבודה השנתיות של הרשות שהגיש לה מנהל הרשות; דיון בדוחות הכספיים של הרשות, אישורם והגשתם לשרים; מינוי ועדת ביקורת ומנהל לרשות, קביעת תעריפי החניה המוצעים בצירי הרשות, וקביעת קווים מנחים לפעילות הרשות בתחומי פעילותה השונים.

סעיפים 27-42 לתזכיר המוצע

מוצע לקבוע את האורגנים של רשות מטרופולינית – המועצה, לה תהיה גם סמכות שיורית, מנהל הרשות וועדת הביקורת. כן מוצע לקבוע בעלי תפקידים כמו יועץ משפטי ומבקר ולקבוע את תפקידיו של המנהל, אופן מינויו, תקופת כהונתו, הוראות לעניין הפסקת כהונה וחובות אתיות שונות של עובדי הרשות. כמו כן מוצע לקבוע הוראות בדבר שיא כוח האדם ברשות ואופן קליטת עובדי הרשות.

סעיפים 43-46 לתזכיר המוצע

מוצע לקבוע כי הרשות המטרופולינית והיא בלבד תהיה הגוף המוסמך למתן רישיונות לקווי שירות לאוטובוסים ולמוניות שירות שמסלולם בתחום המטרופולין שלה. מתן רישיון הקו כוללת את כל סמכויות הפיקוח והבקרה על מפעילי התחבורה הציבורית ומשמעותה ביזור הסמכות לרשות המטרופולינית באופן מלא. מוצע לקבוע גם את סמכות הרשות המטרופולינית לקביעת תנאים ברישיון הקו, ובכלל זאת תנאים לעניין מסלול הקו והתחנות בו, לוחות זמנים, מספר האוטובוסים המזערי שיש להפעיל בקו האמור וכן הוראות לעניין סימון אוטובוסים ושילוט, נוסעים, תחזוקה, וחובות שיחולו על הנהגים. לצד האמור, ובשונה מסמכויות המפקח בעניין זה מוצע לקבוע לצורך הבטחת אחידות במתן שירותי התחבורה הציבורית הארצית, כי הסמכות לקביעת הוראות ותנאים בעניין שכר נסיעה, כרטיסי נסיעה והסדרי תשלום אחרים, הנתונים כיום למפקח, לא תינתן לרשות המטרופולינית.

למרות העברת הסמכויות הנרחבת לרשויות המטרופוליניות בניהול התחבורה הציבורית במסגרת החוק המוצע, מוצע לקבוע כי הסמכות למתן רישיון קו להפעלת אוטובוס ציבורי ביום מנוחה לא תועבר לרשות המטרופולינית, והיא תיוותר בידי המפקח על התעבורה כפי שמתקיים כיום.

ביחס למצבים בהם מסלול קו שירות לאוטובוסים ולמוניות עובר בתחום המטרופולין וכן מחוצה לו או ביחס לרישיונות שניתנו ערב אישור החוק, מוצע לקבוע הוראות שמאפשרות העברה הדרגתית של סמכויות המפקח לרשויות המטרופוליניות

סעיף 50 לתזכיר המוצע

בהתאם להעברת הסמכויות בעניין קווי שירות לאוטובוסים ולמוניות שירות וכדי להבטיח רמת שירות גבוהה לציבור ולאפשר הפעלה של רשת קווי שירות במטרופולין, ועם זאת לאפשר גמישות והפעלת שיקול דעת ביחס למאפייניהם של מיתקנים תחבורתיים שונים בתחום המטרופולין, מוצע לקבוע כי המפקח יהיה רשאי לקבוע מיתקנים תחבורתיים בתחום המטרופולין שביחס אליהם יהיו לרשות המטרופולינית, סמכויות רישוי ופיקוח הנתונות למפקח לפי הפקודה ביחס לרישיון למיתקן תחבורתי.

סעיפים 52 -53 לתזכיר המוצע

מוצע לקבוע כי הרשות המטרופולינית תהיה מוסמכת לקבוע הסדרי ותעריפי החניה בצירי הרשות ובצירי ניהול התנועה בתחום הרשות וזאת על מנת להבטיח מעבר חופשי של תחבורה ציבורית בציריה. במקרה בו לא קבעה הרשות המטרופולינית הסדר העמדת רכב או תעריף חניה אחר, ימשיך לחול ההסדר והתעריף שקבעה הרשות המקומית ביחס לאותו ציר ערב כניסת החוק המוצע לתוקף.

כמו כן, מוצע לקבוע לרשות סמכויות של רשות תימרור. לגבי תחום המטרופולין מוצע לקבוע כי רשות תהיה בעלת סמכות של "רשות תימרור מטרופולינית", רובד ביניים חדש בין רשות התימרור המרכזית לרשות התימרור המקומית, אשר ייקבע בתקנות התעבורה. עוד מוצע לקבוע כי הרשות המטרופולינית תהיה בעלת סמכות של רשות תימרור מקומית לניהול תנועה, כמשמעה בתקנות התעבורה ביחס לצירי ניהול התנועה. כדי למנוע עיכוב בהעברת סמכות של רשות תימרור מטרופולינית לרשות, מוצע לקבוע כי תקנות התעבורה יתוקנו בהתאם לאמור בסעיף בתוך שלושה חודשים מיום התחילה.

סעיף 56 לתזכיר המוצע

מוצע לאפשר לרשות מטרופולינית לבצע פעולות אכיפה לגבי שימוש לא חוקי בנתיבי תחבורה ציבורית בתחומה באמצעות מצלמות, בהתאם להסדר הקבוע לגבי רשויות מקומיות בסעיף 27א1 לפקודה. האכיפה על ידי רשות תבוצע בהתאם לתיקון סעיף 27א1 לפקודה, המוצע בסעיף 79, וכי על פקחים שיוסמכו לצורך אכיפה במצלמות כאומר, יחולו הוראות סעיף 58(ב) המוצע.

סעיף לתזכיר המוצע 63

פעילות הרשות תמומן מתקציב משרד התחבורה, מסכומים שהרשות תהיה רשאית לגבות מהרשויות המקומיות הכלולות בהוכן מהכנסות אחרות, ככל שיהיו לה מפעילותה ומביצוע תפקידיה ומסכומים הנגבים מאכיפת עבירות תעבורה בהתאם לסעיף 27א1 לפקודה.

לגבי הסכומים שייגבו מרשויות מקומיות, מוצע לקבוע כי השיקולים לקביעתם יכללו את מספר התושבים היחסי של כל רשות מקומית מתוך כלל התושבים ברשות, וכן בהתאם לסיווג החברתי-כלכלי שלה לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

סעיף 68 לתזכיר המוצע

מוצע לאפשר למנהל הרשות הארצית להורות למועצת הרשות להביא לפניו את השיקולים שעמדו לפניה בעת קבלת החלטה במועצה או ביצוע פעולה של הרשות, ולהורות לה לקיים דיון נוסף בעניין, אם ההחלטה או הפעולה היתה בניגוד למדיניות או לאמות המידה כאמור, אם הרשות כשלה באופן מתמשך ומהותי בעמידה בתכנית העבודה או התקציב השנתי שאושרו לה בהתאם למוצע בחוק, או אם לדעת השר ההחלטה או הפעולה עלולה לגרום לפגיעה מהותית בשירותי התחבורה הציבורית. בעניינים הנוגעים למתן רישיונות לקווי שירות, מוניות שירות או מתקנים תחבורתיים מוצע כי בתנאים שנקבעו בסעיף רשאי ראש הרשות הארצית להורות על שינוי בהחלטות אלה ואף להעניק בעצמו רישיונות או לקבוע תנאים לרישיונות בנושאים הרלוונטיים.

סעיפים 71-77 לתזכיר המוצע

מוצע להקים בחוק את הרשות הארצית לתחבורה ציבורית כיחידת סמך במשרד התחבורה (להלן – הרשות הארצית לתחבורה או הרשות הארצית לתחבורה ציבורית), ולהגדיר את תפקידיה בתחומי התחבורה הציבורית, המעגנים את סמכויותיה הקיימות של הרשות לתחבורה ציבורית במשרד התחבורה. מוצע להגדיר את תפקידיה הן במישור גיבוש מדיניות תחבורתית, הן כרגולטור על רשויות מטרופוליניות והן כגורם האמון על התחבורה הציבורית באזורים שלא יופקדו בידי הרשות המטרופולינית בהתאם להצעת ההחלטה.

מוצע לקבוע כי תפקידיה של הרשות הארצית לתחבורה ציבוריות יהיו עידוד מעבר של נוסעים מהרכב הפרטי לתחבורה ציבורית וזאת על מנת לתרום, בין היתר, להפחתה של הגודש בדרכים, מציאת פתרונות לבעיית הגודש באמצעות מענים של תחבורה ציבורית באופן שלא היה מוגדר בתפקיד הרשות עד כה; גיבוש מדיניות וכן דרכי פעולה לתכנון התחבורה הציבורית וכן לתפעולה הינו קריטי לצורך קידום תחבורה ציבורית הצבת יעדים שנתיים ומדידת העמידה בהם; גיבוש המדיניות ודרכי פעולה ליישום תכנית התחרות בענף התחבורה הציבורית, שתאושר על ידי הממשלה; גיבוש מדיניות הקצאה תקציבית לקווי שירות שימשיכו לפעול תחת הרשות הארצית לתחבורה לפי איזורים גיאוגרפיים, סוג שירות (בינעירוני, עירוני, רכבתי) וכן לרשויות המטרופוליניות עצמן, וזאת על מנת שהתקציב ישקף באופן ישיר את יעדי השירות שהרשות הארצית לתחבורה מעוניינת להשיג וכל זאת לטובת קידום היעילות התחבורתית ובכלל זה הפחתת גודש בדרכים; הפעלת קווי השירות שאינם בתחום רשויות מטרופוליניות; תכנון תפעול והקמה של מתקנים תחבורתיים, וחדרי מנוחה לנהגים, בדומה למצב כיום. בנוסף, ועל מנת לאפשר העברת סמכויות נוספות לרשות הארצית באופן מדורג אשר יאפשר היערכות מספקת במשרד התחבורה, מוצע לקבוע כי תכנון הקמה ותפעול של שבילי אופניים יכללו בתפקידי הרשות בתום שנתיים ממועד פרסום החוק המוצע, וכי הכנת תכנית אב תחבורתית תיכלל בתפקידי הרשות בתום שישה חודשים ממועד פרסום החוק.

בדומה למצב היום, מוצע לקבוע את תנאי הכשירות ואופן המינוי של מנהל הרשות הארצית לתחבורה, כי המפקח על התעבורה לעניין רישוי ואסדרת תחום התחבורה הציבורית וכן המנהל כהגדרתו בפקודת מסילות הברזל (להלן – מנהל המסילה) יהיו עובדי רשות תחבורה ציבורית.

ג. השפעת תזכיר החוק המוצע על החוק הקיים

תיקונים בפקודת התעבורה [נוסח חדש] ובפקודת מסילות הברזל [נוסח חדש], התשל"ב-1972.

ד. השפעת תזכיר החוק המוצע על תקציב המדינה והיבטים מנהליים נוספים

עלות הצעת החוק בשנים 2025 עד 2028 מוערכת בסכומים להלן:

בשנת 2025, 7 מיליון שקלים חדשים הכלולים בתקציב השוטף של משרד התחבורה והבטיחות בדרכים בתקציב המוצע לשנת הכספים 2025.

בשנת 2026, 25 מיליון שקלים חדשים שיוקצו מהתקציב השוטף של משרד התחבורה והבטיחות בדרכים באותה שנה ו-200 מיליון שקלים חדשים שיוקצו מתקציב הפיתוח של המשרד האמור באותה שנה.

בכל אחת מהשנים 2027 ו-2028, 25 מיליון שקלים חדשים מתוך התקציב השוטף של משרד התחבורה והבטיחות בדרכים בכל אחת מהשנים האמורות ו-400 מיליון שקלים חדשים מתוך תקציב הפיתוח של המשרד האמור בכל אחת מהשנים.

הסכומים האמורים בשנים 2026 עד 2028 הובאו בחשבון במסגרת התכנית התלת שנתית שתונח יחד עם הצעת חוק התקציב לשנת הכספים 2025.

א.

ב. להלן תזכיר נוסח החוק המוצע

תזכיר חוק מטעם משרד האוצר:

		פרק (___):רשויות תחבורה מטרופוליניות
השם	1.	פרק זה יהיה "חוק רשויות תחבורה מטרופוליניות, התשפ"ד-2024".
סעיפי החוק	2.	ואלה סעיפי חוק רשויות תחבורה מטרופוליניות, התשפ"ד-2024.
		סימן א': פרשנות
		הגדרות		1.	בסימן זה –
					"חוק החברות" – חוק החברות, התשנ"ט-1999[1];
					"חוק החברות הממשלתיות" – חוק החברות הממשלתיות, התשל"ה-1975[2];
					"יום ההקמה", של רשות – ביחס לרשות שהוקמה לפי סעיף 2(א) – יום התחילה, וביחס לרשות שהוקמה בצו לפי סעיף 6 –יום פרסום צו הקמת הרשות;
					"יום התחילה" – יום תחילתו של חוק זה כאמור בסעיף 80;
					"יעדי שירות" – יעדים שהרשות הארצית לתחבורה או רשות, לפי העניין, תציב לעצמה אחת לשנה, שיפורסמו לציבור באתר האינטרנט של הרשות הרלוונטית, לגבי מהירות הנסיעה, זמינות, אמינות, פריסה, איכות השימוש בשירות התחבורה הציבורית וכיוצא באלה, וכן לגבי טיפול בפניות ציבור;
					"מועצה" – מועצה של רשות;
					"מטרופולין" – מקבץ של יישובים ושטחים שיש זיקות ביניהם לבין עצמם או ביניהם לבין העיר הראשית;
					"הממונה על התקציבים" – הממונה על התקציבים במשרד האוצר;
					"מנהל הרשות הארצית" – מנהל הרשות הארצית לתחבורה שמונה לפי סעיף 73;
					"מנהל רשות" – המנהל הכללי של רשות;
					"המפקח" – המפקח הארצי על התעבורה כהגדרתו בפקודה;
					"המשרד" – משרד התחבורה והבטיחות בדרכים;
					"העיר הראשית" – רשות המקומית שנקבע בתוספת הראשונה, או בצו הקמת רשות, לפי העניין, כעיר הראשית במטרופולין;
					"הפקודה" – פקודת התעבורה [נוסח חדש][3];
					"צו הקמת רשות" – צו לפי סעיף 6;
					"צירי ניהול תנועה" – דרכים שהמפקח קבע בהודעה כאמור בסעיף 8 שהם צירי ניהול תנועה, ולגביהם יהיו לרשות סמכויות כאמור בסעיף 53;
					"צירי רשות" – דרכים שהמפקח קבע בהודעה כאמור בסעיף 8 שהם צירי רשות ולגביהם יהיו לרשות סמכויות כאמור בסעיפים 52 ו-53;
					"קו שירות" – כהגדרתו לפי הפקודה לרבות קו שירות מותאם ביקוש;
					"רשות" – רשות מטרופולינית שהוקמה לפי סעיפים 2 או 3;
					"רשות ארצית לתחבורה" – הרשות הארצית לתחבורה שהוקמה לפי סעיף 71;
					"השר" – שר התחבורה והבטיחות בדרכים;
					"השרים" – השר ושר האוצר;
					"תחום המטרופולין" – התחום הגיאוגרפי שבאחריותה של רשות, כפי שנקבע בתוספת הראשונה או בצו הקמת רשות, לפי העניין;
					"תכנית אב תחבורתית" – תכנית לטווח הארוך למרחב גיאוגרפי מוגדר, המפרטת בין היתר חלופות לקידום תשתיות התחבורה הציבורית באותו מרחב, היצע שירותי הסעת המונים במרחב כאמור, ובכלל זה הנדרשים בהינתן נתונים שונים ובכלל זה גידול אוכלוסין, עתודות בנייה והרגלי נסיעה;
					"תכנית עבודה שנתית" – תכנית המכילה את רשימת הפרויקטים המתוכננים וכן את השינויים המתוכננים בתחום הפעלת התחבורה הציבורית עבור השנה הבאה.
		סימן ב': הקמת רשות מטרופולינית, מטרותיה ותפקידה
		הקמת רשות מטרופולינית גוש דן ורשות מטרופולינית ירושלים		2.	(א) מוקמות בזה רשות מטרופולינית גוש דן ורשות מטרופולינית ירושלים.
					(ב) הרשויות המקומיות הכלולות ברשויות המטרופוליניות שהוקמו בסעיף קטן (א), העיר הראשית בכל רשות, הרכב מועצת הרשות וכוח ההצבעה בה יהיו כמפורט בתוספת הראשונה.
					(ג) השר רשאי, בהסכמת שר האוצר, לתקן את התוספת הראשונה, ובלבד שתיקון פרטים המנויים גם בסעיף 6, ייעשו בהתאם לשיקולים, ובכפוף לתנאים ולאישורים הנדרשים ביחס אותו פרט לפי הוראות הסעיף האמור.
		סמכות להקמת רשות מטרופולינית		3.	(א) השר רשאי, בצו כאמור בסעיף 6, להקים רשות מטרופולינית לתחבורה במטרופולין המצוין בתוספת השנייה.
					(ב) השר, בהסכמת שר האוצר, רשאי, בצו, להוסיף מטרופולינים לתוספת השנייה.
		רשות – תאגיד		4.	רשות תהיה תאגיד.
		רשות – גוף מבוקר		5.	רשות תהיה גוף מבוקר כמשמעותו בחוק מבקר המדינה, התשי"ח-1958 [נוסח משולב][4].
		צו הקמת רשות		6.	(א) השר יקבע בצו, לאחר שמיעת הרשויות המקומיות הנוגעות בדבר ובהסכמת שר האוצר, את הפרטים האמורים בפסקאות (1) עד (4), ורשאי הוא לכלול בצו פרטים כאמור בפסקאות (5) ו-(6):
						(1) העיר שתהיה העיר הראשית במטרופולין;
						(2) הרשויות המקומיות אשר ייכללו ברשות;
						(3) התחום הגיאוגרפי שיהיה באחריותה של הרשות;
						(4) כוח ההצבעה שיהיה לכל חבר במועצת הרשות בהתאם להוראות סימן זה;
						(5) הרוב המיוחס שיידרש להחלטות בעניינים האמורים בסעיף 22(ד), אם כוח ההצבעה של נציג העיר הראשית עולה על 50 אחוזים מכוח ההצבעה של כלל חברי המועצה או אם נדרש רוב מיוחס כאמור לשם שמירה על אינטרסים תחבורתיים של כלל המטרופולין.
					(ב) הרשויות המקומיות, אשר ייכללו ברשות כאמור בסעיף קטן (א)(2) ותחום המטרופולין כאמור בסעיף קטן (א)(3), ייקבעו בהתייעצות עם שר הפנים, ובלבד שמתקיים רצף טריטוריאלי בין הרשויות המקומיות שייכללו ברשות, ובין השאר, בהתאם לשיקולים אלה:
						(1) קיומן של דרכים בתחומי רשות מקומית המשמשות או המיועדות לשמש לתחבורה עתירת נוסעים והיקף קווי האוטובוסים ומערכות עתירות נוסעים אשר מסלול נסיעתם עובר בשטח רשות מקומית ובינה לבין העיר הראשית;
						(2) קרבה גיאוגרפית של רשות מקומית לעיר הראשית;
						(3) היקפי התנועה היומיים, בכל אמצעי התחבורה, מרשות מקומית אל העיר הראשית ואל רשויות מקומיות בסביבתה.
					(ג) כוח ההצבעה של רשות מקומית במועצה כאמור בסעיף קטן (א)(4) ייקבע בהתאם לשיעורים אלה:
						(1) 80 אחוזים, בהתאם ליחס בין מספר התושבים בכל רשות מקומית לבין מספר התושבים בשאר הרשויות המקומיות שייכללו ברשות;
						(2) 20 אחוזים בהתאם ליחס בין מספר הקילומטרים של נתיבי תחבורה ציבורית העוברים בתחום רשות מקומית לבין מספר הקילומטרים של נתיבי תחבורה ציבוריות ביתר הרשויות המקומיות הכלולות ברשות המטרופולינית.
					(ד) מנהל הרשות הארצית יפרסם בהודעה ברשומות לא יאוחר מיום 1 בפברואר בכל שנה, ביחס לכל רשות מטרופולינית, את כוח ההצבעה המעודכן של כל רשות מקומית הכלולה בה בהתאם לשינויים שבנתונים המפורטים בסעיפים (ג)(1)-(2) ממועד העדכון הקודם.
		תקופת ההקמה		7.	(א) הפעלת סמכויותיה של רשות כאמור בסימן ח' תחל בתום שנה מיום ההקמה או מתום התקיימות כל אלה, לפי המאוחר (להלן – תקופת ההקמה) –
						(1) המועצה מינתה מנהל, יועץ משפטי ומבקר פנימי, בהתאם להוראות סעיפים 31,39 ו-40;
						(2) המועצה הכינה ואישרה את הצעת התקציב השנתי לשנת פעילותה הראשונה של הרשות, בהתאם לסכום התקציב שייועד לרשות המטרופולינית, וחלפו 120 ימים מהמועד בו התקציב הוגש לאישור השרים בהתאם לסעיף 62.
					(ב) התקיימו התנאים להפעלת סמכויותיה של רשות כאמור בסעיף קטן (א), יודיע על כך מנהל הרשות הארצית ברשומות.
					(ג) במהלך תקופת ההקמה, מנהל הרשות יפעל להקמת התשתית האירגונית הנדרשת לצורך פעילות הרשות, לרבות מינוי בעלי תפקידים וקליטת עובדים בהתאם להוראות סעיפים 36, 39 עד 40 ולשיא כוח האדם שיאושר כאמור בסעיף 5; וכן יפעל לאיסוף נתונים הדרושים להתוויית הדרכים למימוש יעדי הרשות.
		צירי רשות וצירי ניהול תנועה		8.	(א) רשות תמרור מרכזית, בהסכמת המפקח, תקבע בהודעה שתפורסם ברשומות, את הדרכים שיהיו צירי רשות וצירי ניהול תנועה; קביעה כאמור תיעשה לאחר שמיעת נציגי הרשויות המקומיות אשר הצירים האמורים עוברים בתחומן, ובין השאר בהתאם לשיקולים אלה:
						(1) דרכים המשמשות או המיועדות לשמש לתחבורה עתירת נוסעים, לרבות דרכים המזינות את הדרכים האמורות;
						(2) דרכים שבהן יש היקף משמעותי של תנועה, לרבות דרכים המזינות אותן;
						(3) קרבה של דרך למיתקן תחבורתי כהגדרתו בפקודה, והשפעתה על הנגישות אליו.
					(ב) רשות רשאית לפנות לרשות תמרור מרכזית בבקשה להוסיף, לגרוע או לשנות צירי רשות או צירי ניהול התנועה.
		מטרת רשות ותפקידיה		9.	(א) רשות תפעל לקידום ופיתוח של התחבורה הציבורית בתחום המטרופולין ולעידוד השימוש בה, בהתאם למדיניות הממשלה כפי שנקבעה בהחלטות הממשלה, וככל שלא נקבע מדיניות הממשלה כאמור – בהתאם למדיניות השר שתימסר לרשות בכתב ותפורסם באתר האינטרנט של המשרד, ובהתאם לאמות מידה שיקבע מנהל הרשות הארצית כאמור בסעיף 67.
					(ב) אלה תפקידיה של רשות:
						(1) קביעת מדיניות בתחום התחבורה הציבורית ובתחומים משלימים, לרבות מדיניות חניה בצירי רשות ומדיניות שימוש באמצעי תחבורה לא ממונעים;
						(2) ניהול הפעלת התחבורה הציבורית במטרופולין בהתאם להוראות סימן ח';
						(3) אחריות על הסדרי התנועה של התחבורה הציבורית בתחום המטרופולין בהתאם לסמכותה כרשות תמרור לפי סעיף 53;
						(4) הכנת תכנית אב תחבורתית למטרופולין, אשר תכלול התייחסות לכלל היבטי התחבורה במטרופולין, כולל תחבורה לא ממונעת, ולרבות התייחסות לשילוב טכנולוגיות, לניצול יעיל של תשתיות קיימות ולהפחתת זיהום אוויר והשפעות שליליות אחרות של תחבורה ציבורית על הסביבה; תכנית כאמור, או עדכונה, טעונים אישור של המפקח;
						(5) עריכת תוכנית עבודה שנתית;
						(6) ייעוץ למשרד בנוגע לכלל העניינים שבתחום התחבורה הציבורית במטרופולין;
						(7) קיום קשר עם הציבור ומתן מידע לציבור בנוגע לתחבורה הציבורית במטרופולין בהתאם להוראות סעיפים 48 עד 49;
						(8) קידום וניהול תשתיות תחבורה ציבורית במטרופולין כהגדרתה בסעיף 55(ג) בהתאם להוראות סעיף 55;
						(9) הקמת והפעלת מרכז בקרת התנועה בתחום המטרופולין או ניהול מרכז כאמור;
						(10) אכיפת עבירות תעבורה בצירי רשות ובצירי ניהול תנועה, בהתאם להוראות סעיף 56;
						(11) קביעת הסדר העמדת כלי רכב בצירי הרשות ובצירי ניהול תנועה ואת התעריף בשל העמדת רכב בצירי הרשות בהתאם לסעיף 52;
						(12) מתן רישיונות קו לקווי שירות, לקווי שירות למוניות שירות, או רישיון למיתקן תחבורתי וכן פיקוח ובקרה על בעלי רישיונות כאמור, בהתאם להוראות סעיפים 43 עד 46 ו-50.
		האורגנים של רשות		10.	האורגנים של רשות הם המועצה, המנהל וועדת הביקורת.
		סימן ג': המועצה, הרכבה ותפקידיה
		חברי מועצה		11.	(א) חברי המועצה יהיו אלה:
						(1) נציגי הרשויות המקומיות הכלולות ברשות;
						(2) במשך שלוש שנים מיום ההקמה – שני נציגים אשר ימנה השר מקרב עובדי משרדו העוסקים בתחומי פעילותה של הרשות המטרופולינית, אשר לפחות אחד מהם הוא עובד הרשות הארצית לתחבורה;
						(3) בתום שלוש שנים מיום ההקמה – עובד הרשות הארצית לתחבורה אשר ימנה השר העוסק בתחומי פעילותה של הרשות המטרופולינית ונציג ציבור העומד בתנאי כשירות אלה -
							(1) הוא בעל תואר אקדמי באחד מן המקצועות האלה: הנדסה אזרחית, תכנון תחבורה, כלכלה, גיאוגרפיה, תכנון עירוני, מדיניות ציבורית או ניהול, או במקצוע רלוונטי אחר שיקבע השר;
							(2) הוא בעל ניסיון ניהולי של שמונה שנים לפחות בתחום התחבורה היבשתית.
					(ב) עלה מספר הרשויות המקומיות הכלולות ברשות המטרופולינית על 13, רשאי השר לקבוע הוראות אחרות בתוספת הראשונה או בצו הקמת הרשות, לפי העניין, בדבר חברות והשתתפות בישיבות המועצה, אם מצא שהדבר נחוץ לצורך תפקודה היעיל של הרשות המטרופולינית.
					(ג) נציגה של רשות מקומית במועצה, יהיה ראש הרשות המקומית, זולת אם ראש הרשות המקומית מינה את המנהל הכללי של הרשות המקומית להיות חבר המועצה.
		יושב ראש מועצה		12.	(א) יושב ראש מועצה ייבחר על ידי חברי המועצה מקרב חבריה שאינם עובדי מדינה.
					(ב) מועצה של רשות תפעל למינוי יושב ראש מועצה תוך 180 מיום ההקמה של הרשות.
					(ג) על אף האמור בסעיף זה, במשך שלוש שנים מיום התחילה, רשאי השר למנות יושב ראש מועצה בהתאם להוראות סעיף 15. תקופת כהונתו תהיה ארבע שנים, אלא אם נקבעה תקופה קצרה יותר בתוספת הראשונה או בצו הקמת הרשות, לפי העניין; יושב ראש שמונה לפי סעיף קטן זה לא ימנה במספר חברי המועצה שנקבע בצו הקמת הרשות וכח ההצבעה שלו יהיה כמפורט בסעיף 13.
					(ד) לא מונה יושב ראש מועצה כאמור בסעיף זה תוך 180 ימים מיום ההקמה של הרשות, יהיה יושב ראש המועצה, חבר המועצה שהוא נציג העיר הראשית.
		כוח הצבעה של חברי מועצה שמינה השר		13.	כוח ההצבעה של נציגים שמינה השר לפי הוראות סעיפים 11(א)(2)-(3) ו12(ג), יהיה 20% מכוח ההצבעה של כלל חברי המועצה, בחלוקה שווה ביניהם.
		נציגים נוספים		14.	(א) לצורך קיום בקרה על תקינות פעילות הרשות המטרופולינית בהתאם למדיניות הממשלה, שר התחבורה, או אמות המידה כאמור בסעיף 67, לפי העניין, ובהתאם ליתר החובות המוטלות על רשות בהתאם לחוק, יהיו רשאים להשתתף בישיבות המועצה החל מתום שלוש שנים מיום ההקמה:
						(1) נציג הרשות הארצית לתחבורה ציבורית העוסק בתחומי פעילותה של הרשות המטרופולינית;
						(2) עובד המשרד שמינתה שרת התחבורה, העוסק בתחומי פעילותה של הרשות המטרופולינית.
					(ב) נציגים כאמור בסעיף זה יהיה רשאים להשתתף בישיבות המועצה וועדותיה; לקבל הזמנה לישיבות המועצה ולוועדותיה, לרבות המסמכים, החומרים והמידע המצורפים לה, תישלח גם לנציגים, ויהיו זכאים להעלות נושאים על סדר יומה של המועצה.
		כשירות יושב ראש מועצה שהוא נציג הציבור במועצה		15.	לעניין מינוי יושב ראש מועצה לפי סעיף 11(א) עד סעיף 11(ג), יחולו הוראות סעיפים 17(א), 17א, 18, 18ב ו-18ג בשינויים המחוייבים לפי העניין וכמפורט להלן: בסעיף 18ג לחוק האמור, בשינוי שאחרי "לשר משרי הממשלה" ייקרא "או לראש רשות מקומית הכלולה ברשות"; ובשינויים האמורים בסעיף 60א(ב) לחוק החברות הממשלתיות; מועצה לא תבחר יושב ראש מועצה שהוועדה לבדיקת מינויים המליצה לא למנותו.
		תקופת כהונה		16.	(א) חבר מועצה, לרבות יושב ראש מועצה, ימונה לתקופה של שש שנים, וניתן לשוב ולמנותו לתקופות נוספות.
					(ב) ראש רשות מקומית או מנהל כללי של רשות מקומית אשר מונו לחברים במועצה, יכהנו בה רק כל עוד הם מכהנים בתפקידם ברשות המקומית.
		הפסקת כהונה והשעיה		17.	(א) חבר מועצה יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו, בהתקיים אחד מאלה:
						(1) הוא התפטר במסירת כתב התפטרות לשר, לראש הרשות המקומית שאותה הוא מייצג במועצה וליושב ראש המועצה, ואם המתפטר הוא יושב ראש המועצה – במסירת כתב התפטרות לשר;
						(2) הוא חדל להיות עובד המשרד או עובד הרשות המקומית שהוא מייצג במועצה, ואם הוא נציג ציבור – הוא התמנה לעובד המדינה.
					(ב) התקיימה נסיבה מהנסיבות המפורטות להלן לגבי חבר מועצה, הגורם שמינה אותו, ואם חבר המועצה הוא ראש רשות מקומית – השר, יעבירו מכהונתו לפני תום תקופת הכהונה ובסמוך למועד התקיימות הנסיבה, בהודעה בכתב:
						(1) הוא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לכהן כחבר מועצה, או הוגש נגדו כתב אישום בעבירה כאמור;
						(2) נבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו;
						(3) חדל להתקיים בו תנאי מהתנאים הדרושים למינויו כחבר מועצה.
					(ג) הוגש נגד חבר מועצה כתב אישום בעבירה כאמור בסעיף קטן (ב)(1), רשאי מי שמינה אותו להשעותו מכהונתו, עד למתן פסק דין סופי בעניינו.
					(ד) הופסקה לפי הוראות סעיף זה כהונתו של חבר מועצה שהוא נציג רשות מקומית ואינו ראש הרשות המקומית, יהיה ראש הרשות המקומית נציג הרשות המקומית במועצה, אלא אם כן מונה נציג אחר לפי סעיף 11(ג).
		חובת אמונים חבר מועצה		18.	חבר מועצה חב חובת אמונים לרשות, וינהג במילוי תפקידו בתום לב, בהגינות, בנאמנות ובלא משוא פנים.
		חובת זהירות		19.	חבר מועצה חב כלפי הרשות חובת זהירות כאמור בסעיפים 35 ו-36 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש][5].
		ניגוד עניינים		20.	(א) לא ימונה לחבר מועצה ולא יכהן כחבר מועצה מי שעלול להימצא, במישרין או בעקיפין, באופן תדיר, במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו כחבר המועצה לבין עניין אישי או תפקיד אחר, שלו או של קרובו.
					(ב) חבר מועצה לא יטפל במסגרת תפקידו בנושא העלול לגרום לו להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב של ניגוד עניינים בין מילוי תפקידו במועצה לבין עניין אישי או תפקיד אחר, שלו או של קרובו.
					(ג) נודע לחבר מועצה כי הוא עלול להימצא במצב של ניגוד עניינים כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב), יודיע על כך בהקדם האפשרי ליושב ראש המועצה ולמועצה; היה חבר המועצה האמור היושב ראש – יודיע על כך לשר ולמועצה.
					(ד) בסעיף זה –
						"טיפול" – לרבות קבלת החלטה, העלאת נושא לדיון, נוכחות בדיון, השתתפות בדיון או בהצבעה, או עיסוק בנושא מחוץ לדיון;
						"קרוב", של חבר המועצה – כל אחד מאלה:
							(1) בן משפחה של חבר מועצה;
							(2) כל אדם שלחבר המועצה עשוי להיות עניין במצבו הכלכלי או האישי;
							(3) תאגיד שחבר המועצה, בן משפחתו או אדם כאמור בפסקה (2) הם בעלי עניין בו;
							(4) גוף שחבר המועצה, בן משפחתו או אדם כאמור בפסקה (2) הם מנהלים או עובדים אחראים בו;
						"בן משפחה" – בן זוג, הורה, הורה הורה, בן או בת ובני זוגם, אח או אחות וילדיהם, גיס, גיסה, דוד או דודה וילדיהם, חותן, חותנת, חם, חמות, נכד או נכדה, לרבות קרוב כאמור שהוא שלוב (חורג);
						"בעל עניין" – כהגדרתו בחוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968[6].
		החלת דינים		21.	חברי המועצה שאינם עובדי מדינה, דינם כדין עובדי מדינה לעניין החיקוקים האלה:
						(1) חוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], התשכ"ט-1969[7];
						(2) חוק שירות המדינה (סיוג פעילות מפלגתית ומגבית כספים), התשי"ט-1959[8];
						(3) חוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה), התשכ"ט-1969[9];
						(4) חוק שירות הציבור (מתנות), התש"ם-1979[10];
						(5) חוק העונשין, התשל"ז-1977[11] – ההוראות הנוגעות לעובדי הציבור;
						(6) פקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971[12].
		סדרי עבודת מועצה		22.	(א) המניין החוקי לפתיחת ישיבה של מועצה הוא שליש מחבריה המכהנים ובהם יושב ראש המועצה, ובלבד שהם מייצגים 50% לפחות מזכויות ההצבעה.
					(ב) לא היה מניין חוקי בשעת זימון הישיבה, תידחה פתיחת הישיבה בחצי שעה; לא היה מניין חוקי במועד האמור, תידחה הישיבה בשבוע ימים; חל המועד שנדחה ביום מנוחה כמשמעותו בסעיף 18א לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש"ח-1948[13], תקוים הישיבה ביום שחל לאחר מכן ושאינו יום מנוחה (להלן – ישיבה נדחית); המניין החוקי בישיבה נדחית יהיה מניין חברי המועצה הנוכחים ובלבד שלא יפחת משלושה ובהם יושב ראש המועצה.
					(ג) החלטות המועצה יתקבלו ברוב קולות של החברים המשתתפים בהצבעה, בהתאם לכוח ההצבעה של כל חבר.
					(ד) על אף האמור בסעיף קטן (ג), החלטות בעניינים שלהלן טעונות רוב גדול יותר (להלן – רוב מיוחס), אם נקבע כך בצו הקמת הרשות:
						(1) אישור הצעת תקציב הרשות;
						(2) אישור תכניות העבודה השנתיות של הרשות;
						(3) קביעת הסכומים שהרשות תגבה מרשויות מקומיות הכלולות בה.
					(ה) יושב ראש מועצה ינהל את ישיבות המועצה, יזמן את ישיבותיה ויקבע את מועדן, מיקומן וסדר היום שלהן; הודעה בדבר סדר היום תובא גם לידיעתה של כל רשות מקומית הכלולה ברשות אך אין נציג מטעמה במועצה.
					(ו) ישיבות מועצה יתקיימו לפי צורכי הרשות ואחת לחודשיים לפחות; במהלך תקופת ההקמה יתקיימו ישיבות המועצה לפחות אחת לחודש.
					(ז) שליש מחברי המועצה המכהנים או חברים המחזיקים שליש מכוח ההצבעה במועצה, וכן מנהל הרשות הארצית, רשאים בכל עת לדרוש כינוס ישיבה מיוחדת של המועצה; דרישה כאמור תוגש בכתב ליושב ראש המועצה, והישיבה המיוחדת תתקיים בתוך 14 ימים מיום הגשת הדרישה.
					(ח) היה יושב ראש מועצה מי שאינו נציג העיר הראשית, יהיה נציג העיר הראשית רשאי, בכל עת, לדרוש כינוס ישיבה של המועצה, והוראות סעיף קטן (ז) יחולו.
					(ט) מועצה תערוך פרוטוקולים של ישיבותיה והרשות תשמור אותם לתקופה של שבע שנים ממועד הישיבה; פרוטוקול שאושר ונחתם בידי חבר המועצה שניהל את הישיבה ישמש ראיה לכאורה לאמור בו.
					(י) החלטות מועצה יפורסמו באתר האינטרנט של הרשות.
					(יא) מועצה רשאית לקבוע את סדרי עבודתה ונהליה, אם לא נקבעו לפי חוק זה.
		החלטות מועצה המשפיעות על רשות מקומית		23.	(א) החלטת מועצה, אשר עלולה לגרום לפגיעה משמעותית באיכות שירות התחבורה הציבורית הניתן לתושבי רשות מקומית הכלולה ברשות (בסעיף זה – פגיעה) תתקבל לאחר שעמדת רשות הרשות המקומית הובאה לפני המועצה; ההחלטה תכלול הנמקה אשר תתייחס, בין השאר, לשקילת הפגיעה האמורה כחלק מהשיקולים בקבלת ההחלטה.
					(ב) רשות מקומית תודיע ליושב ראש המועצה אם היא סבורה כי החלטה העומדת על סדר יומה של המועצה עלולה לגרום לפגיעה והיא מבקשת להביא את עמדתה לפני המועצה כאמור; התקבלה החלטה כאמור בלי שניתנה לרשות מקומית שביקשה להביא את עמדתה לפני המועצה הזדמנות לכך, רשאית אותה רשות מקומית לבקש מיושב ראש המועצה, בתוך 14 ימים מיום קבלת ההחלטה, לקיים דיון נוסף של המועצה, שבו תישמע עמדתה.
					(ג) לא ניתנה לרשות מקומית שביקשה להביא את עמדתה לפני המועצה הזדמנות לכך, או סברה רשות מקומית שהביאה לפני המועצה את עמדתה כי החלטת המועצה התקבלה בלי שהפגיעה נשקלה כנדרש, רשאית היא לפנות מנהל הרשות הארצית בבקשה כי יבחן את ההחלטה.
					(ד) קיבל המנהל הרשות הארצית פניה כאמור בסעיף קטן (ג), יפנה למועצה לבירור העניין; מצא מנהל הרשות הארצית כי החלטת המועצה התקבלה בלי שעמדת הרשות המקומית הובאה לפני מועצה על אף בקשתה כאמור בסעיף קטן (ב), או בלי שהפגיעה נשקלה כנדרש, רשאי הוא להורות למועצה לקיים דיון נוסף בהחלטה, ורשאי להביא לפני המועצה את המלצתו בעניין; סבר מנהל הרשות הארצית כי החלטת המועצה היתה מנוגדת לאמות מידה שקבע לפי סעיף 67, רשאי הוא להורות על שינוי ההחלטה, ובלבד שהוראה כאמור תימסר לרשות בכתב ותהיה מנומקת.
		תוקף פעולות		24.	קיום מועצה, סמכויותיה ותוקף החלטותיה, לא ייפגעו מחמת שהתפנה מקומו של חבר בה, או מחמת ליקוי במינויו או בהמשך כהונתו, ובלבד שמכהנים בה כדין רוב חברי המועצה.
		גמול והחזר הוצאות		25.	(א) חבר מועצה שאינו עובד מדינה, עובד גוף מתוקצב או עובד גוף נתמך, זכאי לקבל מהרשות גמול בעבור השתתפות בישיבות המועצה לפי הוראות סעיף קטן (ג), ובלבד שאינו זכאי לקבל תמורה בעבור ההשתתפות ממקור אחר.
					(ב) חבר מועצה שאינו זכאי לגמול לפי הוראות סעיף קטן (ג), זכאי לקבל מהרשות החזר הוצאות שהוציא לצורך השתתפות בישיבות המועצה, לפי הוראות סעיף קטן (ג), ובלבד שאינו זכאי לקבל החזר הוצאות ממקור אחר.
					(ג) השר, בהסכמת שר האוצר, יקבע כללים ותנאים שלפיהם ישולם גמול והחזר הוצאות לחבר מועצה בהתאם להוראות סעיפים קטנים (א) ו-(ב) ואת שיעוריהם.
					(ד) בסעיף זה "עובד המדינה", "עובד גוף מתוקצב" ו"עובד גוף נתמך" – כהגדרתם בסעיף 32 לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985[14].
		תפקידי המועצה		26.	אלה תפקידיה של מועצה:
						(1) לקבוע מדיניות כאמור בסעיף 9(ב)(1);
						(2) להציב יעדי שירות;
						(3) לאשר את הצעת התקציב של הרשות, שהגיש לה מנהל הרשות, ולהביאה לאישור השרים בהתאם להוראות סעיף 62;
						(4) לאשר את תכניות העבודה השנתיות של הרשות שהגיש לה מנהל הרשות;
						(5) לדון בטיוטת הדוחות הכספיים של הרשות, שיערכו כאמור בסעיף 65 ובהערות רואה החשבון המבקר לגביה, לאשר את הדוחות ולהגישם לשרים לא יאוחר מ-31 במרס בכל שנה;
						(6) למנות ועדת ביקורת בהתאם להוראות סעיף 28;
						(7) למנות מנהל לרשות בהתאם להוראות סעיף 31, יועץ משפטי בהתאם להוראות סעיף 39, ומבקר פנים בהתאם להוראות סעיף 40;
						(8) לקבוע קווים מנחים, שנתיים ורב-שנתיים, לפעילות הרשות בתחומי פעילותה השונים ובהם תחומי פעילות אלה:
							(א) רישוי, ניהול והפעלת התחבורה הציבורית במטרופולין, ובכלל זה קביעת המסלולים של קווי השירות, לוחות זמנים לשירות ושינויים בהם;
							(ב) קיום קשר עם הציבור;
							(ג) ניהול הליכים התחרותיים לבחירת מפעילי קווי שירות לתחבורה ציבורית, ובעלי רישיון קווי שירות למוניות, ככל שהליכים כאמור ינוהלו בידי הרשות;
						(9) לקבוע תעריפי חניה מוצעים בצירי הרשות בהתאם להוראות סעיף 52;
						(10) לאשר תכנית אב תחבורתית למטרופולין שהגיש לה מנהל הרשות, ולעדכנה; התכנית וכל עדכון שלה טעונים אישור המפקח;
						(11) לעקוב אחר פעילות הרשות ולפקח על ביצוע תפקידי מנהל הרשות ופעולותיו;
						(12) לאשר את הדין וחשבון השנתי על ענייני הרשות שהכין מנהל הרשות כאמור בסעיף 69;
						(13) לדון בכל עניין שהשרים, מנהל הרשות הארצית לתחבורה או המפקח יידרשו להעמיד על סדר יומה.
		סמכות שיורית		27.	סמכות של רשות שלא הוקנתה לפי חוק זה לאורגן של רשות, רשאית המועצה להפעילה.
		סימן ד': ועדת ביקורת
		מינוי ועדת ביקורת		28.	מועצה תמנה, מבין חבריה, ועדת ביקורת שמספר חבריה לא יפחת משלושה, ושניים מחבריה יהיו עובדי מדינה או נציגי ציבור; יושב ראש המועצה לא יהיה חבר בוועדת הביקורת.
		תפקידי ועדת ביקורת		29.	תפקידי ועדת ביקורת יהיו אלה–
					(1) תעמוד על ליקויים בניהול הרשות, בין השאר תוך התייעצות עם המבקר הפנימי או עם רואה החשבון המבקר של הרשות, לפי העניין, ותציע למועצה דרכים לתיקונם; מצאה ועדת ביקורת ליקוי כאמור שהוא ליקוי מהותי, תקיים ישיבה אחת לפחות לעניין הליקוי הנדון, בנוכחות המבקר הפנימי או רואה החשבון המבקר, לפי העניין, ובלא נוכחות של נושאי משרה ברשות שאינם חברי הוועדה; על אף האמור בפסקה זו, נושא משרה רשאי להיות נוכח לשם הצגת עמדה בנושא שבתחומי אחריותו; לעניין זה, "נושא משרה" – כהגדרתו בחוק החברות, בהתאמות הנדרשות;
					(2) תבחן את מערך הביקורת הפנימית של הרשות ואת תפקודו של המבקר הפנימי וכן אם עומדים לרשותו המשאבים והכלים הנחוצים לו לשם מילוי תפקידו;
					(3) תדון בדוחות של המבקר הפנימי, בדוחות מבקר המדינה ובדוחות ביקורת אחרים הנוגעים לרשות;
					(4) תקבע נהלים לגבי אופן הטיפול בתלונות של עובדי הרשות בקשר לליקויים בניהולה ולגבי ההגנה שתינתן לעובדים שהתלוננו כאמור.
		ישיבות ועדת ביקורת		30.	(א) יושב ראש ועדת ביקורת יכנס את ועדת הביקורת לדיון בנושאים שהוא, חבר ועדה אחר, המועצה, מנהל הרשות או המבקר הפנימי ביקשו להעמידם על סדר יומה.
					(ב) מי שאינו חבר ועדת ביקורת לא יהיה נוכח בישיבות הוועדה בעת דיון ובעת קבלת החלטות הוועדה, אלא אם כן קבעו יושב ראש הוועדה או הוועדה כי הוא נדרש לשם הצגת נושא מסוים.
					(ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב), מבקר פנימי ויועץ המשפטי של הרשות יקבלו הודעות על קיום ישיבות ועדת ביקורת ויהיו רשאים להשתתף בהן.
					(ד) הודעה על קיום ישיבת ועדת ביקורת שבה עולה נושא הנוגע לביקורת הדוחות הכספיים תומצא לרואה החשבון שביקר את הדוחות האמורים, שיהיה רשאי להשתתף בה.
					(ה) ועדת ביקורת תגיש למועצה ולמנהל הרשות דוח על פעילותה, אחת לשנה לפחות.
		סימן ה': מנהל כללי
		מינוי מנהל הרשות, כשירותו ותקופת כהונתו		31.	(א) מועצה תמנה את מנהל הרשות מתוך רשימת מועמדים שעליהם המליצה ועדה לאיתור מועמדים (בסעיף זה – ועדת האיתור); בראש ועדת האיתור יעמוד יושב ראש המועצה, וחבריה יהיו שני חברי מועצה נוספים לפחות אשר אחד מהם לפחות יהיה נציג ציבור או עובד המשרד; היה יושב ראש המועצה מי שאינו נציג העיר הראשית, יהיה נציג העיר הראשית חבר בוועדה; על מינוי מנהל הרשות יחולו הוראות סעיף 15 בשינויים המחויבים.
					(ב) על ועדת האיתור ועל חבריה יחולו, בשינויים המחויבים, ההנחיות החלות על עבודת ועדות לאיתור מועמדים למשרות בשירות המדינה, לעניין נוהלי עבודה ולעניין ניגוד עניינים.
					(ג) כשיר להתמנות למנהל רשות מי שאינו עובד רשות מקומית ומתקיימים בו שני אלה:
						(1) הוא בעל תואר אקדמי בהנדסה אזרחית, תכנון תחבורה, כלכלה, תכנון עירוני, מדיניות ציבורית, גיאוגרפיה או ניהול, או בתחום רלוונטי אחר שיקבע השר;
						(2) הוא בעל ניסיון כאמור בפסקת משנה (א) או (ב) להלן:
							(א) ניסיון ניהולי של שמונה שנים לפחות בתפקיד בכיר, מתוכן 5 שנים לפחות בתחום התחבורה היבשתית;
							(ב) ניסיון של שמונה שנים לפחות בתחום התחבורה היבשתית, מתוכן חמש שנים לפחות ניסיון ניהולי בתפקיד בכיר.
					(ד) תקופת כהונתו של מנהל רשות תהיה שש שנים, וניתן להאריכה לתקופות נוספות של שנה אחת לפחות, אשר לא יעלו, במצטבר, על ארבע שנים.
					(ה) על כהונתו ומינויו של מנהל רשות יחולו הוראות סעיפים 19 ו-20.
		הפסקת כהונה והשעיה		32.	(א) מנהל רשות יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו בכל אחד מאלה:
						(1) הוא התפטר במסירת כתב התפטרות ליושב ראש המועצה;
						(2) הוא הורשע בעבירה פלילית או בעבירת משמעת שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לכהן בתפקידו;
						(3) המועצה קבעה שנבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו.
					(ב) הוגש נגד מנהל רשות כתב אישום בעבירה כאמור בסעיף קטן (א)(2), רשאית המועצה להשעותו מתפקידו עד למתן פסק דין סופי בעניינו ולמנות לו ממלא מקום למשך תקופת ההשעיה.
		תפקידי המנהל		33.	(א) מנהל רשות יהיה אחראי לניהול השוטף של ענייני הרשות במסגרת המדיניות, התקציב, התכניות והקווים המנחים שנקבעו לפי סעיף 25 ושאר החלטות המועצה.
					(ב) למנהל רשות יהיו נתונות כל סמכויות הניהול והביצוע שלא הוקנו לפי פרק זה למועצה או לאורגן אחר של הרשות ובכלל זה סמכות למתן רישיונות.
					(ג) מנהל רשות ידווח למועצה על פעילויות הרשות ויהיה נתון לפיקוחה.
		ניגוד עניינים		34.	(א) לא ימונה למנהל רשות ולא יכהן כמנהל רשות מי שעלול להימצא, במישרין או בעקיפין, באופן תדיר, במצב של ניגוד עניינים בין מילוי תפקידו לבין עניין אישי או תפקיד אחר, שלו או של קרובו.
					(ב) מנהל רשות לא יטפל במסגרת תפקידו בנושא העלול לגרום לו להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב של ניגוד עניינים בין מילוי תפקידו לבין עניין אישי או תפקיד אחר, שלו או של קרובו.
					(ג) נודע למנהל רשות כי הוא עלול להימצא במצב של ניגוד עניינים כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב), יודיע על כך בהקדם האפשרי ליושב ראש המועצה.
					(ד) בסעיף זה –
						"טיפול" – לרבות קבלת החלטה, העלאת נושא לדיון, נוכחות בדיון, השתתפות בדיון, או עיסוק בנושא מחוץ לדיון;
						"קרוב", של מנהל רשות – כל אחד מאלה:
							(1) בן משפחה של מנהל הרשות;
							(2) כל אדם שלמנהל הרשות עשוי להיות עניין במצבו הכלכלי או האישי;
							(3) תאגיד שמנהל הרשות, בן משפחתו או אדם אחר כאמור בפסקה (2) הם בעלי עניין בו;
							(4) גוף שבן משפחתו של מנהל הרשות או אדם כאמור בפסקה (2) הם מנהלים או עובדים אחראים בו;
						"בן משפחה" – בן זוג, הורה, הורה הורה, בן או בת ובני זוגם, אח או אחות וילדיהם, גיס, גיסה, דוד או דודה וילדיהם, חותן, חותנת, חם, חמות, נכד או נכדה, לרבות קרוב שהוא שלוב (חורג);
						"בעל עניין" – כהגדרתו בחוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968.
		סימן ו': עובדי רשות
		שיא כוח אדם		35.	(א) שיא כוח האדם ברשות וכל שינוי בו ייקבע בידי המועצה באישור הממונה על התקציבים שניתן בהסכמת המנהל הכללי של המשרד (בסעיף זה – מגבלת כוח האדם).
					(ב) החלטת הממונה על התקציבים בהסכמת המנהל הכללי של המשרד בדבר מגבלת כוח האדם תינתן בתוך 21 ימים מן היום שבו הרשות מסרה לממונה על התקציבים את כל הנתונים והמסמכים שדרש לצורך ההחלטה.
					(ג) לא אישר הממונה על התקציבים את שיא כוח האדם שקבעה המועצה, לא יאשרו השרים את הצעת התקציב כאמור בסעיף 62.
					(ד) לא יאוחר מ-45 ימים מתום כל שנה, יודיע מנהל רשות למועצה ולשרים, אם התקיימה מגבלת כוח האדם בשנה שחלפה.
					(ה) הודיע מנהל רשות לפי סעיף קטן (ג) כי התקיימה מגבלת כוח האדם, יבדוק שר האוצר את נכונות ההודעה, והוא רשאי לבקש ממנהל הרשות כל מידע הדרוש לו לשם בדיקתו; שר האוצר יודיע למנהל הרשות על ממצאי בדיקתו לא יאוחר מ-30 ימים ממועד קבלת הודעת המנהל, ואם נדרש מידע נוסף לפי סעיף קטן זה – ממועד קבלת המידע.
					(ו) הודיע מנהל רשות בהודעתו לפי סעיף קטן (ד), או קבע שר האוצר בבדיקתו לפי סעיף קטן (ה), כי לא התקיימה מגבלת כוח האדם, לא תקבל הרשות עובדים חדשים החל ממועד הודעת מנהל הרשות או קביעת שר האוצר, וכל עוד לא החליט שר האוצר אחרת.
					(ז) לא התקיימה מגבלת כוח האדם, תפתח המועצה בהליך איתור פומבי לבחירת מנהל שיחליפו, לאחר שניתנה למנהל הרשות הזדמנות להשמיע את טענותיו לפני הממונה על התקציבים והמנהל הכללי של המשרד, וכהונתו תסתיים במועד המוקדם מבין אלה:
						(1) בתום תקופת כהונתו;
						(2) עם מינוי המנהל שמונה במקומו;
						(3) בתום שלושה חודשים ממועד הודעת מנהל הרשות או קביעת שר האוצר כאמור בסעיף קטן (ו).
					(ח) בסעיף זה, "כוח אדם" – עובדי רשות וכל מי שעיקר עיסוקו דרך קבע מבוצע במשרדי רשות או שעבודתו היא בליבת עיסוקה של רשות לרבות מי שמועסק באמצעות קבלן כוח אדם כהגדרתו בחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ"ו-1996[15], ולמעט עובדי קבלן שירות כהגדרתו בחוק האמור.
		קבלה לעבודה		36.	קבלתו של אדם לעבודה ברשות תיעשה בדרך של מכרז בהתאם לעקרונות השוויון, השקיפות וטוהר המידות; מועצה רשאית לקבוע נהלים בדבר דרכי המכרז ופרטיו, בין דרך כלל ובין לסוגים של משרות.
		החלת דינים		37.	דין עובדי רשות כדין עובדי המדינה לעניין החיקוקים בסעיפים 21 (1) עד (6) וכן לעניין חוק שירות המדינה (משמעת), התשכ"ג-1963[16]; השר, בהסכמת שר המשפטים, רשאי לקבוע שינויים לעניין זה בין עובדי רשות לבין עובדי המדינה.
		ניגוד עניינים		38.	הוראות סעיף 34 יחולו על עובדי רשות, ואולם אם נודע לעובד רשות כי עניין המצוי בטיפולו עלול לגרום לו להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב של ניגוד עניינים, ימסור על כך הודעה לממונה עליו ולמנהל הרשות ויפעל בהתאם להנחיותיהם.
		סימן ז': בעלי תפקידים מיוחדים
		יועץ משפטי		39.	מועצה תמנה, באמצעות מכרז פומבי, יועץ משפטי לרשות, שיהיה עובד הרשות.
		מבקר פנימי		40.	מועצה תמנה, באמצעות מכרז פומבי, מבקר פנימי לרשות, ויחולו לגביו הוראות סעיף 49 לחוק החברות הממשלתיות וסעיפים 146(ב), 147, 150, 151 ו -153 לחוק החברות, בשינויים המחויבים.
		מהנדס וסגן מנהל לענייני כספים		41.	מנהל רשות ימנה לרשות, באמצעות מכרז פומבי, מהנדס וסגן מנהל לענייני כספים, שיהיו עובדי הרשות.
		חובות החלות על נושאי משרה		42.	על כהונתו ומינויו של משנה למנהל רשות, מהנדס רשות וסגן מנהל רשות וכן מנהל הכפוף במישרין למנהל רשות, יחולו הוראות סעיפים 19 ו - 20.
		סימן ח': תפקידי רשות
		רישיון להפעלת קווי שירות לאוטובוסים		43.	(א) על אף האמור בהוראות לפי הפקודה, הרשות בלבד תהיה אחראית למתן רישיונות להפעלת קווי שירות לאוטובוסים שמסלולם הוא בתחום המטרופולין שלה, כמפורט בסעיף זה, אלא אם נקבע אחרת בהוראות חוק זה.
					(ב) רשות תהיה אחראית בלעדית לניהול ותכנון הקווים שלגביהם תהיה רשאית לתת רישיונות קווי שירות לאוטובוסים.
					(ג) הרשות תהיה רשאית באופן בלעדי להתקשר עם בעל רישיון להפעלת קו שירות לאוטובוס שלגביו היא מוסמכת לתת רישיון (בסעיף זה – בעל רישיון קו);
					(ד) הרשות רשאית, בכפוף לאמות המידה שקבע מנהל הרשות הארצית לתחבורה לפי סעיף 67 לכלול ברישיון הקו תנאים והוראות לבעל רישיון קו בכל עניין הנתון למפקח על התעבורה, למעט בעניין שכר נסיעה, כרטיסי נסיעה והסדרי תשלום אחרים.
					(ה) הרשות רשאית לבטל רישיון קו של בעל רישיון שהפר תנאי מתנאי הרישיון או הפר הוראה שנתנה לו לפי פרק זה; פנייה כאמור תיעשה לאחר שהרשות נתנה לבעל הרישיון הזדמנות להשמיע את טענותיו.
					(ו) הרשות רשאית לחלט בהתאם להוראות סעיף 14יג(א) לפקודה, ערבות בנקאית שבעל רישיון קו הפקיד בידיו, כולה או חלקה, אם מתקיים אחד מן התנאים המנויים בסעיף האמור, או הפר הוראה שהרשות נתנה לו לפי פרק זה; פנייה כאמור תיעשה לאחר שהרשות נתנה לבעל הרישיון הזדמנות להשמיע את טענותיו.
					(ז) על אף האמור בסעיף זה, תנאי ברישיון שחלות לגביו ההוראות מכוח סעיף 71(7א) לפקודה, טעון אישור המפקח. המפקח יהיה מוסמך לאכוף הוראות שניתנו בהתאם לסעיף 71(7א) לפקודה, גם ביחס לרישיון בסמכותה של רשות מטרופולינית.
		ניהול הפעלת קווי שירות למוניות		44.	(א) רשות תהיה אחראית באופן בלעדי למתן רישיון להפעלת קווי שירות למוניות שמסלולם בתחום המטרופולין שלה, כמפורט בסעיף זה.
					(ב) הרשות תתכנן באופן בלעדי את הקווים שלגביהם תהיה רשאית לתת רישיונות קווי שירות למוניות; על אף האמור בסעיף 14טז לפקודה, הרשות תפרסם את רשימת הקווים באתר הרשות; הרשות רשאית לעדכן מזמן לזמן את הרשימה, ובלבד שחלפה שנה ממועד עדכונה האחרון.
					(ג) הרשות רשאית בלעדית להתקשר עם בעל רישיון להפעלת קו שירות למונית לפי סעיף 14ח לפקודה שלגביו היא מוסמכת לתת רישיון (בסעיף זה – בעל רישיון קו).
					(ד) הרשות רשאית, באופן בלעדי, להורות לבעל רישיון קו למונית שירות בעניינים המפורטים להלן:
						(1) פרטי קו השירות למוניות, לרבות תחנת מוצא ותחנת יעד, מקום לחניית המוניות ומסלול הקו;
						(2) מספר המוניות המזערי באמצעותן יינתן השירות;
						(3) סימני היכר למוניות שירות;
						(4) לוח הזמנים הקובע את מועד תחילת הנסיעות בקו ואת מועד סיומן;
						(5) חובות שיחולו על הנהגים לעניין לבוש וזיהוי;
						(6) טיפול בפניות ציבור ובחפצים אבודים;
						(7) הובלת מטען נוסעים;
						(8) הצגת הוראות, שכר הסעה או כל מידע אחר במונית.
					(ה) הרשות רשאית לחלט, בהתאם להוראות סעיף 14יג(א) לפקודה, ערבות בנקאית שבעל רישיון קו למונית שירות הפקיד בידיו, כולה או חלקה, אם מתקיים אחד מן התנאים המנויים בסעיף האמור, או הפר הוראה שהרשות נתנה לו לפי פרק זה; פנייה כאמור תיעשה לאחר שהרשות נתנה לבעל הרישיון הזדמנות להשמיע את טענותיו.
					(ו) הרשות רשאית לבטל רישיון קו בהתאם להוראות סעיף 14יג לפקודה לגבי בעל רישיון קו שירות, אם מתקיים אחד מן התנאים המנויים בסעיף האמור, או הפר הוראה שהרשות נתנה לו לפי פרק זה; פנייה כאמור תיעשה לאחר שהרשות נתנה לבעל הרישיון הזדמנות להשמיע את טענותיו.
		קו חוץ-מטרופוליני		45.	(א) לרשות יהיו סמכויות לפי סעיפים 43 ו-44 לגבי קו חוץ-מטרופוליני או לגבי בעל רישיון לקו כאמור.
					(ב) מפקח יהיה רשאי להורות לרשות לשנות או לבטל הוראה שנתנה לגבי קו חוץ-מטרופוליני, אם מצא כי הדבר נחוץ לטובת מניעת פגיעה מהותית בשירות וכן בתנאי שנימק את החלטתו בכתב.
					(ג) לעניין סעיף זה, "קו חוץ-מטרופוליני" – קו שירות לאוטובוס או למונית שעיקר פעילותו בתחום מטרופולין וחלקו מחוץ לתחום המטרופולין, והמפקח הורה לרשות להיות אחראית לניהול הפעלתו הורה המפקח כאמור, יעמיד המשרד האת המימון הנדרש, לצורך יישום הוראתו.
		מפעיל קיים		46.	(א) לרשות יהיה סמכויות לפי סעיפים 43 עד 45 לגבי קו קיים או לגבי בעל רישיון לקו כאמור.
					(ב) מפקח יהיה רשאי להורות לרשות לשנות או לבטל הוראה שנתנה ביחס לקו קיים או למפעילו.
					(ג) לעניין סעיף זה, "קו קיים" – רישיון או הסכם עם מפעיל שניתן או נחתם, לפי העניין, ערב תחילתו של החוק, ביחס לקו שירות לאוטובוס או למונית, בתחום המטרופולין, והמפקח, בהסכמת מפעיל קו כאמור, החליט להעביר את הסמכות, למתן הרישיון או ההסכם לרשות.
		ניהול הפעלת מסילת ברזל מקומית		47.	רשות רשאית לפעול במקום המדינה בעניינים הנוגעים למסילת ברזל מקומית בתחום המטרופולין בהתאם להסכם בין המדינה לבין מפעיל מסילת הברזל המקומית, אם המדינה התקשרה עם הרשות בהסכם לעניין זה; בסעיף זה –
					"מפעיל מסילת ברזל מקומית" – בעל זיכיון להפעלת מסילת ברזל מקומית שניתן לפי סעיף 46א(א) לפקודת מסילות הברזל או בעל היתר הפעלה להפעלת מסילת ברזל מקומית שניתן לפי סעיף 46ד לפקודת מסילות הברזל;
					"פקודת מסילות הברזל" – פקודת מסילות הברזל [נוסח חדש], התשל"ב-1972[17].
		מסירת מידע לרשות		48.	(א) מבלי לגרוע מן האמור בסעיף 71ב לפקודה, בעל רישיון מתקן תחבורתי, קו שירות לאוטובוס, בעל רישיון קו שירות למונית, מפעיל מסילת ברזל מקומית ומפעיל מסילת רכבת ארצית הפועלים בתחום המטרופולין של רשות (להלן – מפעילי תחבורה ציבורית במטרופולין) ימסרו לרשות נתונים מלאים ומעודכנים על השירות שהם מפעילים בהתאם למפורט בסעיף 71ב(ג)(1) לפקודה ויעדכנו באופן שוטף את הנתונים שמסרו.
					(ב) רשות רשאית לדרוש ממפעילי תחבורה ציבורית במטרופולין למסור לה פרטים נוספים על השירות שהם מפעילים.
					(ג) רשות רשאית לתת הוראות לעניין מסירת המידע כאמור בסעיף קטן (א) ובכלל זה לעניין מהימנות המידע ועדכניותו, ולעניין המערכות הטכנולוגיות שישמשו להעברת המידע, ואולם אם המפקח נתן הוראות לעניין זה לפי סעיף 71ב(ד) לפקודה, יחולו ההוראות שקבע.
					(ד) רשות רשאית להקים או לנהל מרכז מידע לשם מתן מידע לציבור על שירותי תחבורה ציבורית במטרופולין.
		שילוט אלקטרוני		49.	מבלי לגרוע מהוראות סעיף 71ד לפקודה, רשות רשאית להציב בתחום המטרופולין שילוט אלקטרוני כמשמעותו בסעיף 71ד(א) לפקודה, לפי תכנית שנתית שהמפקח אישר.
		מיתקן תחבורתי		50.	(א) המפקח רשאי לקבוע מיתקנים תחבורתיים בתחום מטרופולין, שביחס אליהם יהיו לרשות מטרופולינית, באופן בלעדי, סמכויות הרישוי והפיקוח הנתונות למפקח לפי הפקודה ביחס לרישיון למיתקן תחבורתי.
					(ב) בסעיף זה -
					"מתקן תחבורתי מטרופוליני" – מיתקן תחבורתי כהגדרתו בסעיף 1 לפקודה, המצוי בתחום המטרופולין שניתן לגביו רישיון;
					"רישיון" – רישיון לפי סעיף 16א לפקודה.
		הליכים תחרותיים לבחירת בעלי רישיון קו		51.	רשות תנהל הליכים תחרותיים לבחירת בעל רישיון קו שירות באוטובוס ולבחירת בעל רישיון קו שירות למוניות בהתאם להוראות סעיף 14ח לפקודה, באשכולות שירות או בקווי שירות שעיקר פעילותם בתחום המטרופולין שלה.
		תעריפי חנייה בצירי הרשות ובצירי ניהול התנועה		52.	(א) על אף הוראות סעיפים 70ב ו-77 לפקודה, רשות רשאית לקבוע ביחס לצירי הרשות ולצירי ניהול התנועה, הסדר חניה להעמדת כלי רכב, וכן את התעריף בגין הסדר החניה, שיחליף את הסדר החניה שקבעה הרשות המקומית או את הסדר החניה הארצי האחיד.
					(ב) תשלום כאמור בסעיף קטן (א) ייקבע בהתאם לנדרש לשם עידוד השימוש באמצעי תחבורה ציבורית.
					(ג) תשלום כאמור בסעיף קטן (א) יפורסם ברשומות וייראה לעניין כל דין כאילו נקבע בחוק עזר עירוני של הרשות המקומית שבתחומה יחול התשלום.
					(ד) לא קבעה הרשות המטרופולינית תעריף בעד העמדת כלי רכב בציר הרשות, יחול התעריף להעמדת כלי רכב כפי שהיה במועד תחילת החוק.
		רשות תמרור		53.	(א) רשות תשמש כרשות תימרור כמשמעותה לפי הפקודה ויהיו לה סמכויות כמפורט להלן:
						(1) סמכויות של רשות תימרור מטרופולינית כמשמעותה בהוראות לפי הפקודה, בצירי רשות וצירי ניהול תנועה בתחום המטרופולין בהלימה לתפקידיה לפי חוק ובכלל זה בכל הנוגע לתכנון הקמה ותפעול של נתיבי תחבורה ציבורית;
						(2) סמכות של רשות תמרור מקומית לניהול תנועה, כמשמעותה בהוראות לפי הפקודה, בתחום צירי ניהול התנועה.
					(ב) הוראות לפי הפקודה כאמור בסעיף קטן (א) ייקבעו בתוך שלושה חודשים מיום התחילה.
		התקשרות עם צד שלישי		54.	רשות רשאית להתקשר עם צדדים שלישיים לצורך קבלת שירות או לצורך מתן שירות מסוג שהוסמכה לבצע, גם מחוץ לתחום המטרופולין.
		פיתוח, תפעול ותחזוקת תשתיות תחבורה ציבורית במטרופולין		55.	(א) רשות רשאית לערוך ולהגיש תכניות כהגדרתן בחוק התכנון והבנייה לתשתיות תחבורה ציבורית במטרופולין, לבצע עבודות להקמת תשתיות תחבורה ציבורית במטרופולין, ולתפעל ולתחזק תשתיות תחבורה ציבורית במטרופולין, בכפוף להוראות סעיף קטן (ב).
					(ב) עריכה והגשה של תכנית לתשתית תחבורה ציבורית שאינה תשתית תחבורה ציבורית משלימה, וכן הקמה תפעול ותחזוקה של תשתית תחבורה ציבורית.
					(ג) בסעיף זה -
						"חוק התכנון והבנייה" – חוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-1965[18];
						"תשתית תחבורה ציבורית במטרופולין" – דרך, מבנה דרך או מיתקן דרך כהגדרתם בחוק התכנון והבנייה, המשמשים לצורך תחבורה ציבורית בתחום המטרופולין ובכלל זה נתיב תחבורה ציבורית, מיתקן תחבורתי, חדר לרווחת נהגים, לרבות תשתית תחבורה ציבורית משלימה;
						"תשתית תחבורה ציבורית משלימה" – דרך, מבנה דרך או מיתקן דרך כהגדרתם בחוק התכנון והבנייה, המשמשים לצורך תחבורה לא ממונעת או לצורך מיתקן שישמש לתפעול של אוטובוסים, למתן שירות לאוטובוסים או למתן שירות של אוטובוסים.
		סמכויות אכיפה		56.	רשות תהיה רשאית לאכוף עבירות תעבורה בהתאם לסמכות לפי סעיף 27א1 לפקודה. הוסמכו פקחים לצורך אכיפת עבירה כאמור, יחולו על מינויים הוראות סעיף 60.
		סימן ט': פיקוח
		הגדרה		57.	בסימן זה, "מפעיל תחבורה ציבורית" – כל אחד מאלה:
						(1) בעל רישיון קו כהגדרתו בסעיף 43;
						(2) בעל רישיון קו כהגדרתו בסעיף 44;
						(3) מפעיל מסילת ברזל מקומית כהגדרתו בסעיף 47 – אם המדינה התקשרה עם הרשות בהסכם כאמור באותו סעיף.
		סמכות לפקח		58.	רשות תפקח על ביצוע ההוראות לפי פרק זה, ההוראות לפי סימן ג'1 וסימן ה' לפרק השני בפקודה, הוראות סעיפים 70א1, 70א2, 70ג, ו-70ד לפקודה וכן התקנות שנקבעו לפי סעיפים 70(12) ו-70(14) לפקודה, לגבי מפעיל תחבורה ציבורית.
				59.	(א) מנהל רשות רשאי למנות, מבין עובדי הרשות, מפקחים שיהיו נתונות להם הסמכויות לפי סימן זה (בסימן זה – מפקחים).
					(ב) לא ימונה מפקח, אלא אם מתקיימים בו כל אלה:
						(1) הוא לא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה, אין הוא ראוי, לדעת השר, לשמש כמפקח;
						(2) הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי סימן זה, כפי שהורה השר;
						(3) הוא עומד בתנאי כשירות נוספים שקבע השר, ככל שקבע.
		סמכויות פיקוח		60.	לשם פיקוח כאמור בסעיף 58, רשאי מפקח –
						(1) לדרוש ממפעיל תחבורה ציבורית או ממי שפועל מטעמו או ממי שנחזה כמפעיל תחבורה ציבורית או ממי שנחזה כפועל מטעם מפעיל תחבורה ציבורית, למסור לו את שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו;
						(2) לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר למסור לו כל ידיעה או מסמך שיש בהם כדי להבטיח את ביצוען של ההוראות והתקנות האמורות בסעיף 58 או להקל על ביצוען; לעניין זה, "מסמך" – לרבות פלט כהגדרתו בחוק המחשבים, התשנ"ה-1995[19];
						(3) להיכנס לכל מקום שבו מבוצעות פעולות הטעונות רישיון, לרבות כלי תחבורה כשהוא נייח, ובלבד שלא ייכנס למקום המשמש למגורים אלא לפי צו של בית משפט.
		זיהוי מפקח		61.	מפקח לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי סעיף 60, אלא בעת מילוי תפקידו ובהתקיים שניים אלה:
						(1) הוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו;
						(2) יש בידו תעודה חתומה בידי מנהל הרשות, המעידה על תפקידו ועל סמכויותיו, שאותה יציג על פי דרישה.
		סימן י': הוראות כלליות
		תקציב		62.	(א) רשות תגיש לאישור השרים, לא יאוחר מ-1 בנובמבר בכל שנה, את הצעת תקציב הרשות שאושר בידי המועצה לשנה הבאה, ורשאית היא להביא לאישור השרים, או לאישור מי שהשרים הסמיכו מטעמם לעניין זה, בקשה לאישור הצעה לשינוי התקציב.
					(ב) הצעת התקציב תכלול את אלה לפחות:
						(1) אומדן הכנסות והוצאות של הרשות;
						(2) פירוט של התקציב המיועד לפעילותה השוטפת של הרשות, התקציב המיועד לסבסוד פעילות התחבורה הציבורית, ותקציב המיועד לפעילות הפיתוח של הרשות;
						(3) מגבלת כוח האדם שאושרה בהתאם להוראות סעיף 35;
						(4) התייחסות לעניינים המפורטים לעניינים אלה:
							(א) יעדי השירות והפעולות המתוכננות להיעשות להשגתם;
							(ב) היעדים לעניין מתן שירות בקווי שירות לאוטובוסים ובקווי שירות למוניות שירות והפעולות המתוכננות להשגתם;
							(ג) תשתיות התחבורה הציבורית שהרשות צפויה לקדם בהתאם להוראות סעיף 55;
							(ד) הפעולות המתוכננות להשגת יעדים בעניין הנגשת מידע לציבור.
					(ג) מועצה רשאית להביא לאישור השרים, או למי שהשרים הסמיכו מטעמם, בקשה לשינוי התקציב.
					(ד) רשות תערוך ותגיש לשרים, לא יאוחר מ-1 באפריל שלאחר כל שנה, דין וחשבון לעניין ביצוע התקציב ועמידה ביעדי השירות שהציבה לעצמה, ולעניין הכנסות הרשות והוצאותיה, באותה שנה.
					(ה) השרים רשאים לדרוש, בתום כל רבעון, כי רשות תגיש להם דין וחשבון לעניין ביצוע התקציב באותו רבעון; לענין זה – "רבעון" – תקופה של שלושה חודשים שתחילתה ב-1 בינואר, ב-1 באפריל, ב-1 ביולי או ב-1 באוקטובר של כל שנה.
		מימון		63.	(א) תקציב שנתי של רשות ימומן ממקורות אלה:
						(1) תקציב המדינה כפי שייקבע בחוק התקציב השנתי, כחלק מתקציב המשרד;
						(2) סכומים שהרשות תגבה מרשויות מקומיות הכלולות בה, באישור המועצה;
						(3) הכנסות אחרות שיהיו לרשות, הנובעות מפעילות הרשות וביצוע תפקידיה לפי סעיף 9;
						(4) סכומים הנגבים מאכיפת עבירות תעבורה בהתאם לסעיף 27א1 לפקודה.
					(ב) קביעת הסכומים האמורים בסעיף (א)(2), אם ייקבעו סכומים כאמור, תהיה בהתאם, בין השאר, לשיקולים אלה:
						(1) מספר התושבים של כל רשות מקומית ביחס למספר התושבים בשאר הרשויות המקומיות הכלולות ברשות;
						(2) אפיון הרשות המקומית וסיווגה באשכול לפי הרמה החברתית-כלכלית של האוכלוסייה לפי פרסומי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
		תכנית עבודה שנתית		64.	מועצה תגיש לאישור מנהל הרשות הארצית את תכנית העבודה השנתית, ואת תכנית האב התחבורתית של הרשות המטרופולינית.
		דוחות כספיים		65.	הוראות סעיפים 171 ו-172 לחוק החברות לעניין עריכת דוחות כספיים החלות על חברה שאינה תאגיד מדווח יחולו על רשות, בשינויים המחויבים.
				66.	(א) השרים ימנו לרשות רואה חשבון מבקר (להלן – רואה החשבון המבקר), לפי המלצת הוועדה שמונתה לפי הכללים שנקבעו לפי סעיף 44(ג) לחוק החברות הממשלתיות, ככל שתמליץ, שיבקר את הדוחות הכספיים של הרשות ויחווה את דעתו עליהם (להלן – פעולות ביקורת); על מינויו ושכרו של רואה החשבון המבקר יחולו הכללים האמורים, בשינויים המחויבים; הרשות תישא בעלות שכרו של רואה החשבון המבקר.
					(ב) רואה החשבון המבקר רשאי לעיין בכל עת במסמכי הרשות הדרושים לו לשם מילוי תפקידו ולקבל הסברים לגביהם.
					(ג) רואה החשבון המבקר רשאי להשתתף בכל ישיבה של המועצה או של ועדה מוועדותיה הדנה בדוחות הכספיים שלגביהם ביצע פעולות ביקורת וכן בישיבת מועצה שזומנה לפי סעיף קטן (ז).
					(ד) על רואה החשבון המבקר יחולו, בשינויים המחויבים, ההוראות לפי סעיפים 160 ו-161 לחוק החברות.
					(ה) רואה החשבון המבקר חייב, על אף כל דין אחר, למסור למועצה, לשר או לשר האוצר, לפי דרישתם, ידיעות על ענייני הרשות, ולערוך לפי דרישתם ביקורת מיוחדת ברשות ולמסור להם דוח על תוצאותיה.
					(ו) נודע לרואה החשבון המבקר, אגב פעולת ביקורת, על ליקויים מהותיים בבקרה החשבונאית של הרשות, ידווח על כך לשרים ולמועצה.
					(ז) הודיע רואה החשבון המבקר על ליקוי כאמור בסעיף קטן (ו), יזמן יושב ראש המועצה, בלא דיחוי, ישיבת מועצה לדיון בנושא ההודעה.
					(ח) רואה החשבון המבקר אחראי כלפי הרשות וכלפי השרים לאמור בחוות דעת לגבי הדוחות הכספיים; אין באמור כדי למנוע קיומה של אחריות של רואה החשבון המבקר לפי כל דין.
		אמות מידה		67.	(א) מנהל הרשות הארצית רשאי לקבוע אמות מידה בעניינים אלה:
						(1) מדדים ליעדי שירות;
						(2) ניהול הפעלת קווי שירות לאוטובוסים בהתאם להוראות סעיף 43;
						(3) ניהול הפעלת קווי שירות למוניות בהתאם להוראות סעיף 44;
						(4) ניהול מרכז מידע לשם מתן מידע לציבור בהתאם להוראות סעיף 48(ד);
						(5) החזקה והפעלה של מיתקן תחבורתי;
						(6) אופן הפעלת סמכויות הפיקוח האמורות בסימן ט'.
					(ב) אמות מידה שיקבע מנהל הרשות הארצית כאמור בסעיף קטן (א) יפורסמו באתר האינטרנט של הרשות הארצית לתחבורה.
		פיקוח על עבודת הרשות		68.	(א) מנהל הרשות הארצית רשאי להורות למועצה להביא לפניו את השיקולים שעמדו לפני הרשות בעת קבלת החלטה במועצה או ביצוע פעולה של הרשות, ולהורות לה לקיים דיון נוסף בעניין, אם התקיים אחד מאלה:
						(1) ההחלטה או הפעולה מנוגדת למדיניות הממשלה שהתקבלה בהחלטת ממשלה, או למדיניות שהשר מסר לרשות כאמור בסעיף 9(א) או בניגוד לאמות המידה שהמפקח קבע לפי סעיף 67;
						(2) הרשות כשלה באופן מתמשך ומהותי בעמידה בתוכנית העבודה או התקציב השנתי שאושרו לפי סעיפים 62 ו-64, באופן העולה כדי אי מילוי מתמשך ומהותי של תפקידי הרשות;
						(3) ההחלטה או הפעולה עלולה לפגוע פגיעה מהותית באחד מאלה:
							(א) שירותי התחבורה הציבורית הניתנים במטרופולין;
							(ב) שירותי התחבורה הציבורית החוץ מטרופוליניים והארציים.
					(ב) ביחס להחלטה או פעולה של רשות כאמור בפסקה (א) שעניינה מתן רישיונות קו שירות, קו שירות למונית או מתקן תחבורתי, או בקביעת תנאים ברשיונות כאמור:
						(1) סבר מנהל הרשות הארצית, לאחר שהובאו בפניו שיקולי הרשות, ולאחר שהתקיים דיון נוסף במועצה, כי ממשיכים להתקיים התנאים האמורים בסעיפים (א)(1)-(2) או (3)(ב), רשאי הוא לפנות לשר ולהודיע כי בכוונתו לתת למועצה הוראה ביחס לרשיונות האמורים ויפרט את נימוקיה;
						(2) סבר השר, בעקבות הודעת מנהל הרשות הארצית כאמור בסעיף קטן (1) ולאחר ששמע את עמדת המועצה, כי מתקיימים התנאים בסעיפים (א)(1)-(2) או (3)(ב), מבלי שהתקיימו נסיבות או שיקולים המצדיקים את התקיימותם, ובכלל זה העלויות הכרוכות בהחלטה או בפעולה, יהיה רשאי למסור על כך הודעה מנומקת בכתב מנהל הרשות הארצית ולמועצה;
						(3) מסר השר הודעה כאמור בסעיף קטן (2), רשאי מנהל הרשות הארצית לתת לרשות הוראה ביחס לרשיונות כאמור.
					(ג) מצא מנהל הרשות הארצית כי הרשות אינה מקיימת הוראה שניתנה לה לפי סעיף קטן (ב), רשאי הוא לתת רשיון או לקבוע תנאים ברישיון ביחס לאותו עניין במקומה של הרשות, לאחר שמסר על כך הודעה בכתב למועצה ולשר.
		דין וחשבון שנתי		69.	(א) רשות תערוך ותגיש לשרים, בתום כל שנה, דין וחשבון שנתי על פעילותה שבו יפורטו, בין השאר, עמידתה ביעדים שקבעה המועצה כאמור בסעיף, 62(ב)(4).
					(ב) רשות תפרסם את הדוח האמור בסעיף (א) באתר האינטרנט שלה ובכל דרך אחרת שתמצא לנכון.
		דיווחים		70.	(א) רשות תמסור למנהל הרשות הארצית או למי מטעמו דיווחים בעניינים ובמועדים שתידרש בהתאם להוראות שקבע השר.
					(ב) רשות תמסור לשר, לפי דרישתו, בתוך זמן סביר, דיווחים נוספים על פעילותה.
					(ג) מנהל הרשות הארצית לתחבורה יהיה מוסמך לדרוש בכל עת דין וחשבון ומידע, שוטף או חד-פעמי על כל עניין הכרוך בענייני הרשות.
		סימן יא': רשות ארצית לתחבורה ציבורית
		הקמת הרשות הארצית לתחבורה ציבורית		71.	(א) מוקמת בזה רשות ארצית לתחבורה ציבורית במשרד.
		תפקידי הרשות הארצית לתחבורה		72.	תפקידי הרשות הארצית לתחבורה יכללו בין היתר את כל אלה:
						(1) קידום מערכת תחבורה ציבורית יעילה, בין היתר, לטובת הפחתת הגודש בדרכים, ולקידום הפחתת השימוש ברחב הפרטי על תועלותיה המשקיות, הסביבתיות והחברתיות;
						(2) גיבוש מדיניות ודרכי פעולה לתכנון והפעלת תחבורה ציבורית, וקביעת האמצעים ואמות המידה ליישומה ובכלל זה יעדי שירות בהתאם למאפיינים הרלוונטיים לאזור;
						(3) גיבוש מדיניות תכנון ודרכי פעולה ליישום תכנית התחרות לענף התחבורה הציבורית כפי שתאושר על ידי הממשלה;
						(4) קביעת אמות מידה לחלוקת התקציב שיוקצה לכל אחת מהרשויות מטרופוליניות, וכן לקווי שירות שאינם התחומי רשות, לטובת קידום יעילות התחבורה הציבורית ובכלל זה הפחתת הגודש בדרכים;
						(5) ניהול והפעלת תחבורה ציבורית בקווי שירות שאינם בסמכות רשות לפי החוק;
						(6) אישור תוכניות עבודה כפי שיוגשו על ידי הרשויות המטרופוליניות;
						(7) ניהול מרכז מידע ארצי לשם מתן מידע לציבור אשר יכלול פירוט לוחות זמנים, תעריפים ופניות ציבור בענייני התחבורה הציבורית;
						(8) תכנון, תפעול והקמה של מתקנים תחבורתיים, וחדרי מנוחה לנהגים; בתום שנתיים ממועד פרסום החוק, תכנון, הקמה ותפעול של שבילי אופניים ונתיבי תחבורה ציבורית; בתום 6 חודשים ממועד פרסום החוק, הכנת תוכניות אב תחבורתיות;
						(9) אסדרה, רישוי ופיקוח על שירותי תחבורה ציבורית, למעט בנושאים שנמסרו לסמכות רשות לפי החוק, אלא אם נקבע אחרת במפורש בחוק;
						(10) אסדרה, רישוי ופיקוח על שירותי תחבורה נוספים כפי שיורה השר.
		מנהל הרשות הארצית לתחבורה		73.	(א) מנהל הרשות הארצית לתחבורה שמונה לפי סעיף 75, יהיה ממונה על ביצוע תפקידי הרשות הארצית לתחבורה לפי חוק זה; מנהל הרשות הארצית לתחבורה יהיה כפוף במישרין לשר.
					(ב) מנהל הרשות הארצית יהיה עובד מדינה שתמנה הממשלה לפי הצעת השר ותקופת כהונתו – חמש שנים, וניתן לחזור ולמנותו לתקופת כהונה נוספת שלא תעלה על שנתיים.
		כשירות לכהונה		74.	כשיר לכהן כמנהל הרשות הארצית, אזרח ישראלי ותושב בה שנתקיימו בו שני אלה:
						(א) הוא בעל תואר אקדמי ממוסד מוכר באחד התחומים הבאים: הנדסה אזרחית, תכנון תחבורה, כלכלה, גאוגרפיה, תכנון עירוני, מדיניות ציבורית או ניהול;
						(ב) מתקיים בו אחד מהבאים:
							(1) בעל ניסיון של שבע שנים בתפקיד ניהולי בכיר וכן שלוש שנים בתחום ניהול, תכנון או תפעול תחבורה ציבורית;
							(2) בעל ניסיון של שבע בתחום ניהול, תכנון או תפעול תחבורה ציבורית ושלוש שנים בתפקיד ניהולי בכיר.
		מנהל הרשות הארצית לתחבורה – הוראת מעבר		75.	על אף האמור בסעיף 74, מנהל הרשות הארצית לתחבורה ציבורית המכהן במשרד התחבורה ערב תחילת חוק זה, יכהן כמנהל הרשות הראשון, בהתאם לתנאי ולתקופת מינויו.
		עובדי הרשות – עובדי מדינה		76.	(א) עובדי הרשות יהיו עובדי מדינה.
					(ב) עובדי הרשות הארצית לתחבורה יפעלו לפי הוראות מנהל הרשות הארצית ובפיקוחו.
					(ג) על עובדי הרשות הארצית לתחבורה יימנו גם אלה:
						1) המפקח על התעבורה אשר ימונה מכוח פקודת התעבורה לענייני רישוי ואסדרת תחום התחבורה הציבורית, לכל שטח המדינה;
						2) המנהל, כמשמעו בפקודת מסילות הברזל [נוסח חדש], התשל"ב-1972.
		תקציב הרשות הארצית לתחבורה		77.	תקציב הרשות הארצית לתחבורה ייקבע בחוק תקציב שנתי, בסעיף תקציב נפרד; הממונה על סעיף תקציב זה, לענין חוק יסודות התקציב, תשמ"ה-1985, יהיה מנהל הרשות הארצית.
				78.	מבלי לגרוע מהוראות סעיף 6 לחוק נכסי המדינה, התשי"א-1951 (בסעיף זה, "חוק נכסי המדינה"), לשם ביצוע תפקידי הרשות הארצית לתחבורה כאמור בחוק זה, מנהל הרשות הארצית לתחבורה יחד עם חשב משרד התחבורה או מנהל הרשות הארצית כאמור יחד עם חשב הרשות הארצית לתחבורה, מורשים לייצג את הממשלה בעסקאות כאמור בסעיפים 4 ו-5 לחוק נכסי המדינה, למעט עסקאות במקרקעין, ולחתום בשם המדינה על מסמיכם הנוגעים לעסקאות כאמור.
		סימן יב': תיקוני חקיקה
		תיקון פקודת התעבורה		79.	בפקודה –
					(א) בסעיף 1 –
						(1) אחרי ההגדרה "חוק הנתיבים המהירים" יבוא:
						" חוק רשויות מטרופוליניות" – חוק רשויות מטרופוליניות, התשפ"ה-2024;
						(2) אחרי ההגדרה "רכבת מקומית" יבוא:
						"רשות ארצית לתחבורה" – הרשות הארצית לתחבורה כהגדרתה בחוק רשויות מטרופוליניות;
						"רשות מטרופולינית" – רשות כהגדרתה בחוק רשויות מטרופוליניות;
					(ב) אחרי סעיף 14יח יבוא:
		"רישיון להפעלת מונית בקו שירות ברשות מטרופולינית		14יט	על אף כל האמור בסימן זה, בכל הנוגע להפעלת סמכויות רשות מטרופולינית בהתאם לסעיפים 43 עד 46 לחוק רשויות מטרופוליניות הוראות סימן זה ייקראו כך שבכל מקום במקום "המפקח על התעבורה" או "המפקח", יקראו " מנהל הרשות המטרופולינית". בסעיף 14טז-14טז1 במקום "באתר האינטרנט של משרד התחבורה" יקראו "באתר האינטרנט של הרשות המטרופולינית".
					(ג) אחרי סעיף 16ב יבוא:
		"רישיון למיתקן תחבורתי ברשות מטרופולינית		16יב1	(א) על אף כל האמור בסימן זה, בכל הנוגע לסמכות רשות מטרופולינית בהתאם לסעיפים 50 לחוק רשויות מטרופוליניות, הוראות סימן זה ייקראו כך שבכל מקום במקום "המפקח על התעבורה" יבוא "מנהל הרשות המטרופולינית".
					(ב) מבלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), למפקח על התעבורה יהיו הסמכויות הקבועות בסעיף 16ב כלפי מפעיל או מחזיק של מיתקן תחבורתי הנמצא תחת סמכותה של רשות מטרופולינית בהתאם להוראות סעיף קטן (א) ביחס לתפעולו התקין של קו שירות שאינו בסמכות הרשות המטרופולינית, קיומה של תחרות או טעמים של טובת הציבור.
					(ג) לעניין סעיף זה – "מיתקן תחבורתי" כהגדרתו בפקודה.
					(ד) בסעיף 14יח(1), המילים "מועדי הגשתן" – יימחקו;
					(ה) בסעיף 27א1, אחרי סעיף קטן (א) יבוא:
							"(א1) על כל האמור בסעיף קטן (א), רשות מטרופולינית רשאית לאכוף בצירי ניהול תנועה ובצירי רשות, כהגדרתם בחוק רשויות מטרופוליניות, עבירות תעבורה בהתאם לסמכות לפי סעיף זה, והסמכויות האמורות בפסקאות (א)(1) ו-(2) ו-(א1) נתונות לרשות המטרופולינית והוראות סעיפים קטנים (ב) עד (טו) ייקראו בשינויים אלה:
								(1) בכל מקום, במקום "עובד הרשות המקומית" יקראו "עובד הרשות המטרופולינית";
								(2) במקום סעיף קטן (ב) יקראו:
								"(ב)(1) עובד הרשות המטרופולינית, שהוסמך לכך על ידי מנהל הרשות המטרופולינית, רשאי למסור הודעת תשלום קנס כאמור בסעיף 228 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982, אם נוכח על סמך צילום כאמור בסעיף קטן (א)(2), כי אדם עבר עבירה.
								(3) על עובד כאמור בסעיף (1) יחולו ההוראות המנויות בסעיף 59 לחוק רשויות מטרופוליניות.
								(4) בסעיפים קטנים (ו), (ט) ו-(יד)(3), במקום "ברשות המקומית" ייקראו "ברשות המטרופולינית";
								(5) בסעיף קטן (ח), במקום "המנהל הכללי של עירייה או מי שממלא תפקיד מקביל בעירייה או במועצה מקומית, לפי העניין" יקראו "מנהל הרשות המטרופולינית";
								(6) בסעיף קטן (יא) במקום "הרשות המקומית" ו-"קופת הרשות המקומית" יקראו "הרשות המטרופולינית" ו"קופת הרשות המטרופולינית", בהתאמה;
								(7) במקום סעיף קטן (יב) יקראו:
								"(יב) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א1), הפעלת סמכויות הרשות המטרופולינית לפי סעיף זה מותנית באישור מועצת הרשות המטרופולינית.";
								(8) הוראות סעיף קטן (יג) – לא יקראו.".
					(ו) אחרי סעיף 70ב(א) יבוא:
					"(א1) על אף האמור בסעיף קטן (א), בכל הנוגע לצירי רשות ולצירי ניהול תנועה כמשמעם בחוק רשויות מטרופוליניות, הסמכות האמורה בסעיף קטן (א) תהיה נתונה לרשות המטרופולינית, בהתאם להוראות סעיף 52, לחוק רשויות מטרופוליניות.".
					(ז) אחרי סעיף 77(א1) יבוא:
					"(א2) על אף האמור בסעיף קטן (א), בכך הנוגע לצירי רשות ולצירי ניהול תנועה כמשמעם בחוק רשויות מטרופוליניות, כל הסמכויות האמורות בסעיף זה יהיו נתונות לרשות המטרופולינית והוראות סעיפים קטנים (א) ו-(ב) יקראו בשינויים אלה -
						(1) במקום האמור בסעיף קטן (א) רישא יקראו "רשות מטרופולינית תהיה רשאית לקבוע הוראות בדבר";
						(2) בסעיף קטן (א)(2) במקום "בתוך תחומי העיריה או המועצה המקומית" יקראו "בצירי הרשות ובצירי ניהול התנועה";
						(3) בסעיף קטן (א)(3)(ב) במקום "ראש הרשות המקומית" יקראו "מנהל הרשות המטרופולינית";
						(4) בסעיף קטן (א)(5) במקום "חוק עזר" יקראו "הוראות";
						(5) הוראות סעיפים קטנים (א)(6)-(7) ו-(א1) עד (א3) לא ייקראו;
						(6) בסעיף קטן (ב) במקום "חוקי עזר שהותקנו" יקראו "הוראות שנקבעו".
					(ח) במקום סעיף 71א יבוא -
		"תמלוגים ותשלומים אחרים		71א	(א) בעל רשיון לקו שירות ישלם בעד הרשיון תמלוגים ותשלומים אחרים בשיעור או בסכום ובתנאים שיקבעו השר ושר האוצר, או בשיעור או בסכום ובתנאים שנקבעו בתנאי המכרז למתן רשיון לקו השירות.
					(ב) ניתן הרישיון לפי סמכותה של רשות מטרופולינית לפי סעיפים 43 ו-44 לחוק רשויות מטרופוליניות, ישולמו התמלוגים והתשלומים כאמור בסעיף קטן (א) לרשות המטרופולינית."
					(ט) בסעיף 77ה, אחרי "רשות ציבורית אחרת" יבוא "ובכלל זה רשות מטרופולינית".
		סימן יג': תחילה והוראות מעבר
		תחילה		80.	תחילתו של פרק זה ביום פרסומו של חוק זה.
		הוראת מעבר לעניין צוות תכנית אב		81.	(א) הרשות שתוקם במטרופולין ירושלים תהיה רשאית, במשך שנתיים מיום הקמתה, להציע לעובד של העמותה לתכנון, פיתוח ושימור אורבאני – ירושלים, תכנית אב לתחבורה (להלן – צוות תכנית אב) וכן לעובד המרכז לניהול תנועה ירושלים, להיות עובד של הרשות, בפטור ממכרז, ובלבד שהעובד היה מועסק בצוות תכנית אב או במרכז לניהול תנועה ביום התחילה והוא עומד בתנאי הסף לתפקיד; הוראות סעיף קטן זה לא יחולו על מינוי בעלי תפקידים לפי סימן ז'.
					(ב) בסמוך לאחר הקמת הרשות במטרופולין ירושלים, היא תהיה רשאית להסב אליה את כל ההתקשרויות של צוות תכנית אב הנוגעות לפעילותה.
		תוספת ראשונה
		(סעיף 2)
		(1) רשות מטרופולינית גוש דן -
			(א) הרשויות המקומיות הכלולות ברשות המטרופולינית: תל אביב יפו, רמת השרון, הרצליה, רמת גן, בני ברק, גבעתיים, חולון, בת ים;
			(ב) העיר הראשית במטרופולין: תל אביב יפו;
			(ג) תחום גיאוגרפי: תחום הרשויות המקומיות המנויות הכלולות ברשות המטרופולינית;
			(ד) הרכב מועצת הרשות: המועצה תכלול נציג אחד מכל רשות מקומיות המנויה בסעיף קטן (א) וכן שני עובדי המשרד או עובד משרד ונציגי ציבור כאמור בסעיף 11(א)(2) וסעיף 11(א)(3);
			(ה) כוח ההצבעה ברשות יהיה כדלקמן: [להוסיף את הטבלה]

		(2) רשות מטרופולינית ירושלים -
			(א) הרשויות המקומיות הכלולות ברשות המטרופולינית: ירושלים, מבשרת ציון, אבו גוש, מטה יהודה;
			(ב) העיר הראשית במטרופולין: ירושלים;
			(ג) תחום גיאוגרפי: תחום הרשויות המקומיות המנויות הכלולות ברשות המטרופולינית;
			(ד) הרכב מועצת הרשות: המועצה תכלול נציג אחד מכל רשות מקומיות המנויה בסעיף קטן (א) וכן שני עובדי המשרד או עובד המשרד ונציג ציבור כאמור בסעיף 11(א)(2) וסעיף 11(א)(3);
			(ה) כוח ההצבעה ברשות יהיה כדלקמן: [להוסיף את הטבלה];

			(ו) הרוב המיוחס שיידרש להחלטות בעניינים האמורים בסעיף 59(ד) לחוק: [להוסיף את הטבלה];

		מטרופולינים שבהם אפשר להקים רשות מטרופולינית:
		(1) חיפה;
		(2) באר שבע.
		תוספת שנייה
		(סעיף 3)
		מטרופולינים שבהם אפשר להקים רשות מטרופולינית:
		(1) חיפה;
		(2) באר שבע.

דברי הסבר

כללי וסעיף 1 לחוק המוצע

רמת הגודש בדרכים בישראל מהווה פגיעה בכלכלה הישראלית המתבטאת באובדן תוצר הנאמד בכ-24 מיליארד שקלים חדשים בשנה. ללא התערבות הממשלה ונקיטת צעדים אקטיביים, אומדן זה אף צפוי לגדול ולהגיע לשיעור שנתי של כ-42 מיליארד שקלים חדשים בשנת 2040, מתוכן כ-25 מיליארד שקלים חדשים נובעים מרמת הגודש בגוש דן בלבד.

הפעלת התחבורה הציבורית באמצעות רשות מטרופולינית הינה המודל הנפוץ ביותר בקרב מטרופולינים במדינות ה-OECD. המודל המוצע, מאפשר את שימור סמכות של שר התחבורה והבטיחות בדרכים (להלן – שר התחבורה) לקביעת מדיניות תחבורה ציבורית והובלת פרויקטי תשתית משמעותיים על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים, תוך ביצוע המדיניות וריכוז הטיפול התחבורתי המטרופוליני בידי גוף מקצועי מקומי ובעל סמכויות מתאימות. בשונה מהמקובל במדינות מפותחות בעולם, התחבורה הציבורית בישראל מנוהלת ומתוכננת בידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים (להלן – המשרד או משרד התחבורה) בעוד שהרשויות המקומיות משתתפות בכך במידה מצומצמת בלבד. משרד התחבורה אחראי על ניהול הפעלת התחבורה הציבורית בכלל אמצעי התחבורה הציבורית – אוטובוסים, רכבות כבדות, רכבות קלות ומוניות שירות, בהיבטי הרישוי, השירות, לרבות היקפי הנסיעה ומסלולי הנסיעה, והפיקוח על המפעילים, והוא גם אחראי לכלל תשתיות התחבורה הציבורית, החל מתכנון קווי אוטובוסים ורכבות קלות עד הקמת סככות להמתנת נוסעים ושבילי אופניים.

המבנה הריכוזי הקיים גורם לחוסר יעילות, המתבטאת בעלויות תקציביות עודפות, בתכנון שלעתים קרובות אינו אופטימלי, בעיכוב בביצוע פרויקטים ובהפעלה לא מיטבית של משאבי התחבורה הציבורית הניתנים לציבור בישראל. ניהול תנועה של המרחב המטרופוליני על ידי הרשות המטרופולינית עצמה יוביל לשיפור במצב התחבורה. ניהול ריכוזי ברמה הארצית אינו מיטבי היות והוא נאלץ להתמודד עם מגוון גדול מדיי של אתגרים, ולרוב הפתרונות אינם מותאמים באופן פרטני למאפייני המטרופולין. מאידך, ניהול תנועה ברמה המקומית בלבד טומן בחובו היעדר סנכרון בין רשויות שונות וחוסר רציפות בהתנהלות, על אף שרבות מהדרכים הן משותפות.

בהמשך להחלטת ממשלה מס' 3988 מיום 18 בדצמבר 2011 שעניינה "הקמת רשות ארצית לתחבורה ציבורית ורשויות תחבורה מטרופוליניות" (להלן – החלטה 3988) והחלטת ממשלה מס' 3426 מיום 11 בינואר 2018 שעניינה "הקמת רשויות מטרופוליניות לתחבורה – מטרופולין ירושלים ומטרופולין באר שבע", מטרתה של הצעת חוק זו היא להעביר סמכויות ממשרד התחבורה, וכן מעט סמכויות מהרשויות המקומיות, לרשויות תחבורה מטרופוליניות, שיהוו רובד ביניים בין הממשלה לרשויות המקומיות, כדי לאפשר תכנון, וניהול מיטבי של אמצעי התחבורה הציבורית ומשאביה בדומה למודל המקובל במדינות המפותחות. מהלך זה יאפשר ניצול של יתרונה היחסי של הרשות המטרופולינית בהיכרות עם השטח, תוך הפחתת העומס המוטל על משרד התחבורה ממצד אחד, ושמירת סמכותו של המשרד להתוות את מדיניות התחבורה הציבורית מצד שני. כמו כן, מוצע לקבוע מנגנונים אשר יאפשרו שמירה על מכלול האינטרסים המטרופוליניים, לרבות אלה של רשויות מקומיות הכלולות ברשות המטרופולינית.

סעיף 2 לחוק המוצע

מוצע לקבוע, בין השאר את ההגדרות המפורטות להלן, הרלוונטיות להוראות החוק המוצע:

להגדרות "יום ההקמה" ו-"צו הקמת הרשות" – כפי שיפורט בהרחבה להלן, מוצע להקים שתי רשויות מטרופוליניות, רשות מטרופולינית גוש דן ורשות מטרופולינית ירושלים בחוק, וכן לקבוע כי רשויות מטרופוליניות נוספות יוקמו בצו של שר התחבורה. על כן מוצע כי יום ההקמה ביחס לרשות מטרופולינית שהוקמה בחוק זה יהיה יום תחילת חוק זה, ואילו יום ההקמה של רשות מטרופולינית שהוקמה בצו שר התחבורה כאמור, יהיה יום פרסום הצו הרשומות.

להגדרה "יעדי שירות" – רמת השירות בתחבורה הציבורית נמדדת בישראל ובעולם באמצעות מדדים שונים הבוחנים את איכות השירות הניתן לתושבים כגון מהירות הנסיעה ורמת התדירות, הזמינות והדיוק של אמצעי התחבורה הציבורית. מוצע להגדיר יעדי שירות כיעדים שרשות מטרופולינית תציב לעצמה לגבי מדדים כאמור.

להגדרות "מטרופולין" ו"העיר הראשית – מוצע להגדיר מטרופולין כמקבץ של יישובים ושטחים שיש בינם לבין עיר שנקבעה כעיר הראשית, זירות שונות שיש להן השלכות על היבטי תחבורה ציבורית, לרבות זיקות בין מקומות מגורים, עבודה, מוסדות חינוך וכיוצא בזה. ההתייחסות ל"שטחים" נובעת מקיומם של שטחים גליליים אשר אינם כלולים בתחום הגיאוגרפי של רשות מקומיות, אך ייתכן ויהיה נכון לכלול אותם כחלק ממטרופולין. כיום ההתייחסות למטרופולינים בישראל בהיבט התחבורתי, היא למטרופולין ירושלים, מטרופולין באר שבע, מטרופולין חיפה ומטרופולין גוש דן.

להגדרות "צירי ניהול תנועה" וצירי רשות" –מוצע להגדיר "צירי ניהול תנועה" או "צירי רשות" כדרכים שהמפקח על התעבורה (להלן – המפקח) קבע בהתאם למפורט בסעיף 8 ככאלה ואשר לגביהם תהיה לרשות סמכות תימרור של רשות תימרור מקומית, נוסף על סמכות כרשות תימרור מטרופולינית אשר תחול ביחס לכל תחום המטרופולין, כמפורט בסעיף 53, ובכל הנוגע לצירי רשות – גם סמכות לקביעת תעריפי חניה, כמפורט בסעיף 52.

לסעיף 2

מוצע לקבוע בחוק את הקמתן של שתי רשויות מטרופוליניות, במטרופולין תל אביב - יפו (גוש דן) ובמטרופולין ירושלים. בהמשך לאמור, ועל מנת לקבוע את הפרטים ההכרחיים ביחס לכל אחת מהרשויות המטרופוליניות האלה, מוצע לקבוע כי בתוספת יקבעו את הפרטים הדרושים להקמת הרשות ובכלל זה, הרשויות המקומיות הכלולות ברשות המטרופולינית, העיר הראשית ברשות המטרופוליניות, תחום המטרופולין, כוח ההצבעה במועצה ועוד. בהמשך לאמור ועל מנת לאפשר גמישות בעתיד באופן שתתאפשר עריכת שינויים נדרשים ברשות המטרופולינית בהתאם לנסיבות, מוצע לקבוע כי תיקון התוספת יעשה על ידי שר התחבורה בהסכמה של שר האוצר. בנוסף מוצע לקבוע כי תיקון פרטים מסוימים, יהיו כפופים לאישורים נוספים כמפורט בצו הקמת הרשות כפי שיפורט להלן ביחס לעריכת שינויים בצו הקמת הרשות, למשל – שינוי התוספת ביחס לפירוט הרשויות המטרופולינית הכלולות ברשות יהיה כפוף לשמיעת הרשות המקומית הרלוונטית לפני צירופה לרשות מטרופולינית וכן התייעצות עם שר הפנים לצירוף כאמור.

לסעיף 3

מוצע להסמיך את שר התחבורה להקים באמצעות צו הקמת רשות כאמור בסעיף 3, רשות מטרופולינית לתחבורה, במטרופולינים המנויים בתוספת, וכן להסמיך את שר התחבורה בהסכמת שר האוצר, לשנות את התוספת ולהרחיב את רשמית המטרופולינים שבהם יהיה ניתן להקים רשות מטרופולינית.

לסעיפים 4 ו-5

כמקובל לגבי רשויות המוקמות בחוק, מוצע לקבוע כי רשות מטרופולינית תהיה תאגיד, היינו – גוף כשר לכל חובה, זכות ופעולה משפטית, וכי היא תהיה גוף מבוקר, היינו – גוף העומד לבקרתו של מבקר המדינה.

לסעיף 6

מוצע לקבוע כי בצו הקמת רשות, שיותקן על ידי שר התחבורה בהסכמת שר האוצר, ולאחר שהשר שמע את הרשויות המקומיות הנוגעות בדבר, ייקבעו העיר הראשית והרשויות המקומיות האחרות שיהיו כלולות בה לפי השיקולים המוצעים לקביעתן, וכן תחום האחריות הגאוגרפית שלה (להלן – תחום המטרופולין), והוראות בדבר כוח ההצבעה במועצת הרשות המטרופולינית לרבות מהו כוח ההצבעה שייקבע לכל נציג לפי הוראות החוק.

הואיל ולגבי חלק מהעניינים הנוגעים להרכב המועצה ולכוח ההצבעה בה תיתכן שונות בין רשות מטרופולינית אחת לאחרת, בהתאם למספר ולהרכב של הרשויות המקומיות הכלולות בה, מוצע לקבוע כי ניתן יהיה לקבוע בצו רוב מינימלי שיידרש לקבלת החלטות במועצה בענייני תקציב, תכניות עבודה וסכומים שייגבו מהרשויות המקומיות. כמו כן, מוצע לקבוע בסעיף 11(ב) כי השר יהיה רשאי לקבוע בצו הקמת רשות, ברשות המונה למעלה משלוש-עשרה רשויות מקומיות הסדרים לעניין חברות והשתתפות במועצת הרשות.

קביעת העניינים השונים בצו ובהם הרשויות המקומיות שייכללו ברשות תהיה על בסיס השיקולים המופרטים המוצעים לגביהם, המהווים שימנים למבנה התחבורתי המטרופוליני המיטבי, ובתנאי שיתקיים רצף טריטוריאלי בין כל הרשויות המקומיות הכלולות ברשות המקומית, ובכלל זה, זיקה גיאוגרפית בין הרשות המקומית לעיר הראשית, צירים מרכזיים המחברים בין העיר הראשית לרשות המקומית, והיקפי תנועה אל ומתוך העיר הראשית.

קביעת הרשויות המקומיות שייכללו ברשות ותחום המטרופולין תהיה בהתייעצות עם שר הפנים.

בנוסף, מוצע לקבוע בחוק את אופן החישוב לצורך קביעת כוח ההצבעה של כל רשות מקומית במועצה. לאור העובדה כי צרכי התחבורה נגזרים ממספר התושבים המתגוררים בשטח הרשות וכן מהיקף נתיבי תחבורה ציבורית ברשויות המקומיות נדרש לקבוע שכוח ההצבעה יקבע על ידי המדדים האלה. הנוסחה לחישוב כוח ההצבעה תהיה 80 אחוז בהתאם ליחס בין מספר התושבים ברשות מקומית לבין יתר הרשויות וכן 20 אחוז ליחס בין מספר קילומטרים של נתיבי תחבורה ציבורית ברשות המקומית לבין יתר הרשויות המקומיות. בהמשך לכך מוצע לקבוע מנגנון עדכון לכוח הצבעה במועצה כך שישקף את השינויים בחלוף הזמן.

לסעיף 7

מוצע לקבוע כי הפעלת סמכויות הרישוי והאסדרה של רשות כמפורט בסימן ח' תחל בתום תקום ההקמה של רשות. בהמשך לאמור, ולצורך מתן שהות מספקת לרשות לבסס את התשתית המקצועית הנדרשת לפעילותה וכן לנוכח ההבנה שיש יתרנון בקביעת פרמטר מהותי מקצועי שיבטיח את בשלותה של קשות שהוקמה להפעלת סמכויות רישוי ואסדרה, מוצע לקבוע כי תקופת ההקמה תהיה המאוחר מבין, שנה מיום ההקמה, או מהמועד שבו מינתה רשות מנהל, יועץ משפטי ומבקר פנימי בהתאם להוראות החוק, וכי המועצה הכינה ואישרה את הצעת התקציב השנתי לשנת פעילותה של הרשות.

לסעיף 8

מוצע לקבוע כי רשות התימרור המרכזית, לאחר שמיעת נציגי הרשויות המקומיות הרלוונטיות, ובהתחשב בשיקולים התחבורתיים המפורטים, יקבע בצו את הדרכים בתחום המטרופולין אשר יהוו צירי רשות שלגביהן יהיו לרשויות סמכויות של רשות תימרור מקומית לניהול תנועה כמשמעה בפקודת התעבורה [נוסח חדש] (להלן – הפקודה), וצירי ניהול התנועה שלגביהן יחולו גם סמכויות בעניין קביעת הסדרי העמדת רכב ותעריפים בין העמדת רכב כאמור בהתאם למפורט בסעיף 52. הרשות תהיה רשאית לפנות לרשת התימרור המרכזית בבקשה להוסיף לגרוע או לשנות צירי רשות או צירי ניהול תנועה.

לסעיף 9

כדי לשמור על אחידות במתן השירות ברמה הארצית, ולהבטיח שהרשויות המטרופוליניות לא יבצעו מהלכים שיש להם השלכות רוחביות צד אחד, ושתישמר עצמאותן מצד שני, מוצע לקבוע כי בביצוע תפקידיה תפעל רשות בהתאם למדיניות הממשלה והשר, ועל פי אמות המידה שיקבע מנהל הרשות הארצית לתחבורה (להלן – מנהל הרשות הארצית) בהתאם להוראות סעיף 67.

לסעיף 11

מוצע לקבוע כי במועצה של רשות יהיו חברים נציגי הרשויות המקומיות הכלולות ברשות, וכן שני חברים נוספים כמפורט להלן: במשך שלוש שנים מהקמת הרשות, שני נציגים אשר ימנה השר מקרב עובדי המשרד העוסקים בתחומי פעילותה של הרשות המטרופולינית אשר לפחות אחד מהם הוא עובד הרשות הארצית לתחבורה, כדי לאפשר העברה מיטבית של הידע המקצועי מהמשרד לרשות ולסייע בתהליך הקמתה. לאחר שלוש שנים מהקמת הרשות, ימנה השר במקום אחד מהנציגים שמינה מקרב עובדי המשרד, נציג ציבור אשק עומד בתנאי הכשירות המפורטים בסעיף שנועדו להבטיח השכלה אקדמית רלוונטית וניסיון ניהולי מתאים.

כדי לאפשר ניהול יעיל של דיוני המועצה וקבלת החלטות בה במידת הצורך, מוצע לקבוע כי במקרה בו עלה מספר הרשויות על שלוש עשרה, יהיה השר לקבוע בצו הקמת הרשות הוראות בדבר חברות והשתתפות בישיבות המועצה.

עוד מוצע לקבוע כי חברה מועצה מטעמה של רשות מקומית יהיה ראש הרשות המקומית, ואולם הוא רשאי למנות במקומו את המנהל הכללי של הרשות המקומית כנציג במועצת רשות מטרופולינית.

לסעיף 12

על מנת להגביר את עצמאות הרשות המטרופולינית ושיקול דעת המועצה, מוצע לקבוע כי המועצה היא שתיבחר את יושב ראש המועצה מקרב חבריה, שאינם עובדי מדינה. בנוסף, כדי להבטיח את תחילת פעילותה האפקטיבית של המועצה תוך זמן סביר, מוצע לקבוע כי מועצה תמנה יושב ראש מועצה תוך 180 ימים מיום ההקמה, לכל היותר.

לסעיף 13

מוצע לקבוע כי כוח ההצבעה של עובדי המשרד המונו כחברי מועצה למשך שלוש השנים הראשונות, או של חבר המשרד שמונה כחבר מועצה לאחר שלוש שנים ושל נציג הציבור שמונה בהתאם לחוק, יהיה 20% מכוח ההצבעה במועצה בחלוקה שווה ביניהם, כך שכוח ההצבעה של כל נציג שמינתה השרה כאמור יהיה 10% מכוח ההצבעה במועצה, ולא יותר מ20% במצטבר לשני החברים.

לסעיף 14

מוצע לקבוע כי לצורך קיום בקרה על תקינות פעילות הרשות המטרופולינית בהתאם למדיניות הממשלה, שרת התחבורה או אמות המידה שקבעה הרשות הארצית, לפי העניין, ובהתאם ליתר החובות שמוצע להטיל על הרשות המטרופולינית, בתום 3 שנים מיום הקמת הרשות, יהיה רשאי נציג הרשות הארצית לתחבורה ועובד המשרד שמינתה שרת התחבורה העוסקים בתחומי פעילותה של הרשות המטרופולינית להשתתף בישיבות מועצה. נציגים אלו יהיו נציגי המשרד בכובעו במאסדר בישיבות מועצת הרשות. מוצע לקבוע כי נציגים אלו יהיו זכאים לקבל הזמנות לישיבות המועצה ולוועדות המשנה, לנכוח ולהשתתף בהן וכן להעלות נושאים על סדר היום, והכל ללא שתהיה להם זכות הצבעה במועצה.

לסעיף 15

מוצע כי במקרה שבו תבחר מועצת הרשות את נציג הציבור להיות יושב ראש המועצה, יהיה מינויו לאחר התייעצות עם הוועדה לבדיקת מינויים שהוקמה לפי חוק החברות הממשלתיות, התשל"ה-1975 (להלן – חוק החברות הממשלתיות), שתיבחן את קיומם של תנאי הכשירות הקבועים בסעיף. כשירות מיוחדת בהתאם לסעיף תידרש בהתקיים זיקה אישית עסקית או פוליטית לשר משרי הממשלה, או למי מראשי הרשויות המקומיות הכלולות ברשות. עוד מוצע לקבוע שיושב ראש שבחרה המועצה לא יהיה יושב ראש המועצה בניגוד להמלצת הוועדה.

לסעיף 16

מוצע לקבוע כי תקופת כהונה של חבר מועצה, לרבות יושב ראש מועצה תהיה 6 שנים. עוד מוצע לקבוע כי ראש רשות מקומית או מנהל כללי של רשות מקומית יסיימו את כהונתם ככל שאינם מכהנים עוד בתפקידם ברשות המקומית, וכן כי נציג ציבור יסיים את כהונתן אם הוא התמנה לעובד מדינה. בכפוף למגבלות אלה, מוצע לקבוע כי יהיה אפשר למנות את חברי המועצה, לרבות יושב ראש המועצה, לתקופות כהונה נוספת.

לסעיף 17

בסעיף זה מוצעות הוראות לעניין הפסקת כהונתו של חבר מועצה לפני תום תקופת הכהונה, בדומה להוראות הקיימות בחוקים דומים.

לעניין העברה מכהונה לפי סעיף קטן (ב) בשל הרשעה בעבירה, נבצרות או אי-עמידה בתנאי כשירות, הגורם המעביר מכהונה יהיה הגורם שמינה את חבר המועצה כך שראש הרשות המקומית יעביר מכהונתו חבר מועצה שהוא המנהל הכללי של רשות מקומית והשר יעביר מתפקידו עובד המשרד או נציג ציבור. אם נציג הרשות המקומית הוא ראש הרשות, השר יהיה בעל הסמכות להעבירו מכהונתו.

מוצע לקבוע כי אם הופסקה כהונתו של חבר מועצה שהוא נציג רשות מקומית אשר הוא אינו ראש הרשות המקומית, ראש הרשות המקומית יהיה נציג הרשות המקומית במועצה.

לסעיף 18

מועצת רשות, אשר מנחה את פעילות הרשות, מורכבת בעיקר מנציגי הרשויות המקומיות. מטבע הדברים, הם מציגים במועצה את האינטרסים של הרשויות המקומיות שמטעמן מונו. עם זאת, כדי שהרשות תפעל כגוף המקדם את התחבורה הציבורית במטרופולין, נדרשת מועצת הרשות לשקף את האינטרס התחבורתי-מטרופוליני במובנו המורחב והכולל, ולא לשקף את האינטרסים הנקודתיים של הרשויות המקומיות כאינטרסים שונים או מנוגדים. כדי לבטא את האמור, מוצע לקבוע כי חברי המועצה יחויבו בחובת אמונים לרשות המטרופולינית.

לסעיף 19

כדי לשמור על התנהלות תקינה וראויה של רשות, מוצע לקבוע כי חברי המועצה יחויבו כלפי רשות בחובת זהירות, היינו החובה לפעול כפי שפועל אדם סביר ונבון, בלא התרשלות.

לסעיף 20

ההוראות המוצעות בסעיף זה נועדו למנוע ניגוד עניינים בפעולתו של חבר מועצה, ובכלל זה הן כוללות סייגים למינוי ולכהונה בשל ניגוד עניינים, הוראות לעניין הימנעות מניגוד עניינים וחובת גילוי על ניגוד עניינים פוטנציאלי, ואיסור פעולה במצב של ניגוד עניינים או במצב של חשש לניגוד עניינים כאמור.

לסעיף 21

במטרה להקנות לחברי מועצה מעמד דומה לזה של עובדי ציבור, גם בהיבט של מעמדם הייחודי כלפי הציבור, ובשים לב לתפקידי המועצה כמפורט בהצעת החוק, מוצע להחיל על חברי המועצה שאינם עובדי המדינה שורה של חיקוקים בעניינים כמפורט להלן ולהשוות את מעמדם למעמדם של עובדי המדינה בעניינים אלה: מניעת השתתפות בפעילות פוליטית (לפי חוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב] , התשכ"ט-1969, וחוק שירות המדינה (סיוג פעילות מפלגתית ומגבית כספים), התשי"ט-1959); מניעת קבלת מתנות וטובות הנאה לפי חוק שירות הציבור (מתנות), התש"ם-1979; הקניית מעמד מיוחד לפגיעה בהם במסגרת חוק העונשין (לפי חוק העונשין, התשל"ז-1977) וכן לתעודות שהם מוציאים (לפי פקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971); והגבלות על עיסוקם לאחר פרישתם מהמועצה (לפי חוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה), התשכ"ט-1969).

ההוראות המוצעות בסעיפים 19 עד 21 הן הוראות מקובלות בחקיקה העוסקת בהקמתם ובפעולתם של תאגידים ציבוריים.

לסעיף 22

בסעיף זה מוצעות הוראות לגבי סדרי עבודתה של מועצה, אשר ככלל, דומות להוראות הקבועות בחקיקה לגבי מועצות של רשויות סטטוטוריות אחרות.

לעניין המניין החוקי לפתיחת ישיבות מועצה מוצע לקבוע כי הוא יהיה שליש מחבריה המכהנים ובהם יושב ראש המועצה ובלבד שהם מייצגים לפחות 50% מזכויות ההצבעה, וזאת כדי לשמור מפני קבלת החלטות על ידי נציגי העיר הראשית בלבד, מצד אחד, ולמנוע חישוק שלה על ידי קואליציות של רשויות מקומיות אחרות, מצד שני.

על בסיס זה מוצע גם לקבוע כי החלטות מועצה יתקבלו ברוב של למעלה מ-50% מזכויות ההצבעה של חברי המועצה, ואולם החלטות מהותיות שעניינן אישור תקציב הרשות, אישור תכניות העבודה השנתיות של הרשות וקביעת הסכומים שהרשות תיגבה מרשויות מקומיות הכלולות בה, יהיו טעונות רוב מיוחס, אם בצו הקמת הרשות נקבע כי הן טעונות רוב כאמור. הרוב המיוחס אשר ייקבע בצו צפוי להיות שונה מרשות אחרת לאחרת, וזאת בהתחשב במאפייניה הייחודיים של הרשות, כפי שיבואו לידי ביטוי בהרכב המועצה ובכוח ההצבעה של כל חבר בה, אשר ייקבעו גם הם בצו הקמת הרשות. ואולם, בהתאם לקבוע לעניין זה בסעיף 6, אם כוח ההצבעה של נציג העיר הראשית עלה על 50%, או אם נדרש רוב מיוחס לשם שמירה על אינטרסים תחבורתיים של כלל המטרופולין, תידרש קביעה של רוב מיוחס בצו הקמת הרשות.

לסעיף 23

כדי למנוע פגיעה ברשויות מקומיות הכלולות ברשות המקומית, מוצע להוסיף הוראות לעניין סדרי עבודתה של המועצה הוראות אשר תכליתן הגנה על רשות מקומית הכלולה ברשות מטרופולינית.

לפי המנגנון המוצע, רשות מקומית הרואה עצמה כנפגעת מהחלטת מועצת הרשות, תהיה רשאית להביא את עמדתה לפני המועצה בנוגע להחלטה שעלולה לעמדה, לפגוע באיכות שירות התחבורה הציבורית הניתן לתושביה. החלטת המועצה בעניין כאמור תידרש לכלול בנימוקיה התייחסות לפגיעה הנטענת, והרשות הנפגעת תהיה רשאית לפנות למנהל הרשות הארצית אם סברה שהפגיעה בה לא הובאה באופן סביר במסגרת ההחלטה. מנהל הרשות הארצית יהיה רשאי לפנות למועצה לצורך בירור העניין, וככל שמצא שההחלטה התקבלה בלי שנשמע עמדת הרשות הנפגעת, על אף פנייתה, או מבלי שנשקלה הפגיעה האמורה, יהיה רשאי להורות למועצה לקיים דיון נוסף בעניין וכן להציג לה את המלצתו.

לגבי החלטה כאמור, אשר מנהל הרשות הארצית מצא כי היא גם מנוגדת לאמות המדינה שנקבעו על ידו, מוצע לקבוע כי הוא יהיה רשאי להורות על שינוי ההחלטה בעניין, ובלבד שהוראתו נמסרה לרשות בכתב והייתה מנומקת.

לסעיף 24

מוצע לקבוע כי פגם או חסר בהרכב המועצה אין בהם כדי לפגוע בקיומה, סמכויותיה ותוקף החלטותיה.

לסעיף 25

מוצע לקבוע כי חבר מועצה יהיה זכאי לקבל גמול מהרשות בעבוד השתתפות בישיבות, לפי כללים שיקבע השר בהסכמת שר האוצר, אם אינו מקבל תמורה על כך ממקור אחר. חבר מועצה שאינו זכאי לגמול כאמור, יקבל מהרשות החזר הוצאות בעד השתתפותו בישיבות לפי אותם כללים, ובלבד שלא קיבל החזר בעד הוצאות אלה ממקור אחר.

לסעיף 26

לסעיף 27

בדומה להסדר הקבוע בסעיף 49 לחוק החברות, התשנ"ט-1999 (להלן – חוק החברות), לגבי דירקטוריון של חברה, מוצע להקנות למועצה את הסמכות השיורית, כך שהמועצה תהיה רשאית להפעיל כל סמכות שלא הוקנתה לפי חוק זה לאורכן אחר של הרשות, היינו למנהל הרשות ולוועדת הביקורת.

לסעיף 28

לשם ניהולה התקין של רשות, מוצע לקבוע, כמקובל בחברות ציבוריות ובחברות ממשלתיות, שהמוצעה תמנה מבין חבירה ועדת ביקורת. כדי לאפשר עבודה יעילה של ועדת הביקורת מוצע לקבוע שמספר חבריה לא יפחת משלושה, ושניים מחבריה יהיו נציגי מדינה או נציגי ציבור, ושיושב ראש המועצה לא יהיה חבר בה.

לסעיף 29

תפקידיה של ועדת הביקורת יהיו על פי המוצע, בין השאר, לעמוד על ליקויים בניהול הרשות, לבחון את מערך הביקורת הפנימית של הרשות, לדון בדוחות של המבקר הפנימי ובדוחות ביקורת אחרים הנוגעים לרשות, ולקבוע הסדרים לטיפול בתלונות עובדים על ליקויים בניהול הרשות.

לסעיף 30

מוצע לקבוע כי למעט יועץ משפטי והמבקר הפנימי, מי שאיננו חבר בוועדת הביקורת לא יהיה נוכח בישיבותיה אלא אם כן הוא נדרש לשם הצגת נושא מסוים, וכן כי רואה החשבון המבקר יוזמן להשתתף בישיבת ועדת ביקורת שבה עלה לדיון נושא הקשור לדוחות שביקר.

לסעיף 31

סעיף זה דן בהליך איתור ומינוי של מנהל הרשות ובתנאי הכשירות שהוא נדרש לעמוד בהם. מוצע לקבוע כי ועדת איתור מקרב חברי המועצה תפעל לאיתור מועמדים בהתאם להנחיית נציד שירות המדינה מס' 1.2 – נוהל עבודת הוועדה לאיתור מועמדים. המינוי יהיה טעון התייעצות עם הוועדה לבדיקת מנויים בהתאם למה שהוצע לעניין זה לגבי מינוי נציג ציבור ליושב ראש מועצה, וכן להבהיר כי לא ימונה מנהל כאמור שהוועדה המליצה לא למנותו.

במטרה להבטיח מינוי הולם ומקצועי ולהימנע מניגוד עניינים, מוצע לקבוע כי ימונה למנהל כללי רק מי שמתקיימים בו תנאי הכשירות המוצעים המפורטים הכוללים השכלה אקדמית רלוונטית, ניסיון ניהולי וניסיון מקצועי בתחום התחבורה היבשתית, וכי לא ימונה מנהל כללי שהוא עובד רשות מקומית.

מוצע לקבוע כי כהונת המנהל הכללי תהיה לתקופה של שש שנים, ויהיה ניתן להאריכה לתקופות נוספות של שנה אחת לפחות, אשר לא יעלו על ארבע שנים במצטבר., כך שתקופת כהונתו של מנהל לא תימשך מעל לעשר שנים. עוד מוצע לקבוע כי על כהונתו ומינויו של המנהל הכללי יחולו ההוראות לעניין חובת זהירות וניגוד עניינים בדומה להוראות שהוצעו לגבי חבר מועצה. שכרם ותנאי העסקתם של המנהלים הכללים ובעלי תפקידים אחרים בתאגיד יקבעו לאחר קבלת המלצת הוועדה לסיווג תאגידים סטטוטוריים אשר קמה מכוח החלטת הממשלה מס' כל/218 (14.03.95) וכמפורט באותה החלטה.

לסעיף 32

להבטחת הניהול התקין של התאגיד מוצעות הוראות גם לעניין הפסקת כהונתו של מנהל הרשות לפני תום תקופת הכהונה, וכן לעניין מינוי ממלא מקום למנהל הרשות לתקופת השעיה בשל הגשת כתב אישום נגדו.

לסעיף 33

סעיף זה מבהיר כי מנהל הרשות, האחראי לניהול השוטף של ענייני הרשות, חייב לפעול לפי המדיניות, התקציב, התכניות והקווים המנחים שקבעה המועצה, ידווח למועצה ויהיה נתון לפיקוחה. כמו כן, מוצע לקבוע כי למנהל הכללי תהיה סמכות שיורית בכל הנוגע לענייני הניהול והביצוע של תפקידי הרשות, וזאת בדומה לקבוע בסעיף 121(א) לחוק החברות.

לסעיף 34

מוצע לקבוע הוראות למניעת ניגוד עניינים בפעולתו של המנהל הכללי וזאת בדומה להוראות המוצעות בסעיף 20 לעניין מניעת ניגוד עניינים בפעולתו של חבר מועצה.

לסעיף 35 לסעיפים קטנים (א) ו-(ח)

מוצע לקבוע מנכנון שלפיו הממונה על התקציבים במשרד האוצר (להלן – הממונה), בהסכמת המנהל הכללי של משרד התחבורה, יאשר את שיא כוח האדם בכל רשות, זאת כדי למנוע העסקה לא יעילה, ובדומה לקבוע לעניין זה בחוקים אחרים. כדי למנוע חריגה ממגבלת כוח האדם באמצעות העסקת עובדים בצורות שונות, מוצע שהיא תכלול, נוסף על עובדי הרשות, גם עובדים שהרשות אינה מעסיקה באופן ישיר, אך עבודתם היא בליבת עיסוקה של הרשות, או שעיסוקם מבוצע בדרך קבע במשרדי הרשות.

לסעיפים קטנים (ב) ו-(ג)

כדי שהצורך בקבלת האישור כאמור לא יפגע בפעילותה של הרשות, מוצע לקבוע כי החלטה בדבר מגבלת כוח האדם תתקבל בתוך 21 ימים מהיום שבו קיבלו הממונה והמנהל הכללי של משרד התחבורה את כלל החומרים והמסמכים הנדרשים להחלטה. לשם הבטחת יישומו של המנגנון המוצע, מוצע לקבוע כי בלא אישור הממונה והמנהל הכללי של משרד התחבורה את מגבלת כוח האדם, לא יאשרו שר התחבורה ושר האוצר את הצעת התקציב השנתית של הרשות.

לסעיפים קטנים (ד) עד (ז)

כאמצעי לאכיפת מגבלת כוח האדם מוצע לקבוע כי בכל שנה יודיע מנהל הרשות לשרים אם בשנה החולפת עמדה הרשות במגבלת כוח האדם שנקבעה לה. אם מנהל הרשות הודיע או שר האוצר קבע לאחר בדיקה, כי המגבלה לא התקיימה, תפתח המועצה בהליך להחלפת מנהל הרשות, לאחר שניתנה לו הזדמנות להשמיע את טענותיו לפני הממונה והמנהל הכללי של משרד התחבורה. כדי למנוע סחבת באיתור ומינוי מנהל שיחליפו, כהונת מנהל הרשות תפקע בתום שלושה חודשים ממועד הודעתו או ממועד קביעת שר האוצר כי לא התקיימה מגבלת כוח האדם, עם השלמת הליך מינוי מנהל חדש לרשות, או בתחום תקופת הכהונה של מנהל הרשות, לפי המוקדם.

לסעיף 36

מוצע לקבוע כי עובדי הרשות ייקלטו בדרך של מכרז, בהתאם לעקרונות השוויון, השקיפות וטוהר המידות, וכן להסמיך את המועצה לקבוע נהלים למכרזים.

לסעיף 37

מוצע לקבוע בדומה למוצע בסעיף 21 ביחס לחברי מועצה, כי על עובדי התאגיד יוחלו חיקוקים שונים החלים על עובדי המדינה, וזאת כדי לשמור על טוהר המידות ברשות. לעניין חוק שירות המדינה (משמעת), התשכ"ג-1963, מוצע לקבוע כי השר, בהסכמת שר המשפטים יהיה רשאי לקבוע שינויים בקשר להחלתו על עובדי הרשות.

לסעיף 38

מוצע להחיל על עובדי רשות חובה להימנע מניגוד עניינים, בדומה למוצע לגבי חברי מועצה ומנהל רשות, וזאת כדי להבטיח את התנהלותה התקינה של רשות. עוד מוצע לקבוע כי אם נודע לעובד כי עניין המצוי בטיפולו עלול לגרום לו להימצא במצב של ניגוד עניינים, עליו לפנות לממונה עליו וכן למנהל הרשות ולפעול בהתאם להנחיותיהם.

לסעיף 39

מוצע לחייב רשות למנות, באמצעות מכרז פומבי, יועץ משפטי שיהיה עובד הרשות, כפי שמתבקש בגוף ציבורי הפועל על פי דין.

לסעיף 40

מוצע לחייב רשות למנות באמצעות מכרז פומבי, מבקר פנימי ולהחיל לגביו הוראות מחוק החברות ומחוק החברות הממשלתיות בעניין מבקר פנימי וביקורת פנימית, בשינויים המחוייבים.

לסעיף 41

מהנדס וסגן מנהל לענייני כספים נדרשים לתפקודה של רשות, ומוצע לחייבה למנותם.

לסעיף 42

מוצע להחיל על בעלי תפקידים המפורטים בסעיף ובעלי תפקידים נוספים הכפופים במישרין למנהל רשות, את חובת הזהירות כאמור בסעיף 19 המוצע ואת ההוראות בעניין ניגוד העניינים כאמור בסעיף 20 המוצע, כפי שהוחלו על חברי מועצה ועל המנהל הכללי.

לסעיף 43 לסעיפים קטנים (א) עד (ג)

בפקודה ובהוראות שנקבעו לפיה, נקבע איסור על הפעלת קו שירות באוטובוסים או במוניות ללא רישיון שנתן המפקח על התעבורה במשרד התחבורה. עם זאת, חלק מרכזי ביכולת של רשות מטרופולינית לנהל את התחבורה הציבורית בתחומה הוא על ידי ניהול הרישוי של מפעילי התחבורה הציבורית באוטובוסים ובמוניות שירות. על כן מוצע לקבוע כי הרשות המטרופולינית והיא בלבד תהיה הגוף המוסמך למתן רישיונות לקווי שירות לאטובוסים שמסלולם בתחום המטרופולין שלה. מתן רישיון הקו כוללת את כל סמכויות הפיקוח והבקרה על מפעילי התחבורה הציבורית ומשמעותה ביזור הסמכות לרשות המטרופולינית באופן מלא. בהמשך לכך, מוצע לקבוע כי הרשות תהיה האחראית הבלעדית לניהול ותכנון הקווים שאותם היא מוסמכת לרשות כאמור בסעיף המוצע וכן ולהתקשר עם בעל רישיון להפעלת קו שירות לאוטובוס. בהקשר זה יצויין כי בהחלטת ממשלה מס' 3426 מיום 11 בינואר 2018, הוחלטה כי הליכים תחרותיים לבחירת בעלי רישיון קו שירות לאוטובוסים ולמוניות שירות, יבוצעו באמצעות ועדה בין משרדית שמינה שר התחברה בהתאם להחלטת ממשלה מס' 1301 מיום 8 בינואר 1997 (להלן – החלטה 1301), שאליה יצורפו חברים נוספים מבין חברי מועצה של הרשות המטרופולינית, שמספרם לא יפחת ממספר נציגי הממשלה, ובמקרה של שוויון קולות יינתן ליושב ראש הוועדה, שהוא נציג משרד התחבורה. קול מכריע (להלן – הועדה הבין-משרדית). עוד הוחלט כי לאחר השלמת שני הליכים תחרותיים שיבוצעו במסגרת הוועדה הבין-משרדית, יבחנו המנהלת הכללית של משרד התחבורה והממונה, או מי מטעמם, אם הוועדה הבין-משרדית תמשיך לנהל את ההליכים התחרותיים או שיהולם יועבר לוועדה של הרשות המטרופולינית. בהחלטת הממשלה צוין גם כי ניהול ההליכים על ידי ועדה של הרשות יהיה בהתאם לאמות מידה שיקבע המפקח, בשים לב להשלכות הרוחב ולהשפעה על השירות מחוץ למטרופולין שיש לשירות כאמור. כעת מוצע, לנוכח ההבנה כי ניהול הליכים תחרותיים הינו חלק בלתי נפרד מהפעלה של תחבורה ציבורית וכן ממתן רישיון קו לאוטובוסים וכן למוניות שירות, על מנת שלא לפגוע בעצמאותה ויכולת הניהול שלה מוצע להעביר את הסמכות לניהול הליכים תחרותיים לקווי שירות שהיא מוסמכת לרשותם, ישירות לרשות המטרופולינית.

לסעיף קטן (ד)

סמכות המפקח על התעבורה למתן הוראות ברישיון ופירוט ההוראות כאמור קבועות בתקנות התעבורה, התשכ"א-1961. לנוכח העברת הסמכות למתן רישיונות קו כאמור בסעיפים קטנים (א) עד (ג) לרשות המטרופולינית, מוצע לקבוע גם את סמכות הרשות המטרופולינית לקביעת תנאים ברישיון הקו, ובכלל זאת תנאים לעניין מסלול הקו והתחנות בו, לוחות זמנים, מספר האוטובוסים המזערי שיש להפעיל בקו האמור וכן הוראות לעניין סימון אוטובוסים ושילוט, נוסעים, תחזוקה, וחובות שיחולו על הנהגים. לצד האמור, ובשונה מסמכויות המפקח בעניין זה מוצע לקבוע לצורך הבטחת אחידות במתן שירותי התחבורה הציבורית הארצית, כי הסמכות לקביעת הוראות ותנאים בעניין שכר נסיעה, כרטיסי נסיעה והסדרי תשלום אחרים, הנתונים כיום למפקח, לא תינתן לרשות המטרופולינית.

לסעיפים קטנים (ה) ו-(ו)

לנוכח העברת הסמכות הכוללת בעניין רישיונות הקו לרשות המטרופולינית, מוצע לקבוע הוראות המסמיכות את הרשות המטרופולינית לאכוף תנאים ברישיונות וכן הוראות אחרות שנתנה לפי הצעת החוק. בכלל זה מוצע לקבוע כי הרשות רשאית לבטל רישיון קו שהפר תנאי מתנאי הרישיון או הוראה שנתנה לו לפי הפרק המוצע, ובלבד שניתנה לבעל הרישיון הזדמנות להשמיע את טענותיו. בנוסף מוצע לקבוע כי הרשות המטרופולינית תהיה רשאית לחלט ערבות שניתנה על ידי מפעיל לצורך קבלת רשיון קו אם מתקיימים אחד התנאים הקבועים בסעיף 14יג לפקודה ובכלל זאת אם נמצא כי הרישיון ניתן על יסוד מידע כוזב, חדל להתקיים אחד מתנאי הרישיון, הפרת תנאי מהותי מתנאי הרישיון על ידי בעל הרישיון, מחדל בהפעלת קו השירות, וכן הליכי חדלות פירעון לגבי בעל הרישיון.

לסעיף קטן (ז)

בסעיף 71 לפקודה נקבעה סמכות השר להתקין תקנות בין היתר בענין איסור הפעלת אוטובוס ציבורי בימי מנוחה בקו שירות. בהתאם לכך, נקבעה בתקנות התעבורה הוראה לפיה המפקח על התעבורה לא יתן רישיון קו להפעלת אוטובוס ציבורי בימי מנוחה אלא ביחס לקווי שירות שמתקיימים לגביהם מאפיינים שנקבעו באותה תקנה. למרות העברת הסמכויות הנרחבת לרשויות המטרופוליניות בניהול התחבורה הציבורית במסגרת החוק המוצע, מוצע לקבוע כי הסמכות למתן רישיון קו להפעלת אוטובוס ציבורי ביום מנוחה לא תועבר לרשות המטרופולינית, והיא תיוותר בידי המפקח על התעבורה כפי שמתקיים כיום. יובהר כי אין בהצעת החוק כדי לסטות מהסטטוס קוו בנושא תחבורה ציבורית בשבת, על כן, מוצע לקבוע כי הרשות המטרופולינית לא תהיה מוסמכת לשנות מההסדרים הקיימים לפי פקודת התעבורה בנוגע לתחבורה ציבורית בשבת לרבות הפעלת קו שירות בשבת. בהמשך לאמור מוצע לקבוע כי קביעת תנאים ברישיון באשר לנסיעה ביום מנוחה בהתאם להוראות לפי פקודת התעבורה והתקנות, וכן ההסמכה לאכפן תיוותר בידי המפקח על התעבורה.

לסעיף 44

בהמשך לאמור בסעיף 43 המוצע, מוצע לקבוע כי הסמכות למתן קו שירות למוניות שירות, קביעת התנאים ברשיון כאמור, וסמכויות הפיקוח והאכיפה יועברו גם הם לרשות המטרופולינית.

לסעיף 45

כחלק מפעילות התחבורה הציבורית התקינה, ייתכנו מצבים בהם מסלול קו שירות לאוטובוסים ולמוניות עובר בתחום המטרופולין וכן מחוצה לו. היות וקווי שירות אלה הם רלוונטים גם לרשויות מטרופוליניות או לרשויות מקומיות שאינן בתחום המטרופולין, הם אינם בתחום אחריותה הבלעדית של הרשות המטרופולינית. מוצע לקבוע כי קו חוץ מטרופוליני קו שעיקר פעילותו בתחום המטרופולין, באופן אשר יאפשר בחינה והפעלת שיקול דעת למידת הרלוונטיות של אותו קו לרשות המטרופולינית ועם זאת יאפשר זיקה המתבססת על פרמטרים רלוונטיים שונים.

מוצע לקבוע כי אם המפקח הורה לרשות המטרופולינית להיות אחראית לניהול הפעלתו של קו חוץ מטרופוליני, יהיו לה לגביו הסמכויות הקבועים בסעיפים 43 ו-44 לעניין קווי שירות בתחום המטרופולין לרבות לעניין אסדרה ופיקוח. עוד מוצע לקבוע כי אם הורה המפקח כאמור, יקצה משרד התחבורה תקציב מתאים לביצוע ההוראה.

לנוכח העובדה כי לקו-חוץ מטרופוליני השפעה גם מחוץ לתחום המטרופולין, מוצע לקבוע כי ההמפקח רשאי להורות לרשות המטרופולינית לבטל, או ליתן לרשות הוראות אחרות בעניין מתן הוראות ביחס לקו שירות חוץ מטרופוליני שתחת סמכותה, מצא הדבר נחוץ לצורך פגיעה מהותית בשירות ובכפוף להנמקה בכתב.

לסעיף 46

על לאפשר העברתם של הסכמי הפעלה קיימים לרשות המטרופולינית ביחס לבעלי רישיון אשר המפקח הוא שנתן את הרישיון בהתאם להוראות לפי פקודת התעבורה, ועם זאת למנוע פגיעה חד צדדית במפעילים כאמור, מוצע לקבוע כי המפקח על התעבורה יהיה רשאי להמחות לרשות המטרופולינית, בכפוף להסכמת בעל הרישיון, את הסכמי ההפעלה שנחתמו בין המפעילים לבין משרד התחבורה, וכן כי הרשות תהיה מוסמכת ליתן הוראות לבעל רישיון כאמור בהתאם לסעיף 80 להצעת החוק, בכפוף לכך שהמפקח רשאי להורות לה לבטל הוראה כאמור או לתת לרשות הוראות בעניין אם הדבר נחוץ לצורך פגיעה מהותית בשירות ובכפוף להנמקה בכתב.

לסעיף 47

סעיף 46א לפקודת מסילות הברזל [נוסח חדש], התשל"ב-1972, דן בהענקת זיכיון לבנייה, הפעלה או ניהול של מסילת ברזל מקומית (רכבת קלה), וסעיף 46ד לפקודה האמורה מורה כי הפעלת מסילת ברזל מקומית טעונה היתר. שירותי רכבל קלה באמצעות מפעילי מסילת ברזל מקומית ניתנים גם בהתאם להסכמים בין מפעילים אלה לבין המדינה. מוצע לקבוע כי רשות תהיה רשאית לפעול, כזרוע ארוכה של המדינה, בענייני ניהול הפעלת רכבת קלה בהתאם להסכם בין מפעיל הרכבת הקלה לבין המדינה, אם המדינה התקשרה עם הרשות בהסכם לעניין זה.

לסעיף 48

מוצע לחייב את כלל מפעילי התחבורה הציבורית בשטח הרשות – מפעילי אוטובוסים, מוניות שירות, מפעילי מסילת ברזל מקומית ומפעיל מסילת ברזל ארצית, למסור לרשות נתונים מלאים ומעודכנים על כל קו שירות פעיל כמפורט בסעיף 71(ג)(1) לפקודה, הכוללים, בין השאר, נתונים על מהלך קו השירות, לרבות מועד תחילתו, סיומו, תדירות הקו, משך הנסיעה ומחירה, והנגישות לאנשים עם מוגבלות. זאת, מבלי לגרוע מחובת המפעילים להעביר מידע למפקח בהתאם להוראות סעיף 71ב לפקודה. כמו כן, מוצע להסמיך רשות לדרוש ממפעילי התחבורה הציבורית מידע נוסף.

עוד מוצע להסמיך רשות לתת הוראות לעניין מסירת המידע כאמור, לרבות על מהימנותו, עדכניותו והמערכות הטכנולוגיות להעברתו. עם זאת, כדי למנוע מצב של עומס רגולטורי על המפעיל וגידול לא מבוקר בעלויות העברת המידע, מוצע כי ככל שהמפקח נתן הוראות לעניין העברת מידע לפי סעיף 71ב(ד) לפקודה, יחולו ההוראות שהוא קבע. לפי המוצע רשות רשאית גם להקים או לנהל מרכז מידע לציבור בכל הנוגע לשירותי התחבורה הציבורית במטרופולין.

לסעיף 49

מוצע לקבוע כי רשות תהיה רשאית להציב בתחום המטרופולין בתחנות אוטובוס שילוט אלקטרוני כמשמעותו בסעיף 71ד(א) לפקודה, היינו – שילוט אלקטרוני שבו יוצג מידע מעודכן על משך הנסיעה המשוער בין תחנה לתחנה והמועד המשוער להגעת אוטובוס לתחנה, לפי תכנית שנתית. בהתאם לסעיף האמור העדיפויות בתכנית נקבעות בהתאם לשיקולים מנחים הנזכרים בו, ובהם סמיכות התחנה לתחנות המשמשות אמצעי תחבורה ציבורית אחרת ולמקומות המשמשים את הציבור הרחב. כדי למנוע מצב של חוסר אחידות ארצי, שעלול לפגוע בהנגשת השירות, מוצע לקבוע כי תכנית שנתית כאמור שתכין רשות תהיה טעונה אישור המפקח.

לסעיף 50

כדי לאפשר הפעלת שירותי תחבורה ציבורית, נדרשים מיתקנים תחבורתיים המשמשים, בין השאר, לחניה, תחזוקה, תדלוק ומעבר של נוסעים בין קווי אוטובוס שונים. ההגדרה "מיתקן תחבורתי" בסעיף 1 לפקודה היא "מסוף לתחבורה ציבורית או תחנה מרכזית".

בהתאם להעברת הסמכויות בעניין קווי שירות לאוטובוסים ולמוניות שירות וכדי להבטיח רמת שירות גבוהה לציבור ולאפשר הפעלה של רשת קווי שירות במטרופולין, ועם זאת לאפשר גמישות והפעלת שיקול דעת ביחס למאפייניהם של מיתקנים תחבורתייים שונים בתחום המטרופולין, מוצע לקבוע כי המפקח יהיה רשאי לקבוע מיתקנים תחבורתיים בתחום המטרופולין שביחס אליהם יהיו לרשות המטרופולינית, סמכויות רישוי ופיקוח הנתונות למפקח לפי הפקודה ביחס לרישיון למיתקן תחבורתי. בנוסף מוצע להבהיר כי לעניין העברת סמכויות כאמור, ההגדרה של מיתקן תחבורתי בחוק המוצע תכלול גם חניונים לקוי שירות לאוטובוסים או למוניות שירות.

לסעיף 51

בהמשך לדברי ההסבר ביחס לסעיף 43 המוצע, מוצע לקבוכ כי רשות תנהל הליכים תחרותיים לבחירת בעל רישיון קו שירות באוטובוס ולבחירת בעל רישיון קו שירות למוניות בהתאם להוראות סעיף 14ח לפקודה באשכולות שירות או בקווי שירות שעיקר פעילותם בתחום המטרופולין שלה.

לסעיף 52

לתעריפי חניה בצירים מרכזיים במטרופולין השפעה ישירה על כדאיות השימוש ברכב פרטי, וכפועל יוצא גם על היקף השימוש בתחבורה ציבורית. במטרה להעניק לרשות מגוון כלים לעידוד השימוש בתחבורה ציבורית, מוצע לקבוע כי הרשות המטרופולינית תהיה מוסמכת לקבוע הסדרי חניה וכן תעריפי החניה בצירי הרשות ובצירי ניהול התנועה בתחום הרשות וזאת על מנת להבטיח מעבר חופשי של תחבורה ציבורית בציריה.

סכום התשלום ייקבע במטרה לעודד שימוש באמצעי תחבורה ציבורית. במקרה בו לא קבעה הרשות המטרופולינית הסדר העמדת רכב או תעריף חניה אחר, ימשיך לחול ההסדר והתעריף שקבעה הרשות המקומית ביחס לאותו ציר ערב כניסת החוק המוצע לתוקף. כמו כן, כדי למנוע אי-בהירות בנוגע לסמכויות הגבייה, אשר מוצע להותירה בידי הפקחים העירוניים, מוצע לקבוע כי יראו בתעריף האמור כתעריף שנקבע בחוק העזר העירוני.

לסעיף 53

מוצע לקבוע לרשות סמכויות של רשות תימרור.

לגבי תחום המטרופולין מוצע לקבוע כי רשות תהיה בעלת סמכות של "רשות תימרור מטרופולינית", רובד ביניים חדש בין רשות התימרור המרכזית לרשות התימרור המקומית הקבועות בתקנות התעבורה, אשר ייקבע גם הוא בתקנות התעבורה. בתקנות ייקבעו הסדרי תנועה הקשורים בתחבורה ציבורית אשר יהיו בסמכותה של הרשות המטרופולינית, כפיפותה לרשות התימרור המרכזית, שהיא המפקח או מי שהוא אצל לו מסמכויותיו כרשות תימרור מרכזית לכל שטח המדינה או לחלק ממנו, וכן סמכותה כלפי רשות תימרור מקומית, שהיא מי שהמפקח מינה להיות רשות תימרור מרומית לגבי תחום או מקומות שקבע.

עוד מוצע לקבוע כי הרשות המטרופולינית תהיה בעלת סמכות של רשות תימרור מקומית לניהול תנועה, כמשמעה בתקנות התעבורה ביחס לצירי ניהול התנועה.

כדי למנוע עיכוב בהעברת סמכות של רשות תימרור מטרופולינית לרשות, מוצע לקבוע כי תקנות התעבורה יתוקנו בהתאם לאמור בסעיף בתוך שלושה חודשים מיום התחילה.

לסעיף 54

נקודת ההנחה היא כי הרשות המטרופולינית תהיה גורם מקצועי רלוונטי ובעל יכולות לניהול רשת תחבורה ציבורית בתחומה, ובעלת ניסיון כולל בתחום התחבורה הציבורית. על מנת לאפשר שימוש בניסיון זה שנצבר על ידי הרשות המטרופולינית, וכן על מנת לאפשר תכנון רשת תחבורה אזורית אחודה ויעילה גם במקרים בהם גבולות הרשת האמורה חורגים מתחום המטרופולין, מוצע לקבוע כי הרשות המטרופולינית תהיה רשאית להתקשר בהסכמים לצורך קבלת שירותים או מתן שירותים לצדדים שלישיים בתחומים אותם היא מוסמכת לבצע על פי החוק המוצע. יובהר כי אין בסעיף האמור כדי להעניק לרשות המטרופולינית סמכויות רגולטוריות ובכלל זה סמכויות ביחס לרישיונות מחוץ לתחום המטרופולין.

לסעיף 55

מוצע להסמיך רשות לערוך ולהגיש תכניות לפי חוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-1965 (להלן -

סמכויות תכנון), לצורך הקמת תשתיות תחבורה ציבורית, וכן לבצע עבודות הקמה, תפעול ותחזוקה של תשתיות תחבורה ציבורית.

לסעיף 56

נתיבי תחבורה ציבורית הם אחד הכלים המרכזיים המאפשרים תחבורה ציבורית מהירה, איכותית ויעילה. כדי להבטיח שנתיבי תחבורה ציבורית בתחום המטרופולין ישמשו רק למטרה שלשמה הם נועדו,

לסעיפים 57 ו-58

סימן ט' נועד להעניק לרשות סמכויות לפיקוח על בעלי רישיון קו הפועלים בתחום המטרופולין. הסדר הפיקוח המוצע דומה להסדר שהוצע בסעיף 4 להצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 116), התשע"ז-2016, ולפיו משרד התחבורה יוכל להקנות לעובדיו סמכויות פיקוח כלפי בעלי רישיונות שונים לגבי הוראות שונות בפקודה.

מוצע כי סמכות הפיקוח בהתאם לסימן זה תהיה נתונה לרשות לגבי בעל רישיון קו שירות באוטובוס ובעל רישיון קו שירות במונית שירות, וכן לגבי מפעיל מסילת ברזל, אם המדינה התקשרה עם הרשות בהסכם לעניין זה. סמכות כאמור תהיה נתונה לרשות לצורך אכיפת ביצוע הוראות שיינתנו לאלה לפי פרק זה, וכן לצורך אכיפת הוראות הפקודה והתקנות שנקבעו לפיה כמפורט בסעיף 58 המוצע.

לסעיף 59

מוצע להסמיך מנהל רשות למנות מפקחים מבין עובדי הרשות, אשר יהיו בעלי סמכויות פיקוח לפי המוצע בסימן זה, בכפוף לבדיקה של עברם הפלילי על ידי השר, להכשרה מתאימה ולתנאי כשירות נוספים שיקבע השר.

לסעיפים 60 ו-61

מוצע להקנות למפקחים, סמכויות לדרוש הזדהות ממפעיל תחבורה ציבורית, ממי שפועל מטעמו או מי שנחזה להיות אחד מהם, לדרוש הצדת מידע ומסמכים, ולהיכנס למקום שבו מבוצעות פעולות הטעונות רישיון. סמכויות אלה מותרות למפקחים בעת מילוי תפקידם וכשהם עונדים תג זיהוי ומחזיקים בתעודה המעידה על תפקידם וסמכויותיהם, כמקובל בחקיקה בעניין סמכויות פיקוח.

לסעיף 62

מוצע לקבוע כי הצעת התקציב השנתי של רשות תוגש לאישור השרים, וזאת כדי לאפשר בקרה תקציבית על עבודת הרשות. מוצע לקבוע כי הצעת התקציב תכלול פירוט אומדן הכנסות והוצאות של הרשות, פירוט

תקציב המיועד לפעילות שוטפת של הרשות, לסבסוד תחבורה ציבורית ולפיתוח תשתיות, וכן התייחסות למגבלת כוח האדם ברשות. כמו כן, כדי לאפשר מעקב יעיל על עבודת הרשות, מוצע לקבוע כי הצעת התקציב תכלול פירוט יעדי הרשות בעניינים שונים והפעולות המתוכננות להשגתם.

מוצע גם לקבוע, לשם מעקב אחר ביצוע התקציב של רשות ועמידתה ביעדי השירות שהיא קבעה לעצמה, כי הרשות תגיש לשרים דין וחשבון שנתי לעניינים אלה, וכי השרים יהיו רשאים לדרוש דין וחשבון רבעוני לעניין ביצוע התקציב.

לסעיף 63

לסעיף 64

לצורך הבטחת יעילות התחבורה הציבורית בתחום המטרופולין וברמה הארצית, וכן לצורך בקרה על פיתוח התחבורה הציבורית ברשות המטרופולינית, מוצע לקבוע כי מועצת רשות תגיש לאישור מנהל הרשות הארצית את תכנית העבודה השנתית ואת התכנית התחבורתית של הרשות המטרופולינית.

לסעיף 65

הוראות סעיפים 171 ו־ 172 לחוק החברות לעניין עריכת דוחות כספיים החלות על חברה שאינה תאגיד מדווח יחולו על רשות, בשינויים המחויבים.

לסעיף 66 לסעיף קטן (א)

מוצע לקבוע שהשרים ימנו לרשות רואה חשבון מבקר (להלן - רואה החשבון המבקר) וכי הוא ימונה לפי

המלצת הוועדה שמונתה בהתאם לכללים שנקבעו לפי סעיף 44(ג) לחוק החברות הממשלתיות, וזאת ככל שהוועדה נתנה המלצה לעניין זה, וכי על מינוי רואה החשבון המבקר ועל שכרו יחולו הכללים האמורים, בשינויים המחויבים. בכללים האמורים נקבעו, בין השאר, הוראות לעניין דרך המינוי וביטול אישור המינוי, שיקולים בקביעת שכר רואה החשבון המבקר, ומשך הזמן שרואה החשבון יכול לשמש כרואה החשבון המבקר.

לסעיפים קטנים (ד) עד (ו)

מוצע לקבוע כי על רואה החשבון המבקר יחולו הוראות לפי סעיפים 160 ו־ 161 לחוק החברות, שעניינם, בהתאמה, אי–תלות הרואה החשבון המבקר וחובת ביצוע ביקורת נוספת במקרה של ביצוע פעולת ביקורת בעת שהיו יחסי תלות, כי עליו למסור למועצה, לשר התחבורה או לשר האוצר, לפי דרישתם, ידיעות על ענייני הרשות ולערוך לפי דרישתם ביקורת מיוחדת ברשות, וכי עליו לדווח לשרים ולמועצה על ליקויים מהותיים בבקרה החשבונאית של הרשות, אם נודעו לו.

לסעיף קטן (ח)

מאחר שרואה החשבון המבקר פועל בעבור הרשות ובעבור שרי התחבורה והאוצר, מוצע לקבוע כי הוא יהיה אחראי כלפיהם לאמור בחוות דעתו לגבי הדוחות הכספיים.

לסעיף 67

הסמכות שמוצע להקנות למפקח לקביעת אמות מידה בעניינים המפורטים בסעיף זה נועדה לשמור על אחידות במתן שירותי תחבורה ציבורית ברמה הארצית ולהבטיח שרשות לא תבצע מהלכים בעלי השלכות רוחביות, מצד אחד, בלי לפגוע בעצמאותה של הרשות, מצד שני.

לסעיף 68 לסעיף קטן (א)

כדי להבטיח שהרשות תפעל בהתאם למדיניות הממשלה או השר ולאמות המידה שקבע המפקח, ולמנוע פגיעה ממשית בשירות התחבורה הציבורית הניתן לתושבים או פגיעה ממשית בשירותי התחבורה הציבורית הארצית, מוצע לאפשר למנהל הרשות הארצית להורות למועצת הרשות להביא לפניו את השיקולים שעמדו לפניה בעת קבלת החלטה במועצה או ביצוע פעולה של הרשות, ולהורות לה לקיים דיון נוסף בעניין, אם ההחלטה או הפעולה היתה בניגוד למדיניות או לאמות המידה כאמור, אם הרשות כשלה באופן מתמשך ומהותי בעמידה בתכנית העבודה או התקציב השנתי שאושרו לה בהתאם למוצע בחוק, או אם לדעת השר ההחלטה או הפעולה עלולה לגרום לפגיעה מהותית בשירותי התחבורה הציבורית הניתנים במטרופולין או החוץ מטרופוליניים והארציים.

לסעיפים קטנים (ב) ו-(ג)

בעניינים הנוגעים למתן רישיונות לקווי שירות, מוניות שירות או מתקנים תחבורתיים מוצע כי היה ולאחר דיון נוסף מתברר כי החלטת הרשות המטרופולינית עדיין מנוגדת למדיניות הממשלה, רשאי מנהל הרשות הארצית לפנות לשר התחבורה, במטרה להפעיל סמכות ולהורות על שינוי בהחלטות אלה. במקרה כזה, יהיה השר לרשאי מסור הודעה מנומקת בכתב על החלטתו אם מצא שמתקיימים התנאים המפורטים בסעיף. לאחר מסירת ההודעה רשות הרשות הארצית יהיה רשאי לתת הוראות לרשות המטרופולינית. אם הרשות המטרופולינית לא תקיים את ההוראות שניתנו לה, למנהל הרשות הארצית תהיה סמכות להעניק בעצמו רישיונות או לקבוע תנאים לרישיונות בנושאים הרלוונטיים, לאחר הודעה בכתב על כך למועצה ולשרת התחבורה.

לסעיף 69

כדי להגביר את שקיפות פעילות הרשות ולהבטיח כי היא תפעל להגשמת המטרה והתפקידים שנקבעו לה, מוצע לקבוע כי הרשות תערוך ותגיש לשרים, בתום כל שנה, דין וחשבון על פעילותה, שבו יפורטו, בין השאר, היעדים שקבעה המועצה ועמידתה של הרשות ביעדים האמורים. דוח זה יפורסם באתר האינטרנט

של הרשות ובכל דרך אחרת שתמצא לנכון.

לסעיפים 71 ו-72

בהחלטת הממשלה מס' 3988 מיום 18 בדצמבר 2011 הטילה הממשלה על שר התחבורה והבטיחות בדרכים, נציב שירות המדינה ועל הממונה על התקציבים לבצע את הפעולות הנדרשות להקמתה של רשות ארצית לתחבורה ציבורית כיחידת סמך עצמאית במשרד התחבורה על ליום 1 ביוני 2012 וזאת, על מנת שזו תוכל לפקח ולהתוות מדיניות עבור הרשויות המטרופוליניות, ואולם נכון למועד זה טרם הוקמה הרשות כיחידת סמך כאמור.

כעת, מוצע להקים בחוק את הרשות הארצית לתחבורה ציבורית כיחידת סמך במשרד התחבורה (להלן – הרשות הארצית לתחבורה או הרשות הארצית לתחבורה ציבורית), ולהגדיר את תפקידיה בתחומי התחבורה הציבורית, המשקפים את סמכויותיה הקיימות של הרשות לתחבורה ציבורית במשרד התחבורה. מוצע להגדיר את תפקידיה הן במישור גיבוש מדיניות תחבורתית, הן כרגולטור על רשויות מטרופוליניות והן כגורם האמון על התחבורה הציבורית באזורים שלא יופקדו בידי הרשות המטרופולינית בהתאם להצעת ההחלטה. לנוכח העובדה כי הרשות הארצית לתחבורה ציבורית נותרת יחידת סמך במשרד התחבורה, רשימת תפקידיה של הרשות אינם בגדר רשימה ממצה, ואין בהם כדי לצמצם את סמכותה בהתאם לסמכות השיורית של משרד התחבורה לצורך ביצוע תפקידיה, וכן אין ברשימה זו כדי להגביל את היקף סמכותם של בעלי תפקיד על פי דין דוגמת המפקח התעבורה או מנהל מסילות הברזל.

מטרת ההחלטה היא לקבוע בחקיקה את תפקידיה וסמכויותיה של רשות תחבורה ציבורית כרגולטורית של רשויות מטרופוליניות, כאחראית על התחבורה הציבורית בין באמצעות פיקוח או באמצעות הזמנה ישירה של השירותים ובנוסף כאחראית על הקמת תשתיות תחבורה ציבורית וכל זאת על מנת ליצור שירות תחבורה ציבורית טוב עבור אזרחי מדינת ישראל.

בהמשך לאמור, מוצע לקבוע כי תפקידיה של הרשות הארצית לתחבורה ציבוריות יהיו עידוד מעבר של נוסעים מהרכב הפרטי לתחבורה ציבורית וזאת על מנת לתרום, בין היתר, להפחתה של הגודש בדרכים, מציאת פתרונות לבעיית הגודש באמצעות מענים של תחבורה ציבורית באופן שלא היה מוגדר בתפקיד הרשות עד כה; גיבוש מדיניות וכן דרכי פעולה לתכנון התחבורה הציבורית וכן לתפעולה הינו קריטי לצורך קידום תחבורה ציבורית הצבת יעדים שנתיים ומדידת העמידה בהם; גיבוש המדיניות ודרכי פעולה ליישום תכנית התחרות בענף התחבורה הציבורית, שתאושר על ידי הממשלה; גיבוש מדיניות הקצאה תקציבית לקווי שירות שימשיכו לפעול תחת הרשות הארצית לתחבורה לפי איזורים גיאוגרפיים, סוג שירות (בינעירוני, עירוני, רכבתי) וכן לרשויות המטרופוליניות עצמן, וזאת על מנת שהתקציב ישקף באופן ישיר את יעדי השירות שהרשות הארצית לתחבורה מעוניינת להשיג וכל זאת לטובת קידום היעילות התחבורתית ובכלל זה הפחתת גודש בדרכים; הפעלת קווי השירות שאינם בתחום רשויות מטרופוליניות;

תכנון תפעול והקמה של מתקנים תחבורתיים, וחדרי מנוחה לנהגים, בדומה למצב כיום. בנוסף, ועל מנת לאפשר העברת סמכויות נוספות לרשות הארצית באופן מדורג אשר יאפשר היערכות מספקת במשרד התחבורה, מוצע לקבוע כי תכנון הקמה ותפעול של שבילי אופניים יכללו בתפקידי הרשות בתום שנתיים ממועד פרסום החוק המוצע, וכי הכנת תכנית אב תחבורתית תיכלל בתפקידי הרשות בתום שישה חודשים ממועד פרסום החוק.

על מנת לאפשר גמישות מסוימת בחלוקת הסמכויות במשרד התחבורה, מאחר שסמכויות מסויימות יעברו לרשות הארצית לתחבורה באופן הדרגתי כמוצע במסגרת הצעת ההחלטה, ואף שרשימת תפקידיה של הרשות הארצית לתחבורה אינה רשימה ממצה כאמור לעיל, מוצע לקבוע כי לא תוגבל סמכותה של שרת התחבורה להטיל על רשות תחבורה ציבורית תחומי אחריות נוספים.

לסעיפים 73 עד 75

מוצע לקבוע את תנאי הכשירות הנדרשים לצורך מינוי מנהל הרשות הארצית לתחבורה על ידי שרת התחבורה במסגרת כך מוצע לקבוע תנאי כשירות אשר ישקפו את הצורך בניסיון ניהולי ומקצועי בתחום התחבורה. על מנת להבטיח רציפות ניהולית בפעילות הרשות הארצית לתחבורה, לאחר כניסתו של החוק לתוקף, מוצע לקבוע הוראת מעבר לפיה ראש הרשות המכהן ערב מועד תחילתו של החוק יוכל להמשיך ולכהן כמנהל הרשות הארצית לתחבורה ציבורית עד לתום תקופת כהונתו כפי שהיתה ערב תחילת החוק המוצע.

לסעיף 76

לנוכח העובדה כי מוצע לקבוע שהרשות הארצית לתחבורה ציבורית תהיה רשות סמך במשרד התחבורה, מוצע לקבוע בחוק כי עובדי הרשות, בדומה למצב היום, יהיו עובדי מדינה וכן הוראות ביחס להתנהלותם. בנוסף, מוצע לקבוע כי המפקח על התעבורה לעניין רישוי ואסדרת תחום התחבורה הציבורית, וכן בתחומים נוספים ככל שיועברו על פי הוראת השרה לרשות הארצית לתחבורה בהתאם להצעת ההחלטה, וכן המנהל כהגדרתו בפקודת מסילות הברזל (להלן – מנהל המסילה) יהיו עובדי רשות תחבורה ציבורית. זאת על מנת לרכז מבחינה ארגונית את כלל הפונקציות העוסקות בתחום התחבורה הציבורית במשרד הן בתחום התשתית והן בתחום ההפעלה. יצוין כי הלכה למעשה, במועד הצעת החלטה זו, המפקח על התעבורה בענייני תחבורה ציבורית ומנהל המסילה, הממונים בהתאם לדין על ידי שרת התחבורה, משתייכים לרשות לתחבורה ציבורית ולכן לא מדובר בשינוי בשיוכם הנוכחי של גורמים אלה.

לסעיף 77

תקציב הסובסידיה לתחבורה ציבורית צפוי לעמוד על יותר מ-16 מיליארד שקלים חדשים בשנת 2024. תקציב זה הופך את תקציב הסובסידיה לאחד התקציבים הגדולים ביותר בתקציב המדינה. לאור זאת, מוצע לקבוע כי תקציב הרשות הארצית לתחבורה ציבורית יקבע בחוק התקציב השנתי בסעיף תקציבי נפרד לנוכח היקפי הסכומים המיועדים לצורך מתן סובסידיות לתחבורה ציבורית ולפיתוחה, וזאת בנפרד מיתר תקציבי משרד התחבורה. בנוסף, מוצע להבהיר כי מנהל הרשות הארצית לתחבורה יהיה הממונה, כהגדרת המונח בהצעת חוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985 על הסעיף התקציבי וזאת על מנת להבטיח את עצמאות הרשות בהיבט התקציבי.

לסעיף 78

על מנת להגביר את עצמאותה של הרשות, מוצע לקבוע מבלי לגרוע מהוראות סעיף 6 לחוק נכסי המדינה, התשי"א-1951, כי מנהל הרשות, יחד עם חשב הרשות, יהיה מורשה לייצג את הממשלה בעסקאות כאמור בסעיפים 4 ו-5 לחוק האמור, למטרת ביצוע הוראות החוק המוצע, ולחתום בשם המדינה על מסמכים הנוגעים לעסקאות כאמור בתחום עיסוקה של הרשות המטרופולינית. יובהר כי אין בכך כדי להעביר לרשות מטרופולינית באופן אוטומטי סמכויות חתימה הנתונות למשרדי ממשלה אחרים או לגופים אחרים בהתאם לדין ולהסמכות הקיימות בנושאים ספציפיים, כמו למשל מקרקעין.

לסעיף 79

מוצע לערוך את התיקונים הנדרשים בפקודת התעבורה לצורך הסמכת הרשות המטרופולינית בעניין מתן רישיונות קו לאוטובוסים ולמוניות שירות בהתאם לסעיפים 43 ו-44 המוצעים, וכן למתן רישיון למיתקן תחבורתי ברשות מטרופולינית בהתאם לסעיף 50 המוצע, קביעת הסדרי העמדת רכב ותעריפי חנייה ואכיפת נסיעה בנתיב תחבורה ציבורית.

לסעיף 81

מוצע לקבוע כי הרשות המטרופולינית שתוקם במטרופולין ירושלים תהיה רשאית, במשך שנתיים מיום הקמתה, להציע לעובד מעובדי העמותה לתכנון, פיתוח ושימור אורבאני - ירושלים, תכנית אב לתחבורה (להלן - צוות תכנית אב) וכן לעובד מעובדי המרכז לניהול תנועה ירושלים, להיקלט כעובדי הרשות, בפטור ממכרז, אם הוא הועסק בצוות תכנית אב ביום התחילה ואם הוא עומד בתנאי הסף לתפקיד .האמור לא יחול על מינוי בעלי התפקידים המיוחדים המפורטים בסימן ז', היינו – היועץ המשפטי, המבקר הפנימי, מהנדס הרשות, מנהל הרשות, משנהו וסגניו ומנהל הכפוף במישרין למנהל הרשות.

עוד מוצע לקבוע כי הרשות המטרופולינית במטרופולין ירושלים, תהיה רשאית להסב אליה את כל ההתקשרויות של צוות תכנית אב הנוגעות לפעילותה.

[3] דיני מדינת ישראל, נוסח חדש 7, התשכ"א, עמ' 173.

[5] דיני מדינת ישראל, נוסח חדש 10, עמ' 266.

[12] דיני מדינת ישראל, נוסח חדש, עמ' 421.

[17] דיני מדינת ישראל, נוסח חדש 23, התשל"ב, עמ' 485.