תוכן עניינים
ב. מטרת החוק המוצע, הצורך בו, עיקרי הוראותיו והשפעתו על הדין הקיים
ד. השפעת תזכיר החוק המוצע על החוק הקיים
ה. השפעת תזכיר החוק המוצע על תקציב המדינה
ו. השפעת תזכיר החוק המוצע על תקנים במשרדי הממשלה וההיבט המינהלי
ז. להלן נוסח תזכיר החוק המוצע ודברי הסבר
2. תיקון חוק התכנון והבניה – הוראת שעה
3. תיקון חוק לקידום הבנייה במתחמים מועדפים (הוראת שעה)
4. תיקון חוק מקרקעי ציבור (פינוי קרקע)
5. תיקון חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו-2018)
תזכיר חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2025), התשפ"ה-2024, פרק __': תכנון ובניה
תזכיר זה מיישם את החלטות הממשלה מיום 1 בנובמבר 2024 בעניין התכנית הכלכלית לשנת 2025, והוא צפוי לעלות על סדר יומה של ועדת השרים המיוחדת לעניין התכנית הכלכלית האמורה, לאחר המועד האחרון למתן הערות הציבור.
תזכיר חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2025), התשפ"ה-2024, פרק __': תכנון ובניה.
סימן א'
החוק המוצע נועד להאיץ את הליך מתן היתרי הבנייה על ידי קביעת לוחות זמנים מחייבים למענה מצד הגורמים המאשרים. זאת במטרה לקצר את זמני ההמתנה ולהפחית עיכובים בירוקרטיים מיותרים, אשר עלולים לעכב את פיתוח התשתיות והבנייה. כמו כן, לטפל באופן מהיר ויעיל בבקשות להיתרי בנייה על ידי מתן אפשרות להעברת בקשות למוסד רישוי ארצי במקרים בהם רשות הרישוי המקומית לא עומדת בזמנים הנדרשים. כמו כן, לשם שמירה על מקרקעי ישראל שהם חלק ממקרקעין בבעלות משותפת עם פרטיים, מוצע לקבוע כי כאשר מוגש לוועדה המקומית תשריט חלוקה במקרקעין אלו, תקבל הוועדה את עמדת רשות מקרקעי ישראל, בתוך פרק זמן קצוב טרם אישור תשריט החלוקה. כמו כן, מוצע כי לא יאשר מוסד תכנון בקשה להיתר בניה במקרקעין, בטרם קבלת התייחסות רשות מקרקעי ישראל. במסגרת זו יתוקן חוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965.
בנוסף, בעקבות מלחמת חרבות ברזל והמחסור החומר בעובדים בענף הבנייה התעוררו קשיים בעמידה בלוחות הזמנים הקבועים בתקנות התכנון והבנייה (רישוי בנייה), התשע"ו–2016, בכל הנוגע לתוקפן של החלטות למתן היתר ושל היתרי בנייה. מוצע, לקבוע כי תוקפן של החלטות למתן היתר או של היתרי בנייה אשר פקעו בתוך 6 חודשים לפני מועד כניסתו לתוקף של חוק זה, או שתוקפן עומד לפקוע בתוך תקופה של 3 חודשים לאחר מועד כניסתו לתוקף, יוארך ב-6 חודשים ממועד פקיעתן המקורי או עד 3 חודשים לאחר כניסתו של חוק זה לתוקף, לפי המאוחר מביניהם. הוראות אלו יחולו אך ורק על החלטות למתן היתר והיתרי בנייה שלא ניתן להאריך את תוקפן לפי התקנות המתוקנות כיום. עוד מוצע כי בהתאם להתקדמות המלחמה וצרכי הענף, שר הפנים רשאי, בצו, להאריך את תקופת ההארכה כאמור בסעיף קטן (א) לתקופה נוספת של עד 3 חודשים.
סימן ב'
מוצע לתקן את החוק לקידום הבנייה במתחמים מועדפים (הוראת שעה), התשע"ד-2014, כך שהוועדה למתחמים מועדפים לדיור תוכל להגדיל (הגדלה שלא תעלה על 20%) שטח של מתחם שהוכרז כמועדף לדיור, וזאת לכל צורך שנדרש ליישום מיטבי של התכנית, ומבלי להביא לעיכובים בהליכי התכנון אשר היו נוצרים לו יהיה ניתן להגדיל את המתחם רק באמצעות תיקון החלטת הממשלה בה הוכרז עליו. יצוין כי הסדר זהה לזה המוצע כעת, קיים כבר כיום לגבי מתחם מועדף לתכנון מוטה תחבורה.
סימן ג'
מוצע לתקן את חוק מקרקעי ציבור (פינוי קרקע), התשמ"א-1981, כך שיינתנו כלים נוספים למדינה למנוע השתלטות בלתי חוקית על מקרקעי ציבור ולהאיץ הליכים לפינוי קרקע שנתפסו שלא כדין. התיקון שם דגש על הרחבת הסמכויות של הרשויות הרלוונטיות, כך שיתאפשר להן לפעול במהירות וביעילות להבטחת השמירה על הקרקע הציבורית לטובת שימושים ציבוריים מתוכננים.
סימן ד'
מוצע לתקן את סעיף 18 לחוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו-2018), התשע"ז-2016, כך שהוראת השעה הפוטרת מתשלום היטל השבחה מתקנים פוטו וולטאיים שונים המנויים בסעיף האמור, תוארך בשנה נוספת וזאת לאור הרצון להמשיך ולעודד הקמת מתקנים כאמור ועמידה ביעדים שנוגעים לעניין זה.
עיקרי התיקונים המוצעים מתמקדים בהגברת היעילות והאחידות בתהליכי הרישוי: מצד אחד, הם מחייבים גורמים מאשרים לעמוד בלוחות זמנים מחייבים ולפרסם נהלי פנייה מסודרים, כדי להבטיח מענה מהיר ומדויק לבקשות להיתרי בנייה; מצד שני, התיקונים מרחיבים את סמכויות רשות הרישוי הארצית לטפל בבקשות להיתרים במקרים של עיכובים מצד הרשויות המקומיות, ובכך מסייעים בקידום פרויקטים ובמניעת חסמים.
בנוסף יתאפשר לוועדה למתחמים מועדפים להגדיל שטח של מתחם מועדף לדיור וזאת לצורך יישום מיטבי של תכנית, וכן יוארך בשנה הפטור מתשלום היטל השבחה למתקנים פוטו ולטאיים מסויימים.
מוצע לתקן את חוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965, חוק לקידום הבנייה במתחמים מועדפים (הוראת שעה), התשע"ד-2014, חוק מקרקעי ציבור (פינוי קרקע), התשמ"א-1981, וחוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו-2018), התשע"ז-2016.
אין.
אין.
תזכיר חוק מטעם משרד האוצר
|
|
|
||||||
|
|
|
סימן א': היתרי בניה |
|||||
|
1. |
בחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965[1] - |
||||||
|
|
|
|
(1) אחרי סעיף 145ב1 יבוא: |
||||
|
|
|
"גורמים מאשרים |
145ב2 |
(א) גורם מאשר כהגדרתו בסעיף 1 לחוק (בסעיף זה – הגורם המאשר) יפרסמו נוהל לעניין קבלת אישורם למתן היתר לפי חוק זה (להלן – נוהל גורם מאשר), בתוך 90 ימים; הנוהל יפורסם באתר האינטרנט של הגופים כאמור ויכלול את ההוראות הבאות: |
|||
|
|
|
|
|
|
|
|
(1) אופן הגשת בקשה לקבלת אישור שבסמכות הגורם המאשר, ואופן הפניה לאותו גורם מאשר. |
|
|
|
|
|
|
|
|
(2) המסמכים הנדרשים לצורך קבלת אישור שבסמכות הגורם המאשר. |
|
|
|
|
|
|
|
|
(3) דרכי המצאה של הפניה או של מסמכים נוספים הנדרשים למתן האישור. |
|
|
|
|
|
|
|
|
(4) נוסח התזכורת כאמור בסעיף קטן (ד). |
|
|
|
|
|
|
|
(ב) מבקש ההיתר יגיש את בקשתו לגורם המאשר בהתאם לנוהל גורם מאשר. |
|
|
|
|
|
|
|
|
(ג) גורם מאשר ישיב לפניה שהוגשה בהתאם לנוהל הגורם המאשר, לא יאוחר משלושים ימים מיום הגשתה (להלן – התקופה למתן אישור). |
|
|
|
|
|
|
|
|
(ד) לא השיב גורם מאשר שפרסם נוהל, יפנה מבקש ההיתר בתזכורת לגורם המאשר. |
|
|
|
|
|
|
|
|
(ה) ניתנה תזכורת כאמור, ישיב הגורם המאשר לא יאוחר מחמישה עשר יום מקבלת התזכורת (להלן – התקופה הנוספת). |
|
|
|
|
|
|
|
|
(ו) על אף האמור בכל דין - |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
(1) לגבי גורם מאשר שפרסם נוהל כאמור בסעיף קטן (א) ולא השיב לבקשה להיתר עד תום התקופה הנוספת, ייחשב הדבר, לכל דבר ועניין, כאילו ניתנה הסכמתו למתן האישור המבוקש; |
|
|
|
|
|
|
|
|
(2) לגבי גורם מאשר אשר לא פרסם נוהל כאמור בסעיף קטן (א) ולא מסר את תשובתו לבקשה בתום התקופה למתן האישור - ייחשב הדבר, לכל דבר ועניין, כהסכמתו למתן האישור המבוקש. |
|
|
|
|
|
|
|
(ז) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהאחריות החלה על הגורם המאשר לפי כל דין. |
|
|
|
|
|
|
|
|
(ח) על אף האמור בסעיף זה, רשות הרישוי תהיה רשאית לסרב לבקשה להיתר, אף בחלוף התקופות האמורות בסעיף זה, אם סברה כי יש במתן ההיתר כדי לגרום לסיכון ממשי לציבור או לפגיעה ממשית בסביבה. |
|
|
|
|
|
|
|
|
(ט) הוראות סעיף זה יחולו על גורמים מאשרים אלה: |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
(1) גורמים מאשרים שאישורם נדרש מכוח תכנית; |
|
|
|
|
|
|
|
|
(2) גורמים מאשרים שנקבעו בתוספת שישית'1. |
|
|
|
|
|
|
|
(י) נקבעה בתכנית הוראה לעניין מתן אישור בשתיקה מטעם גורם מאשר, יחול ההסדר הקבוע בתכנית, אלא אם ההסדר האמור בסעיפים קטנים (א) עד (ז), מקלים על מבקש ההיתר. |
|
|
|
|
|
|
|
|
(יא) שר הפנים יהיה רשאי לתקן את התוספת, בהסכמת השר הממונה על אותו גורם מאשר."; |
|
|
|
|
|
(2) בסעיף 6ב- |
||||
|
|
|
|
|
(א) בסעיף קטן (ב) בהגדרה "תכנית מיתאר ארצית מפורטת לתשתיות לאומיות", הקטע החל במילים "ומצורף לה תשריט של השטח שעליו היא חלה" ועד המילים "לפי סעיף 145(ח)(3)" – יימחק. |
|||
|
|
|
|
|
(ב) בסעיף קטן (ב1) בפסקת משנה (1) במקום "שמונה" יבוא "שישה" ובמקום "נקלטה" יבוא "הוגשה"; |
|||
|
|
|
|
(3) בסעיף 12 - |
||||
|
|
|
|
|
(א) בסעיף קטן (א), במקום "למעט הסמכויות הנותנות לרשות הרישוי המחוזית" יבוא "למעט הסמכויות הנתונות לרשות הרישוי". |
|||
|
|
|
|
|
(ב) בסעיף קטן (ג), במקום "תהיה" יבוא "יהיה" ובמקום "(1) יושב ראש הוועדה המחוזית או ממלא מקומו; (2) מתכנן המחוז" יבוא "רשות רישוי ארצית, כמשמעותה בסעיף 158סא"; |
|||
|
|
|
|
(4) בסעיף 145א – |
||||
|
|
|
|
|
(א) במקום כותרת השוליים יבוא "בקשה להיתר במקרקעי ישראל"; |
|||
|
|
|
|
|
(ב) בסעיף קטן (ב), אחרי "שר הפנים יקבע" יבוא "לעניין סעיף קטן (א)"; |
|||
|
|
|
|
|
(ג) אחרי סעיף קטן (ב) יבוא: |
|||
|
|
|
|
|
|
"(ג) הוגשה בקשה להיתר לגבי מקרקעין בבעלות משותפת של המדינה, רשות הפיתוח או הקרן הקיימת לישראל, יחד עם בעלים אחרים, תיתן רשות מקרקעי ישראל את עמדתה לבקשה להיתר בתוך 45 ימים מיום שהוגשה לה הבקשה; לא תתקבל החלטה בבקשה להיתר אלא אם כן נתקבלה עמדת רשות מקרקעי ישראל או שחלף פרק הזמן למתן עמדתה כאמור, לפי המוקדם."; |
||
|
|
|
|
(5) בסעיף 157ב(א) אחרי "הוועדה המקומית" יבוא "או מהנדס מוסד הרישוי הארצי כהגדרתו בסעיף 158סא לפי העניין, אם ההיתר ניתן על ידי רשות רישוי ארצית כמשמעותה בסעיף 158סא" ואחרי "לא יתנה מהנדס הוועדה המקומית" יבוא "או מהנדס מוסד הרישוי הארצי כאמור"; |
||||
|
|
|
|
(6) בסעיף 158סא(ב)(1)(א), במקום "שמונה" יבוא "שישה" ובמקום "נקלטה" יבוא "הוגשה"; |
||||
|
|
|
|
(7) אחרי התוספת השישית יבוא: |
||||
|
|
|
||||||
|
|
|
||||||
|
|
|
(1) רשות העתיקות; |
|||||
|
|
|
(2) רשות התעופה האזרחית; |
|||||
|
|
|
(3) המשרד להגנת הסביבה; |
|||||
|
|
|
(4) משרד הבריאות, ובלבד שלעניין בקשה להיתר למבנה מורכב, כהגדרתו בתוספת הרביעית לתקנות התכנון והבנייה (הקמת מכון בקרה ודרכי עבודתו), תשע"ח-2018, תקרא התקופה הנוספת 30 ימים; |
|||||
|
|
|
(5) רשות הטבע והגנים.". |
|||||
|
2. |
(א) בתקופה של 6 חודשים מיום תחילתו של חוק זה, יקראו את חוק התכנון והבניה כאילו אחרי סעיף 145ב2 יבוא: |
||||||
|
|
|
"הארכת תוקף היתר ומתן החלטה להיתר |
145ב3 |
(א) מועד תוקפן של החלטות למתן היתר או של היתרי בנייה אשר פקעו בתוך 6 חודשים לפני מועד תחילתו של חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2025), התשפ"ה-2024 (להלן – חוק התכנית הכלכלית), או שתוקפן עומד לפקוע בתוך תקופה של 3 חודשים לאחר מועד תחילתו של חוק התכנית הכלכלית, יוארך ב-6 חודשים ממועד פקיעתן המקורי או עד 3 חודשים לאחר מועד תחילתו של חוק התכנית הכלכלית, לפי המאוחר מביניהם. |
|||
|
|
|
|
|
|
|
(ב) הוראות סעיף קטן (א) יחולו על החלטות למתן היתר והיתרי בנייה שלא ניתן להאריך את תוקפן לפי הוראות שנקבעו לפי סעיף זה. |
|
|
|
|
|
|
|
|
(ג) שר הפנים רשאי, בצו, להאריך את תקופת ההארכה כאמור בסעיף קטן (א) לתקופה נוספת של עד 3 חודשים.". |
|
|
|
|
סימן ב': תכנית מועדפת לדיור |
|||||
|
3. |
בסעיף 3(ז)(2) לחוק לקידום הבנייה במתחמים מועדפים (הוראת שעה), התשע"ד-2014[2], במקום "לפי סעיף 4(ג) הנדרשים לשמש בעיקר את יחידות הדיור במתחם, בהיקף הנדרש לצורך יישום" יבוא "נוספים הנדרשים ליישום". |
||||||
|
|
|
||||||
|
4. |
בסעיף 4(א) לחוק מקרקעי ציבור (פינוי קרקע), התשמ"א-1981[3] - |
||||||
|
|
|
|
(1) אחרי "ולא יאוחר משלושים ושישה חודשים מיום התפיסה" יבוא "ואם היו מקרקעי הציבור מיועדים – לא יאוחר מ-60 חודשים מיום התפיסה"; |
||||
|
|
|
|
(2) בסופו יבוא: |
||||
|
|
|
|
|
"לעניין זה - |
|||
|
|
|
|
|
"דרך", "מיתקני תשתית", "תוכנית" ו-"תשתיות לאומיות" – כהגדרתם בחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-1965[4]; |
|||
|
|
|
|
|
"מקרקעי ציבור מיועדים" - מקרקעין הכלולים בתחום תכנית בת תוקף שייעודם למגורים, תעשייה, מלאכה, מסחר, מלונאות, שטח ציבורי פתוח, דרך, מתקני תשתיות או תשתיות לאומיות, ובלבד שהמקרקעין אינם משמשים בפועל למגורים.". |
|||
|
|
|
סימן ד': אנרגיות מתחדשות |
|||||
|
תיקון חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו-2018) |
5. |
בחוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו-2018), התשע"ז-2016[5], בסעיף 18 המתקן את התוספת השלישית לחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-1965[6], ברישה, במקום "תשע שנים" יבוא "עשר שנים". |
|||||
סעיף 1
סעיף קטן (1) - גורמים מאשרים
גורם מאשר מוגדר בחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965 (להלן – חוק התכנון והבניה), כמי שאישורו או התייעצות עמו הם תנאי (לפי חוק התכנון והבניה או חוק אחר) למתן היתר או לביצוע עבודות לפי היתר, והוא אינו מוסד תכנון. ההוראות לגבי גורמים מאשרים קבועות בפועל בתקנות התכנון והבניה (רישוי בניה). לגורמים אלו סמכות ללא אחריות על השלכות מעשיהם על שוק הדיור, ולחלקם חוסר נכונות לניהול סיכונים. לפי המצב החוקי היום לא קיימים זמנים קצובים למסירת האישור על ידי גורם מאשר, למעט הגורמים המאשרים בבקרת התכן, להם קצובים 30 ימים.
סעיף 145ב1 המוצע
סעיפים קטנים (א) עד (ב)
כיום, אין הסדרה בחוק בנוגע לנוהל הפנייה מול גורם מאשר. מוצע לקבוע כי גורם מאשר יפרסם בתוך 90 ימים מיום תחילתו של החוק נוהל פנייה מסודר לאותו גורם שבו יפרט את כל פרטי המידע, המסמכים והאישורים הנדרשים לצורך הגשת הבקשה להיתר. נקבע אופן הפנייה ופרטי המידע כאמור בדין ספציפי המסדיר את פעילות אותו גורם מוסמך, יחול אותו דין. מבקש היתר יגיש את בקשתו לגורם המאשר בהתאם לנוהל בצירוף כל הנתונים, המסמכים והאישורים.
סעיפים קטנים (ג) עד (ח)
בהתאם לאמור לעיל, מוצע לתקן את החוק כך שגורם מאשר ישיב לפנייה שהגיש מבקש היתר בניה לאישורו, או להתייעצות או לתיאום עימו, בנוגע לבקש להיתר, בתוך 30 ימים מיום הפניה אליו. על אף האמור בכל דין, גורם מאשר כהגדרתו בחוק ישיב לפנייה שהגיש מבקש היתר בנייה בהתאם לנוהל, לקבלת האישור שבסמכותו לצורך קבלת היתר הבנייה, בתוך 30 ימים מיום הפנייה אליו . לא ניתן מענה או תשובה על ידי הגורם המאשר תוך התקופה האמורה, יראו זאת כאילו ניתנה הסכמתו לאישור שבסמכותו. ואם הבקשה הייתה למידע – כאילו אין בידו מידע שיש בו כדי להשפיע על הבקשה להיתר כאמור. יובהר כי אין באמור כדי לגרוע מהאחריות החלה על הגורם המאשר. ככל שיש לגורם מאשר דרישות או הבהרות ממבקש ההיתר, לצורך מתן האישור שבסמכותו, יפנה למבקש ההיתר תוך 10 ימים מיום הגשת הפניה עם פירוט הליקויים או החוסרים והתיקונים או ההשלמות הנדרשות. פנה גורם מאשר למבקש היתר בדרישות או הבהרות, ישיב למענה שהתקבל מאת מבקש ההיתר תוך פרק הזמן הנותר לו מאותה תקופה. לא השיב הגורם המאשר בזמן הנותר לו, יראו זאת כאילו ניתנה הסכמתו לאישור הבקשה להיתר. רשות רישוי רשאית לסרב לבקשה להיתר אם סברה אף בחלוף התקופה הרלוונטית לפי דין, כי יש במתן ההיתר כדי לגרום לסיכון ממשי לציבור.
סעיפים קטנים (ט) ו- (יא)
מוצע כי הוראות סעיף זה יחולו על גורמים מאשרים שיימנו בתוספת לחוק שניתנת לתיקון על ידי השר בהסכמת השר הממונה על אותו גורם מאשר, ולגורמים שאישורם נדרש למתן היתר מכוח התכנית. עוד מוצע כי שר הפנים רשאי לתקן את התוספת האמורה בהסכמת השר הממונה על אותו גורם מאשר. התוספת תכלול את הגורמים המאשרים שהם – רשות העתיקות, רשות שדות התעופה, המשרד להגנת סביבה, משרד הבריאות, רשות הטבע והגנים.
לעניין האישור הנדרש מאת משרד הבריאות, רשות הרישוי תאשר את הבקשה להיתר בחלוף התקופה לאישור. בנוגע למבנה מורכב, ינתנו 30 יום נוספים לאישור משרד הבריאות, ולאחרם אם לא תתקבל התייחסות תאושר הבקשה.
לעניין האישור הנדרש מהמשרד להגנת הסביבה, רשות הרישוי תאשר את הבקשה להיתר אם סברה שאין במתן האישור כדי לגרום סיכון ממשי לציבור, במקום שעולה חשש לסיכון הציבור, רשות הרישוי יכולה להטיל על מבקש ההיתר להעביר חוות דעת סביבתית בהתאם לסמכותה לפני מתן החלטתה.
במקום שנקבע בתכנית הוראות מיוחדות לעניין הסכמה בשתיקה של גורם מאשר יחולו ההנחיות האמורות.
סעיף קטן (2) פסקה (א)
ישנן תוכניות מתאר ארציות מפורטות לתשתיות לאומיות, מכוחן ניתן להוציא היתרי בנייה, אשר אינן כוללות תשריט. כך למשל, תמ"א 1 כוללת הוראות מפורטות לתשתיות לאומיות כגון מתקני מים וביוב, אתרי סילוק וטיפול בפסולת, מתקני אגירת חשמל ומתקנים לייצור חשמל מאנרגיה מתחדשת, אך אינה כוללת תשריט המסמן את מיקום התשתיות הלאומיות האמורות. על מנת לאפשר רישוי באמצעות רשות הרישוי הארצית גם בנוגע למתקני התשתית האמורים, מוצע לתקן את סעיף 6(ב) לחור כך שניתן יהיה להגיש בקשות להיתר לרשות הרישוי של הוועדה לתשתיות לאומיות בתוכנית מתאר ארציות מפורטות לתשתיות לאומיות, מכוחן ניתן להוציא היתרי בנייה, אשר אינן כוללות תשריט.
סעיף קטן (2) פסקה (ב)
מבדיקה שערך מינהל התכנון נמצא כי עיקר העיכובים בהליך מתן היתר ברשות הרישוי המקומית נובע מתנאים מקדמיים (שלא נקבעו בתוכנית) הנדרשים על ידי רשות הרישוי טרם קליטת הבקשה להיתר. בהתאם לכך, ועל מנת לייעל את הליך הרישוי של תשתיות מסוג זה ומתן מענה למקרים בהם תשתיות חוצות מרחבי תכנון, מוצע לתקן את סעיף 6(ב)(ב1) לחוק התכנון והבניה כך שניתן להעביר בקשה להיתר לעניין מתן הרשאה לפי תוכנית מיתאר ארצית לפי סעיף 145(ח)(3) לחוק התכנון והבניה, ולעניין מתן היתר לפי תוכנית מפורטת לתשתיות לאומיות שאישרה ועדה מחוזית אם חלפו שישה חודשים מהמועד בו הוגשה הבקשה ברשות הרישוי המקומית, במקום המצב הקיים כיום לפיו היזם יכול לעשות כן לאחר שחלפו שמונה חודשים ממועד קליטת הבקשה.
סעיף קטן (3)
בהתאם למצב החוקי כיום, סמכויות הרישוי בשטחים גליליים נתונות לרשות הרישוי המחוזית. לצורך ייעול הליכי הרישוי, ועבודת הוועדות המחוזיות, מוצע לתקן את סעיף 158סא לחוק התכנון והבניה כך שמוסד רישוי ארצי יוכל לתת היתרים בשטחים גליליים כמשמעותם בסעיף 271 לחוק התכנון והבניה.
סעיף קטן (4)
ההסדר הקיים בסעיף 137 לחוק התכנון והבניה, מאפשר לבעלים יחיד במקרקעין משותפים להגיש לוועדות המקומיות לתכנון ובניה תשריטי חלוקה של מקרקעין בבעלות משותפת עם המדינה, רשות הפיתוח וקק"ל, וזאת מבלי שתידרש הסכמת כלל הבעלים במקרקעין. כך, פעמים רבות תשריטי חלוקה בחלקות בבעלות משותפת עם קרקעות המדינה מוגשים על ידי הבעלים הפרטיים ונדונים בוועדות התכנון, במרבית המקרים, מבלי שהובאו לידיעת רשות מקרקעי ישראל. מצב דברים זה יוצר לרוב חלוקה שגויה בבסיסה או כזו שאיננה מיטבית וגורעת למעשה מזכויות המדינה במקרקעיה.
כמו כן, בחינת ההסדר הקיים בסעיף 145א לחוק התכנון והבניה לגבי בקשות להיתרי בניה מעלה כי ההסדר אינו כולל כל התייחסות למקרקעין בבעלות משותפת של המדינה עם בעלים אחרים, וכי מצב זה לא נכנס תחת ההסדר הייחודי לגבי מתן הסכמת רשות מקרקעי ישראל לבקשה להיתר בניה במקרקעי ישראל. מכיוון שכך, סד הזמנים הנתון בידי הרשות לבחינת בקשות להיתרי בניה במקרקעין בבעלות משותפת אינו מאפשר את השלמת כלל הבדיקות הנדרשות לגיבוש מענה להן ומתן התייחסות בזמן.
כל אלו גורמים למצב שבו בקרקעות בבעלות משותפת של המדינה (למשל כ-250,000 דונם במחוז הצפון), קיים קושי לבצע פיתוח מיטבי של הקרקע וזכויות בנייה על מנת לקדם בנייה של יחידות דיור ותשתיות.
בנוסף, מוצע לתקן את סעיף 145א לחוק התכנון והבניה ולקבוע כי בקרקעות בבעלות משותפת יחד עם קרקעות המדינה, לא יאשר מוסד תכנון בקשה להיתר בניה במקרקעין, בטרם קבלת התייחסות רשות מקרקעי ישראל, בדומה להסדר הקבוע כיום ביחס למקרקעי ישראל.
סעיף קטן (5)
בהתאם למצב החוקי כיום, הסמכות לתת אישור תחילת עבודה היא של מהנדס הוועדה המקומית, אף במקרים בהם היתר הבניה ניתן על ידי רשות הרישוי הארצית. לצורך ייעול הליכי הרישוי, מוצע לתקן את סעיף 157ב לחוק התכנון והבנייה, כך שבמקרים בהם רשות הרישוי הארצית נתנה את היתר הבניה, מתן אישור תחילת עבודה לפי הסעיף האמור יהיה נתון למהנדס מוסד רישוי ארצי.
סעיף קטן (6)
בעניין בקשות למגורים הכוללות 80 יחידות דיור, מוצע לקבוע כי יזם יוכל לפנות לרשות הרישוי הארצית לאחר שחלפו שישה חודשים ממועד הגשת הבקשה להיתר לרשות הרישוי המקומית, במקום המצב הקיים כיום לפיו היזם יכול לעשות כן לאחר שחלפו שמונה חודשים ממועד קליטת הבקשה. לכן, מוצע לתקן את סעיף 158סא(ב)(1) כך שניתן יהיה להעביר בקשה להיתר הכוללת בנייה של 80 יחידות דיור לפחות למוסד הרישוי הארצי אם חלפו חמישה חודשים מהמועד בו הוגשה הבקשה ברשות הרישוי המקומית.
סעיף 2 בעקבות מלחמת חרבות ברזל והמחסור החומר בעובדים בענף הבנייה התעוררו קשיים בעמידה בלוחות הזמנים הקבועים בתקנות התכנון והבנייה (רישוי בנייה), התשע"ו–2016, בכל הנוגע לתוקפן של החלטות למתן היתר ושל היתרי בנייה. מוצע, לקבוע כי תוקפן של החלטות למתן היתר או של היתרי בנייה אשר פקעו בתוך 6 חודשים לפני מועד כניסתו לתוקף של חוק זה, או שתוקפן עומד לפקוע בתוך תקופה של 3 חודשים לאחר מועד כניסתו לתוקף, יוארך ב-6 חודשים ממועד פקיעתן המקורי או עד 3 חודשים לאחר כניסתו של חוק זה לתוקף, לפי המאוחר מביניהם. הוראות אלו יחולו אך ורק על החלטות למתן היתר והיתרי בנייה שלא ניתן להאריך את תוקפן לפי התקנות המתוקנות כיום. עוד מוצע כי בהתאם להתקדמות המלחמה וצרכי הענף, שר הפנים רשאי, בצו, להאריך את תקופת ההארכה כאמור בסעיף קטן (א) לתקופה נוספת של עד 3 חודשים.
סעיף 3 כיום, הוועדה למתחמים מועדפים (להלן – ותמ"ל) מוסמכת לדון במתחם מועדף לדיור שהוכרז ככזה על ידי הממשלה (או ועדת שרים שהוסמכה לכך). בהתאם לחוק לקידום הבנייה במתחמים מועדפים (הוראת שעה), התשע"ד- 2014 (להלן – חוק הותמ"ל), בהכרזה על מתחם מועדף לדיור יש לציין את גודל המתחם. עם זאת החוק האמור מסמיך את הותמ"ל להגדיל את השטח ב- 20% ואולם זאת רק לצורך שטחים ביעודים מסויימים שהם מבני ציבור, שטח ציבורי פתוח, חניה, דרכים ותשתיות ואשר נדרשים לשמש בעיקר את יחידות הדיור במתחם.
על מנת להביא לתכנון מיטבי, שיעור ניכר של תכניות נדרשות לתיקון ההכרזה של המתחם על מנת לאפשר את הגדלת שטח המתחם ליעודים אחרים והדבר מעכבאת קידום הליכי התכנון. לפיכך מוצע לתקן את סעיף 3(ז)(2) לחוק הותמ"ל כך שסמכות הותמ"ל להגדלת שטח המתחם מועדף לדיור לא תהא מוגבלת ליעודים מסויימים, אלא תהא סמכות להגדיל לכל צורך הנדרש ליישום מיטבי של התכנון (עם זאת תיוותר המגבלה שסך ההגדלה לא יעלה על 20%). יצוין שלמעשה התיקון המוצע יביא להשוואת סמכות הותמ"ל לגבי מתחמים מועדפים לדיור, עם הסמכות הקיימת לה כיום לגבי מתחמים מועדפים לתכנון מטה תחבורה לפי סעיף 3א(ה)(2) לחוק הותמ"ל.
סעיף 4 מקרקעי ישראל פרושים על פני שטח נרחב. משכך, אין ביכולתה של רשות מקרקעי ישראל לבצע פיקוח הדוק ורצוף על כל הקרקעות שבניהולה, והדבר פותח פתח לפלישה בלתי מבוקרת לקרקע, שאף עשוי לחלוף זמן עד לאיתורה בידי מפקחי רשות מקרקעי ישראל. פלישה למקרקעי ישראל פוגעת פגיעה קשה במשאב ציבורי ובנוסף, לעיתים תכופות היא מעכבת פיתוח ובנייה במקרקעין. בשנים האחרונות מתחדד הצורך בכלי אכיפה יעילים למיגור הפלישות שכן פעמים רבות הפלישות מונעות שיווק של אלפי יחידות דיור, והימשכות ההליכים המשפטיים אינה מאפשרת פינוי יעיל ומהיר של הקרקע בכדי שניתן יהיה לממש את ייעודה.
בהתאם להוראה הקבועה כיום בחוק מקרקעי ציבור (פינוי קרקע), התשמ"א-1981, לא ניתן להוציא צו סילוק יד מנהלי לגבי פלישה לקרקע שהתרחשה לפני יותר מ-36 חודשים. בנסיבות אלה, הכלי היחיד העומד לרשות המדינה לפינוי הפלישה הוא ניהול הליכים משפטיים הנמשכים בדרך כלל פרק זמן ארוך. מנתוני רשות מקרקעי ישראל לגבי חמש השנים האחרונות עולה כי שיעור ההצלחה בפינוי פלישות כאלו הוא נמוך יחסית ועומד על 50% בלבד מכלל הפלישות הישנות. הרחבת התקופה במסגרתה ניתן יהיה לפעול להוצאת צו סילוק תוביל לכך שכמות הפלישות תרד באופן משמעותי, וכך ישוחררו שטחים נדרשים לפיתוח ולשיווק. לכן, מוצע לתקן את חוק מקרקעי ציבור (פינוי קרקע), התשמ"א-1981, ולקבוע כי במקרה של תפיסת קרקע שלא כדין, ניתן יהיה להוציא צו מנהלי בתוך תקופה של 60 חודשים מיום התפיסה ולא 36 חודשים מיום התפיסה כפי שקבוע בחוק כיום. זאת במטרה לאפשר התמודדות באמצעים מנהליים עם מספר גדול יותר של פלישות.
סעיף 5 בהחלטת הממשלה מס' 465 מיום 25 באוקטובר 2020 שעניינה קידום אנרגיה מתחדשת במשק החשמל ותיקון החלטות ממשלה, רשמה הממשלה בפניה את היעד שקבע שר האנרגיה לפיו עד לשנת 2030, יש להגיע למצב בו 30% מהחשמל המיוצר ייוצר באמצעות אנרגיות מתחדשות. על מנת לעמוד ביעד האמור, נדרש להקים מתקני יצור באנרגיות מתחדשות שסך הספקם יעמוד על 16,000 מגה-ואט, ונכון לסוף שנת 2023 הוקמו מתקני יצור כאמור שסך הספקם הוא כ- 6,000 מגהואט בלבד. כיום סעיף 18 לחוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו-2018), התשע"ז-2016 קובע כי עד לתום שנת 2025 לא תחול חובת תשלום היטל בשל השבחה בשל הקמת מתקנים פוטו ולטאיים המנויים בסעיף האמור. להערכת גורמי המקצוע אם לא יוארך הפטור האמור, בשנת 2026 לא יוקמו כלל מתקנים פוטו ולטאיים שכאלה, בעוד שהארכת הפטור בשנה נוספת עד לתום שנת 2026 תביא להערכת גורמי המקצוע, להקמה של מתקנים כאמור אשר סך הספקם מוערך בכ- 1,000 מגה-ואט. לפיכך מוצע להאריך את הפטור האמור עד לתום שנת 2026. יצוין כי במקביל להארכה זו תבוצע עבודת מטה לבחינת כלים ליצירת וודאות לענין גובה היטל ההשבחה, וזאת מכיון שליזמים המעונינים להקים מתקנים המפורטים בסעיף 18 האמור, נדרשת ודאות בפרט לאור משך הבחינה הדרוש לקבלת אישור מבעל הרישיון ספק שירות חיוני שלפי חוק משק החשמל, התשנ"ו-1996 כי ניתן לחבר את המיתקן לרשת החשמל.