תזכיר חוק
א. שם החוק המוצע
חוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים (תיקון מס' 4 והוראת שעה)(תיקון מס' 3), התשפ"ה-2024
ב. מטרת החוק המוצע, הצורך בו, עיקרי הוראותיו והשפעתו על הדין הקיים
הארכה ב-4 חודשים של הוראת השעה שעניינה הארכת התקופות הקבועות בסעיף 10א והסדרים נוספים הנוגעים לכליאתם של לוחמים בלתי חוקיים. זאת, לאור היקף הכלואים שנתפסו במהלך מלחמת "חרבות ברזל" ולאור המשך הלחימה, הן ברצועת עזה והן בלבנון והצרכים הביטחוניים הנובעים מהמלחמה.
תזכיר חוק מטעם משרד הביטחון:
תזכיר חוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים (תיקון מס' 4 והוראת שעה – חרבות ברזל)(תיקון מס' 3), התשפ"ה-2024
|
|
|
|
||||||
|
1. |
בחוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים (תיקון מס' 4 והוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד-2023[1] (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 2 - |
|
||||||
|
|
|
|
(1) האמור ברישה יסומן סעיף קטן (א) ובמקום "כ"ט בחשוון התשפ"ה (30 בנובמבר 2024)" יבוא "ב' בניסן התשפ"ה (31 במרץ 2025) (להלן – תקופת הוראת השעה)"; |
|
||||
|
|
|
|
(2) פסקאות (6) ו-(7) יימחקו; |
|
||||
|
|
|
|
(3) אחרי סעיף קטן (א) יבוא - |
|
||||
|
|
|
|
|
"(ב) בתקופת הוראת השעה יחולו הוראות אלה: |
|
|||
|
|
|
|
|
|
(1) דיונים לפי סעיפים 5 ו-6 יתקיימו שלא בנוכחות הכלוא אלא בהשתתפותו בדרך של היוועדות חזותית, ויחול לעניין זה סעיפים 15 ו-16 לחוק קיום דיונים בהיוועדות חזותית בהשתתפות עצורים, אסירים וכלואים (הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד-2023, בשינויים המחויבים ובשינוי זה: על אף האמור בסעיף 15(2)(ב)(2) לחוק האמור, אם הכלוא אינו מיוצג, ניתן לקיים את הדיון בלא נוכחות בא כוחו; אין בהוראות פסקה זו כדי לגרוע מהוראות סעיף 5(ה) לעניין קיום דיון שלא בנוכחות הכלוא או בא כוחו, ומהוראות סעיף 6 לעניין הסמכות להורות שכלוא לא ייפגש עם עורך דין; |
|
||
|
|
|
|
|
|
(2) (א) קבע שר הביטחון מקום כליאה כאמור בסעיף 3א(ב), ימנה מבקרים רשמיים למיתקן הכליאה הצבאי הקיים במקום הכליאה (בפסקה זו – מיתקן כליאה); (ב) מינוי כאמור בפסקת משנה (א) יכול שיהיה למיתקן כליאה מסוים או לחלק ממנו ויכול שיהיה כללי; (ג) ליושב ראש ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, ליושב ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, לשופט של בית המשפט העליון, ליועץ המשפטי לממשלה ולפרקליט הצבאי הראשי יהיו סמכויות של מבקר רשמי לגבי כל מיתקן כליאה; לשופט של בית משפט מחוזי יהיו סמכויות של מבקר רשמי לגבי כל מיתקן כליאה; מבקר רשמי לפי פסקת משנה זו יישא תעודה מתאימה; (ד) בכל מיתקן כליאה תהיה רשימה של שמות המבקרים הרשמיים שמונו על ידי השר לפי פסקת משנה (א) ורשימה של שמות מבקרים רשמיים מכוח כהונתם לפי פסקת משנה (ג); (ה) מבקר רשמי רשאי בכל עת להיכנס למיתקן כליאה שבו הוסמך לבקר ולבדוק את התנאים שבו, את דרכי הטיפול בכלואים, את ניהולו התקין של מיתקן הכליאה ואת התאמתם של כל אלה להוראות הדין ולהוראות אחרות; (ו) לשם ביצוע תפקידיו רשאי מבקר רשמי להיכנס לכל מקום במיתקן הכליאה ולשוחח עם כל כלוא, אף שלא בנוכחות מפקד מיתקן הכליאה או אדם אחר; (ז) כלוא רשאי לפנות אל מפקד מיתקן הכליאה ולבקש ריאיון עם מבקר רשמי; מפקד מיתקן הכליאה יעביר את הבקשה למבקר הרשמי בצירוף הערותיו; אין מבקר רשמי חייב להיענות לבקשות ריאיון; (ח) על אף האמור בפסקת משנה (ה), שר הביטחון או מי שהוא הסמיכו לכך, רשאי, לפי שיקול דעתו, שלא להרשות ביקור של מבקר רשמי בזמן פלוני, במיתקן הכליאה או במקום מסוים בתוך מיתקן הכליאה, אם הוא סבור שמטעמים של ביטחון המדינה או מטעמים של ביטחון מיתקן הכליאה והמשמורת הבטוחה של הכלואים, יש למנוע באותה שעה את הביקור; שר הביטחון או מי שהוא הסמיכו לכך, לפי העניין, יסביר בכתב, לפי בקשתו של מבקר רשמי שנמנע ממנו ביקור, מדוע נמנע הביקור; (ט) נמנע ביקור של מבקר רשמי כאמור בפסקת משנה (ח), יקבע שר הביטחון או מי שהוא הסמיכו לכך, לפי העניין, ביקור חדש למבקר הרשמי, מוקדם ככל האפשר לאחר שחדלה להתקיים העילה שבשלה נמנע ביקורו; (י) מפקד מיתקן הכליאה וכל בעל תפקיד בו ימסור למבקר רשמי, לפי דרישתו, כל מידע, מסמך או דבר שידרוש לצורך מילוי תפקידו, אולם מידע מסווג יימסר לפי דרישה רק למבקרים רשמיים בעלי התאמה ביטחונית מתאימה, כמשמעותה בסעיף 15 לחוק שירות הביטחון הכללי, התשס"ב-2002; (יא) בתום הביקור, יערוך המבקר הרשמי דוח על ביקורו ויעבירו להתייחסות מפקד מיתקן הכליאה; (יב) דוח המבקר הרשמי והתייחסות מפקד מיתקן הכליאה, כאמור בפסקת משנה (יא), יוגשו לשר הביטחון ולרמטכ"ל והעתק מהם יימסר ליועץ המשפטי לממשלה, לפרקליט הצבאי הראשי וליושב ראש ועדת החוץ והביטחון של הכנסת." |
|
||
|
תחילה והוראת מעבר |
2. |
(א) תחילתו של חוק זה ביום א' בכסלו התשפ"ה (1 בדצמבר 2024) (להלן – יום התחילה). |
|
|||||
|
|
|
(ב) ביום התחילה יראו כאילו הוארך תוקפה של ההכרזה לפי סעיף 10א לחוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים, התשס"ב-2002, שעמדה בתוקף ערב יום התחילה[2], עד יום ל' בשבט התשפ"ה (28 בפברואר 2025), ויראו את ההכרזה האמורה כאילו ניתנה לפי הסעיף האמור כנוסחו בחוק זה. |
|
|||||
דברי הסבר
כללי
חוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים, התשס"ב-2002 (להלן – חוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים), מסדיר, בין השאר, את הסמכויות החוקיות להחזקה במשמורת של לוחם בלתי חוקי (להלן – לב"ח) וקובע את בעלי התפקידים המוסמכים לכך ואת תקופות הכליאה טרם הבאת לב"ח לביקורת שיפוטית בבית משפט. החוק כולל הוראות שונות אשר חלות על כליאת לב"חים בעת שגרה, ולצד זאת הוראות מיוחדות אשר חלות במצבי לחימה.
ביום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023) פתחו ארגוני הטרור ברצועת עזה במתקפת פתע רצחנית כנגד אזרחיה של מדינת ישראל. נוכח מתקפה זו, ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי (להלן – ועדת השרים) החליטה על נקיטת פעולות צבאיות משמעותיות בשל המלחמה שנכפתה על מדינת ישראל. הודעה על החלטת ועדת השרים נמסרה לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת ביום כ"ג בתשרי התשפ"ד (8 באוקטובר 2023).
במהלך המלחמה שהחלה בעקבות מתקפת הפתע – מלחמת 'חרבות ברזל' – עצרו כוחות הביטחון עצורים רבים שיש יסוד סביר להניח שעונים להגדרת לב"ח בחוק, אשר לקחו חלק בפעולות איבה כנגד מדינת ישראל או נמנו עם כוח שמבצע פעולות איבה כאמור.
לפי סעיף 10א(א) לחוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים, נתונה לממשלה הסמכות להכריז כי המלחמה או הפעולה הצבאית מצריכה תחולה של הוראות הפסקאות הכלולות באותו סעיף. בהתאם לכך, ביום כ"ח בתשרי התשפ"ד (10 באוקטובר 2023), הכריזה הממשלה על שינויים בהוראות החוק בהתאם לסמכותה מכוח סעיף 10א לחוק. הכרזה זו אושרה על ידי ועדת החוץ והביטחון של הכנסת ביום כ"ה בתשרי התשפ"ד (12 באוקטובר 2023). מאז, נערכו מספר הכרזות נוספות מכוח סעיף זה, לאחר כל שינוי במצב החוקי ובהתאם למשך האפשרי הקבוע בחוק לתוקפה של הכרזה – שלושה חודשים.
נוכח ההיקף החריג של האנשים שנכלאו במסגרת המלחמה, הממשלה התקינה את תקנות שעת חירום (מועדים לטיפול בלוחמים בלתי חוקיים בעת מלחמה או פעולות צבאיות), התשפ"ד-2023 (להלן – התקנות), שכן הוראות החוק הקיימות לא אפשרו לתת מענה הולם להיקף הלב"חים הכלואים. התקנות, שתוקנו שוב בהמשך, נקבעו לנוכח הצורך בהארכת המועדים הקבועים בחוק מעבר לאלו המנויים בו, הן ביחס למועדים הנוגעים להחלטות בעניין צווי הכליאה לפי החוק והן ביחס לסמכות למנוע פגישת כלוא עם עורך דין.
בהמשך, על רקע מועד פקיעתן של תקנות שעת החירום בחלוף שלושה חודשים מהתקנתן ומספר העצורים הרב שנתפסו במהלך התמרון הקרקעי של כוחות צה"ל ברצועת עזה, ביום ו' בטבת התשפ"ד (18 בדצמבר 2023) פורסם תיקון לחוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים, התשס"ב-2002 – חוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים (תיקון מס' 4 והוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד-2023 (להלן – תיקון החוק). כחלק מתיקון החוק נקבעה הוראת שעה למשך ארבעה חודשים מיום תחילתה, שקבעה שינויים זמניים בסעיף 10א(א) לחוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים שיחולו בעקבות ההכרזה על שינויים בתחולת החוק לפי סעיף 10א האמור (להלן – הוראת השעה). שינויים אלה כוללים שינויים שנקבעו בתקנות, תוך הארכה של חלק מהמועדים בהתאם לנסיבות העדכניות.
ביום כ"ח באדר ב', התשפ"ד (7 באפריל 2024) פורסם חוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים (תיקון מס' 4 והוראת שעה – חרבות ברזל)(תיקון), התשפ"ד-2024, אשר האריך את תוקף הוראת השעה עד ליום כ"ה בתמוז התשפ"ד (31 ביולי 2024) תוך קיצור משך הזמן המירבי שבמהלכו ניתן למנוע מפגש של כלוא עם עורך דין.
לאור המשך הלחימה והתמרון הקרקעי של כוחות צה"ל ברצועת עזה והעלייה הנוספת במספר העצורים מכוח החוק, ביום כ"ד בתמוז התשפ"ד (30 ביולי 2024) פורסם חוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים (תיקון מס' 4 והוראת שעה – חרבות ברזל)(תיקון מס' 2), התשפ"ד-2024, אשר האריך את תוקף הוראת השעה ליום כ"ט בחשוון התשפ"ה (30 בנובמבר 2024) תוך קיצור משך הוראת הכליאה הזמנית, קיצור מועד הביקורת השיפוטית וקיצור תקופת מניעת המפגש עם עורך דין. כמו כן, תיקון זה כלל הוספת הסדר ייעודי בנוגע לקטינים המוחזקים מכוח הוראות החוק והסדרת מוסד "מבקר רשמי" במתקני הכליאה הצבאיים בהם מוחזקים לב"חים, בדומה להסדר הקיים בפקודת בתי הסוהר, בשינויים ובהתאמות המחויבים.
בהתאם לנוסח העדכני של הוראת השעה, לאחר התיקון שנעשה בה, משך הוראת הכליאה הזמנית עד להוצאת צו כליאה קבוע עומד כיום על 30 ימים לכל היותר; יש לקיים ביקורת שיפוטית על צו כליאה קבוע תוך 45 ימים מיום הכליאה; תקופת מניעת המפגש עם עורך דין עומדת על 21 ימים מיום הכליאה, כאשר בסמכות הממונה מכוח החוק להאריך משך זה עד 45 ימים מיום הכליאה, ובסמכות שופט בית המשפט המחוזי להאריך משך זה עד 75 ימים מיום הכליאה.
בימים אלה, ממשיכים כוחות הביטחון לערוך מעצרים רבים מכוח הוראות החוק, על רקע המשך התמרון הקרקעי ברצועת עזה והלחימה בשטח לבנון. בעת הזו, ישנם למעלה מאלפיים כלואים המוחזקים בהתאם להוראות החוק. התמשכות מצב הלחימה והמספר חסר התקדים של כלואים שנעצרו מכוח החוק, מחייבים את הארכת הוראת השעה. זאת, תוך המשך בחינת התאמת הוראות החוק לנסיבות המלחמה העדכניות – ביחס למספר הכלואים הכולל, מספר הכלואים החדשים שנעצרו לאחרונה והצפי להמשך פעילות כוחות הביטחון. יודגש כי בחינה זו תמשך במהלך תקופת פרסום תזכיר חוק זה והתקדמות הליכי החקיקה, כאשר המועדים המוצעים עשויים להשתנות בהתאם לנסיבות העדכניות.
על רקע מספרם הרב של הלב"חים, מספר העצורים שנעצרו בתקופה האחרונה והצפי להמשך פעילות המעצרים על-ידי כוחות הביטחון, לצד המורכבות שבעריכת מעצרים בשתי חזיתות באותה העת, נמצא כי בעת הנוכחית עדיין נדרשים ההסדרים שנקבעו בנוסחה העדכני של הוראת השעה, ובכלל זה הארכת חלק ממשכי הזמן הקבועים בחוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים. זאת, על מנת לאפשר את פרקי הזמן הנדרשים לעריכת חקירות ללב"חים, שהן חקירות מורכבות, אשר עולה מהן מידע חיוני לביטחון המדינה ולטובת מניעת סיכון לחיי אדם. כמו כן, טרם הוצאת צו כליאה קבוע ללב"ח, נערך שימוע לכלוא ובחינה פרטנית למעמיקה של עניינו, ורק לאחר מכן מתקבלת החלטה. מדובר בהליך ארוך ומורכב, ונוכח מספרם חסר התקדים של הכלואים נוצר הצורך האמור בהארכת מועדים.
על רקע האמור, מוצע להאריך את הוראת השעה בארבעה חודשים, כך שתעמוד בתוקף עד ליום ב' בניסן התשפ"ה (31 במרץ 2025).
סעיף 1
פסקת משנה (1) - כאמור, לאור המשך פעילות צה"ל ברצועת עזה ובדרום לבנון שבמסגרתן נעצרים לב"חים רבים נדרש להאריך את הוראת השעה ב-4 חודשים נוספים, קרי עד ליום 31 במרץ 2025.
פסקאות משנה (2) ו-(3) – פסקאות (6) ו-(7) שבסעיף 2 להוראת השעה הנוכחית מסדירות את קיום הדיונים בדרך של היועדות חזותית (פסקה (6)) ואת מוסד המבקר הרשמי שהתווסף להוראת השעה במסגרת התיקון האחרון מחודש יולי 2024 (פסקה (7)). לפי נוסחה העדכני של הוראת השעה תוקפן של פסקאות אלה מותנות בקיומה של הכרזה לפי סעיף 10א לחוק, קרי הכרזה של הממשלה, באישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, כי המלחמה או הפעולות הצבאיות המשמעותיות עליהן הוחלט לפי סעיף 40 לחוק יסוד: הממשלה מצריכות תחולה של ההוראות המיוחדות הקבועות בסעיף 10א לחוק. לאחר בחינה וחשיבה נוספת שהתקיימה, נמצא כי לא נכון להכפיף את תוקפן של פסקאות (6) ו-(7) להכרזה האמורה אלא נכון שההסדרים הקבועים בהן יעמדו ברשות עצמם וללא קשר לקיומה של ההכרזה. יובהר, כי הסדרים אלה עדיין יהיו חלק מהוראת השעה. לפיכך, בפסקת משנה (2) מוצע למחוק את הפסקאות האמורות מהוראת השעה שנקבעה בסעיף 10א לחוק ותחת זאת לקובעם במסגרת פסקת משנה (3) המוצעת. יודגש, כי משמעות התיקון המוצע היא ניתוק הקשר בין ההכרזה שלפי סעיף 10א לחוק לבין הסדרים אלה, שכן ייתכן שיהיה עדיין צורך בהם, גם אם לא תהיה הצדקה להארכת ההכרזה. עוד יובהר, כי אין שינוי בתוכן ההסדרים האמורים לגופם, למעט תיקון קל בסעיף העוסק במוסד המבקר הרשמי (סעיף קטן (ב)(2)(ג) לנוסח המוצע) שעניינו מחיקת המגבלה שלפיה שופט בית משפט מחוזי רשאי לבקר רק במתקן כליאה שבמחוז שיפוטו.
סעיף 2
התוקף של הוראת השעה הנוכחית עתיד להסתיים ביום כ"ט בחשוון התשפ"ה (30 בנובמבר 2024). לפיכך, מוצע לקבוע כי התיקון המוצע ייכנס לתוקפו ביום א' בניסן התשפ"ה (1 בדצמבר 2024).
לצד זאת, ביום כ"ז באלול התשפ"ד (30 בספטמבר 2024) האריכה הממשלה את תוקף ההכרזה שלפי סעיף 10א לחוק עד ליום פקיעתה של הוראת השעה הנוכחית, קרי עד ליום כ"ט בחשוון התשפ"ה (30 בנובמבר 2024). כעת, לצד הארכת הוראת השעה, מוצע כי תוקפה של ההכרזה יוארך במסגרת תיקון זה למשך שלושה חודשים נוספים (בהתאם למשך הזמן המירבי האפשרי בחוק), בשל הצרכים הביטחוניים הקיימים ובישם לב להערכות גורמי הביטחון. יובהר, כי קביעת הארכת ההכרזה בתיקון זה באה במקום ההליך המעוגן בחוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים למתן ההכרזה שלפי סעיף 10א לחוק, הכולל הכרזה של הממשלה ואישור של ההכרזה על ידי ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, כאשר הארכת ההכרזה במסגרת הליך החקיקה דנן מקיימת את התנאים המהותיים הנדרשים בהכרזה, שכן טיוטת החוק תובא לאישור הממשלה וכן וועדת החוץ והביטחון היא הוועדה האמונה על הדיונים בהצעת החוק.