ביום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023) בשעה 6:00 בבוקר החלה מתקפת טרור רצחנית מרצועת עזה על מדינת ישראל. אלפי מחבלים חדרו משטחה של רצועת עזה לשטחה של ישראל מהיבשה, מהאוויר ומהים ותקפו באכזריות אזרחים וחיילים, במקביל לשיגור רקטות לשטחה של מדינת ישראל. במתקפת טרור זו נרצחו למעלה מ-1,200 אזרחים, לרבות אנשי כוחות הביטחון השונים, נפצעו אלפים ולמעלה מ־200 אזרחים וחיילים נחטפו לשטח רצועת עזה.
לנוכח האירועים האמורים, הכריז שר הביטחון באותו יום על מצב מיוחד בעורף מכוח סמכותו לפי סעיף 9ג(ב) לחוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א-1951 (להלן- חוק ההתגוננות האזרחית). בהתאם לסעיף 9ג(א)(5) לחוק ההתגוננות האזרחית, החליטה ועדת החוץ והביטחון של הכנסת ביום כ"ז בתשרי התשפ"ד (12 באוקטובר 2023) לאשר את ההכרזה בשטחה של כל מדינת ישראל. הממשלה האריכה הכרזה זו מזמן לזמן, באישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, והיא עומדת כעת בתוקף עד יום כ"ח' בתשרי התשפ"ה (30 באוקטובר 2024) בשטח הקבוע בהודעה על ההכרזה .
ביום כ"ג בתשרי התשפ"ד (8 באוקטובר 2023) הודיעה ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי כי הכריזה על נקיטת פעולות צבאיות משמעותיות, בהתאם לסעיף 40 לחוק-יסוד: הממשלה.
ביום כ"ג באדר ב' התשפ"ד (2 באפריל 2024) נכנס לתוקפו חוק מניעת פגיעת גוף שידורים זר בביטחון המדינה (הוראת שעה-חרבות ברזל), התשפ"ד-2024 (להלן- החוק). לחוק קדמו תקנות לשעת חירום שהתקינה הממשלה ביום ה' בחשוון התשפ"ד (20 באוקטובר 2023) - תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (מניעת פגיעת גוף שידורים זר בביטחון המדינה), התשפ"ד-2023 (להלן – תקנות שעת החירום) - בהתאם לסעיף 39(א) לחוק-יסוד: הממשלה אשר קובע כי במצב חירום רשאית הממשלה להתקין תקנות שעת חירום כדי להגן על המדינה, ביטחון הציבור וקיום האספקה והשירותים החיוניים. ביום כ"ב בחשוון התשפ"ד (6 בנובמבר 2023) תוקנו תקנות שעת החירום וביום י' בשבט התשפ"ד (20 בינואר 2024) פקעו.
יצוין כי החוק חוקק לנוכח הימשכותן של הפעולות הצבאיות המשמעותיות במסגרת "חרבות ברזל", ועמדת גורם ביטחוני באשר לצורך להותיר את הסמכויות שהיו נתונות לשר התקשורת בתקנות שעת החירום על כנן, וזאת לתקופה שנקבעה בחוק לנוכח חריגותו של ההסדר, הפוגע באופן משמעותי בחופש הביטוי.
בשים לב לפגיעה החריגה בחופש הביטוי וחופש העיתונות הכרוכים בסמכויות שבחוק, החוק למניעת פגיעת גוף שידורים זר נחקק כהוראת שעה לתקופה מוגבלת ביותר, כך שבהתאם לסעיף 7 לחוק במתכונתו המקורית נקבע כי הוא יעמוד בתוקפו עד יום כ"ה בתמוז, תשפ"ד (31 ביולי 2024) , או עד מועד סיום תוקפה של ההכרזה על מצב מיוחד בעורף, או עד לסיום הפעולות הצבאיות המשמעותיות, לפי המוקדם מביניהם.
נוכח העובדה שמדינת ישראל הייתה מצויה עדיין בעיצומה של מלחמת "חרבות ברזל", פנה שר התקשורת לראש המל"ל והיועץ לביטחון לאומי בבקשה לקבלת גורמי הביטחון הרלוונטיים לאור כוונתו לפעול להארכת החוק למניעת פגיעת גוף שידורים זר וזאת עד ליום כ"ט בחשוון תשפ"ה (30 בנובמבר 2024).
ביום כ' בסיוון התשפ"ד (26 ביוני 2024) התקבלו עמדות גופי הביטחון שירות הביטחון הכללי והמוסד למודיעין ותפקידים מיוחדים, אשר הסבירו כי הנימוקים הביטחוניים שתמכו בהוראת השעה עודם עומדים בעינם, וכי לפיכך עמדתם היא שיש לאפשר את הארכת הוראת השעה לתקופה נוספת של 4 חודשים או עד מועד סיום תוקפה של ההכרזה על מצב מיוחד בעורף, או עד לסיום הפעולות הצבאיות המשמעותיות, לפי המוקדם מבניהם. כן סברו גופי הביטחון כי קיים צורך להותיר את הסמכויות הקיימות בחוק על כנן. ביום כ"ט בסיוון התשפ"ד (5 ביולי 2024) התקבלה עמדת הצנזור הצבאי לפיה החוק מהווה כלי נוסף ללחימה בטרור נוסף על הצנזורה ושאין מניעה צבאית לקידום הארכת החוק.
ביום ט"ו בתמוז תשפ"ד (21 ביולי 2024) הוארך תוקף החוק עד יום כ"ט בחשוון תשפ"ה (30 בנובמבר 2024) או עד מועד סיום תוקפה של ההכרזה על מצב מיוחד בעורף, או עד לסיום הפעולות הצבאיות המשמעותיות, לפי המוקדם מביניהם. יובהר כי במסגרת הליכי ההכנה של הצעת החוק הממשלתית וכן בדיוני הכנסת נבחנו מחדש הטעמים הביטחוניים המצדיקים את הארכת תוקפו של החוק, בשל הימשכותן של הפעולות הצבאיות המשמעותיות והמצב המיוחד בעורף ובהמשך לעמדת גורמי הביטחון באשר לצורך להותיר את הסמכויות שנתונות לשר התקשורת בחוק על כנן כדי למנוע פגיעה ממשית בביטחון המדינה כתוצאה משידוריו של ערוץ זר המשדר בישראל.
נוכח העובדה שמדינת ישראל עודנה מצויה בעיצומה של מלחמת "חרבות ברזל" והלחימה המשמעותית נמשכת בכמה זירות במקביל, פנה שר התקשורת לראש המל"ל והיועץ לביטחון לאומי בבקשה לקבלת גורמי הביטחון הרלוונטיים לאור כוונתו לפעול להארכת החוק למניעת פגיעת גוף שידורים זר וזאת ב-6 חודשים נוספים עד ליום ד' בסיוון תשפ"ה (31.5.25) או עד מועד סיום תוקפה של ההכרזה על מצב מיוחד בעורף, או עד לסיום הפעולות הצבאיות המשמעותיות, לפי המוקדם מביניהם. עוד ביקש שר התקשורת את עמדות גורמי הביטחון בנוגע לתיקון סעיף 3 לחוק באופן שבו יקבע כי תוקף הוראת שר התקשורת תינתן לתקופה שלא תעלה על 60 ימים.
בהמשך לפניית שר התקשורת התקבלו עמדות גופי הביטחון: המוסד לתפקידים מיוחדים, צה"ל, לרבות הצנזור, ושירות הביטחון הכללי אשר תומכות בהמשך הארכת החוק לתקופה נוספת. עמדת שירות הביטחון הכללי תמכה בהמשך הארכת החוק לתקופה של 6 חודשים וכן תמכה בצורך לקבוע את תוקף הוראת השר לתקופה שלא תעלה על 60 ימים.
בהמשך לעמדת גורמי הביטחון, ולאור העובדה שהוראת השעה צפויה לפקוע בסוף חודש נובמבר2024 ובשים לב להתמשכותן של הפעולות הצבאיות המשמעותיות והמצב המיוחד בעורף, כאשר על רקע זה הסמכויות שבחוק עדיין נדרשות כדי למנוע פגיעה ממשית בביטחון המדינה כתוצאה משידוריו של ערוץ זר המשדר בישראל, מוצע כי יתוקן סעיף 7 לחוק באופן שבו יוארך תוקפה של הוראת השעה עד ליום ד' בסיוון תשפ"ה (31 במאי 2025), או עד מועד סיום תוקפה של ההכרזה על מצב מיוחד בעורף, או עד לסיום הפעולות הצבאיות המשמעותיות, לפי המוקדם מביניהם.
בנוסף לאמור, מוצע לתקן את סעיף 3 לחוק ולקבוע כי תוקף הוראת שר התקשורת תינתן לתקופה שלא תעלה על 60 ימים וכי כל הארכה תיעשה לתקופה שלא תעלה על 60 ימים נוספים בכל פעם. ההסדר הקבוע בחוק מחייב שההוראות הניתנות לערוץ זר מכוח החוק יובאו לאישור נשיא בית ממשפט מחוזי או סגנו לא יאוחר מ – 24 שעות ממועד כניסתן לתוקף ועל מנת לאפשר היערכות מיטבית של גופי הביטחון בין הארכה להארכה נוכח משימות נוספות דחופות הנמצאות לפתחם של גופי הביטחון בתקופה בה מדינת ישראל נמצאת בלחימה עצימה במספר זירות במקביל , מוצע כי תקופת הוראת שר התקשורת תעמוד על תקופה ארוכה מהתקופה שקבועה כיום בחוק באופן שתאפשר הערכות של הגופים מחד, ומאידך, תשמור על תכיפות הביקורת השיפוטית.
לשלמות התמונה יצויין כי קיימת עתירה תלויה בעומדת נגד חוקתיותו של החוק, כאשר המדינה הגישה תצהיר תשובה לצו על תנאי שהוצא על ידי בית המשפט הגבוה לצדק ביום ט"ו באלול תשפ"ד (18 בספטמבר 2024).
אין
אין השפעה על תקציב המדינה ואין השפעה על תקנים.
תזכיר חוק מטעם משרד התקשורת:
|
|
|
|
|
|
תיקון סעיף 3 |
1. |
בחוק מניעת פגיעת גוף שידורים זר בביטחון המדינה (הוראת שעה - חרבות ברזל),התשפ"ד-2024 (להלן – החוק העיקרי) בסעיף 3, במקום המילים "45 ימים" יבוא "60 ימים".
|
|
|
הארכת תוקף |
2. |
בסעיף 7 במקום " עד יום כ"ט בחשוון התשפ"ה (30 בנובמבר 2024)" יבוא "עד יום ד' בסיוון תשפ"ה (31 במאי 2025)". |
|
דברי הסבר
כללי ביום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023) בשעה 6:00 בבוקר החלה מתקפת טרור רצחנית מרצועת עזה על מדינת ישראל. אלפי מחבלים חדרו משטחה של רצועת עזה לשטחה של ישראל מהיבשה, מהאוויר ומהים ותקפו באכזריות אזרחים וחיילים, במקביל לשיגור רקטות לשטחה של מדינת ישראל. במתקפת טרור זו נרצחו למעלה מ-1,200 אזרחים, לרבות אנשי כוחות הביטחון השונים, נפצעו אלפים ולמעלה מ־200 אזרחים וחיילים נחטפו לשטח רצועת עזה.
לנוכח האירועים האמורים, הכריז שר הביטחון באותו יום על מצב מיוחד בעורף מכוח סמכותו לפי סעיף 9ג(ב) לחוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א-1951 (להלן- חוק ההתגוננות האזרחית). בהתאם לסעיף 9ג(א)(5) לחוק ההתגוננות האזרחית, החליטה ועדת החוץ והביטחון של הכנסת ביום כ"ז בתשרי התשפ"ד (12 באוקטובר 2023) לאשר את ההכרזה בשטחה של כל מדינת ישראל. הממשלה האריכה הכרזה זו מזמן לזמן, באישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, והיא עומדת כעת בתוקף עד יום כ"ח' בתשרי התשפ"ה (30 באוקטובר 2024) בשטח הקבוע בהודעה על ההכרזה. ביום כ"ג בתשרי התשפ"ד (8 באוקטובר 2023) הודיעה ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי כי הכריזה על נקיטת פעולות צבאיות משמעותיות, בהתאם לסעיף 40 לחוק-יסוד: הממשלה.
ביום כ"ג באדר ב' התשפ"ד (2 באפריל 2024) נכנס לתוקפו חוק מניעת פגיעת גוף שידורים זר בביטחון המדינה (הוראת שעה-חרבות ברזל), התשפ"ד-2024 (להלן- החוק). לחוק קדמו תקנות לשעת חירום שהתקינה הממשלה ביום ה' בחשוון התשפ"ד (20 באוקטובר 2023) - תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (מניעת פגיעת גוף שידורים זר בביטחון המדינה), התשפ"ד-2023 (להלן – תקנות שעת החירום) - בהתאם לסעיף 39(א) לחוק-יסוד: הממשלה אשר קובע כי במצב חירום רשאית הממשלה להתקין תקנות שעת חירום כדי להגן על המדינה, ביטחון הציבור וקיום האספקה והשירותים החיוניים. ביום כ"ב בחשוון התשפ"ד (6 בנובמבר 2023) תוקנו תקנות שעת החירום וביום י' בשבט התשפ"ד (20 בינואר 2024) פקעו.
החוק מסמיך, בהוראת שעה, את שר התקשורת בסמכויות המפורטות להלן, אשר דומות לסמכויות שהיו נתונות לו בתקנות שעת החירום, שיסייעו לו למנוע פגיעה ממשית בביטחון המדינה כתוצאה משידוריו של ערוץ זר המשדר בישראל:
א. סעיף 2(א) קובע כי אם "שוכנע ראש הממשלה כי התכנים המשודרים בערוץ זר בישראל פוגעים באופן ממשי בביטחון המדינה, רשאי שר התקשורת, בהסכמת ראש הממשלה ובאישור ועדת השרים או הממשלה, להורות על אחד או יותר מאלה:
(1) להורות לספק תכנים על הפסקת שידור של ערוץ כאמור;
(2) להורות על סגירת משרדי ערוץ כאמור הנמצאים בשטח ישראל;
(3) להורות על תפיסת מכשיר המשמש לאספקת תוכני הערוץ הזר, ובלבד שלא תבוצע חדירה לציוד קצה רט"ן שנתפס בהתאם להוראה כאמור;
(4) להורות לגורם האחראי על הסרת אתר האינטרנט של ערוץ כאמור, אם השרת שעליו אתר האינטרנט מאוחסן נמצא בישראל או שהוא בשליטת אדם הנמצא בישראל או בשליטת תאגיד הרשום בישראל, או להורות על הגבלת גישה לאתר האינטרנט של ערוץ כאמור."
ב. סעיף 2(ב) קובע כי "הוראה כאמור לא תינתן אלא לאחר שתוצג לפני ראש הממשלה ושר התקשורת חוות דעת מקצועית אחת לפחות מגורמי הביטחון, לרבות בדבר התשתית העובדתית לעניין פגיעה ממשית בביטחון המדינה, ולאחר שכל גורמי הביטחון התבקשו לתת חוות דעת כזו, ובלבד שטרם אישורה של ועדת השרים או הממשלה, לפי החלטת ראש הממשלה, יוצגו בפניה כלל חוות הדעת בעל פה או בכתב מטעם גורמי הביטחון שהתבקשו לחוות דעתם כאמור, לרבות לתשתית העובדתית לשם מתן ההוראה בשל פגיעה ממשית בביטחון המדינה; אין באי הצגת חוות דעת של גורם ביטחון כאמור כדי לעכב אישור ההחלטה, ובלבד שהממשלה או ועדת השרים שוכנעה שהובאה בפניה התשתית העובדתית הנדרשת."
ג. בנוסף סעיף 5 קובע, בין השאר, כי הוראה לפי סעיף 2(א) לחוק תובא לפני נשיא בית משפט מחוזי או סגנו בהקדם האפשרי ולא יאוחר מ- 24 שעות משעת כניסתה לתוקף; נשיא בית משפט מחוזי או סגנו ידון בתוך שלושה ימים מיום כניסתה לתוקף של ההוראה אם לשנות אותה או לקצוב את תקופת תוקפה; ההוראה תעמוד בתוקפה עד קבלת החלטה אחרת של בית המשפט.
יצוין כי החוק חוקק לנוכח הימשכותן של הפעולות הצבאיות המשמעותיות במסגרת "חרבות ברזל", ועמדת גורם ביטחוני באשר לצורך להותיר את הסמכויות שהיו נתונות לשר התקשורת בתקנות שעת החירום על כנן, וזאת לתקופה שנקבעה בחוק לנוכח חריגותו של ההסדר, הפוגע באופן משמעותי בחופש הביטוי.
עוד יצוין כי ביום כ"ה באדר התשפ"ד (4 באפריל 2024) הגישה האגודה לזכויות האזרח בישראל עתירה לבית המשפט העליון בבקשה לבטל את החוק (ראו בג"ץ 2859/24 האגודה לזכויות האזרח נ' ראש הממשלה). ביום כ"ז בניסן התשפ"ד (5 במאי 2024) הוגשה עתירה נוספת על-ידי חברת אלג'זירה סאטלייט נטוורק ועותרים נוספים כנגד ראש הממשלה, שר התקשורת, הממשלה והיועצת המשפטית לממשלה (ראו בג"ץ 3749/24 אלג'זירה נ' ראש הממשלה ואח'). הדיון בעתירות אוחד על ידי בית המשפט העליון, וניתן צו על תנאי לפיו על המדינה להגיב עד יום א' באב התשפ"ד (5 באוגוסט 2024) ולהסביר מדוע לא ייקבע כי החוק בטל. לאחר ארכות שהוגשו, ביום ט"ו באלול תשפ"ד (18 בספטמבר 2024).הוגש תצהיר תשובה מטעם המדינה.
ביום כ"ז בניסן התשפ"ד (5 במאי 2024) התקבלה החלטת ממשלה מספר 1730 המאשרת לשר התקשורת לתת הוראות בעניין ערוץ אלג'זירה לפי סעיף 2(א) לחוק לתקופה של 45 ימים, זאת לאחר שראש הממשלה שוכנע כי קיימת פגיעה ממשית בביטחון המדינה, בהתבסס על חוות דעת בטחוניות שהוצגו לו על ידי גורמי הביטחון כהגדרתם בחוק ונתן הסכמתו לכך. בהמשך לכך, ניתנו החלטות ממשלה נוספות אשר מאשרות לשר התקשורת להאריך את ההוראות שניתנו בעניין ערוץ אל ג'זירה בכל פעם ל- 45 ימים נוספים, זאת לאחר שראש הממשלה שוכנע כי קיימת פגיעה ממשית בביטחון המדינה, בהתבסס על חוות דעת ביטחוניות שהוצגו לו על ידי גורמי הביטחון כהגדרתם בחוק ונתן הסכמתו לכך (ראה החלטה מס' 1855 של הממשלה מיום ג' בסיוון התשפ"ד (9 ביוני 2024), החלטה מס' 2041 של הממשלה מיום ט"ו בתמוז תשפ"ד (21 ביולי 2024) והחלטה מס' 2161 של המשלה מיום כ"ט באב תשפ"ד (2 בספטמבר 2024).
ההוראות שהוצאו בהתאם לחוק הובאו הן בעת הוצאתן לראשונה, ובכל הארכה, בפני סגן נשיא בית המשפט המחוזי בת"א ואושרו בכל פעם בהחלטה מנומקת של בית המשפט זאת לאחר שנערך דיון חסוי והוצגו בפני בית המשפט חוות דעת גורמי הביטחון (ראה החלטות בית המשפט הליך בצ"א 14866-05-24 מיום כ"ח בסיוון תשפ"ד (4 ביוני 2024), החלטת בית המשפט בהליך בצ"א 20409-06-24 מיום ז' בתמוז תשפ"ד (13 ביוני 2024) והחלטת בית המשפט בהליך בצ"א 59082-07-24 מיום כ"ב באב תשפ"ד (27 ביולי 2024) , החלטת בית המשפט בהליך בצ"א 11077-09-24 מיום ח' באלול תשפ"ד (11 בספטמבר 2024).
ביום ז' באב תשפ"ד (11 באוגוסט 2024) התקבלה החלטת ממשלה מספר 2171 בעניין "מניעת פגיעה בביטחון המדינה מגוף שידורים זר - ערוץ אלמיאדין", המאשרת, לשר התקשורת לתת הוראות לפי סעיף 2(א) לחוק לתקופה של 45 ימים. זאת לאחר שראש הממשלה שוכנע כי קיימת פגיעה ממשית בביטחון המדינה מהתכנים המשודרים בערוץ בישראל, בהתבסס על חוות דעת ביטחוניות שהוצגו לו על ידי גורמי הביטחון כהגדרתם בחוק ונתן הסכמתו לכך. בהתאם לכך ניתנו 2 הוראות בהתאם לסעיף 2(א) לחוק, האחת, הוראה בדבר תפיסת מכשיר המשמש לאספקת תכני ערוץ אלמיאדין ובלבד שאם מדובר בציוד קצה רט"ן, כהגדרתו בחוק, לא תבוצע חדירה לציוד זה; והשניה , הוראה בדבר הגבלת גישה לאתרי האינטרנט של ערוץ אלמיאדין .
ההוראות שהוצאו בהתאם לחוק בעניין ערוץ אלמיאדין הובאו בפני נשיא בית המשפט המחוזי בת"א ואושרו בהחלטה מנומקת של בית המשפט זאת לאחר שנערך דיון חסוי והוצגו בפני בית המשפט חוות דעת גורמי הביטחון (ראו החלטת בית המשפט המחוזי מיום ט' באב תשפ"ד (13 באוגוסט 2024) בהליך בצ"א 28981-08-24 מדינת ישראל נ' אלמיאדין נט).
ביום ט"ו בתמוז תשפ"ד (21 ביולי 2024) הוארך תוקף החוק עד יום כ"ט בחשוון תשפ"ה (30 בנובמבר 2024) או עד מועד סיום תוקפה של ההכרזה על מצב מיוחד בעורף, או עד לסיום הפעולות הצבאיות המשמעותיות, לפי המוקדם מביניהם.
ביום כ' באלול תשפ"ד (23 בספטמבר 2024) התקבלה עמדת שירות הביטחון הכללי אשר הסבירה כי הנימוקים הביטחוניים אשר תמכו בהוראת השעה עודם עומדים בעינם זאת נוכח החרפה במצב המלחמה בכל הזירות, וכי לפיכך עמדתם היא שיש לאפשר את הארכת הוראת השעה לתקופה נוספת של 6 חודשים או עד לסיום הלחימה בכל הזירות. כמו כן, עמדת שירות הביטחון הכללי תמכה בצורך לקבוע את תוקף הוראת שר התקשורת בהתאם לסעיף 3 לחוק לתקופה שלא תעלה על 60 ימים. ביום כ"ג באלול תשפ"ד (26 בספטמבר 2024) התקבלו עמדותיהם של המוסד לתפקידים מיוחדים וצה"ל, לרבות הצנזור, אשר תמכו אף הן בצורך להאריך את החוק לתקופה נוספת.
בהמשך לעמדת גורמי הביטחון, ולאור העובדה שהוראת השעה צפויה לפקוע בסוף חודש נובמבר 2024 ובשים לב להתמשכותן של הפעולות הצבאיות המשמעותיות והמצב המיוחד בעורף, כאשר על רקע זה הסמכויות שבחוק עדיין נדרשות כדי למנוע פגיעה ממשית בביטחון המדינה כתוצאה משידוריו של ערוץ זר המשדר בישראל, מוצע כי יתוקן סעיף 7 לחוק באופן שבו יוארך תוקפה של הוראת השעה עד ליום ד' בסיוון תשפ"ה (31 במאי 2025), או עד מועד סיום תוקפה של ההכרזה על מצב מיוחד בעורף, או עד לסיום הפעולות הצבאיות המשמעותיות, לפי המוקדם מביניהם.
בנוסף לאמור, מוצע לתקן את סעיף 3 לחוק ולקבוע כי תוקף הוראת שר התקשורת תינתן לתקופה שלא תעלה על 60 ימים וכי כל הארכה תיעשה לתקופה שלא תעלה על 60 ימים נוספים בכל פעם. ההסדר הקבוע בחוק מחייב שההוראות הניתנות לערוץ זר מכוח החוק יובאו לאישור נשיא בית ממשפט מחוזי או סגנו לא יאוחר מ – 24 שעות ממועד כניסתן לתוקף ועל מנת לאפשר היערכות מיטבית של גופי הביטחון בין הארכה להארכה נוכח משימות נוספות דחופות הנמצאות לפתחם של גופי הביטחון בתקופה בה מדינת ישראל נמצאת בלחימה עצימה במספר זירות במקביל , מוצע כי תקופת הוראת שר התקשורת תעמוד על תקופה ארוכה מהתקופה שקבועה כיום בחוק באופן שתאפשר הערכות של הגופים מחד, ומאידך, תשמור על תכיפות הביקורת השיפוטית.
בשל הימשכותן של הפעולות הצבאיות המשמעותיות והמצב המיוחד בעורף ובהמשך לעמדת גורמי הביטחון באשר לצורך להותיר את הסמכויות שנתונות לשר התקשורת בחוק על כנן כדי למנוע פגיעה ממשית בביטחון המדינה כתוצאה משידוריו של ערוץ זר המשדר בישראל, ובשל העובדה שהוראת השעה צפויה לפקוע בסוף חודש יולי 2024, מוצע כי יוארך תוקפה של הוראת השעה וכי יתוקן סעיף 3 לחוק כמפורט להלן.
סעיף 1
מוצע לתקן את סעיף 3 לחוק ולקבוע כי תוקף הוראת שר התקשורת תינתן לתקופה שלא תעלה על 60 ימים וכי כל הארכה תיעשה לתקופה שלא תעלה על 60 ימים נוספים בכל פעם.
סעיף 2
מוצע מהטעמים המפורטים בחלק הכללי של דברי ההסבר לתקן את סעיף 7 לחוק ולהאריך את תוקפו של החוק כך שהוא ימשיך לעמוד עד ליום ד' בסיוון תשפ"ה (31 במאי 2025), או עד מועד סיום תוקפה של ההכרזה על מצב מיוחד בעורף, או עד לסיום הפעולות הצבאיות המשמעותיות, לפי המוקדם מביניהם.