תזכיר חוק לתיקון פקודת סימני מסחר (מס' 8), תשפ"ד-2024
הפרוטוקול המתייחס להסכם מדריד בנוגע לרישום בין-לאומי של סימני מסחר (Protocol Relating to the Madrid Agreement Concerning the International Registration of Marks) (להלן - הפרוטוקול) נחתם במדריד ביום 28 ביוני 1989.
ביום 20 למאי 2010 (ז' סיון תש"ע) קיבלה הממשלה החלטה (החלטת ממשלה 1715 מיום 20.5.2010) להצטרף לפרוטוקול, והחל מיום 1.9.2010 (כ"ב אלול תש"ע) נכנסה לתוקפה הצטרפות ישראל לפרוטוקול.
תזכיר חוק זה בא להתאים את הוראות הפקודה להחלטות שקיבלה האסיפה הכללית של המדינות החברות בפרוטוקול.
בהתאם לתיקון, רישום סימן מסחר בין לאומי בפנקס, יבוא במקום רישום הסימן הלאומי בפנקס גם כאשר סימן המסחר הבין לאומי רשום לגבי חלק מן הטובין שלגביהם רשום סימן המסחר הלאומי בפנקס. במקרה זה, ההחלפה תחול ביחס לטובין אלה בלבד.
לא רלוונטי
לא רלוונטי
תזכיר חוק מטעם משרד המשפטים:
|
|
|
|
|
|
תיקון סעיף 56ט |
1. |
בפקודת סימני מסחר [נוסח חדש], תשל"ב-1972,[1] בסעיף 56ט - |
|
|
|
|
(1) בסעיף קטן (א)(3) אחרי "לגבי כל" יבוא "או חלק מן"; |
|
|
|
|
(2) בסעיף קטן (ג) אחרי "בפנקס" יבוא "אם ביקש זאת בעל הרישום"; |
|
|
|
|
(3) בסופו יבוא: |
|
|
|
|
|
" (ד) היה סימן המסחר הבין לאומי רשום בפנקס לגבי חלק מהטובין שלגביהם רשום הסימן הלאומי בפנקס, יחליף רישום סימן המסחר הבין לאומי את הסימן הלאומי ביחס לטובין אלה בלבד." |
|
תחילה ותחולה |
2. |
תחילתו של תיקון זה ביום פרסומו, והוא יחול גם לגבי סימני מסחר בין-לאומיים שהבקשה הבין לאומית המייעדת את ישראל תלויה ועומדת ביום התחילה. |
|
דברי הסבר
הפרוטוקול המתייחס להסכם מדריד בנוגע לרישום בין-לאומי של סימני מסחר (Protocol Relating to the Madrid Agreement Concerning the International Registration of Marks) (להלן - הפרוטוקול) נחתם במדריד ביום 28 ביוני 1989. הפרוטוקול קובע הליך לרישום בין לאומי של סימני מסחר. להליך זה יתרון משמעותי: לאחר הגשת בקשה לרישום בישראל או לאחר שנרשם סימן מסחר בישראל יכול בעל אותו סימן מסחר להגיש למשרד הבין-לאומי של הארגון הבין-לאומי לקניין רוחני בקשה אחת לרישום סימן המסחר ולהירשם על סמך אותה הבקשה בכל המדינות החברות בפרוטוקול כפי שביקש. יתרון זה משמעותי גם בעת חידוש רישום הסימן, שינוי בעלות והענקת רישיונות.
ביום 20 למאי 2010 קיבלה הממשלה החלטה (החלטת ממשלה 1715 מיום 20.5.2010) להצטרף לפרוטוקול, והחל מיום 1.9.2010 נכנסה לתוקפה הצטרפות ישראל לפרוטוקול.
לפי ס' bis4 לפרוטוקול סימן שכבר נרשם באחת או יותר מהמדינות החתומות על הפרוטוקול, ונרשם לאחר מכן על ידי הלשכה הבינלאומית על שם אותו בעל סימן או מחליפו, יחליף הרישום הבינלאומי את הרישום הלאומי הקודם. לצד זאת, כאשר סימן המסחר הבין לאומי רשום רק לגבי חלק מן הטובין או השירותים שלגביהם רשום סימן המסחר הלאומי בפנקס ניתן לפרש את ס' bis4 בשתי דרכים: האחת, כאשר נרשם סימן מסחר בין לאומי בפנקס, רישומו בא במקום רישום סימן המסחר הלאומי, בכפוף למספר תנאים, שאחד מהם הוא שסימן המסחר הבין לאומי רשום בפנקס הבין לאומי לעניין ישראל, לגבי כל הטובין שלגביהם רשום הסימן הלאומי בפנקס. הפרשנות השניה, המרחיבה יותר, היא כי רישום סימן מסחר בין לאומי בפנקס, יבוא במקום רישום הסימן הלאומי בפנקס, גם כאשר סימן המסחר הבין לאומי רשום לגבי חלק מן הטובין או השירותים שלגביהם רשום סימן המסחר הלאומי בפנקס. במקרה זה, ההחלפה תחול ביחס לטובין או שירותים אלה בלבד. הביקורת המרכזית על הפרשנות המצומצמת היא, שהיא אינה מקדמת את תכלית הפרוטוקול והסעיף שהן להקל על תהליך הרישום וההחלפה של סימן המסחר. לפיכך, באסיפה הכללית ה-55 של המדינות החברות בפרוטוקול שנערכה בשנת 2021, נקבע כי הפרשנות המרחיבה היא הפרשנות שיש לאמץ.[2] תזכיר חוק זה בא להתאים את הוראות הפקודה לפרשנות הצדדים לפרוטוקול ולתיקונים לתקנות על פי הפרוטוקול, שקיבלה האסיפה הכללית של המדינות החברות בפרוטוקול.
לפי התיקון המוצע, בשונה מן הפרשנות שהייתה נהוגה עד כה, לפיה הסימן הבין-לאומי בא במקום הסימן הלאומי רק כאשר הסימן הבין-לאומי נרשם בפנקס הבין-לאומי, לעניין ישראל, לגבי כל הטובין שלגביהם רשום סימן המסחר הלאומי בפנקס - כעת גם כאשר הסימן הבין לאומי רשום בפנקס הבין-לאומי, לעניין ישראל, רק לגבי חלק מן הטובין שלגביהם רשום סימן המסחר הלאומי בפנקס, הרישום הבין לאומי יחליף את הסימן הלאומי בכל הנוגע לטובין שלגביהם נרשם הסימן הבין לאומי, אף אם הסימן הבין לאומי אינו חל לגבי כל הטובין הרשומים בסימן הלאומי.
לדוגמא, אם הסימן הלאומי רשום בפנקס ביחס ל"דברי הלבשה, הנעלה וכיסויי ראש" בעוד שהסימן הבינלאומי רשום בפנקס, לעניין ישראל, ביחס ל"דברי הלבשה" בלבד, בהתאם לתיקון, אין צורך לצמצם את הסימן הלאומי ל"דברי הלבשה" בלבד, או להרחיב את הסימן הבין-לאומי כך שיכלול גם "הנעלה וכיסויי ראש" על מנת שהסימן הבין-לאומי יחליף אותו, אלא הסימן הבין לאומי יחליף את הסימן הלאומי ביחס ל"דברי הלבשה" בלבד. אם בעל הסימן יחליט שלא לחדש את הסימן הלאומי (הכולל גם דברי הנעלה וכיסויי ראש), לא תהיה הגנה על הסימן מעבר ל"דברי הלבשה".
נבהיר, כי ההחלפה אין משמעה כי הסימן הלאומי בטל באופן אוטומטי, ובהתאם, בעל הסימן רשאי לשמור את הסימן הלאומי בתוקף, לגבי כל או חלק מן הטובין, במקביל לסימן הבין לאומי, בכפוף לתשלום אגרת חידוש.
מוצע להבהיר עוד שבעוד ההחלפה היא אוטומטית, הרי שרישום ההחלפה בפנקס נעשה לבקשת בעל הרישום. שינוי זה משקף את המצב בפועל וכן את האמור בסעיף 4bis(2) לפרוטוקול.
התיקון המוצע יכנס לתוקף ביום פרסומו, והוא יחול גם לגבי סימני מסחר בין-לאומיים שהבקשה לרישומם תלויה ועומדת ביום התחילה, לנוכח היותו של התיקון תיקון שמיטיב עם ציבור המבקשים.
[1] פורסם דיני מדינת ישראל [נוסח חדש] מס' 26 מיום 1.6.1972 עמ' 511, תיקון אחרון ס"ח תשע"ז מס' 2662 מיום 7.8.2017 עמ' 1200.
[2] פרשנות זו מתבטאת בתיקון לכלל 21 לתקנות הפרוטוקול, ר' עמ' 4-5 לנספח I למסמך MM/A/55/1 מיום 2.7.2021: https://www.wipo.int/edocs/mdocs/govbody/en/mm_a_55/mm_a_55_1.pdf; וכן רקע ודברי הסבר לתיקון במסמך MM/LD/WG/18/4 מיום 13.8.2020: https://www.wipo.int/edocs/mdocs/madrid/en/mm_ld_wg_18/mm_ld_wg_18_4.pdf.