תזכיר חוק

א.  שם החוק המוצע

החוק לתיקון ולהארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (פגישה עם עורך דין של עצור בעבירת ביטחון) (תיקון מס׳ 4), התשפ"ה-2024.

ב.  מטרת תזכיר החוק המוצע והצורך בו

הארכת תוקף החוק לתיקון ולהארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (פגישה עם עורך דין של עצור בעבירת ביטחון), התשפ"ד - 2024 והארכת התקופות הקבועות בתוספת לחוק האמור, הבאות במקום סעיף 35 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו - 1996 (להלן: "חוק המעצרים"), בנוגע למניעת פגישה עם עורך דין בכל הנוגע לעצורים כהגדרתם בחוק. הארכת תוקף החוק נדרשת עקב הצרכים הבטחוניים והחקירתיים הנמשכים בשל התמשכות הליכי החקירה, הלחימה והמשך מעצרם של מחבלים בקשר לאירועי הטרור של 7.10.23 ופעולות המלחמה בחבל עזה. נוכח האמור מבוקש להאריך פעם נוספת את תקופת תוקפן של תקנות שעת החירום המקנות סמכות להאריך את תקופת מניעת פגישה של העצורים הנכנסים לגדר החוק עם עורך דין. הצעת החוק מבקשת להאריך את התקנות לפרק זמן נוסף של ארבעה חודשים, בהתאם לצורכי גופי הבטחון והחקירה.

ג. עיקרי תזכיר החוק המוצע

בבוקר יום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023) החלה מתקפת טרור רצחנית מרצועת עזה על מדינת ישראל. אלפי מחבלים חדרו משטח רצועת עזה לשטחה של ישראל מהיבשה, מהאוויר ומהים ותקפו באכזריות אזרחים וחיילים, במקביל לשיגור של אלפי רקטות לשטח מדינת ישראל. במתקפת הטרור רצחו מחבלים מעל 1200 אזרחים וחיילים ישראלים ופצעו אלפים, למעלה מ- 200 אזרחים וחיילים נחטפו לשטח רצועת עזה.

נוכח האירועים האמורים, הכריז שר הבטחון ביום 7 באוקטובר 2023 על מצב מיוחד בעורף מכוח סמכותו לפי סעיף 9ג(ב) לחוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א-1951. בהתאם לסעיף 9ג(א)(5) לחוק, החליטה ועדת החוץ והבטחון של הכנסת, ביום 12.10.23, לאשר את ההכרזה בשטחה של כל מדינת ישראל. הכרזה זו הוארכה מעת לעת על ידי הממשלה, באישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, וכעת בתוקף עד ליום ח׳ בתשרי התשפ"ה (10 באוקטובר 2024)4

ביום 8 באוקטובר 2023 הודיע הקבינט המדיני-ביטחוני כי הכריז על נקיטת פעולות צבאיות משמעותיות, בהתאם לסעיף 40 לחוק-יסוד: הממשלה. בהתאם להכרזה אירועי מלחמת ׳חרבות ברזל׳ החלו ביום 7 לאוקטובר 2023 בשעה 6:00 בבוקר.

במהלך הלחימה נתפסו בשטחה של מדינת ישראל מספר רב של מחבלים, אשר בנוגע לרבים מהם מתקיים הליך

1 י"פ 12792 התשפ"ד, עמ׳ 12478

חקירה פלילי בחשד לעבירות בטחון, כפי שאלו מוגדרות בסעיף 35(ב) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים).

חקירת המחבלים שלקחו חלק במתקפת הטרור היא מורכבת וחריגה, ולה מאפיינים ייחודיים שטרם נודע כמותם בישראל. החקירה מתייחסת לפשעים האכזריים שביצעו המחבלים אך תכליתה גם להפיק מידע רב ערך להמשך המלחמה; היא נסובה סביב עשרות זירות שבהן התחוללו הפשעים; היקף גדול של מחבלים שביניהם קשרים מגוונים; מספר הקורבנות והעדים הוא עצום; היקף הראיות הוא עצום; החקירה התנהלה בתחילתה תוך כדי לחימה קשה באזורים שבהם בוצעו הפשעים, כאשר חלק מהזירות הוכרזו כשטח צבאי סגור וקשה היה להגיע אליהן לאיסוף ראיות וכן תחת התקפות רב זירתיות בעיקר באמצעות ירי מרחוק. מאז מתנהלת החקירה במקביל ללחימה ולקרבות בשטח עזה.

בהינתן היקף העצורים ומורכבות החקירה כמפורט לעיל, הערכת גורמי האכיפה היא שהחקירה הפלילית צפויה לארוך עוד פרק זמן של מספר חודשים. לצורך כך, הוקם במשטרת ישראל צוות חקירה ארצי מיוחד, אשר פועל לחקירת המחבלים הרבים שנעצרו ולאיסוף ראיות בעשרות זירות טבח בעוטף עזה.

כמו כן, לצורך המשך המלחמה נודעת חשיבות עליונה למיצוי כלל המידע שברשות אותם מחבלים עצורים, שקיים חשש של ממש כי זליגתו לגורמים בלתי מורשים עלולה להוביל לפגיעה בחיי אדם.

נוסף על כך, אירועי הלחימה המתמשכים בחבל עזה נגד ארגוני הטרור, אשר חלק מהעצורים האמורים הם חברים בהם, ואשר במהלכם נעצרים עצורים רבים נוספים, מוסיפים על מורכבות החקירה והצורך בהארכת תקופות אפשריות למניעת פגישת העצורים עם עורך דין. לצורכי הלחימה ובכלל זאת פעולות הקשורות במידע אודות החטופים, נודעת חשיבות עליונה למיצוי כלל המידע שברשות אותם מחבלים עצורים, שקיים חשש של ממש כי זליגתו לגורמים בלתי מורשים עלולה להוביל לפגיעה בחיי אדם. כמו כן, לנוכח הימשכות החקירה הצפויה, קיים חשש כי זליגת מידע מהחקירה עלולה להוביל לשיבוש מעצרם של נוספים, להפריע לגילוי ראיה או תפיסתה ולשבש את החקירה.

מעצרים חריגים בהיקף ובמורכבות של מפגעי אירועי 7 באוקטובר, אליהם הצטרף שיעור לא מבוטל של מעצרים, בעקבות אירועי הלחימה בחבל עזה, המתקפה כנגד מדינת ישראל והלחימה המשמעותית שהתקיימה, לצד מורכבות החקירה בכללותה, כמו גם הצורך בהבטחת האינטרס הלאומי שבשמירה על חיי אדם ובקידום החקירה ומניעת סיכולה, הביאו לצורך חיוני והכרחי למתן אפשרות לפרק זמן ארוך משמעותית מהקבוע כיום בחוק המעצרים למניעת פגישת עצורים אלה עם עורך דין, ואף מההסדר החל בעניין מעצרם של חשודים בעבירות בטחון באזור יהודה והשומרון.

ההסדר הקיים בחוק המעצרים מאפשר מניעת פגישה עם עורך דין לחשוד בעבירת בטחון כהגדרתו בחוק לתקופה של עד 21 ימים. נוכח העובדה שהתקופות המרביות המנויות בחוק המעצרים למניעת מפגש של עצור בעבירת ביטחון עם עורך דין עמדו לפוג, ולכך שמצב החירום חייב את המשך מניעת המפגש כאמור כפי שהוסבר לעיל, ושמגבלת הזמן לא אפשרה לחוקק הסדר בכנסת, הותקנו בתאריך טי בחשון התשפ"ד (24 באוקטובר 2023) תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (פגישה עם עורך דין של עצור בעבירת ביטחון), התשפ"ד-2023 (להלן: "תקנות שעת החירום" או "התקנות"), אשר קובעות הסדר חדש החל על עצורים החשודים בעבירת בטחון, כמוגדר בסעיף 35(ב) לחוק המעצרים, אשר נעברה במסגרת אירועי מלחמת "חרבות ברזל".

לגבי עצורים אלה, נקבע בתקנות כי לא יחולו ההוראות הנוגעות לפרקי הזמן המותרים לדחיית פגישה עם עורך דין, הקבועות בסעיפים 35(ג) ו-(ד) לחוק המעצרים ובתקנות 2(א) ו-(ב) לתקנות דחיית פגישה. תחת זו, יחולו לגבי עצורים אלה סעיפים 35(ג) ו-(ד) בנוסחם החדש בהתאם לתקנות שעת חירום אלה, הוארכו התקופות המירביות המותרות לדחיית פגישה של העצור עם עורך דין לתקופה מרבית של 90 ימים, ככל שמתקיימת אחת העילות המפורטות בסעיף 35(א) לחוק המעצרים.

בתאריך י"ב בשבט התשפ"ד )31 בדצמבר 2023) תוקנו תקנות שעת החירום כך שהתקופה המירבית של 90 ימים למניעת הפגישה של העצור עם עורך דין לפיהן תיספר מיום כניסתן לתוקף של התקנות, על מנת לאפשר הארכת מועד דחיית פגישתם של עצורים שנעצרו כבר ב- 7.10.23 עם עורך דין, בשלב זה, עד תום תוקפן של תקנות שעת החירום, בתאריך 24 ינואר 2024. כמו כן תוקנה הגדרת "עצור" בתקנות. מדובר בתיקון שנועד להבהיר את התחולה של ההסדר, בשים לב לשאלות שעלו בין היתר בדיונים בוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת בסוגיה זו, ואשר אינו משנה מהותית את הפרשנות שניתנה מתחילת תוקפן של התקנות בעניין.

בהתאם לסעיף 39)ו) לחוק-יסוד : הממשלה: "תוקפן של תקנות שעת חירום יפקע כעבור שלושה חודשה מיום התקנתן, זולת אם הוארך תוקפן בחוק". בשים לב לכך, תקנות שעת החירום הללו עמדו לפוג בתאריך י"ד בשבט התשפ"ד )24 בינואר 2024).

נוכח הצרכים החקירתיים והביטחוניים המובהקים בהמשך מניעת הפגישה של העצורים האמורים עם עורך דין קם הצורך בהארכת תוקפן של תקנות שעת חירום אלה לפרק זמן נוסף, ובהתאמתן לצרכים הביטחוניים, שהיו קיימים באותה עת. נוכח האמור, בתאריך י"ב בשבט התשפ"ד )22 בינואר 2024) נכנס לתוקף החוק לתיקון ולהארכת תוקפן של תקנות שעת חירום )חרבות ברזל) )פגישה עם עורך דין של עצור בעבירת ביטחון), התשפ"ד-2024 )להלן: "החוק להארכת תוקף תקנות שעת החירום"), אשר האריך את התקופות של מניעת הפגישה של העצורים האמורים עם עורך דין לתקופה של עד 180 ימים. תיקון זה נעשה כדי לתת מענה לצרכים הביטחוניים והחקירתיים שהיו קיימים ערב התקנתו של החוק. במסגרת החוק חודדה הגדרת "עצור" לחשוד בעבירת ביטחון כאמור בסעיף 35)ב) לחוק המעצרים בשל פעולות האיבה שהתרחשו בין יום כ"ב בתשרי התשפ"ד )7 באוקטובר 2023) ליום כ"ח בתשרי התשפ"ד )13 באוקטובר 2023), לאחר שהוברר כי פעולות האיבה התרחשו עד למועד זה, או מי שחשוד כאמור בשל פעולות המלחמה המוגדרות כפעולות המלחמה בחבל עזה החל ביום כ"ב בתשרי התשפ"ד )7 באוקטובר 2023). החוק חוקק באופן שהאריך את תוקפן של תקנות שעת החירום עד יום כ"ד באדר בי התשפ"ד )3 באפריל 2024).

משתוקפן של תקנות שעת החירום כפי שהוארכו בחוק עמד לפוג כאמור בתאריך כ"ד באדר בי התשפ"ד )3 באפריל 2024), ונוכח הצרכים החקירתיים והביטחוניים המובהקים בהמשך מתן הסמכות למנוע פגישה של חלק מאותם עצורים עם עורך דין לתקופות העולות על הקבוע בחוק המעצרים עלה הצורך בהארכה נוספת של תקנות שעת החירום במסגרת תיקון החוק.

בתוך כך, הצרכים החקירתיים והביטחוניים המחייבים הסדר בעניין מניעת פגישה עם עורך דין, החורג באופן משמעותי מהקבוע בחוק המעצרים נבחן באופן קבוע, בהתאם לנסיבות המשתנות, לצרכים הביטחוניים והחקירתיים ולמצב הלחימה. על רקע האמור, במסגרת הארכת תוקף התקנות שנעשתה בחוק סמוך למועד פקיעת החוק בתאריך 3 באפריל 2024, נערכו התאמות של פרקי הזמן שנקבעו בחוק שהאריך את תקנות שעת החירום, כך שנקבע כי ניתן יהיה להאריך את מניעת הפגישה עם עורך דין של חשוד הנכנס לגדרי החוק, לפרק זמן מקסימלי של 60 ימים במקום 180 הימים שנקבעו בחוק לכתחילה וזאת בשל העילות הקיימות בסעיף 35 לחוק המעצרים. בנוסף, על מנת לתת מענה לגבי אותם עצורים, אשר ישנה חשיבות ביטחונית במניעת הפגישה שלהם עם עורך דין לתקופה ארוכה יותר, מהעילה של חשש לפגיעה בחיי אדם שהם תוצאה של תקופת המלחמה, בלבד, נוסף סעיף חדש ולפיו - אם מצא נשיא בית המשפט המחוזי או סגנו, לבקשת ראש אגף החקירות במשטרת ישראל או בשירות הביטחון הכללי באישור היועץ המשפטי לממשלה, כי מניעת הפגישה דרושה מטעמים של חשש לפגיעה בחיי אדם בקשר לפעולות המלחמה, רשאי הוא להאריכה, מעת לעת, לפרק זמן מקסימלי שלא יעלה על 120 ימים. החוק להארכת תוקף התקנות הכולל את פרקי הזמן המעודכנים הוארך כך שכעת תוקפן של תקנות שעת החירום בתוקף עד לתאריך י"ד בחשוון התשפ"ה )15 בנובמבר 2024).

נוכח הצרכים הביטחוניים והחקירתיים שעדיין קיימים, ובכלל זאת מעצרים חדשים המבוצעים אף בימים אלו במהלך התמרון הקרקעי שעדיין נמשך, המחייבים המשך ההסדר בעניין מניעת פגישה עם עורך דין, ובהתאם לצרכים של גופי האכיפה והבטחון, מבוקש להאריך את התקנות פעם נוספת, עד לתאריך ט"ז באדר התשפ"ה (16 במרץ 2025).

ד.  השפעת החוק המוצע על קבוצות אוכלוסייה מסוימות

לא רלוונטי

ה.  השפעת תזכיר החוק המוצע על התקציב ועל התקן המנהלי של המשרד היוזם, משרדים אחרים ורשויות אחרות.

לא רלוונטי

ו. להלן נוסח תזכיר החוק המוצע ודברי הסבר תזכיר חוק מטעם משרד ראש הממשלה ומשרד המשפטים:

תזכיר חוק לתיקון ולהארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (הרבות ברזל( (פגישה עם עורך דין של עצור בעבירת ביטחון( (תיקון מסי 4(, התשפ"ה-2024

הארכת תוקף !. בחוק לתיקון ולהארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (פגישה

עם עורך דין של עצור בעבירת ביטחון), התשפ"ד-[1]2024, בסעיף 1, במקום "י"ד בחשוון התשפ"ה (15 בנובמבר 2024)" יבוא "ט"ז באדר התשפ"ה (16 במרץ 2025).".



[1] ס"ח התשפ"ד, 3146