תוכן עניינים

תזכיר חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (מס' 67 והוראת שעה), התשפ"ד-2024. 4

חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (מס' 67 והוראת שעה), התשפ"ד-2024. 4

הצעת חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (מס' 67) (הוראת שעה), התשפ"ד-2024. 5

1.  הוספת סעיף 68ג2. 5

2.  תיקון חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (מס' 57 והוראות שעה) 6

3.  הוראת שעה לעניין תקן הכליאה. 6

 

תזכיר חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (מס' 67 והוראת שעה), התשפ"ד-2024

 

א. שם החוק המוצע

חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (מס' 67 והוראת שעה), התשפ"ד-2024

 

ב. מטרת החוק המוצע והצורך בו

הוראת השעה בעניין מנגנון השחרור המינהלי המורחב הקבועה בחוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (מס' 57 והוראת שעה), התשפ"ב-2021 (להלן – תיקון מס' 57), בתוקף עד ליום 30.11.2024. מטרת הצעת החוק היא להאריך את הוראת השעה הקבועה בתיקון מס' 57 בכשנה נוספת, עד ליום 31.12.2025, לבצע שינוי בהסדר השחרור המינהלי וכן לקבוע תקן כליאה, והכל כפי שיפורט להלן.

 

מנגנון השחרור המינהלי המורחב נחקק, כהוראת שעה, כחלק ממכלול צעדים שעליהם החליטה ממשלת ישראל לצורך יישום פסק הדין בבג"ץ 1892/14 האגודה לזכויות האזרח ואח' נ' השר לביטחון הפנים ואח' בעניין שטח מחיה מינימלי לכל עצור ואסיר. הוראת השעה הוארכה מעת לעת, תוך שהוכנסו בה שינוים.

 

עם פרוץ מלחמת חרבות ברזל מצבת הכלואים המוחזקים במתקני הכליאה של שירות בתי הסוהר עלתה בצורה משמעותית וחדה. עלייה זו חריגה אף ביחס לעלייה שחלה בהיקפי הכלואים בשנתיים שקדמו לפרוץ המלחמה. כך, בעוד מצבת הכלואים ערב פרוץ המלחמה עמדה על 16,353 כלואים בסה"כ, נכון ליום 30.9.2024 עמדה המצבה על 22,853 כלואים, עלייה של  למעלה מ- 6,500 כלואים במצבת הכלואים מפרוץ המלחמה. זאת, בעוד שתקן הכליאה שנקבע על ידי השר לביטחון לאומי בהתאם לסמכותו לפי סעיף 68ב לפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], תשל"ב-1971 (להלן – פקודת בתי הסוהר), עומד על 14,500 מקומות כליאה בלבד.

 

נוכח היקפי הכלואים המוחזקים במתקני הכליאה של שירות בתי הסוהר ועל מנת לאפשר המשך קליטת עצורים נוספים מגורמי הביטחון, המשרד לביטחון לאומי ושירות בתי הסוהר פעלו ופועלים כל העת לקידום צעדים ופעולות שיסייעו להגדלת מקומות הכליאה ולהרחבת מרחב המחיה במתקני הכליאה של שירות בתי הסוהר, לרבות מכוח החלטות הממשלה בנושא.

אולם, בעת הזו, אין בפעולות המקודמות בכדי לתת מענה לעלייה המשמעותית, המהירה והחדה בהיקפי הכלואים נוכח המעצרים הרבים בתקופת מלחמת חרבות ברזל. על כן, יש חשיבות בהמשך קידום פעולות וצעדים אשר יש בהם כדי לסייע בהתמודדות עם היקפי הכלואים המוחזקים במתקני הכליאה של שירות בתי הסוהר. לאור האמור, וכיוון שהפסקת הפעלתו של מנגנון השחרור המינהלי המורחב בעת הזו תוביל לעלייה נוספת במצבת הכלואים בשירות בתי הסוהר ולהגברת הצפיפות, מוצע במסגרת הצעת החוק להאריך את הוראת השעה עד ליום י"א בטבת התשפ"ו (31 בדצמבר 2025).

בנוסף, נוכח המאפיינים הייחודיים של עבירת הטרור ובפרט היקפה הרחב של תופעת הטרור, האנטי-חברתיות הטמונה ביסודן של עבירות אלו ופגיעתן הקשה והרחבה בחברה כולה, והאינטרס הציבורי המוגבר לשמירה על האינטרסים המוגנים העומדים בבסיס עבירות אלו, להגשמת תכליות הענישה תוך מיצוי העונש שנגזר על האסירים שהורשעו בעבירות אלו ולשמירה על ההרתעה הנדרשת כלפי ארגוני הטרור ועבריינים פוטנציאלים על רקע זה,  מוצע במסגרת הצעת החוק להפוך את הוראת השעה לעניין החרגת אסירים שהורשעו בעבירות ביטחון מהסדר השחרור המינהלי להוראת קבע. עוד מוצע לקבוע את תקן הכליאה העדכני לפי הוראת סעיף 68ב לפקודת בתי הסוהר.

 

ג. עיקרי החוק המוצע

במסגרת הצעת החוק מוצע להאריך את הוראת השעה בעניין מנגנון השחרור המינהלי המורחב הקבועה בחוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (מס' 57 והוראת שעה), התשפ"ב-2021 (להלן – תיקון מס' 57), בכשנה נוספת, עד ליום 31.12.2025, להפוך את הוראת השעה לעניין החרגת אסירים שהורשעו בעבירות ביטחון מהסדר השחרור המינהלי להוראת קבע וכן לקבוע תקן כליאה.

ד. השפעת תזכיר החוק המוצע על החוק הקיים

הארכת הוראת השעה בעניין השחרור המינהלי המורחב, שינוי הסדר השחרור המינהלי וכן קביעת תקן כליאה.

 

ה. השפעת תזכיר החוק המוצע על תקציב המדינה

אין השפעה

 

ו. השפעת תזכיר החוק המוצע על תקנים במשרדי הממשלה וההיבט המינהלי

אין השפעה

 

ז. להלן נוסח החוק המוצע

הצעת חוק מטעם הממשלה:

הצעת חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (מס' 67) (הוראת שעה), התשפ"ד-2024

 

 

 

 

 

דברי הסבר

 

 

בחודש יוני 2017 ניתן פסק דין בבג"ץ 1892/14 האגודה לזכויות האזרח ואח' נ' השר לביטחון הפנים ואח' (להלן – פסיקת בג"ץ או פסק הדין). בפסק הדין קבע בית המשפט העליון כי שטח המחיה לכל אסיר ועצור במתקני הכליאה של שירות בתי הסוהר יועמד תחילה על 3 מ"ר לפחות, לא כולל שטח השירותים והמקלחת (להלן – הפעימה הראשונה), ולאחר מכן, יועמד שטח המחיה לכל אסיר ועצור על 4.5 מ"ר לפחות, כולל שטח השירותים והמקלחת או 4 מ"ר בלעדיהם (להלן – הפעימה השנייה), תוך שקבע מועדים למימוש הפעימות.

 

ביום כ"ט בחשוון התשע"ט (7 בנובמבר 2018) פורסם החוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (מס' 54 והוראת שעה), התשע"ט-2018 (להלן - תיקון מס' 54). תיקון זה נחקק כחלק ממכלול צעדים שעליהם החליטה ממשלת ישראל בהחלטת ממשלה מס' 3595 מיום י' באדר התשע"ח (25 בפברואר 2018) לצורך יישום פסיקת בג"ץ.

 

במסגרת תיקון מס' 54 נחקק בהוראת שעה הסדר אשר הרחיב את הסדר השחרור המינהלי הקבוע בסימן ט'1 בפרק ב' לפקודת בתי הסוהר, המסמיך את נציב בתי הסוהר להורות על שחרורם של אסירים טרם מועד שחרורם במקרה שבו עלתה תפוסת האסירים על תקן הכליאה ובהתאם לתנאים המפורטים באותו סימן. בהסדר השחרור המינהלי המורחב האמור, שנקבע כהוראת שעה לתקופה של שלוש שנים מיום י"ב בטבת התשע"ט (20 בדצמבר 2018), הורחבו באופן ניכר, לתקופת הוראת השעה, התקופות לשחרור מינהלי של אסירים הקבועות בתוספת הראשונה לפקודת בתי הסוהר (להלן - שחרור מינהלי מורחב). כמו כן, נקבע בסעיף 3(ב) כי לעניין אסיר שהורשע בעבירות ביטחון כמפורט בסעיף האמור, יחולו בתקופת הוראת השעה תקופות השחרור המינהלי הקבועות בתוספת הראשונה לפקודת בתי הסוהר כנוסחה ערב תחילתה של תקופת הוראת השעה כאמור, קרי – לא תחול לגביהם תקופת השחרור המורחבת.

 

לאור העובדה כי הסדר השחרור המינהלי המורחב שנקבע בתיקון מס' 54 הוא הסדר אשר הביא לקיצור מאסר משמעותי, גורף ואוטומטי, בלא קביעת קריטריונים (למעט כאלה הקשורים במשך תקופת המאסר) ואשר לא התחשב במידת המסוכנות של האסירים או במאפיינים אחרים שלהם, למעט ההסדר שנקבע לעניין אסירים שהורשעו בעבירות ביטחון, הוחלט לפעול לשינוי מנגנון השחרור המינהלי. בהתאם ובהמשך לכך, ביום י"ז בטבת התשפ"ב (12 בדצמבר 2021) פורסם חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (מס' 57 והוראת שעה), התשפ"ב-2021, במסגרתו הוארכה הוראת השעה בעניין מנגנון השחרור המינהלי המורחב והוכנסו שינויים מסוימים בהסדר, שמטרתם לצמצם במידה מסוימת את הסדר השחרור המינהלי המורחב כך שלא ייכללו בהסדר זה באופן אוטומטי אסירים שהורשעו בעבירות שהוגדרו ככאלו המתאפיינות במסוכנות גבוהה, כגון אסירים שהורשעו בעבירות מין, עבירות אלימות במשפחה ועבירות אלימות חמורה, ובכך להקטין את הסיכון הנשקף לציבור משחרור אסירים אלה. אסירים אלה יהיו רשאים להשתחרר בשחרור מינהלי מורחב במקרים בהם הוחלט לשחררם על תנאי ממאסרם בהתאם לחוק שחרור על תנאי ממאסר, תשס"א-2001.

 

תיקון מס' 57 אושר על ידי הכנסת כהוראת שעה עד ליום ג' באב התשפ"ב (31 ביולי 2022). בעקבות התפזרות הכנסת ה- 24 ביום 30.6.2022, נותרה הוראת השעה בתוקפה בהתאם להוראת ס' 38 לחוק יסוד: הכנסת עד ליום כ"ד בשבט תשפ"ג (15 בפברואר 2023).

ביום כ"ח בתשרי התשפ"ג (23 באוקטובר 2022) קיבלה הממשלה את החלטה מס' 1903 שעניינה "תוכנית לאומית לייעול והרחבה של מערך הכליאה ומרחב המחיה בבתי הסוהר ותיקון החלטת ממשלה" (להלן - החלטה מס' 1903). החלטה זו כוללת תכנית משולבת לייעול ולהרחבה של מתקני הכליאה ושימשה כבסיס לבקשת המדינה לדחיית מועד מימוש הפעימה השנייה של פסיקת בג"ץ עד ליום 31.12.2027.

 

בהמשך ובהתאם לסעיף 10 להחלטה מס' 1903, ביום כ"א בשבט התשפ"ג (12 בפברואר 2023) פורסם חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (מס' 61 והוראת שעה), התשפ"ג-2023, במסגרתו הוארכה הוראת השעה בעניין השחרור המינהלי שנקבעה בתיקון מס' 57 עד ליום י"ג באב התשפ"ג (31 ביולי 2023) וכן בוצעו מס' תיקונים נוספים בהסדר.

כמו כן, נקבע כי עד ליום י"ג באב התשפ"ג (31 ביולי 2023) תקן הכליאה בכלל בתי הסוהר יהיה 14,500 מקומות כליאה.

 

בהמשך לכך, נוכח העלייה המשמעותית שחלה באותה העת במצבת הכלואים המוחזקים במתקני הכליאה של שירות בתי הסוהר והצורך בהמשך קידום פעולות וצעדים שיביאו לייעול ולהרחבה של מערך הכליאה ומרחב המחיה בבתי הסוהר ולעמידה בפסיקת בג"ץ בהקדם האפשרי, ובשים לב לעמדת גורמי המקצוע בשירות בתי הסוהר לפיה הפסקת הפעלתו של מנגנון השחרור המינהלי המורחב תוביל לעלייה נוספת במצבת הכלואים בשירות בתי הסוהר ולהגברת הצפיפות, ביום ח' באב התשפ"ג פורסם חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (הוראות שעה), התשפ"ג-2023, במסגרתו הוארכה פעם נוספת הוראת השעה בעניין השחרור המינהלי וכן בוצעו מס' שינויים נוספים ובהם, החרגת אסירים שהורשעו בעבירות ביטחון שנקבעו ממנגנון השחרור המינהלי, באופן גורף, כהוראת שעה.

 

בנוסף, נקבע כי  עד ליום כ"א בשבט התשפ"ד (31 בינואר 2024) תקן הכליאה בכלל בתי הסוהר יוסיף לעמוד על 14,500 מקומות כליאה. בהמשך לכך, במסגרת צו בתי הסוהר (שחרור מינהלי) (קביעת תקן כליאה) (הוראת שעה), תשפ"ד-2024, נקבע כי תקן הכליאה יוסיף לעמוד על 14,500 מקומות כליאה עד ליום 31.7.2024.

 

בהמשך לכך, ביום כ"ד בתמוז התשפ"ד (30 ביולי 2024) פורסם חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (הוראת שעה), התשפ"ד-2024, במסגרתו הוארכה הוראת השעה בעניין מנגנון השחרור המינהלי המורחב ב-4 חודשים נוספים, קרי עד ליום כ"ט בחשוון התשפ"ה (30 בנובמבר 2024) וכן נקבע כי תקן הכליאה יוסיף לעמוד על 14,500 עד ליום זה.

 

ביום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023) החלה מתקפת טרור רצחנית שבמסגרתה חדרו מאות מחבלים מרצועת עזה ליישובים בדרום הארץ מהיבשה, מהאוויר ומהים וכן התבצע ירי מסיבי של אלפי רקטות לעבר שטח מדינת ישראל. במתקפת טרור זו נרצחו אלפי אזרחים, נפצעו אלפים ומאות אזרחים וחיילים נשבו על ידי ארגון הטרור חמאס והועברו לרצועת עזה.

נוכח האירועים האמורים, הכריז שר הביטחון, על מצב מיוחד בעורף בהתאם לסמכותו לפי סעיף 9ג(ב) לחוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א-1951. כמו כן, הוכרז בצה"ל על מבצע "חרבות ברזל". וועדת השרים לענייני ביטחון לאומי החליטה על נקיטת פעולות צבאיות משמעותיות, בהתאם לסעיף 40 לחוק-יסוד: הממשלה.

מתחילת המלחמה פועלים כוחות הביטחון בעצימות גבוהה מאוד לשמירה על שלום הציבור וביטחונו. במסגרת זו, בוצעו מעצרים רבים ומצבת הכלואים במתקני הכליאה של שירות בתי הסוהר עלתה משמעותית מתחילת המלחמה והערכת גורמי הביטחון היא כי קיים צפי לקליטת עצורים נוספים על רקע מצב המלחמה, וזאת, בשים לב לכך שהלחימה עודנה נמשכת. נוכח הנתונים שהתקבלו באותה העת משירות בתי הסוהר בדבר העלייה בהיקפי הכלואים  והערכות גורמי הביטחון כי קיים צפי לקליטתם של עצורים רבים נוספים על רקע מצב המלחמה ועל מנת לאפשר לשירות בתי הסוהר לתת מענה למעצרים הרבים בשל פעילות כוחות הביטחון, הוחלט לפעול לקידום תיקון חקיקה שיאפשר את המשך קליטת העצורים הרבים, תוך חריגה מהוראות לעניין שטח מחייה ולעניין הלנה על מיטה. בהתאם, בעקבות המלחמה והעלייה החדה במצבת הכלואים שבאה בעקבותיה, ביום 18.10.23, אישרה מליאת הכנסת את החוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (מס' 64 – הוראת שעה – חרבות ברזל)(מצב חירום כליאתי), התשפ"ד-2023. הוראת השעה נקבעה תחילה לתקופה של 3 חודשים אך בשל העלייה המתמשכת בהיקפי הכלואים הוארך תוקף הוראת השעה מעת לעת, עד ליום 31.12.2024. כמו כן, ביום 22.10.2023 הכריז השר לביטחון לאומי על מצב חירום כליאתי. תוקף ההכרזה הוארך מעת לעת על ידי הממשלה, עד ליום 4.11.2024.

 

סעיף 1

 

כאמור לעיל, ביום ח' באב התשפ"ג פורסם חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (הוראות שעה), התשפ"ג-2023, במסגרתו הוארכה פעם נוספת הוראת השעה בעניין השחרור המינהלי וכן בוצעו מס' שינויים נוספים ובהם, החרגת אסירים שהורשעו בעבירות ביטחון שנקבעו ממנגנון השחרור המינהלי באופן גורף, כהוראת שעה.

הנימוקים אשר עמדו בבסיס החרגת אסירים שהורשעו בעבירות ביטחון בחוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (הוראות שעה), התשפ"ג-2023, כפי שפורטו בדברי ההסבר להצעת החוק ויפורטו להלן,  נכונים גם כעת, ואף ביתר שאת:

"עבירות הביטחון מהוות סוג ייחודי של עבריינות, השונות מעבירות פליליות אחרות. בנוסף לפגיעה בערכים החברתיים המוגנים בדומה לעבירות פליליות אחרות ולעבירות אלימות בפרט, לעבירות על רקע בטחוני נוסף מימד חומרה מיוחד. כך, בנוסף לכוונת העבריין לפגוע באדם מסוים או בקבוצה של אנשים, פעילות טרור טומנת בחובה כוונה לפגוע בחברה כולה. עבריינות הטרור אינה מכוונת רק לנזקים הישירים הנגרמים ממעשה העבירה, אלא היא מכוונת לפגיעה במדינה עצמה, ולשיבוש שגרת החיים בה, בין היתר על ידי זריעת פחד ובהלה בציבור, ויצירת תודעה לפיה אף אדם אינו מוגן בפניה.

בנוסף, תופעת הטרור רחבת היקף, ובעלת מאפיינים ייחודיים רבים נוספים המלמדים על הסיכון הייחודי הטמון בה. כך, מדובר בעבריינות ממניעים אידיאולוגיים, ואשר צומחת בין היתר על רקע תהליכים מתמשכים של הסתה והכוונה; עבריינות הטרור נתמכת ומובלת לרוב על ידי ארגוני טרור הפועלים בדרכים מתוחכמות ומגוונות לשם התמודדות עם רשויות אכיפת החוק והיערכות להתמודדות עם הליכי חקירה ומעצר; חלק מרכזי בפעילותם ומטרתם היא גיוס חברים חדשים בדרכים שונות; ועוד. תפיסה זו בדבר ייחודה של תופעת הטרור הוכרה בדין הישראלי מימים ימימה, הן בספר החוקים והן בפסיקת בית המשפט.

 

כך למשל, במסגרת חוק המאבק בטרור, תשע"ו-2016, נקבעו הסדרים מיוחדים ביחס לעבירות טרור, אשר נועדו לאפשר אכיפה אפקטיבית נגד פעולות טרור, ובכלל זה הוראות בעניין החמרת ענישה למבצעי מעשי טרור, לרבות הכפלת עונשי מקסימום לעבירה המהווה מעשה טרור (סימן ב' לפרק ג' לחוק); העלאת תקופת המינימום לקציבת עונשי מאסר עולם עליה רשאית ועדת השחרורים המיוחדת להמליץ (בסעיף 40 לחוק); ועוד. כמו כן בסעיף 40א לחוק המאבק בטרור נקבע כי מי שהורשע בעבירת רצח או ניסיון רצח שהם מעשה טרור לא ישוחרר על תנאי מיתרת מאסרו. בדברי ההסבר שנלוו להצעת החוק נכללה התייחסות נרחבת להיבטים הייחודיים של תופעת הטרור המצדיקים נקיטת פעולות שונות כדי להילחם בתופעה זו, כדלקמן:

 

"מטרת החוק המוצע לתת בידי רשויות המדינה כלים מתאימים בתחום המשפט הפלילי והציבורי, לשם התמודדות עם איומי הטרור שבפניהם ניצבת מדינת ישראל, וזאת לאור ייחודה של תופעת פשיעה זו, הבא לידי ביטוי בעוצמת הפגיעה שלה, מחד גיסא, ובקושי להיאבק בה בשל היקפה ומורכבותה, מאידך גיסא. עוצמת הפגיעה של הטרור באה לידי ביטוי בכך שמלבד הפגיעה הישירה שהוא מסב לחיי אדם ולשלמות הגוף, יוצר הטרור אפקט פסיכולוגי של פחד ותחושת איום בקרב הציבור כולו ומערער את שגרת חייו של הציבור לאורך זמן.

....

לצורך התמודדות עם תופעת פשיעה חמורה ומורכבת זו, מוצע לתת בידי רשויות החוק מגוון כלים בתחום המשפט הפלילי והציבורי, שתכליתם היא מניעת התקיימותם ופעילותם של ארגוני הטרור, מניעה וסיכול של פעולות טרור, פגיעה בתשתית הארגונית והפיננסית המזינה אותה, וכמובן – תפיסת העבריינים והבאתם לדין, והכל בשים לב למאפיינים המיוחדים של פעילות הטרור, כמתואר לעיל, לקשיים בהתמודדות עם תופעות פשיעה מיוחדת זו ולסיכון שהיא טומנת בחובה לביטחון מדינת ישראל ותושביה ולסדרי השלטון בה."

 

בהתאם, קבוצת האסירים הביטחוניים היא בעלת מאפיינים ייחודיים, אשר מצדיקים, בהיבטים מסויימים, התייחסות נפרדת. כך, בית המשפט עמד במס' פסקי דין על הסכנה המיוחדת הטמונה באסירים אלה אשר עשויה להצדיק כליאתם של אסירים ביטחוניים בנפרד והטלת מגבלות מיוחדות עליהם.

 

לאור האמור, בהינתן המאפיינים הייחודיים של עבירת הטרור ובפרט היקפה הרחב של תופעת הטרור, האנטי-חברתיות הטמונה ביסודן של עבירות אלו ופגיעתן הקשה והרחבה בחברה כולה, קיים אינטרס ציבורי מוגבר לשמירה על האינטרסים המוגנים העומדים בבסיס עבירות אלו, להגשמת תכליות הענישה תוך מיצוי העונש שנגזר על האסירים שהורשעו בעבירות אלו ולשמירה על ההרתעה הנדרשת כלפי ארגוני הטרור ועבריינים פוטנציאלים על רקע זה. "

 

מלחמת חרבות ברזל והאיומים הביטחוניים המוגברים שהביאה עמה, מחדדת אף יותר את הצורך במיצוי הדין עם מי שהורשעו בעבירות אלה, ובהחרגת אסירים שהורשעו בעבירות טרור מהסדר השחרור המינהלי דרך קבע.

נוכח השיקולים להחרגת אסירים שהורשעו בעבירות ביטחון ממנגנון השחרור המינהלי, כפי שפורט בהרחבה לעיל, נוכח המאפיינים הייחודיים של עבירת הטרור ובפרט היקפה הרחב של תופעת הטרור, האנטי-חברתיות הטמונה ביסודן של עבירות אלו ופגיעתן הקשה והרחבה בחברה כולה, קיים אינטרס ציבורי מוגבר לשמירה על האינטרסים המוגנים העומדים בבסיס עבירות אלו, להגשמת תכליות הענישה תוך מיצוי העונש שנגזר על האסירים שהורשעו בעבירות אלו ולשמירה על ההרתעה הנדרשת כלפי ארגוני הטרור ועבריינים פוטנציאלים על רקע זה.

 

לאור האמור, מוצע במסגרת הצעת החוק להפוך את הוראת השעה לעניין החרגת אסירים שהורשעו בעבירות ביטחון מהסדר השחרור המינהלי להוראת קבע. יצוין כי בהתאם למידע שנמסר משירות בתי הסוהר, בעת הזו, להחרגת האסירים שהורשעו בעבירות ביטחון ממנגנון השחרור המינהלי השלכה מועטה על מצבת האסירים הביטחוניים המוחזקים במתקני הכליאה של שירות בתי הסוהר.

סעיף 2

 

נוכח היקפי הכלואים המוחזקים במתקני הכליאה של שירות בתי הסוהר ועל מנת לאפשר המשך קליטת עצורים נוספים מגורמי הביטחון, המשרד לביטחון לאומי ושירות בתי הסוהר פעלו ופועלים כל העת לקידום  צעדים ופעולות שיסייעו להגדלת מקומות הכליאה ולהרחבת מרחב המחיה במתקני הכליאה של שירות בתי הסוהר, לרבות מכוח החלטות הממשלה בנושא.

אולם, בעת הזו, אין בפעולות המקודמות בכדי לתת מענה לעלייה המשמעותית, המהירה והחדה בהיקפי הכלואים נוכח המעצרים הרבים בתקופת מלחמת חרבות ברזל. על כן, יש חשיבות בהמשך קידום פעולות וצעדים אשר יש בהם כדי לסייע בהתמודדות עם היקפי הכלואים המוחזקים במתקני הכליאה של שירות בתי הסוהר. לאור האמור, כיוון שהפסקת הפעלתו של מנגנון השחרור המינהלי המורחב בעת הזו תוביל לעלייה נוספת במצבת הכלואים בשירות בתי הסוהר ולהגברת הצפיפות, מוצע במסגרת הצעת החוק להאריך את הוראת השעה עד ליום י"א בטבת התשפ"ו (31 בדצמבר 2025), לצד שינוי בהסדר השחרור המינהלי, כמפורט בסעיף 1.

 

סעיף 3

סעיף 68ב לפקודה קובע כי "השר רשאי לקבוע בצו, מעת לעת באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, את תקן הכליאה, לתקופה שלא תעלה על שנה".

תקן הכליאה הנוכחי, כפי שנקבע בחוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (הוראת שעה), התשפ"ד-2024, עומד על 14,500 מקומות כליאה עד ליום 30.11.2024.

מוצע לקבוע כי תקן הכליאה יוסיף לעמוד על 14,500 מקומות כליאה עד ליום ד' בתמוז התשפ"ה (30 ביוני 2025).

לעמדת הגורמים המקצועיים בשירות בתי הסוהר, בעת הזו, בה מצבת הכלואים עולה באופן משמעותי על תקן הכליאה ולמעשה מוחזקים במתקני הכליאה של שירות בתי הסוהר כלואים רבים מעל לתקן הכליאה שנקבע ומכוח הוראת השעה בעניין מצב חירום כליאתי מתבצעת הלנת עצורים ואסירים תוך חריגה מההוראות לעניין שטח מחיה, נראה כי אין מקום לשנות את תקן הכליאה שנקבע.

בנוסף, על אף שמקודמים צעדים ופעולות שיסייעו להגדלת מקומות הכליאה ולהרחבת מרחב המחיה במתקני הכליאה של שירות בתי הסוהר, לרבות מכוח החלטות הממשלה בנושא, צעדים אלה מקודמים, בין השאר, מתוך מטרה לייעל ולהרחיב את מערך הכליאה ומרחב המחיה בבתי הסוהר בשים לב לפסיקת בבג"ץ. על כן, לעמדת גורמי המקצוע בשירות בתי הסוהר, הגם שבחודשים האחרונים אוכלסו מקומות כליאה שנבנו במתקן הכליאה "אלה" וכן מתבצע בינוי של אלפי מקומות כליאה נוספים, בינוי מקומות כליאה אלה נועד לאפשר ריווח של מתקני הכליאה ושטח המחייה במתקנים ובכך לקדם את יישום הפעימה השנייה שנקבעה בפסיקת בג"ץ, כך ששטח המחיה לכל עצור ואסיר יהיה 4.5 מ"ר, עד לסוף שנת 2027. לאור האמור, גורמי המקצוע של שירות בתי הסוהר סבורים כי בעת הזו נכון להותיר את תקן הכליאה על 14,500 מקומות כליאה.