תקנות החומרים המסוכנים (יישום פרוטוקול מונטריאול בענין חומרים הפוגעים בשכבת האוזון) (תיקון), התשפ"ד-2024
תקנות החומרים המסוכנים (יישום פרוטוקול מונטריאול בעניין החומרים הפוגעים בשכבת האוזון), התשס"ד–2004 (להלן – "התקנות העיקריות") קובעות הוראות בדבר הגבלות הייצור, הצריכה, הייבוא והייצוא של חומרים מפוקחים בשל הפגיעה שהם גורמים או עלולים לגרום לשכבת האוזון הסטרטוספרית.
כדי לעמוד במחויבות הבינלאומית של מדינת ישראל, ולאשרר את התחייבות מדינת ישראל לתיקון קיגאלי לפרוטוקול מונטריאול, וכדי לסייע במאמץ העולמי להפחתת פליטת גזי חממה ולמאבק בהתחממות הגלובלית, תוקנו בשנת 2020 התקנות העיקריות, ונקבעו בהן הסדרים לצמצום הדרגתי של השימוש ב-HFCs במדינת ישראל.
מדרגת ההפחתה הראשונה אשר קבעה צמצום של 10% בכמות השימוש הלאומית ב- HFCsנכנסה לתוקף ביולי 2022 ומיושמת בדרך של חלוקת מכסות ייבוא על ידי משרד הכלכלה והתעשייה, אשר מחלק את המכסות לצורכי המשק השונים באמצעות רישיונות יבוא לפי פקודת היבוא והיצוא, התשל"ט–1979, ובהתאם להוראת מנכ"ל משרד הכלכלה והתעשייה.
ביום 2.11.2023 תוקנו התקנות ונדחה מועד מדרגת ההפחתה השנייה - של 40% בכמות השימוש הלאומית ב- HFCs- מיום 1.1.2024 ליום 1.1.2025. כמו כן, במסגרת אותו תיקון נקבע כי אם יאושר עד לסוף שנת 2024 חוק שיסדיר את העיסוק במערכות קירור ומיזוג אוויר, יתוקנו מדרגות ההפחתה כך שבמקום יעד של 40% ביחס לשנת הבסיס, יעד ההפחתה לשנת 2025 יעמוד על 15% ביחס לשנת הבסיס, ולצד זאת יקבעו מדרגות הפחתה נוספות לשנים 2026 עד 2028, אשר יאפשרו השגה מדורגת ומתונה יותר של יעד ההפחתה שנקבע בתיקון קיגאלי לשנת 2029 – 70% ביחס לשנת הבסיס.
מסיבות שונות, התעכבו הליכי החקיקה של חוק הסדרת העיסוק מעבר למתוכנן. עד כה התקיימו מספר דיונים בהצעת החוק בוועדת העבודה והרווחה של הכנסת לקראת קריאה שניה ושלישית, אך קיים חשש שהצעת החוק לא תאושר עד לסוף שנת 2024. על מנת לאפשר את המשך ההיערכות ליישום התקנות וייבוא החומרים החליפיים תוך שמירה על בטיחות ובריאות הציבור, מוצע לעגן בתקנות את מדרגות ההפחתה שאושרו במסגרת התיקון מנובמבר 2023, תוך ביטול ההתניה של כניסתן לתוקף באישורו של חוק הסדרת העיסוק.
טיוטת תקנות מטעם המשרד להגנת הסביבה:
|
|
|
בתוקף סמכויותי לפי סעיפים 10, 12 ו-17 לחוק החומרים המסוכנים, התשנ"ג–1993[1] (להלן – החוק), ולפי סעיף 10א לחוק רישוי עסקים, התשכ"ח–1968[2], בהתייעצות עם שר הבריאות, עם שר העבודה, ועם שר הכלכלה והתעשייה לפי סעיף 13 לחוק, אני מתקינה תקנות אלה: |
|||||||||||||||||||||||||||||
|
תיקון התוספת השלישית |
1. |
בתקנות החומרים המסוכנים (יישום פרוטוקול מונטריאול בעניין חומרים הפוגעים בשכבת האוזון), התשס"ד–2004[3], בתוספת השלישית, בחלק א'1, בטבלה, במקום-
יבוא-
|
|||||||||||||||||||||||||||||
|
|
|
|
|||||||||||||||||||||||||||||
|
__________ התשפ"ד |
|
__________________ |
|
(__________ 2024) |
|
עידית סילמן |
|
|
|
השרה להגנת הסביבה |
דברי הסבר
אמנת וינה להגנה על שכבת האוזון נחתמה בשנת 1985. במסגרת האמנה, חתמו המדינות החברות בשנת 1987 על פרוטוקול מונטריאול בעניין חומרים הפוגעים בשכבת האוזון, במטרה לצמצם או להפסיק לחלוטין את השימוש בקבוצה של חומרים סינטטיים נדיפים לגביהם הוכח כי הם גורמים להרס שכבת האוזון (להלן – "הפרוטוקול" או "פרוטוקול מונטריאול"). הפרוטוקול נכנס לתוקף בינואר 1989 וישראל אשררה אותו בשנת 1992.
כחלק מהליך אשרור הפרוטוקול, על תיקוניו עד לאותו מועד, הותקנו בישראל תקנות החומרים המסוכנים (יישום פרוטוקול מונטריאול בעניין החומרים הפוגעים בשכבת האוזון), התשס"ד–2004 (להלן – "התקנות העיקריות"). התקנות קבעו הוראות בדבר הגבלות הייצור, הצריכה, הייבוא והייצוא של חומרים מפוקחים בשל הפגיעה שהם גורמים או עלולים לגרום לשכבת האוזון הסטרטוספרית.
את מרבית הצריכה בעבר של HCFCs החליפו חומרים ממשפחת הפחמנים ההידרו-פלואורים – HFCs, וישנו גידול משמעותי בשימוש בהם לצורך קירור ומיזוג אוויר. גזים המכילים פלואור (HFCs) הם גזי חממה בעלי פוטנציאל התחממות גלובלית (GWP – Global Warming Potential) גבוה מאד.
במפגש הצדדים של פרוטוקול מונטריאול שהתקיים באוקטובר 2016 בעיר קיגאלי, בירת רואנדה, אומץ תיקון לפרוטוקול, לפיו יצומצמו הייצור והשימוש ב- HFCs ברמה הגלובלית (להלן – "תיקון קיגאלי"). התיקון האמור מחייב את המדינות המפותחות, ובהן מדינת ישראל, להתחיל לצמצם את השימוש ב-HFCs משנת 2019 באופן הדרגתי, באחוזים ביחס לשנת הבסיס.
כדי לעמוד במחויבות הבינלאומית של מדינת ישראל, ולאשרר את התחייבות מדינת ישראל לתיקון קיגאלי, וכדי לסייע במאמץ העולמי להפחתת פליטת גזי חממה ולמאבק בהתחממות הגלובלית, תוקנו בשנת 2020 התקנות העיקריות, ונקבעו בהן הסדרים לצמצום הדרגתי של השימוש ב-HFCs במדינת ישראל.
הסדרים אלה מפרטים את מדרגות ההפחתה לפי שנים כפי שנקבעו בתיקון קיגאלי. מדרגת ההפחתה הראשונה אשר קבעה צמצום של 10% בכמות השימוש הלאומית ב- HFCsנכנסה לתוקף ביולי 2022 ומיושמת בדרך של חלוקת מכסות ייבוא על ידי משרד הכלכלה והתעשייה, אשר מחלק את המכסות לצורכי המשק השונים באמצעות רישיונות יבוא לפי פקודת היבוא והיצוא, התשל"ט–1979, ובהתאם להוראת מנכ"ל משרד הכלכלה והתעשייה.
לקראת כניסתה לתוקף של מדרגת ההפחתה השנייה, הקובעת צמצום של 40% בכמות השימוש הלאומית ב-HFC, נמצא כי לשם יישומה נדרשת היערכות נרחבת יותר של המשק בסיוע של הממשלה, וזאת, בין היתר, באמצעות פתיחת האפשרות לייבא גזים חלופיים. כדי לאפשר היערכות של המשק למדרגת ההפחתה השנייה, תוקנו התקנות ביום 2.11.2023 ונדחה מועד מדרגת ההפחתה השנייה - של 40% בכמות השימוש הלאומית ב- HFCs- מיום 1.1.2024 ליום 1.1.2025. כמו כן, במסגרת אותו תיקון נקבע כי אם יאושר עד לסוף שנת 2024 חוק שיסדיר את העיסוק במערכות קירור ומיזוג אוויר, יתוקנו מדרגות ההפחתה כך שבמקום יעד של 40% ביחס לשנת הבסיס, יעד ההפחתה לשנת 2025 יעמוד על 15% ביחס לשנת הבסיס, ולצד זאת יקבעו מדרגות הפחתה נוספות לשנים 2026 עד 2028, אשר יאפשרו השגה מדורגת ומתונה יותר של יעד ההפחתה שנקבע בתיקון קיגאלי לשנת 2029 – 70% ביחס לשנת הבסיס.
יצוין כי רוב החומרים התחליפיים הקיימים כיום הם בעלי רמת דליקות גבוהה יחסית הדורשת היערכות מתאימה, בין היתר בהיבטי בטיחות, תחזוקה ופעילות שוטפת, לפי סוגי הציוד והמערכות. על כן, נדרש לחוקק את החוק שיסדיר את העיסוק בטכנאות מזגנים אשר יבטיח כי השימוש בתחליפים לא יגרום לסיכון של הציבור (להלן: "חוק הסדרת העיסוק").
מסיבות שונות, התעכבו הליכי החקיקה של חוק הסדרת העיסוק מעבר למתוכנן. עד כה התקיימו מספר דיונים בהצעת החוק בוועדת העבודה והרווחה של הכנסת לקראת קריאה שניה ושלישית, אך קיים חשש שהצעת החוק לא תאושר עד לסוף שנת 2024.
על מנת לאפשר את המשך ההיערכות ליישום התקנות וייבוא החומרים החליפיים תוך שמירה על בטיחות ובריאות הציבור, מוצע לעגן בתקנות את מדרגות ההפחתה שאושרו במסגרת התיקון מנובמבר 2023, תוך ביטול ההתניה של כניסתן לתוקף באישורו של חוק הסדרת העיסוק.