פרק ד' לחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו-2018), התשע"ז-2016 קובע כי תוקם במשרד הפנים קרן שמטרתה צמצום פערים בין רשויות מקומיות, ותקציב הקרן יוקצה בהתאם לכללי חלוקה שייקבעו בתקנות. עוד נקבע כי עד לסוף שנת 2024 יוקצה חלק מהקרן על פי הטבלה שבתוספת לפרק, והיתרה תחולק על פי כללי החלוקה כאמור לעיל.

כללי החלוקה המוצעים כעת זהים ברובם לכללי החלוקה שנקבעו בתקנות ההתייעלות הכלכלית (כללי חלוקת הקרן לצמצום פערים בין רשויות מקומיות לשנת 2023) (הוראת שעה), התשפ"ד - 2023, שחלו בשנת 2023, בכמה שינויים, ובהם תיקון בתקנה 7 שעניינו קביעת שיעור גביית הארנונה של רשות מקומית, לצורך חישוב ההפחתה הנדרשת מהסכום המגיע לה לפי תקנות 3 עד 6; שינוי הסכום להקצאה הקבוע בתקנה 11 והגבלת הזכאות למחצית מתקציב הקרן לפי תקנה זו; קביעת הוראת עדכון ערכים וכן שינויים בחלק מהערכים והשיעורים בטבלאות שבתוספות לתקנות.

על פי המוצע, תקנות אלה יחולו עד לסוף שנת הכספים הנוכחית וכן בשנת הכספים 2025. לקראת חלוקת הכספים בשנת 2026 צפויה להיערך בחינה מחודשת של כללי החלוקה.

ג. להלן נוסח טיוטת התקנות המוצעות:

טיוטת תקנות מטעם משרד הפנים:

טיוטת תקנות ההתייעלות הכלכלית (כללי חלוקת הקרן לצמצום פערים בין רשויות מקומיות לשנים 2024 ו-2025)(הוראת שעה), התשפ"ד-2024

		בתוקף סמכותי לפי סעיף 24 לחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו-2018), התשע"ז-2016^{^[1]} (להלן – החוק), אני מתקין תקנות אלה:
		פרק א': פרשנות
הגדרות	1.	בתקנות אלה –
		"ארנונה אחרת" – ארנונה בעד נכסים שבתחומי הרשות המקומית בכל הסיווגים פרט לסיווג מגורים;
		"גירעון מצטבר", "שיעור גירעון מצטבר" ו"שיעור גירעון שוטף" – (1) לעניין עירייה – כהגדרתם בסעיף 140ג לפקודת העיריות[2]; (2) לעניין מועצה מקומית – כהגדרתם בסעיף 35ג לפקודת המועצות המקומיות[3];
		"גירעון שוטף" – עודף הוצאות על הכנסות בתקציב השוטף, כפי שהופיע בדוח המבוקר, ולעניין רשות מקומית בתכנית הבראה – הפער בין העודף האמור לעודף הוצאות על הכנסות בתקציב המאושר שלה;
		"דוח מבוקר אחרון" – הדוח המבוקר כהגדרתו בסעיף 44 לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985, שהוגש עד לתחילת שנת הכספים שבה מחולק התקציב;
		"היקף שטחי ארנונה אחרת לתושב" – המנה המתקבלת מחלוקת סך כל היקף השטחים שבעדם משולמת ארנונה אחרת לפי הדוח המבוקר האחרון, במספר התושבים;
		"הכנסות לתושב" – המנה המתקבלת מחלוקת הכנסות הרשות המקומית בתקציב השוטף המפורטות בדוח המבוקר, למעט הכנסות כאמור לכיסוי הגירעון המצטבר והכנסות שנרשמו בשל הנחות מארנונה, במספר התושבים;
		"הכנסה נורמטיבית לנפש מארנונה כללית" – הערך המתקבל מהנוסחה בתוספת הראשונה;
		"חוק מרשם האוכלוסין" – חוק מרשם האוכלוסין, התשכ"ה – 1965[4];
		"חיוב ארנונה אחרת לתושב" – המנה המתקבלת מחלוקת סך כל חיובי הארנונה האחרת , לפי הדוח המבוקר האחרון, במספר התושבים;
		"מספר התושבים" – מספר התושבים שלפי הרישום במרשם האוכלוסין התגוררו בתחום הרשות המקומית ביום 31 באוקטובר שלפני שנת הכספים שבה מחולקים כספי הקרן;
		"מספר תושבים משוקלל" – סך כל התושבים ברשות המקומית על פי מדרגות ושיעורים אלה:
			(1) כל תושב עד 20,000 תושבים – 100% מהתושבים במדרגה זו;
			(2) כל תושב מ-20,001 תושבים עד 40,000 תושבים – 85% מהתושבים במדרגה זו;
			(3) כל תושב מ-40,001 תושבים עד 60,000 תושבים – 70% מהתושבים במדרגה זו;
			(4) כל תושב מ-60,001 תושבים עד 80,000 תושבים – 55% מהתושבים במדרגה זו;
			(5) כל תושב מ-80,001 תושבים עד 100,000 תושבים – 40% מהתושבים במדרגה זו;
			(6) כל תושב מ-100,001 תושבים עד 125,000 תושבים – 25% מהתושבים במדרגה זו;
			(7) כל תושב מ-125,001 תושבים עד 150,000 תושבים – 10% מהתושבים במדרגה זו;
			(8) כל תושב מ-150,001 תושבים עד 200,000 תושבים – 5% מהתושבים במדרגה זו;
			(9) כל תושב מ-200,001 תושבים ומעלה –0% מהתושבים במדרגה זו;
		"מרשם האוכלוסין" – כמשמעותו בסעיף 2 לחוק מרשם האוכלוסין;
		"עולה מאתיופיה" – מי שעלה לישראל מאתיופיה לאחר יום כ"ו בטבת התשמ"ד (1 בינואר 1984);
		"שיעור העדכון" – כהגדרתו בחוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב), התשנ"ג-1992;
		"שיעור העולים" – המנה המתקבלת מחלוקת מכפלת מספר התושבים ברשות המקומית שלפי מרשם האוכלוסין עלו לישראל בחמש עשרה השנים שקדמו לשנת הכספים שבה מחולקים כספי הקרן במקדם העדפה לפי שנת עלייה לפי טבלה 1 שבתוספת השנייה, במספר התושבים ברשות המקומית;
		"שיעור ארנונה אחרת" – המנה המתקבלת מחלוקת סך כל חיוב הארנונה האחרת לפי הדוח המבוקר האחרון, בסך כל חיוב הארנונה לפי הדוח האמור;
		"תכנית הבראה" – תוכנית שאושרה לפי סעיף 140ד לפקודת העיריות או לפי סעיף 35ד לפקודת המועצות המקומיות, לפי העניין.
תנאי סף לחלוקה	2.	תקציב הקרן יחולק לפי תקנות אלה, לרשויות מקומיות שהתקיימו בה כל אלה:
		(1) האשכול במדרג החברתי-כלכלי של הרשות המקומית אינו עולה על 6;
		(2) ההכנסה הנורמטיבית לנפש מארנונה כללית ברשות המקומית נמוכה מההכנסה הנורמטיבית לנפש אשר 60% מכלל הרשויות המקומיות מצויות מתחתיה, ולעניין רשות מקומית שהיא מועצה אזורית – נמוכה ממכפלת ההכנסה האמורה פי 1.3;
		(3) שיעור הארנונה האחרת של הרשות המקומית נמוך מ-65%;
		(4) שיעור הגירעון המצטבר של הרשות אינו עולה על 30% או שהרשות נמצאת בתכנית הבראה;
		(5) שיעור הגירעון השוטף של הרשות בלפחות אחד משלושת הדוחות המבוקרים האחרונים לא עלה על 2%;
		(6) חל עליה סעיף 3 לפקודת מסי העיריה ומסי הממשלה (פיטורין), 1938[5];
		(7) הרשות המקומית לא הוכרזה עירייה איתנה לפי סימן ד' לפרק 11 לפקודת העיריות או לא הוכרזה מועצה מקומית איתנה לפי סעיף 34 לפקודת המועצות המקומיות; תנאי זה לא יחול לגבי תקנה 11.
		פרק ב': הקצאה כללית
הקצאה לפי היקף שטחי ארנונה אחרת לתושב	3.	30% מתקציב הקרן יחולק לרשויות מקומיות כמפורט להלן:
		(1) לכל רשות מקומית יינתן מקדם העדפה לפי היקף שטחי ארנונה אחרת לתושב ברשות המקומית כמפורט להלן:
			(א) לרשויות מקומיות, למעט מועצות אזוריות, שמספר התושבים בהן אינו עולה על 20,000 – לרשות עם ההיקף הנמוך ביותר יינתן מקדם של 20 ולרשות עם ההיקף הגבוה ביותר יינתן מקדם של 10 ולכל רשות אחרת יינתן מקדם לפי המיקום היחסי של ההיקף באותה רשות ביחס להיקף ברשויות האמורות;
			(ב) לרשויות מקומיות, למעט מועצות אזוריות, שמספר התושבים בהן עולה על 20,000 – לרשות עם ההיקף הנמוך ביותר יינתן מקדם של 40 ולרשות עם ההיקף הגבוה ביותר יינתן מקדם של 20 ולכל רשות אחרת יינתן מקדם לפי המיקום היחסי של ההיקף באותה רשות ביחס להיקף ברשויות האמורות;
			(ג) למועצות אזוריות – למועצה עם ההיקף הנמוך ביותר יינתן מקדם של 60 ולמועצה עם ההיקף הגבוה ביותר יינתן מקדם של 30 ולכל מועצה אחרת יינתן מקדם לפי המיקום היחסי של ההיקף באותה מועצה, ביחס להיקף במועצות האמורות;
		(2) לכל רשות מקומית יינתן ניקוד שהוא מכפלת מספר התושבים המשוקלל ברשות המקומית במקדם ההעדפה של הרשות;
		(3) כל רשות מקומית זכאית לחלק היחסי מתקציב הקרן לפי תקנה זו, השווה ליחס שבין מספר הנקודות שקיבלה הרשות המקומית לפי תקנה זו ובין מספר הנקודות הכולל של כל הרשויות המקומיות לפי תקנה זו.
הקצאה לפי חיוב ארנונה אחרת לתושב	4.	50% מתקציב הקרן יחולק לרשויות מקומיות שחיוב הארנונה האחרת לתושב בהן נמוך מהחיוב כאמור אשר 40% מכלל הרשויות המקומיות מצויות מעליו, באופן המפורט להלן:
		(1) לרשות עם החיוב הנמוך ביותר יינתן מקדם של 100, לרשות עם החיוב הגבוה ביותר יינתן מקדם של 50, ולכל רשות אחרת יינתן מקדם לפי המיקום היחסי של החיוב באותה רשות, ביחס לחיוב ברשויות האמורות;
		(2) לכל רשות מקומית יינתן ניקוד שהוא מכפלת מספר התושבים המשוקלל ברשות המקומית, במקדם ההעדפה של הרשות;
		(3) כל רשות מקומית זכאית לחלק היחסי מתקציב הקרן לפי תקנה זו, השווה ליחס שבין מספר הנקודות שקיבלה הרשות המקומית לפי תקנה זו ובין מספר הנקודות הכולל של כל הרשויות המקומיות לפי תקנה זו.
הקצאה לפי הכנסה נורמטיבית לנפש מארנונה כללית	5.	20% מתקציב הקרן יחולק לרשויות מקומיות כמפורט להלן:
		(1) לכל רשות מקומית יינתן מקדם העדפה לפי ההכנסה הנורמטיבית לנפש מארנונה כללית ברשות המקומית כמפורט להלן:
			(א) לרשות עם ההכנסה הנמוכה ביותר יינתן מקדם של 100;
			(ב) לרשות עם ההכנסה הגבוהה ביותר יינתן מקדם של 50;
			(ג) לכל רשות שאינה כמפורט בפסקאות משנה (א) ו-(ב) – יינתן מקדם לפי המיקום היחסי של ההכנסה באותה רשות, ביחס להכנסה ברשויות האמורות;
		(2) לכל רשות מקומית יינתן ניקוד שהוא מכפלת מספר התושבים המשוקלל ברשות המקומית במקדם ההעדפה של הרשות;
		(3) כל רשות מקומית זכאית לחלק היחסי מתקציב הקרן לפי תקנה זו, השווה ליחס שבין מספר הנקודות שקיבלה הרשות המקומית לפי תקנה זו ובין מספר הנקודות הכולל של כל הרשויות המקומיות לפי תקנה זו.
הוספה או הפחתה בשל אשכול פריפריאליות	6.	על הסכומים המגיעים לרשות מקומית לפי תקנות 3 עד 5 ייווספו, או יופחתו מהם, סכומים בשיעור לפי אשכול הפריפריאליות של הרשות המקומית לפי הטבלה שבתוספת השלישית.
הפחתת הקצאה	7.	(א) מהסכומים המגיעים לרשות מקומית לפי תקנות 3 עד 6, יופחתו סכומים בסך כל השיעורים לפי שיעור הגירעון המצטבר של הרשות המקומית לפי טבלה 1 שבתוספת הרביעית, לפי שיעור גביית הארנונה בדוח המבוקר האחרון לפי טבלה 2 שבתוספת האמורה ולפי שיעור הגירעון השוטף של הרשות המקומית לפי טבלה 3 שבתוספת האמורה, ובלבד ששיעור ההפחתה הכולל לא יעלה על 75%.
		(ב) בתקנה זו, "שיעור גבייה" – היחס שבין סך התקבולים מארנונה שגבתה הרשות המקומית בשנת הכספים, לבין הסכומים המגיעים לרשות המקומית בעד ארנונה באותה שנת כספים על סמך הודעות תשלום שהמציאה הרשות המקומית לחייבים; ולעניין רשות מקומית אשר על פי הדוח המבוקר האחרון שלה התקבולים מארנונה שגבתה גבוהים ב-5% לפחות מהתקבולים האמורים בדוח המבוקר הקודם לו בתוספת שיעור העדכון ואשר הסכומים המגיעים לה בעד ארנונה בשנת הכספים על סמך הודעות תשלום שהמציאה לחייבים גבוהים ב-15% לפחות מהסכומים האמורים בדוח המבוקר הקודם לו בתוספת שיעור העדכון – היחס שבין סך התקבולים מארנונה שגבתה הרשות המקומית בשנת הכספים לבין הסכומים המגיעים לרשות המקומית בעד ארנונה בשנת הכספים הקודמת על סמך הודעות תשלום שהמציאה הרשות המקומית לחייבים.
		פרק ג': הקצאה נוספת לפי נתוני עלייה וביטול ההכרזה כ"עיר עולים"
כללים לגבי עולים	8.	סעיף 24(ב)(1)(ג) לחוק יחול על רשות מקומית שמתקיים בה אחד מאלה:
		(1) האשכול במדרג החברתי-כלכלי שלה הוא 1 עד 5 ושיעור העולים בה עולה על 3%;
		(2) האשכול במדרג החברתי-כלכלי שלה הוא 6 ושיעור העולים בה עולה על 4%;
		(3) מספר התושבים בה שהם עולים מאתיופיה עולה על 100.
הקצאה לפי שיעור העולים	9.	נוסף על ההקצאות הכלליות שיחולקו לפי פרק ב', 7.5 מיליון שקלים חדשים מתקציב הקרן יחולקו לרשויות מקומיות שמתקיים בהן התנאי האמור בתקנה 8(1) או (2), והכול כמפורט להלן:
		(1) לכל רשות מקומית יינתן מקדם העדפה לפי אשכול הפריפריאליות של הרשות המקומית לפי טבלה 2 שבתוספת השנייה;
		(2) לכל רשות מקומית כאמור יינתן ניקוד שהוא מכפלת שיעור העולים ברשות במקדם ההעדפה של הרשות;
		(3) כל רשות מקומית זכאית לחלק היחסי מתקציב הקרן לפי תקנה זו, השווה ליחס שבין מספר הנקודות שקיבלה הרשות המקומית לפי תקנה זו ובין למספר הנקודות הכולל של כל הרשויות המקומיות לפי תקנה זו.
הקצאה לפי מספר התושבים שהם עולים מאתיופיה	10.	נוסף על ההקצאות הכלליות שיחולקו לפי פרק ב', 7.5 מיליון שקלים חדשים מתקציב הקרן יחולקו לרשויות מקומיות שמתקיים בהן התנאי האמור בתקנה 8(3), והכול כמפורט להלן:
		(1) לכל רשות מקומית יינתן מקדם העדפה לפי אשכול הפריפריאליות של הרשות המקומית לפי טבלה 2 שבתוספת השנייה;
		(2) לכל רשות מקומית כאמור יינתן ניקוד שהוא מכפלת מספר העולים מאתיופיה ברשות במקדם ההעדפה של הרשות;
		(3) כל רשות מקומית זכאית לחלק היחסי מתקציב הקרן לפי תקנה זו, השווה ליחס שבין מספר הנקודות שקיבלה הרשות המקומית לפי תקנה זו ובין מספר הנקודות הכולל של כל הרשויות המקומיות לפי תקנה זו.
הקצאה בשל עיוותים כלכליים וביטול ההכרזה כ"עיר עולים"	11.	(א) נוסף על ההקצאות הכלליות שיחולקו לפי פרק ב', 15 מיליון שקלים חדשים מתקציב הקרן, ולעניין חלוקת הכספים בשנת הכספים 2024 – 17.5 מיליון שקלים חדשים מתקציב הקרן, יחולקו לרשויות מקומיות שמתקיימים בהן כל אלה:
			(1) בוטלה ההכרזה על הרשות המקומית כעל עיר עולים והיא הייתה זכאית להקצאת תקציב הקרן לפי סעיף 25(א) לחוק;
			(2) האשכול במדרג החברתי-כלכלי של הרשות המקומית אינו עולה על 6 והאשכול במדד הפריפריאליות של הרשות המקומית אינו עולה על 6;
			(3) שיעור הירידה בסך כל החיוב התקופתי בין הדוח המבוקר לשנת 2016 לבין הדוח המבוקר לשנת 2017 גבוה מ-25% או ששיעור העלייה בשיעור הפטורים בין הדוח המבוקר לשנת 2016 לבין הדוח המבוקר לשנת 2017 גבוה מ-10%; לעניין זה, "שיעור הפטורים" – המנה המתקבלת מחלוקת סך כל הפטורים בשל ארנונה אחרת לפי הדוח המבוקר, בסך כל החיובים בשל ארנונה אחרת לפי הדוח המבוקר;
			(4) מתקיים בה אחד מאלה:
				(א) ההכנסות לתושב לפי הדוח המבוקר האחרון נמוכות מההכנסות לתושב לפי הדוח המבוקר לשנת 2017 או מההכנסות כאמור לפי הדוח המבוקר לשנת 2018;
				(ב) ממוצע שיעורי העלייה השנתיים של ההכנסות לתושב ברשות המקומית לפי הדוחות המבוקרים, החל בדוח המבוקר לשנת 2017 עד הדוח המבוקר האחרון או החל בדוח המבוקר לשנת 2018 עד הדוח המבוקר האחרון – הנמוך מהשניים, נמוך מממוצע שיעורי העלייה כאמור החל מהדוח המבוקר לשנת 2012 עד הדוח המבוקר לשנת 2016.
		(ב) לכל רשות מקומית שהתקיימו בה התנאים בתקנת משנה (א) יינתנו מקדמי העדפה לפי אשכול במדרג החברתי-כלכלי ולפי אשכול הפריפריאליות לפי טבלה 1 שבתוספת החמישית ולפי הכנסות לתושב לפי טבלה 2 שבתוספת האמורה.
		(ג) לכל רשות מקומית כאמור יינתן ניקוד שהוא מכפלת מספר התושבים המשוקלל ברשות המקומית בסכום מקדמי ההעדפה של הרשות.
		(ד) כל רשות מקומית זכאית לחלק היחסי מתקציב הקרן לפי תקנה זו, השווה ליחס שבין מספר הנקודות שקיבלה הרשות המקומית לפי תקנה זו ובין מספר הנקודות הכולל של כל הרשויות המקומיות לפי תקנה זו, אך לא יותר ממחצית מתקציב הקרן לפי תקנה זו.
		פרק ד': שונות
התאמה לתקציב	12.	עלה הסכום הכולל לתשלום לפי תקנות אלה על תקציב הקרן או פחת ממנו, יופחתו או ייווספו, בהתאמה, הסכומים שלהם זכאית כל רשות מקומית לפי פרק ב' בשיעור שווה כך שהסכום הכולל שישולם יהיה זהה לתקציב הקרן.
חלוקת כספים לפי זכאות בשנה קודמת	13.	(א) רשות מקומית תהיה זכאית לסכום לפי תקנות 2 עד 12 או למחצית הסכום שלו הייתה זכאית לפי התקנות האמורות בשנת הכספים הקודמת – לפי הגבוה מהשניים; ולעניין חלוקת הכספים הראשונה שלאחר תחילתן של תקנות אלה – רשות מקומית תהיה זכאית לסכום לפי תקנות 2 עד 12 או למחצית הסכום שלו הייתה זכאית לפי תקנות ההתייעלות הכלכלית (כללי חלוקת הקרן לצמצום פערים בין רשויות מקומיות לשנת 2023) (הוראת שעה), התשפ"ד-2023[6] – לפי הגבוה מהשניים.
		(ב) עלה או פחת הסכום הכולל כאמור בתקנה 12 בשל חלוקת כספים לפי תקנת משנה (א), ייערכו חישובים כאמור בתקנה 12 ובתקנת משנה (א) עד שהסכום הכולל לפי תקנות אלה יהיה זהה לתקציב הקרן.
עדכון ערכים	14.	(א) הערכים של התעריפים הנורמטיביים בטבלאות 1, 3 ו-6 בתוספת הראשונה יעודכנו ב-1 בינואר 2025 לפי שיעור העדכון.
		(ב) המנהל הכללי של משרד הפנים יפרסם את התעריף הנורמטיבי לפי הטבלאות האמורות בתקנת משנה (א) כפי שהתעדכנו לפי תקנת המשנה האמורה.
פרסום אופן החישוב וההקצאה	15.	המנהל הכללי של משרד הפנים יפרסם מדי שנה באתר האינטרנט של משרד הפנים קובץ ממוכן, ובו יפורטו הקצאת תקציב הקרן ודרך החישוב של ההקצאה לפי כל תקנה מתקנות אלה לכל רשות מקומית.
תחולה	16.	תקנות אלה יחולו על חלוקת כספי הקרן לגבי השנים 2024 ו- 2025.

תוספת ראשונה

(תקנה 1 – ההגדרה "הכנסה נורמטיבית לנפש מארנונה כללית")

הכנסה נורמטיבית לנפש מארנונה כללית תחושב לפי נוסחה זו: לעניין זה –
	X – חיוב ארנונה לפי הדו"ח הכספי המבוקר האחרון;
	Z – תוספת לחיוב הארנונה לנכסי מגורים, שהיא 0 או שתחושב לפי נוסחה זו, לפי הגבוה מהשניים: לעניין זה –
		N - תעריף ארנונה נורמטיבי למגורים לפי טבלה 1 נכון לשנת הכספים שלגביה נערך הדו"ח הכספי המבוקר האחרון;
		F – תעריף ארנונה למגורים;
		T – חיוב ארנונה בעד נכסי מגורים לפי הדו"ח הכספי המבוקר האחרון;
	ואולם למועצה אזורית יתווסף גם סכום שיחושב לפי נוסחה זו: לעניין זה –
		D – גודל שטח נורמטיבי נדרש למגורים, לפי טבלה 2;
		S – סך כל שטח נכסי מגורים לפי הדו"ח הכספי המבוקר האחרון;
		P – לעניין זה, מספר התושבים שלפי הרישום במרשם האוכלוסין המתנהל לפי חוק מרשם האוכלוסין התגוררו בתחום הרשות המקומית ביום 1 בינואר של שנת הכספים לגביה נערך הדו"ח הכספי המבוקר האחרון;
		N – 90% מתעריף ארנונה נורמטיבי למגורים, לפי טבלה 1 נכון לשנת הכספים שלגביה נערך הדו"ח הכספי המבוקר האחרון;
	W – תוספת לחיוב הארנונה לנכסים שאינם למגורים, שהיא 0 או תחושב לפי נוסחה זו, לפי הגבוה מהשניים: לעניין זה –
		A – תעריף נורמטיבי לתעשייה ובית מלאכה, שהוא מכפלת הערך של הרשות המקומית לפי טבלה 3 נכון לשנת הכספים שלגביה נערך הדו"ח הכספי המבוקר האחרון במקדמי ההעדפה של הרשות בטבלאות 4 ו-5;
		B – סך כל שטח נכסי תעשייה ובתי מלאכה לפי הדו"ח הכספי המבוקר האחרון;
		C – תעריף נורמטיבי למשרדים, שירותים ומסחר, שהוא מכפלת הערך של הרשות המקומית לפי טבלה 6 נכון לשנת הכספים שלגביה נערך הדו"ח הכספי המבוקר האחרון במקדמי ההעדפה של הרשות בטבלאות 4 ו-5;
		D – סך כל שטח נכסי משרדים, שירותים ומסחר לפי הדו"ח הכספי המבוקר האחרון;
		E – חיוב ארנונה בעד נכסי תעשייה, בתי מלאכה, משרדים, שירותים ומסחר לפי הדו"ח הכספי המבוקר האחרון;
	P – לעניין זה, מספר התושבים שלפי הרישום במרשם האוכלוסין המתנהל לפי חוק מרשם האוכלוסין התגוררו בתחום הרשות המקומית ביום 1 בינואר של שנת הכספים לגביה נערך הדו"ח הכספי המבוקר האחרון.

טבלה 1

(N בהגדרה "הכנסה נורמטיבית לנפש מארנונה כללית")

אשכול במדרג החברתי-כלכלי	תעריף ארנונה נורמטיבי למגורים בשקלים חדשים
1	48.76
2	48.76
3	49.73
4	50.73
5	53.27
6	55.93
7	58.73
8	64.60
9	74.29
10	85.43

טבלה 2

(D בהגדרה "הכנסה נורמטיבית לנפש מארנונה כללית")

אשכול במדרג החברתי-כלכלי	גודל שטח נורמטיבי נדרש למגורים במטרים רבועים
1	20
2	20
3	22
4	22
5	24
6	24
7	26
8	26
9	28
10	28

טבלה 3

(A בהגדרת W בהגדרה "הכנסה נורמטיבית לנפש מארנונה כללית")

נפת הרשות המקומית, לפי טבלה 7	תעריף נורמטיבי לתעשייה ומלאכה בשקלים חדשים
גולן	39.46
באר שבע ב'	40.13
צפת	48.08
עכו א'	62.00
עכו ב'	62.17
כנרת	63.15
באר שבע א'	67.75
יזרעאל ב'	73.51
יזרעאל א'	75.12
יו"ש	84.78
חיפה	86.17
חדרה	87.32
אשקלון	89.53
ירושלים	99.99
השרון	102.62
רחובות	106.57
רמלה	112.27
פתח תקווה	116.57
תל אביב	132.22

טבלה 4

(A ו-C בהגדרת W בהגדרה "הכנסה נורמטיבית לנפש מארנונה כללית")

אשכול במדרג החברתי-כלכלי	מקדם העדפה
1	0.7
2	0.7
3	0.8
4	0.8
5	0.9
6	0.9
7	1.1
8	1.1
9	1.2
10	1.2

טבלה 5

(A ו-C בהגדרת W בהגדרה "הכנסה נורמטיבית לנפש מארנונה כללית")

הפער בין מדד הפריפריאליות של הרשות המקומית לפי מדד הפריפריאליות לבין הממוצע של מדד הפריפריאליות של כלל הרשויות המקומיות באותה נפה לפי טבלה 7	מקדם העדפה
פחות מ- 0.6-	0.85
0.6- ומעלה ופחות מ-0.9	1
0.9 ומעלה	1.15

טבלה 6

(C בהגדרת W בהגדרה "הכנסה נורמטיבית לנפש מארנונה כללית")

נפת הרשות המקומית, לפי טבלה 7	תעריף נורמטיבי למשרדים, שירותים ומסחר בשקלים חדשים
גולן	78.94
באר שבע ב'	80.25
צפת	96.16
עכו א'	124.00
עכו ב'	124.32
כנרת	126.31
באר שבע א'	135.51
יזרעאל ב'	147.02
יזרעאל א'	150.24
יו"ש	169.54
חיפה	172.35
חדרה	174.65
אשקלון	179.05
ירושלים	199.98
השרון	205.23
רחובות	213.14
רמלה	224.53
פתח תקווה	233.14
תל אביב	264.45

טבלה 7

(טבלה 3, טבלה 5, טבלה 6)

נפה	רשויות מקומיות
גולן	בוקעאתא, גולן, מג'דל שמס, מסעדה, עין קניא, עמק הירדן, קצרין, ר'ג'ר
באר שבע ב'	אילת, דימונה, הערבה התיכונה, חבל אילות, ירוחם, מצפה רמון, ערד, רמת נגב, תמר
צפת	ג'יש (גוש חלב), הגליל העליון, חצור הגלילית, טובא-זנגריה, יסוד המעלה, מבואות החרמון, מטולה, מרום הגליל, צפת, קריית שמונה, ראש פינה
עכו א'	אבו סנאן, בית ג'ן, בענה, ג'דיידה-מכר, ג'ולס, חורפיש, יאנוח - ג'ת, ירכא, כסרה – סמיע, כפר ורדים, כפר יאסיף, מגדל תפן, מזרעה, מטה אשר, מעיליא, מעלה יוסף, מעלות-תרשיחא, נהריה, נחף, סג'ור, עכו, פסוטה, פקיעין –בוקייעה, ראמה, שלומי
עכו ב'	אעבלין, ביר אל-מכסור, דיר אל-אסד, דיר חנא, טמרה, כאבול, כווכב אבו אל-היג'א, כפר מנדא, כרמיאל, מג'ד אל-כרום, משגב, סכנין, עראבה, שעב, שפרעם
כנרת	הגליל התחתון, טבריה, יבנאל, כפר כמא, כפר תבור, מגדל, מר'אר, עילבון
באר שבע א'	אבו בסמה, אופקים, אשכול, באר שבע, בני שמעון, חורה, כסייפה, להבים, לקיה, מיתר, מרחבים, נתיבות, עומר, ערערה בנגב, רהט, רמת חובב, שגב שלום, שדות נגב, תל שבע
יזרעאל ב'	בוסתאן אל-מרג', בית שאן, בסמת טבעון, הגלבוע, זרזיר, יקנעם עילית, כעביה - טבש - חג'אג'רה, מגידו, עמק המעיינות, עמק יזרעאל, עפולה, רמת ישי
יזרעאל א'	אכסאל, אל-בטוף, בועיינה-ניג'ידאת, דבוריה, טורעאן, יפיע, כפר כנא, מגדל העמק, מישהד, נצרת, נצרת עילית, עילוט, עין מאהל, ריינה, שבלי - אום אל-ר'נם
יו"ש	אורנית, אלפי מנשה, אלקנה, אפרת, אריאל, בית אל, בית אריה, ביתר עילית, בקעת הירדן, גבעת זאב, גוש עציון, הר אדר, הר חברון, מגילות, מודיעין עילית, מטה בנימין, מעלה אדומים, מעלה אפרים, עמנואל, קדומים, קריית ארבע, קרני שומרון, שומרון, שער שומרון
חיפה	דאלית אל-כרמל, זבולון, חיפה, טירת כרמל, נשר, עוספייא, קריית אתא, קריית ביאליק, קריית טבעון, קריית ים, קריית מוצקין, רכסים
חדרה	אום אל-פחם, אור עקיבא, אלונה, בנימינה - גבעת עדה, בסמ"ה, בקה - ג'ת, ג'סר א-זרקא, זכרון יעקב, חדרה, חוף הכרמל, כפר קרע, מנשה, מעלה עירון, ערערה, פוריידיס, פרדס חנה - כרכור, קציר – חריש
אשקלון	אשדוד, אשקלון, באר טוביה, חוף אשקלון, יואב, לכיש, קריית גת, קריית מלאכי, שדרות, שער הנגב, שפיר
ירושלים	אבו גוש, בית שמש, ירושלים, מבשרת ציון, מטה יהודה, קריית יערים, צור הדסה.
השרון	אבן יהודה, אליכין, זמר, חוף השרון, טייבה, טירה, כפר יונה, לב השרון, נתניה, עמק חפר, פרדסיה, קדימה - צורן, קלנסווה, תל מונד
רחובות	בני עי"ש, ברנר, גדרה, גדרות, גן יבנה, גן רוה, חבל יבנה, יבנה, מזכרת בתיה, נחל שורק, נס ציונה, קריית עקרון, ראשון לציון, רחובות
רמלה	באר יעקב, בית דגן, גזר, חבל מודיעין, לוד, מודיעין-מכבים-רעות, עמק לוד, רמלה, שהם
פתח תקווה	אלעד, ג'לג'וליה, גבעת שמואל, גני תקווה, דרום השרון, הוד השרון, יהוד -מונסון, כוכב יאיר, כפר ברא, כפר סבא, כפר קאסם, סביון, פתח תקווה, ראש העין, רעננה
תל אביב	אור יהודה, אזור, בני ברק, בת ים, גבעתיים, הרצליה, חולון, כפר שמריהו, קריית אונו, רמת גן, רמת השרון, תל אביב –יפו

תוספת שנייה

(תקנות 1, 9 ו-10)

טבלה 1

(תקנה 1 – ההגדרה "שיעור העולים")

מקדמי העדפה לפי שנת עלייה

שנת עלייה שקדמה לשנת הכספים שבה מחולקים כספי הקרן	מקדם העדפה
1	1
2	0.96
3	0.92
4	0.88
5	0.85
6	0.81
7	0.77
8	0.73
9	0.69
10	0.65
11	0.62
12	0.58
13	0.54
14	0.50
15	0.46

טבלה 2

(תקנות 9 ו- 10)

מקדמי העדפה לפי אשכול במדד פריפריאליות

אשכול במדד פריפריאליות	מקדם העדפה
1	150
2	138.9
3	127.8
4	116.7
5	105.6
6	94.4
7	83.3
8	72.2
9	61.1
10	50

תוספת שלישית

(תקנה 6)

שיעור הוספה או הפחתה לפי אשכול במדד הפריפריאליות

אשכול במדד הפריפריאליות	שיעור הוספה או הפחתה
1	5%
2	4%
3	3%
4	2%
5	1%
6	1%-
7	2%-
8	3%-
9	4%-
10	5%-

תוספת רביעית

(תקנה 7)

טבלה 1

שיעור ההפחתה לפי שיעור הגירעון המצטבר של הרשות המקומית

שיעור הגירעון המצטבר לפי הדוח המבוקר האחרון	שיעור ההפחתה
17.5% ומעלה ופחות מ-20%	5%
20% ומעלה ופחות מ-22.5%	7%
22.5% ומעלה ופחות מ-25%	9%
25% ומעלה ופחות מ-27.5%	11%
27.5% ומעלה ופחות מ-30%	13%
30% ומעלה ופחות מ-32.5%	15%
32.5% ומעלה ופחות מ-35%	17%
35% ומעלה ופחות מ-37.5%	19%
37.5% ומעלה ופחות מ-40%	21%
40% ומעלה ופחות מ-42.5%	23%
42.5% ומעלה ופחות מ-45%	25%
45% ומעלה ופחות מ-47.5%	27%
47.5% ומעלה	29%

טבלה 2

שיעור ההפחתה לפי שיעור גביית הארנונה ברשות המקומית

שיעור גביית הארנונה בדוח המבוקר האחרון	שיעור ההפחתה
פחות מ-15%	85%
15% ומעלה ופחות מ-20%	80%
20% ומעלה ופחות מ-25%	75%
25% ומעלה ופחות מ-30%	70%
30% ומעלה ופחות מ-35%	65%
35% ומעלה ופחות מ-40%	60%
40% ומעלה ופחות מ-45%	55%
45% ומעלה ופחות מ-50%	50%
50% ומעלה ופחות מ-55%	45%
55% ומעלה ופחות מ-60%	40%
60% ומעלה ופחות מ-65%	35%
65% ומעלה ופחות מ-70%	30%
70% ומעלה ופחות מ-75%	25%

טבלה 3

שיעור ההפחתה לפי שיעור הגירעון השוטף של הרשות המקומית

שיעור הגירעון השוטף לפי הדוח המבוקר האחרון	שיעור ההפחתה
2% ומעלה ופחות מ-5%	20%
5% ומעלה ופחות מ-8%	25%
8% ומעלה ופחות מ-11%	30%
11% ומעלה ופחות מ-14%	35%
14% ומעלה ופחות מ-17%	40%
17% ומעלה ופחות מ-20%	45%
20% ומעלה ופחות מ-23%	50%
23% ומעלה ופחות מ-26%	55%
26% ומעלה ופחות מ-29%	60%
29% ומעלה ופחות מ-32%	65%
32% ומעלה ופחות מ-35%	70%
35% ומעלה ופחות מ-38%	75%
38% ומעלה	80%

תוספת חמישית

(תקנה 11)

טבלה 1

מקדמי העדפה לפי אשכול במדרג חברתי-כלכלי ולפי אשכול במדד פריפריאליות

אשכול	מקדם העדפה לפי אשכול במדרג חברתי-כלכלי	מקדם העדפה לפי אשכול במדד פריפריאליות
1 עד 2	20	40
3 עד 4	10	25
5 עד 6	5	10

טבלה 2

מקדמי העדפה לפי הכנסות לתושב

הכנסות לתושב	מקדם העדפה
פחות מ-5,000	15
יותר מ-5,000 ופחות מ-10,000	10
יותר מ-10,000 ופחות מ-15,000	5

___ ב________ התש_______ (___ ב________ ____20)

[תאריך עברי] ([תאריך לועזי])

(חמ 3-5591)

________________

משה ארבל

שר הפנים

דברי הסבר

כללי החלוקה המוצעים כעת זהים ברובם לכללי החלוקה שנקבעו בתקנות ההתייעלות הכלכלית (כללי חלוקת הקרן לצמצום פערים בין רשויות מקומיות לשנת 2023) (הוראת שעה), התשפ"ד - 2023, שחלו בשנת 2023, בכמה שינויים, ובהם תיקון בתקנה 7 שעניינו קביעת שיעור גביית הארנונה של רשות מקומית, לצורך חישוב ההפחתה הנדרשת מהסכום המגיע לה לפי תקנות 3 עד 6; שינוי הסכום להקצאה הקבוע בתקנה 11 והגבלת הזכאות למחצית מתקציב הקרן לפי תקנה זו; קביעת הוראת עדכון ערכים וכן כמה שינויים בערכים ובשיעורים בטבלאות שבתוספת הרביעית לתקנות.

על פי המוצע, תקנות אלה יחולו בשנים 2024 ו-2025. לקראת חלוקת הכספים בשנת 2026 צפויה להיערך בחינה מחודשת של כללי החלוקה.

בכללים נקבעו תנאי סף לחלוקה, ורק רשויות שעומדות בכל שבעת התנאים יהיו זכאיות לתקציב מהקרן (תקנה 2): התנאי הראשון הוא שהרשות המקומית תהיה באשכול חברתי כלכלי 1 עד 6. התנאי השני הוא לפי הכנסה נורמטיבית לנפש. ההכנסה הנורמטיבית לכל רשות מקומית נקבעת לפי נוסחה שמפורטת בתוספת הראשונה (יצוין כי הערכים בנוסחה שבתוספת הראשונה מתעדכנים מדי שנה לפי שיעור העדכון שנקבע לעניין ארנונה כללית). רשויות מקומיות שנמצאות באחד מששת העשירונים התחתונים של ההכנסה הנורמטיבית עומדות בתנאי הסף; כלומר – לכל רשות מקומית ניתן ערך של הכנסה נורמטיבית לתושב על פי הנוסחה. לאחר מכן, נבדק מהו אותו ערך ש-60% מהרשויות נמצאות מתחתיו ו-40% מהרשויות נמצאות מעליו. זהו הערך שבו יש לעמוד כדי לעבור את תנאי הסף. למועצות אזוריות, שבשל אופיין הן נדרשות להוצאות גבוהות יותר באופן יחסי, הערך שבו יש לעמוד כדי לעבור את תנאי הסף היא פי 1.3 מהערך שנקבע עבור רשויות מקומיות אחרות.

תנאי סף נוספים הם לפי נתונים מהדוח הכספי המבוקר האחרון – שיעור ארנונה אחרת (כלומר – חיוב הארנונה שלא מגורים מתוך סך חיוב הארנונה), שיעור גירעון מצטבר ושיעור גירעון שוטף. התנאי לעניין שיעור גירעון מצטבר לא יחול על רשות שנמצאת בתכנית הבראה. לעניין גירעון שוטף – רשות מקומית עם גירעון שוטף של 2% או יותר כל שנה במשך שלוש שנים רצופות לא תעמוד בתנאי הסף. יוער כי בתקנות אלה, גירעון שוטף לרשות בתכנית הבראה מחושב כחריגה מעבר לזו שבתקציב המאושר של הרשות המקומית.

בנוסף נקבע כתנאי סף שעל הרשות חל סעיף 3 לפקודת מסי העיריה ומסי הממשלה (פיטורין) (סעיף שקובע שיעור מופחת של ארנונה שמשולם לרשות המקומית בגין נכסים המוחזקים על ידי הממשלה) וכן נקבע תנאי סף ולפיו הרשות לא הוכרזה כרשות איתנה, אך נקבע כי תנאי זה לא יחול לגבי תקנה 11 שעניינה הקצאה בשל עיוותים כלכליים וביטול הכרזה על רשות כ"עיר עולים".

הכללים המוצעים כוללים חלוקת תקציב הקרן לרשויות שעמדו בתנאי הסף על פי שישה קריטריונים שלכל אחד מהם ניתן משקל שונה כמפורט להלן. במסגרת קריטריונים אלה ניתן לכל רשות מקומית ניקוד בהתאם למאפיינים שלה והמיקום היחסי של אותו מאפיין ביחס למאפייני שאר הרשויות המקומיות, ומכל קריטריון ניתן לה חלקה היחסי בהתאם לניקוד שלה ביחס לרשויות המקומיות האחרות. שלושת הקריטריונים הראשונים נקבעו בחלוקה יחסית לפי אחוזים, ולגביהם נערכות בשלבים הבאים התאמות שונות; ושלושת הקריטריונים האחרונים נקבעו בחלוקה מוחלטת לפי שקלים חדשים, והם קריטריונים "קשיחים" לגביהם לא נעשות ההתאמות, הכל כפי שיפורט להלן.

ואלה הקריטריונים:

1. היקף שטחי ארנונה אחרת לתושב (תקנה 3): ארנונה אחרת היא ארנונה בגין נכסים שאינם מגורים – בעיקרם נכסים מסחריים. נכסים מסחריים מניבים לרשות המקומית הכנסות ארנונה. היקף שטחי ארנונה אחרת לתושב הוא ערך המאפיין את היקף שטחי הנכסים המסחריים ביחס למספר התושבים ברשות המקומית. במסגרת תקנה זו ניתן מקדם לכל רשות מקומית, כאשר אופן חישוב המקדם הוא שונה ביחס לכל אחת משלוש הקבוצות האלה – עיריות ומועצות מקומיות שמספר התושבים בהן אינו עולה על 20,000; עיריות ומועצות מקומיות שמספר התושבים בהן עולה על 20,000 ומועצות אזוריות.. בכל קבוצה כזו, ניתן מקדם לפי המיקום היחסי של הנתון של אותה רשות מקומית ביחס לנתון של שאר הרשויות. גובה המענק לרשות המקומית בגין תקנה זו נקבע באופן יחסי בהתאם לחלק היחסי של מכפלת אוכלוסיית הרשות המקומית המשוקללת במקדם.

2. חיוב ארנונה אחרת לתושב (תקנה 4): הנתון של חיוב ארנונה אחרת לתושב מאפיין גם הוא את השטחים המסחריים ברשות המקומית המניבים ארנונה לרשות, ובניגוד לנתון הקודם – נתון זה משקלל גם את התעריף באותה רשות. על מנת להימנע מעיוותים אפשריים, ההיבט של ארנונה אחרת ברשות המקומית מחושב בחלקו לפי היקף השטחים ובחלקו לפי החיוב – מה שיוצר יחד תמונה מלאה יותר של המצב באותה רשות. בדומה לתקנה הקודמת, גם כאן לכל רשות ניתן מקדם יחסי – ולאחר מכן חלוקה יחסית בהתאם לגודל האוכלוסייה. מכיוון שהערך של חיוב ארנונה אחרת משקלל גם את התעריפים, אין צורך במקרה בזה בהתייחסות שונה לקבוצות רשויות מקומיות כפי שנעשה בתקנה 3. יצוין כי חלוקה זו לא תחול על רשויות שנמצאות באחד מ-4 העשירונים העליונים לפי חיוב ארנונה אחרת לתושב.

3. הכנסה נורמטיבית לנפש מארנונה כללית (תקנה 5): הכנסה נורמטיבית לנפש היא ערך המאפיין את ההכנסה הפוטנציאלית של הרשויות המקומיות, על פי מודל שנקבע שלוקח בחשבון את שטחי הנכסים ברשות המקומית והתעריף באותה רשות, וכן תוספת משתנה בהתאם למאפייני הרשות על פי הנוסחה המפורטת בתוספת הראשונה. ההכנסה המתקבלת על פי המודל מחולקת במספר התושבים ברשות המקומית. במסגרת תקנה זו ניתן מקדם לכל רשות בהתאם למיקום היחסי של ערך זה ביחס לערכי שאר הרשויות המקומיות – ולאחר מכן מחושב החלק היחסי של כל רשות בהתאם לגודל האוכלוסייה.

4. הוספה והפחתה בשל אשכול פריפריאליות (תקנה 6): מההקצאה לפי תקנות 3 עד 5, נערכת הוספה או הפחתה, בהתאם לאשכול הפריפריאליות של הרשות המקומית. לרשות מקומית באשכול פריפריאליות 1 תינתן תוספת של 5% (כלומר, סך הכל 105% מההקצאה שהיא הייתה זכאית לה לפי החישוב עד כה); ולרשות מקומית באשכול פריפריאליות 10 תינתן הפחתה של 5% (כלומר, סך הכל 95% מההקצאה האמורה). בטבלה שבתוספת פורטו שיעורי ההוספה או ההפחתה לכל אשכול בהתאם לכך.

5. הפחתה בשל מדדי התנהלות (תקנה 7): מההקצאה לפי תקנות 3 עד 6 נערכת הפחתה לפי שלושה מדדי התנהלות של הרשות המקומית–

א. שיעור הגירעון המצטבר;

ב. שיעור גביית הארנונה בדוח המבוקר האחרון;

ג. שיעור הגירעון השוטף.

הפחתת ההקצאה בהתאם למדדים האמורים נועדה לצמצם את האפשרות של שימוש בכספי הקרן כתחליף למקורות הכנסה אחרים וכתחליף להתנהלות אחראית, ועל מנת לתמרץ שיפור במדדי ההתנהלות של הרשות. יצוין כי בהתאם לתכלית האמורה ובמטרה לעודד את הרשויות המקומיות למקסם את ההכנסות שלהן מארנונה, מוצע לקבוע הוראה המתייחסת לשיעור הגבייה עבור רשות שהגדילה באופן ניכר את סך החיוב בארנונה. הצורך בהוראה זו נובע ממצבים שבהם במסגרת סקר נכסים לדוגמה, מגדילה הרשות את השומה והסכומים המגיעים לה מארנונה באותה שנת כספים, אך מתקשה בגבייה בפועל כבר באותה שנה. בנסיבות אלה, אף שסך הגבייה עולה - שיעור הגבייה בפועל עשוי להיות נמוך בהשוואה לשנה קודמת, מה שעלול להביא להפחתה בהקצאה המגיעה לרשות המקומית (שכן השיעור הוא ביחס לסך החיוב על פי השומע – שכאמור גדל בצורה ניכרת).על כן, מוצע לקבוע כי שיעור הגבייה לצורך הפחתת ההקצאה, ייקבע בהתבסס על הסכומים שהגיעו לרשות בעד ארנונה בשנה הקודמת. הוראה זו תאפשר לרשויות מקומיות ליזום סקרי נכסים ולהגדיל את השומה שלהן מבלי לחשוש מפגיעה בהקצאה שלה הן זכאיות בשל קשיים זמניים בגבייה, באותה שנת כספים.

בהתאם לכך, מוצע כעת לקבוע כי עבור רשות מקומית אשר מתקיימים בה שני התנאים שיפורטו להלן, שיעור הגבייה יהיה היחס שבין סך התקבולים מארנונה שגבתה בשנת הכספים לבין הסכומים המגיעים לה בעד ארנונה בשנת הכספים הקודמת, על סמך הודעות תשלום שהמציאה לחייבים:

(1) על פי הדוח המבוקר האחרון שלה התקבולים מארנונה שגבתה גבוהים ב-5% לפחות מהתקבולים האמורים בדוח המבוקר הקודם לו בתוספת שיעור העדכון;

(2) הסכומים המגיעים לה בעד ארנונה בשנת הכספים על סמך הודעות תשלום שהמציאה לחייבים גבוהים ב-15% לפחות מהסכומים האמורים בדוח המבוקר הקודם לו, בתוספת שיעור העדכון.

יצוין כי בתקנה 1 הוספה הגדרה למונח "שיעור העדכון".

6. בגין כל אחד מהפרמטרים המפורטים לעיל נקבע שיעור הפחתה, ושיעור ההפחתה הכולל לפי התקנה הוא חיבור השיעורים בגין כל פרמטר. עוד נקבע כי שיעור ההפחתה הכולל לפי תקנה זו לא יעלה על 75%.כללים לגבי עולים (תקנה 8): סעיף 24(ב)(1)(ג) וסעיף 24(ב)(2)(ג) לחוק קובעים כי חלק מתקציב הקרן יוקצה לרשויות מקומיות שהאשכול במדרג החברתי-כלכלי שלהן הוא 1 עד 7 שמבין תושביהן עלו לישראל ב-15 השנים האחרונות או עלו לישראל מאתיופיה החל משנת 1984. החוק לא קבע מה שיעור העולים או מספר העולים המינימלי הנדרש על מנת לעמוד בתנאי האמור בשני סעיפים אלה, אלא שייקבעו כללים לגבי שיעור העולים וחלוקת התקציב.

שיעור העולים ברשות המקומית הוא המספר המשוקלל של העולים המתגוררים בה נכון ליום 31 באוקטובר שלפני שנת הכספים בה מחולקים כספי הקרן. המספר המשוקלל של העולים נקבע על פי שנת העלייה לישראל ועל פי ארץ המוצא בנוגע לעולים מאתיופיה. במסגרת תקנה זו נקבע תנאי סף לפיו רק רשויות מקומיות שהאשכול במדרג החברתי-כלכלי שלהן הוא 6 וששיעור העולים בהן עולה על 4%, או ששיעור העולים בהן עולה על 3% לגבי רשויות מקומיות באשכול חברתי-כלכלי 1-5, או שמספר התושבים בהן שהם עולים מאתיופיה עולה על 100 - יכללו בהקצאה במסגרת תקנה זו. לרשויות אלה ניתן מקדם לפי אשכול הפריפריאליות של הרשות המקומית, וגובה המענק לרשות המקומית בגין תקנה זו נקבע באופן יחסי בהתאם למקדם ולשיעור העולים.

7. הקצאה לפי שיעור העולים (תקנה 9): 7.5 מיליון שקלים יחולקו לפי תקנה 8, בהתאם למקדם אשכול אשכול הפריפריאליות לפי טבלה 2 שבתוספת השנייה ולפי ניקוד שהוא מכפלת שיעור העולים במקדם ההעדפה של הרשות. הרשות תהא זכאית לחלק השווה ליחס שבין מספר הנקודות שקיבלה ובין מספר הנקודות הכולל של כל הרשויות לפי תקנה זו.

8. מספר התושבים שהם עולים מאתיופיה (תקנה 10): מספר העולים מאתיופיה ברשות המקומית הוא מספר העולים שעלו משנת 1984 ועד ליום 31 באוקטובר שלפני שנת הכספים בה מחולקים כספי הקרן, על פי הרישום במרשם האוכלוסין. במסגרת תקנה זו נקבע תנאי סף לפיו רק רשויות מקומיות שמספר העולים מאתיופיה אצלן עולה על 100 יכללו בהקצאה על פי תקנה זו. לרשויות אלה ניתן מקדם לפי אשכול הפריפריאליות של הרשות המקומית, וגובה המענק לרשות המקומית בגין תקנה זו נקבע באופן יחסי בהתאם למקדם ולמספר העולים מאתיופיה ברשות.

9. הקצאה לרשויות מקומיות שיש עיוותים בתקצובן בשל ביטול ההכרזה עליהן כערי עולים ובשל הקצאת תקציב הקרן לפי סעיף 25(א) לחוק (תקנה 11): על מנת לקבוע את קבוצת הרשויות הזכאיות, שיש עיוותים בתקצובן, נבחנת תחילה הפגיעה התקציבית ברשויות: מדובר ברשויות באשכול 1 עד 6 במדד החברתי-כלכלי ובמדד הפריפריאליות שכתוצאה מביטול מעמד עיר עולים חלה ירידה של מעל 25% בסך החיוב התקופתי (הירידה היא בין שנת 2016 לשנת 2017, אז בוטל מעמד עיר עולים), או ששיעור הפטורים מארנונה אחרת (כלומר, החלק היחסי של סך הפטורים מארנונה אחרת מתוך סך חיוב הארנונה האחרת) בתקופה זו עלה במעל 10%. נתונים אלה משקפים פגיעה חדה בהכנסות הרשות. בנוסף לפגיעה, נבחנת גם מידת ההתאוששות של הרשות המקומית מהפגיעה האמורה. על כן, נדרש שההכנסות לתושב לפי הדוח האחרון נמוכות מההכנסות לתושב לשנת 2017 או 2018 (כלומר – שבכל הזמן שחלף מאז, הרשות לא הצליחה להדביק את הפער ולהעלות את ההכנסות לתושב. זאת בשים לב שככלל, מדובר בנתון לגביו יש עלייה בכל שנה בממוצע של כלל הרשויות המקומיות); או שממוצע שיעוריי העלייה השנתיים בהכנסות לתושב מ-2017 או 2018 ועד הדוח האחרון הוא נמוך מממוצע שיעורי העלייה השנתיים בשנים 2012 עד 2016 (כלומר – שלפני ביטול מעמד עיר עולים הייתה מגמת עלייה בהכנסות לתושב באותה רשות, ולאחר הביטול הרשות טרם הצליחה להדביק את הפער ולחזור לאותה מגמה). יצוין כי בשל חוסר מסוים באחידות בצורות הרישום באותן שנים, יש התייחסות חלופית לנתוני חיוב תקופתי ושיעור הפטורים וכן התייחסות חלופית להכנסה לתושב בשנת 2017 ובשנת 2018. לרשויות הזכאיות יחולקו הכספים בהתאם למקדמים שנקבעים לפי אשכול חברתי-כלכלי, אשכול פריפריאליות והכנסה לתושב. לאחר מכן מחושב החלק היחסי של כל רשות בהתאם לגודל האוכלוסייה, אך זכאות זו מוגבלת למחצית מתקציב הקרן לפי תקנה זו, זאת מתוך הבנה שתנאי הסף להקצאה על פי תקנה זו מתקיימים לרוב במספר מצומצם של רשויות, ועל מנת להימנע ממצב שבו רשויות בודדות יזכו להקצאה גבוהה במיוחד ובלתי מידתית ביחס לרשויות אחרות, בהקצאה הכוללת. יצוין כי תנאי הסף בתקנה 2 לפיו הרשות לא הוכרזה כרשות איתנה – לא יחול על החלוקה לפי תקנה זו. הסכום לחלוקה לפי תקנה זו נקבע על 17.5 מיליון ₪ לעניין חלוקת הכספים בשנת הכספים 2024 ועל 15 מיליון ₪ לעניין חלוקת הכספים בשנת הכספים 2025.

10. לאחר חישוב ההקצאה הראשונית ייערך חישוב נוסף שמטרתו להביא להתאמת סכומי החלוקה לתקציב הקרן (תקנה 12). מכיוון שחלק מהחלוקה נקבעה באחוזים וחלק מהחלוקה במספרים מוחלטים, וביחס לחלק מהסעיפים אף נערכה הוספה או הפחתה – לא בהכרח ההקצאה הראשונית תהיה תואמת לסך תקציב הקרן. על מנת להביא להתאמה כאמור, ייערך חישוב נוסף בו יופחת או יוסף סכום בשיעור שווה באופן יחסי לכל רשות מקומית – עד להתאמה לסך תקציב הקרן. כאמור, חישוב זה ייערך רק בנוגע לשלושת הקריטריונים הראשונים (הקצאה לפי היקף שטחי ארנונה אחרת, חיוב ארנונה אחרת והכנסה נורמטיבית – לרבות ההוספות וההפחתות שנערכו לגבי סעיפים אלה בשל אשכול פריפריאליות ומדדי התנהלות).

11. על מנת שלא להביא לירידה חדה מדי בזכאות רשות מקומית להקצאה מהקרן, מוצע לקבוע שבכל שנה, הסכום המגיע לרשות מקומית לא יפחת ממחצית הסכום שהגיע לרשות בשנה הקודמת (תקנה 13). לכן, במקרה בו לאחר עריכת החישובים נמצא כי הרשות זכאית לסכום שהוא נמוך יותר ממחצית הסכום בשנה הקודמת – היא תקבל השלמה עד לסכום המחצית. יובהר שהכוונה היא למחצית הסכום שהגיע לרשות בשנה הקודמת לפי תקנות החלוקה, ולא לפי תקנה זו. מכיוון שתוספת זו תביא לשינוי בסך ההקצאה מהקרן, ייערכו חישובים לפי תקנה 12 (התאמה יחסית של החלוקה לפי היקף שטחים, חיוב ארנונה והכנסה נורמטיבית – לרבות הוספות והפחתות) ולפי תקנה 13 (השלמה עד לסכום של מחצית משנה קודמת) – עד להתאמה מלאה לתקציב הקרן.

כאמור, החישוב של מחצית הסכום מהשנה הקודמת נעשה לפי תקנות החלוקה (תקנות 2 עד 12), ולא לפי תקנה זו. אולם לעניין שנת הכספים הראשונה לחלוקה, שנת 2024, מכיוון שחלוקת הכספים נעשית בשלב מתקדם של שנת הכספים, החישוב של מחצית הסכום מהשנה הקודמת ייעשה לפי הסכום הסופי לתשלום לפי התקנות לשנת 2023 (כלומר, לרבות תקנה 13).

12. מוצע כי התקנות יחולו על חלוקת כספי הקרן לגבי שנים 2024 ו- 2025 (תקנה 16). על מנת לשמור על ערכם הריאלי של התעריפים, מוצע לקבוע כי התעריפים יעודכנו ב-1 בינואר 2025 לפי שיעור העדכון כפי שהוגדר בתקנה 1 ויפורסמו על ידי המנכ"ל (תקנה 14).

[1] ס"ח התשע"ז, עמ' 217; י"פ 11411 התשפ"ג, עמ' 6820.

[2] דיני מדינת ישראל, נוסח חדש 8, עמ' 197.

[3] דיני מדינת ישראל, נוסח חדש 9, עמ' 256.