מבחנים לחלוקת כספים לצורך תמיכה של משרד הבריאות בקופות חולים בתחום בריאות הנפש

לפי חוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985

בהתאם לסעיף 3א לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985[1] ובהתייעצות עם היועצת המשפטית לממשלה, מתפרסמים בזה מבחנים לחלוקת כספים לצורך תמיכה של משרד הבריאות (להלן – המשרד) בקופות חולים בתחום בריאות הנפש כמפורט להלן:

תקנה תקציבית מספר: 24200373

פרק א' – מבוא

1.  כללי

(א) ועדת התמיכות של משרד הבריאות (להלן – הוועדה) תדון במתן תמיכה מתקציב המשרד בהתאם לנוהל לתמיכות מתקציב המדינה במוסדות ציבור^[2] (להלן – הנוהל).

(ב)  התמיכה עצמה צריך שתינתן, אם אכן נכון וראוי לתתה, על פי עקרונות של סבירות ושוויון בין מקבלי התמיכה השונים.

(ג) בבואה לדון ולהחליט בכל בקשה לתמיכה תשקול הוועדה את כל נסיבותיו של העניין, תוך יישום שוויוני, אחיד וענייני של המבחנים שנקבעו.

(ד)  כל שיקוליה של הוועדה יהיו ענייניים, תוך הפעלת אמות מידה מקצועיות, ככל שיידרש לפי נסיבות העניין; הוועדה תנמק את החלטותיה.

2.  הגדרות

במבחנים אלה –

"בית מאזן" – מסגרת אמבולטורית לטיפול פסיכיאטרי אינטנסיבי במצבי משבר נפשי חריף, המתקיימת בקהילה ופועלת כמפורט בנוהל האגף לבריאות הנפש של המשרד, נוהל מס' 77.001, מהדורה מס' 2, בנושא: "אמות מידה להפעלת שירות "בית מאזן'" (להלן – נוהל האגף לבריאות הנפש: שירות בית מאזן)^[3]; רשימת הבתים המאזנים הפועלים בהתאם לנוהל מפורסמת באתר האינטרנט של המשרד^[4];

"האגף" – האגף לבריאות הנפש במשרד;

"זכאות מירבית" – מכפלת חלקה הקפיטציוני של קופת החולים; הזכאות המירבית תחושב בכל תחום תמיכה בנפרד;

"זכאות צבורה" – סך כל הזכאויות התחומיות שצברה קופת חולים בכל תחומי התמיכה;

"זכאות תחומית" – זכאות שנצברה בעד ביצוע פעילות באחד מתחומי התמיכה;

"חלקה הקפיטציוני של הקופה" – שיעור מספר המבוטחים המשוקלל של הקופה ביחס למספר המבוטחים המשוקלל של כלל קופות החולים, ביום 1 ביולי בשנת התמיכה;

"טיפול מטפל עצמאי" – טיפול אצל מטפל המקבל מטופלים במרפאתו הפרטית ואשר קשור באופן ישיר בהסכם עם קופת חולים;

"יישובי פריפריה" – ישובים באשכולות 1 עד 4 למדד הפריפריאליות של ישובים ושל רשויות מקומיות לשנת 2020, שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (להלן – הלמ"ס) בשנת 2022, כפי שמתעדכן מזמן לזמן; וכן יישובים המדורגים באשכולות 1 עד 4 לפי המדד החברתי-כלכלי של האוכלוסייה ברמה של רשות מקומית וברמה של יישוב בשנת 2019 שפרסמה הלמ"ס בשנת 2022[5], כפי שמתעדכן מעת לעת;

"יישובי ורשויות מיעוטים" – ישובים ורשויות במגזר הערבי, הדרוזי והצ'רקסי שלפחות 80% מתושביהם אינם יהודים, המופיעים ברשימה שמפורסמת באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;

"מבוטח" – כהגדרתו בחוק ביטוח בריאות ממלכתי התשנ"ד- 1994[6] (להלן – חוק ביטוח בריאות ממלכתי);

"מגע" – שירות מתוך סל שירותי בריאות הנפש שניתן למבוטח, כמפורט בנספח ג', וכן שירותים חדשים שייכנסו למחירון המשרד בתחום בריאות הנפש לאחר פרסום מבחנים אלה,; ולמעט שירותים אלה: בית מאזן, אשפוז בית פסיכיאטרי, טיפול של צוות לטיפול קהילתי אסרטיבי וצוות משבר, תמיכה נפשית טלפונית;

"מטפל עצמאי" – מטפל המקבל מטופלים במרפאתו הפרטית ואשר קשור באופן ישיר בהסכם עם קופת חולים;

"מספר המבוטחים המשוקלל" – כמשמעותו בסעיף 17(א) לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, בהתאם לדרך החישוב הקבועה בתקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הקצאה לקופות החולים), התשנ"ה-1995[7], ובהתאם לערך המתקיים ביום 1 ביולי, בשנת התמיכה;

"מקצועות הבריאות" – מקצועות בתחום הטיפול הרפואי המצריכים רישיון או תעודה מטעם המשרד, למעט רופאים; 

"נוהל חרדה" – נוהל של אגף בריאות הנפש שמסדיר מתן טיפול נפשי לנפגעי חרדה;

"צוות משבר (Crisis Team)" – צוות רב מקצועי ייעודי שנותן שירות טיפולי אמבולטורי למשך תקופה קצרה למטופל החווה קושי נפשי משמעותי, לרבות פגיעה עצמית או מחשבות אובדניות, בין אם כמהלך הפרעה ראשונית ובין אם כהחרפה של מחלה כרונית; השירות מיועד למקרים בהם בסבירות גבוהה, המטופל היה מתאשפז ללא התערבות של צוות המשבר; השירות ניתן במקום מגוריו של המטופל או במקום מותאם באזור מגוריו וקהילתו של המטופל, ואינו מהווה חלק מאשפוז בבית חולים; הצוות יכול שיהיה של הקופה או של ספק שבהתקשרות עימה;

"קופת חולים" – כהגדרתה בחוק ביטוח בריאות ממלכתי;

"שיעור השינוי במספר המבוטחים המשוקלל" – היחס בין מספר המבוטחים המשוקלל בשנה בעדה מבוקשת התמיכה ובין מספר המבוטחים המשוקלל בשנה שקדמה לה, בהתאם לערך שהתקיים ביום 1 ביולי בשנים אלה;

"שיעור השינוי המצטבר במספר המבוטחים המשוקלל" – מכפלת שיעורי השינוי במספר המבוטחים המשוקלל בכל אחת מהשנים, משנת הבסיס ועד לשנת התמיכה;

"שירות" – שירותי הבריאות המפורטים בנספח ג';

"שנת הבסיס" – השנה שתחילתה ביום כ"ח טבת התשפ"ב (1 בינואר 2022) וסופה ביום ז' טבת התשפ"ג (31 בדצמבר 2022);

"שנת התמיכה" – השנה הקלנדרית שבעבורה מחולקת התמיכה לפי מבחנים אלה.

3.  הגופים הנתמכים

הגופים הנתמכים לפי מבחנים אלה הם קופות חולים.

4.  מטרות התמיכה

(א) מטרות התמיכה לפי מבחנים אלה הן הרחבת שירותי בריאות הנפש; קיצור זמני ההמתנה הארוכים לטיפול נפשי בדגש על זמני ההמתנה לטיפול פסיכותרפי; מניעת אובדנות, וחיזוק מענים חסרים על פני הרצף הטיפולי.

(ב)  מלחמת "חרבות ברזל" יצרה מציאות של טראומה נפשית  ברמה הלאומית, ורמות שונות של נפגעי טראומה – כפרטים, משפחות, וקהילות. ההתמודדות עם המצוקות הנפשיות, הן כתוצאה מהמלחמה והן באופן רחב – היא משימה מרכזית של מערכת הבריאות בעת הנוכחית. מבחן התמיכה הוא אחד הנדבכים המרכזיים להרחבת ושיפור מערך בריאות הנפש הלאומי שבאחריות קופות החולים.

5.  תחומי התמיכה

תחומי התמיכה לפי מבחנים אלה הם כדלהלן:

(1)  תחום תמיכה א1 – הרחבת פעילות בטיפול מרפאתי;

(2)  תחום תמיכה א2 – תשתיות למרפאות;

(3)  תחום תמיכה ב1  – אספקת שירותי בית מאזן למבוטחי הקופה;

(א) תחום תמיכה ב2  – הקמת בתים מאזנים חדשים למניעת אשפוז פסיכיאטרי במסגרת סכום ההקצאה השנתי מהקרן לאזרחי ישראל (" קרן העושר");

(4)  תחום תמיכה ג' – אשפוז בית פסיכיאטרי וטיפול קהילתי אסרטיבי;

(5)  תחום תמיכה ד' – צוותי משבר;

(6)  תחום תמיכה ה' – תמיכה נפשית טלפונית – התערבות קצרת מועד;

(7)  תחום תמיכה ו' – הפעלת קו תמיכה נפשי לשגרה ולחירום;

(8)  תחום תמיכה ז' – הכשרות בבריאות הנפש;

(9)  תחום תמיכה ח' – הקמת והפעלת שירות של רבדי מענים חדשים בבריאות הנפש;

(10) תחום תמיכה ט' – הפעלת עמיתים מומחים ומדריכים במערך בריאות הנפש;

(11) תחום תמיכה י' – פיתוח והטמעת טכנולוגיות בבריאות הנפש.

6.  אופן חלוקת כספי התמיכה

(א)  תקציב התמיכה השנתי יחולק לתחומי התמיכה באופן הבא:

(1)  סכום התקציב לכל תחום תמיכה במיליוני שקלים חדשים:

 

(2)  תקציב התמיכה לשנת 2026 והלאה יחולק בין תחומי התמיכה באופן יחסי כפי שחולק תקציב 2025;

(3)  תקציב התמיכה בכל תחום יחולק לפי חלקה הקפיטציוני של כל קופת חולים, זאת למעט:

(א) תקציב התמיכה לתחום תמיכה א2' (תשתיות למרפאות), יחולק באופן הבא: 20% מתקציב התמיכה לתחום זה יחולקו באופן שוויוני בין קופות החולים, ו-80% יחולקו לפי חלקה הקפיטציוני של כל קופת חולים;

(ב)  תקציב התמיכה לתחום תמיכה ב2 יחולק באופן שוויוני בין קופות החולים (ולא לפי חלקן הקפיטציוני).

(ג) תקציב התמיכה לתחום תמיכה י' (פיתוח והטמעת טכנולוגיות) יחולק באופן שוויוני בין קופות החולים (ולא לפי חלקן הקפיטציוני).

(ב) הזכאות לכספי התמיכה תחושב באופן הבא:

(1)  בשלב הראשון, כל קופת חולים תיתמך בסכום זכאותה הצבורה בכל אחד מתחומי התמיכה, ובלבד שסכום התמיכה לכל קופת חולים לא יעלה על זכאותה המירבית בכל אחד מתחום התמיכה;

(2)  בשלב השני, ככל שיוותרו כספים לחלוקה בתחומי התמיכה השונים במסגרת סכום זכאותה המירבית של קופת החולים בכל אחד מתחומי התמיכה, הקופה תוכל להיתמך עבור תחומים בהם צברה מעל לסכום זכאותה המירבית על בסיס תקציב של תחומי תמיכה שלא נוצל בשלב הראשון, בכפוף לתנאים הבאים:

(א)  הקופה הפעילה שרות של צוות משבר לכל הפחות בשניים ממחוזות הקופה; ניתן להפעיל באופן ישיר או באמצעות ספק מטעמה;

(ב)  ניתן להסיט עד 25% מתקציב הקופה בתחום תמיכה א1 – הרחבת פעילות בטיפול מרפאתי, לתחומי תמיכה אחרים;לדוגמה: קופה שניצלה מתוך זכאותה המירבית בתחום תמיכה א' 90% מהתקציב לאותו תחום, תוכל להסיט את 10% הנותרים בתחום זה, אותם לא ניצלה, אל תחום תמיכה אחר בו ניצלה למעלה מ-100%, בהתאם לפסקאות משנה (א) עד (ב);

(3)  בשלב השלישי, ככל שיוותרו כספים לחלוקה בתחומי התמיכה השונים, הם יחולקו בין קופות החולים שביצעו פעילות מעבר לסכום זכאותן המירבית בתחום תמיכה אחד או יותר, אך זאת בעבור פעילויות שלא נתמכו בשלבי החלוקה הקודמים במלוא סכום זכאותן הצבורה בכל תחום בנפרד, בהתאם לחלקן היחסי בסך כל ההפרשים לזכאות; לעניין זה, "ההפרש לזכאות" – ההפרש בין סכום זכאותה הצבורה של קופת החולים לבין סכום התמיכה שקיבלה הקופה בשלבי החלוקה הקודמים;

(4)  במידה ולאחר חלוקת התמיכה בשלושת בשלבים לעיל בשנת 2024, תיוותר לקופה יתרת זכאות לתמיכה עליה לא קיבלה תמיכה, הקופה תוכל להיתמך עליה בשנת 2025 ככל ונותרו יתרות בתקציב המבחן בשנת 2025.

  (ג) חלוקת התמיכה לכל קופה תיעשה בהתאם לאבני הדרך שלהלן:

(1)  לאחר הגשת תוכנית העבודה לפי סעיף 7(א) והטמעת הערות המשרד, תיתמך קופת החולים בשווי של 25% מסכום התמיכה שאושר לה לפי סעיף קטן 7(ב), בהתאם לתוכנית הקופה שאושרה; סכום זה יקוזז מסכום התמיכה שאושר לקופה לפי סעיף קטן 7(ב);

(2)  סכום התמיכה הנותר יחולק בסיום כל שנת תמיכה בהתאם לתנאים המפורטים בפרקים ב' וג';

(3)  אבני הדרך לחלוקת התמיכה בתחום תמיכה י' – טכנולוגיות – הינן כמפורט בסעיף 20 להלן.

 

 

7.  תנאי סף כלליים למתן התמיכה

(א) קופת החולים הגישה והפעילה תוכנית עבודה מעודכנת לשנת התמיכה להרחבת אחד או יותר מתחומי התמיכה לפי מבחנים אלה, המתייחסת לכל הנושאים הבאים לפחות:

(1)  השירותים שיורחבו;

(2)  המיקום הגיאוגרפי של השירותים;

(3)  היקף השירותים שיסופקו – מספר מטפלים, מקצועם, מספר מטופלים ומספר מגעים חזוי;

(4)  האופן בו השירותים יורחבו – הרחבת פעילות פנים-קופתית או רכש מספקי חוץ;

(5)  שילוב מודל טריאז' של ניתוב מטופלים לשירותים המתאימים במערך הפעולה שלה, בהתאם לנספח ו'.

(ב) התוכנית לשנת התמיכה הוצגה לאגף בריאות הנפש ואושרה על ידי המשרד לאחר העברת הסתייגויות מהאגף והטמעתן.  

  (ג) הקופה העבירה למשרד דיווח על מימוש תוכנית העבודה בתבנית ובמועדים שיגדיר המשרד.

פרק ב' – פירוט תחומי התמיכה

8.  תחום תמיכה א1' – הרחבת פעילות בטיפול מרפאתי

(א) הגדרות

לעניין תחום תמיכה א' –

"מספר המגעים הבסיסי לשנה" – מספר המגעים במערך בריאות הנפש האמבולטורי שניתנו על ידי קופת החולים למבוטחיה בשנת הבסיס, בהתאם לנתונים במערכת BI אמבולטורי בבריאות הנפש של המשרד,  במכפלת שיעור השינוי המצטבר במספר המבוטחים המשוקלל של הקופה;

"פעילות תוספתית" – תוספת לפעילות קיימת ביחס למספר המגעים הבסיסי לשנה;

"ייעוץ גורם מתחום בריאות הנפש לגורם מתחום הרפואה הראשונית" – כל גורם מקצוע בריאות המשויך למרפאת בריאות הנפש, המייעץ לגורם מקצוע בריאות ברפואה ראשונית בעניין מטופל מזוהה; הייעוץ יתועד בתיק הרפואי של אותו מטופל.

(ב) מטרת התמיכה

מטרת התמיכה לפי תחום תמיכה א' היא להרחיב את היקף המגעים, בדגש על טיפולי פסיכותרפיה, בשירות בריאות הנפש בקהילה ולקצר את זמני ההמתנה לטיפול פסיכותרפי; המשרד יבחן את השפעת התמיכה על תורי ההמתנה, כדי לאמוד את הצלחתה בהשגת המטרות.

(ג)  תנאי סף למתן התמיכה

(1)  קופת החולים הפעילה תוכנית להרחבת מספר המגעים בשירות המרפאתי בבריאות הנפש; התוכנית תכלול את הנושאים המפורטים בסעיף 7(א);

(2)  הקופה התחייבה ודיווחה כי התשלום המקסימלי המשולם למטפל (שאינו רופא) המקבל שכר בחוזה עצמאי עבור טיפול פסיכותרפי פרטני לא יעלה על סכום שיגדיר המשרד ויפרסם לקופות (במקרה של תשלום גלובלי הסכום יחושב עבור כל מגע);

(3)  הקופה העבירה הצהרה חתומה בידי סגן המנהל הכללי לנושאי כספים, לפיה כל המגעים שנתמכים לפי תחום תמיכה זה, הם מגעים עבורם שילמה הקופה תמורה, בהתאם לנוסח הקבוע בנספח ה'.

(ד) הפעילות הנתמכת לפי תחום תמיכה א'

ביצוע של פעילות מגעים תוספתית.

(ה) תנאים לפעילות הנתמכת

(1)  השירות יינתן על ידי קופות החולים עצמן או על ידי נותני שירות מטעמן כגון: בתי חולים, עמותות וארגונים פרטיים, ובלבד שאלה נמצאים בהתקשרות עימן למתן שירותים אלה. ;

(2)  נותני השירות יהיו אנשי מקצוע בתחום בריאות הנפש, החברים במערך בריאות הנפש של הקופה, כגון: פסיכולוגים, עובדים סוציאליים במרפאות בריאות הנפש, פסיכיאטרים, אחים ואחיות מומחים בפסיכיאטריה, אחים ואחיות פסיכיאטריים, מרפאים בעיסוק במרפאות בריאות הנפש, דיאטנים במרפאות בריאות הנפש, מטפלים בהבעה ויצירה במרפאות בריאות הנפש, קרימינולוגים קליניים במרפאות בריאות הנפש, מתמחים ופרקטיקנטים במרפאות בריאות הנפש;

(3)  לא יאושר שירות שניתן על ידי מטפלים שאינם עובדים במערך בריאות הנפש של הקופה, כגון רופאים ראשוניים (רופאי משפחה, רופאי ילדים וכדומה), או עובדים סוציאליים, דיאטנים ואחים ואחיות במרפאות ראשוניות;

(4)  במסגרת מבחנים אלה לא תינתן תמיכה עבור שירותים שמספקת הקופה במסגרת "נוהל חרדה"; ככל והקופה מספקת שירות במסגרת "נוהל חרדה", הוא יבוצע במסגרת תת-יחידה במרפאה או במרפאה נפרדת, עם רשימות המתנה לטיפול נפרדות מהרשימות הרגילות של המרפאה; לשירות זה ייפתח קוד ייעודי בקופה ובמערכת ה-BI לדיווח מגעים, כאשר שירותים שניתנו במסגרת "נוהל חרדה" ידווחו למשרד הבריאות ביחד עם נתוני דיווח המגעים, אך לא ייתמכו במסגרת המבחנים.

(ו)  אמות המידה לצבירת הזכאות לתמיכה

(1)  הזכאות תיצבר בעד ביצוע הפעילות הנתמכת, בהתאם לתכנית העבודה המעודכנת שאושרה על ידי המשרד; לעניין זה, שירות שניתן באופן מקוון ייחשב כמגע בדומה לטיפול פרונטלי;

(2)  כל קופה תצבור זכאות עבור פעילות תוספתית, בהתאם לאמור בטבלה שלהלן: 

(3)  יובהר, כי מתן התמיכה עבור כל סוג מגע יהיה בהתאם לרשימת קודי השירות המפורטת בנספח ג', ובהתאם למחיר המחירון המעודכן;

(4)  הזכאות תיצבר עבור פעילות תוספתית;

(5)  גובה התמיכה לכל יחידת ניקוד יפורסם לקופות החולים באותה שנת תמיכה;

(6)  בהתאם למפורט בטבלה, סך הניקוד יחושב עבור כל סוג מגע בנפרד, ובמכפלת 1.2 עבור פעילות תוספתית שבוצעה למטופלים שמתגוררים בפריפריה או ביישובי ורשויות מיעוטים, ללא כפל תוספת;

(7)  תמיכה בסוג מגע "טיפול מטפל עצמאי", תינתן עד לתקרה של 20% מסך פעילות המגעים התוספתית (האחוז יחושב מתוך התמיכה במגעים ולא בחישוב שקלי), ומעבר לכך – לא תיתמך; לדוגמה: אם סך המגעים התוספתי של הקופה בתחום המגעים עמד על 100 מגעים, ומתוכם 25 מגעים בוצעו כטיפולי מטפל עצמאי – הקופה תיתמך רק על 20 מגעים מתוכם.

9.  הוראת שעה תחום תמיכה א1' – חישוב לפי גידול בהיקפי משרות כוח אדם

(א) כללי

בשנת התמיכה 2024, בתקופה שבין 1.1.2024 ועד 31.8.2024,  עבור פעילות שבוצעה בהפעלה ישירה של הקופה (שלא באמצעות ספקים או במסגרת מסלול "המטפל העצמאי") תוכל הקופה לבחור להיתמך שלא למול המגעים עצמם אלא למול גידול בהיקפי משרות כח האדם בהתאם למפורט בסעיף זה; עבור יתר הפעילות המתבצעת באמצעות רכש מספקי חוץ – הקופה תיתמך כמפורט לעיל בסעיף 8; תנאי הסף והתנאים לפעילות הנתמכת שמפורטים בסעיף 8 – חלים גם על הוראת שעה זו.

(ב) הגדרות

"עובד" – עובד במערך בריאות הנפש של הקופה, שהינו מטפל שמועסק ישירות על ידי הקופה בתלוש שכר או במודל התקשרות אחר, ושלא במסגרת רכש מספקי חוץ;

"מטפל" – כוח אדם שמוכר על ידי הקופה כמטפל במרפאה של בריאות הנפש, ובתנאי שיעבוד בתחום התמחותו, ואינו מועסק במסגרת מסלול "מטפל עצמאי";

(ג)  תנאי סף למתן התמיכה

(1)  הקופה העבירה הצהרה בנושא שתכלול מספרי תעודות זהות של הבאים ופירוט לפי:

(א) עובדים חדשים שלא הועסקו או התקשרו קודם לכן עם אותה קופה;

(ב)  מתמחים שסיימו התמחות וכעת עברו לעבוד בקופה כמומחים;

(ג) מתמחים שעברו ממלגה של משרד הבריאות לעבודה בתקן של הקופה;  

(ד)  עובדים שהגדילו את היקף המשרה שלהם בקופה לעומת התקופה שלפני תקופת התמיכה;

(ה) עובדים שעברו ממעמד "עצמאי" – שמשולם מול חשבונית, למעמד "שכיר" שמשולם בתלוש שכר.

(2)  ההצהרה תכלול את תקופת ההעסקה והיקף המשרה של העובד;

(3)  ההצהרה תכלול התייחסות להיקפי צמצום המשרה של עובדים בקופה, שיפורט בדיווח הקופה בהתאם לפרמטרים לעיל, כולל מי שעברו ממעמד "עצמאי", למעמד "שכיר".

(4)  ההצהרה תיחתם על ידי המנהל הכללי של הקופה, סגן המנהל הכללי של הקופה לנושאי כספים ומנהל מערך בריאות הנפש של הקופה;

(ד) אמות המידה לצבירת הזכאות

(1)  קופת החולים תיתמך בגין גיוס עובדים חדשים או הרחבת משרה של עובדים קיימים החל מיום כ' בטבת התשפ"ד (1 בינואר 2024) ועד ליום כ"ז באב התשפ"ד (31 באוגוסט 2024) (להלן בסעיף זה – תקופת התמיכה), לעומת התקופה המקבילה בשנת 2023;

(2)  קופת החולים תיתמך בגין הגידול בעלויות ההעסקה הישירה של מטפלים אלו בתקופת התמיכה; החישוב ייעשה לפי עלות שכר ברוטו במכפלת 1.3 עבור עלויות מעביד; בכל מקרה, אין לכלול בעלויות המעביד עלויות תקורה;

(3)  על דיווחי הקופה תיערך בקרה מידגמית וככל שיימצאו ליקויים או פערים למול הדיווח, המשרד יהיה רשאי לא לתמוך בקופה במסגרת הוראת שעה זו אלא לפי סעיף 8 בלבד;

(4)   בתקופה שתחל ביום כ"ח באב התשפ"ד, (1 בספטמבר 2024) ועד לסוף שנת התמיכה, תיתמך הקופה למול הגידול במגעים בהתאם לסעיף 8 לעיל; מזכאות הקופה על פי חישוב זה, יופחתו המגעים התוספתיים שבוצעו בהפעלה ישירה של הקופה בתקופת הוראת השעה (אלו יחושבו למול התקופה המקבילה בשנת 2023) מסך המגעים התוספתי השנתי הכולל של הקופה עבורו תצבור זכאות;  לדוגמא: במידה ובתקופה שבין 1.1.-30.8 בשנת 2024 ביצעה הקופה 120 מגעים, ובתקופה המקבילה בשנת 2023 ביצעה 100 מגעים – הרי שביצעה בתקופה 20 מגעים תוספתיים. אלו, ינוכו מסך המגעים התוספתי הכולל של הקופה שבכל שנת 2024 בחישוב של הזכאות עבור התקופה שבין 1.9.2024 ועד סוף שנת 2024.

10. תחום תמיכה א2 – הרחבת פעילות בטיפול מרפאתי – תמיכה בתשתיות

(א) כללי

עבור פעילות שבוצעה בהפעלה ישירה של הקופה (שלא באמצעות ספקים) תוכל הקופה להיתמך מעבר לפעילות עצמה גם עבור התשתיות החדשות בהן נעשה שימוש להרחבת השירותים.

(ב)  הגדרות

"מתקן קופה חדש" – נכס בבעלות הקופה או נכס שכור שמשמש לטיפול נפשי מרפאתי בבריאות הנפש, ואשר לא שימש לצורך כך לפני ט"ז בתשרי התשפ"ד (1.10.2023), לרבות הרחבה של מתקן קיים; זאת, למעט נכס כאמור המשמש למתן שירותים הניתנים במסגרת מסלול "המטפל העצמאי"; במידה שבמתקן מתקיימת גם פעילות שאיננה טיפול נפשי מרפאתי,  השטח שייחשב כמתקן קופה חדש יהיה רק השטח שמשמש לטיפול נפשי מרפאתי.

(ג)  מטרת התמיכה

מטרת התמיכה לפי תחום תמיכה זה היא לסייע לקופה לרכוש, לשכור או להשמיש תשתיות פיזיות, לצורך הפעלת שירות מרפאתי בבריאות הנפש במסגרת מתקן קופה חדש.

(ד) הפעילות הנתמכת

הפעילות הנתמכת לפי תחום תמיכה זה היא הקמת מתקני קופה חדשים או הרחבה של מתקני קופה קיימים לצורך מתן שירותי בריאות הנפש; התמיכה תינתן הן עבור פיתוח התשתיות והן עבור העסקת עובדי מנהל לתפעול המרפאה במתקן הקופה החדש, כגון: עובדי מנהלה, עובדי ניקיון וכדומה.

(ה)  תנאים לפעילות הנתמכת

(1)  הקופה העבירה לאישור המשרד בתחילת השנה או לפני הקמת המתקן החדש או הרחבתו, הצהרה ובה פירוט של מתקני קופה חדשים שיכלול בין היתר את הפרטים הבאים: כתובת המתקן, שטח המתקן במטר רבוע, תשריט אדריכלי של המתקן, מועד תחילת הפעלת השירות המרפאתי לבריאות הנפש במתקן, מספר המטפלים המיועד לפעול בו והיקף המגעים השנתי שצפוי להתקיים בו;

(2)  הקופה דיווחה למשרד על כל שירות שצומצם או נסגר במרפאות בריאות נפש ותיקות שלה; דיווח הקופה כאמור יכלול פירוט של השירותים שצומצמו או נסגרו בשנת התמיכה או בשנה שקדמה לה במרפאות קיימות, לצד הפרטים הבאים: כתובת המתקן, שטח המתקן במטר רבוע, מספר המטפלים שפעלו בו עד לסגירתו או מספר המטפלים שפעילותם הופסקה או צומצמה, היקף המגעים שצומצם,  ומועד הסגירה או הצמצום של הפעילות במתקן;

(3)  ההצהרה תהיה חתומה על ידי סגן המנהל הכללי לנושאי כספים של הקופה.

(ה) אמות המידה לצבירת הזכאות

(1)  עבור כל 1 מטר רבוע במתקן קופה חדש, תצבור הקופה זכאות בסך 3000 שקלים  עבור שנת התמיכה;

(2)  אם הקופה צמצמה או סגרה בשנת התמיכה שירות במרפאות בריאות נפש ותיקות שלה, גודל המרפאה יקוזז מסך גודל המרפאות שייתמכו לפי תחום תמיכה זה. 

11. תחום תמיכה ב'1 – שירותי בית מאזֶן למבוטחי הקופה

(א) הגדרות

לעניין תחום תמיכה ב' –

"יום טיפול" – יום שהייה של מבוטח בבית מאזן;

"יום טיפול בתחום הפרעות אכילה" – יום טיפול בבית מאזן שניתן למטופל שלכל הפחות אחת מהאבחנות הפעילות הראשיות הרשומות שלו, היא מתחום הפרעות האכילה F 50.0–50.9  בקידוד האבחנות לפי ICD;

"מצבי משבר נפשי חריף" – מחלות ומצבי מצוקה נפשית חריפה אשר הטיפול בהם מתבצע בשגרה במסגרת אשפוז במחלקת אשפוז פסיכיאטרי פעילה.

(ב) מטרת התמיכה

מטרת התמיכה לפי תחום תמיכה ב', היא הפעלת שירותי בית מאזן למבוטחים הסובלים ממשבר נפשי חריף, למניעת אשפוז פסיכיאטרי ולקיצור אשפוזים במחלקות הפסיכיאטריות.

(ג)  הפעילות הנתמכת

הפעילות הנתמכת לפי תחום תמיכה זה היא מתן שירות בית מאזן למבוטחי הקופה.

(ד) תנאים לפעילות הנתמכת

(1)   השירות ניתן באחד מהבתים המאזנים המופיעים ברשימה שבאתר האינטרנט של המשרד;

(2)  הטיפולים יכול שיינתנו על ידי הקופה עצמה או על ידי ספק שבהתקשרות עימה.

(ה)   אמות המידה לצבירת הזכאות לתמיכה

(1)  הזכאות תיצבר בעד ימי טיפול בבית מאזן;

(2)  סכום הזכאות בעבור כל מטופל יחושב באופן הבא:

  (א) בעד כל יום טיפול במבוגרים עד ליום ה-45 (כולל) – 850 שקלים חדשים, ובעד כל יום טיפול החל מהיום הארבעים ושישה – 500 שקלים חדשים;

  (ב) בעד כל יום טיפול בילדים ונוער עד ליום ה-90 (כולל)  – 900 שקלים חדשים, ובעד כל יום טיפול החל מהיום התשעים ואחד – 600 שקלים חדשים;

(ג)  בעד כל יום טיפול בתחום הפרעות האכילה עד ליום ה-90 (כולל)  – 950 שקלים חדשים, ובעד כל יום טיפול החל מהיום התשעים ואחד – 650 שקלים חדשים.

 

12.  תחום  תמיכה ב'2 – רכישה והקמה של בתים מאזנים חדשים בבעלות הקופה למניעת אשפוז פסיכיאטרי במסגרת סכום ההקצאה השנתי מהקרן לאזרחי ישראל (" קרן העושר")

(א)  מטרת התמיכה

מטרת התמיכה לפי תחום תמיכה זה היא לקדם רכישה והקמה של בתים מאזנים חדשים בבעלות קופות החולים, שיופעלו ישירות על ידן או בעקיפין על ידי יזם חיצוני מטעמן.

(ב)  הפעילות הנתמכת:

(1)  רכישה והקמה של בתים מאזנים חדשים למניעת אשפוז בית פסיכיאטרי כפי שהוגדר עפ"י אמות המידה בתחוםעל ידי הקופה עצמה. , .

(ג) תנאי סף לתמיכה

(1)  קופת החולים הגישה תכנית מפורטת לאישור האגף לבריאות הנפש שמתייחסת לסוגיות הבאות:

  (א) אפיון הבית ואוכלוסיית היעד;

  (ב) מיקום ותיאור הנכס;

(ג)  מפעיל השירות – פנימי / חיצוני;

  (ד) לוח זמנים לביצוע;

(2)  קופת החולים העבירה הצהרה חתומה על ידי על ידי המנהל הכללי של הקופה, סגן המנהל הכללי של הקופה לנושאי כספים ומנהל מערך בריאות הנפש של הקופה, ובה התחייבות הקופה להפעלת בית מאזן למניעת אשפוז בהתאם לתוכנית שהוגשה, במהלך עשור  מתחילת פעילות הבית המאזן.

(ד)  אמות המידה לצבירת הזכאות

הסכום יועבר למול הגשת דיווח ביצוע עבור:

(1)  רכישת מבנה – בהתאם להצגת הסכם רכישה לנכס עבור הבית מאזן.

(2)  שיפוץ, התאמה, ריהוט וציוד הבית שנרכש – בהתאם להצעות מחיר ו/או חשבוניות.

(ה)  נהלים

(1)  יובהר כי התמיכה עבור תחום תמיכה זה הינה לשנת 2024.

(2)  קיזוז – ככל ועד ה-  30.6.2025 לא הועבר דיווח למשרד הבריאות על גיוס צוות לבית המאזן (כולל פירוט של אנשי המקצוע והיקפי המשרות שלהם), והחלה קליטה של דיירים בבית המאזן – יהיה רשאי משרד הבריאות לקזז את סכום התמיכה לקופה.

(3)  יובהר כי טרם תחילת הפעלת הבית המאזן וקליטת דיירים – יש לאשר את פתיחתו ובהתאם את רישומו באתר המשרד, בדומה לאישור של פתיחת כל בית מאזן אחר.

(4)  ככל ובמהלך תקופת ההתחייבות שבסעיף  12.ד.2 לעיל רצתה הקופה לערוך שינוים כגון: העברת מיקום הבית; שינוי ייעוד; צמצום פעילות וכיוצא בזה – עליה לקבל לכך אישור מראש ובכתב מהאגף לבריאות הנפש. אם צומצמה, הופסקה או שונתה הפעילות ללא קבלת אישור מראש ובכתב מהמשרד - יהיה רשאי משרד הבריאות לקזז את סכום התמיכה לקופה.

(5)  ככל שקופת חולים אחת או יותר לא מימשה את מלוא ההקצאה הראשונית שלה לתחום תמיכה זה, המשרד יהיה רשאי לתמוך בקופה אחרת עבור הקמת בית מאזן נוסף על ידה.

(6)  לא ניתן להסיט כספי תמיכה שהוקצו לתחום תמיכה זה לתחומי תמיכה אחרים.

 

13. תחום תמיכה ג' – אשפוז בית פסיכיאטרי וטיפול קהילתי אסרטיבי

(Assertive Community Treatment (ACT); Assertive Outreach Treatment (AOT))

(א) כללי

(1)  השירותים של אשפוז בית פסיכיאטרי ושל טיפול קהילתי אסרטיבי נועדו לתת מענה למטופל במקום מגוריו, לרבות מסגרת דיור קהילתית, או במקום מותאם באזור מגוריו וקהילתו של המטופל, ואינו מהווה חלק מאשפוז בבית חולים;

(2)  שני השירותים הם שירותים אמבולטוריים למשך תקופה מוגדרת, למטופל החווה קושי נפשי משמעותי, בין אם כמהלך הפרעה ראשונית ובין אם כהחרפה של מחלה כרונית;

(3)  המענה מיועד למטופלים שאינם מגיעים או שאינם צפויים להגיע באורח סדיר לטיפול במרפאה מפאת מצבם הנפשי, כשהציפייה היא שמענה בביתם או בסביבתם ישפר את מצבם הנפשי ויקדם החלמה, תוך שמירה על רציפות תפקודית וקשריהם עם מסגרות ההתייחסות והשייכות השונות בחייהם (משפחה, חברים, מסגרת תעסוקה, לימודים וקהילה), כך שיצמצם ואף ימנע את הצורך באשפוז; אשפוז בית פסיכיאטרי וטיפול אסרטיבי יכול שיינתנו כמענה המשכי למטופל ששהה באשפוז מלא או במסגרות טיפול נפשי אחרות כמו בתים מאזנים,  מרפאות, צוות משבר וכיוצא באלה;

(4)  השירות מבוסס על צוות רב-מקצועי אשר מגיע לבקר את המטופל במקום מגוריו, השירותים נבדלים בתדירות הביקורים (אינטנסיביות) ובמשך התקופה של ליווי המטופל (אורך חבילות הטיפול השונות);

(5)  הטיפולים במסגרת אשפוז בית פסיכיאטרי וטיפול קהילתי אסרטיבי יכולים להיות פרונטליים או מקוונים בהיוועדות חזותית;

(6)  אשפוז בית פסיכיאטרי – כמפורט בנוהל האגף לבריאות הנפש של המשרד, נוהל מספר 78.01, מהדורה מס' 1, בנושא: "אמות מידה להפעלת אשפוז בית פסיכיאטרי (חלופת אשפוז)" (להלן – נוהל האגף לבריאות הנפש: אשפוז בית או הנוהל); אשפוז בית פסיכיאטרי נבדל מטיפול קהילתי אסרטיבי בכך שהוא מהווה חלופת אשפוז שבהיעדרה המטופל היה מתאשפז בסבירות גבוהה; מכאן שמדובר בשירות יותר אקוטי ויותר אינטנסיבי מטיפול קהילתי אסרטיבי, כמפורט בנוהל;

(7)  טיפול אסרטיבי  הוא שירות חדש, ולכן על הקופה לבנות בעבורו תוכנית עבודה, בהתאם לקווים המנחים שמפורטים בסעיף זה ובנספח ב' למבחנים אלה.

(ב) הגדרות

לעניין תחום תמיכה ג' –

"צוות אשפוז בית פסיכיאטרי" או "צוות טיפול קהילתי אסרטיבי" – צוות מטפלים ייעודי שמתמחה במתן שירות אשפוז בית פסיכיאטרי או טיפול קהילתי אסרטיבי, בהתאמה; הצוות יכול שיהיה של הקופה או של ספק שבהתקשרות עימה;

"תוכנית טיפול אישית" – תוכנית אישית לחולה מורכב, אשר תכלול יעדים אישיים וצעדים לביצוע התערבות של אשפוז בית פסיכיאטרי או טיפול קהילתי אסרטיבי; תוכנית הטיפול תיקבע על ידי צוות הטיפול בשיתוף המטופל וכן בשיתוף המערך התומך שלו, בהתאם לנסיבות העניין.

(ג)  מטרות התמיכה

מטרת התמיכה לפי תחום תמיכה זה היא הפעלת מענה של טיפול נפשי אמבולטורי למניעת אשפוז פסיכיאטרי ולקיצור אשפוזים במחלקות פסיכיאטריות.

(ד) הפעילות הנתמכת

הפעילות הנתמכת לפי תחום תמיכה ג', היא מתן שירות אשפוז בית פסיכיאטרי או טיפול קהילתי אסרטיבי למבוטחי הקופה.

(ה)  תנאים לפעילות הנתמכת

(1)  קופת החולים או ספק השירות העבירו הכשרה והדרכה מקצועית לצוותים המטפלים, בהתאם לעקרונות שנקבעו בתוכנית, טרם תחילת עבודתם; לעניין פסקה זו, ניתן לקיים את ההכשרה וההדרכה של הצוות  גם באופן מקוון;

(2)  קופת החולים הפעילה תוכנית להקמת צוותים לאשפוז בית פסיכיאטרי או לטיפול קהילתי אסרטיבי ולהכשרתם (להלן בסעיף קטן זה – התוכנית); התוכנית התבססה על העקרונות המפורטים בנוהל האגף לבריאות הנפש: אשפוז בית, או על העקרונות המפורטים בנספח ב' למבחנים אלה, בהתאמה;

(3)  התוכנית הוצגה לאגף בריאות הנפש במשרד; הסתייגויות המשרד הועברו לקופת החולים והוטמעו בתוכנית.

(ו)  אמות המידה לצבירת הזכאות לתמיכה

(1)  משך הטיפול בכל מטופל יהיה במסגרת חבילות טיפול שיוגדרו לפי תקופת הטיפול והאינטנסיביות שלו, בהתאם לטבלה להלן;

(2)  הזכאות לתמיכה תיצבר לפי חבילות הטיפול שתיתן קופת החולים, ובהתאם לסכומים המפורטים בטבלה שלהלן;

(3)  בטבלה מוגדר מספר הביקורים המזערי בכל תחום שיש לבצע במסגרת כל חבילת טיפול, במהלך שבוע מלא של טיפול;

(4)  הזכאות לתמיכה לכל חבילת טיפול תוגדר ביחידות של יום ובתנאי שהמטופל קיבל לכל הפחות שבע ימים של טיפול במסגרת השירות; בעמודה נפרדת מצוין הזמן המומלץ מבחינה קלינית להפעלתה של כל חבילה ( הזמן אינו מחייב לעניין מבחנים אלה); לדוגמא: ב"טיפול אסרטיבי חבילה בינונית" – מצוין כי יש לקיים  חצי (0.5) ביקור פסיכיאטרי בשבוע בממוצע, קרי – ביקור אחת לשבועיים, כשהזמן המומלץ קלינית לחבילה הוא שבועיים, והכוונה היא לביקור יחיד של פסיכיאטר, במהלך אותם שבועיים;

(5)  כל קופה תצבור זכאות בעבור כל יום טיפול בהתאם לאמור בטבלה שלהלן:

(6)  ביקור של מקצועות הבריאות יכול להיות בהתאם לצורך הקליני גם הדרכה למשפחה או לתומך העיקרי.

(7)  אם קופה הפעילה שירות של אשפוז בית פסיכיאטרי או טיפול אסרטיבי - לילדים ונוער  - גובה התמיכה יהיה בהתאם לטבלה לעיל בתוספת 20%.

 

14. תחום תמיכה ד' – צוות משבר ("Crisis Team")

  (א) מטרת התמיכה

מטרת התמיכה לפי תחום תמיכה זה היא יצירת מענה של טיפול נפשי אמבולטורי למטופלים שחווים החמרה משמעותית, ואשר מענה ממוקד, זמין ואינטנסיבי, שיונגש אליהם בביתם, לתקופת זמן קצרה של כחודש – עשוי לייצב את מצבם, למנוע אשפוז ולוודא רצף טיפול המשכי במסגרת מתאימה בקהילה.

(ב) תנאי סף למתן התמיכה

(1)  קופת החולים הפעילה תוכנית להקמת והכשרת צוותי משבר לצורך יצירת מענה למטופלים במצבי משבר נפשיים, בהתאם לעקרונות שנקבעו בתוכנית, טרם תחילת עבודתם (בסעיף קטן זה – התוכנית); לעניין פסקה זו, ניתן לקיים את הכשרת והדרכת הצוות תוך שימוש באמצעים דיגיטליים;

(2)  התוכנית התבססה על העקרונות המפורטים בנספח א' למבחנים אלה;

(3)  התוכנית הוצגה לאגף בריאות הנפש במשרד; הסתייגויות המשרד הועברו לקופת החולים והוטמעו בתוכנית;

(ג) אמות המידה לצבירת הזכאות לתמיכה

(1)  בעד כל ביקור של צוות משבר אצל המטופל,  תצבור הקופה זכאות בסך של 700 שקלים חדשים;

(2)  לא תתקבל תמיכה לפי תחום תמיכה זה עבור יותר משלושה ביקורים למטופל בחודש, או יותר מביקור אחד ביום למטופל;

15. תחום תמיכה ה' – תמיכה נפשית טלפונית (התערבות קצרת מועד)

(א) הגדרות

לעניין תחום תמיכה ה' –

"התערבות קצרת מועד" – מענה טיפול נפשי ממוקד של לא יותר משלוש שיחות תמיכה נפשית טלפונית;

"שיחת תמיכה נפשית טלפונית" – שיחה שניתנת למטופל במסגרת שירות של התערבות קצרת מועד; השיחה צריכה להיות מתועדת.

(ב) מטרת התמיכה

מטרת התמיכה לפי תחום תמיכה ה', היא הפעלת שירות להתערבות קצרת מועד בזמינות גבוהה למטופלים, למניעת הידרדרות נפשית באמצעות שיחות תמיכה נפשית טלפוניות, וזאת גם ללא חשד לקיומה של אבחנה נפשית.

(ג)  הפעילות הנתמכת

הפעילות הנתמכת לפי תחום תמיכה זה, היא פעילות של תמיכה נפשית טלפונית (התערבות קצרת מועד); ההתערבות כוללת עד שלוש שיחות עם מבוטחי קופת החולים היוצרים קשר עם מוקד טלפוני בקופת החולים עקב מצוקה נפשית, לשם מניעת הידרדרות נפשית, וזאת  גם ללא חשד לקיומה של אבחנה נפשית.

(ד) תנאים לפעילות הנתמכת

(1)  פניה לקבלת השירות תיעשה באמצעות מוקד טלפוני שיוקם על ידי קופת חולים עבור מבוטחיה;

(2)  כל פניה תתועד לצרכי בקרה; תיעוד הפניות יכלול את שם הפונה, מספר תעודת הזהות שלו ותאריך הפניה למוקד;

(3)  מתן השירות יתועד כמקובל ברשומה רפואית ויכלול, נוסף לתכנים המקובלים, גם פירוט באשר לאופן מתן השירות (טלפון או היוועדות חזותית) ולשפת המפגש;

(4)  המפגשים יתועדו בקוד שירות ייעודי ונפרד שמכונה "תמיכה נפשית טלפונית – התערבות קצרת מועד";

(5)  לא תבוצע הקלטה של ההתערבות, אלא תיעוד עיקריה בכתב;

(6)  השירות יינתן על ידי קופות החולים עצמן או על ידי נותני שירות שבהסדר עמן כגון בתי חולים, עמותות וארגונים פרטיים;

(7)  הקשר עם הפונה יעשה באמצעות הטלפון או בהיוועדות חזותית, באמצעי שיאושר על ידי ממונה אבטחת המידע בקופת החולים;

(8)  התערבות קצרת מועד תעשה בהתאם לאמות מידה מקצועיות מקובלות להתערבות שכזו ובהתאם למפורט בחוזר המנהל הכללי של המשרד מס' 14/2018: "הפעלה של מענה נפשי לאוכלוסייה בשעת חירום", המופיע באתר המשרד בכתובת: https://www.health.gov.il/hozer/mk14_2018.pdf;

(9)  נותני השירות יהיו אחד או יותר מאלה: עובדים סוציאליים, פסיכולוגים (מומחים, מתמחים ופרקטיקנטים), רופאים פסיכיאטרים, אחים ואחיות פסיכיאטריים, מטפלים בהבעה ויצירה, מרפאים בעיסוק בתחום בריאות הנפש או קרימינולוגים קליניים; ובלבד שעברו הכשרה ייעודית למתן מענה לפניות בקו נפשי טלפוני;

(10) השירות לא יינתן על ידי רופאים ראשוניים (רופאי משפחה, רופאי ילדים וכיוצא בזה) או אחים ואחיות במרפאות ראשוניות;

(11) קופת החולים הצהירה שהיקף המערך שמופעל לצורך השירות מסוגל לספק את שיחת ההתערבות הראשונה לכל פונה לא יאוחר מ-7 ימים מיום פנייתו למוקד הקופה;

(12) כל השיחות להן זכאי הפונה (עד 3 שיחות), יינתנו בפרק זמן שאינו עולה על חודש מיום השיחה הראשונה;

(13) קופת החולים לא תיתמך עבור שיחות נוספות עם פונה שכבר קיבל את השירות, אלא בחלוף שלושה חודשים לפחות ממועד השיחה האחרונה שקיבל בסבב הראשון; מכל מקום, לא תינתן תמיכה לקופה עבור מעל לשני סבבי שיחות עם אותו פונה באותה שנת התמיכה;

(14)  בכל שלב, אם לפי שיקול דעת המטפל המבצע את ההתערבות, צורת התערבות זו אינה מתאימה לפונה או שנדרשת התערבות נוספת במסגרת מערך בריאות הנפש, המטופל יופנה על ידו למסגרת שירות מתאימה; המטפל ידווח על כך למערך בריאות הנפש של קופת החולים, ועל קופת החולים לדאוג שהמשך הטיפול יתבצע בטווח זמנים מתאים לדחיפות הרפואית;

(15)  ההתערבות תינתן, ככל הניתן, בשפה המותאמת למטופל, כולל ערבית, רוסית, אמהרית ושפת הסימנים;

(16)  ההתערבות תהיה מותאמת לילדים ולנוער, למבוגרים ולקשישים; התערבות קצרת מועד לקטינים מותנית באישור הורה; אישור כאמור יכול שיינתן טלפונית ויתועד ברשומה הרפואית;

(17)  קופת החולים תפרסם על אודות המוקד, לרבות פרטי יצירת הקשר עמו, ואת תוכנית השירות באפיקים ובערוצים המקובלים ובכלל זה באתר הקופה ובמרפאותיה, בדגש על מרפאות רפואה ראשונית.

(ו) אמות המידה לצבירת הזכאות לתמיכה

(1)  הזכאות תיצבר בעד ביצוע הפעילות הנתמכת;

(2)  בעד כל שיחה, תצבור הקופה זכאות של 200 שקלים חדשים.

 

16. תחום תמיכה ו – הפעלת קו תמיכה נפשי לשגרה ולחירום

(א) הגדרות

"כונן בריאות נפש ארצי" – רופא פסיכיאטר שנותן מענה טלפוני לפניות של גורמי מקצוע עבור מבוטחי הקופה;

"קו תמיכה נפשי" – מוקד טלפוני בזמינות גבוהה למענה לפניות של מבוטחי הקופה בתחום בריאות הנפש;

"שיחת תמיכה נפשית טלפונית" – שיחה מתועדת שניתנת למטופל במסגרת שירות של קו תמיכה נפשי.

(ב) מטרת התמיכה

מטרת התמיכה לפי תחום תמיכה זה היא הפעלת קו תמיכה טלפוני נפשי על ידי קופת החולים שיאפשר מענה נפשי ראשוני זמין לפניות מבוטחים והפנייה לשירותים רלוונטיים בהתאם לצורך.

(ד) הפעילות הנתמכת

הפעילות הנתמכת לפי תחום תמיכה ו', היא הפעלת קו תמיכה נפשי שבו מענה בזמינות גבוהה לפניות של מבוטחי קופת החולים היוצרים קשר עם המוקד הטלפוני בקופת החולים, עקב מצוקה נפשית.

(ה)  תנאים לפעילות הנתמכת

(1)  קופת החולים תפרסם את קו התמיכה, לרבות פרטי יצירת הקשר עמו, באפיקים ובערוצים המקובלים ובכלל זה באתר הקופה ובמרפאותיה;

(2)  כל פניה תתועד לצרכי בקרה; תיעוד הפניות יכלול את שם הפונה, מספר תעודת הזהות שלו ותאריך הפניה למוקד; מתן השירות יתועד כמקובל ברשומה רפואית; המפגשים יתועדו בקוד שירות ייעודי ונפרד שמכונה "קו תמיכה נפשי מיידי"; לא תבוצע הקלטה של ההתערבות, אלא תיעוד עיקריה;

(3)  השירות יינתן על ידי קופות החולים עצמן או על ידי נותני שירות שבהסדר עמן, כגון בתי חולים, עמותות וארגונים פרטיים;

(4)  הקשר עם הפונה יעשה באמצעות  הטלפון או בהיוועדות חזותית באמצעי שיאושר על ידי ממונה אבטחת המידע בקופת החולים;

(5)  התערבות תעשה בהתאם לאמות מידה מקצועיות מקובלות להתערבות שכזו ובהתאם למפורט בחוזר המנהל הכללי של המשרד מס' 14/2018: "הפעלה של מענה נפשי לאוכלוסיה בשעת חירום", המופיע באתר המשרד בכתובת: https://www.health.gov.il/hozer/mk14_2018.pdf;

(6)  נותני השירות יהיו אחד או יותר מאלה: עובדים סוציאליים, פסיכולוגים (מומחים, מתמחים ופרקטיקנטים), רופאים פסיכיאטרים, אחים ואחיות פסיכיאטריים, מטפלים בהבעה ויצירה, מרפאים בעיסוק בתחום בריאות הנפש; קרימינולוגים קליניים; ובלבד שעברו הכשרה ייעודית למתן מענה לפניות בקו נפשי טלפוני;

(7)  השירות לא יינתן על ידי רופאים ראשוניים (רופאי משפחה, רופאי ילדים וכיוצא בזה) או אחים ואחיות במרפאות ראשוניות;

(8)  הקופה הפעילה את השירות בשעות העבודה ולכל הפחות 8 שעות ביום חול, ו- 4 שעות בימי שישי וערבי חג;

(9)  קופת החולים הצהירה שהיקף המערך שמופעל לצורך השירות מסוגל לספק את שיחת ההתערבות הראשונה לכל פונה בתוך כמה דקות ועד שעה מרגע פנייתו למוקד הקופה;

(10) בכל שלב, אם לפי שיקול דעת המטפל המבצע את ההתערבות, צורת התערבות זו אינה מתאימה לפונה או שנדרשת התערבות נוספת במסגרת מערך בריאות הנפש, המטופל יופנה על ידו למסגרת שירות מתאימה; המטפל ידווח על כך למערך בריאות הנפש של קופת החולים, ועל קופת החולים לדאוג שהמשך הטיפול יתבצע בטווח זמנים מתאים לדחיפות הרפואית;

(11) לשיקול דעת הקופה האם להפעיל במסגרת שירות זה גם כוננות של רופא פסיכיאטר (כונן ברפואת הנפש הארצי) שייתן מענה בעת הצורך לאנשי המקצוע שיאיישו את המוקד;

(12) ההתערבות תינתן בשפה המותאמת למטופל, כולל ערבית, רוסית, אמהרית ובמידת האפשר בשפת הסימנים;

(13) ההתערבות תהיה מותאמת לילדים ולנוער, למבוגרים ולקשישים; מתן השירות לקטינים יהיה מותנה באישור הורה; אישור כאמור יכול שיינתן טלפונית ויתועד ברשומה הרפואית.

(ו) אמות המידה לצבירת הזכאות לתמיכה

(1)  עבור כל משמרת כוננות בת 8 שעות של איש צוות כפי שמוגדר בסעיף (ה)(6) תצבור הקופה זכאות ל350 ₪;

(2)  עבור כל משמרת כוננות בת 8 שעות של כונן בריאות נפש ארצי - רופא פסיכיאטר תצבור הקופה זכאות ל750 ₪;

(3)  משמרות חלקיות יחושבו באופן יחסי.

 

17. תחום תמיכה ז – הכשרות בבריאות הנפש

  (א) מטרת התמיכה

מטרת התמיכה לפי תחום תמיכה זה היא להכשיר מטפלים ממערך בריאות הנפש ומערך הרפואה הראשונית, בתחום הטיפול הנפשי, וחיזוק ושיפור תהליכי האבחון, האיתור והמניעה;  הכשרות צוותי הרפואה הראשונית יתמקדו בין היתר בתחומים של רפואה מודעת טראומה, כלים להתערבות ראשונית בטראומה, ומניעת אובדנות;  הכשרות צוותי מערך בריאות הנפש יתמקדו בשיטות לטיפול קצר מועד, שיטות לטיפול בטראומה, ושיטות למניעה והתערבות למול אובדנות לצוותי מערך בריאות הנפש; תמיכה עבור הכשרות תינתן במסגרת תחום תמיכה זה בלבד.

(ב) תנאי סף למתן התמיכה

(1)  הקופה הגישה תוכנית למתן הכשרות למטפלים שאושרה על ידי האגף לבריאות הנפש; התוכנית תכלול התייחסות לכל הפחות לפרטים אלה: מטרות ההכשרה, תכני ההכשרה, קהל היעד, היקפי המוכשרים, מודל ההכשרה בחלוקה לשעות לימוד – תיאורטי, הדרכה ורכישת מיומנויות, הכשרה וניסיון של המדריכים, מבנה והיקף ההדרכות למוכשרים, מבנה העלויות של ההכשרה, כולל עלות ממוצעת מסכמת עבור מוכשר בודד;

(2)  עבור תמיכה במילוי מקום של אח או אחות שיצאו לקורס על-בסיסי בפסיכיאטריה או קורס אחות מומחית בפסיכיאטריה, הקופה תעביר הצהרה על אנשי הצוות  שיצאו לקורסים, וכן על אחים ואחיות שהועסקו תחתיהם במילוי מקום; ההצהרה תכלול את מספרי תעודות הזהות של האחים והאחיות, תקופת העסקתם והיקף המשרה שלהם בשנת התמיכה; ההצהרה תיחתם על ידי המנהל הכללי של הקופה, סגן המנהל הכללי של הקופה לנושאי כספים ומנהל מערך בריאות הנפש של הקופה.

 

(ג) הפעילות הנתמכת

הפעילות הנתמכת לפי תחום תמיכה זה היא הפעלת תוכנית הכשרה למטפלים לחיזוק ושיפור מיומנויות טיפוליות, ולשיפור איכות הטיפול; יובהר כי הדרכות שוטפות שנערכות במרפאות על ידי צוות המרפאה האורגני וישיבות צוות מרפאתי ומחוזי, לא ייתמכו במסגרת המבחן.

(ד) אמות המידה לצבירת הזכאות

(1)  עבור כל מוכשר שישלים את ההכשרה, הקופה תיתמך ב-90% מעלות הכשרתו;

(2)  עבור תקופת העבודה של אח או אחות במילוי מקום  עקב יציאה של אחר לקורס על-בסיסי בפסיכיאטריה, או לקורס אחות מומחית בפסיכיאטריה, הקופה תצבור זכאות בהתאם לעלויות ההעסקה המצטברות של אנשי הצוות במילוי מקום במכפלת 0.9; החישוב ייעשה לפי עלות שכר ברוטו במכפלת 1.3 עבור עלויות מעביד; יובהר כי בכל מקרה,  אין לכלול בעלויות המעביד הוצאות תקורה.

 

 

18. תחום תמיכה ח – הקמת והפעלת שירות של רבדי מענים חדשים בבריאות הנפש

  (א) הגדרות

"רובד מענה חדש בבריאות הנפש" – תוכנית שאושרה על ידי המשרד בהתאם ל"אמות מידה להפעלת רבדי מענים חדשים בבריאות הנפש[8]".

(ב) מטרת התמיכה

מטרת התמיכה לפי תחום תמיכה זה היא לעודד פיתוח רבדי מענים חדשים בבריאות הנפש, הן בתחום של המענים הפסיכותרפיים בעצימות נמוכה, הן במרחב הרפואה הראשונית, והכל בהתאם לצרכים חדשים שיעלו מהקופות; מענים שיתמכו במסגרת תחום תמיכה זה לא ייתמכו במסגרת תחומי תמיכה אחרים.

(ג) הפעילות הנתמכת

הפעילות הנתמכת לפי תחום תמיכה זה היא עלות העסקתם של מפעילי רובד המענה החדש; יובהר כי תמיכה בפעילות ההכשרה וההדרכה של מפעילי רובד המענה החדש , ייכלל תחת תחום תמיכה ז' – הכשרות בבריאות הנפש.

(ד) תנאים לפעילות הנתמכת

(1)  הקופה הגישה תוכנית להפעלת רובד מענה חדש תוך התייחסות לכל הפרמטרים שהוגדרו באמות המידה;  בנוסף, התוכנית תפרט את לוחות זמנים לביצוע, היקף המוכשרים, הכשרות והדרכות נדרשות ועלויות; התוכנית הוצגה לאגף בריאות הנפש ואושרה על ידי המשרד לאחר העברת הסתייגויות מהאגף והטמעתן;

(2)  הקופה תדווח על מספר המגעים שנעשו על ידי מפעילי רובד המענה החדש, ועל מספר המבוטחים שקיבלו שירות זה באמצעות מערכת ה-BI בקודים ייעודיים שיסוכמו מול המשרד;

(3)  הקופה תמדוד את איכות הטיפול שניתן באמצעות כלי מדידה כפי שהוגדרו ב"אמות מידה להפעלת רבדי מענים חדשים בבריאות הנפש";

(4)  הקופה תעקוב אחר רצף הטיפול של מטופלים שהופנו לקבלת טיפול אצל מפעילי רובד המענה החדש ותדווח כמה מתוכם הסתפקו בטיפול זה וכמה מתוכם הופנו לטיפול במסלול אחר, לרבות לטיפול פסיכותרפי במסלול הרגיל;

(5)  הקופה דיווחה למשרד על תוצאות הפעלת התוכנית בהתאם ל"אמות מידה להפעלת רבדי מענים חדשים בבריאות הנפש";

(6)  הקופה תעביר הצהרה על העובדים ברובד המענה החדש שתכלול מספרי תעודות זהות של העובדים, תקופת העסקתם והיקף המשרה שלהם בשנת התמיכה; ההצהרה תיחתם על ידי המנהל הכללי של הקופה, סגן המנהל הכללי של הקופה לנושאי כספים ומנהל מערך בריאות הנפש של הקופה.

  (ה)  אמות המידה לצבירת הזכאות

הקופה תצבור זכאות בהתאם לעלויות ההעסקה המצטברות של מטפלי הרובד החדש, לאחר שסיימו את תהליך ההכשרה, במכפלת 0.9; החישוב ייעשה לפי עלות שכר ברוטו במכפלת 1.3 עבור עלויות מעביד; יובהר כי בכל מקרה אין לכלול בעלויות המעביד הוצאות תקורה.

 

19. תחום תמיכה ט – הפעלת עמיתים מומחים  ומדריכים במערך בריאות הנפש

  (א) הגדרות

"עמית מומחה" – תפקיד ייעודי לאדם, בעל ידע מניסיון אישי בבריאות הנפש, או בן משפחה של מתמודד נפש אשר צבר עקב כך ניסיון בתחום; העמית הוכשר לעשות שימוש בניסיון שלו, עבור מטופלים, משפחות וצוותים במערך לבריאות הנפש; לעניין זה, ידע מניסיון הוא ידע המבוסס על חוויה אישית של התמודדות ועשוי לכלול את הנושאים שלהלן: חוויות של משבר, מצבי קצה נפשיים והתמודדות עימם, חוויות כמקבל שירותים ממערכת בריאות הנפש, חוויות של תיוג וסטיגמה והתמודדות עימן וכיוצא בזה.

"מדריך" – תפקיד ייעודי למי שאינו אחד מנותני השירות במערך בריאות הנפש כמוגדר בסעיף 8(ה)(2) לעיל. תפקידיו של המדריך להוות גורם תמך בטיפול, ולסייע למטופל לדבוק בתוכנית הטיפול שנבנתה לו.

(ב) מטרת התמיכה

מטרת התמיכה לפי תחום תמיכה זה היא לעודד שילוב של עמיתים מומחים במרפאות בריאות נפש, ובצוותים למתן השירותים בתחומי תמיכה ג ו-ד, לצורך ליווי ותמיכה במטופלים ובבני משפחותיהם; עבור המטופל, העמית המומחה מציע סיוע והכלה ממקום של שותפות לאור ניסיונו האישי והכרות עם חוויות מקבל השירות ועבור המערכת, הוא יכול לשקף חוויה של מקבל שירות, ולסייע להשתכללותה.

בנוסף, לעודד שילוב של מדריכים במסגרות של טיפול יום, בתים מאזנים, וטיפול קהילתי אסרטיבי, לחיזוק הדבקות של המטופלים בתוכניות הטיפול שלהם.

(ג) הפעילות הנתמכת

הפעילות הנתמכת לפי תחום תמיכה זה היא עלות העסקתם של עמיתים מומחים ומדריכים בקופה; יובהר כי תמיכה בעלות ההכשרה וההדרכה של עמיתים מומחים תינתן במסגרת תחום תמיכה ז' (הכשרות).

(ד) תנאים לפעילות הנתמכת

(1)  הקופה הגישה תוכנית לשילוב עמיתים מומחים או מדריכים במערך בריאות הנפש שלה (בכלל זה, ניתן להגיש גם עמיתים מומחים או מדריכים שיועסקו אצל נותני השירותים שבהסכם עם הקופה); התוכנית כוללת התייחסות לניסיון ולהכשרה של העמיתים המומחים אותם הקופה מעוניינת לגייס, התפקידים שימלאו במרפאות, ההיקף והפריסה של העמיתים במרפאות השונות, תהליך ההכשרה והליווי, לוחות הזמנים לביצוע ההכשרה, ההדרכה וההעסקה ועלויותיהם; הערות האגף לבריאות הנפש הוטמעו בתוכנית;

(2)  הקופה דיווחה למשרד על תוצאות הפעלת התוכנית ובכלל זה, כמה עמיתים מומחים או מדריכים הוכשרו ופעלו במערך הקופה או אצל נותן שירותים שבהסכם עם הקופה ובאילו היקפים במהלך שנת התמיכה;

(3)  הקופה תעביר הצהרה על העמיתים המומחים ו/או המדריכים שתכלול מספרי תעודות זהות של העובדים, תקופת העסקתם והיקף המשרה שלהם בשנת התמיכה; ההצהרה תיחתם על ידי המנהל הכללי של הקופה, סגן המנהל הכללי של הקופה לנושאי כספים ומנהל מערך בריאות הנפש של הקופה; במקרה של העסקה אצל נותן שירותים של הקופה – תועבר הצהרה של בעלי תפקיד מקבילים אצל נותן השירות.

(4)  עמית מומחה מתמודד נפש יעמוד בדרישות הבאות:

(א) בוגר קורס הכשרה "נותני שירות בעלי ידע מניסיון" (צרכנים נותני שירות) או "מדריכי שיקום";

(ב)  בוגר קורס "הפרקטיקה המקצועית של ידע מניסיון" (עמיתים מומחים), או שהשלים בתוך שנה מיום כניסתו לתפקיד את הקורס האמור; עמית מומחה שהוא בן משפחה יעמוד בדרישה של סעיף (ב) בלבד.

(5)  מדריך יעמוד בדרישות הבאות:

(א) מדריך יעבור תכנית הכשרה של 30 שעות לפחות, טרם תחילת עבודתו.

  (ה)  אמות המידה לצבירת הזכאות

הקופה תצבור זכאות בהתאם ל-90% מעלות ההעסקה של העמיתים המומחים; החישוב ייעשה לפי עלות שכר ברוטו במכפלת 1.3 עבור עלויות מעביד; יובהר כי בכל מקרה אין לכלול בעלויות המעביד הוצאות תקורה.

 

 

 

20. תחום תמיכה י' – פיתוח והטמעת טכנולוגיות בבריאות הנפש

  (א)  הגדרות

לעניין תחום תמיכה זה –

"תכנית לפיתוח והטמעת טכנולוגיות" – תכנית לשימוש בטכנולוגיות בריאות דיגיטליות המבוססות בעיקר על תוכנה (לרבות אפליקציות), לצורך שיפור המענה הניתן בתחומי בריאות הנפש;

"טיפול באמצעות טכנולוגיות דיגיטליות" – טיפול בתחום בריאות הנפש הנעשה באמצעות שימוש בטכנולוגיות, וזאת למטרות הבאות: אבחון ראשוני, טיפול עצמי, לרבות עבודה עצמית של המטופל על פי הוראת המטפל, וטכנולוגיות טיפוליות המסייעות למטפל במתן הטיפול; יובהר כי הטיפולים הנתמכים במסגרת מבחנים אלה לא כוללים כלים לשיפור הרווחה הנפשית כדוגמת כלי קשיבות (מיינדפולס);

"שאלוני ניטור הטיפול" – שאלונים מתוקפים לבחינת מצבו של המטופל  בהיבטים כגון: סימפטומים; תפקוד יומיומי; כוחות וכדומה; השאלונים מועברים למטופל במסגרת תהליך מיון ראשוני (טריאז') וכן לאורך הטיפול כולו, לצורך מעקב אחר התקדמות הטיפול והתוצאות הקליניות שלו.

(ב) מטרות התמיכה

מטרת התמיכה לפי תחום זה היא יצירת שינוי דיגיטלי בבריאות הנפש הכוללת פיתוח והטמעת תשתיות, שירותים וטכנולוגיות, לטובת הגדלת המענה בשירותי בריאות הנפש באחד או יותר מהנושאים שלהלן ולכל הפחות את הנושאים בפסקאות (1) ו-(2):

(1)  תשתיות וטכנולוגיות המאפשרות מיון ראשוני (טריאז'), תשאול והערכה לניתוב מיטבי של מטופלים לערוצי הטיפול השונים;

(2)  תיעוד מועד ההפניה לטיפול פסיכותרפי בתיק המטופל, בהתאם להנחיות מפורטות ומתודולוגיה שתסוכם בין המשרד לקופות; נתונים אלה ישמשו בהמשך במסגרת פיתוח כלי למדידת זמני המתנה; יובהר, כי בכוונת המשרד לבנות מתודולוגיה למדידת זמן ההמתנה לטיפול פסיכותרפי שתתבסס על תיעוד מועד ההפניה במערכות הקופות, וחישוב הזמן שבינו ובין תחילת הטיפול הפסיכותרפי עצמו (שיזוהה באמצעות שני מגעים מסוג פסיכותרפיה פרטנית בטווח זמן שאינו עולה על 14 יום); מתודולוגיה סופית תסוכם בין המשרד לקופות; הדרישה לפיתוח טכנולוגי לתיעוד מועד ההפניה מתייחסת לשירותים שמפעילה הקופה בעצמה, במרפאותיה, להוציא שירותים הניתנים על ידי ספקים;

(3)  טכנולוגיות לניטור ומעקב אחר הטיפול בשירותי בריאות הנפש, שיאפשרו שימוש בשאלוני ניטור הטיפול;

(4)  כלים לאבחון וטיפול באמצעות טכנולוגיות דיגיטליות, לרבות המרכיבים הפרויקטליים הכוללים הערכה, הטמעה ובחינת יעילות ומועילות של הטכנולוגיות; בכלל זה כלים לטיפול בטראומה וכלים למניעת אובדנות;

(5)  טכנולוגיות התומכות את הטיפול בתחום בריאות הנפש;

(6)  פיתוח ממשקי העברת מידע לצורך קידום רצף טיפולי והטמעת חדשנות בצורה סטנדרטית בתחום בריאות הנפש; במסגרת סעיף זה ניתן להציע גם תכנית עבודה אשר כוללת ביצוע על ידי ספק של הקופה לצורך קידום רצף טיפולי.   

(ג) תנאים לפעילות הנתמכת

(1)  קופת החולים הגישה כל פרויקט אשר נכלל בתכנית, בהתאם לנדרש בנספח ג' למבחנים אלה;

(2)  התכנית שהוגשה כוללת את כל מרכיבי הפתרון, התכולות, העלויות, אבני הדרך ולוחות הזמנים למימושה, המדדים ופירוט השלבים השונים להטמעה; הסתייגויות המשרד לתכנית, שהועברו לקופת החולים, הוטמעו בה;

(3)  משך ביצוע התוכנית לא יעלה על שנתיים;

(4)  ככל שתכנית לא תושלם במהלך שנת התמיכה בה היא היית אמורה להסתיים, הקופה מתחייבת כי תוגש שנית לתמיכה, ככל שיהיו מבחנים רלוונטיים, ותושלם בשנת התמיכה העוקבת;

(5)  התכנית אושרה לפני תחילתה על ידי מנהל האגף לבריאות הנפש ומנהלת אגף בריאות דיגיטלית במשרד;

(6)  הקופה מתחייבת כי ככל שהיא תעשה שימוש בשאלונים, אלה יובאו לאישור המשרד כחלק מהתכנית המוגשת במטרה ליצור אחידות בין השאלונים של הקופות כדי לקדם למידה והשוואת תוצאות של טיפולים במסגרות שונות – ככל שמדובר בשאלונים שנועדו לצורך דומה; 

(7)  קופת החולים תתחייב להעמיד סכום כסף ממקורותיה העצמיים לטובת התכנית בשווי של 20% לפחות מגובה התמיכה המבוקשת לתכנית;

(8)  התמיכה שתינתן לקופת חולים תיקבע בהתאם לתכנית שתגיש ואשר עלותה תכלול את כל עלויות התכנית, כלומר סכום התמיכה שיתבקש וסכום כספי המימון העצמי.

(ד) אמות המידה לקבלת תמיכה

(1)  עבור תכניות שיוגשו לפי סעיפים קטנים  (ב)(1) עד (5), יוקצו בשנת התמיכה 10 מיליון ש"ח שיחולקו בצורה שווה בין קופות החולים שהגישו תכניות; עבור תכניות שיוגשו לפי סעיף קטן (ב)(6) יוקצו בשנת התמיכה 5 מיליון ש"ח שיחולקו בצורה שווה בין קופות החולים שהגישו תכניות;

(2)  במסגרת תכניות שיוגשו לפי סעיף קטן (ב)(4), בנוסף לתמיכה בפיתוח והטמעה, קופת החולים תוכל להיתמך גם עבור הטיפולים (מגעים) שיבוצעו באמצעות הטכנולוגיות שיפותחו, בהתאם לדיווח ייעודי שיועבר למשרד עבור טיפולים אלו ובכפוף לאישור מקדים של המשרד; 

  (ה)  אופן חלוקת התמיכה

(1)  קופת החולים תיתמך בעד תכניות שאושרו, עבור עלויות ביצוען ולא יותר מחלקה בכספי התמיכה;

(2)  עבור העברת שאלוני ניטור הטיפול תצבור הקופה זכאות בגובה 1 שקל חדש לשאלון.

(ו) אבני דרך לקבלת התמיכה

(1)  אבן הדרך הראשונה תהיה אישור התכנית שהגישה קופת החולים; לאחר השלמת אבן דרך זו יועברו 50% מכספי התמיכה;

(2)  אבן הדרך השניה תהיה לאחר השלמת ביצוע התכנית בקופת החולים והגשת דוח סיכום מפורט בהתאם לפורמט שיפורסם על ידי המשרד וכן דוח בגין הוצאות הכולל את כל ההוצאות בעבור השלמת התכנית, לרבות ההוצאה היחסית בשווי כספי המימון העצמי שקופת החולים נדרשת להעמיד; לאחר השלמת אבן דרך זו יועברו 50% מכספי התמיכה;

(3)  בעבור טיפולים באמצעות טכנולוגיות דיגיטליות שמתוגמלים בהתאם לסעיף קטן (ד)(2), ועבור שאלוני ניטור הטיפול המתוגמלים בהתאם לסעיף קטן (ה)(2), על הקופה להעביר דיווח בהתאם להנחיית המשרד; תשלום בגין טיפולים אלו יועבר לקופה במהלך הרבעון האחרון של השנה;

(ז) נהלים

(1)  מבלי לגרוע מהוראות הנוהל, ככל שתכנית לא הושלמה במהלך שנת התמיכה, לא הוגשה שנית לתמיכה במהלך שנת התמיכה העוקבת ולא הושלמה במהלכה או במהלך השנה שלאחריה, או לא הוגש דוח בהתאם לדרישות אבן הדרך השנייה כאמור בסעיף (ו)(2), רשאי המשרד לקזז את התמיכה שניתנה לקופת החולים בעד אותה תכנית; המשרד לא יקזז את כספי התמיכה במקרים בהם הקופה הודיעה על סיום התכנית טרם השלמתה מנימוקים של חוסר מועילות קלינית שאושרו על ידי ראש האגף לבריאות הנפש במשרד;

(2)  קופת חולים המבקשת תמיכה לפי מבחנים אלה תתחייב שביצוע התכנית שהוגשה יהיה בכפוף לכל דרישות החוק, לרבות עקרונות חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח-1998[9], התקנות הנגזרות מחוק זה, האמנה בדבר זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות, ותקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע), התשע"ז-2017^[10], ובכפוף לכל דין ולהנחיות עיתיות של יחידת הסייבר המגזרית במשרד הבריאות.

 

 

 

פרק ג' – הוראות וכללים נוספים

21. נהלים

(א) פעילות לפי מבחנים אלה יכול שתעשה במפגשים טיפוליים פרונטליים או במפגשים טיפוליים מקוונים, אלא אם נקבע אחרת במבחנים אלה.

(ב)  קבלת התמיכה מותנית בדיווח של קופות החולים על קיום תנאי מבחנים אלה, כדלהלן:

(1)  עבור תחומי התמיכה א'-ה' במבחנים אלה, נדרשת הקופה להעביר דיווח במערכת BI אמבולטורי בבריאות הנפש בהתאם לתנאים הבאים:

(א)  על הקופה להעביר קבצי נתונים על כלל פעילות בריאות הנפש בקהילה עבור התקופה שתחילתה ביום (1 בינואר 2022) ועד תום שנת התמיכה; הדיווח יכלול מידע פרטני לא מזוהה על כל מגע שהתקיים במערך בריאות הנפש האמבולטורי, בהתאם למבנה הקבצים כפי שהוגדרו על ידי מחלקת BI במשרד הבריאות; הדיווח יכלול נתונים על אודות האבחנות של כל מטופל;

(ב)  רשימת המגעים המאושרים לקליטה במערכת ה-BI מופיעה בנספח ג'; ככל שיהיו ברשימה זו שינויים הם יפורסמו לקופות על ידי האגף לבריאות הנפש;

(2)  ככל שלא יועבר דיווח באמצעות מערכת ה-BI, לא יוקצו כספי התמיכה עד להעברתו התקינה;

(3)  דיווח במערכת ה-BI יועבר למשרד אחת לרבעון;

(4)  בשנת התמיכה 2024, וככל שהמשרד יאשר זאת מראש ובכתב, ניתן יהיה לקבל דיווח עבור תחומי התמיכה ב'-ו' שלא במערכת ה- BI, אלא באמצעות קבצי אקסל בלבד;

(5)  דיווח על תחום תמיכה ב' (בית מאזן), יהיה כדלקמן:

(א) דיווח במערכת BI – כל מסגרת של בית מאזן תוגדר בקובץ הספקים של הקופה עם קוד ושם מרפאה ייעודי שיתחיל במילים "בית מאזן", לדוגמה: "בית מאזן – עמותת ארז";

(ב)  עבור כל יום שהות של מטופל בבית מאזן, יוזן בשדה "קוד תעריף –  TAARIF CODE", אחד מהקודים הבאים:

 

 

 

 

(6)  דיווח על תחום תמיכה ג' (אשפוז בית פסיכיאטרי וטיפול קהילתי אסרטיבי) יהיה כדלקמן:

(א) אשפוז בית:

(1)  דיווח במערכת BI – כל מסגרת של אשפוז בית תוגדר בקובץ הספקים של הקופה עם קוד ושם מרפאה ייעודי שיתחיל במילים "אשפוז בית", לדוגמה: "אשפוז בית – מחלימים היטב";

(2)  עבור כל יום שהות של מטופל באשפוז בית, יוזן בשדה "קוד תעריף –  TAARIF CODE", אחד מהקודים הבאים:

 

 

 

 

 

 

(ב)  טיפול קהילתי אסרטיבי:

(1)  דיווח במערכת BI – כל מסגרת של טיפול קהילתי אסרטיבי תוגדר בקובץ הספקים של הקופה עם קוד ושם מרפאה ייעודי שיתחיל במילים "טיפול קהילתי אסרטיבי", לדוגמה: "טיפול קהילתי אסרטיבי – אלונים";

(2)  עבור כל יום של מטופל תחת אחריותו של צוות טיפול קהילתי אסרטיבי, יוזן בשדה "קוד תעריף – "TAARIF CODE, אחד מהקודים הבאים:

 

 

 

(3)  נוסף על כך תעביר הקופה דיווח עם פירוט הקריאות שהתקבלו במוקד הטלפוני של ספקי אשפוז הבית או הטיפול האסרטיבי.

(7)  דיווח על תחום תמיכה ד' (צוותי משבר (Crisis Team)), יהיה כדלקמן:

(א) דיווח במערכת BI – כל יחידה של צוות משבר תוגדר בקובץ הספקים של הקופה עם קוד ושם מרפאה ייעודי שיתחיל במילים "צוות משבר", לדוגמה: "צוות משבר – אחוזה";

(ב)  עבור כל ביקור של צוות משבר אצל מטופל, יוזן בשדה "קוד תעריף –  TAARIF CODE" הקוד הבא:

 

 

 

(8)  דיווח על תחום תמיכה ה' (תמיכה נפשית טלפונית), יהיה כדלקמן:

(א) דיווח במערכת BI – הדיווח יהיה בקוד ייעודי כשבשדה "קוד תעריף –  TAARIF CODE", יוזן הקוד הבא:

 

 

(ב)  יתר השדות – כמו דיווח ה-BI הרגיל.

22. ביטול

מבחנים לחלוקת כספים לצורך תמיכה של משרד הבריאות בקופות חולים בתחום בריאות הנפש[11]– בטלים.

23. תחילה

תחילתם של מבחנים אלה ביום כ' בטבת התשפ"ד (1 בינואר 2024).

 

_____________ התשפ"ד

(________________2024)

 

                                                                                               _______________________

                                                                                                                  אוריאל בוסו

                                                                                                                  שר הבריאות

(803-35-2024-000013)

נספחים

 

נספח א'

(סעיף 13)

כללים לבניית תוכנית להפעלת צוות משבר

(א) צוות משבר יהיה צוות קבוע אזורי; במצב בו איש צוות עוזב, יחליפו אותו בבעל מקצוע מאותו תחום.

(ב)  כל צוות משבר יכלול בעלי מקצוע שיכולים לספק מענה פסיכיאטרי, סיעודי, פסיכותרפי וסוציאלי לפחות; ניתן לכלול, בהתאם לצורך, אנשי צוות נוספים כדי לתת מענה גם בתחומים של ריפוי בעיסוק, שיקום, תזונה, קלינאות תקשורת, טיפול בהבעה ויצירה ומקצועות בריאות נוספים.

(ג) זמינות צוות המשבר למטופלים שבאחריותו תהיה בשעות העבודה המקובלות ולפחות 8 שעות ביום עבודה.

(ד)  צוות המשבר ייתן מענה לפניות שמתקבלות אצלו תוך 24 שעות, במסגרתן יערוך במידת הצורך גם בירור טלפוני עם הגורם המפנה ועם המטופל או עם בני משפחתו; החלטה על קבלת המטופל לטיפול או לדחיית ההפניה, תתקבל בתוך 24 שעות ממועד קבלת ההפניה; ככל שמוחלט על קבלה לטיפול, יבוצע ביקור ראשון של צוות המשבר אצל המטופל בתוך אותן 24 שעות; על אף האמור לעיל בסעיף 11(א), בביקור ראשון זה לא יוכר לתמיכה מפגש טיפולי מרחוק; האמור בסעיף זה לא יחול על פניות שתתקבלנה החל מיום חמישי בשעה 8:00 בבוקר, או בבוקר יום הסמוך לערב חג – בהן יבוצע ביקור ראשון ביום העבודה הראשון שלאחר השבת או החג.

(ה) בתוכנית שתוגש למשרד לפי סעיף 11(א) תהיה התייחסות לסוגיות שלהלן:

(1)  אמות המידה להכללת (Inclusion Criteria) מטופלים בטיפול של צוות משבר (קהל היעד) והתוויות נגד (Exclusion Criteria) ;

(2)  אופן היישום של תפיסת עבודת הצוות, קבלת ההחלטות, הדיווח והעדכון בין חברי הצוות,  תוך מימוש מרב יכולתו המקצועית של כל אחד מחבריו;

(3)  אופן חלוקת העבודה בין בעלי התפקידים בצוות המטפל ושיתוף הפעולה ביניהם, תוך מינוי דמות מקצועית שתשמש כמנהל המקרה (Case Manager);

(4)  תהליך ההפניה לטיפול של צוות משבר, כאשר הגורמים המפנים יכולים להיות גורמי בריאות, רווחה וחינוך;

(5)  תהליך הקבלה לטיפול של צוות משבר;

(6)  העקרונות למענה של צוות המשבר למטופל, בהתייחס לכל אלה:

(א) מטרות הטיפול;

(ב)  משך הטיפול המתוכנן ותוכנית הביקורים המתוכננת אצל המטופל;

(ג) אופן שיתוף המטופל והמערך התומך שלו בקביעת תוכנית הטיפול ומימושה; לעניין זה, המערך התומך כולל  משפחה,  אחר משמעותי, מסגרות שיקום וכדומה;

(ד)  אופן מתן השירותים – פרונטלית (פיזית) או מרחוק;

(7)  תהליך סיום התערבות של צוות המשבר, ושמירה על רצף טיפולי; יובהר כי במקרה הצורך ייתכן שהמטופל יזדקק לטיפול המשכי במסגרת של אשפוז בית או של טיפול קהילתי אסרטיבי;

(8)  הממשק למול הפסיכיאטר המחוזי;

(9)  התייחסות לאירועים חריגים במהלך ליווי המטופל.

 

נספח ב'

(סעיף 12)

כללים לבניית תוכנית להפעלת צוות לטיפול קהילתי אסרטיבי

 (א) הצוותים לטיפול קהילתי אסרטיבי יהיו צוותים קבועים בעבור כל מטופל; במצב בו איש צוות עוזב, יחליפו אותו בבעל מקצוע מאותו תחום.

(ב) כל צוות יכיל בעלי מקצוע שיכולים לספק מענה פסיכיאטרי, סיעודי, פסיכותרפי וסוציאלי לפחות; ניתן לכלול בהתאם לצורך אנשי צוות נוספים, כדי לתת מענה גם בתחומים של ריפוי בעיסוק, שיקום, תזונה, קלינאות תקשורת, טיפול בהבעה ויצירה ומקצועות בריאות נוספים.

(ג) זמינות צוות הטיפול הקהילתי האסרטיבי, או כונן מטעם מפעיל השירות, למטופלים שבאחריותו תהיה של 24/7.

(ד) מענה של הקופה לקבלת או דחיית ההפניה לטיפול של צוות קהילתי אסרטיבי, יינתן לכל היותר תוך 3 ימי עבודה ממועד קבלת ההפניה.

(ה) בתוכנית שתוגש למשרד לפי סעיף 12(א) תהיה התייחסות לסוגיות שלהלן:

(1)  אמות המידה להכללת (Inclusion Criteria) מטופלים בטיפול קהילתי אסרטיבי (קהל היעד) והתוויות נגד (Exclusion Criteria);

(2)  אופן היישום של תפיסת עבודת הצוות, קבלת ההחלטות, הדיווח והעדכון בין חברי הצוות,  תוך מימוש מרב יכולתם המקצועית של כל אחד מחבריו;

(3)  אופן חלוקת העבודה בין בעלי התפקידים בצוות המטפל ושיתוף הפעולה ביניהם, תוך מינוי דמות מקצועית, שתשמש כמנהל המקרה (Case Manager);

(4)  אופן ותדירות הזמינות של הצוות המטפל למטופל בשעות העבודה; הפעלת קו טלפוני וכדומה;

(5)  תהליך ההפניה לטיפול קהילתי אסרטיבי, כאשר הגורמים המפנים יכולים להיות גורמי בריאות, רווחה וחינוך;

(6)  תהליך הקבלה לטיפול קהילתי אסרטיבי;

(7)  העקרונות לבניית תכנית טיפול אישית למטופל בטיפול קהילתי אסרטיבי, בהתייחס לכל אלה:

(א) מטרות הטיפול;

(ב)  משכו ועצימותו של הטיפול המתוכנן למטופל;

(ג) השירותים שיינתנו למטופל מתוך סל שירותי בריאות הנפש;

(ד)  אופן שיתוף המטופל והמערך התומך שלו (משפחה; אחר משמעותי; מסגרות שיקום; וכדומה) בקביעת תוכנית הטיפול ומימושה;

(ה) אופן מתן השירותים – פרונטלית (פיזית) או מרחוק;

(8)  אופן שיקוף מדדי הצלחת תוכנית הטיפול האישית למטופל ולשאר חברי הצוות המטפל, בהתאם למדדים שיקבעו בתוכנית האישית;

(9)  ביצוע סיכום תקופתי מתועד, רב מקצועי, של עמידה ביעדי התוכנית האישית, בעת השלמת התוכנית או בתדירות חודשית לפחות;

(10)  תהליך סיום התערבות של טיפול קהילתי אסרטיבי ושמירה על רצף טיפולי;

(11)  התייחסות לאירועים חריגים במהלך ליווי המטופל בטיפול קהילתי אסרטיבי.

 

נספח ג'

(תחום תמיכה י')

פורמט הגשת תכנית פיתוח והטמעת טכנולוגיות בבריאות הנפש

יובהר כי עבור כל תכנית יש למלא את פורמט ההגשה בנפרד.

פרטי התקשרות של מוביל התכנית מטעם הקופה:

 

מאשרי התכנית מטעם הקופה:

 

פרטים על התכנית:

 

עבור כל תכנית המוגשת לפי סעיף 18(ב) יש להשיב על כל השאלות והדרישות להלן:

(א) עיקרי התכנית –

הקופה מתבקשת להגיש סיכום קצר המכיל את עיקרי התכנית המוגשת בהתאם לנקודות הבאות:

(1)  מהו נושא התכנית מתוך הנושאים בסעיף 18(ב)?;

(2)  תיאור מפורט של הפתרון הטכנולוגי שיכלול התייחסות לתהליכים העסקיים המנוהלים בפתרון המפותח, הגורמים הארגוניים המעורבים בפיתוח, בהטמעה ובשימוש;

(3)  תיאור הערך הקליני והכלכלי של הפתרון.

(ב) היקף האוכלוסייה המושפעת –

(1)  מיהו קהל המשתמשים אשר יושפע מהטמעת הפתרון?

(2)  מהו האופן בו הפתרון מותאם לקהל המשתמשים וכיצד הוא מיועד להיות מופעל?

(ג)  התאמת הפתרון לארגון –

(1)  היכן בתהליך הטיפול מיועד הפתרון להשתלב? יש לפרט:

(א) מהם המאפיינים של תהליך הטיפול כפי שקיים כיום ושל מסע המטופל בעת קבלת טיפול?

(ב)  כיצד תשתלב הטכנולוגיה בתהליכי העבודה הקיימים?

(ג) האם נדרשות התאמות בפרוטוקולים ושגרות עבודה לטובת הפעלת הפרויקט?

(ד)  האם הפתרון דורש חיבור לממשקים טכנולוגיים אחרים בארגון? אם כן, כיצד נערך לכך הארגון?

(ה) מהי ההכשרה הנדרשת לטובת שימוש בפתרון בקרב המטפלים והצוותים בכלל וכיצד הארגון מתכנן להטמיע את הפתרון?

(ד) תכנית עבודה ומדדים –

יש להציג תכנית עבודה מפורטת הכוללת את המשימות, העלויות ולוחות הזמנים הנדרשים למימוש הפרויקט, במתווה הבא:

 

 

 

פירוט עלויות התכנית:

 

(ה) מדידה –

(1)  יש לתאר את יעדי ההצלחה של הארגון בתכנית;

(2)  יש להגדיר מדדים לבחינת הפתרון בארגון (קליניים, שירותיים, תפעוליים וכדומה) – יש לציין לפחות מדד תוצאה אחד למדידת המועילות של הפתרון (Outcome), מדד אחד להצלחת ההטמעה (שימושיות) ולפחות מדד כלכלי אחד (למילוי בטבלה):

 

 

(3)  עבור תכנית המוגשת לפי סעיף 18(ב)(6) יש להשיב בנוסף על כל השאלות להלן:

(א) ניתוח פערי מידע – ניתוח פערי המידע המרכזיים הקיימים בתחום בריאות הנפש אשר פוגעים ברצף הטיפולי, ומגדילים את הנטל הבירוקרטי על הצוות המטפל ועל המטופלים; על הדוח להתייחס גם לאופן הנגשת המידע, כלומר, הנגשתו במסמכי PDF או לחלופין כמידע מובנה כאשר יש בכך כדי לתרום לשיפור השירות הרפואי;

(ב)  הניתוח צריך להתייחס הן לצוות הטיפולי המועסק על ידי הקופה והן ליכולת של ספקים מרכזיים של הקופה להעניק שירות למבוטחי הקופה בתחום בריאות הנפש; יש לפרט על אילו פערי מידע מתוך אלו שמופו, צפויה תכנית העבודה לתת מענה;

(ג) סטנדרט FHIR – ביחס לתכנית העבודה בתחום המידע, יש לפרט היכן מתוכנן להעשות שימוש בסטנדרט FHIR וכיצד.

  (4) עבור תכנית המוגשת לפי סעיף 18(ב)(4) ביחס לתכנית לפיתוח והטמעה עבור אותן טכנולוגיות, יש להשיב על כל השאלות להלן:

(א) יש לתאר בצורה מפורטת את התהליך הארגוני המתוכנן, מקצה לקצה, לשם הטמעת הטכנולוגיות בארגון – לרבות התייחסות להיערכות המערך הארגוני, הטכנולוגי וכן היבטים של הערכה והטמעה.

(ב)  יש לתאר מיהו הצוות שיעסוק בפיתוח והטמעת התהליך הארגוני.

(ג) יש להציג תכנית עבודה מפורטת הכוללת את המשימות, העלויות ולוחות הזמנים הנדרשים למימוש הפרויקט:

 

§ פירוט עלויות התכנית:

 

לטובת קבלת תמיכה עבור הטיפולים באמצעות טכנולוגיות דיגיטליות בהתאם לסעיף 18(ד)(2), יש להתייחס לכלל הסעיפים הבאים:

(א) כללי

(1)  על הבקשה לכלול את כל המידע המפורט בנספח זה, תוך הקפדה על מילוי ברור ומפורט;

(2)  כל החומרים יוגשו בשפה העברית בלבד, למעט מקורות תומכים ומאמרים אשר ניתן להגישם באנגלית;

(3)  ככל ובמסגרת הבקשה יש הפניה למחקרים יש לצרף את חמישה המחקרים העיקריים ולא יותר מכך;

(4)  יש להקפיד להגיש את הבקשה ביחס להתוויית הטיפול המוצעת ולהציגה בהתאם את כל המידע המבוקש להלן, בהתאם לסדר הנדרש; ניתן לצרף גם צילומי מסכים; אם יחסר מידע בבקשה או שיועבר מידע שאיננו מפורט דיו, רשאי המשרד לבקש את השלמתו ובמידה שהשלמת המידע לא תתקבל במועד שיקבע המשרד רשאי יהיה המשרד להתייחס למידע ככזה שאיננו קיים;

(5)  כל התווית טיפול מוצעת יש להגיש בצורה נפרדת; התווית טיפול יכולה להיות בגין אבחנה או חשד אבחנה למצב רפואי אחד בלבד, לדוגמא: עבור כלי המטפל גם בחרדה וגם בדיכאון יש להגיש הגשה נפרדת לכל התוויה.

(ב) פירוט המידע הנדרש להגשה

(1)  מידע כללי:

(א) שם  הטכנולוגיה;

(ב)  פרטי החברה אשר מפתחת את הטכנולוגיה ואנשי הקשר בחברה, לרבות כתובות דואר אלקטרוני ומספרי טלפון;

(ג) תחומי הפעילות של החברה והיקף המשתמשים במוצריה;

(ד)  מה ההתוויה בגינה מוצע לעשות שימוש בטכנולוגיה;

(ה) מהי התווית הנגד לשימוש בטכנולוגיה;

(ו) האם הטכנולוגיה מיועדת לשימוש עצמי של המטופל, לשימוש המטפל ככלי טיפולי או לשימוש המטופל בהתאם להוראות המטפל;

(ז) מיקום הטכנולוגיה ברצף הטיפול – מי מפנה לשימוש בטכנולוגיות, כיצד צפויה להשתלב או לשנות את תהליך הטיפול הקיים;

(ח) האם ההתוויה הטיפולית כוללת שילוב של טכנולוגיות רפואיות, תכשירים או תרופות נוספים;

(ט) הוראת הטיפול המומלץ :

(1) מהי ההתערבות הטיפולית;

(2) מהו משך ותדירות הטיפול המומלץ;

(3) מהי תקופת הטיפול הכוללת הצפויה להינתן למטופל אחד;

(2) המצב הרפואי :

(א) מה הימצאות (Prevalence) והערכת היקרות (Incidence) המצב הרפואי בישראל ובקופה;

(ב)  מהו הטיפול הניתן היום בקופה למצב רפואי זה;

(ג) מהו זמן ההמתנה לטיפול הקיים כיום בקופה;

(3) פרטים על הטכנולוגיה:

(א) יש לתאר באופן מפורט את הטכנולוגיה ומנגנון פעולתה לרבות פירוט פונקציונלי של הטכנולוגיה, המאפיינים (פיצ'רים) והתכנים שלה ושלבי הטיפול באמצעות הטכנולוגיה;

(ב)  מידת בשלות המוצר – האם נמצא בשלבי פיתוח, עבר לשלב פיילוט או מוטמע;

(ג) אם המוצר מוטמע, מהו סוג ומספר המשתמשים הקיים;

(ד)  מהי הפלטפורמה הטכנולוגית עליה נעשה השימוש במוצר (אפליקציה או WEB) ומהן דרישות החומרה;

(ה) מהם הנתונים והמידע הנאספים באמצעות המוצר הטכנולוגי;

(ו) האם המוצר עומד בפני עצמו (Standalone) או שנדרשת אינטגרציה לכלים או מערכות מידע;

(ז) מהן שפות השימוש בטכנולוגיה;

(ח) האם ישנן התאמות מגדריות ותרבותיות;

(ט) האם ישנה תמיכה באנשים עם מוגבלויות;

(י) ככל ובטכנולוגיה מרכיבי אלגוריתמיקה מבוססי AI:

(1)  על אילו מאגרי מידע אומן האלגוריתם;

(2)  כיצד משתלב האלגוריתם בטכנולוגיה ועל אילו מרכיבים פונקציונליים משפיע;

(3)  מהם הסיכונים בשימוש באלגוריתם;

(4)  מהם מנגנוני הבקרה הנדרשים להבטחת בטיחות האלגוריתם בשלבי ההטמעה של הטכנולוגיה בארגון;

(4) מועילות ויעילות הטכנולוגיה:

(א) מהו הרציונל הקליני לשימוש בטכנולוגיה ביחס למצב הרפואי בגינו מומלצת להינתן וכיצד עשויה הטכנולוגיה לשפר את איכות הטיפול;

(ב)  מהן ההוכחות או ההנחות של המועילות הרפואית; יש לחבר בין הביסוס הקליני לפונקציות השונות של הטכנולוגיה; יש לצרף עד חמישה מחקרים תומכים וביחס לכל אחד מהם לציין בטבלה:

(1) שם המחקר;

(2) מטרת המחקר;

(3) סוג המחקר (RCT, מטה אנליזה וכדומה);

(4) מאפייני המשתתפים במחקר – היקף המטופלים, מצב המחלה וחומרתה ונתונים דמוגרפיים;

(5) תכנית המחקר – משך המחקר, קריטריונים להכללה ואי הכללה של חולים, תוצאות שנבדקו;

(6) המקום והזמן בו נערך המחקר;

(7) זרועות המחקר – לכל זרוע יש לציין את משטר הטיפול;

(8) תוצאות המחקר;

(ג) כיצד עשויה הטכנולוגיה לשפר את זמינות הטיפול;

(ד)  מהי תכנית המחקר הצפויה בתקופה בת שנים עשר החודשים במסגרתה, קופת החולים תידרש לבחון את המועילות של הטכנולוגיה בשימוש בקופה;

(5) בטיחות וניהול סיכונים:

(א) האם קיים אישור רגולטורי (FDA, CE, אמ"ר), יש לצרף פרטי אישור ככל שקיים;

(ב)  האם בוצעו במוצר שינויים לאחר קבלת האישור, מהם, ועד כמה הם משפיעים על האישור שניתן;

(ג) האם עשויות להיות תופעות לוואי בעקבות השימוש בטכנולוגיה ומהי שכיחותן;

(ד)  האם מתקיימות או מתוכננות הדרכות ומתן הוראות ברורות למטפלים ולמשתמשים ביחס לתרחישי השימוש ואופן השימוש בטכנולוגיה; ככל שיש כאלה נדרש לצרפם;

(ה) מהם תרחישי החירום וניהול הסיכונים בשימוש בטכנולוגיה; האם יש קישור למטפלים לטובת התמודדות עם מצב החירום;

(6) עלויות שימוש: (חלק זה לא יפורסם בכל מקרה)

®  מהו מחיר השימוש בטכנולוגיה פר מטופל לתכנית הטיפול המוצעת במסגרת בקשה זו.

®  מה מספר תכניות הטיפול שעשויה הקופה לתת ב- 12 החודשים הראשונים של הטיפול.

®  מה הרציונל הכלכלי לשימוש בטכנולוגיה. יש להתייחס בהשוואה לעלות הטיפול בקופה טרום הכנסת הטכנולוגיה.

 

נספח ד'

(סעיפים 2, 8 ו-14)

 סל שירותי בריאות הנפש האמבולטוריים, לפי הקידוד במערכת BI

 

 

 

 

 

נספח ה'

הצהרת הקופה לעניין מתן תמורה עבור מגעים הנתמכים לפי תחום תמיכה א'1

הריני להצהיר כי כלל המגעים עליהם דיווחה הקופה לצורך קבלת תמיכה עבורם לפי תחום תמיכה א'1 למבחנים אלה, שניתנו שלא על ידי הקופה עצמה, אלא על ידי ספק מטעמה – הם מגעים ששולמה עבורם תמורה.

בכלל זה, המגעים עליהם ביקשה הקופה להיתמך לא ניתנו לקופה ללא תמורה מכוח הסכמי הפשרה בעקבות הרפורמה בבריאות הנפש (תקרה אמבולטורית) שנחתמו טרום פרסום מבחן תמיכה זה.

 

נספח ו'

מודל טריאז' (סעיף 7(א))

על הקופה להגיש כחלק מתוכנית העבודה הסבר על מודל הטריאז'  (מיון ראשוני) הקופתי לניתוב מטופלים בין השירותים השונים במערך בריאות הנפש.

ההסבר על המודל יתייחס לפחות לנקודות הבאות:

(א) הגורמים המבצעים טריאז' (גורמי בריאות נפש; גורמי רפואה ראשונית; אחר);

(ב) כיצד מתבצע הטריאז' (פרונטלית; טלפונית; אחר);

(ג)  באיזה אופן נעשה שימוש בכלי מדידה (שאלונים) במהלך הטריאז';

(ד) מהם הפרמטרים עליהם מבוסס הטריאז' (אבחנות; עוצמת המצוקה הנפשית; כוחות המטופל; סביבה תומכת של המטופל; אחר);

(ה) מהם מסלולי הפניה לשירות בריאות הנפש בקופה וכיצד הקופה רואה יישום של טריאז' בהתייחס אליהם כ"שערי כניסה";

  (ו)  לאילו שירותים יפנה הטריאז';

(ז)  לאן יחזור מטופל שהופנה לשירות שלא נתן לו מענה מלא.