ביטול סעיף 29

1.  

בחוק השיפוט הצבאי, התשס"ו-1955[1] (להלן – החוק העיקרי), סעיף 29 – בטל.

תיקון סעיף 34

2.  

בסעיף 34 לחוק העיקרי -

(1) במקום סעיף קטן (א) יבוא:

"(א)   תקופת מאסר שהוטלה במקום קנס לפי סעיף 71 לחוק העונשין, התשל"ז – 1977[2], כפי שהוחל בסעיף 541(1) או תקופת מחבוש שהוטלה במקום קנס לפי סעיף 154, יהיו תמיד בנוסף על כל תקופת מאסר או מחבוש שהוטלה על הנידון.";

(2) אחרי סעיף קטן (ב) יבוא:

"(ב1)   מי שנידון למאסר ולמחבוש בפסק דין אחד, יישא את עונש המאסר תחילה, אלא אם כן הורה בית הדין אחרת".;

(3) בסעיף קטן (ג), במקום "באחד לפי סעיף קטן (א) או (ב)" יבוא "באופן חופף".

תיקון סעיף 35

3.  

בסעיף 35(א) לחוק העיקרי, במקום "עשרה שיעורים של שכר יסוד חדשי של טוראי בשירות חובה, כפי שהוא בשעת הטלת החיוב" יבוא "הסכום הקבוע בסעיף 77 לחוק העונשין, התשל"ז-1977".

הוספת סעיף 37א

4.  

אחרי סעיף 37 לחוק העיקרי יבוא:

"דרכי הטלת מאסר במקום קנס

37א.

(א)  לא הוטל מאסר במקום קנס כאמור בסעיף 71 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (בסעיף זה – חוק העונשין), כפי שהוחל בסעיף 541(1), בעת מתן גזר הדין, רשאי בית הדין הצבאי להטילו בצו מיוחד, על פי בקשת פרקליט צבאי שהוגשה לאחר שהקנס לא שולם במועדו.

(ב) לא יינתן צו מאסר לביצוע מאסר במקום קנס, או צו מיוחד כאמור בסעיף קטן (א), אלא בנוכחות הנידון או סניגורו או אם בצו הזימון או בהזמנה לדיון למתן הצו המיוחד צוין כי ניתן להטיל מאסר במקום קנס על נידון שלא יתייצב.

(ג)  צו מאסר כאמור בסעיף קטן (ב) שניתן שלא בנוכחות הנידון או סניגורו, לא יבוצע בטרם הומצאה לנידון התראה בכתב על כך לפחות 14 ימים מראש; בהתראה יצוינו פרטי קצין בית הדין הצבאי שאליו ניתן לפנות לבירורים וכן האפשרות לבקש דחייה של תשלום הקנס ופטור מתשלום תוספת פיגורים, בהתאם להוראות סעיפים 66 ו-69 לחוק העונשין.

(ד) הוטל על נידון מאסר במקום קנס, בצו מיוחד כאמור בסעיף קטן (א), שלא בנוכחות הנידון או סניגורו, רשאי בית הדין הצבאי, על פי בקשת הנידון, לבטל את הצו האמור, אם נוכח שהייתה סיבה מוצדקת לאי-התייצבותו או אם ראה שהדבר דרוש כדי למנוע עיוות דין; בקשה לפי סעיף קטן זה תוגש בתוך חמישה עשר ימים מהיום שהומצא לנידון הצו המיוחד, ואולם רשאי בית הדין הצבאי לדון בבקשה שהוגשה לאחר מועד זה אם הבקשה הוגשה בהסכמת התובע".

ביטול סעיפים 38 ו-40

5.  

סעיפים 38 ו-40 לחוק העיקרי – בטלים.

תיקון סעיף 154

6.  

בסעיף 154 לחוק העיקרי, האמור בו יסומן "(א)" ואחריו יבוא:

"(ב) הוטל מחבוש במקום קנס לפי סעיף קטן (א), ולפני שנשא הנידון בכל עונשו שולם חלק מהקנס, תקוצר תקופת המחבוש לפי היחס שבין הסכום ששולם לבין הקנס כולו".

תיקון סעיף 174

7.  

בסעיף 174 לחוק העיקרי, במקום "שלושה חודשים" יבוא "שישה חודשים" ובסופו יבוא "ואולם הוראות סעיף זה לא יחולו לעניין איש מילואים שזומן במהלך ששת החודשים כאמור לדיון משמעתי על עבירה שעבר כשהוא בשירות ולא התייצב לדיון בלא הצדק סביר".

ביטול סעיף 307

8.  

סעיף 307 לחוק העיקרי - בטל.

הוספת סימנים ו' ו- ז' לפרק ראשון בחלק ה'

9.  

אחרי סעיף 309 לחוק העיקרי יבוא:

"סימן ו' – עיון בראיות התביעה

עיון בחומר החקירה

309א.

(א)   

(1) הוגש כתב אישום בפשע או בעוון, רשאים הנאשם וסניגורו, וכן אדם שהסניגור הסמיכו לכך, או, בהסכמת התובע הצבאי, אדם שהנאשם הסמיכו לכך, לעיין בכל זמן סביר בחומר החקירה וכן ברשימת כל החומר שנאסף או שנרשם בידי הרשות החוקרת, והנוגע לאישום שבידי התובע הצבאי, ולהעתיקו; בסעיף זה, "רשימת כל החומר" – לרבות ציון קיומו של חומר שנאסף או שנרשם בתיק שאינו חומר חקירה ושל חומר שנאסף או שנרשם בתיק שהוא חסוי על פי כל דין, וכן פירוט של סוג החומר כאמור, נושאו והמועד שבו נאסף או נרשם, ובלבד שאין בפירוט האמור לגבי חומר חסוי כדי לפגוע בחיסיון לפי כל דין; היו בחומר כמה מסמכים מאותו סוג העוסקים באותו עניין, ניתן לפרטם יחד כקבוצה, תוך ציון מספר המסמכים הנכללים בקבוצה.

(2) לעניין פסקה (1), חומר מודיעין שיש זכות עיון בו כאמור באותה פסקה יהיה רק חומר שמתייחס לעובדות המתוארות בכתב האישום, לתוכן עדות שאמורה להישמע בשלב בירור האשמה, לראיה שאמורה להיות מוגשת כאמור או למהימנות של עד מרכזי, ואולם חומר מודיעין שנאסף או שנרשם בתיק ייכלל ברשימת כל החומר כאמור בפסקה (1); בסעיף זה-

"חומר מודיעין"- חומר חקירה שנאסף או שנרשם בידי רשות מודיעין;

"רשות מודיעין"- מערך המודיעין של כל אחד מאלה: משטרת ישראל, המחלקה לחקירת שוטרים במשרד המשפטים, צבא ההגנה לישראל, המשטרה הצבאית החוקרת, שירות בתי הסוהר, שירות הביטחון הכללי, המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים, רשות המסים בישראל, רשות ניירות ערך, רשות התחרות.

(ב)     תובע צבאי יקבל לעיונו מרשות חוקרת או מרשות מודיעין את כל החומר שנאסף או שנרשם כאמור בסעיף קטן (א), לרבות חומר מודיעין, ויוודא שחומר החקירה ורשימת כל החומר עומדים, בעת הגשת כתב האישום או בסמוך לכך, לרשות הנאשם וסניגורו או אדם אחר כאמור באותו סעיף קטן; התובע הצבאי הראשי יקבע הנחיות לביצוע סעיף זה, לרבות לעניין פיקוח על הליך סיווג החומר.

(ג)         נאשם רשאי לבקש מבית הדין הצבאי שאליו הוגש כתב האישום, להורות לתובע צבאי להתיר לו לעיין בחומר שהוא, לטענתו, חומר חקירה שלא הועמד לעיונו.  

(ד) בקשה לפי סעיף קטן (ג) תידון לפני שופט צבאי משפטאי אחד ואם הדבר אפשרי, היא תובא בפני שופט שאינו דן באישום, ואולם בקשה לעיין בחומר מודיעין תידון לפני בית הדין הצבאי הדן באישום, שיהיה רשאי להעביר את הדיון בבקשה לשופט צבאי משפטאי יחיד שאינו דן באישום, ואם היה בית הדין הרכב – לשופט צבאי משפטאי יחיד שהוא אחד משופטי ההרכב או שאינו דן באישום; נאסף או נרשם חומר המודיעין בידי רשות מודיעין שהיא מערך המודיעין של שירות הביטחון הכללי, של המוסד לתפקידים מיוחדים או של צבא ההגנה לישראל, תידון הבקשה בפני שופט של בית המשפט העליון.

(ה) בעת הדיון בבקשה יעמיד התובע הצבאי את החומר שבמחלוקת לעיונו של בית הדין הצבאי בלבד.

(ו)  על דיון בבקשה לפי סעיף קטן (ג) לעניין חומר מודיעין יחולו הוראות סעיף 46(א) עד (א2) לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971[3], בשינויים המחויבים.

(ז)  על החלטת בית הדין הצבאי לפי סעיף זה ניתן לערור לפני בית הדין הצבאי לערעורים שידון בערר בשופט אחד; הערר יוגש בתוך 15 ימים מיום שניתנה החלטת בית הדין, ואולם בית הדין רשאי להאריך את המועד להגשת הערר מטעמים שיירשמו.

(ח) אין בסעיף זה כדי לפגוע בהוראות פרק ג' לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971.

דרכי העיון וההעתקה

309ב.

עיון בחומר החקירה או העתקה ממנו יהיו במשרד תובע צבאי או במקום אחר שתובע צבאי הועיד לכך, ובמעמד אדם שתובע צבאי מינה, דרך כלל או לעניין מסוים, להבטיח שהעיון וההעתקה ייעשו בהתאם לחוק ולהוראות התובע הצבאי.

עונשין

309ג.

המפריע או המכשיל אדם שנתמנה לפי סעיף 309ב במילוי תפקידו, דינו - מאסר שלושה חדשים; המוציא מתוך החומר שנמסר לו לעיון או להעתקה מסמך או מוצג בלי שקיבל לכך רשות בכתב מאת תובע צבאי, דינו - מאסר שנה.

סייג להבאת ראיות

309ד.

(א)  לא יגיש תובע צבאי לבית הדין הצבאי ראיה ולא ישמיע עד, אם לנאשם או לסניגורו לא ניתנה הזדמנות סבירה לעיין בראיה או בהודעת העד בחקירה, וכן להעתיקם, אלא אם ויתרו על כך.

(ב) הודעה של עד בעניינים פורמליים שאינם מהותיים לבירור האשמה, אין חובה שתהיה בכתב, ואולם התובע צבאי ימסור לנאשם או לסניגורו, זמן סביר מראש, את שם העד, ואת עיקר התוכן של עדותו לפי הידוע לתביעה, זולת אם ויתרו על כך.

חומר סודי

309ה.

הוראות סעיף 309א לא יחולו על חומר שאי-גילויו מותר או שגילויו אסור לפי כל דין, אולם הוראות סעיף 309ד חלות עליו.

סייג לזכות העיון בחומר הראיות

309ו.

הוראות סימן זה אינן חלות על ראיות הבאות לסתור טענת נאשם שהתובע הצבאי לא יכול היה לצפותה מראש, ועל ראיות להסברת היעדרו של עד או לעניינים פורמליים אחרים שאינם מהותיים לבירור האשמה.

סימן ז' – עיון בעדויות מומחים של ההגנה

הגדרות

309ז.

בסימן זה, "חוות דעת" ו"תעודת רופא" - כמשמעותן בסעיף 20 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971.

עיון בעדויות מומחים של הסניגוריה

309ח.

(א)  שופט צבאי-משפטאי של בית דין צבאי שהוגש לפניו כתב אישום בפשע או בעוון, רשאי - לפי בקשת התובע הצבאי - לצוות על הנאשם או על סניגורו –

(1) לאפשר לתובע צבאי לעיין בכל זמן סביר בכל חוות דעת בכתב או בתעודת רופא, שהנאשם מתכוון להביאן לפני בית הדין כראיה;

(2) לערוך בכתב את עיקר תוכנה של עדות מומחה, שהנאשם מתכוון להשמיע, ולאפשר לתובע צבאי בכל זמן סביר לעיין בו;

(3) לאפשר לתובע צבאי להעתיק מסמכים כאמור בפסקאות (1) או (2).

(ב) העיון יהיה במעמד אדם שהנאשם או סניגורו ימנה לצורך זה או בכל דרך אחרת שיקבע בית הדין.

(ג)  מועד העיון ומקומו יהיו כפי שיקבע בית הדין, ובלבד שמועד העיון יהיה לאחר שניתנה לנאשם או לסניגורו, לפי בקשתם, האפשרות לעיין בחומר החקירה לפי סימן ו'.

סייג להבאת ראיות

309ט.

לא יגיש נאשם לבית הדין הצבאי חוות דעת בכתב או תעודת רופא ולא ישמיע עדות מומחה שלא קוים לגביהן צו שניתן לפי סעיף 309ח, אלא בהסכמת התובע הצבאי או ברשות בית הדין."

תיקון סעיף 324

10.   

בסעיף 324 לחוק העיקרי -

(1) בסעיף קטן (ג) -

(א)  בפסקה (4), בסופה יבוא "וכן אדם עם מוגבלות שכלית או אדם עם מוגבלות נפשית, כהגדרתם בחוק הליכי חקירה והעדה (התאמה לאנשים עם מוגבלות שכלית או נפשית), התשס"ו-2005[4] (בסימן זה – חוק הליכי חקירה והעדה);

(ב) אחרי פסקה (7) יבוא:

"(8)   לשם הגנה על סוד מסחרי;

(9)     לשם הגנה על עניינו של מתלונן או ניזוק בעבירה לפי סעיף 377א לחוק העונשין, התשל"ז-1977;

(10)   לשם הגנה על עד מוגן או על מידע חסוי בעניין עד מוגן, תוכנית הגנה, הרשות להגנה על עדים, או עד מאוים, כמשמעותם בחוק להגנה על עדים, התשס"ט-2008[5];

(11)   לשם הגנה על עניינו של נפגע עבירה או של עבריין מין, בהליך לפי חוק הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין, התשס"ו – 2006[6];

(12)   לשם הגנה על עניינו של חשוד בדיון בבקשה לאסור את פרסום שמו לפי סעיף 325(ו1).";

(2) במקום סעיף קטן (ד) יבוא:

"(ד)    בבקשות להחלטות ביניים רשאי בית הדין לדון בדלתיים סגורות.";

(3) אחרי סעיף קטן (ד) יבוא:

"(ד1)  בעת דיון בבקשה לדיון בדלתיים סגורות רשאי בית הדין, לבקשת תובע צבאי, לסטות מדיני הראיות מטעמים שיירשמו, ולקבל ראיה אף שלא בנוכחות צד לדיון או בא כוחו או בלי לגלותה להם, אם שוכנע כי גילוי הראיה עלול לפגוע בביטחון המדינה, ביחסי החוץ שלה, בשלום הציבור או בביטחונו, או לחשוף שיטות עבודה חסויות, וכי אי-גילויה עדיף על פני גילויה לשם עשיית צדק; בית הדין רשאי, בטרם יקבל החלטה לפי סעיף קטן זה, לעיין בראיה ולשמוע הסברים שלא בנוכחות המשיב ובא כוחו. 

(ד2)   בית הדין ידון בדלתיים סגורות בעת מתן עדותו של עד שזהותו חסויה על פי תעודת חיסיון שהוצאה מכוח סעיפים 44 או 45 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971, [7] או על פי הוראת כל דין אחר; ואולם בית הדין רשאי, מטעמים שיירשמו, לדון בעניין, כולו או מקצתו, בפומבי.";

(4) בסעיף קטן (ה), בסופו יבוא "ורשאי הוא להורות כאמור גם בדיון לפי סעיף קטן (ד2), מטעמים שיירשמו".

תיקון סעיף 325

11.   

בסעיף 325 לחוק העיקרי -

(1) במקום סעיף קטן (ד) יבוא:

"(ד)   לא יפרסם אדם בלי רשות בית הדין פרסום בעניינו של קטין כאמור בסעיף 24(א)(1) לחוק הנוער (טיפול והשגחה), התש"ך-1960[8].";

(2) בסעיף קטן (ה), במקום "נאשם" יבוא "בעל דין" ובסופו יבוא "לשם מניעת פגיעה בפרטיות של אדם בשל חשיפת מידע רפואי עליו או לשם מניעת פגיעה בפרטיותו של אדם עם מוגבלות שכלית או של אדם עם מוגבלות נפשית, כהגדרתם בחוק הליכי חקירה והעדה".

תיקון סעיף 325ג

12.   

בסעיף 325ג(א) לחוק העיקרי, אחרי "מי שמעוניין בביטול האיסור" יבוא "לרבות כלי תקשורת".

תיקון סעיף 325ד

13.   

בסעיף 325ד לחוק העיקרי -

(1) אחרי סעיף קטן (א) יבוא:

"(א1)   החלטת בית הדין הצבאי לערעורים בערעור על החלטה כאמור בפסקאות (1) עד (3) שבסעיף קטן (א), ניתנת לערעור ברשות לבית המשפט העליון בתוך שבעה ימים; בית המשפט העליון ידון בבקשת רשות הערעור בדן יחיד והוא רשאי לדחותה על הסף בלא דיון בנוכחות הצדדים; לא תינתן רשות לערער על החלטה כאמור בפסקאות (1) עד (3) שבסעיף קטן (א), אלא בשאלה משפטית שיש בה חשיבות, קשיות, או חידוש; ניתנה רשות הערעור, ידון בית המשפט העליון בערעור בדן יחיד.";

(2) בסעיף קטן (ב), אחרי "כאמור באותן פסקאות" יבוא "או בית המשפט העליון הדן בבקשת רשות ערעור כאמור בסעיף קטן (א1)".

תיקון סעיף 354

14.   

בסעיף 354(א) לחוק העיקרי, במקום המילים "באשמה, לכפור בה או לכפור באשמה אך להודות בעובדות או בחלק מהעובדות, שהובאו בקשר למעשה נושא האשמה" יבוא "בעובדות הנטענות בכתב האישום, כולן או מקצתן, או לכפור בהן".

הוספת סעיף 354א

15.   

אחרי סעיף 354 לחוק העיקרי יבוא:

"דין עובדה שהודו בה

354א.

יראו עובדה שנאשם הודה בה כמוכחת כלפיו, אלא אם כן ראה בית הדין הצבאי שלא לקבל את ההודאה כראיה או שהנאשם חזר בו מן ההודאה לפי סעיף 357."

החלפת סעיף 357

16.   

במקום סעיף 357 לחוק העיקרי יבוא:

"חזרה מהודאה

357.

(א)  הודה הנאשם בעובדה, אם בהודאה שבכתב לפני המשפט ואם במהלך המשפט, רשאי הוא בכל שלב של המשפט לחזור בו מן ההודאה, כולה או מקצתה, אם הרשה זאת בית הדין הצבאי מנימוקים מיוחדים שיירשמו.

(ב) התיר בית הדין לנאשם לחזור בו מהודאתו אחרי הכרעת הדין, יבטל בית הדין את הכרעת הדין אם יסודה בהודאת הנאשם ויחדש את הדיון אם הדבר מתחייב מן הנסיבות."

ביטול סעיף 360

17.   

סעיף 360 לחוק העיקרי – בטל.

תיקון סעיף 495

18.   

בסעיף 495 לחוק העיקרי, במקום "להפחתת עונש" יבוא "להקדמת שחרור", ובמקום "ולגבי עיון בעונש" יבוא "ולגבי שחרור על תנאי ממאסר".

תיקון סעיף 497

19.   

בסעיף 497 לחוק העיקרי, אחרי סעיף קטן (ב) יבוא:

"(ג)    הוראות סעיף 66(ב) לחוק העונשין, התשל"ז-1977, יחולו על קנס שהתחייב בו אדם בבית דין צבאי או בדין משמעתי".

תיקון סעיף 503

20.   

בסעיף 503(א) לחוק העיקרי, במקום המילים "לרבות כללים להפחתת עונש" יבוא "לרבות כללים להקדמת שחרור ממחבוש או ממאסר לתקופה שאינה עולה על שלושה חודשים".

החלפת  הפרק השני בחלק ח'

21.   

במקום הפרק השני בחלק ח' לחוק העיקרי, יבוא:

"פרק שני: שחרור על תנאי ממאסר

סימן א': פרשנות

הגדרות

509

(א)

בפרק זה -

"מאסר" - למעט מאסר בשל אי תשלום קנס;

"מאסר עולם" - מאסר לתקופה בלתי קצובה;

"אסיר עולם" - מי שנגזר עליו עונש מאסר עולם, בין שעונשו נקצב ובין לאו;

"הרשות לשיקום האסיר" - כמשמעותה בחוק הרשות לשיקום האסיר,    התשמ"ג-1983;

"הוועדה" - ועדת שחרורים צבאית שמונתה לפי הוראות סעיף 509לב;

"ועדת  שחרורים צבאית מיוחדת" - ועדה שמונתה לפי הוראות סעיף 509לג;

"חוק הגנה על הציבור" - חוק הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין, התשס"ו-2006;

"חוק מגבלות על חזרת עבריין מין" - חוק מגבלות על חזרתו של עבריין מין לסביבת נפגע העבירה, התשס"ה-2004;

"חוק שחרור על-תנאי ממאסר" - חוק שחרור על-תנאי ממאסר, התשס"א-2001;

"קצין שיקום" - מי שמונה לכך על ידי קצין משטרה צבאית ראשי בצבא- ההגנה לישראל; דרישות הסף לשם המינוי ייקבעו בפקודות הצבא;

"רשות להקלה בעונש" - מי שרשאי להקל בעונש לפי סעיף 442;

"רשות לשחרור על-תנאי" -

(1)

קצין המשטרה הצבאית הראשי לגבי אסיר שנידון לתקופת מאסר שאינה עולה על שישה חודשים;

(2)

ראש אכ"א או מי שהוא הסמיכו לכך על-פי המלצת קצין המשטרה הצבאית הראשי לגבי אסיר שנידון לתקופת מאסר העולה על שישה חודשים ואינה עולה על שנה;

"שירות המבחן" - כמשמעותו בפרק ד' לפקודת המבחן [נוסח חדש], התשכ"ט-1969.

(ב)

אין באמור בפרק זה כדי להקנות לאסיר זכות לקבל חוות דעת שירות המבחן או הרשות לשיקום האסיר שאינה מכוח כל דין אחר.

סימן ב': שחרור על-תנאי

שחרור על-תנאי - תקופת מאסר בין שלושה חודשים  לבין שנה

509א

אסיר, הנושא עונש מאסר לתקופה העולה על שלושה חודשים ואינה עולה על שנה, שנשא לפחות שני שלישים מתקופת המאסר שעליו לשאת, רשאית רשות לשחרור על-תנאי, לבקשתו, לשחררו על-תנאי מנשיאת יתרת תקופת המאסר; ואולם לא תשחרר רשות לשחרור על-תנאי אסיר כאמור, אלא אם כן שוכנעה כי האסיר ראוי לשחרור וכי שחרורו אינו מסכן את שלום הציבור. הוראת סעיף זה לא תחול על אסיר כאמור בסעיף 509ח, הנושא תקופת מאסר העולה על שישה חודשים ואינה עולה על שנה.

שחרור על-תנאי - תקופת מאסר מעל שנה

509ב

(א)

אסיר וכן אסיר עולם שעונשו נקצב, שהוא אחד מאלה,  ושנשא לפחות שני שלישים מתקופת המאסר שעליו לשאת, רשאית הוועדה, לבקשתו, לשחררו על-תנאי מנשיאת יתרת תקופת המאסר:

(1)

אסיר הנושא עונש מאסר לתקופה העולה על שנה;

(2)

אסיר הנושא עונש מאסר לתקופה העולה על שישה חודשים שהוא אסיר כאמור בסעיף 509ח.

(ב)

על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאית הוועדה, במקרים חריגים, ולבקשת אסיר שהורשע בעבירה שנעברה בנסיבות צבאיות מבצעיות, לשחררו על-תנאי אם נשא לפחות מחצית מתקופת המאסר. ואולם לא תשחרר הוועדה אסיר, אלא אם כן שוכנעה כי האסיר ראוי לשחרור וכי שחרורו אינו מסכן את שלום הציבור, ומבלי לגרוע מהשיקולים המנויים בסעיף 509ז.

סייג לשחרור על-תנאי

509ג

לא יינתן שחרור על-תנאי מתקופת מאסר שעל אסיר לשאת בשל ביטול שחרורו על-תנאי, למעט שחרור מטעמים רפואיים לפי סעיף 509ד.

שחרור על-תנאי מטעמים רפואיים

509ד

(א)

הוועדה רשאית, בכל עת, לשחרר על-תנאי אסיר ממאסרו, לאחר ששקלה חוות דעת של רופא, בהתקיים אחד מאלה:

(1)

ימיו של האסיר ספורים, ובלבד שמצבו הרפואי האמור היה לכזה לאחר שפסק הדין בעניינו היה לחלוט או שהמשך שהותו במאסר יסכן את חייו באופן ממשי, בשל חולניותו;

(2)

מצבו הרפואי של האסיר הוא כמפורט בפסקת משנה (א) או (ב), ובלבד שמצבו הרפואי האמור היה לכזה לאחר שפסק הדין בעניינו היה לחלוט:

(א)

האסיר זקוק באופן קבוע להנשמה באמצעי מלאכותי, בשל חוסר יכולת לנשום באופן עצמוני;

(ב)

האסיר מחוסר הכרה באופן קבוע או נמצא במצב דמנציה מתקדמת, שבשלהם הוא זקוק להשגחה רצופה במשך 24 שעות ביממה; לעניין זה, "דמנציה מתקדמת" – אי-התמצאות בזמן ובמקום באופן קבוע מפאת מצב גופני או בשל ירידה קוגניטיבית.

(ב)

(1)

הוועדה רשאית, בכל עת, לשחרר על-תנאי אסיר ממאסרו, שחרור זמני לפרק זמן כאמור בפסקה (2), לאחר ששקלה חוות דעת של רופא, ובלבד שהאסיר הוא אחד מאלה:

(א)

אסיר שמתקיים לגביו האמור בסעיף קטן (א)(1);

(ב)

אסיר החולה במחלת הסרטן או אסיר שעבר או שעומד לעבור השתלה של איבר חיוני, ואשר בשל כך עליו לקבל טיפול רפואי שיש בו כדי לסכן את חייו באופן ממשי והטיפול מלווה בירידה ניכרת בתפקוד ובסבל רב;

(2)

שחרור זמני על-תנאי לפי פסקה (1) יהיה לפרק זמן שלא יעלה על חצי שנה, ורשאית הוועדה להאריך את השחרור הזמני לתקופות נוספות שלא יעלו על חצי שנה כל אחת, ובלבד ששחרור על-תנאי של אסיר כאמור בפסקה (1)(ב) יהיה לתקופת קבלת הטיפול הרפואי בלבד;

(3)

תקופת השחרור לפי סעיף קטן זה תיחשב במניין תקופת מאסרו של האסיר, אלא אם קבעה הוועדה אחרת.

(ג)

בבואה להחליט על שחרור על-תנאי לפי סעיף זה, תשקול הוועדה גם שיקולים של טובת הציבור, לרבות שלום משפחתו של האסיר ושלום נפגע העברה ומשפחתו.

(ד)

הוועדה רשאית להתנות את החלטתה לפי סעיף זה בחתימתו של האסיר או של אפוטרופסו, לפי העניין, על ויתור על סודיות רפואית בכל הנוגע למצבו הרפואי של האסיר בתקופת השחרור על-תנאי.

(ה)

לא תורה הוועדה על שחרורו על-תנאי של אסיר לפי סעיף זה אלא בהסכמתו, ואם אין ביכולתו לתתה - בהסכמת אפוטרופסו; התקיים הדיון שלא על פי בקשת האסיר או אפוטרופסו - לא תורה הוועדה על שחרור כאמור אלא לאחר ששוכנעה כי נמצא לאסיר מקום לשהות בו לאחר שחרורו, המתאים לצרכיו הרפואיים.

(ו)

החלטה לפי סעיפים קטנים (א) ו-(ב) יכולה, במקרים דחופים, להינתן בידי יושב ראש הוועדה, ומשניתנה כך, יהיה תוקפה לתקופה של 30 ימים בלבד, אלא אם כן אושרה ההחלטה בידי הוועדה לפני תום תקופה זו.

(ז)

המזכיר הראשי כמשמעותו בסעיף 509לו ידווח לשר הביטחון, אחת לשנה, על היקף השימוש בסמכויות הוועדה לפי סעיף זה.

(ח)

בסעיף זה -

"אסיר" - מי שנגזר עליו עונש מאסר, לרבות מי שבית דין צבאי החליט לגביו כי יישא את עונש המאסר בעבודה צבאית כמשמעותה בסעיף 541, ובלבד שהחל לשאת את עונשו;

"מאסר" - לרבות מאסר בשל אי-תשלום קנס.

"רופא" - רופא שנכלל ברשימה שקבע המנהל הכללי של משרד הבריאות בהתאם לסמכותו לפי סעיף 7(ה) לחוק שחרור על-תנאי ממאסר ושפורסמה ברשומות, או מי שמונה לכך על ידי קצין הרפואה הראשי בצבא-הגנה לישראל.

שחרור על תנאי זמני מטעם צבאי מיוחד

509ה

(א)

הוועדה רשאית, בכל עת, לבקשת ראש אגף כוח האדם בצבא-הגנה לישראל, לשחרר על-תנאי אסיר שחרור זמני, אם שוכנעה כי השחרור חיוני לצורך השתתפות האסיר בפעילות צבאית בשל מצב חירום מיוחד או מלחמה וכי שחרורו לצורך זה אינו מסכן את שלום הציבור;

בסעיף זה, "שחרור זמני" - שחרור לפרק זמן שלא יעלה על חצי שנה; ואולם רשאית הוועדה, לבקשת ראש אגף כוח האדם בצבא-הגנה לישראל, להאריך את השחרור לתקופה נוספת שלא תעלה על חצי שנה.

(ב)

הודיע ראש אגף כוח האדם בצבא-הגנה לישראל לוועדה כי פסק הצורך בהשתתפות האסיר בפעילות הצבאית ששוחרר בגינה לפי סעיף קטן (א), יוחזר האסיר לנשיאת יתרת מאסרו.

(ג)

תקופת שחרור לפי סעיף קטן זה תיחשב במניין תקופת מאסרו של האסיר, אלא אם כן קבעה הוועדה אחרת בתום תקופת השחרור הזמני.

(ד)

החלטה לפי סעיף קטן (א) יכולה, במקרים דחופים, להינתן בידי יושב ראש הוועדה, ומשניתנה כך, יהיה תוקפה לתקופה של 30 ימים בלבד, אלא אם כן אושרה ההחלטה בידי הוועדה לפני תום תקופה זו.

חישוב תקופת המאסר

509ו

(א)

תקופת המאסר לעניין שחרור על-תנאי לפי חוק זה, תהיה סך כל תקופות המאסר והמחבוש שהוטלו על האסיר על ידי בית דין צבאי או קצין שיפוט ושעליו לשאתן בזו אחר זו (להלן - המאסר הצבאי), למעט תקופת מאסר שעל האסיר לשאת בשל ביטול שחרורו על-תנאי.

(ב)

בחישוב תקופת המאסר של אסיר עולם שעונשו נקצב, תובא בחשבון התקופה שבה היה האסיר במעצר בשל העבירה שבשלה נגזר עליו מאסר העולם.

שיקולי הוועדה

509ז

(א)

בבואה להחליט אם ראוי אסיר לשחרור על-תנאי, תשקול הוועדה את הסיכון הצפוי משחרורו של האסיר לשלום הציבור, לרבות למשפחתו, לנפגע העברה ולביטחון המדינה, את סיכויי שיקומו של האסיר ואת התנהגותו בכלא; לשם כך תביא הוועדה בחשבון, בין השאר, נתונים אלה:

(1)

העברה שבשלה נושא האסיר עונש מאסר, לרבות נסיבות ביצועה, סוגה, חומרתה, היקפה ותוצאותיה, תקופת המאסר או המחבוש שגזר עליו בית דין צבאי, בית משפט או קצין שיפוט, קנס או תשלום פיצויים שחויב בהם בגזר הדין, והאם שילמם, החזרת רכוש שנגזרה עליו והאם החזירו, ואם לא שילמם או לא החזיר את הרכוש - הסיבות לכך, וכן הקלה בעונש אם ניתנה לו בידי רשות להקלה בעונש או בידי נשיא המדינה;

(2)

האם המעשה שבשלו נושא האסיר עונש מאסר מהווה עבירה צבאית ואינו מהווה עבירה לפי דין אחר;

             (3)

תוכנם של כתבי אישום התלויים ועומדים נגד האסיר; סוגי העבירות שבהן הוא מואשם, נסיבות ביצוען ותוצאותיהן, על פי האישומים;

(4)

הרשעותיו הקודמות של האסיר, מספרן, תכיפותן, סוגי העבירות שבהן הורשע, חומרתן, נסיבות ביצוען, תוצאותיהן, היקפן ותקופות המאסר שנשא בשלהן, ובכלל זה הרשעות בדין משמעתי ותקופות מחבוש שנשא בגינן;

(5)

דיונים קודמים והחלטות קודמות של ועדות ושל הרשות לשחרור על-תנאי בעניינו של האסיר,  לרבות בעניין ביטול שחרורו על-תנאי;

(6)

הקלות בעונש שניתנו לו על ידי רשות להקלה בעונש או על ידי  נשיא המדינה בשל עונשי מאסר קודמים שהוטלו עליו;

(7)

התנהגות, חיובית או שלילית, של האסיר בבית הסוהר הצבאי או בבית הסוהר במהלך תקופת מאסרו, כמפורט להלן:

(א)

התנהגות טובה של האסיר במהלך תקופת המאסר;

(ב)

גילוי יחס חיובי מצד האסיר לעבודה ולצעדים שננקטו לשם שיקומו;

(ג)

שימוש בסם מסוכן, כהגדרתו בפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש] התשל"ג-1973 (להלן - סם מסוכן);

(ד)

גמילה משימוש בסם מסוכן;

(ה)

עבירה פלילית שעבר האסיר וסוג העבירה;

(ו)

התנהגות שיש בה כדי לפגוע פגיעה של ממש באסירים אחרים, בסגל בית סוהר צבאי או בסוהרים או לשבש את סדריו של בית סוהר צבאי או של בית הסוהר;

(ז)

מעורבות בפעילות עבריינית, בין בתוך כותלי בית סוהר צבאי או בית הסוהר ובין מחוץ להם;

(ח)

בריחה מבית סוהר צבאי או מבית הסוהר או חזרה אליו שלא במועד;

(8)

חוות דעת על האסיר שנתנו מפקד בית סוהר צבאי, שירות בתי הסוהר, משטרת ישראל או רשויות הביטחון, לרבות מחלקת ביטחון מידע בצבא-ההגנה לישראל, ובמקרים המתאימים גם חוות דעת מקצועיות, בין השאר בנושא בריאות הנפש או כל חוות דעת, שהונחה בפני הוועדה או שהורתה הוועדה להביא בפניה; בפסקה זו "מפקד בית סוהר צבאי" - לרבות קצין מסגל בית הסוהר הצבאי שהוא הסמיכו לכך;

(9)

אם שוחרר האסיר מהשירות הצבאי, או שצפוי להשתחרר מהשירות הצבאי - חוות דעת של הרשות לשיקום האסיר, אם ניתנה, לעניין שחרור על-תנאי של האסיר, כמפורט להלן, שלה יינתן משקל גדול יותר ככל שהחלק מעונש המאסר שנשא האסיר קטן יותר:

(א)

חוות דעת הכוללת תוכנית לשיקומו של האסיר, אפשרויות השתלבותו בעבודה סדירה או בתוכנית טיפולית; לעניין זה תובא בחשבון גם מידת הפיקוח על התוכנית המוצעת על ידי הרשות לשיקום האסיר;

(ב)

חוות דעת שלפיה אין האסיר זקוק לתוכנית שיקום ושהוא אינו מגלה דפוסי התנהגות עבריינית;

(ג)

חוות דעת שלפיה אין האסיר מתאים לשיקום;

(10)

חוות דעת של קצין שיקום, אם ניתנה;

(11)

לעניין אסיר שהוטל עליו בצו מבחן לפי פקודת המבחן, לעמוד בפיקוחו של קציו מבחן לאחר שחרורו מהמאסר - חוות דעת של שירות המבחן, אם ניתנה, לעניין שחרורו על-תנאי של האסיר;

(12)

נתונים אישיים של האסיר, לרבות גילו ומצבו המשפחתי;

(13)

נסיבות הקשורות בשירותו הצבאי של האסיר ואפשרות חזרתו לשירות צבאי.

(ב)

בבואה להחליט אם ראוי אסיר לשחרור על-תנאי, תשקול הוועדה, במקרים המתאימים, נוסף על השיקולים האחרים המנויים בחוק זה, שיקולים ייחודיים למערכת הצבאית, ובהם תפקידו, מעמדו ודרגתו בצבא של האסיר בעת ביצוע העברה, מידת הפגיעה במשמעת הצבאית, שנגרמה בשל ביצוע העברה או עשויה להיגרם בשל השחרור, והשלכות השחרור על צבא ההגנה לישראל; משקלם של הנתונים לפי סעיף קטן זה בהחלטת הוועדה יפחת ככל שיגדל החלק מעונש המאסר שהאסיר כבר נשא.

(ג)

במקרים בעלי חומרה ובנסיבות מיוחדות שבהם סברה הוועדה כי שחרורו של האסיר על-תנאי יפגע במידה חמורה באמון הציבור במערכת המשפט, באכיפת החוק ובהרתעת הרבים, משנוצר יחס בלתי סביר בין חומרת העבירה, נסיבותיה והעונש שנגזר על האסיר לבין תקופת המאסר שיישא האסיר בפועל אם ישוחרר, רשאית הוועדה להביא בחשבון גם נתונים אלה בהחלטתה, נוסף על הנתונים המפורטים בסעיפים קטנים (א) ו-(ב); משקלם של הנתונים לפי סעיף קטן זה בהחלטת הוועדה יפחת ככל שיגדל החלק מעונש המאסר שהאסיר כבר נשא.

(ד)

הוועדה, בבואה להחליט בעניין שחרור על-תנאי של אסיר עולם שעונשו נקצב, תשקול, נוסף על שיקולים אחרים האמורים בחוק זה, האם חל באסיר שינוי בולט וממשי מבחינת הבנת חומרת מעשיו ומבחינת מוכנותו להשתלב בחברה ולתרום לה.

שחרור  אסיר הנושא מאסר בשל עבירת מין, או הלוקה בנפשו, או הנושא מאסר בשל עבירת אלימות או מין בתוך המשפחה

509ח

(א)

(1)

הוועדה לא תחליט על שחרורו על-תנאי של אסיר הנושא עונש מאסר בשל עבירת מין או החולה במחלת נפש או הסובל מהפרעה נפשית, אלא לאחר שהוגשה לה חוות דעת שלפיה האסיר אינו מסוכן לציבור, מאדם שהוסמך לעניין זה על ידי שר הבריאות. בסעיף זה "חוות דעת", לעניין אסיר הנושא עונש מאסר בשל עבירת מין - הערכת מסוכנות כהגדרתה בחוק הגנה על הציבור מפני עברייני מין.

(2)

הועדה לא תחליט על שחרורו על-תנאי של אסיר הנושא עונש מאסר בשל עברה מן העבירות המנויות בתוספת לחוק שחרור על תנאי ממאסר, אלא לאחר שצוות מקצועי, הכולל נציגים של משרד העבודה והרווחה ובתי הסוהר הצבאיים או של בתי הסוהר על פי מיקום מאסרו על האסיר, הגיש לה חוות דעת לעניין מידת הסכנה הנשקפת לציבור משחרור האסיר, לרבות הסכנה לנפגע העברה.

(ב)

לא הוגשה חוות דעת כאמור בסעיף קטן (א) או שהוגשה חוות דעת שקבעה כי האסיר מסוכן לציבור במידה כלשהי אך ניתן לשחררו בתנאי שיקבל טיפול או בתנאי אחר, כפי שהומלץ בה, רשאית הוועדה, על אף הוראות סעיף קטן (א), לשחרר אסיר כאמור באותו סעיף קטן, אם סברה, מטעמים מיוחדים שיירשמו, כי ניתן לשחררו בלא שייגרם בכך סיכון לציבור ובכפוף לתנאי שחרור שתקבע, שיבטיחו העדר סיכון כאמור.

תנאי השחרור

509ט

(א)

התנאי שבו מותנה שחרורו של אסיר לפי הוראות פרק זה, הוא שהמשוחרר לא יעבור עבירת עוון או פשע נוספת (להלן - עבירה נוספת) במשך תקופת התנאי; בחוק זה, "תקופת התנאי" - התקופה שמיום שחרורו על-תנאי של אסיר עד לסיום תקופת המאסר שהיה נושא לפי גזר הדין אילולא שוחרר, ולעניין אסיר ששוחרר כאמור בסעיף 509לג(ב) -  התקופה הקבועה בסעיף האמור, לפי העניין.

(ב)

הוועדה רשאית להתנות שחרורו של אסיר בתנאים נוספים, לרבות מתן ערובה על ידיו.

(ג)

הוועדה רשאית, לפי המלצת שירות המבחן, הרשות לשיקום האסיר או קצין שיקום, להתנות את שחרורו על-תנאי של האסיר בהשתתפותו, במהלך תקופת התנאי, בתוכנית טיפולית בפיקוח שירות המבחן, בתוכנית לשיקומו שהוכנה בידי הרשות לשיקום האסיר או בתוכנית שהוכנה בידי קצין שיקום או הומלצה על ידיו; שחרור כאמור יותנה גם בקיום פרטי התוכנית והוועדה רשאית להתנותו בתנאים נוספים לעניין זה.

(ד)

בהעדר קביעה אחרת של הוועדה, יותנה שחרורו של אסיר, ששוחרר מהשירות הצבאי או שצפוי להשתחרר מהשירות הצבאי במהלך תקופת התנאי, נוסף על התנאים האמורים בסעיפים קטנים (א) עד (ג), גם באלה:

(1)

האסיר יודיע למפקד בית סוהר צבאי או למנהל בית הסוהר, שבו שהה בסמוך לפני שחרורו, על המקום שבכוונתו לגור בו בתקופת התנאי;

(2)

בתוך 48 שעות מעת שהגיע האסיר למקום מגוריו, יתייצב לפני השוטר הממונה על תחנת המשטרה הקרובה לו ביותר במחוז שבו הוא גר (להלן - השוטר הממונה) ויודיע לו על המקום שבו הוא מתגורר;

(3)

האסיר יתייצב אחת לחודש, במהלך תקופת התנאי, לפני השוטר הממונה, ויודיע לו ולמפקד בית סוהר צבאי או למנהל בית הסוהר, שבו שהה בסמוך לפני שחרורו, בהקדם האפשרי, על כל שינוי שחל במקום מגוריו.

(4)

איסור יציאתו של האסיר מהארץ.

(ה)

מגבלות על אסיר ששוחרר על-תנאי ממאסר לפי חוק זה, אשר הוטלו בצו לפי סעיף 3 לחוק מגבלות על חזרת עבריין מין, או בצו לפי חוק הגנה על הציבור, הן חלק מתנאי השחרור.

רישיון למשוחרר על-תנאי

509י

(א)

ועדה שהחליטה לשחרר אסיר על-תנאי תיתן לאסיר רישיון ובו יפורטו תנאי השחרור.

(ב)

אסיר ששוחרר על תנאי יישא עמו את רישיונו בכל תקופת התנאי, ויציגו בפני שוטר או שוטר צבאי, על פי דרישתו.

שינוי תנאי שחרור

509יא

הוועדה רשאית בכל עת, עד תום תקופת התנאי, לשנות, לפי שיקול דעתה, את תנאי השחרור שנקבעו לפי הוראות סעיף 509ט(ב) עד (ד).

סדרי הדיון בבקשה לשחרור על תנאי ובדיון בשינוי תנאי שחרור

509יב

(א)

דיון בוועדה, למעט דיון בבקשת אסיר לקיים בעניינו דיון חוזר, ולמעט דיון לפי סימן ה' לפרק זה, יתקיים בנוכחות האסיר ובא כוחו אם הוא מיוצג, וכן בנוכחות בא כוח הפרקליט הצבאי הראשי; התקבלה הסכמת בא כוח הפרקליט הצבאי הראשי לשחרורו המוקדם של האסיר ולעניין אסיר ששוחרר על-תנאי - לשינוי תנאי שחרורו על פי בקשתו, ניתן לקיים את הדיון בוועדה, בכפוף להוראות סעיף קטן (ג), אף בלא נוכחות האסיר או בא כוחו.

(ב)

דיון הוועדה בבקשה לקיים דיון חוזר בעניינו של האסיר יתקיים שלא בנוכחות הצדדים.

(ג)

הוועדה לא תחליט על שחרורו על-תנאי של אסיר, לרבות שחרורו מטעמים רפואיים לפי סעיף 509ד או על שינוי תנאי שחרורו של אסיר ששוחרר על-תנאי, אלא לאחר שנתנה לבא כוח הפרקליט הצבאי הראשי הזדמנות לטעון את טענותיו, ולא תחליט החלטה כמפורט להלן,  אלא לאחר שניתנה לאסיר ולבא כוחו אם הוא מיוצג, הזדמנות לטעון את טענותיהם:

(1)

החלטה שלא לשחרר אסיר על-תנאי;

(2)

החלטה על דחיית בקשתו של אסיר ששוחרר על-תנאי לשינוי תנאי שחרורו;

(3)

החלטה על החמרה בתנאי שחרורו של אסיר ששוחרר על-תנאי.

(ד)

אסיר רשאי לבחור לו סניגור או לבקש כי ימונה לו סניגור צבאי לצורך הדיון בפני הוועדה ויחולו הוראות סימן ב' בפרק שני לחלק ה', בשינויים המחויבים.

(ה)

הוועדה תנהל פרוטוקול של דיוניה, שייחתם בידי יושב ראש הוועדה; האסיר ובא כוחו רשאים לעיין בפרוטוקול הדיון בעניינו ולקבל העתק ממנו, אלא אם כן החליטה הוועדה כי הפרוטוקול או חלקו יהיה חסוי, בשל קבלת מידע חסוי בהתאם להוראות סעיף 509טו.

(ו)

הוועדה תביא בחשבון, לצורך החלטתה, כל מידע הנוגע לעניין שהובא בפניה, לרבות מידע חסוי, כמשמעותו בסעיף 509טו(א), אלא אם כן נתבקשה שלא להתחשב במידע לפי הוראות סעיף 509טו(ז).

(ז)

החלטת הוועדה תהיה מנומקת ותיחתם בידי חברי הוועדה; העתק ההחלטה יימסר לאסיר, לבא כוח הפרקליט הצבאי הראשי, ואם הותנה השחרור על-תנאי בתנאים כאמור בסעיף 509ט(ג) - גם לשירות המבחן, לרשות לשיקום האסיר או לקצין שיקום, לפי העניין.

מידע חסוי

509יג

(א)

בא כוח הפרקליט הצבאי הראשי רשאי להציג לפני הוועדה מידע שגילויו לאסיר ולבא כוחו עלול, לדעתו, לפגוע בביטחון המדינה או בעניין ציבורי חשוב אחר (להלן - מידע חסוי) אף שלא בנוכחות האסיר ובא כוחו ובלי לגלות להם את תוכנו.

(ב)

ביקש בא כוח הפרקליט הצבאי הראשי להציג לפני הוועדה מידע חסוי כאמור בסעיף קטן (א), יודיע על כך לאסיר או לבא כוחו.

(ג)

הוועדה רשאית לעיין במידע האמור לשם החלטה בבקשת הפרקליט הצבאי הראשי כאמור בסעיף קטן (א), ולקבל ממנו פרטים נוספים לעניין המידע, שלא בנוכחות האסיר ובא כוחו.

(ד)

מצאה הוועדה כי העניין שיש באי גילויו של מידע חסוי לפני הוועדה כאמור בסעיף קטן (א) עדיף מהצורך לגלותו לשם עשיית צדק, רשאית היא לקיים את הדיון בוועדה בעניינו של האסיר אף שלא בנוכחות האסיר ובא כוחו ובלי לגלות להם את תוכנו של המידע החסוי.

(ה)

הוועדה תודיע לאסיר או לבא כוחו ולבא כוח הפרקליט הצבאי הראשי על החלטתה בבקשה לפי סעיף זה, ורשאית היא לקבוע שנימוקי ההחלטה, כולם או מקצתם, יהיו חסויים.

(ו)

החליטה הוועדה  שלא לגלות לאסיר ולבא כוחו תוכנו של מידע חסוי,  כולו או מקצתו, תעביר הוועדה לאסיר פרטים או תמצית של המידע החסוי, ככל שניתן לעשות כן בלי לפגוע בביטחון המדינה או בעניין הציבורי האחר; הייתה הסיבה לאי גילוי המידע הגנה על טובתו של האסיר, רשאית הוועדה  לגלות את המידע החסוי רק לבא כוחו של האסיר, ובלבד שהאסיר הסכים לכך.

(ז)

החליטה הוועדה או הורה בית הדין הצבאי, כמשמעותו בסעיף 509כט(ב), או בית הדין הצבאי לערעורים, על גילויו של מידע חסוי, רשאי בא כוח הפרקליט הצבאי הראשי לבקש מהוועדה, כי לא תביא בחשבון את המידע האמור לצורך החלטה בעניינו של האסיר; ביקש בא כוח הפרקליט הצבאי הראשי כאמור, לא תתחשב הוועדה במידע האמור והמידע לא יועבר לאסיר ולבא כוחו.

(ח)

בסעיף זה "אסיר" - לרבות משוחרר על-תנאי.

סדרי דיון בעניין מידע חסוי

509יד

שר הביטחון, בהסכמת שר המשפטים ובהתייעצות עם השר לביטחון לאומי, רשאי להתקין תקנות לעניין סדרי הדין בבקשה לפי סעיף 509יג ובעתירה לפי סעיף 509כז, ככל שאינם מוסדרים בחוק זה.

דיון חוזר בהחלטת הוועדה שלא לשחרר אסיר על-תנאי

509טו

(א)

החליטה הוועדה שלא לשחרר אסיר, לא תשוב לדון בעניינו אלא אם כן התקיים אחד מאלה:

(1)

הוועדה קבעה מראש, בהחלטתה, כי תקיים דיון חוזר בעניין שחרורו על-תנאי של האסיר במועד שקבעה, או בהתקיים תנאי שקבעה;

(2)

קצין שיקום או הרשות לשיקום האסיר ביקשו מהוועדה לקיים דיון חוזר בעניין שחרורו על-תנאי של אסיר שהותנה בהשתתפות האסיר בתוכנית שיקום שהוכנה לו;

(3)

שירות המבחן ביקש מהוועדה לקיים דיון חוזר בעניין שחרורו על-תנאי של אסיר שהותנה בהשתתפות בתוכנית טיפולית בפיקוח שירות המבחן;

(4)

הפרקליט הצבאי הראשי ביקש מהוועדה לקיים דיון חוזר בעניין שחרורו על-תנאי של האסיר, בשל שיקולים ציבוריים, לרבות שיקולים צבאיים, המצדיקים זאת;

(5)

האסיר הגיש לוועדה בקשה מנומקת לקיים דיון חוזר בעניין שחרורו על-תנאי, בתום חצי שנה לפחות ממועד החלטת הוועדה שלא לשחררו, ולגבי אסיר עולם - בתום שנה לפחות מהמועד האמור, והוועדה סברה כי חל שינוי בנסיבות שהיוו בסיס להחלטתה שלא לשחרר את האסיר, המצדיק קיומו של דיון חוזר.

(6)

האסיר הגיש לוועדה בקשה מנומקת לקיים דיון חוזר בעניין שחרורו על-תנאי, במועד מוקדם יותר מהמועדים האמורים בפסקה (5), והוצגו לפני הוועדה עובדות שלא היו ידועות ולא היו יכולות להיות ידועות לאסיר לפני ההחלטה שלא לשחררו, אשר מצדיקות קיומו של דיון חוזר.

דיון חוזר בהחלטת הוועדה לשחרר אסיר על-תנאי

509טז

(א)

החליטה הוועדה לשחרר אסיר על-תנאי, רשאי בא כוח הפרקליט הצבאי הראשי לפנות לוועדה, לא יאוחר ממועד שחרורו על-תנאי של האסיר, בבקשה לקיים דיון חוזר בעניין שחרורו כאמור, אם לאחר מתן ההחלטה התגלו עובדות חדשות באופן המעלה חשש ממשי כי האסיר אינו ראוי לשחרור או ששחרורו יסכן את שלום הציבור.

(ב)

הוגשה בקשה כאמור בסעיף קטן (א), רשאי יושב ראש הוועדה להורות על עיכוב שחרורו על-תנאי של האסיר לתקופה שלא תעלה על שבעה ימים, ולעניין אסיר עולם – לתקופה שלא תעלה על 14 ימים, או עד למועד מתן ההחלטה בדיון החוזר לפי סעיף זה, לפי המוקדם מביניהם.

סימן ג' : ביטול שחרור על-תנאי

הגדרות

509יז

לעניין סימן זה "שחרור על-תנאי" - לרבות שחרור על-תנאי בידי הרשות לשחרור על-תנאי.

ביטול שחרור בשל עבירה נוספת

509יח

(א)

אסיר ששוחרר על-תנאי ועבר עבירה נוספת בתקופת התנאי, תבטל הוועדה את שחרורו ותחייבו לשאת מאסר שאורכו כאורך תקופת התנאי.

(ב)

על אף הוראות סעיף קטן (א), הוועדה רשאית, בנסיבות מיוחדות, להחליט, מנימוקים שיירשמו, על המשך השחרור בתנאים שנקבעו על ידיה או בתנאים אחרים שתקבע, ובלבד שלא הוטל על האסיר עונש מאסר בפועל בשל העבירה הנוספת שעבר בתקופת התנאי; החליטה הוועדה כאמור, תחל לגבי המשוחרר תקופת תנאי חדשה; לעניין זה, "מאסר בפועל" - למעט מאסר בעבודה צבאית לפי סעיף 541(3) וכן למעט מאסר בעבודת שירות לפי הוראות סימן ב'1 בפרק ו' לחוק העונשין, התשל"ז-1977, לפי העניין; "תקופת תנאי חדשה" - תקופה שתחילתה ביום ההחלטה על המשך השחרור ואורכה כאורך תקופת התנאי; החלטת הוועדה על המשך שחרורו על-תנאי של אסיר לפי הוראות סעיף קטן זה תינתן, לגבי אותו אסיר, פעם אחת בלבד.

(ג)

על אף הוראות סעיף קטן (א), הוועדה רשאית, בנסיבות מיוחדות, להורות כי אסיר ששחרורו בוטל לפי הוראות סעיף קטן (א), ישוב לשאת מאסר לתקופה קצרה מאורך תקופת התנאי, אולם לא פחות ממחציתה; הורתה הוועדה כאמור - תהיה תקופת המאסר שהאסיר לא נשא, לפי הוראת הוועדה, תקופת תנאי, שתחל עם שחרורו של האסיר מכל תקופת מאסר שנושא האסיר ותצטבר לכל תקופת תנאי אחרת שלו.

ביטול שחרור בשל הפרת תנאי אחר

509יט

(א)

אסיר ששוחרר על-תנאי והפר תנאי מן התנאים האמורים בסעיף 509י(ב) עד (ה), רשאית הוועדה לבטל את השחרור ולחייב את האסיר לשאת מאסר שאורכו כאורך תקופת התנאי או חלק ממנה; החליטה הוועדה שלא לבטל את השחרור כולו או חלקו, תזהיר את המשוחרר לבל ישוב להפר את תנאי שחרורו, ורשאית היא לקבוע שתחל לגבי המשוחרר תקופת תנאי חדשה; לעניין זה, "תקופת תנאי חדשה" - תקופה שתחילתה ביום האזהרה ואורכה כאורך תקופת התנאי.

(ב)

החליטה הוועדה, לפי הוראות סעיף קטן (א), שהאסיר ישוב לשאת מאסר לתקופה קצרה מאורך תקופת התנאי - תהיה תקופת המאסר שהאסיר לא נשא, לפי החלטת הוועדה, תקופת תנאי, שתחל עם שחרורו של האסיר מכל תקופת מאסר אותה נושא האסיר ותצטבר לכל תקופת תנאי אחרת שלו.

(ג)

לצורך החלטתה לפי סעיף קטן (א), תשקול הוועדה כשיקול עיקרי את אינטרס הציבור בקיומם של תנאי שחרור על-תנאי וכן תביא בחשבון את חומרתה של ההפרה, טיבה, תדירותה ומידת הסכנה הנשקפת לציבור בשלה; ולעניין הפרה של מגבלות שהוטלו בצו לפי סעיף 3 לחוק מגבלות על חזרת עבריין מין, תיתן הוועדה משקל לעניינו של נפגע העבירה.

ביטול שחרור על-תנאי של אסיר ששוחרר מטעמים רפואיים

509כ

הוועדה רשאית לבטל את שחרורו של אסיר ששוחרר על-תנאי לפי סעיף509ד(א), ולחייבו לשאת מאסר שאורכו כאורך תקופת התנאי בניכוי התקופה שבה היה משוחרר, אם מצאה, לאחר שהובאה לפניה חוות דעת של רופא כהגדרתו בסעיף509ד(ז) ולאחר שנתנה לאסיר הזדמנות לטעון את טענותיו לפניה, כי לא מתקיימים עוד לגבי האסיר הטעמים הרפואיים שבשלהם שוחרר.

ביטול                  שחרור על-תנאי בשל מידע כוזב

509כא

הוועדה רשאית לבטל את שחרורו של אסיר ששוחרר על-תנאי ולחייבו לשאת מאסר שאורכו כאורך תקופת התנאי, או חלק ממנה, אם מצאה, לאחר שנתנה לאסיר הזדמנות לטעון את טענותיו לפניה, כי האסיר שוחרר על יסוד מידע כוזב.

ביטול שחרור לאחר תקופת התנאי

509כב

(א)

הוועדה רשאית לבטל שחרור על-תנאי של אסיר אף לאחר תום תקופת התנאי, ואולם לא יבוטל שחרור כאמור –

(1)

בשל עשיית עבירה נוספת בתקופת התנאי שבשלה הוגש כתב אישום, אם חלפו יותר משלושה חודשים מהיום שבו ניתן גזר הדין בעניין העבירה הנוספת בערכאה ראשונה ועד להגשת הבקשה לביטול השחרור;

(2)

בשל הפרת תנאי מהתנאים האמורים בסעיף 509י(ב) עד (ה), אם חלפו יותר משלושה חודשים מתום תקופת התנאי ועד להגשת הבקשה לביטול השחרור.

(ב)

בסעיף זה -

"הגשת בקשה" - לרבות דיווח לפי הוראות סעיף 509כו(ב);

"גזר דין" - לרבות החלטה שבעקבותיה הופסקה  עבודת שירות לפי סעיף 51י לחוק העונשין, התשל"ז-1977 או עבודה צבאית, לפי סעיף 541(3), החלטה להפקיע מבחן לפי סעיף 16 או 17 לפקודת המבחן והחלטה לבטל צו שירות לפי סעיף 71ד לחוק העונשין, התשל"ז-1977.

סדר נשיאת מאסר לאחר ביטול שחרור על- תנאי

509כג

על אף הוראות סעיף 45 לחוק העונשין, בוטל שחרורו על-תנאי של אסיר לפי סעיפים 509יח-509כב, יישא האסיר את יתרת תקופת המאסר שעליו לשאת בשל ביטול שחרורו לפני ובמצטבר לכל מאסר אחר שהוטל עליו, ואם עבר עבירה נוספת בתקופת התנאי - גם לפני ובמצטבר לכל מאסר שיוטל עליו בשל אותה עבירה; היה האסיר נושא מאסר בעת שבוטל שחרורו, יופסק אותו מאסר לשם נשיאת יתרת תקופת המאסר שעליו לשאת בשל ביטול השחרור וישוב ויימשך מתום אותה תקופה; לעניין זה, "מאסר" - לרבות מאסר בשל אי תשלום קנס.

סדרי דיון בהפרת תנאי שחרור

509כד

(א)

הוועדה תדון, על פי בקשת בא כוח הפרקליט הצבאי הראשי, בעניין אסיר ששוחרר על-תנאי והפר תנאי מתנאי שחרורו.

(ב)

הוועדה תדון בעניין אסיר ששוחרר על-תנאי והפר תנאי מתנאי שחרורו אף שלא על פי בקשת הפרקליט הצבאי הראשי, אם נקבע בהחלטת השחרור כי רשות מסוימת תדווח לרשות לשחרור על-תנאי או לוועדת שחרורים צבאית, לפי העניין, על הפרת תנאי מתנאי השחרור, והרשות דיווחה כאמור.

(ג)

דיון לפי סעיפים קטנים (א) או (ב) יהיה בהתאם להוראות סעיפים 509יב עד 509יד בשינויים המחויבים; ואולם אם זומן אסיר ששוחרר לדיון כאמור, לפי הכתובת שמסר בהתאם להוראות סעיף 509י(ד), ולא הגיע, רשאית הוועדה לדון בהפרת תנאי השחרור ולבטל את השחרור אף שלא בנוכחות האסיר, והוא יהיה רשאי לבקש קיומו של דיון חוזר בנוכחותו באותו עניין.

(ד)

יושב ראש הוועדה רשאי לתת צו להבאת האסיר לפני הוועדה, לשם דיון בבקשה לביטול שחרור על-תנאי של אסיר, במועד שיקבע בצו; על צו כאמור יחולו, בשינויים המחויבים, הוראות סעיפים 73א ו-73ב לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984.

ביטול שחרור - צו למאסר

509כה

החלטת הוועדה בדבר ביטול שחרור על-תנאי של אסיר, דינה כדין צו למאסרו.

סימן ד': עתירות נגד ועדת שחרורים צבאית

עתירה נגד הוועדה

509כו

(א)

האסיר ובא כוח הפרקליט הצבאי הראשי רשאים להגיש עתירה נגד החלטת הרשות לשחרור על-תנאי או נגד החלטה של הוועדה (להלן - עתירה) בכפוף להוראות סעיף 509כז(ה) בתוך 30 ימים מיום פרסום ההחלטה.

(ב)

עתירה תוגש לבית הדין הצבאי המחוזי שבו נגזר דינו של האסיר,  אלא אם כן הורה נשיא בית הדין הצבאי לערעורים אחרת בהחלטה מנומקת (בסימן זה - בית הדין).

(ג)

בית הדין ידון בעתירה במותב של שלושה, שיקבע נשיא בית הדין.

(ד)

בית הדין מוסמך לתת בקשר לעתירה צווים לרשויות המדינה ולאנשים הממלאים תפקידים על פי דין לעשות מעשה או להימנע מעשות מעשה במילוי תפקידיהם כדין.

(ה)

(1)

 החלטת בית הדין בעתירה ניתנת לערעור לפני בית הדין הצבאי לערעורים, אם נתקבלה רשות לכך מבית הדין או מאת נשיא בית הדין הצבאי לערעורים או מאת משנהו, והוראות סעיף 440ט(ב) יחולו בשינויים המחויבים.

(2)

בית הדין הצבאי לערעורים ידון בערעור במותב של שלושה שיקבע נשיא בית הדין.

(3)

התקופה להגשת בקשת רשות ערעור תהיה בתוך שלושים ימים מיום מתן החלטת בית הדין בעתירה, ויפורטו בה הנימוקים שעליהם היא מתבססת. 

(4)

נשיא בית הדין הצבאי לערעורים או משנהו רשאים לדון בבקשה לרשות ערעור שהוגשה לאחר המועד האמור, אם הראה המבקש טעם מיוחד לכך.

עתירה נגד גילוי מידע חסוי

509כז

(א)

(1)

החליטה הוועדה לגלות לאסיר או לבא כוחו מידע חסוי, רשאי הפרקליט הצבאי הראשי להגיש עתירה נגד גילוי המידע החסוי, כולו או מקצתו, לבית הדין;

(2)

בית הדין ידון בעתירה לפי סעיף זה בשופט אחד, ואולם רשאי נשיא בית הדין או סגנו לקבוע כי עניין מסוים יידון בשלושה.

(3)

הודיע בא כוח הפרקליט הצבאי הראשי לוועדה כי הוא שוקל להגיש עתירה כאמור בפסקה (1), לא תעביר הוועדה את המידע לאסיר ולבא כוחו עד להכרעה סופית בעתירה, ובלבד שהעתירה תוגש בתוך 15 ימים מיום שמסר הודעה כאמור.

(ב)

(1)

נדחתה עתירה נגד גילוי מידע חסוי, רשאי בא כוח הפרקליט הצבאי הראשי לערער על כך, בתוך 15 ימים מיום שהומצאה לו ההחלטה לדחות את עתירתו, לבית  הדין הצבאי לערעורים, שידון בערעור בשופט אחד;

(2)

הודיע בא כוח הפרקליט הצבאי הראשי לבית הדין שדחה את העתירה, כי הוא שוקל להגיש ערעור כאמור בפסקה (1), לא תעביר הוועדה את המידע לאסיר ולבא כוחו עד להכרעה בערעור.

(ג)

מסר בא כוח הפרקליט הצבאי הראשי הודעה כאמור בסעיפים קטנים (א)(3) או (ב)(2), והחליט לאחר מכן שלא להגיש עתירה או ערעור כאמור באותם סעיפים קטנים, יודיע על כך בהקדם האפשרי לוועדה;

(ד)

הדיון בעתירה ובערעור על החלטה לפי סעיף זה יתקיים בדלתיים סגורות, ורשאי בית הדין או בית הדין הצבאי לערעורים לעיין במידע החסוי לשם החלטה בעתירה ולקבל פרטים נוספים מבא כוח הפרקליט הצבאי הראשי לעניין המידע, שלא בנוכחות האסיר ובא כוחו.

(ה)

(1)

עתירת אסיר נגד החלטת הוועדה שלא לגלות מידע חסוי תהיה רק במסגרת עתירה נגד החלטת הוועדה שלא לשחררו, החלטה על ביטול שחרורו או החלטה על שינוי תנאי שחרורו, לפי העניין.

(2)

התקבלה עתירת אסיר לגילוי מידע חסוי, רשאי בא כוח הפרקליט הצבאי הראשי לערער על כך, ויחולו לעניין הערעור כאמור הוראות סעיפים קטנים (ב) ו- (ד) בשינויים המחויבים.

עילות, סמכויות וסעדים 

509כח

בית הדין ובית הדין הצבאי לערעורים ידונו בעתירה ובערעור לפי סימן זה בהתאם לעילות, לסמכויות ולסעדים שלפיהם דן בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק, בשינויים המחויבים ובכפוף להוראות פרק זה או מכוחו.

עיכוב שחרור

509כט

(א)

החליטה הוועדה לשחרר על-תנאי אסיר, והודיע בא כוח הפרקליט הצבאי הראשי לוועדה כי הוא שוקל להגיש עתירה נגד ההחלטה, לפי הוראות סעיף 509כו, יעוכב שחרורו של האסיר למשך 7 ימים, כדי לאפשר את הגשת העתירה והגשת בקשה לעיכוב ביצוע במסגרתה.

(ב)

מסר בא כוח הפרקליט הצבאי הראשי הודעה כאמור בסעיף קטן (א), והחליט לאחר מכן שלא להגיש עתירה כאמור באותו סעיף קטן, יודיע על כך בהקדם האפשרי למפקד בית הסוהר הצבאי או מנהל בית הסוהר, לפי העניין, והאסיר ישוחרר אף לפני תום 7 הימים האמורים.

סימן ה': קציבת עונש מאסר עולם והקלה בעונש בידי נשיא המדינה

המלצה בעניין קציבת עונש מאסר עולם

509ל

(א)

ועדת שחרורים צבאית מיוחדת רשאית, לבקשתו של אסיר עולם, להמליץ לפני נשיא המדינה להקל בעונשו של האסיר באמצעות המרת עונשו בעונש מאסר קצוב, בהתאם לסמכות הנתונה לו לפי סעיף 11(ב) לחוק- יסוד: נשיא המדינה (בסימן זה- קציבת עונש) לאחר שחלפו לפחות שבע שנים מהיום שהחל לשאת את מאסרו, ובלבד שהתקופה שתמליץ לקצוב לא תפחת מ-30 שנים.

(ב)

אסיר עולם הנושא עונש של שני מאסרי עולם מצטברים או יותר, רשאית ועדת שחרורים צבאית מיוחדת, לבקשתו, להמליץ לפני נשיא המדינה לקצוב את עונשו של האסיר לאחר שחלפו לפחות חמש עשרה שנים מהיום הקובע, ובלבד שהתקופה שתמליץ לקצוב לא תפחת מ-30 שנים, שתימנה החל ביום הקובע; בסעיף זה, "היום הקובע" - היום שבו החל אסיר עולם לשאת את מאסרי העולם שנגזרו עליו בגזר דין אחד או היום שבו נגזר עליו בערכאה ראשונה מאסר העולם האחרון, המוקדם מביניהם.

(ג)

סברה ועדת שחרורים צבאית מיוחדת שאין מקום להמליץ לפני הנשיא כאמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), תשוב ותדון בעניינו של האסיר מדי שנתיים מהמועד שבו סברה כאמור, ואולם רשאית היא, מנימוקים מיוחדים שיירשמו, לדון בעניין לפני תום השנתיים.

(ד)

לשם גיבוש המלצתה לנשיא המדינה בשאלה האם לקצוב עונש מאסר עולם של אסיר ולאיזו תקופה, תשקול ועדת שחרורים צבאית מיוחדת שיקולים עונשיים המתייחסים לטיב העבירה, לנסיבות ביצועה ולתוצאותיה, לנסיבותיו האישיות של האסיר,  וכן שיקולים ייחודיים למערכת הצבאית כמשמעותם בסעיף 509ז(ב); ועדת שחרורים צבאית מיוחדת רשאית, במקרים חריגים, לאפשר לאסיר לטעון את טענותיו לפניה, לשם גיבוש המלצתה כאמור.

(ה)

קצב נשיא המדינה עונשו של אסיר עולם, רשאית ועדת שחרורים צבאית מיוחדת, לבקשתו של האסיר, להמליץ לפני הנשיא להקל בעונש פעמים נוספות, ובלבד שתקופת המאסר שיהיה על האסיר לשאת אם תתקבל המלצת הוועדה לא תפחת מ-30 שנים, והוראות סעיף קטן (ד) יחולו, בשינויים המחויבים, גם על גיבוש המלצה לפי סעיף קטן זה.

(ו)

בחישוב תקופת המאסר של אסיר עולם לעניין סעיף זה יחולו הוראות סעיף 509ו(ב).

(ז)

האמור בסעיף זה יחול, בשינויים המחויבים, גם ביחס להחלטות הרשות להקלה בעונש.

(ח)

בית דין צבאי שהרשיע אדם ברצח רשאי לקבוע, לעניין המלצה לקציבת עונש מאסר עולם, שאותו אדם ביצע את המעשה בנסיבות חריגות בחומרתן; קבע בית הדין כאמור, יחולו הוראות סעיף זה בשינויים אלה:

(1)

על אף האמור בסעיף קטן (א), ועדת שחרורים צבאית מיוחדת לא תמליץ להקל בעונשו של האסיר בטרם חלפו לפחות 15 שנים מהיום שבו החל לשאת את מאסרו, ובלבד שהתקופה שתמליץ לקצוב לא תפחת מ-40 שנים;

(2)

בסעיפים קטנים (ב) ו-(ה), במקום "מ-30 שנים" יקראו "מ-40 שנים".

המלצה לפי  בקשת הנשיא או שר הביטחון

 ומעמד אסיר ששוחרר לפי החלטת הנשיא או לפי החלטת הרשות להקלה בעונש

509לא

(א)

לעניין אסיר עולם, רשאית ועדת שחרורים צבאית מיוחדת, בכל עת, על פי פנייה של נשיא המדינה או שר הביטחון, להמליץ בעניין הפעלת סמכות הנשיא לפי סעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה.

(ב)

(1)

אסיר ששוחרר ממאסרו בטרם סיים לשאת את כל תקופת המאסר, לפי החלטת נשיא המדינה מכוח סמכותו לפי סעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה או לפי החלטת הרשות להקלה בעונש, יראו אותו כאילו שוחרר על-תנאי, ויחולו עליו הוראות חוק זה החלות לגבי אסיר ששוחרר על-תנאי ובכלל זה הוראות סעיפים 509י(א) ו-509יט, בשינויים המחויבים ובשינוי המפורט בפסקה (2), והכול אלא אם כן קבעו הנשיא או הרשות להקלה בעונש, לפי העניין, אחרת בהחלטתם.

(2)

לעניין אסיר ששוחרר כאמור בסעיף קטן (ב)(1) תהיה תקופת התנאי כמפורט להלן, לפי העניין:

(א)

לגבי אסיר שאינו אסיר עולם, ולגבי אסיר עולם שעונשו נקצב בידי נשיא המדינה - יתרת המאסר שהיה עליו לשאת אלמלא שוחרר כאמור;

(ב)

לגבי אסיר עולם שעונשו לא נקצב בידי נשיא המדינה, למעט אסיר כאמור בסעיף קטן (ב)(3) יתרת המאסר שהיה עליו לשאת אילו נקצב עונשו ל-40 שנים;

(ג)

לגבי אסיר עולם שעונשו לא נקצב בידי נשיא המדינה, והנושא עונשי מאסר עולם מצטברים – יתרת המאסר שהיה עליו לשאת אילו נקצב עונשו ל-50 שנים;

(3)

הוראות סעיף קטן זה לא יחולו על אסיר עולם ששוחרר ממאסרו לאחר שסיים לשאת את מלוא תקופת המאסר שנקצבה לו בידי נשיא המדינה.

סימן ו': ועדת שחרורים צבאית וועדת שחרורים צבאית מיוחדת

ועדת שחרורים צבאית

509לב

(א)

ועדת שחרורים צבאית תהיה של שלושה והם:

(1)

שופט צבאי-משפטאי, שמינה שר הביטחון בהסכמת נשיא בית הדין הצבאי לערעורים, והוא יהיה יושב ראש הוועדה; בסימן זה, "שופט צבאי-משפטאי" - לרבות מי שהיה שופט צבאי-משפטאי של בית דין ויצא לקצבה או פרש;

(2)

קצין בדרגת סגן אלוף ומעלה שמינה הרמטכ"ל;

(3)

אדם שמינה שר הביטחון, בעל חמש שנות ניסיון בתחום אחד מבין התחומים האלה; קרימינולוגיה, עבודה סוציאלית, פסיכולוגיה, פסיכיאטריה או חינוך; ואולם ניסיון בתחום החינוך הוא ניסיון של מי שמכהן או שכיהן כאיש חינוך בכיר והוא בעל ניסיון מעשי בחינוך והשכלה אקדמית.

(ב)

בדיון הוועדה בעניינו של אסיר עולם שעונשו נקצב, או בעניינו של אסיר השוהה במאסר 25 שנים לפחות, יהיה מי שמונה בסעיף קטן (א)(3) בעל עשר שנות ניסיון.

(ג)

חברי הוועדה לפי סעיפים קטנים (א)(2) ו-(3) יתמנו לתקופה של חמש שנים, וניתן להאריך תקופה זו פעם אחת לתקופה נוספת של עד חמש שנים.

ועדת שחרורים צבאית מיוחדת

509לג

(א)

ועדת שחרורים צבאית מיוחדת תהיה של ארבעה והם:

(1)

שופט צבאי-משפטאי של בית הדין הצבאי לערעורים, שמינה שר הביטחון בהסכמת הרמטכ"ל, והוא יהיה יושב ראש הוועדה; לרבות מי שהיה שופט צבאי-משפטי של בית דין לערעורים ויצא לקצבה או פרש;

(2)

שופט צבאי-משפטאי, שמינה שר הביטחון בהסכמת נשיא בית הדין הצבאי לערעורים; לרבות מי שהיה שופט צבאי-משפטאי של בית דין מחוזי ויצא לקצבה או פרש;

(3)

קצין בדרגת סגן אלוף ומעלה שמינה הרמטכ"ל;

(4)

אדם שמינה שר הביטחון, בעל עשר שנות ניסיון מצטבר בתחום אחד או יותר מבין התחומים המפורטים בסעיף 509לב(א)(3).

(ב)

חברי הוועדה לפי סעיפים קטנים (א)(3) ו-(4) יתמנו לתקופה של חמש שנים, וניתן להאריך תקופה זו פעם אחת לתקופה נוספת של עד חמש שנים.

מזכירי הוועדות

509לד

(א)

נשיא בית הדין הצבאי לערעורים ימנה קצין מיחידת בתי הדין הצבאיים, אשר ישמש מזכיר ראשי לוועדות (להלן - המזכיר הראשי), שיהיה אחראי על קביעת המותבים של ועדות השחרורים הצבאיות וועדות השחרורים הצבאיות המיוחדות, על קביעת מועדי הדיון בוועדות והזמנת המותבים לדיונים, על סדרי עבודתן של הוועדות ועל התיאום הנדרש עם מזכיר הוועדות.

(ב)

קצין המשטרה הצבאית הראשי ימנה, מבין קציני מערך הכליאה, מזכיר לוועדות השחרורים הצבאיות וועדות השחרורים הצבאיות המיוחדות; מזכיר הוועדות יהיה  אחראי על העברת מידע הנחוץ למזכיר הראשי לצורך מילוי תפקידיו ועל איסוף נתונים ומסמכים הנחוצים לעבודת הוועדות והעברתם למותבים ולבא כוח הפרקליט הצבאי הראשי, הכול בתיאום עם המזכיר הראשי וכפי שייקבע בתקנות מכוח חוק זה ובפקודות הצבא.

סימן ז': הוראות שונות

אי תחולת פקודת הראיות

509לה

הוראות סעיפים 44 עד 46 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971, לא יחולו על דיוני הוועדה, ועל עתירה, בקשת רשות ערעור וערעור לפי פרק זה.

סמכויות שוטר ושוטר צבאי

509לו

(א(א)

שוטר או שוטר צבאי רשאי לעשות כל אחת מאלה, בקשר לאסיר ששוחרר על-תנאי לפי הוראות פרק זה (בסעיף קטן זה - האסיר):

(1)

לדרוש מהאסיר שיציג לפניו את רישיונו;

(2)

לחקור את האסיר, כדי לברר אם הוא מקיים את תנאי שחרורו ולחקור אדם אחר לגבי קיום תנאי השחרור בידי האסיר;

(3)

להיכנס לבית או למקום שהאסיר אמור להימצא בו על פי תנאי שחרורו, כדי לפקח על קיום תנאים אלה, לאחר שזיהה עצמו לפני מחזיק הבית או המקום והודיע לו לאיזו מטרה מתבקשת הכניסה, ורשאי הוא להשתמש בכוח סביר לשם כניסה כאמור.

(4)

להיכנס לבית או למקום שעל פי תנאי שחרורו של האסיר אסור לו להימצא בו, אם יש לו יסוד סביר להניח שהאסיר נמצא בו, לאחר שזיהה עצמו לפני מחזיק הבית או המקום והודיע לו לאיזו מטרה מתבקשת הכניסה, ורשאי הוא להשתמש בכוח סביר לשם כניסה כאמור.

(ב)

אסיר שקיבל חופשה מיוחדת לפי חוק זה יינתן לו רישיון, שבו יפורטו התנאים שבהם מותנית חופשתו.

(ג)

שוטר או שוטר צבאי רשאי לעשות כל אחת מאלה, בקשר לאסיר שיצא לחופשה מיוחדת, כאמור בסעיף קטן (ב) (בסעיף קטן זה - אסיר בחופשה):

(1)

לדרוש מאסיר בחופשה שיציג לפניו את רישיונו;

(2)

לחקור אסיר בחופשה כדי לברר אם הוא מקיים את תנאי חופשתו ולחקור אדם אחר לגבי קיום תנאי החופשה בידי האסיר;

(3)

להיכנס לבית או למקום שאסיר אמור להימצא בו על פי תנאי חופשתו, כדי לפקח על קיום תנאים אלה, לאחר שזיהה עצמו לפני מחזיק הבית או המקום והודיע לו לאיזו מטרה מתבקשת הכניסה, ורשאי הוא להשתמש בכוח סביר לשם כניסה כאמור;

(4)

להיכנס לבית או למקום שעל פי תנאי חופשתו של אסיר אסור לו להימצא בו, אם יש לו יסוד סביר להניח שהאסיר נמצא בו, לאחר שזיהה עצמו לפני מחזיק הבית או המקום והודיע לו לאיזו מטרה מתבקשת הכניסה, ורשאי הוא להשתמש בכוח סביר לשם כניסה כאמור.

תקנות

509לז

(א)

שר הביטחון רשאי להתקין תקנות בכל עניין הנוגע לביצועו של פרק זה ובלבד שלא יתקין תקנות בדבר סדרי הדין בפרק זה אלא בהסכמת שר המשפטים.

(ב)

על אף הוראות סעיף קטן (א) שר הביטחון לא יתקין תקנות בדבר סעיף 509יד אלא בהסכמת שר המשפטים ובהתייעצות עם השר לביטחון פנים.

שמירת דינים אחרים

509לח

אין באמור בפרק זה כדי לגרוע מן הסמכות הקבועה בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה או מן הסמכות לפי סעיף 442."

תיקון סעיף 541

22.   

בסעיף 541 לחוק העיקרי -

(1) בפסקה (1), במקום "סעיף 63" יבוא "סעיפים 61, 63 ו-71" והמילים "אך לא יחול על נידון שהוא חייל בשירות חובה" – יימחקו;

(2) בפסקה (2), במקום "42, 61 ו-62" יבוא "ו-42".

(3) אחרי פסקה (2א) יבוא:

"(2ב)   האמור בסימן א'1 לאותו פרק (להלן – סימן א'1) יחול הן לגבי עבירות צבאיות והגן לגבי עבירות שאינן צבאיות בשינויים האלה:

(א)   

הסמכויות הנתונות בסימן א'1 לבית משפט יהיו נתונות לבית דין צבאי;

(ב)  

בקביעת מתחם העונש ההולם למעשה העבירה שביצע הנאשם, כאמור בסעיף 40ג(א) בסימן א'1, יתחשב בית הדין, נוסף על האמור באותו סעיף, גם בערכים הייחודים למסגרת הצבאית שנפגעו מביצוע העבירה ובמידת הפגיעה בהם;

(ג)   

נקיטת אמצעי שיקומי כלפי הנאשם כאמור בסעיף 40ד(א) בסימן א'1, תיעשה בכפוף להוראות סעיף 33א.

(ד)  

לעניין סעיף 40ט בסימן א'1, יראו כנסיבות הקשורות בביצוע העבירה גם את הנסיבות המפורטות להלן:

(1)

מידת הפגיעה במשמעת הצבאית;

(2)

ביצוע העבירה במהלך אימון או פעילות מבצעית;

(ה)  

לעניין סעיף 40יא בסימן א'1, יראו כנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה גם את הנסיבות המפורטות להלן:

(1)  

עברו המשמעתי של הנאשם או העדרו;

(2)  

צעדים פיקודיים שננקטו נגד הנאשם והשלכותיהם על הנאשם, או אי-נקיטתם של צעדים כאמור;

(3)  

נסיבות אחרות הקשורות בשירותו הצבאי של הנאשם".

(4) אחרי פסקה (3)(א)(4) יבוא:

(5) בסעיף 51ג(ב) בסימן ב'1, יראו כאילו במקום "סעיפים 2 ו-3 לחוק שחרור על תנאי ממאסר, התשס"א-2001" נאמר "סעיפים 509א ו-509ב בפרק שני שבחלק ח' לחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955."

תיקון סעיף 541 – הוראת שעה

23.   

בתקופה שמיום תחילתו של חוק זה עד תום התקופה האמורה בסעיף 1 רישה לחוק העונשין (תיקון מס' 133 – הוראת שעה), התשע"ח – 2018[9], יקראו את החוק העיקרי, כך שבסעיף 541 לחוק האמור, בפסקה (3)(א), אחרי פסקת משנה (5) יבוא:

(6)   בסעיף 51ג(ג) בסימן ב'1, הסיפה החל במילים "לכל עובד שירות" – לא תחול;

(7)    בסעיף 51י1(א) בסימן ב'1, פסקה (2) – לא תחול.

תיקון סעיף 548

24.   

בסעיף 548(8) לחוק העיקרי, במקום "הוועדה לעיון בעונש" יבוא "ועדת שחרורים צבאית או ועדת שחרורים צבאית מיוחדת".

תיקון חוק המידע הפלילי ותקנת השבים, התשע"ט-2019

25.   

בפרט 2(13) לתוספת הראשונה לחוק המידע הפלילי ותקנת השבים, התשע"ט-2019, במקום "והוועדה לעיון בעונש לפי סעיף 509 לאותו חוק" יבוא "ועדת שחרורים צבאית, רשות לשחרור על-תנאי וועדת שחרורים צבאית מיוחדת לפי הפרק השני בחלק ח' באותו חוק'".

תיקון חוק הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין, התשס"ו-2006

26.   

בחוק הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין, התשס"ו-2006 -

(א)

בסעיף 2 במקום "ועדה לעיון בעונש" יבוא "ועדת שחרורים צבאית, ורשות לשחרור על-תנאי".

(ב)

בסעיף 6(א)(4) במקום "ועדה לעיון בעונש - לגבי המתקת עונש או החלפתו לפי סעיף 510 לחוק השיפוט הצבאי של מי שנידון למאסר בפועל בבית דין צבאי" יבוא "ועדת שחרורים צבאית לגבי שחרור על-תנאי". 

תחילה ותחולה

27.   

(א)

תחילתם של סעיפים 18, 20, 21, 22(4), 24, 25 ו-26 של חוק זה, ב-1 בחודש שלאחר תום שישה חודשים מיום פרסומו (בחוק זה - יום התחילה).

(ב)

הוראות סעיף 23 של חוק זה יחולו גם על מי שלפני תחילתו של חוק זה בית דין צבאי קבע כי יישא את עונשו בעבודה צבאית לתקופה העולה על שישה חודשים, וביום תחילתו של חוק זה טרם סיים לשאת את עונשו בעבודה צבאית כאמור.

הוראות מיוחדות לתקופת הביניים

28.   

אסיר שנגזר עליו עונש מאסר על ידי בית דין צבאי, בתקופה שמיום פרסומו של חוק זה ועד היום שקדם ליום התחילה יישא, על אף הוראות פרק שני בחלק ח' לחוק העיקרי כנוסחו ערב יום תחילת החוק, לפחות שני שלישים מתקופת המאסר שעליו לשאת בטרם ניתן יהיה לשחררו לפי אותן הוראות.

הוראות מעבר

29.   

אסיר, שנגזר עליו עונש מאסר על ידי בית דין צבאי לפני פרסומו של חוק זה או שאחד מעונשי המאסר שנגזר על ידי בית דין צבאי, הנמנים עם תקופת מאסר, כהגדרתה בסעיף 509ח לחוק העיקרי, נגזר עליו לפני פרסומו של חוק זה, יחולו עליו הוראות חוק זה לעניין אותה תקופת מאסר בשינוי הזה: בסעיף 509א במקום "שני שלישים מתקופת המאסר" יבוא "מחצית מתקופת המאסר".