תיק הצעת חוק מסי:פ-0000-18 סימוכין: 803-99-2010-000000

תזכיר חוק

א.   שם החוק המוצע

חוק שחרור על-תנאי ממאסר (תיקון מסי ....) התשפ"ד-2024

ב.   מטרת החוק המוצע והצורך צו

בחוק שחרור על-תנאי ממאסר (תיקון מסי 17 - הוראת שעה) התשע"ח-2018 (להלן - החוק) הוקמה, במסגרת הוראת שעה לתקופה של שלוש שנים, היחידה לשחרור ממאסרים קצרים (להלן - היחידה). מדובר ביחידה מינהלית ייעודית אשר הוסמכה לבחון בקשות לשחרור על תנאי של אסירים הנושאים עונשי מאסר שבין שלושה חודשים לשנה ולקבל החלטות בבקשות אלה. סמכות זו הוקנתה ליחידה חלף הסמכות שהיתה נתונה קודם לכן לנציב בתי הסוהר לשחרר על תנאי ממאסר אסיר הנושא עונש מאסר לתקופה העולה על שלושה חודשים ואינה עולה על שישה חודשים, אשר עמד בתנאים שנקבעו לעניין זה בחוק שחרור על-תנאי ממאסר, התשס"א-2001 (להלן חוק שחרור על-תנאי ממאסר). נוסף על האסירים שלגביהם הסמכות היתה נתונה בידי הנציב, כאמור, הוסמכה היחידה לדון בבקשה לשחרור על תנאי ממאסר של אסיר הנושא עונש מאסר העולה על שישה חודשים ואינו עולה על שנה, ואשר קודם לכן בקשתו לשחרור על תנאי ממאסר התבררה בפני ועדת השחרורים. היחידה אינה מוסמכת לדון בעניינם של אסירים שנדרשת בעניינם חוות דעת מיוחדת לפי סעיפים 11- 12 לחוק שחרור על-תנאי ממאסר (קרי, אסירים הנושאים עונש מאסר בשל עבירת אלימות, עבירת מין או עבירת מין בתוך המשפחה, וכן אסירים הלוקים בנפשם) אשר נידונו לעונש מאסר העולה על שישה חודשים ואינו עולה על 12 חודשים. הסמכות לדון בעניינם של אסירים אלה נותרה בידי ועדת השחרורים מאחר שמדובר בתיקים מורכבים שבהם נדרש לקבל חוות דעת מגורמים מקצועיים ייחודיים ולקיים בחינה מקצועית מיוחדת בשאלת מסוכנותו של האסיר ועל כן יש חשיבות לקיומו של דיון בנוכחות האסיר ובא כוחו וכן ב"כ היועץ המשפטי לממשלה. בנוסף, היחידה אינה מוסמכת לדון בעניינו של קטין שנגזר עליו עונש מאסר העולה על שישה חודשים, והסמכות לדון בבקשה לשחרור על תנאי כאמור נותרה בידי ועדת השחרורים כגורם המתאים לדון בהיבטים הייחודיים לקטין ובאפשרויות שיקומו. זאת, בפרט בשים לב לשינויים שחלו בהליך זה בשנים האחרונות במסגרת תוכנית הרצה("פיילוט") בוועדות השחרורים לקטינים המתקיימות בכלא אופק, ואשר במסגרתה מושם דגש, בין היתר, על השתתפותו של האסיר בהליך ועל הדיאלוג המתקיים בינו ובין ועדת השחרורים, וכן מול שאר הגורמים השותפים להליך זה, כרכיב בעל חשיבות בשיקומו.

הצורך בהקמת מנגנון כאמור עלה לאחר שהתחוור כי המנגנונים הקיימים לשחרור על תנאי ממאסר של אסירים אינם נותנים מענה מיטבי ומותאם לאסירים השפוטים לעונשי מאסר לתקופות קצרות של עד שנת מאסר. כך, הניסיון המצטבר משנות פעילותן של ועדות השחרורים לימד כי התהליך הכרוך בקיום דיוני ועדות השחרורים לגבי אסירים אלה, אינו מאפשר היערכות לדיונים והשלמתם במועד רלוונטי לצורך שחרורם על תנאי של האסירים. בפרט, קושי זה עלה בקשר עם חוות הדעת המקצועיות השונות הדרושות לוועדות השחרורים, מספר הגורמים המקצועיים המעורבים בהבאת המידע בפני ועדת השחרורים והקושי לעמוד בלוחות הזמנים לכתיבת חוות דעת אלו, וכן הצורך בהתכנסות הוועדה, שדיוניה נערכים בהשתתפות הצדדים, ואשר לעתים קרובות מקיימת מספר דיונים בעניינו של כל אסיר. כל אלה יוצרים קושי משמעותי בניהולן היעיל של הוועדות וביכולתן להשלים במועד את הדיון בבקשות אסירים לשחרור על תנאי ממאסר, בפרט כאשר מדובר באסירים שנגזרו עליהם תקופות מאסר קצרות, אשר לעתים מקוזזות מתקופת המעצר ובכך מקשות עוד יותר על השלמת התהליך מבעוד מועד.

הניסיון העלה כי גם הליך השחרור על תנאי על ידי נציב בתי הסוהר בעניינם של אסירים שנשפטו לתקופות מאסר העולות על שלושה חודשים ואינן עולות על שישה חודשים, היה כרוך בקשיים שונים. כך, בין היתר, העובדה שנציב בתי הסוהר עצמו נדרש להכריע בבקשות פרטניות לשחרור על תנאי של אסירים כאמור לצד יתר משימותיו כראש הארגון, הנושא באחריות לכלל הפעילות בשירות בתי הסוהר, ולא ועדה מקצועית ייעודית, בדומה לוועדת השחרורים, היוותה הסדר בלתי יעיל.

כדי לספק מענה לקשיים אלה גובש מנגנון ייחודי ומותאם לאסירים שנשפטו לתקופות מאסר קצרות, באופן שיאפשר בחינה במועד של בקשות לשחרור על תנאי של אסירים כאמור, בשים לב למאפייניה של אוכלוסייה זו ולאופי ההליך המתאים בעניינם, ותוך הקלת העומס המוטל על ועדות השחרורים. במסגרת זו הוקמה יחידה מינהלית ייעודית בשירות בתי הסוהר אשר הוסמכה לבחון בקשות לשחרור על תנאי ממאסר של אסירים שנשפטו לתקופת מאסר שמעל שלושה חודשים ועד שנה, כאמור. היחידה הוסמכה, ככלל, לקבל החלטתה בהליך מינהלי, על יסוד בקשה בכתב של האסיר ועל בסיס מסמכים שיונחו בפניה, בלא שיתקיים בפניה דיון בנוכחות האסיר, בא כוחו או בא כוח היועץ המשפטי לממשלה, בשונה מההליך המתקיים בפני ועדות השחרורים. מתכונת זו משקפת איזון מתאים בין הצורך בקיום דיונים יעילים, בלוח זמנים התואם את משך המאסרים ומועדי השחרור, מצד אחד, ואת הצורך להבטיח כי מתקיימת בחינה מקצועית ומופעל שיקול דעת כנדרש, בגיבוש ההחלטה האם האסיר ראוי לשחרור והאם שחרורו אינו מסכן את שלום הציבור, בהתאם לדרישות חוק שחרור על-תנאי ממאסר, מצד שני. כדי לשמור על איזון זה לא הוחלה סמכות היחידה, כאמור, על אסירים המרצים עונשי מאסר בשל עבירות מין, אלימות במשפחה, או אסירים הסובלים מהפרעה נפשית, כלשון החוק - אשר לגביהם נדרשות חוות דעת מקצועיות מיוחדות, ואשר יש מקום לקיים לגביהם דיון במעמד הצדדים בפני ועדות השחרורים. בדומה, כפי שצוין, לא הוחלה סמכות היחידה על אסיר קטין הנושא עונש מאסר העולה על שישה חודשים, בשים לב לחשיבות שיש במקרים אלה לדיון במעמד הצדדים להליך השיקום של האסיר הקטין ולמחויבותו אליו.

תקופת הוראת השעה הוארכה בשנתיים נוספות בחוק שחרור על-תנאי ממאסר (תיקון מס׳ 17 - הוראת שעה) (תיקון), התשפ"ב-2021. זאת, לאחר שנמצא כי בתקופת הוראת השעה נראה היה כי עבודת היחידה אכן הביאה לייעול בקבלת ההחלטות בעניין שחרורם על תנאי של האסירים שעניינם מובא בפניה, וכי עבודתה מסייעת באופן משמעותי לעמידה בלוחות הזמנים הנדרשים לשם קבלת החלטה בעניינם. יחד עם זאת, בתקופה זו הושפעה עבודת היחידה וכן היקף האסירים שעניינם הובא לדיון בפניה מאירועים הנובעים מההתמודדות עם נגיף הקורונה. כן הושפעה עבודת היחידה מהוראת השעה שחלה בתקופה זו אשר הרחיבה באופן ניכר את תקופות השחרור המינהלי לפי סעיף 68ג לפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל"ב-1971(ואשר הוארכה מאז, בשינויים מסויימים). לכן, היה קושי להסתמך באופן מלא על הנתונים מתקופת פעילותה של היחידה ולקבל באותו מועד החלטה באשר להסדר הקבע שיש להחיל בעניין זה.

תקופת הוראת השעה הוארכה בשנית לתקופה של שנה וחודשיים, במסגרת חוק שחרור על תנאי ממאסר (תיקון מס׳ 17- הוראת שעה)(תיקון מס׳ 3) התשפ"ד-2023. ההחלטה על הארכת הוראת השעה נועדה לאפשר למדינה שהות נוספת לשם בחינת הצעה שהועלתה באשר לשינוי היקף סמכויותיה של היחידה, על דרך של הרחבת אוכלוסיית האסירים שהיא דנה בעניינם.

בתקופת הוראת השעה נבחנה האפשרות להרחיב את סמכות היחידה בהתאם להצעה האמורה. הבחינה העלתה כי אין מקום להרחבת סמכות היחידה, שכן מודל הפעולה הייחודי לפיו פועלת היחידה והאיזונים שעליהם הוא מבוסס מותאמים למסגרת הדיון בעניינם של אסירים השפוטים לתקופות מאסר קצרות, אך מעוררים קשיים שונים - מהותיים, מוסדיים ודיוניים - כאשר מבקשים להחילם גם ביחס לאוכלוסיית אסירים השפוטים לתקופות מאסר ממושכות יותר, לגביהם התמונה היא מורכבת יותר, ומכלול האיזונים והשיקולים משתנה. יתר על כן, בשל הקשיים האמורים אפשר שהרחבת סמכות היחידה לאסירים שנדונו לתקופות מאסר ממושכות יותר

2                                                                     תיק הצעת חוק מס׳:פ-0000-18

סימוכין: 803-99-2010-000000

עלולה אף להביא לאי-מיצוי פוטנציאל השחרור של אסירים הנמנים על קבוצה זו. נמצא אפוא כי אין הצדקה להרחבת סמכויות היחידה.

הנתונים שנאספו מתקופת פעילותה של היחידה עד היום, מצביעים על כך שאכן הקמת היחידה הביאה לייעול בקבלת ההחלטות בבקשותיהם של אסירים שנידונו לתקופות מאסר שאינן עולות על שנה. כך, למשל, הנתונים מצביעים על עליה ניכרת בשיעור האסירים שנדונו לעונשי מאסר שמעל 3 חודשים ועד שישה חודשים, ושוחררו על-תנאי ממאסר בהשוואה לנתוני השחרור של אוכלוסיה זו בשנים שקדמו להקמת היחידה. עוד נראה כי עבודת היחידה, במתווה שנקבע בהוראת השעה, תורמת לשיפור ניכר במתן ההחלטות בלוחות הזמנים הנדרשים. ראוי לציין כי חלק ניכר של המשוחררים על ידי היחידה לשחרור ממאסרים קצרים משתחררים על תנאי תחת תוכניות שיקום, רובם בהתאם להמלצות הרשות לשיקום האסיר, אשר פיתחה לצורך כך תוכניות שיקום קצרות מועד שיתאימו לתקופות שחרור קצרות.

יצוין כי נראה שעדיין, ככל שמדובר באסירים שנדונו לתקופות מאסר קצרות במיוחד קיים קושי אינהרנטי בקיום דיון במועד בעניינם, הן בשל כך שדינם נגזר לא אחת במועד קרוב ביותר למועד בו אמור להתקיים דיון בעניינם ביחידה, הן בשל כך שבתוך פרק זמן קצר זה נדרשות המערכות השונות לגבש את חוות דעתן בעניינו של האסיר על מנת לאפשר ליחידה לקבל החלטה על יסוד התשתית העובדתית הנדרשת בהתאם להוראות החוק.

לאור האמור, ומשנראה כי הוראת השעה משיגה את מטרותיה, מוצע לקבוע את הוראת השעה כהסדר של קבע.

ג.    עיקרי החוק המוצע

עיקר 1 : הוראת השעה שנקבעה בחוק שחרור על-תנאי ממאסר (תיקון מס׳ 17 - הוראת שעה) התשע"ח-2018 תיקבע כהסדר של קבע בחוק שחרור על-תנאי ממאסר התשס"א-2001.

ד.    השפעת החוק המוצע על החוק הקיים החוק יתוקן בהתאם למוצע.

ה.   השפעת החוק המוצע על תקציצ המדינה, על תקנים צמשרדי הממשלה ועל ההיצט המינהלי

אין השפעה.

ו.    נוסח החוק המוצע:

להלן נוסח החוק המוצע:

תזכיר חוק מטעם משרד המשפטים:

תזכיר חוק שחרור על-תנאי ממאסר (תיקון מס׳.../ התשפ"ד-2024

דברי הסבר

בחוק שחרור על-תנאי ממאסר (תיקון מס׳ 17 - הוראת שעה), התשע"ח-2018 (להלן - החוק) הוקמה, במסגרת הוראת שעה לתקופה של שלוש שנים, היחידה לשחרור ממאסרים קצרים (להלן - היחידה). מדובר ביחידה מינהלית ייעודית אשר הוסמכה לבחון בקשות לשחרור על תנאי של אסירים הנושאים עונשי מאסר שבין שלושה חודשים לשנה ולקבל החלטות בבקשות אלה. סמכות זו הוקנתה ליחידה חלף הסמכות שהיתה נתונה קודם לכן לנציב בתי הסוהר לשחרר על תנאי ממאסר אסיר הנושא עונש מאסר לתקופה העולה על שלושה חודשים ואינה עולה על שישה חודשים, אשר עמד בתנאים שנקבעו לעניין זה בחוק שחרור על-תנאי ממאסר, התשס"א-2001 (להלן - חוק שחרור על-תנאי ממאסר). נוסף על האסירים שלגביהם הסמכות היתה נתונה בידי הנציב, כאמור, הוסמכה היחידה לדון בבקשה לשחרור על תנאי ממאסר של אסיר הנושא עונש מאסר העולה על שישה חודשים ואינו עולה על שנה, ואשר קודם לכן בקשתו לשחרור על תנאי ממאסר התבררה בפני ועדת השחרורים. היחידה אינה מוסמכת לדון בעניינם של אסירים שנדרשת בעניינם חוות דעת מיוחדת לפי סעיפים 11 - 12 לחוק שחרור על תנאי ממאסר (קרי, אסירים הנושאים עונש מאסר בשל עבירת אלימות, עבירת מין או עבירת מין בתוך המשפחה, וכן אסירים הלוקים בנפשם) אשר נידונו לעונש מאסר העולה על שישה חודשים ואינו עולה על 12 חודשים. הסמכות לדון בעניינם של אסירים אלה נותרה בידי ועדת השחרורים מאחר שמדובר בתיקים מורכבים שבהם נדרש לקבל חוות דעת מגורמים מקצועיים ייחודיים ולקיים בחינה מקצועית מיוחדת בשאלת מסוכנותו של האסיר ועל כן יש חשיבות לקיומו של דיון בנוכחות האסיר ובא כוחו וכן ב"כ היועץ המשפטי לממשלה. בנוסף, היחידה אינה מוסמכת לדון בעניינו של קטין שנגזר עליו עונש מאסר העולה על שישה חודשים, והסמכות לדון בבקשה לשחרור על תנאי כאמור נותרה בידי ועדת השחרורים כגורם המתאים לדון בהיבטים הייחודיים לקטין ובאפשרויות שיקומו.

הצורך בהקמת מנגנון כאמור עלה לאחר שהתחוור כי המנגנונים הקיימים לשחרור על תנאי ממאסר של אסירים אינם נותנים מענה מיטבי ומותאם לאסירים השפוטים לעונשי מאסר לתקופות קצרות של עד שנת מאסר. כך, הניסיון המצטבר משנות פעילותן של ועדות השחרורים לימד כי התהליך הכרוך בקיום דיוני ועדות השחרורים לגבי אסירים אלה, אינו מאפשר היערכות לדיונים והשלמתם במועד רלוונטי לצורך שחרורם על תנאי של האסירים. בפרט, קושי זה עלה בקשר עם חוות הדעת המקצועיות השונות הדרושות לוועדות השחרורים, מספר הגורמים המקצועיים המעורבים בהבאת המידע בפני ועדת השחרורים והקושי לעמוד בלוחות הזמנים לכתיבת חוות דעת אלו, וכן הצורך בהתכנסות הוועדה, שדיוניה נערכים בהשתתפות הצדדים, ואשר לעתים קרובות מקיימת מספר דיונים בעניינו של כל אסיר. כל אלה יוצרים קושי משמעותי בניהולן היעיל של הוועדות וביכולתן להשלים במועד את הדיון בבקשות אסירים לשחרור על תנאי ממאסר, בפרט כאשר מדובר באסירים שנגזרו עליהם תקופות מאסר קצרות, אשר לעתים מקוזזות מתקופת המעצר ובכך מקשות עוד יותר על השלמת התהליך מבעוד מועד.

הניסיון העלה כי גם הליך השחרור על תנאי על ידי נציב בתי הסוהר בעניינם של אסירים שנשפטו לתקופות מאסר העולות על שלושה חודשים ואינן עולות על שישה חודשים, היה כרוך בקשיים שונים. כך, בין היתר, העובדה שנציב בתי הסוהר עצמו נדרש להכריע בבקשות פרטניות לשחרור על תנאי של אסירים כאמור לצד יתר משימותיו כראש הארגון, הנושא באחריות לכלל הפעילות בשירות בתי הסוהר, ולא ועדה מקצועית ייעודית, בדומה לוועדת השחרורים, היוותה הסדר בלתי יעיל.

כדי לספק מענה לקשיים אלה גובש מנגנון ייחודי ומותאם לאסירים שנשפטו לתקופות מאסר קצרות, באופן שיאפשר בחינה במועד של בקשות לשחרור על תנאי של אסירים כאמור, בשים לב למאפייניה של אוכלוסיה זו ולאופי ההליך המתאים בעניינם, תוך הקלת העומס המוטל על ועדות השחרורים. במסגרת זו הוקמה יחידה מינהלית ייעודית בשירות בתי הסוהר אשר הוסמכה לבחון בקשות לשחרור על תנאי ממאסר של אסירים שנשפטו לתקופת מאסר שמעל שלושה חודשים ועד שנה, כאמור. היחידה הוסמכה, ככלל, לקבל החלטתה בהליך מינהלי, על יסוד בקשה בכתב של האסיר ועל בסיס מסמכים שיונחו בפניה, בלא שיתקיים בפניה דיון בנוכחות האסיר, בא כוחו או בא כוח היועץ המשפטי לממשלה, בשונה מההליך המתקיים בפני ועדות השחרורים. מתכונת זו משקפת איזון מתאים בין הצורך בקיום דיונים יעילים, בלוח זמנים התואם את משך המאסרים ומועדי השחרור, מצד אחד, ואת הצורך להבטיח כי מתקיימת בחינה מקצועית ומופעל שיקול דעת כנדרש, בגיבוש ההחלטה האם האסיר ראוי לשחרור והאם שחרורו אינו מסכן את שלום הציבור, בהתאם לדרישות חוק שחרור על תנאי ממאסר, מצד שני. כדי לשמור על איזון זה לא הוחלה סמכות היחידה, כאמור, על אסירים המרצים עונשי מאסר העולים על שישה חודשים בשל עבירות מין, אלימות במשפחה, או אסירים הסובלים מהפרעה נפשית, כלשון החוק אשר לגביהם נדרשות חוות דעת מקצועיות מיוחדות, ואשר יש מקום לקיים לגביהם דיון במעמד הצדדים בפני ועדות השחרורים. בדומה, כפי שצוין, לא הוחלה סמכות היחידה על אסיר קטין הנושא עונש מאסר העולה על שישה חודשים, בשים לב לחשיבות שיש במקרים אלה לדיון במעמד הצדדים להליך השיקום של האסיר הקטין ולמחויבותו אליו.

תקופת הוראת השעה הוארכה בשנתיים נוספות בחוק שחרור על-תנאי ממאסר (תיקון מסי 17 - הוראת שעה) (תיקון), התשפ"ב-2021. זאת, שכן על אף שנראה היה כי עבודת היחידה אכן הביאה לייעול בקבלת ההחלטות בעניין שחרורם על תנאי של האסירים שעניינם מובא בפניה, הרי שבתקופה זו הושפעה עבודת היחידה, וכן היקף האסירים שעניינם הובא לדיון בפניה, מאירועים הנובעים מההתמודדות עם נגיף הקורונה. כן הושפעה עבודת היחידה מהוראת השעה שחלה בתקופה זו אשר הרחיבה באופן ניכר את תקופות השחרור המנהלי לפי סעיף 68ג לפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל"ב-1971 (ואשר הוארכה מאז, בשינויים מסוימים). לכן, היה קושי להסתמך באופן מלא על הנתונים מתקופת פעילותה של היחידה ולקבל באותו מועד החלטה באשר להסדר הקבע שיש להחיל בעניין זה.

תקופת הוראת השעה הוארכה בשנית לתקופה של שנה וחודשיים, במסגרת חוק שחרור על תנאי ממאסר (תיקון מסי 17- הוראת שעה)(תיקון מסי 3) התשפ"ד-2023. ההחלטה על הארכת הוראת השעה נועדה לאפשר למדינה שהות נוספת לשם בחינת הצעה שהועלתה באשר לשינוי היקף סמכויותיה של היחידה, על דרך של הרחבת אוכלוסיית האסירים שהיא דנה בעניינם. בחינת ההצעה העלתה כי אין מקום להרחבת סמכות היחידה, שכן מודל הפעולה הייחודי לפיו פועלת היחידה והאיזונים שעליהם הוא מבוסס מותאמים למסגרת הדיון בעניינם של אסירים השפוטים לתקופות מאסר קצרות, אך מעוררים קשיים שונים - מהותיים, מוסדיים ודיוניים - כאשר מבקשים להחילם גם ביחס לאסירים השפוטים לתקופות מאסר ממושכות יותר, לגביהם התמונה היא מורכבת יותר, ומכלול האיזונים והשיקולים משתנה. יתר על כן, בשל הקשיים האמורים אפשר שהרחבת סמכות היחידה לאסירים שנדונו לתקופות מאסר ממושכות יותר אף תביא לאי-מיצוי פוטנציאל השחרור של אסירים הנמנים על קבוצה זו. נמצא אפוא כי אין הצדקה להרחבת סמכויות היחידה.

הנתונים שנאספו מתקופת פעילותה של היחידה עד היום, מצביעים על כך שאכן הקמת היחידה הביאה לייעול בקבלת ההחלטות בעניינם של אסירים שנידונו לתקופות מאסר שאינן עולות על שנה. כך, למשל, הנתונים מצביעים על עליה ניכרת בשיעור האסירים שנדונו לעונשי מאסר שמעל 3 חודשים ועד שישה חודשים, ושוחררו על תנאי ממאסר בהשוואה לנתוני השחרור של אוכלוסיה זו בשנים שקדמו להקמת היחידה. עוד נראה כי עבודת היחידה, במתווה שנקבע בהוראת השעה, תורמת לשיפור ניכר במתן ההחלטות בלוחות הזמנים הנדרשים. ראוי לציין כי חלק ניכר של המשוחררים על ידי היחידה לשחרור ממאסרים קצרים משתחררים על תנאי תחת תוכניות שיקום, רובם בהתאם להמלצות הרשות לשיקום האסיר, אשר פיתחה לצורך כך תוכניות שיקום קצרות מועד שיתאימו לתקופות שחרור קצרות. לאור האמור, ומשנראה כי הוראת השעה משיגה את מטרותיה, מוצע לקבוע את הוראת השעה כהסדר של קבע.

לסעיפים 1(1), (3) - (10): מוצע להכניס תיקונים טכניים בסעיפים אלה כך שיימחקו הביטויים הנובעים מכך שההסדר בחוק נקבע בהוראת שעה ולהתאימו לנוסח של תיקון קבוע. לסעיף 1(2): מוצע למחוק את סעיף 1 לחוק, הקובע את תקופת הוראת השעה. לסעיף 1(11): מוצע למחוק את הסעיפים 22 עד 24 להוראת השעה -

בסעיף 22 להוראת השעה נקבע תיקון עקיף לחוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, התשמ"א-1981 (להלן - חוק המרשם הפלילי), במסגרת הוראת שעה, ולפיו הוספה לתוספת הראשונה לחוק זה, הפורטת את רשימת הגורמים שהמשטרה יכולה למסור להם מידע מהמרשם הפלילי, וועדת השחרורים בכללם, גם את היחידה לשחרור ממאסרים קצרים. במסגרת חקיקת חוק המידע הפלילי ותקנת השבים, תשע"ט-2019 בוטל חוק המרשם הפלילי. סעיף 2(10) לתוספת הראשונה לחוק זה מונה את היחידה לשחרור ממאסרים קצרים, כמו גם את ועדת השחרורים, בין הגופים הקשורים להליך הפלילי הרשאים לקבל מידע מהמרשם הפלילי עד תום תקופת המחיקה. בשים לב לקיומו של הסדר זה, מוצע לבטל את סעיף 22 לחוק.

סעיף 23 להוראת השעה קובע חובת דיווח שנתית של השר לביטחון הפנים לוועדת חוקה וחוק ומשפט של הכנסת על אופן פעילות היחידה. חובת הדיווח נקבעה על מנת לאפשר לכנסת להתרשם מפעילות היחידה בתקופת הוראת השעה. משמוצע עתה לקבוע את ההסדר מכוחו פועלת היחידה לשחרור ממאסרים קצרים כהסדר של קבע לצד פעילותה של ועדת השחרורים, אין עוד הצדקה לקיומה של חובת הדיווח הייעודית לגביה. בסעיף 24 לחוק נקבעה הוראת תחולה. מכיוון שמוצע לקבוע את ההסדר שנקבע בחוק בהוראת שעה, וחל כיום, כהסדר קבוע, הרי שלא נדרשת הוראת התחולה ומוצע לבטלה.