טיוטת תקנות

א. שם התקנות המוצעות

תקנות שירותי הדת היהודיים (אמות מידה לחלוקת סכומי רזרבה) התשפ"ד - 2024

ב. מטרת התקנות המוצעות והצורך בהן

בהתאם להוראות סעיף 11א1 לחוק שירותי הדת היהודיים [נוסח משולב] התשל"א -1971 (להלן: החוק), מתוך סכום ההשתתפות הרגיל של הממשלה בכל שנת כספים יופרש סכום של 5% אשר ישמש רזרבה לכיסוי הוצאות כמפורט בסעיף 11ג1, אף אם נקבע לפי סעיף 11ב סכום ההשתתפות המיוחד של הממשלה. השר רשאי לקבוע בצו כי בשנת כספים מסוימת לא יופרש סכום כאמור או שיופרש סכום בשיעור נמוך יותר.

בהתאם להוראות סעיף 11ג1(א) לחוק, סכום הרזרבה ישמש לכיסוי הוצאות נדרשות של המועצות אשר לא ניתן היה לצפות אותן מראש בתחילת שנת הכספים, ובלבד שההוצאות לא נובעות מהתנהלות תקציבית לא תקינה של המועצות, ויחולק בין המועצות במהלך שלושת החודשים הקלנדריים האחרונים של שנת הכספים בהתאם לאמות מידה שיקבע השר.

לאור הוראות החוק המפורטות לעיל, נדרש המשרד לשירותי דת לגבש אמות מידה לחלוקת סכום הרזרבה. בהתאם גובש נוסח מוצע של תקנות המגדירות את אמות המידה לחלוקת הכספים במסגרת זו.

ג. להלן נוסח טיוטת התקנות המוצעות:

טיוטת תקנות מטעם המשרד לשירותי דת

טיוטת תקנות שירותי הדת היהודיים (אמות מידה לחלוקת סכומי רזרבה) התשפ"ד - 2024

		בתוקף סמכותי לפי סעיף 11ג1(א) לחוק שירותי הדת היהודיים [נוסח משולב], תשל"א – 1971, אני מתקין תקנות אלה:

אמות מידה	1.	מועצה דתית תהא זכאית לתקצוב לפי תקנות אלה, לכיסוי הוצאות נדרשות של המועצה אשר לא ניתן היה לצפות אותן מראש בתחילת שנת הכספים, ושאינן נובעות מהתנהלות תקציבית לא תקינה של המועצה, בתנאי שבקשתה נוגעת להוצאה, אחת או יותר, שהיא אחת מההוצאות המפורטות להלן.
		(א) הוצאות בגין סכום שנפסק בפסק דין;
		(ב) עלויות הפרשת עובדים במקרים של פרישה שלא תוכננה מראש;
		(ג) הוצאות בגין תשלומי הפרשי שכר, לרבות הפרשים הנובעים מהסכמים קיבוציים;
		(ד) בקשה לכיסוי גירעון תקציבי שנגרם מכך שתקציב המועצות הדתיות פורסם ברשומות במועד מאוחר, רק במחצית השניה של שנת הכספים, באופן שלא מאפשר למועצה הדתית לסיים את שנת הכספים באיזון תקציבי;
		(ה) הוצאה מהותית חד פעמית שהייתה לה השפעה על תקציב המועצה הדתית.
סייגים	2.	ההוצאות הבאות לא ייכנסו לגדר סוגי ההוצאות המפורטות בתקנה 1:
		(א) בקשה לשיפוי הנובעת מאי העברת מלוא סכום השתתפותה של הרשות המקומית;
		(ב) הוצאה הנובעת מחריגה מהתקציב המאושר של המועצה הדתית בסעיפי הוצאות שאינן קשיחות, כגון תקצוב פעילויות של תרבות תורנית ותמיכות שחולקו על ידי המועצה הדתית;
		(ג) הוצאה שלא שולמה בשנת הכספים בגינה מוגשת הבקשה;
		(ד) הוצאה שהייתה ידועה למועצה הדתית טרם אישור התקציב השנתי הסופי, ולא קיבלה ביטוי בהצעת התקציב.
אופן חלוקת התקציב	3.	(א) גובה התקציב לכל בקשה יהא בהתאם לסכום שיאושר על ידי הועדה לקביעת הזכאות;
		(ב) אם הסכום הכולל של הבקשות שאושרו גבוה מהתקציב העומד לחלוקה במסגרת תקנות אלו, ייערך קיזוז בשיעור אחיד באופן יחסי לסכומים שאושרו.
הרכב הוועדה לקביעת הזכאות	4.	(א) השר ימנה את חברי הוועדה; הוועדה תמנה חמישה חברים ואלה הם:
			(1) המנהל הכללי של המשרד לשירותי דת או נציגו והוא יהיה יושב הראש;
			(2) היועץ המשפטי או נציגו;
			(3) חשב המשרד או נציגו;
			(4) שני עובדים בכירים מקרב עובדי המשרד לשירותי דת בדרגת מנהל אגף ומעלה;
		(ב) המניין החוקי בישיבות הוועדה הוא רוב חבריה ובהם יושב ראש הוועדה ובלבד שהיועץ המשפטי של המשרד או נציגו וכן חשב המשרד או נציגו נכחו בישיבה;
דיווח	5.	לצורך קבלת התקצוב יעבירו המועצות הדתיות למשרד לשירותי דת דיווחים ומסמכים אודות הבקשות, בהתאם להוראות המשרד, ובכלל זה דוח תקציב מול ביצוע וחוות דעת רו"ח מבקר של המועצה הדתית.
תחולה	6.	תחילתן של תקנות אלה ביום פרסומן.

___ ב________ התש_______ (___ ב________ ____20)

(חמ _____-3)

מיכאל מלכיאלי

השר לשירותי דת

דברי הסבר

בהתאם להוראות סעיף 11א1 לחוק שירותי הדת היהודיים [נוסח משולב] התשל"א -1971 (להלן: החוק), מתוך סכום ההשתתפות הרגיל של הממשלה בכל שנת כספים יופרש סכום של 5% אשר ישמש רזרבה לכיסוי הוצאות כמפורט בסעיף 11ג1, אף אם נקבע לפי סעיף 11ב סכום ההשתתפות המיוחד של הממשלה; השר רשאי לקבוע בצו כי בשנת כספים מסוימת לא יופרש סכום כאמור או שיופרש סכום בשיעור נמוך יותר.

כמפורט לעיל, במסגרת סעיף 11ג1(א) לחוק נקבעו שני עקרונות מנחים - שההוצאות שעבורן תשולם הרזרבה יהיו כאלו שלא ניתן היה לצפותן מראש, ושלא ישולמו הוצאות שנבעו מהתנהלות תקציבית לא תקינה של המועצות (סעיף 1 לתקנות). מעבר לעקרונות אלו קובעות התקנות את אמות המידה לפיהן ייבחנו הבקשות שיוגשו על ידי המועצות הדתיות - ההוצאות בגינן תהיה מועצה דתית זכאית לתקצוב והוצאות שלא ניתן יהיה לאשר במסגרת זו. כך קובעות התקנות המוצעות כי ניתן יהיה להגיש בקשה לתקצוב עבור סכום שנפסק בפסק דין, עלויות הפרשת עובדים במקרים של פרישה שלא תוכננה מראש, והפרשי שכר, לרבות הפרשים הנובעים מהסכמים קיבוציים. עוד ניתן יהיה להגיש בקשות לכיסוי גירעון תקציבי שנגרם מכך שתקציב המועצות הדתיות פורסם ברשומות רק במחצית השנייה של שנת הכספים באופן שלא מאפשר למועצה הדתית לסיים את שנת הכספים באיזון תקציבי. לעניין זה יובהר כי כל עוד לא אושר התקציב השנתי של מועצה דתית, רשאית המועצה להוציא כל חודש סכום השווה לחלק ה-12 מהתקציב השנתי בשנת הכספים הקודמת, בתוספת הצמדה למדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (סעיף 11ט לחוק). הסעיף נועד לסייע למצב שבו מועצה דתית התנהלה על פי דין, סכומי ההשתתפות פורסמו ברשומות בשלב מאוחר של השנה והצביעו על ירידה משמעותית בתקציב המועצה הדתית ביחס לשנת הכספים הקודמת, ובשל לוחות הזמנים המועצה הדתית לא תוכל לסיים את שנת הכספים באיזון תקציבי.

נוסף על האמור קובעות התקנות המוצעות כי יאושרו הוצאות מהותיות חד פעמיות שהייתה להן השפעה על תקציב המועצה הדתית. לענין זה יובהר כי מדובר על הוצאה כספית משמעותית, שיש לה השפעה ניכרת על מצב המועצה הדתית או על תוצאות פעולותיה, בשל סכום ההוצאה, בשל ההשלכות על פעילות המועצה וכיוצ"ב.

התקנות המוצעות מתייחסות גם להוצאות שלא יאושרו במסגרת זו: בקשה לשיפוי הנובעת מאי העברת מלוא סכום השתתפותה של הרשות המקומית – שכן החוק מתייחס למצבים מסוג זה במסגרת סעיף 11ח; הוצאה הנובעת מחריגה מתקציב מאושר בסעיפי הוצאות שאינן קשיחות כגון תקצוב פעילויות של תרבות תורנית ותמיכות שחולקו על ידי המועצה הדתית, שכן מצב שבו מועצה דתית חרגה במהלך השנה מתקציבה המאושר בסעיפים שאינם הוצאות קשיחות, אינה מצדיקה קבלת סיוע במסגרת סכומי הרזרבה; הוצאה שלא הוצאה בשנת הכספים בגינה מוגשות הבקשות (שכן המענה במסגרת רזרבת השר מיועד רק להוצאות שהוצאו באותה שנת כספים), והוצאה שהייתה ידועה למועצה הדתית טרם אישור התקציב השנתי, אך לא קיבלה ביטוי בהצעת התקציב.

עוד מתייחסות התקנות לפרטים נוספים נדרשים, בכלל זה אופן חלוקת התקציב, הרכב הוועדה לקביעת הזכאות וחובות דיווח והגשת מסמכים.