טיוטת תקנות

 

א. שם התקנות המוצעות

תקנות לעידוד מחקר, פיתוח וחדשנות טכנולוגית בתעשייה (מתן העדפה אזורית) (תיקון מס' 3), התשפ"ד–2024 (להלן: "תקנות ההעדפה האזורית").

 

ב. מטרת התקנות המוצעות והצורך בהן [למילוי רק בעת הפצה להערות הציבור]

1.  הרשות הלאומית לחדשנות טכנולוגית (להלן: "רשות החדשנות" או "הרשות") הינה תאגיד סטטוטורי, אשר הוקם מכוח תיקון מס' 7 לחוק לעידוד מחקר, פיתוח וחדשנות טכנולוגית בתעשייה, תשמ"ד-1984 (להלן: "חוק החדשנות"). רשות החדשנות הינה הגוף במדינת ישראל שתפקידו לפעול, במישרין או בעקיפין, לעידוד, לקידום, לתמיכה ולסיוע לחדשנות הטכנולוגית בתעשייה בישראל, לצורך הגברת קצב צמיחת החדשנות הטכנולוגית בתעשייה, הגדלת שיעור המועסקים בתחומי החדשנות הטכנולוגית, הגדלת הפריון בענפי התעשייה המסורתית באמצעות חדשנות טכנולוגית ועוד.

2.  בהתאם לסעיף 15לו(ג) לחוק החדשנות, במסלולי הטבות של רשות החדשנות, שביחס אליהם סברה מועצת רשות החדשנות (להלן: "מועצת הרשות" או "המועצה") כי נדרש לתת העדפה אזורית, תינתן ההעדפה באזורי הפיתוח שנקבעו לפי סעיף 40ד לחוק לעידוד השקעות הון, התשי"ט-1959 (להלן: "החוק לעידוד השקעות הון"), באזורי פיתוח א ו-ב או אחד מהם, ואולם רשאים שר האוצר ושרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה, לאחר שהונחה לפניהם חוות דעת של המועצה בנושא, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, לקבוע אזורי עדיפות אחרים לעניין אותו מסלול הטבה או כמה מסלולי הטבות.

3.   

מועצת רשות החדשנות קיבלה את עמדת רשות החדשנות, אשר לפיה יש לתת העדפה אזורית לאזורי עימות בדרום ובצפון המדינה וכן בעיר ירושלים, הכל כמפורט בדברי ההסבר לתקנות המוצעות – פרק ג' להלן.

4.  שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה ושר האוצר אימצו את חוות הדעת של מועצת הרשות, אשר לפיה יש לתת העדפה אזורית כמפורט לעיל.

5.  לצורך כך, ובהתאם למפורט לעיל, מבוקש לתקן את התקנות, בנוסח המוצע להלן.

ג. להלן נוסח טיוטת התקנות המוצעות:

טיוטת תקנות מטעם משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה ומשרד האוצר:

טיוטת תקנות לעידוד מחקר, פיתוח וחדשנות טכנולוגית בתעשייה (מתן העדפה אזורית) (תיקון מס' 3), התשפ"ד-2024

 

___ ב________ התשפ"ד

(___ ב_______ 2024)

(חמ __________)

 

__________________[חתימה]        __________________[חתימה]

     גילה גמליאל                                        בצלאל סמוטריץ'

שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה                            שר האוצר

 

 

דברי הסבר

 

1.  הרשות הלאומית לחדשנות טכנולוגית (להלן: "רשות החדשנות" או "הרשות") הינה תאגיד סטטוטורי, אשר הוקם מכוח תיקון מס' 7 לחוק לעידוד מחקר, פיתוח וחדשנות טכנולוגית בתעשייה, תשמ"ד-1984 (להלן: "חוק החדשנות"). רשות החדשנות הינה הגוף במדינת ישראל שתפקידו לפעול, במישרין או בעקיפין, לעידוד, לקידום, לתמיכה ולסיוע לחדשנות הטכנולוגית בתעשייה בישראל, ובכלל זה לצורך הגברת קצב צמיחת החדשנות הטכנולוגית בתעשייה, הגדלת שיעור המועסקים בתחומי החדשנות הטכנולוגית, הגדלת הפריון בענפי התעשייה המסורתית באמצעות חדשנות טכנולוגית ועוד.

2.  סעיף 15לו(ג) לחוק החדשנות, קובע, כי במסלולי הטבות של רשות החדשנות שבהם סברה מועצת רשות החדשנות (להלן: "מועצת הרשות" או "המועצה") כי נדרש לתת העדפה אזורית, תינתן ההעדפה באזורי הפיתוח שנקבעו לפי סעיף 40ד לחוק לעידוד השקעות הון, התשי"ט-1959 (להלן: "החוק לעידוד השקעות הון"), באזורי פיתוח א ו-ב או אחד מהם, ואולם רשאים שר האוצר ושרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה, לאחר שהונחה לפניהם חוות דעת של המועצה בנושא, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, לקבוע אזורי עדיפות אחרים לעניין אותו מסלול הטבה או כמה מסלולי הטבות.

3.  מועצת רשות החדשנות קיבלה את עמדת רשות החדשנות, אשר לפיה יש לתת העדפה אזורית במסגרת מסלולי ההטבות המפורטים להלן, מהנימוקים כדלקמן:

3.1 העדפה אזורית לשדרות וליישוביי עוטף עזה במסגרת מסלול הטבה מס' 7 של רשות החדשנות - קרן ההזנק (להלן: "מסלול הטבה מס' 7" או "מסלול 7"):

3.1.1  החל משנת 2015, בהתאם לתקנה 2 לתקנות לעידוד מחקר ופיתוח בתעשיה (כללים בדבר תוספת לשיעורי מענק באזורי עדיפות), תשס"ג-2003, נקבע כי לשיעור מענק שקבעה ועדת המחקר במסלול המענקים שהיה כלול בחוק לעידוד מחקר ופיתוח בתעשייה, התשמ"ד-1984, תתווסף תוספת למענק אם מקבל האישור מבצע את התוכנית בתחומי שדרות ויישובי עוטף עזה (כהגדרתם בתוספת השנייה לחוק לעידוד השקעות הון). עם הקמת הרשות בשנת 2016, הפך מסלול המענקים כאמור למסלול הטבה מס' 1 של רשות החדשנות – קרן המו"פ (להלן: "מסלול קרן המו"פ"). במסגרת מסלול קרן המו"פ, נשמרה ההעדפה האזורית שנקבעה כאמור (וההטבה שניתנה מכוחה).

3.1.2  על בסיס ההעדפה כאמור, אושרו על ידי ועדת המחקר של מסלול קרן המו"פ, לחברות הפועלות בשדרות וביישובי עוטף עזה, תוספות מענקים, וכן קמו בעוטף עזה מסגרות תומכות לחברות הזנק. בנוסף, פעלו באזור תוכניות אסטרטגיות שהובילו עיריית שדרות, אשכול נגב מערבי ומשקיעים, בהסתמך על מתן ההעדפה האזורית כאמור, ככלי מרכזי במימון. בהעדרו של כלי מימון זה, אין וודאות שהתוכניות כאמור והפעילויות של החברות והמסגרות התומכות יימשכו, ויתרה מכך – יהיה להן קושי להתחרות בגופים הפעילים באזורים אחרים במדינה, אשר אינם נתונים לאיום בטחוני.

3.1.3  כחלק מתפיסתה האסטרטגית לקידום הנבטת חברות המתאפיינות ב"טכנולוגיה עמוקה" (Deep Tech) וחדשנות פורצת דרך בשווקים מגוונים, בעלי פוטנציאל כלכלי גבוה, לרבות במקרים של זמינות נמוכה של הון פרטי, פיתחה רשות החדשנות מסלול הטבה חדש – מסלול 7 - קרן ההזנק, אשר נכנס לתוקף ביום כ"ח בכסלו תשפ"ד, 11 בדצמבר 2023.

על רקע העובדה, שחלק ממנגנוני הסיוע, שניתנו לחברות הזנק עד כה במסגרת מסלול קרן המו"פ,  יתרכזו במסלול 7, אישרה מועצת הרשות ב-21.9.2023, עוד טרם פרוץ מלחמת "חרבות ברזל", במסגרת חוות דעת כנדרש בהתאם לסעיף 15לו(ג) לחוק החדשנות, העדפה אזורית לשדרות וליישובי עוטף עזה – כהגדרתם בתוספת השנייה לחוק לעידוד השקעות הון, במסגרת מסלול 7.

3.1.4  הצורך במתן העדפה אזורית כאמור מתחדד ביתר שאת לאחר אירועי ה-7.10.2023, שבמהלכם ארעה מתקפת טרור רצחנית מרצועת עזה, וכן התבצע ירי מסיבי של אלפי רקטות לעבר שטח מדינת ישראל, ומלחמת "חרבות ברזל" שהחלה מיד לאחר מכן, אשר החמירו את המצב בשדרות וביישובי עוטף עזה, ובעקבותיהם הוחל במאמצי שיקום של האזור.

 

3.1.5  בהמשך לאירועי ה-7.10.2023, כמתואר לעיל, אישררה מועצת רשות החדשנות ב-5.6.2024 את ההחלטה בעניין ההעדפה האזורית הנ"ל, ובנוסף אישרה, כי ההעדפה האזורית כאמור תחול באופן רטרואקטיבי על בקשות אשר הוגשו החל מיום כ"ח בכסלו תשפ"ד (11.12.2023) - מועד כניסתו לתוקף של מסלול הטבה מס' 7, כאמור לעיל. זאת לאחר שהתברר כי חברות הפועלות בעוטף עזה כבר  הגישו קודם לכן בקשות במסגרת מסלול הטבה מס' 7, ולאור העובדה שמועצת הרשות סברה כי יש להחיל ביחס לבקשותיהן את ההעדפה האזורית, בכפוף לכלל האישורים הנדרשים לצורך כך.

מתן ההטבה בהתאם להעדפה האזורית מותנה בביצוע בפועל של פעילות המו"פ המאושרת באזורים הרלוונטיים. כלומר, התחולה הרטרואקטיבית של התקנות תשמר את הרציפות שבאפשרות למתן העדפה לשדרות ולעוטף עזה, וכן רק תטיב עם מקבלי המענקים שפועלים באזורים אלו. אין בתקנות האמורות היבטים הנוגעים לעבירה פלילית או לאכיפה מכל סוג שהוא, וכן אין בהן משום פגיעה כלשהי בזכויות של מקבלי האישורים.

 [החלת התחולה הרטרואקטיבית בהליכי אישור מול המשנה ליועצת המשפטית לממשלה].

3.2 העדפה אזורית ל"חבל תקומה" ול"אזור המאוים" במסגרת מסלולי הטבות - מס' 1 – קרן המו"פ; מס' 2 – תמיכה בחדשנות טכנולוגית של התעשייה בשיתוף עם גורמי ממשל של רשות החדשנות; מס' 5 – פיתוח תשתיות טכנולוגיות, מסחור ומחקר יישומי באקדמיה ובתעשייה (מסלולי משנה א'-מאגד מגנ"ט, ג'-מחקר יישומי באקדמיה להטמעה בתעשייה, ד'-מסחור ידע ממוסד מחקר לתאגיד תעשייתי וה'-מחקר יישומי בתאגיד תעשייתי, בלבד); מס' 7 – קרן ההזנק; מס' 9 – תנופה; מס' 10 – הקמת והנגשת מעבדות מו"פ ומאגרי מידע לתעשייה; מס' 36 – עידוד חדשנות טכנולוגית בתעשיית הייצור; מס' 44 – פיתוח הון אנושי עבור התעשייה עתירת הידע בישראל; מס' 49 – תוכניות לעידוד הנבטה ויזמות של הרשות הלאומית לחדשנות טכנולוגית, של רשות החדשנות:

3.2.1  בעקבות אירועי 7.10.2023 ומלחמת "חרבות ברזל" שהחלה מיד לאחר מכן, קיבלה ממשלת ישראל מספר החלטות ממשלה, אשר מטרתן לשקם את אזורי העימות בצפון ובדרום המדינה ואת תושביהן שרבים מהם פונו מבתיהם.

במסגרת זו התקבלו, בין היתר, החלטת ממשלה 980 (חכ/6) מיום 19.10.2023, בנושא הקמת מנהלת לשיקום ולפיתוח חבל 'התקומה' ואוכלוסייתו, החלטת ממשלה מס' 1699 מיום 17.04.24 - התוכנית האסטרטגית לשיקום, לחידוש ולפיתוח חבל התקומה ואוכלוסייתו לשנים 2028-2024 ותיקון החלטות ממשלה, הכוללת כלי סיוע לחידוש ולפיתוח חבל 'התקומה' בשנת 2024 – המתייחסות לחבל 'התקומה', הסמוך לגבול עם רצועת עזה; וכן החלטת ממשלה מס' 975 מיום 18.10.2023, בעניין "תוכנית פעולה לאומית לביצוע פינוי אוכלוסייה בגזרת הצפון (0 - 5 ק"מ מהגבול) וקליטתה – מלחמת 'חרבות ברזל'" והחלטת ממשלה מס' 1786, מיום 27.5.2024 - "תכנית למענים בטווח המיידי והקרוב וקידום מתווה רב-שנתי לשיקום ופיתוח הצפון", המתייחסות ל'אזור המאויים', הסמוך לגבול הצפון.

3.2.2  על מנת לקדם את המימוש והביצוע של החלטות הממשלה הנ"ל, באופן אשר יאפשר את השיקום והצמיחה של חבל 'התקומה', של 'האזור המאויים', ושל תושביהם, בהיבטי מחקר, פיתוח וחדשנות טכנולוגית, עמדת רשות החדשנות, כפי שאושרה על ידי מועצת הרשות בהחלטתה מיום 5.6.2024, במסגרת חוות דעת כנדרש בהתאם לסעיף 15לו(ג) לחוק החדשנות, היא כי יש לאפשר מתן העדפה אזורית לחבל 'התקומה' ו/או ל'אזור המאויים', במסגרת איזה משמונת מסלולי ההטבות של רשות החדשנות המפורטים להלן, אשר מקדמים, בין היתר, יזמות טכנולוגית, תוכניות מחקר ופיתוח של יזמים וחברות, העברת ידע מהאקדמיה לתעשייה, פיתוח תשתיות טכנולוגיות והון אנושי, למבקשים אשר פועלים או נמצאים בחבל 'התקומה' או ב'אזור המאוים', או אשר מבצעים פעילות עבורם, כמפורט במסלולי ההטבות, וזאת בתוקף עד ליום כ"א בטבת, תשפ"ז, 31 בדצמבר 2026, בכפוף לקיומם של החלטת ממשלה או חיקוק נוספים לעניין זה:

3.2.2.1  מסלול הטבה מס' 1 – קרן המו"פ - המיועד לסייע לחברות בתוכניות המחקר ופיתוח שלהן;

3.2.2.2  מסלול הטבה מס' 2 – תמיכה בחדשנות טכנולוגית של התעשייה בשיתוף עם גורמי ממשל - המיועד לתמוך בפעילות מחקר ופיתוח וחדשנות טכנולוגית יחד עם גורמי ממשל שונים;

3.2.2.3  מסלול הטבה מס' 5 – פיתוח תשתיות טכנולוגיות, מסחור ומחקר יישומי באקדמיה ובתעשייה - המיועד לחזק ולהרחיב את התשתית הטכנולוגית של התעשייה בישראל על ידי מגוון תוכניות סיוע המקדמות שיתופי פעולה, מחקר יישומי באקדמיה, ומחקר יישומי בתעשייה וכן שת"פ בין האקדמיה לתעשייה;

3.2.2.4  מסלול הטבה מס' 9 – תנופה - המיועד ליזמים בראשית דרכם, המעוניינים לגבש ולקדם רעיון טכנולוגי חדשני באמצעות מענק לשלב המחקר והפיתוח הראשוני, לקראת שלב הוכחת היתכנות ו/או בניית אב טיפוס ראשוני;

3.2.2.5  מסלול הטבה מס' 10 – הקמת והנגשת מעבדות מו"פ ומאגרי מידע לתעשייה - המיועד לסייע ברכש, בהקמה, בפיתוח שירותי מחקר ופיתוח, בהפעלה או בהנגשה של ציוד התשתית לביצוע מחקר ופיתוח, והכל לצורך מתן השירותים כאמור לתאגידים תעשייתיים ולמוסדות מחקר;

3.2.2.6  מסלול הטבה מס' 36 – עידוד חדשנות טכנולוגית בתעשיית הייצור - המיועד לעודד מחקר, פיתוח או חדשנות טכנולוגית ואת הטמעתם בחברות תעשיית הייצור ובחברות תעשיית הייצור העילית;

3.2.2.7  מסלול הטבה מס' 44 – פיתוח הון אנושי עבור התעשייה עתירת הידע בישראל - המיועד לתמוך בתוכניות אשר מבקשות לתת מענה לאתגרים בפיתוח הון אנושי מיומן עבור התעשייה עתירת הידע בישראל, בדגש על פתרונות חדשניים;

3.2.2.8  מסלול הטבה מס' 49 – תוכניות לעידוד הנבטה ויזמות - המיועד לעודד, לקדם ולתמוך ביזמות טכנולוגית, ובניית אקו-סיסטם חדשני בתעשיית ההייטק, ולהגדיל את מספרם של המיזמים בעלי חדשנות טכנולוגית וחברות הזנק משלב ההנבטה. זאת בנוסף ליצירת מעטפת להקמת מיזמים חדשים משלב הרעיון.

3.3 העדפה אזורית לעיר ירושלים במסגרת מסלול הטבה מס' 44 של הרשות הלאומית לחדשנות טכנולוגית – פיתוח הון אנושי עבור התעשייה עתירת הידע בישראל:

3.3.1  כחלק מתפיסתה האסטרטגית לקידום ההון האנושי בתעשיית ההייטק בישראל, פיתחה רשות החדשנות את מסלול ההטבה מס' 44 - פיתוח הון אנושי עבור התעשייה עתירת הידע בישראל (להלן: "מסלול 44"), אשר מטרתו העיקרית הינה לתמוך בתוכניות אשר מבקשות לתת מענה לאתגרים בפיתוח הון אנושי מיומן עבור התעשייה עתירת הידע בישראל, בדגש על פתרונות חדשניים, ובכך לעודד יצירת פתרונות חדשניים למחסור בכוח אדם מיומן לתעשייה עתירת הידע בישראל, על ידי הגדלת היצע העובדים החדשים ושיפור המיומנות של העובדים הקיימים בתעשייה.

3.3.2  העיר ירושלים הינה אחד מארבעת המטרופולינים במדינת ישראל, וקיים בה ענף הייטק משגשג באופן יחסי, הכולל את כל מרכיבי האקוסיסטם הנדרשים להקמת מרכז משמעותי בקנה מידה ארצי: אקדמיה חזקה, חברות בין-לאומיות, חברות הזנק, גופים תומכים כמו משקיעי הון סיכון, מאיצים טכנולוגיים, חממות, נותני שירותים תומכים ועסקיים כמו משרדי עו"ד, רו"ח וכו'.

3.3.3  מספר חברות ההייטק בעיר גדל בשנים האחרונות. יחד עם זאת, רוב חברות ההייטק בעיר הן קטנות, וכ-70% מהן מעסיקות בין 1 ל-10 עובדים בלבד. כמו כן, למרות מספר הסטודנטים במקצועות הטכנולוגיים בעיר, לא חל בשנים האחרונות גידול בשיעור העובדים בהייטק בעיר כמו ביתר אזורי המדינה, על אף שכיום יש חוסר של אלפי עובדים בתעשיית ההייטק המקומית. פער זה מוסבר בכך, שהמשרות המבוקשות הן של עובדים עם ניסיון תעסוקתי קודם, בעוד מרבית ההיצע בעיר הוא של עובדים ללא ניסיון תעסוקתי, שאינם מוצאים עבודה בסיום התואר, ורבים מהם אינם נשארים בעיר מסיבה זו. עקב כך, נוצר מחסור בהון אנושי מיומן בעיר, אשר אינו מאפשר את הגדלת היקף כוח האדם הנדרש בחברות הפעילות, וגורם לחלק מהחברות להעתיק את מיקומן לאזור המרכז, ובמיוחד לאחר גיוס ההון המשמעותי הראשון, כחלק מהצורך להרחיב משמעותית את מספר העובדים המנוסים.

3.3.4  יצוין בנוסף, כי ענף ההייטק הישראלי מאופיין בהומוגניות רבה, כאשר ישנן מספר קבוצות באוכלוסייה אשר נמצאות בתת ייצוג מבחינת מספר העובדים השכירים בענף, ביחס לשיעורם באוכלוסייה הכללית של מדינת ישראל. כך, רק כ-3% מהשכירים בהייטק הינם מהמגזר החרדי, על אף ששיעורם מכלל אוכלוסיית המדינה הוא כ-13%. בדומה לכך, שיעור השכירים מקרב מגזר המיעוטים בהייטק הינו פחות מ-2%, כאשר שיעורם באוכלוסייה עומד על כ-21%. יודגש, ועל כך בהמשך, העיר ירושלים מאופיינת בשיעורים גבוהים הרבה יותר של תושבים משתי קבוצות האוכלוסייה הנ"ל, ביחס לשיעוריהן באוכלוסיית מדינת ישראל.

3.3.5  במסגרת החלטת ממשלה 1512, "תוכנית החומש "לביא" לפיתוחה הכלכלי של ירושלים" (להלן "תכנית לביא"), שהיא תוכנית המשכית לתוכנית החומש הקודמת ("היובל"), לשנים 2022 - 2026, הוקצו 240,000,000 ₪ לקידום תעסוקה איכותית בירושלים, לרבות תעסוקה בהייטק, במטרה לחזק ולבסס את מעמדה של ירושלים כמרכז של תעסוקה איכותית, המהווה מוקד משיכה למעסיקים ולמועסקים מהעיר ומחוץ לה בתחומים שונים, לרבות הייטק, ביוטק, בריאות, שירותים עסקיים ועוד. התוכנית טומנת בחובה הזדמנות עבור רשות החדשנות, בשותפות עם משרדי ממשלה שונים וגופים נוספים, להשתתף במאמצים למימוש המטרה הנ"ל, וזאת באמצעות ותוך רתימת יכולותיה של רשות החדשנות והסמכויות שהוענקו לה.

3.3.6  הגדלת ההשתתפות בענף ההייטק של הון אנושי מהעיר ירושלים, ובפרט של המגזר החרדי ומגזר המיעוטים, שמהווים מרכיב גדול מאוכלוסיית העיר, עשויה - לאור האקוסיסטם הייחודי של העיר ירושלים ולאור גודלה - לתת מענה משמעותי מאוד, באופן אשר עשוי להשפיע על מגזר ההייטק הישראלי כולו, ותוך זאת גם קידום כלכלת ישראל ושמירת מקומה של מדינת ישראל כמובילת חדשנות עולמית.

3.3.7  תיקון התקנות, תוך מתן העדפה אזורית לעיר ירושלים במסגרת מסלול 44, יאפשר לפעול להגדלת ההשתתפות בענף ההייטק של הון אנושי מהעיר ירושלים, ובפרט של המגזר החרדי ומגזר המיעוטים. זאת בין היתר, באמצעות ייחוד וייעוד קולות קוראים, וזאת גם במסגרת שיתופי פעולה עם משרד ירושלים ומורשת, הרשות לפיתוח ירושלים (הרל"י) וגופים נוספים הפועלים לקידום הייטק ויזמות בירושלים, בהלימה לתוכנית לביא.

3.3.8  הגדלת ההשתתפות בענף ההייטק של הון אנושי מהעיר ירושלים, ובפרט של המגזר החרדי ומגזר המיעוטים, שמהווים מרכיב גדול מאוכלוסיית העיר, עשויה - לאור האקוסיסטם הייחודי של העיר ירושלים ולאור גודלה - לתת מענה משמעותי מאוד, באופן אשר עשוי להשפיע על מגזר ההייטק הישראלי כולו, ותוך זאת גם קידום כלכלת ישראל ושמירת מקומה של מדינת ישראל כמובילת חדשנות עולמית. בהתאם למסלול 44, הגדלת ההשתתפות בענף ההייטק של הון אנושי מהעיר ירושלים, ובפרט של המגזר החרדי ומגזר המיעוטים, יכולה להיעשות, בין היתר, באמצעות ייחוד וייעוד קולות קוראים, וזאת גם במסגרת שיתופי פעולה עם משרד ירושלים ומורשת, הרשות לפיתוח ירושלים (הרל"י) וגופים נוספים הפועלים לקידום הייטק ויזמות בירושלים, בהלימה לתוכנית לביא, תוך איגום התקציבים הרלוונטיים.

3.3.9  לפיכך, ממליצה רשות החדשנות על תיקון מסלול 44, באופן שיאפשר מתן העדפה אזורית לעיר ירושלים במסלול זה. לצורך כך, נדרש תיקון תקנות ההעדפה האזורית בהתאם.

4.  מאחר שיש כוונה לתת העדפה אזורית במסלולי ההטבות כמפורט לעיל, נדרש תיקון של תקנות ההעדפה האזורית בהתאם.

5.  שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה ושר האוצר אימצו את חוות הדעת של מועצת הרשות לגבי מתן ההעדפה האזורית כמפורט לעיל.

6.  לצורך כך, ובהתאם לאמור בסעיף ‎2 לעיל, מבוקש לתקן את התקנות, בנוסח המוצע.