חוק הפרות תעבורה מינהליות, התשפ"ד-2024 1

(ב) אין בקביעתה של הוראה מהוראות לפי פקודת התעבורה כהפרת תעבורה כדי לגרוע מהיותה עבירת תעבורה; ואולם, הליך פלילי בשל עבירת תעבורה המהווה הפרת תעבורה ייפתח רק בהתקיים אחד מאלה:

(1) התקיימו נסיבות מחמירות הקשורות באותו אדם או בביצוע הפרת התעבורה לפי הוראות סעיף קטן (ג);

(2) התקיימו נסיבות המצדיקות זאת לדעת תובע, לפי הוראות סעיף קטן (ד).

(ג) (1) היה לשוטר יסוד סביר להניח כי אדם ביצע הפרת תעבורה ונוכח כי התקיימו נסיבות מחמירות הקשורות באותו אדם או בביצוע הפרת התעבורה, יודיע השוטר לאותו אדם כי יוגש נגדו כתב אישום ותימסר לו הזמנה למשפט לפי חוק סדר הדין הפלילי.

(2) ראש מחלקת תנועה של משטרת ישראל, באישור השר ושר התחבורה והבטיחות בדרכים, יקבע בהוראות מהן נסיבות מחמירות לעניין סעיף קטן זה.

(3) הוראות כאמור בפסקה (2) יפורסמו ברשומות ובאתר האינטרנט של משטרת ישראל, בעברית ובערבית.

(ד) (1) ביצע אדם הפרת תעבורה וסבר תובע שהתקיימו נסיבות המצדיקות את בירור המשפט, רשאי הוא, מטעמים שיירשמו, להגיש כתב אישום לפי חוק סדר הדין הפלילי בהתאם להוראות נוהל שנקבע לפי פסקה (2), ובלבד שטרם הומצאה למפר הודעה על החלטה להטיל קנס.

(2) בנוהל יפורטו הנסיבות המצדיקות הגשת כתב אישום והשיקולים שיש לשקול בקבלת החלטה בדבר הגשת כתב אישום, ובכלל זה נסיבות מחמירות מיוחדות, מידת ההרתעה הנדרשת בנסיבות מסוימות, הפרות תעבורה קודמות או עבירות קודמות שביצע המפר ואי-תשלום קנסות שהוטלו על המפר לפי חוק זה.

(3) נוהל לפי פסקה (2) ייקבע כמפורט להלן:

(א) לעניין הגשת כתב אישום על ידי תובע מטעם משטרת ישראל - על ידי ראש חטיבת התביעות של משטרת ישראל;

(ב) לעניין הגשת כתב אישום על ידי תובע מטעם רשות מקומית או תובע שהוא עובד ציבור שהוסמך לפי סעיף 29 - על ידי ראש המחלקה להנחיית תובעים מוסמכי היועץ המשפטי לממשלה בפרקליטות המדינה.

(4) נהלים לפי סעיף קטן זה יפורסמו באתר האינטרנט של משטרת ישראל או של משרד המשפטים, לפי העניין, בעברית ובערבית.

(ב) (1) בוצעה הפרת תעבורה, למעט הפרת חניה, ברכב הרשום על שם תאגיד, לרבות אם הוכח לפי הוראות סעיף 27ב לפקודת התעבורה כי תאגיד אחר הוא המחזיק באותו רכב, יהיה שיעור הקנס בשל הפרת התעבורה גבוה פי ארבעה משיעור הקנס בשל אותה הפרה כאמור בסעיף קטן (א) או משיעור אחר שנקבע לפי סעיף קטן (ד)(2), אלא אם כן האחריות להפרת התעבורה אינה חלה על תאגיד כאמור לפי הוראות סעיף 27ב לפקודת התעבורה.

(2) ההוראות לפי סעיף קטן זה לא יחולו לעניין רכב עצמאי שהופעל, בעת ביצוע ההפרה, באמצעות מערכת נהיגה עצמאית כמשמעותה בסעיף 16ד לפקודת התעבורה.

(ג) (1) בוצעה הפרת תעבורה, למעט הפרת חניה, אשר שיעור הקנס בשלה הוא 500 שקלים חדשים ומעלה, וקדמו לה שלוש הפרות תעבורה או עבירות תעבורה, למעט הפרות חניה או עבירות חניה, בשלוש שנים רצופות לפני ביצוע הפרת התעבורה האחרונה, יהיה שיעור הקנס בשל אותה הפרת תעבורה גבוה פי שניים משיעור הקנס כאמור בסעיף קטן (א) או (ב), לפי העניין, ובלבד שהתקיים לגבי הפרות התעבורה או עבירות התעבורה הקודמות האמור בפסקאות משנה (א) או (ב):

(א) לעניין הפרת תעבורה קודמת - התקיימו לגביה שני אלה:

(1) שיעור הקנס בשל הפרה זו הוא 500 שקלים חדשים ומעלה;

(2) ניתנה לגביה החלטה סופית להטיל קנס;

(ב) לעניין עבירת תעבורה קודמת - לא חלות עליה הוראות סעיף 30(ב) לפקודת התעבורה לעניין עבירת קנס חוזרת או נוספת, וכן התקיים לגבי מבצע העבירה אחד מאלה:

(1) הוא שילם בשלה קנס או הורשע בביצועה;

(2) הוא לא שילם בשלה קנס וחלפו המועדים להגשת בקשה לביטול הקנס או בקשה להישפט לפי סעיף 229 לחוק סדר הדין הפלילי, והוא לא הגיש בקשה כאמור או שבקשתו כאמור נדחתה.

(2) הוראות סעיף קטן זה לא יחולו על חברה שפעילותה העסקית העיקרית היא השכרת רכב; לעניין זה, "השכרת רכב" - התקשרות בתשלום שבמסגרתה המשכיר נותן לשוכר זכות שימוש ברכב לתקופה קצובה.

(ד) שר התחבורה והבטיחות בדרכים, בהסכמת השר ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי -

(1) לשנות, בצו, את התוספת הראשונה, ורשאי הוא לקבוע בצו כאמור דרגות קנס שונות להפרת תעבורה בהתחשב בנסיבות ביצועה;

(2) בהתייעצות עם השר לביטחון לאומי - לקבוע בצו, לעניין רכב לתחבורה קלה כהגדרתו בתקנות התעבורה, מקרים ונסיבות שבהתקיימם סכום הקנס כאמור בסעיף קטן (ב)(1) יהיה נמוך מפי ארבעה מהקנס הקבוע להפרה.

(ה) בסעיף זה -

"עבירת חניה" - עבירת תעבורה של הוראות המנויות בהגדרה "הפרת חניה" .

(1) שם המפר ומענו;

(2) תיאור תמציתי של העובדות המהוות את הפרת התעבורה;

(3) המקום והזמן שבהם בוצעה הפרת התעבורה;

(4) הוראות החיקוק שבהן נקבעה ההפרה;

(5) הקנס המוטל בשל הפרת התעבורה, דרכי תשלומו והתקופה לתשלומו;

(6) מספר הנקודות שנקבע לגבי הפרת התעבורה לפי פקודת התעבורה אשר יירשמו לחובתו של המפר בשל ההפרה, וכן דרכי התקשרות עם רשות הרישוי לקבלת מידע נוסף כאמור בסעיף 69א(ה) לפקודת התעבורה, כפי שמסרה רשות הרישוי;

(7) יידוע המפר בדבר זכות העיון שלו לפי סעיף 36;

(8) יידוע המפר על האפשרות לשלם את הקנס או להגיש השגה או ערר ועל אופן התשלום והדרך להגיש השגה או ערר והתקופות לכך;

(9) לעניין מפקח שהוא שוטר - מספרו האישי, ולעניין מפקח שאינו שוטר - מספר העובד שלו.

(ב) להודעה על החלטה להטיל קנס הנסמכת על צילום ממכשיר אכיפה המשמש למטרת תיעוד של ביצוע עבירות תעבורה והפרות תעבורה, בלבד, יצרף מפקח את הצילום, ואם לא ניתן לצרפו להודעה - יפרט את הדרכים לקבלת צילום כאמור.

(1) אם ההחלטה להטיל קנס ניתנה בנוכחות המפקח והמפר - במסירה לידי המפר, בסמוך לביצוע הפרת התעבורה, אלא אם כן הדבר אינו מתאפשר בשל נסיבות חריגות; לעניין זה, מסירה לידי המפר יכולה להיעשות גם דיגיטלית לפי הוראות פסקה (2) ובתנאי שהיא נעשית באותו מעמד;

(2) למען הדיגיטלי של האדם כהגדרתו בחוק מרשם האוכלוסין, התשכ"ה-1965;

(3) במשלוח בדואר רשום למענו של המפר הרשום במרשם האוכלוסין לפי חוק מרשם האוכלוסין, התשכ"ה-1965; נשלחה למפר הודעה על החלטה להטיל קנס בדואר רשום כאמור, יראו את ההודעה כאילו הומצאה כדין אם חלפו 15 ימים מיום שנשלחה בדואר רשום, אלא אם כן הוכיח הנמען שלא קיבל את ההודעה מסיבות שאינן תלויות בו ולא עקב הימנעותו מלקבלה;

(4) לעניין הפרת תעבורה שהיא הפרה של הוראה האוסרת על העמדת רכב במקום שהעמדתו אסורה על פי חיקוק - ניתן גם להצמיד לרכב את ההודעה על החלטה להטיל קנס; ההודעה תהיה מופנית אל בעל הרכב בלא ציון שמו, אלא בציון מספר הרכב בלבד; לא שולם קנס בשל הפרת תעבורה במועד שנקבע בהודעה על החלטה להטיל קנס שהוצמדה לרכב לפי פסקה זו, ולא הוגשו לגביה השגה או ערר בתוך התקופה להגשתם, תומצא לבעל הרכב הודעה חדשה במסירה לפי הוראות פסקה (2) או (3).

(ב) נמסרה הודעה על החלטה להטיל קנס לפי סעיף קטן (א) לידי מפר שהוא קטין, או נשלחה הודעה כאמור בדואר רשום למפר שהוא קטין ומענו אינו המען הרשום של הורהו, יישלח העתק מההודעה כאמור בסמוך לאחר מכן להורהו של הקטין לפי הוראות סעיף קטן (א)(2) או (3); ואולם, אין בהוראה זו כדי לפגוע בתוקפה של הודעה על החלטה להטיל קנס שהומצאה לקטין בלא שליחת העתק ממנה להורהו כאמור.

(ב) הייתה הפרת תעבורה הפרה שהיסוד הסביר לביצועה הוא צילום רכב כאמור בסעיפים 27א או 27א1 לפקודת התעבורה, יחולו הוראות אלה:

(1) לא תומצא הודעה על החלטה להטיל קנס בשל ההפרה אם עברו ארבעה חודשים מיום ביצועה וטרם נשלחה הודעה כאמור;

(2) על אף האמור בפסקה (1), טען בעל הרכב כי לא ביצע את הפרת התעבורה והוכיח מי נהג ברכב, העמידו או החנהו, בעת ביצוע ההפרה, או למי מסר את החזקה ברכב, או הוכח שהרכב נלקח ממנו בלי ידיעתו ובלי הסכמתו כאמור בסעיף 27ב לפקודת התעבורה, ניתן להמציא הודעה על החלטה להטיל קנס בשל ההפרה למי שנהג ברכב אם לא עברה שנה מיום ביצוע ההפרה או אם לא עברו ארבעה חודשים מהמועד שבו הוכיח בעל הרכב כי לא חלה עליו אחריות כאמור, לפי המאוחר, ובלבד שלא עברו שנתיים מיום ביצוע ההפרה.

(ב) בקשה לפי סעיף קטן (א) תהיה בכתב, ויצורפו לה המסמכים התומכים בבקשה, ורשאי גורם מוסמך לדרוש ממבקש הבקשה תצהיר המאמת את העובדות המפורטות בה; גורם מוסמך רשאי להחליט בבקשה על יסוד הבקשה בלבד.

(ב) גורם מוסמך רשאי לדון בהשגה שהוגשה לאחר שחלפו התקופות כאמור בסעיף קטן (א), אם שוכנע שההשגה לא הוגשה במועד בשל סיבות שלא היו תלויות במפר ושמנעו ממנו להגישה במועד והיא הוגשה מייד לאחר שהוסרה המניעה.

(ג) גורם מוסמך יחליט בהשגה ויודיע למפר בכתב על החלטתו, בצירוף נימוקיו, בהקדם ולא יאוחר מ-45 ימים מיום שקיבל את ההשגה; חלפה התקופה האמורה ולא התקבלה החלטה בהשגה, אין בכך כדי לבטל את ההחלטה להטיל קנס, והמועד לתשלום הקנס יהיה 30 ימים מיום שניתנה החלטה לדחות את ההשגה.

(ד) מפר שהגיש ערר על החלטה להטיל קנס אינו רשאי להגיש השגה בשל אותה החלטה.

(ב) שילם מפר את הקנס בשל הפרת התעבורה כאמור בסעיף קטן (א), רואים את ההחלטה להטיל קנס בעניינו כהחלטה סופית להטיל קנס.

(ג) בוטלה החלטה להטיל קנס לאחר ששילם המפר את הקנס בשל הפרת התעבורה, יוחזר למפר סכום הקנס ששולם.

(ד) לא שילם מפר את הקנס בשל הפרת תעבורה כאמור בסעיף קטן (א), וחלפו המועדים להגשת השגה או ערר, ולא הגיש המפר השגה או ערר או הגיש בזמן השגה והיא נדחתה, רואים את ההחלטה להטיל קנס בתום המועדים האמורים כהחלטה סופית להטיל קנס; ואולם, הוראות סעיף קטן זה לא יחולו על מפר שהגיש השגה שלא במועד אך גורם מוסמך דן בה לפי סעיף 8(ג), או על מפר שבית דין לתעבורה החליט לדון בעררו אף שהוגש באיחור לפי סעיף 19(ג).

(2) הגורם המוסמך לגבות את הקנס ישלח, ככל הניתן, הודעה למפר, למספר הטלפון הנייד שלו, טרם חלוף המועד לתשלום הקנס, בדבר גובה הקנס, המועד לתשלום הקנס ותוספת הפיגור שצפוי שתתווסף אם לא ישלם את הקנס במועדו, ובלבד שיש בידי אותו גורם מספר הטלפון הנייד של המפר.

(ב) (1) שיעור תוספת הפיגור יהיה שלושים אחוזים מהקנס בשל הפרת התעבורה או מחלקו שלא שולם, לפי העניין.

(2) על קנס שלא שולם במועדו, כולו או חלקו, יתווספו בתקופת הפיגור ריבית שקלית ודמי פיגורים עד לתשלומו, ויחולו הוראות חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961, בשינויים המחויבים.

(ג) לעניין החלטה להטיל קנס שנתן מפקח שהוא פקח או עובד רשות מקומית כאמור בסעיף 28, רשאי גורם מוסמך לפטור אדם, על פי בקשתו, מתשלום תוספת פיגור, כולה או חלקה, אם נוכח שהעילה לאי-תשלום במועד היא אחת מאלה:

(1) נבצר מהמפר לשלם את הקנס במועדו בשל סיבה שאינה תלויה בו;

(2) הסיבה לחיוב בתוספת הפיגור יסודה בתקלה של רשויות המדינה או של רשות מקומית.

(ד) בקשה לפי סעיף קטן (ג) תהיה בכתב, והגורם המוסמך רשאי להחליט בה על יסוד הכתב בלבד.

(ה) סכום ששולם או שנגבה על חשבון קנס בשל הפרת תעבורה שהתווספה עליו תוספת פיגור, ייזקף תחילה לחשבון ההוצאות לנקיטת הליכי גביית קנס בשל הפרת תעבורה שלא שולם במועדו לפי חוק זה, לאחר מכן לחשבון תוספת הפיגור ולבסוף לחשבון הקנס.

(ב) על אף האמור בסעיף 3(א) לחוק המרכז לגביית קנסות, קנס בשל הפרת תעבורה ישולם למרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (בסעיף זה - המרכז לגביית קנסות) עד תום התקופה כאמור בסעיף 8(ג), 9(א) או 19(ד), לפי העניין, אף אם טרם הגיע מועד פירעונו; ואולם, המרכז לגביית קנסות לא יפעל בהליכי גבייה לפי החוק האמור אלא בחלוף המועד לתשלום הקנס.

(ג) על אף האמור בסעיף קטן (א), קנס בשל הפרת תעבורה שהטיל מפקח שהוא פקח או עובד רשות מקומית כאמור בסעיף 28, ישולם לקופת הרשות המקומית; הוראות פקודת המסים (גבייה) יחולו על גבייתו של קנס בשל הפרת תעבורה כאמור בסעיף קטן זה, שלא שולם במועדו, לרבות תוספת הפיגור לפי סעיף 10(ב)(1), כאילו הוא מס כמשמעותו בפקודה האמורה.

(ב) (1) ראש בית דין לתעבורה או חבר בית דין לתעבורה יהיה אזרח ישראלי בעל ידע או ניסיון בדיני תעבורה או בכללי המשפט המינהלי, הכשיר להתמנות לשופט בית משפט מחוזי, לעניין ראש בית דין, או לשופט בית משפט שלום, לעניין חבר בית דין.

(2) בבחירת חברי בית הדין לתעבורה יובא בחשבון ניסיון מקצועי מגוון, ובכלל זה ניסיון מקצועי שלא במסגרת השירות הציבורי.

(ג) הוועדה לבחירת ראש בית דין לתעבורה תמנה שלושה חברים, והם:

(1) המנהל הכללי של משרד המשפטים, והוא יהיה היושב ראש;

(2) עובד המדינה שהוא משפטן הבקיא בכללי המשפט המינהלי, שימנה היועץ המשפטי לממשלה;

(3) נציג ציבור שהוא משפטן הבקיא בדיני התעבורה, שימנה נציב שירות המדינה בהסכמת המנהל הכללי של משרד המשפטים.

(ד) הוועדה לבחירת חברי בית דין לתעבורה תמנה שלושה חברים, והם:

(1) שופט בדימוס שימנה השר, בהתייעצות עם נשיא בית המשפט העליון, והוא יהיה היושב ראש;

(2) המנהל הכללי של משרד המשפטים או עובד משרד המשפטים שהוא מינה לכך;

(3) נציג ציבור כאמור בפסקה (3) של סעיף קטן (ג).

(ה) השר, בהסכמת ראש בית דין לתעבורה, רשאי למנות חבר בית דין לתעבורה, אחד או יותר, לסגן ראש בית הדין לתעבורה; פקעה כהונתו של סגן ראש בית דין כחבר בית דין לתעבורה, תפקע גם כהונתו כסגן ראש בית דין לתעבורה.

(ו) הודעה על מינוי ראש בית דין לתעבורה, סגן ראש בית דין לתעבורה וחבר בית דין לתעבורה לפי סעיף זה תפורסם ברשומות ובאתר האינטרנט של בית הדין לתעבורה; בלי לגרוע מהאמור, רשימת שמותיהם של המכהנים בתפקידים האמורים תפורסם באתר האינטרנט של בית הדין לתעבורה ותעודכן מזמן לזמן, אך אין בפרסום הרשימה כאמור כדי לגרוע מתוקף המינויים.

(ב) התקיימה נסיבה מהנסיבות כמפורט להלן לגבי חבר בית דין לתעבורה או ראש בית דין לתעבורה, יעבירו השר מכהונתו לפני תום תקופת הכהונה ובסמוך למועד התקיימות הנסיבה, בהודעה בכתב:

(1) הוא הורשע בעבירה פלילית או בעבירת משמעת, שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה, אין הוא ראוי, לדעת השר, בהתייעצות עם האחראי לבירור תלונות, לכהן כחבר בית דין לתעבורה או כראש בית דין לתעבורה, או שתלויים ועומדים נגדו כתב אישום או קובלנה בעבירה כאמור; בסעיף זה, "האחראי לבירור תלונות" - כמשמעותו בסעיף 14א(א) לחוק בתי דין מינהליים;

(2) נבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו;

(3) על פי החלטת הוועדה כאמור בסעיף 14(ג) או (ד), לפי העניין, שהתקבלה לפי המלצת האחראי לבירור תלונות בהתאם לסעיף 14ב(ב) לחוק בתי דין.

(ג) השר לא יפסיק את כהונתו של חבר בית דין לתעבורה או ראש בית דין לתעבורה לפי סעיף קטן (ב), אלא לאחר שניתנה לו הזדמנות לטעון את טענותיו לעניין זה.

(ב) ערר לפי סעיף זה יוגש בתוך 90 ימים מיום ההמצאה, ואם הגיש העורר השגה בשל אותה הפרת תעבורה - בתוך 30 ימים מיום שנמסרה לו ההחלטה בהשגה.

(ג) בית דין לתעבורה רשאי להאריך את המועדים האמורים בסעיף קטן (ב), מטעמים מיוחדים שיירשמו, ולעניין זה יראו תקלה במערכת המקוונת שמנעה הגשת ערר באחד מהמועדים הקבועים באותו סעיף קטן, כטעם מיוחד לפי סעיף קטן זה.

(ד) הגיש מפר ערר על החלטה להטיל קנס, יהיה המועד לתשלום הקנס בשל הפרת התעבורה 30 ימים מיום שניתנה החלטה סופית של בית דין לתעבורה בערר או פסק דין של בית משפט, לפי העניין, המאשרים את ההחלטה להטיל קנס, אך רשאי בית דין לתעבורה או בית משפט, לפי העניין, לצוות שהקנס בשל הפרת התעבורה ישולם בתוך תקופה שקבע ובתנאים שקבע, ורשאי הוא לקבוע שעל סכום הקנס שתשלומו נדחה או על חלק ממנו תשולם תוספת פיגור כאמור בסעיף 10 לגבי תקופת הדחייה.

(ב) משרד המשפטים יפעיל עמדות שירות שתפקידן לסייע למי שמבקש להשתמש במערכת המקוונת לביצוע פעולות בהליכים כאמור בסעיף קטן (א); בעמדות שירות כאמור תינתן האפשרות להשתתף בדיון שיתקיים באמצעים טכנולוגיים כאמור בסעיף 21(ב); עמדות השירות יופעלו בפריסה ארצית, לפי המחוזות הקבועים בהודעה על חלוקת שטח המדינה למחוזות ולנפות ותיאורי גבולותיהם, מכוח סעיף 3 לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש"ח-1948.

(ב) החליט בית דין לתעבורה לקיים דיון בהשתתפות הצדדים, יקיים את הדיון באמצעים טכנולוגיים בהתאם להוראות שקבע השר לפי סעיף קטן (ג), אלא אם כן מצא, מיוזמתו או לבקשת אחד הצדדים, שיש בכך כדי לפגוע בעשיית צדק בעניינו של ר העורר או באינטרס הציבורי; לעניין זה, "אמצעים טכנולוגיים" - אמצעים המאפשרים העברת תמונה וקול בזמן אמת, שבהם ניתן לשמוע ולראות את המשתתפים בדיון וכן הם יכולים להישמע במהלכו.

(ג) בהחלטתו לעניין אופן קיום הדיון לפי סעיפים קטנים (א) ו–(ב), יביא בית הדין לתעבורה בחשבון, בין השאר, את השיקולים שלהלן, והכול תוך מתן עדיפות לאופן בירור הערר בדרך שיש בה כדי לסייע לניהול יעיל של הערר ולבירורו:

(1) היקף הראיות וסוגן;

(2) השאלות המרכזיות, העובדתיות והמשפטיות, המתעוררות בערר;

(3) מורכבות הערר;

(4) נימוקי הבקשה לעניין אופן קיום הדיון, אם הוגשה כזו;

(5) היותו של העורר אדם עם מוגבלות או קטין.

(ד) בלי לגרוע מהוראות סעיפים קטנים (א) ו–(ב), בכפוף להסכמת הצדדים, בית דין לתעבורה רשאי לקיים דיון בהשתתפות הצדדים או בנוכחותם.

(ה) השר יקבע הוראות לעניין אופן קיום דיונים לפני בית דין לתעבורה, ובכלל זה הוראות בעניינים המפורטים להלן, והכול בשים לב, בין השאר, לעקרונות חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, באופן שיבטיח קיום הליך נגיש ומתאים לצורכי אדם עם מוגבלות ובשים לב למאפייניהם הייחודיים של קטינים ולעקרונות חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל"א-1971:

(1) מקרים שבהם יתקיים דיון באמצעים טכנולוגיים, ועריכת התאמות נגישות נדרשות בהתאם להוראות שנקבעו לפי חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות;

(2) אפשרות להורות, בהחלטה מנומקת, על קיום דיון בנוכחות הצדדים.

(ב) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), בית דין לתעבורה אינו רשאי לשנות את שיעור הקנס הקבוע בתוספת הראשונה, אך הוא רשאי לשנות את הפרת התעבורה המיוחסת למפר.

(ג) בית דין לתעבורה רשאי, ביוזמתו או לבקשת העורר, לפרוס את תשלום הקנס.

(ד) החלטת בית דין לתעבורה לשנות את ההחלטה להטיל קנס או לבטלה ולקבל החלטה אחרת במקומה תהיה מנומקת.

(1) סדרי הדין ודיני הראיות בבית הדין לתעבורה, ובכלל זה הדרך להגשת ערר;

(2) סדרי המינהל בבית הדין לתעבורה.

(ב) ראש בית דין לתעבורה יהיה אחראי בפני השר על ביצועם של סדרי הדין וסדרי המינהל שנקבעו לפי סעיף קטן (א), או סדרי דין שנקבעו לפי חוק בתי דין מינהליים, ולשם כך יהיה רשאי לקבוע הוראות מפורטות ליישום סדרי הדין וסדרי המינהל, ובכלל זה הוראות בעניינים אלה:

(1) דחיית מועד דיון והחלטה בבקשה להארכת מועד;

(2) דיון והכרעה בבקשות המוגשות לאחר שבית דין לתעבורה נתן החלטה סופית;

(3) אופן קיום דיונים.

(ג) הוראות לפי סעיף קטן (ב) יפורסמו באתר האינטרנט של משרד המשפטים.

(ב) על החלטה אחרת של בית דין לתעבורה ניתן לערער לבית משפט שלום לענייני תעבורה, אם ניתנה לכך רשות מאת שופט של בית משפט שלום לענייני תעבורה; לעניין זה, "החלטה אחרת" -

(5) החלטה בעניינים נוספים שקבע השר, בצו, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת .

(ג) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו–(ב), ערעור או בקשת רשות ערעור, לפי העניין, כאמור באותם סעיפים קטנים, בעניין קנס בשל הפרת תעבורה שהטיל מפקח שהוא פקח או עובד רשות מקומית כאמור בסעיף 28, יוגשו לבית משפט לעניינים מקומיים; ואולם אם אין בית משפט לעניינים מקומיים שאזור שיפוטו הוא בתחום הרשות המקומית הנוגעת בדבר, יוגשו הערעור או בקשת רשות הערעור לבית משפט שלום.

(ד) אין בהגשת ערעור לפי סעיף זה כדי לעכב את תשלום הקנס בשל הפרת תעבורה, אלא אם כן בית המשפט הורה על כך.

(1) סעיף 23(ב) ופרק ג' לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו-1996;

(2) סעיף 32 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ"ט-1969, לעניין חפץ שבוצעה בו הפרת תעבורה או שעשוי לשמש ראיה בהליך משפטי בשל הפרת תעבורה; הוראות סעיפים 33 עד 42 לפקודה האמורה יחולו גם על תפיסת חפצים על ידי שוטר מכוח סמכותו לפי פסקה זו;

(3) פקודת התעבורה.

(ב) עובד רשות מקומית שהוסמך לפי סעיף 27א1(ב) לפקודת התעבורה, יהיה מפקח לפי חוק זה לגבי הפרות תעבורה שהן עבירות תעבורה המנויות בתוספת האחת עשרה לפקודת התעבורה, ויהיו נתונות לו לשם אכיפת הפרות תעבורה לפי חוק זה, הסמכויות הנתונות לו לשם אכיפת עבירות תעבורה לפי סעיף 27א1 לפקודת התעבורה.

"עובד ציבור" - עובד המדינה כמשמעותו בחוק שירות המדינה (מינויים), התשי"ט-1959, וכן עובד תאגיד שהוקם לפי חוק שחל עליו דין משמעתי על פי דין, המועסקים בגוף מהגופים המנויים בתוספת השנייה.

(ב) לא יוסמך עובד ציבור למפקח לפי הוראות סעיף קטן (א), אלא אם כן מתקיימים בו כל אלה:

(1) הוא לא הורשע בעבירה ולא ניתנה לגביו החלטה סופית להטיל קנס בשל הפרת תעבורה, שמפאת מהותן, חומרתן או נסיבותיהן אין הוא ראוי, לדעת שר התחבורה, להיות מפקח;

(2) לא תלויים ועומדים כתב אישום נגדו בשל עבירה כאמור בפסקה (1), או ערר בעניינו על החלטה להטיל קנס או ערעור על ההחלטה בערר כאמור;

(3) הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי סעיף קטן (ד), כפי שהורה שר התחבורה;

(4) הוא עומד בתנאי כשירות נוספים כפי שהורה שר התחבורה.

(ג) הודעה על הסמכת עובד ציבור כאמור בסעיף זה תפורסם ברשומות ובאתר האינטרנט של משרד התחבורה והבטיחות בדרכים.

(ד) לשם אכיפת הפרות תעבורה, יהיו נתונות למפקח שהוסמך לפי סעיף קטן (א), סמכויות פיקוח כמפורט להלן:

(1) לדרוש מכל אדם למסור לו את שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו;

(2) לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר למסור לו כל ידיעה או מסמך שיש בהם כדי להבטיח או להקל את ביצוען של ההוראות לפי חוק זה; בפסקה זו, "מסמך" - לרבות פלט כהגדרתו בחוק המחשבים, התשנ"ה-1995 .

(ה) מפקח שהוסמך לפי סעיף קטן (א) לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי סעיף קטן (ד) אלא בעת מילוי תפקידו ובהתקיים שני אלה:

(1) הוא עונד באופן גלוי תג הנושא את מספר העובד שלו ואת תפקידו;

(2) יש בידו תעודה החתומה בידי השר המעידה על תפקידו ועל סמכויותיו, אותה יציג לפי דרישה.

(ו) שר התחבורה, בהסכמת השר הממונה על הגוף הנוגע בדבר ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי, בצו, לשנות את התוספת השנייה.

(ב) מרשם התעבורה המינהלי יכלול, בין השאר, נתונים אלה (בפרק זה - פרטי רישום):

(1) שם המפר ופרטי הזיהוי שלו;

(2) הפרת התעבורה שביצע המפר ומועד ביצועה;

(3) גובה הקנס שהוטל על המפר בשל הפרת התעבורה;

(4) מועד תשלום הקנס בשל הפרת התעבורה;

(5) מידע על ההליך המשפטי הנוגע להפרת התעבורה, ובכלל זה החלטות בהליך המשפטי ומועד קבלתן.

(ג) הגופים המפורטים להלן יעבירו למשטרה, באופן מקוון, את פרטי הרישום:

(1) מפקח או רשות אחרת המוסמכת להטיל קנס בשל הפרת תעבורה; בסעיף קטן זה, "רשות" - כהגדרתה בחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש"ס-2000;

(2) בית דין לתעבורה;

(3) מי שמייצג רשות המוסמכת להטיל קנס בשל הפרת תעבורה בהליך משפטי לפי חוק זה;

(4) גורם המוסמך לגבות קנס בשל הפרת תעבורה, ולעניין גביית קנס לפי חוק המרכז לגביית קנסות - על אף האמור בסעיף 9 לאותו חוק;

(5) גוף אחר שקבע השר לפי סעיף 38(ב)(1).

(ד) על אף האמור בסעיף קטן (א), במרשם התעבורה המינהלי לא ייכללו פרטי רישום לגבי החלטה להטיל קנס שבוטלה.

(ה) נמצא כי נפלה טעות ברישומו של פרט רישום, יפעל הגורם שהעביר את פרטי הרישום כאמור בסעיף קטן (ג) לתיקון הטעות במרשם התעבורה המינהלי באופן מקוון לפי אותו סעיף קטן.

(ו) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מסמכות המשטרה לנהל רישומים אחרים הדרושים לה לצרכיה.

(ב) השר, בהתייעצות עם השר לביטחון לאומי ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי, בצו, לשנות את התוספת השלישית.

(1) לעניין מפר שהוא בגיר במועד ההחלטה הסופית - שמונה שנים מהמועד כאמור;

(2) לעניין מפר שהוא קטין במועד ההחלטה הסופית - שש שנים מהמועד כאמור.

(ב) נרשמה במרשם התעבורה המינהלי הפרת תעבורה נוספת שביצע מפר בתקופת המחיקה, של פרט רישום אחר, תיקבע תקופת המחיקה של כל פרטי הרישום לפי תקופת המחיקה המאוחרת ביותר.

(ג) על אף האמור בסעיף קטן (א), לא יימחק פרט רישום לגבי מפר עד לתשלום מלוא הקנס שהוטל עליו בשל הפרת התעבורה.

(ד) לא יימסר מידע על פרט רישום שנמחק, ומידע על אודותיו לא יובא בחשבון לשם קבלת החלטה בעניינו של אדם, אלא לגורמים אלה:

(1) משטרת ישראל;

(2) בעלי התפקידים המנויים בפרט 11(ב) עד (ז) או בפרט 12 לתוספת השלישית, מטעמים מיוחדים שיירשמו;

(3) היועץ המשפטי לממשלה;

(4) בא כוח היועץ המשפטי לממשלה ובית משפט או בית דין בהליך משפטי שאינו הליך פלילי, אם הגילוי על פרט הרישום שנמחק מהותי לדיון בהליך שיפוטי, ומטעמים מיוחדים שיירשמו.

(ה) בסעיף זה, "מועד ההחלטה הסופית" - המועד שבו ההחלטה להטיל קנס הפכה להחלטה סופית להטיל קנס.

(ב) השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות לעניין זכות העיון לפי סעיף זה והגבלות לעניין היקף הזכות ואופן מימושה.

(1) סדרי הדין בערעור לבית משפט שלום לענייני תעבורה; סדרי הדין בערעור כאמור יהיו במתכונת דומה לסדרי הדין הנהוגים בבית משפט לעניינים מינהליים בהתאם להוראות חוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש"ס-2000, בשינויים שיקבע השר, באופן שיבטיחו סעד מהיר ויעיל תוך אפשרות לקיום בירור עובדתי ככל שהדבר דרוש;

(2) סדרי רישום של פרטי רישום במרשם התעבורה המינהלי ואופן ניהול המרשם; תקנות לפי פסקה זו ייקבעו בהתייעצות עם השר לביטחון לאומי;

(3) האופן והמועד למסירת פרטי רישום מהגורמים המנויים בסעיף 30(ג) למשטרת ישראל וממשטרת ישראל לגופים ולבעלי התפקידים הזכאים לקבלו לפי סעיף 32; תקנות לפי פסקה זו ייקבעו בהסכמת השר לביטחון לאומי.

(ב) השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי להתקין תקנות בעניינים אלה:

(1) גופים נוספים החייבים בחובת מסירה לפי סעיף 30(ג) או פטור לגופים המנויים בסעיף 30(ג) מחובת מסירת מידע לפי אותו סעיף;

(2) אגרות בעד הגשת ערר לבית דין לתעבורה;

(3) קביעת שיעורים, ובכלל זה שיעורים מרביים, של הוצאות ושכר טרחה, לבעלי דין או לעדים.

(ג) השר, בהסכמת השר לביטחון לאומי והשר הממונה ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע, בצו, כי הסמכויות הנתונות לשוטר לפי סעיף 2(ג), יהיו נתונות גם למפקח שאינו שוטר, בשינויים שייקבעו בצו; בסעיף זה, "השר הממונה" - כל אחד מאלה:

(ב) (1) על אף האמור בסעיף קטן (א), תחילתו של סעיף 69א לפקודת התעבורה, כנוסחו בחוק זה, למעט התיקון שבסעיף 39(20)(ב)(1) לחוק זה, במועד כניסתן לתוקף של תקנות לפי הסעיף האמור.

(2) תקנות ראשונות לפי סעיף 69א לפקודת התעבורה כנוסחו בחוק זה יובאו לאישור ועדת הכלכלה של הכנסת בתוך שנה מיום התחילה; שר התחבורה והבטיחות בדרכים, בהסכמת השר ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לדחות, בצו, את המועד האמור, בשתי תקופות נוספות שלא יעלו במצטבר על שנה.

(ג) חוק זה יחול בהדרגה לגבי הפרות תעבורה, החל מהמועדים כמפורט להלן, לפי העניין:

(1) לגבי הפרות תעבורה ששיעור הקנס שנקבע לגביהן בתוספת הראשונה הוא 100 עד 500 שקלים חדשים, למעט הפרות תעבורה לפי תקנה 54 לתקנות התעבורה - ביום התחילה;

(2) לגבי הפרות תעבורה ששיעור הקנס שנקבע לגביהן בתוספת הראשונה הוא 750 עד 1,500 שקלים חדשים ולגבי הפרות תעבורה לפי תקנה 54 לתקנות התעבורה - בתום שישה חודשים מיום התחילה.

(ב) כל עוד לא נקבעו הוראות לעניין נסיבות מחמירות הקשורות באדם שביצע הפרת תעבורה או בביצוע הפרת התעבורה, לפי סעיף 2(ג), יחולו הוראות אלה:

(1) יראו בנסיבות המחמירות שנקבעו בהוראות בדבר נסיבות מחמירות של עבירות קנס, התשנ"ד-1993, לפי סעיף 29(ב) לפקודת התעבורה, לעניין עבירות קנס לפי תקנות 44 ו-67 לתקנות התעבורה, ואשר עמדו בתוקפן ערב יום התחילה לגבי הפרות תעבורה לפי התקנות האמורות, כנסיבות מחמירות לעניין הפרות תעבורה לפי אותן תקנות;

(2) יראו בנסיבות המחמירות שנקבעו בהוראות בדבר נסיבות מחמירות של עבירות קנס, התשס"ט-2008, לפי סעיף 29(ב) לפקודת התעבורה, לעניין עבירות קנס לפי תקנה 22(א) לתקנות התעבורה, ואשר עמדו בתוקפן ערב יום התחילה לגבי הפרות תעבורה לפי התקנה האמורה, כנסיבות מחמירות לעניין הפרות תעבורה לפי אותה תקנה.

"(2) נמסרה לנהג חדש הודעת תשלום קנס כמשמעותה בסעיף 228 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב 1982-, בשל עבירה מהעבירות המפורטות בתוספת השלישית, או שהומצאה לו הודעה על החלטה להטיל קנס בשל עבירת תעבורה המנויה בתוספת השלישית המהווה הפרת תעבורה, תוארך תקופת היותו נהג חדש עד תשלום הקנס, ואם ביקש להישפט על העבירה או הגיש ערר לפי סעיף 19 לחוק הפרות תעבורה מינהליות, לפי העניין - עד תום ההליכים המשפטיים בעניין אותה עבירה או בעניין אותה הפרת תעבורה, לפי העניין;".