תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (פטורים ושיעורים מופחתים של תשלומי השתתפות עצמית), התשפ"ד-2024.
התקנות נועדו לקבוע פטורים מתשלום השתתפות עצמית עבור טיפול ויעוץ פסיכותרפי לאוכלוסיות מסוימות, מתוך הכרה כי ישנו ציבור של מטופלים שמפאת מצבם הכלכלי – תשלום ההשתתפות העצמית ייצור עבורם חסם לכניסה לטיפול ושימוש-חסר, שיגבר על העידוד למחויבות במהלך הטיפול עצמו.
טיוטת תקנות מטעם משרד הבריאות:
בתוקף סמכותי לפי סעיף 14(ח) לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד-1994[1] (להלן – החוק), בהסכמת שר העבודה ובאישור שר האוצר וועדת הבריאות של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:
|
הגדרות |
1. |
"יעוץ וטיפול פסיכותרפי" – יעוץ וטיפול פסיכותרפויטי, כמשמעותו בפסקה 22א(ב)(1) לחלק הראשון בתוספת השנייה לחוק. |
|
|
פטור מהשתתפות עצמית עבור יעוץ וטיפול פסיכותרפי |
2. |
מבוטח יהיה פטור מתשלום השתתפות עצמית עבור שירות של יעוץ וטיפול פסיכותרפי, למעט יעוץ וטיפול פסיכותרפי שניתן על ידי מטפל עצמאי, באחד מהמקרים הבאים: |
|
|
|
|
(1) |
המבוטח הוא קטין, כהגדרתו בסעיף 3 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962[2]; |
|
|
|
(2) |
המבוטח זכאי לגמלה לפי חוק הבטחת הכנסה, התשמ"א-1980,[3] או שמשתלמת לו קצבת אזרח ותיק בתוספת גימלה לפי חוק הבטחת הכנסה, או גמלה נוספת לנכה כמשמעותה בסעיף 251 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995[4]. |
___ ב________ התש_______ (___ ב________ ____20)
(חמ _____-3)
__________________
אוריאל בוסו
שר הבריאות
דברי הסבר
תקנה 1
מוצע לקבוע הגדרה ליעוץ וטיפול פסיכותרפי, לצורך קביעת פטורים עבור תשלום ההשתתפות העצמית לשירות זה.
תקנה 2
בשנת 2015 נכנסה לתוקף הרפורמה בבריאות הנפש והאחריות הביטוחית לתחום בריאות הנפש עברה ממשרד הבריאות לקופות החולים. אחת ממטרותיה העיקריות של רפורמה זו הייתה התייחסות לטיפול בגוף ובנפש כמכלול אחד, ושילוב של הבריאות הנפשית כחלק בלתי נפרד ממערך שירותי הבריאות, מתוך הסתכלות הוליסטית על בריאותו של המטופל, ותוך שמירה על איכות ורצף הטיפול.
יצוין, כי העברת האחריות הביטוחית לתחום בריאות הנפש לקופות החולים נעשתה "כפי שהיא", מבלי לשנות מהותית את ההסדרים ואת החובות שחלו טרם הרפורמה. בכלל זה, בכניסת הרפורמה לא נקבעו השתתפויות עצמיות על השירותים שהועברו לאחריות קופות החולים.
מאז כניסת הרפורמה לתוקף עברו כ-9 שנים, ומערך בריאות הנפש בקופות החולים הלך והתפתח. במסגרת הרפורמה קופות החולים הרחיבו משמעותית את היצע שירותי בריאות הנפש, וכיום יש יותר מרפאות ונקודות שירות מבעבר; יש הכרה וחיבור הולכים וגדלים בין הרפואה הכללית לבריאות הנפש, תוך העברת מידע וידע לשם טיפול הוליסטי במטופל; והכל כאשר מספר המטופלים הולך וגדל. הצלחת הרפורמה בהסרת חסמים והנגשת טיפול לאוכלוסייה יצרה ביקוש גדול בהרבה מהצפוי. על פי הערכה, היקף ושיעור הטיפולים יותר מאשר הכפילו עצמם מאז (עם שונות מסוימת בין הקופות) וכל זאת לפני אירועי מלחמת חרבות ברזל. גם ירידת הסטיגמה, אחד ההישגים הבולטים של הרפורמה, יחד עם מגמות תרבותיות וריבוי אירועים של חוסר יציבות (ביטחונית, בריאותית ופוליטית) הגדילו את הביקושים לשירותי בריאות הנפש.
אל מול ביקוש הולך וגובר זה, נוצר עומס גדול על המערכת הציבורית שלא הייתה ועדיין לא ערוכה לתת מענה להיקף כה גדול של מטופלים וצרכים, ותורי ההמתנה לטיפול הלכו והתארכו.
פרוץ מלחמת חרבות ברזל, על נסיבותיה הדרמטיות והחריגות, הציבו את מערכת בריאות הנפש בפני אתגר חריג בהיקפו. בשנתיים האחרונות ניתנו והוקצו תוספות תקציביות משמעותיות לתחום בריאות הנפש – בהיקף מאות מיליוני שקלים – וזאת בהתאם לחשיבות הרבה שרואה המשרד במתן שירות מיטבי למי שנדרשים לטיפולים בתחום. מהלך זה כולל, בין היתר, את הנושאים הבאים: הרחבת מעגל המטפלים במערכת הציבורית, הגברת היעילות של המערכת על-ידי ריבוד הטיפול, והבניית משך הטיפולים ותוכניהם בהתאם לצרכים הקליניים.
במקביל למהלכים אלה, מוצע לקדם תשלום ההשתתפות העצמית של המטופל, שמטרתה תואמת את המאפיינים הייחודיים של כלכלת בריאות, וכמקובל בשירותים מעין אלה במערכת הבריאות. בהתאם, ועל מנת ליצור מחויבות של המבוטחים לטיפול פסיכותרפי, שמושתת לרוב על סדרה של 20-10 מפגשים טיפוליים ולעיתים אף יותר מכך, ולמנוע נשירה באמצעו, מוצע במסגרת צו המקודם במקביל לתקנות אלו לקבוע השתתפות עצמית של המטופל עבור כל מפגש של טיפול פסיכותרפי, בסכום דומה להשתתפות העצמית עבור טיפולים סדרתיים דומים, כמו טיפולים בהתפתחות הילד.
כיום, למעט תשלום רבעוני שקיים עבור טיפול אצל רופא פסיכיאטר כרופא שניוני, וכן טיפול אצל מטפל עצמאי, אין השתתפות עצמית של המבוטח עבור שירותי בריאות הנפש ככלל, ועבור טיפולים פסיכותרפיים בפרט. זאת, על אף שטיפולים פסיכותרפיים מהווים חלק מרכזי ממערך הטיפול הנפשי, כאשר מי שצורך אותם מקבל לרוב סדרה ארוכה של טיפולים, בדומה לסדרות טיפולים בתחומי התפתחות הילד או פיזיותרפיה. על כן, בדומה לקיים בתחומים אלה – מוצע במסגרת טיוטת צו ביטוח בריאות ממלכתי (שינוי התוספת השנייה לחוק)(השתתפות עצמית עבור טיפול פסיכותרפי), התשפ"ד-2024, המקודמת במקביל לתקנות אלה, לקבוע כי בעבור טיפול פסיכותרפי תיגבה השתתפות עצמית מהמבוטח.
לצד זאת, יש ציבור של מטופלים שמפאת מצבם הכלכלי – תשלום ההשתתפות העצמית עלול ליצור עבורם חסם לכניסה לטיפול ושימוש-חסר, שיגבר על העידוד למחויבות במהלך הטיפול עצמו. משכך, מוצע לקבוע בתקנות אלו מקרים שבהם יינתן פטור מתשלום השתתפות עצמית בעבור טיפול פסיכותרפי לקבוצות מבוטחים מסוימות.
ראשית, מוצע לקבוע פטור עבור קטינים, שאינם עומדים ברשות עצמם וכשעשויות להיות עלויות משמעותיות למשפחה בה יש לרוב יותר מילד אחד.
שנית, מוצע לקבוע פטור מגביית השתתפות עצמית כאמור ממבוטחים המקבלים הבטחת הכנסה או קצבאות מקבילות, וזאת במקביל לפטורים שונים או הנחות לקבוצות אלה, כמו למשל בסעיפים קטנים 8(א1)(2)(ג)(3), 8(א2)(2), ו-14(ה) לחוק. זאת, על מנת שלא ליצור חסם משמעותי לקבלת השירות הרפואי ממי שהכנסתו נמוכה במיוחד.