צו ביטוח בריאות ממלכתי (שינוי התוספת השנייה לחוק)(השתתפות עצמית עבור טיפול פסיכותרפי), התשפ"ד-2024.
מטרת הצו היא קידום תשלום השתתפות עצמית של מבוטחים בעבור טיפולים פסיכותרפיים, בדומה לקיים בשירותי בריאות רבים ובפרט בשירותים סדרתיים, וזאת כחלק מהמהלכים המשמעותיים לשיפור ולחיזוק תחום בריאות הנפש בקופות החולים.
טיוטת צו מטעם משרד הבריאות:
|
|
|
בתוקף סמכותי לפי סעיף 8(ד) לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד-1994[1], בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הבריאות של הכנסת, אני מצווה לאמור: |
|
תיקון התוספת השנייה |
1. |
בתוספת השנייה לחוק, בחלק השני, אחרי פרט 18, יבוא: |
|
|
"19. |
(א) ההשתתפות העצמית בעד ייעוץ וטיפול פסיכותרפויטי, המנוי בפסקה 22א(ב)(1) לחלק הראשון בתוספת זאת (להלן – יעוץ וטיפול פסיכותרפי), תהיה כמפורט להלן: (1) ההשתתפות העצמית של מבוטח בעד ייעוץ וטיפול פסיכותרפי פרטני, למעט יעוץ וטיפול פסיכותרפי שניתן בידי מטפל עצמאי, תהיה 35 שקלים חדשים לטיפול; (2) ההשתתפות העצמית של מבוטח בעד ייעוץ וטיפול פסיכותרפי שניתן על ידי מטפל עצמאי תהיה 100 שקלים חדשים לטיפול פרטני או זוגי, ו-46 שקלים חדשים לטיפול קבוצתי. (ב) ההשתתפות העצמית כאמור בפסקה (א) תיגבה במועד קביעת התור; ההשתתפות העצמית ששילם מבוטח שלא הגיע לתור שנקבע לו ולא ביטל אותו לפחות 24 שעות טרם מועד התור תוחזר לו בתוך 45 יום ממועד הגשת בקשה להחזר התשלום. (ג) הוראות סעיף קטן (ב) לא יחולו על מבוטח הזכאי לפטור מהשתתפות עצמית בעד שירות זה. |
|
|
|
(ד) בפרט זה – "מטפל עצמאי" – מטפל שהוא אינו עובד הקופה, המקבל מטופלים של קופת החולים במסגרת הסדר ישיר שלו עם הקופה במרפאתו הפרטית, וזאת בהתאם להסכם עם קופת החולים למתן השירותים כאמור.". |
___ ב________ התש_______ (___ ב________ ____20)
(חמ _____-3)
__________________
אוריאל בוסו
שר הבריאות
דברי הסבר
בשנת 2015 נכנסה לתוקף הרפורמה בבריאות הנפש והאחריות הביטוחית לתחום בריאות הנפש עברה ממשרד הבריאות לקופות החולים. אחת ממטרותיה העיקריות של רפורמה זו הייתה התייחסות לטיפול בגוף ובנפש כמכלול אחד, ושילוב של הבריאות הנפשית כחלק בלתי נפרד ממערך שירותי הבריאות, מתוך הסתכלות הוליסטית על בריאותו של המטופל, ותוך שמירה על איכות ורצף הטיפול.
יצוין, כי העברת האחריות הביטוחית לתחום בריאות הנפש לקופות החולים נעשתה "כפי שהיא", מבלי לשנות מהותית את ההסדרים ואת החובות שחלו טרם הרפורמה. בכלל זה, בכניסת הרפורמה לא נקבעו השתתפויות עצמיות על השירותים שהועברו לאחריות קופות החולים.
מאז כניסת הרפורמה לתוקף עברו כ-9 שנים, ומערך בריאות הנפש בקופות החולים הלך והתפתח. במסגרת הרפורמה קופות החולים הרחיבו משמעותית את היצע שירותי בריאות הנפש, וכיום יש יותר מרפאות ונקודות שירות מבעבר; יש הכרה וחיבור הולכים וגדלים בין הרפואה הכללית לבריאות הנפש, תוך העברת מידע וידע לשם טיפול הוליסטי במטופל; והכל כאשר מספר המטופלים הולך וגדל. הצלחת הרפורמה בהסרת חסמים והנגשת טיפול לאוכלוסייה יצרה ביקוש גדול בהרבה מהצפוי. על פי הערכה, היקף ושיעור הטיפולים יותר מאשר הכפילו עצמם מאז (עם שונות מסוימת בין הקופות) וכל זאת לפני אירועי מלחמת חרבות ברזל. גם ירידת הסטיגמה, אחד ההישגים הבולטים של הרפורמה, יחד עם מגמות תרבותיות וריבוי אירועים של חוסר יציבות (ביטחונית, בריאותית ופוליטית) הגדילו את הביקושים לשירותי בריאות הנפש.
אל מול ביקוש הולך וגובר זה, נוצר עומס גדול על המערכת הציבורית שלא הייתה ועדיין לא ערוכה לתת מענה להיקף כה גדול של מטופלים וצרכים, ותורי ההמתנה לטיפול הלכו והתארכו.
פרוץ מלחמת חרבות ברזל, על נסיבותיה הדרמטיות והחריגות, הציבו את מערכת בריאות הנפש בפני אתגר חריג בהיקפו. בשנתיים האחרונות ניתנו והוקצו תוספות תקציביות משמעותיות לתחום בריאות הנפש – בהיקף מאות מיליוני שקלים – וזאת בהתאם לחשיבות הרבה שרואה המשרד במתן שירות מיטבי למי שנדרשים לטיפולים בתחום. מהלך זה כולל, בין היתר, את הנושאים הבאים: הרחבת מעגל המטפלים במערכת הציבורית, הגברת היעילות של המערכת על-ידי ריבוד הטיפול, והבניית משך הטיפולים ותוכניהם בהתאם לצרכים הקליניים.
במקביל למהלכים אלה, מוצע לקדם תשלום ההשתתפות העצמית של המטופל, שמטרתה תואמת את המאפיינים הייחודיים של כלכלת בריאות, וכמקובל בשירותים מעין אלה במערכת הבריאות. בהתאם, ועל מנת ליצור מחויבות של המבוטחים לטיפול פסיכותרפי, שמושתת לרוב על סדרה של 20-10 מפגשים טיפוליים ולעיתים אף יותר מכך, ולמנוע נשירה באמצעו, מוצע לקבוע השתתפות עצמית של המטופל עבור כל מפגש של טיפול פסיכותרפי, בסכום דומה להשתתפות העצמית עבור טיפולים סדרתיים דומים, כמו טיפולים בהתפתחות הילד.
כיום, למעט תשלום רבעוני שקיים עבור טיפול אצל רופא פסיכיאטר כרופא שניוני, וכן טיפול אצל מטפל עצמאי, אין השתתפות עצמית של המבוטח עבור שירותי בריאות הנפש ככלל, ועבור טיפולים פסיכותרפיים בפרט. זאת, על אף שטיפולים פסיכותרפיים מהווים חלק מרכזי ממערך הטיפול הנפשי, כאשר מי שצורך אותם מקבל לרוב סדרה ארוכה של טיפולים, בדומה לסדרות טיפולים בתחומי התפתחות הילד או פיזיותרפיה. על כן, בדומה לקיים בתחומים אלה – מוצע לקבוע כי בעבור טיפול פסיכותרפי, למעט טיפול קבוצתי ולמעט טיפול פסיכותרפי הניתן על ידי מטפל עצמאי – תיגבה השתתפות עצמית בגובה של 35 ₪ לטיפול.
כמו כן, מוצע להפחית את ההשתתפות העצמית הקבועה כיום בתוכניות הגבייה של קופות החולים עבור טיפול הניתן באמצעות מטפל עצמאי, כך שהשתתפות עצמית עבור טיפול כאמור תעמוד על 100 ₪ במקום על כ-160 ₪ ועל טיפול קבוצתי תעמוד על 46 ₪ במקום 73 ₪ כפי שקיים כיום, כלומר בהפחתה ביחס זהה לזה שנעשתה עבור טיפול פרטני אצל מטפל עצמאי.
לצד המוצע לעיל, ומתוך הכרה כי ישנו ציבור של מטופלים שמפאת מצבם הכלכלי – תשלום ההשתתפות העצמית ייצור עבורם חסם לכניסה לטיפול ושימוש-חסר, שיגבר על העידוד למחויבות במהלך הטיפול עצמו – מקודמת במקביל רשימת פטורים בטיוטת תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (פטורים ושיעורים מופחתים של תשלומי השתתפות עצמית), התשפ"ד-2024, המקודמת במקביל לקידום צו זה.