חוק שירותי תעסוקה מוגנת לאנשים עם מוגבלות, תשפ"ד-2024
מטרת חוק זה להסדיר את עקרונות שירות התעסוקה המוגנת, ובכלל זה את מהותו הטיפולית-שיקומית של השירות, אשר מטרתו פיתוח היכולות והמיומנויות של אנשים עם מוגבלות בתחום התעסוקה, וקידום אפשרות השתלבותם בשוק העבודה החופשי.
מטרת שירותי רווחה ושירותי שיקום בתחום בריאות הנפש הניתנים לאנשים עם מוגבלות היא, בין היתר, לקדם את זכותם לחיים עצמאיים ואוטונומיים, את השתתפותם הפעילה והשוויונית בקהילה ובחברה, וכן לסייע להם למצות את יכולותיהם. לאור זאת, שירותי רווחה ובריאות הנפש כוללים גם שירותים בתחום השיקום התעסוקתי, וזאת כדי לקדם את המטרות המפורטות לעיל גם באמצעות התחום האמור. שרותי השיקום התעסוקתי נפרסים על פני רצף, אשר נקבע לפי רצונותיהם ויכולותיהם של אנשים עם מוגבלות, ורמות התמיכה השונות להן הם זקוקים. שירותי שיקום תעסוקתי באמצעות שירותי תעסוקה מוגנת, או בשמם הקודם מפעלים מוגנים, הם חלק מהרצף האמור.
לאורך שנים, נעדרה הסדרה בחקיקה של מהות שירות התעסוקה המוגנת, ומעמד המשתלבים בו. הצורך להסדיר את הנושא עלה גם במסגרת פסק הדין של בית הדין הארצי לעבודה ע"ע 30279-05-19 זר – מת"ש – מרכזי תעסוקה שיקומיים בע"מ (2021), שם נידונה שאלת תחולת יחסי עבודה במפעלים המוגנים, וחברי המותב קראו להסדיר את סוגיית זכויותיהם ומעמדם של אנשים עם מוגבלות במפעלים המוגנים בחקיקה.
החוק המוצע נועד לתת מענה לפער האמור וליצור הסדרה בחקיקה של מהות שירות התעסוקה המוגנת ושל עקרונותיו. במסגרת ההסדרה המוצעת, יקבע כי שירות התעסוקה המוגנת הוא שירות טיפולי ושיקומי וכן ייקבעו עקרונות מרכזיים לשירות זה: שירות התעסוקה המוגנת יוגבל בזמן, בשירות התעסוקה המוגנת תיערך הערכה תקופתית של מקבל השירות, וכן ייקבעו זכויותיו ומעמדו של אדם המקבל שירות תעסוקה מוגנת. במסגרת זאת, על פי ההסדר המוצע ייקבע כי בשירות תעסוקה מוגנת לא יחולו יחסי עבודה, וזאת לאור התכלית השיקומית המרכזית של השירות, מערכת היחסים השיקומית עם השירות, אופי הפעילות ומשך הזמן הקצוב שלה. עם זאת, מוצע להחיל הוראות מסוימות לעניין זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות המקבלים שירות תעסוקה מוגנת, וזאת על מנת לוודא כי מקבלי השירות זוכים לתנאים נאותים במסגרת שירות זה.
החוק המוצע עתיד להשפיע על תחולת יחסי העבודה של אנשים עם מוגבלות עם יכולת תעסוקתית מופחתת שאינה מאפשרת להם להשתלב בשוק העבודה החופשי, המקבלים שירות שיקום תעסוקתי באמצעות שירותי תעסוקה מוגנת. תפקידה של התעסוקה המוגנת כאמצעי להקניית מיומנויות וכישורים הרלוונטיים לשם קידום השתלבות בשוק העבודה החופשי, ככל הניתן.
ייבחן לקראת טיוטת החוק
תזכיר חוק מטעם משרד הרווחה והביטחון החברתי ומשרד הבריאות:
|
מטרה |
1. |
מטרת חוק זה להסדיר את מהות שירות התעסוקה המוגנת ואת עקרונותיו, ובכלל זה את מהותו הטיפולית-שיקומית של השירות, אשר מיועד לקידום פיתוח היכולות והמיומנויות של אנשים עם מוגבלות בתחום התעסוקה, וקידום אפשרות השתלבות בשוק העבודה החופשי. |
|||||
|
הגדרות |
2. |
בחוק זה – |
|||||
|
|
|
"אדם עם מוגבלות" – אדם עם מוגבלות כהגדרתה בחוק שירותי רווחה, או אדם נכה נפש כהגדרתו בחוק השיקום; |
|||||
|
|
|
"המנהל האחראי" – לגבי אדם עם מוגבלות שהוא נכה נפש כהגדרתו בחוק השיקום – המנהל הכללי של משרד הבריאות, לגבי אדם עם מוגבלות כהגדרתה בחוק שירותי רווחה – המנהל הכללי של משרד הרווחה והביטחון החברתי או מי שהוסמך על ידם לעניין חוק זה; |
|||||
|
|
|
"המשרד האחראי" – לגבי אדם עם מוגבלות שהוא נכה נפש כהגדרתו בחוק השיקום – משרד הבריאות, לגבי אדם עם מוגבלות כהגדרתה בחוק שירותי רווחה – משרד הרווחה; |
|||||
|
|
|
"השרים" – שר הרווחה והביטחון החברתי ושר הבריאות, לפי העניין; |
|||||
|
|
|
"ועדת שיקום אזורית" – כהגדרתה בחוק השיקום; |
|||||
|
|
|
"חוק השיקום" – חוק שיקום נכי נפש בקהילה, תש"ס-2000; |
|||||
|
|
|
"חוק שירותי רווחה" – חוק שירותי רווחה לאנשים עם מוגבלות, התשפ"ב-2022; |
|||||
|
|
|
"מפעיל שירות" – מי שמספק שירותי תעסוקה מוגנת, לרבות ספקים שבהתקשרות עם המשרד או עם רשות מקומית; |
|||||
|
|
|
פרק א': תחולת יחסי עבודה בשירותי תעסוקה מוגנת לאנשים עם מוגבלות |
|||||
|
מהות שירות התעסוקה המוגנת |
3. |
(א) שירות תעסוקה מוגנת הוא שירות טיפולי ושיקומי הניתן מטעם המשרד האחראי ואוצר המדינה משתתף בתקציבו, בו אדם עם מוגבלות הזקוק לכך עובר תהליך שיקום תעסוקתי, אשר מוכוון להערכה, פיתוח וקידום מסוגלות תעסוקתית, והקניית כלים ומיומנויות תעסוקתיות הנדרשות לאדם לצורך המשך קידום השתלבותו בשוק העבודה החופשי, ככל הניתן; |
|
||||
|
|
|
(ב) פירוט הזכאות לשירות תעסוקה מוגנת והשירותים שיינתנו במסגרת שירות התעסוקה המוגנת ייקבעו בהתאם להוראות חוק השיקום או חוק שירותי רווחה, לפי העניין. |
|
||||
|
הגבלת שירות התעסוקה המוגנת בזמן |
4. |
(א) עבור אדם עם מוגבלות שהוא נכה נפש לפי חוק השיקום – התקופה המקסימלית בה יקבל שירות תעסוקה מוגנת תקבע על ידי ועדת שיקום אזורית; |
|
||||
|
|
|
(ב) עבור אדם עם מוגבלות כהגדרתה בחוק שירותי רווחה – התקופה בה יקבל שירות תעסוקה מוגנת תקבע במסגרת תכנית המענים האישית שלו כהגדרתה בחוק שירותי רווחה; |
|
||||
|
|
|
(ג) בכל מקרה, התקופה האמורה לא תעלה על חמש שנים. |
|
||||
|
הערכה תקופתית למקבל שירות תעסוקה מוגנת |
5. |
(א) לאדם עם מוגבלות המקבל שירות תעסוקה מוגנת תיבנה בשיתוף עמו תוכנית טיפול אישית; בסעיף זה, "תכנית טיפול אישית" – תכנית אישית לאדם עם מוגבלות אשר נבנית על בסיס הערכה ראשונית שנעשית עבורו על ידי מפעיל השירות, ואשר כוללת מטרות של האדם בשירות התעסוקה המוגנת, דרכי פעולה ויעדים מדידים, ומתעדכנת מעת לעת על בסיס התפתחות בתהליך השיקום התעסוקתי של האדם עם המוגבלות בתעסוקה המוגנת. |
|
||||
|
|
|
(ב) לאדם עם מוגבלות המקבל שירות תעסוקה מוגנת תיעשה הערכה תקופתית על ידי מפעיל השירות בה ייבחנו התכנית האישית שלו, תהליך השיקום התעסוקתי שעבר, מידת מיצוי התהליך השיקומי, יעדיו ותוצאותיו, אשר בהתאם אליה תינתן המלצה על המשך תהליך השיקום התעסוקתי; |
|
||||
|
|
|
(ג) המנהל האחראי יקבע כללים בדבר אמות המידה והכללים להערכה התקופתית שתיעשה על ידי המפעיל. |
|
||||
|
זכויות מקבל שירות תעסוקה מוגנת |
6. |
(א) בין אדם עם מוגבלות המקבל שירות תעסוקה מוגנת ובין מפעיל השירות או המשרד האחראי – לא יחולו יחסי עבודה; |
|
||||
|
|
|
(ב) היקף שעות הפעילות של אדם עם מוגבלות בשירות תעסוקה מוגנת לא יעלה על שמונה שעות וחצי ביום ו-182 שעות בחודש; |
|
||||
|
|
|
(ג) אדם עם מוגבלות המקבל שירות תעסוקה מוגנת יהיה זכאי להפסקה בת חצי שעה לפחות במהלך יום פעילות; |
|
||||
|
|
|
(ד) לא תבוצע פעילות בשירות תעסוקה מוגנת בזמן מנוחה שבועית כמשמעותה בסעיף 7 לחוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א-1951; |
|
||||
|
|
|
(ה) אדם עם מוגבלות המשולב בשירות תעסוקה מוגנת יקבל גמול תעסוקה עבור פעילות שהיא פעילות יצרנית תעסוקתית אשר מבצע במסגרת השירות; הגמול ייקבע לפי אמות מידה שיאשר המנהל האחראי ואשר יפורסמו באתר האינטרנט של המשרד האחראי או בהוראות של המנהל האחראי; אמות המידה יתבססו, בין היתר, על התכנית האישית של האדם ומטרותיה, התמדה, שעות הפעילות התעסוקתית, תפוקה ומידת השתלבותו של האדם עם מוגבלות בפעילות התעסוקתית בשירות התעסוקה המוגנת; |
|
||||
|
|
|
(ו) המנהל רשאי לפטור מפעיל שירות, לפי בקשתו, בהחלטה מנומקת בכתב ומסיבות מיוחדות שיירשמו, מחובת מתן גמול לפי סעיף קטן (ה), באופן מלא או חלקי; |
|
||||
|
|
|
(ז) גמול תעסוקה ישולם לא יאוחר מהיום העשירי בחודש שלאחר חודש התעסוקה; |
|
||||
|
|
|
(ח) מגמול תעסוקה לא יהיה ניתן לעיקול, להעברה או לשעבוד סכום השווה לגמלה בשיעור הנקוב בתוספת השנייה לחוק הבטחת הכנסה, התשמ"א-1980, שהייתה משתלמת בחודש שקדם לתשלום גמול התעסוקה לאותו אדם לפי הרכב משפחתו אילו היה זכאי לגמלה כאמור; הוראות סעיף קטן זה לא יחולו על עיקול, העברה או שעבוד לשם תשלום מזונות לפי פסק דין של בית משפט או בית דין מוסמך. |
|
||||
|
|
|
(ט) על אדם עם מוגבלות בשירות התעסוקה המוגנת יחולו הוראות החוקים המפורטים להלן בשינויים המחויבים, ולעניין זה בלבד יראו את המשולבים בשירות התעסוקה כאילו היו עובדים: |
|
||||
|
|
|
|
(1) חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, התשמ"ח-1988; |
|
|||
|
|
|
|
(2) חוק הגנה על עובדים (חשיפת עבירות ופגיעה בטוהר המידות או במינהל התקין), התשנ"ז-1997; |
|
|||
|
ביצוע ותקנות |
7. |
(א) השרים ממונים על ביצוע חוק זה והם רשאים להתקין תקנות בכל עניין הנוגע לביצועו. |
|
||||
|
|
|
(ב) תקנות לפי חוק זה יותקנו באישור ועדת הבריאות או ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, לפי העניין. |
|
||||
|
|
|
פרק ב': תיקונים עקיפים |
|||||
|
תיקון חוק שיקום נכי נפש בקהילה, התש"ס-2000 |
8. |
בחוק שיקום נכי נפש בקהילה, התש"ס-2000, הכתוב בפרט א'(3)(ג) ימחק ובמקומו יבוא "שירות תעסוקה מוגנת כהגדרתו בחוק שירותי תעסוקה מוגנת לאנשים עם מוגבלות, תשפ"ד-2024". |
|
||||
|
תיקון חוק הבטחת הכנסה, התשמ"א-1980 |
9. |
בחוק הבטחת הכנסה, התשמ"א-1980, בפרט 17 לתוספת הראשונה |
|
||||
|
|
|
|
(א) במקום "עובד" יבוא "מקבל שירות"; |
||||
|
|
|
|
(ב) במקום "מפעל מוגן" יבוא "שירות תעסוקה מוגנת". |
||||
|
תיקון חוק שכר מינימום, התשמ"ז-1987 |
10. |
בחוק שכר מינימום, התשמ"ז-1987, בסעיף 17: |
|
||||
|
|
|
|
(א) בכותרת הסעיף, במקום "מפעלים מוגנים", יבוא "שירות תעסוקה מוגנת"; |
||||
|
|
|
|
(ב) בסעיף קטן א', במקום "במפעלים מוגנים שאוצר המדינה משתתף בתקציבם" יבוא "בשירות תעסוקה מוגנת כהגדרתו בחוק שירותי תעסוקה מוגנת לאנשים עם מוגבלות, תשפ"ד-2024"; |
||||
|
|
|
|
(ג) בסעיף קטן ב', במקום "מועסקים במפעלים מוגנים" יבוא "המקבלים שירות תעסוקה מוגנת". |
||||
|
תיקון פקודת מסי העירייה ומסי הממשלה (פיטורין), 1938 |
11. |
בפקודת מסי העירייה ומסי הממשלה (פיטורין), 1938, בסעיף 5ג(ה)(9) במקום "מפעל מוגן" יבוא "מבנה בו ניתן שירות תעסוקה מוגנת כהגדרתו בחוק שירותי תעסוקה מוגנת לאנשים עם מוגבלות, תשפ"ד-2024". |
|
||||
|
תיקון חוק למניעת הטרדה מינית, התשנ"ח-1998 |
12. |
בחוק למניעת הטרדה מינית, התשנ"ח-1998: |
|
||||
|
|
|
|
(א) ההגדרה "מפעל מוגן" תימחק; |
||||
|
|
|
|
(ב) אחרי ההגדרה "קטין" יבוא: |
||||
|
|
|
|
|
"שירות תעסוקה מוגנת" כהגדרתו בחוק שירותי תעסוקה מוגנת לאנשים עם מוגבלות, תשפ"ד-2024"; |
|||
|
|
|
|
(ג) בסעיף 3(א)(6)(ט), במקום "המועסק במפעל מוגן" יבוא "המקבל שירות תעסוקה מוגנת"; |
||||
|
|
|
|
(ד) בסעיף 7(ו): |
||||
|
|
|
|
|
(1) בהגדרת "יחסי עבודה", במקום "העסקה של אדם עם מוגבלות במפעל מוגן" יבוא "אדם עם מוגבלות המקבל שירות שירות תעסוקה מוגנת"; |
|||
|
|
|
|
|
(2) בהגדרת "מעביד", במקום "מפעיל במפעל מוגן" יבוא "מפעיל בשירות תעסוקה מוגנת"; |
|||
|
|
|
|
|
(3) בהגדרת "עובד" במקום "במפעל מוגן" יבוא "אדם המקבל שירות תעסוקה מוגנת". |
|||
|
|
|
פרק ג': תחילה והוראות מעבר |
|||||
|
תחילה |
13. |
תחילתו של חוק זה שנה מיום פרסומו (להלן – "יום התחילה"); |
|
||||
|
הוראות מעבר |
14. |
(א) אדם שביום התחילה קיבל שירות במפעל מוגן יראו אותו כאדם המקבל שירותי תעסוקה מוגנת לפי חוק זה, והוראות חוק זה יחולו עליו; |
|
||||
|
|
|
(ב) חרף האמור בסעיף 4, לגבי אדם כאמור בסעיף קטן (א), ועדת שיקום אזורית או גורם מוסמך שייקבע על ידי שר הרווחה מבין עובדי משרדו, לפי העניין, רשאים לקבוע את המשך שהותו בשירותי תעסוקה מוגנת לתקופה העולה על חמש שנים; |
|||||
|
|
|
(ג) ועדת שיקום אזורית או גורם מוסמך שייקבע על ידי שר הרווחה, לפי העניין, יקבעו כאמור בסעיף קטן (ב) אם השתכנעו כי סיום קבלת השירות יביא לידי פגיעה באדם או שייגרם לו נזק; בקבלת החלטה זו יישקלו רצון האדם, גילו, התקופה בה משולב בשירות וקיומן של חלופות לשירות; |
|||||
|
|
|
(ד) אדם שוועדת שיקום אזורית או גורם מוסמך שקבע שר הרווחה, לפי העניין, החליטו לגביו שישהה בשירותי התעסוקה המוגנת לתקופה העולה על חמש שנים, ימשיכו לחול עליו יתר הוראות חוק זה. |
|||||
דברי הסבר
מטרת חוק זה להסדיר את מהות שירות התעסוקה המוגנת ואת עקרונותיו, וזאת לאור מהותו הטיפולית-שיקומית של השירות, אשר מיועד לפיתוח היכולות והמיומנויות של אנשים עם מוגבלות בתחום התעסוקה, וקידום אפשרות השתלבות בשוק העבודה החופשי.
התעסוקה המוגנת היא שירות בתוך רצף של שירותי שיקום בתחום התעסוקה, הניתנים כחלק משירותי רווחה או שירותי שיקום בתחום בריאות הנפש לאנשים עם מוגבלות. מטרת שירותים אלה היא, בין היתר, לקדם את זכותם של אנשים עם מוגבלות לחיים עצמאיים ואוטונומיים, את השתתפותם הפעילה והשוויונית בקהילה ובחברה, וכן לסייע להם למצות את יכולותיהם. לאור זאת, שירותי רווחה ובריאות הנפש כוללים גם שירותי שיקום בתחום התעסוקה, וזאת כדי לקדם את המטרות המפורטות לעיל גם באמצעות התחום האמור. כאמור, שרותי שיקום בתחום התעסוקה נפרסים על פני רצף, אשר נקבע לפי רצונותיהם ויכולותיהם של אנשים עם מוגבלות, ורמות התמיכה השונות להן הם זקוקים. שירותי השיקום בתחום התעסוקה ניתנים במסגרת חוק שיקום נכי נפש בקהילה, תש"ס-2000, במסגרת חוק שירותי רווחה לאנשים עם מוגבלות, התשפ"ב-2022 ותקנותיו ובמסגרת הוראות תקנון העבודה הסוציאלית.
אל שירות התעסוקה המוגנת יופנו אנשים עם יכולת תעסוקתית מופחתת הנובעת מגורמים שונים, בין היתר חסמים, המונעים מהם השתלבות בשוק החופשי. השרות מיועד לאנשים אשר מעוניינים לקבל את ההתערבויות והתמיכות לשם התקדמות לשוק החופשי, ואשר להערכת גורמי המקצוע השירות נחוץ להם.
לסעיף 1
מוצע לקבוע את מטרת החוק, והיא להסדיר את מהות שירות התעסוקה המוגנת ואת עקרונותיו, ובכלל זה את מהותו הטיפולית-שיקומית של השירות, אשר מיועד לפיתוח היכולות והמיומנויות של אנשים עם מוגבלות בתחום התעסוקה, וקידום אפשרות השתלבות בשוק העבודה החופשי. במסגרת ההסדרה המוצעת, תוסדר גם סוגיית מעמדם של אנשים עם מוגבלות במסגרת שירות התעסוקה המוגנת.
לסעיף 2
מוצע לקבוע מונחים שונים שמשתמשים בהם בחוק המוצע.
לסעיף 3
מוצע לקבוע את מהות שירות התעסוקה המוגנת, כך ששירות תעסוקה מוגנת הוא שירות טיפולי ושיקומי הניתן מטעם המשרד האחראי ואוצר המדינה משתתף בתקציבו, שהדגש בו הוא על כך שמדובר על שירות בעל אופי שיקומי-תעסוקתי שמטרתו לקדם יכולות תעסוקתיות של אדם עם מוגבלות. לצורך תהליך השיקום התעסוקתי, שירות תעסוקה מוגנת יכול לכלול פעילות תעסוקתית או פעילות המדמה פעילות במקום עבודה בשוק החופשי.
שירות התעסוקה המוגנת מיועד לאדם עם מוגבלות עם יכולת תעסוקתית מופחתת שאינה מאפשרת לו להשתלב בשוק העבודה החופשי, ולכן מוצע לקבוע כי השירות יהיה מיועד לאדם עם מוגבלות הזקוק לשירותי תעסוקה מוגנת לצורך הערכה, פיתוח וקידום מסוגלות תעסוקתית, כישורים ומיומנויות בתחום התעסוקה במסגרת, על מנת לאפשר לו להתקדם לקראת השתלבות בשוק העבודה החופשי, ככל שניתן.
מוצע לקבוע מעבר לכך, כי ההסדרים הנוגעים לזכאותו של אדם עם מוגבלות לשירותי תעסוקה מוגנת, וכן פירוט השירותים שיינתנו במסגרת שירותי התעסוקה המוגנת, ייקבעו בהתאם להוראות החוק של המשרדים המסדירים את יתר שירותי השיקום בתחום בריאות הנפש או שירותי הרווחה הניתנים לאנשים עם מוגבלות – חוק שיקום נכי נפש בקהילה, או חוק שירותי רווחה לאנשים עם מוגבלות ותקנותיו שיותקנו, כל אחד לפי העניין.
לסעיף 4
מוצע לקבוע כי התקופה בה יקבל אדם עם מוגבלות שירות תעסוקה מוגנת תיקבע על ידי ועדת שיקום אזורית הפועלת מתוקף חוק שיקום נכי נפש בקהילה, כאשר מדובר באדם עם מוגבלות נפשית; ובמסגרת תכנית המענים האישית של האדם, כאשר מדובר באדם עם מוגבלות כהגדרתה בחוק שירותי רווחה לאנשים עם מוגבלות.
מוצע לקבוע כי בכל מקרה, התקופה האמורה לא תעלה על 5 שנים. זאת, בין היתר, מאחר ומדובר בשירות אשר מטרתו לסייע לאדם עם מוגבלות להשתלב בשוק החופשי בהמשך, ולתת לו את הכלים הנדרשים לשם כך, ועל כן עליו להיות קצוב בזמן. לאחר מיצוי השירות או בתומו, מקבל השירות יהיה זכאי להמשך ליווי התואם את רצונותיו ויכולותיו מתוך רצף שירותי השיקום התעסוקתי הקיימים.
לסעיף 5
מוצע לקבוע כי במסגרת השילוב בשירות תעסוקה מוגנת, תיבנה עם מקבל השירות תכנית טיפול אישית, על בסיס הערכות ראשונית והערכות חוזרות השירות, ותכלול מטרות מדידות לשם קידום השתלבותו בעולם העבודה.
בנוסף, מוצע לקבוע כי תיערך לאדם עם מוגבלות הערכה תקופתית על ידי מפעל השירות. הערכה זו תכלול בחינה של התוכנית האישית, תהליך השיקום ומיצויו. מוצע לקבוע כי המנהל האחראי בכל משרד יקבע כללים בדבר אמות מידה וכללים להערכה, המנחים את מפעילי השירות. יודגש כי מפעילי שירות אלה מעניקים שירותים מטעם המשרדים ונתונים לפיקוח של המשרדים, ובכלל זה ישנו פיקוח גם על ביצוע ההערכות של מפעיל השירות. כמו כן, מוצע לקבוע כי התוכנית האישית תיבנה על ידי מפעיל השירות ביחד עם האדם עם המוגבלות המשולב בשירות ותכלול מטרות ויעדים מדידים.
לסעיף 6
מוצע לקבוע כי בשירותי התעסוקה המוגנת לא יחולו יחסי עבודה, וזאת לאור התכלית השיקומית המרכזית של השירות, מערכת היחסים השיקומית עם השירות, אופי הפעילות ומשך הזמן הקצוב שלה.
עם זאת, מוצע להחיל הוראות מסוימות, וזאת על מנת לוודא כי מקבלי השירות זוכים לתנאים נאותים במסגרת שירותי התעסוקה המוגנת. בהתאם, מוצע לקבוע כי היקף שעות השילוב בשירות התעסוקה המוגנת לא יעלה על שמונה שעות ביום, כי תינתן הפסקה בת חצי שעה ביום פעילות, ולא תבוצע פעילות בשירות תעסוקה מוגנת בזמן מנוחה שבועית כמשמעותה בסעיף 7 לחוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א-1951. כמו כן, מוצע לקבוע כי על אדם עם מוגבלות בשירות התעסוקה המוגנת יחולו ההוראות החלות על עובדים בחוק הגנה על עובדים (חשיפת עבירות ופגיעה בטוהר המידות או במינהל התקין), תשנ"ז-1997, בשינויים המחויבים.
מעבר לכך, בהסדרים הנפרדים של כל משרד הנוגעים למהות השירות הניתן בתעסוקה המוגנת, ייקבעו הוראות ואמות מידה לעניין תגמול על ביצוע פעילות שיינתן למקבלי השירות, שכן מתן התגמול בשירות התעסוקה המוגנת הוא חלק מהשירות הניתן בו, ומהווה חלק מההדמיה של מקום עבודה ותמריץ למקבלי השירות.
לסעיף 7
מוצע לקבוע כי השרים ממונים על ביצוע חוק זה והם רשאים להתקין תקנות בכל עניין הנוגע לביצועו של החוק.
לסעיף 8 עד 12
מוצע לקבוע תיקונים עקיפים שיש לבצע בחקיקה בה מופיע המונח "מפעל מוגן" ולשנות בהתאם ל"שירות תעסוקה מוגנת".
לסעיף 13
מוצע לקבוע כי תחילתו של החוק שנה מיום פרסומו, וזאת על מנת לאפשר למשרדים להשלים את הפעולות הנדרשות ליישום החוק, ובכלל זה להיערך לשינוי המודל של שירותי התעסוקה המוגנת וכן לערוך בחינה מתאימה של אנשים הנמצאים היום במפעלים המוגנים מעל ל-5 שנים, בהתאם להוראת המעבר בסעיף 14 אשר תפורט להלן.
לסעיף 14
מוצע לקבוע הוראת מעבר לפיה אדם שביום תחילתו של החוק קיבל שירות במפעל מוגן, יראו אותו כאדם המקבל שירותי תעסוקה מוגנת לפי חוק זה, והוראות חוק זה יחולו עליו.
לגבי אדם כאמור, מוצע לקבוע כי חרף הגבלת השירות בזמן הקבועה בסעיף 4 לחוק, ועדת שיקום אזורית או גורם מוסמך שייקבע על ידי שר הרווחה מבין עובדי משרדו, לפי העניין, רשאים לקבוע את המשך שהותו בשירותי תעסוקה מוגנת לתקופה העולה על חמש שנים. זאת, אם שוכנעו כי סיום השילוב בשירות יביא לפגיעה באדם או כי ייגרם לו נזק. בקבלת החלטה זו יישקלו רצון האדם, גילו, התקופה בה משולב בשירות וקיומן של חלופות לשירות.
הצורך בקביעת הוראת המעבר נובע מכך שעד היום השילוב בשירות התעסוקה המוגנת (בשמו הקודם- "מפעל מוגן"), לא היה מוגבל בזמן, וכפועל יוצא מכך, ישנם אנשים המקבלים שירות תעסוקה מוגנת במשך שנים רבות. לגבי אנשים אלו, תיתכן פגיעה של ממש אם יפסיקו לקבל את השירות. לפיכך מוצע לקבוע הסדר לפיו אנשים אלו יוכלו להישאר בשירות התעסוקה המוגנת לפרק זמן ארוך יותר מחמש שנים, על אף החוק.
המשרדים יקבעו בהסדרים הרלוונטיים הנחיות נוספות לוועדת השיקום האזורית או לגורם המוסמך שיקבע שר הרווחה, בעניין בחינת אמות המידה שלעיל המנחות את הגורמים האלה בקבלת החלטתם האם להכליל אדם במסגרת הקבוצה שיכולה להישאר בשירות מעבר לתקופת הזמן המרבית.