תזכיר טיוטת תקנות התעבורה(קביעת אזורי חניה מוסדרים) התשפ"ד-2024

טיוטת תקנות

 

א. שם התקנות המוצעות

תקנות לקביעת אזורי חניה מוסדרים, התשפ"ד-2024

 

 

ב. מטרת התקנות המוצעות והצורך בהן

ביום 18.11.21 פורסם תיקון לסעיף 77 לפקודת התעבורה, לפיו רשות מקומית שמספר תושביה הרשומים במרשם האוכלוסין הוא 40,000 ומעלה, לא תוכל לקבוע פטור מתשלום עבור חניה לתושבי הרשות המקומית רק בשל היותם תושביה, אלא אם כן קבעה אזורים מוגדרים בתחומה שבהם לא תחול חובת תשלום כאמור על תושבי הרשות המתגוררים באותם אזורים (להלן: "אזורי חניה מוסדרים"). כן נקבע כי שרת התחבורה, בהתייעצות עם שר הפנים, רשאית לקבוע תנאים ואמות מידה לקביעת אזורי החניה המוסדרים (ס"ח 2933, עמ' 120).

לצורך יישום תיקון זה, מוצעים בזאת התנאים ואמות המידה כאמור.

 

 

ג. להלן נוסח טיוטת התקנות המוצעות:


 

טיוטת תקנות מטעם משרד התחבורה:

טיוטת תקנות התעבורה (קביעת אזורי חניה מוסדרים), התשפ"ד-2024

 

 

בתוקף סמכותי לפי סעיפים 70(1) ו-77(א2) לפקודת התעבורה[1] (להלן-הפקודה), בהתייעצות עם שר הפנים, אני מתקינה תקנות אלה:

 

 

 

הגדרות

1. ב

בתקנות אלה -

 

 

"אזור חניה מוסדר" –דרכים ביחידת שטח רציפה באזור שהוא חלק מתחום שיפוטה של רשות מקומית, לרבות רחוב או קטע מרחוב, שהתקיים בו האמור בתקנה 2;

 

 

 

"אזור חניה מוטה עסקים" - אזור ששימוש הקרקע העיקרי בו הוא תעסוקה, תעשיה, אחסנה, לוגיסטיקה, מסחר, מרכז עסקים ראשי או אזור מעורב של שימושים אלה, כולם או חלקם;

 

 

"דרך בין-עירונית" – דרך שאינה דרך עירונית;

 

 

 

"דרך מהירה מעויירת" – דרך שאינה חלק מרשת הדרכים הארצית, משמשת לתנועת עוברי דרך בין ישובים ואזורים בתוך מטרופולין, ומתחברת לרשת הדרכים הארצית;

 

 

 

"דרך מהירה", "דרך עירונית" – כהגדרתן בתקנות התעבורה, התשכ"א-1961[2];

 

 

 

"דרך עירונית עורקית" – דרך עירונית המשמשת למעבר בין חלקי הרשות המקומית, עיקר התנועה בה היא של רכב מנועי, מקשרת בין הדרכים הבין-עירוניות והדרכים המהירות לבין רחובות הרשות המקומית, ומשמשת למעבר בין אזורים מרוחקים של הרשות המקומית;

 

 

 

"חוק עזר" – חוק עזר לפי סעיף 77(א)(2) לפקודה החל בתחומה של הרשות המקומית;

 

 

 

 

 

 

"מטרופלין"- אזור עירוני הכולל כמה ערים ויישובים ומהווה ישות אחת מבחינה תפקודית;

 

 

"מסילת ברזל" – כהגדרתה בסעיף 2(1), (2) ו-(3) לפקודת מסילות הברזל [נוסח חדש], תשל"ב – 1972[1] למעט תחנות כאמור בפסקה (3) להגדרה האמורה, לרבות מסילת ברזל מקומית כהגדרתה בסעיף 46 לפקודה האמורה המצויה על פני הקרקע

 

 

 

"רשות מקומית" – רשות מקומית שמספר תושביה הרשומים במרשם האוכלוסין הוא 40,000 ומעלה;

 

 

 

"רשת הדרכים הארצית" - כהגדרתה בתמ"א 1 תוכנית מתאר ארצית פרקי התחבורה[3];

 

 

 

"תו חניה" – תו שהנפיקה רשות מקומית לפי חוק העזר;

 

 

 

"תת רובע" – יחידת שטח שנוצרת מחלוקה גיאוגרפית-היררכית של יישוב, הכוללת מספר אזורים סטטיסטיים שיש ביניהם רצף טריטוריאלי ומפורסמים לגביה נתונים רשמיים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

 

 

 

  תנאי למתן פטור מתשלום בעד חניה

2.  

(א)      רשות מקומית המבקשת לקבוע בחוק עזר פטור מלא או חלקי מתשלום בעד חניה לתושבים המתגוררים בשטח שיפוטה, תקבע אזורי חניה.

 

 

 

 (ב)       רשות מקומית רשאית לתת פטור כאמור בתקנת משנה (א) לתושב הרשות שמענו הרשום  מצוי באזור החניה המוסדר, לעניין רכב שניתן עליו תו חניה.

 

 

 

 

תנאים לקביעת אזורי חניה מוסדרים

3.  

(א)  באזור חניה מוסדר יתקיימו כל אלה:

 

 

 

 

(1) שטחו המרבי של אזור חניה מוסדר לא יחרוג מגבול של תת הרובע במקום, ואולם אם רשות מקומית מעוניינת בחלוקה אחרת של גבולות אזור החניה, השטח המרבי של אזור חניה מוסדר לא יחרוג מ-2 קמ"ר. ברשות מקומית בה אין חלוקה לתת רובע, בכולה או בחלקה, השטח המרבי של אזור חניה מוסדר לא יעלה על 2 קמ"ר;

 

 

 

 

(2) גבול אזור החניה המוסדר אינו חוצה דרך בין-עירונית, דרך עירונית עורקית, דרך מהירה מעויירת או מסילת ברזל;

 

 

 

 

(3) על אף האמור בתקנה זו, רשות מקומית רשאית, מטעמים מיוחדים שתרשום, לקבוע אזור חניה מוסדר הכולל אזור מגורים ואזור חניה מוטה עסקים ובלבד שעד 30% משטח האזור מוטה עסקים  יכלל אזורי חניה מוסדרים סמוכים  לאזור החניה מוטה עסקים, ושבעת קביעת אזור החניה המוטה עסקים, תשקול הרשות המקומית  שיקולים אלה:

 

 

 

 

(א)  השפעת קביעת אזור החניה המעורב על השימוש באמצעים חלופיים לרכב פרטי בנסיעות עירוניות;

(ב) איכות הנגישות לעסקים מקומיים.

 

 

 

(4) המפקח על התעבורה אישר את מפת אזורי החניה המוסדרים.

(ב) אזור מוטה עסקים יקבע  כאזור חניה מוסדר נפרד:

 

 

 

 

פרסום אזורי החניה

4.

מפת אזורי החניה המוסדרים, כפי שנכללו בחוק עזר, תפורסם באתר המרשתת של הרשות המקומית, כשהיא ערוכה בקנה מידה 1:5000.

 

 

 

 

 

___ ב________ התשפד (___ ב________2024)

 (חמ _____-3)

 

__________________

מירי רגב

שרת התחבורה והבטיחות בדרכים

 

דברי הסבר

 

קביעת אזורי חניה מוסדרים הינו אחד מן האמצעים המצויים בסל הכלים של הרשות המקומית לניהול חניה בתחומה. באזור חניה מוסדר ניתנת עדיפות בחניה לרכב הנושא תו חניה של אותו אזור. עדיפות זו יכולה לבוא לידי ביטוי בשני אופנים: במתן פטור מלא או חלקי מתשלום אגרת חניה, ובאיסור חניה במקומות ובזמנים מוגדרים לרכב שאינו נושא תו מתאים.

שימוש מושכל בהסדרי אזורי חניה יכול לתרום בין היתר בהשגת המטרות הבאות:

1. צמצום ביקוש לחניה ושימוש יעיל בהיצע החניה;

2. קיצור זמני נסיעות סרק לחיפוש חניה ברחוב, וכתוצאה מכך צמצום עומסי תנועה, סיכון לתאונות, ומפגעים הסביבתיים נלווים;

3. עידוד שימוש באמצעי תנועה חלופיים לרכב הפרטי בנסיעות קצרות;

4. צמצום עבירות חניה ושיפור בטיחות הציבור;

5. הפחתת שיעורי בעלות על רכב פרטי במרחבים מוטי תחבורה ציבורית;

6. תמיכה בעסקים מקומיים על-ידי שיפור הנגישות אליהם.

במקרים רבים השגת מטרות אלו מחייבת נקיטת אמצעים נוספים מלבד קביעת אזורי חניה. דוגמאות לכלים נוספים לניהול ביקושים לחניה: עדכון מחיר החניה ברחוב; וויסות מספר התווים שמנופקים באזור; עדכון מחיר הנפקת תו חניה; צמצום או הרחבת מעגל הזכאים לתו חניה; שינוי הזמנים והשעות בהן הסדרי החניה חלים; הטלת מגבלות על משך החניה המותרת במקום חניה מוסדר. שימוש באמצעים אלו ואחרים נחוץ בחלק מהמקרים במטרה לווסת את הביקושים לחניה מצד תושבי האזור עצמו, וכדי לאפשר גישה לאזור לאוכלוסיות נוספות כגון מבקרים, בעלי עסקים, עובדים ונותני שירותים.

ביום 18.11.21 פורסם תיקון לסעיף 77 לפקודת התעבורה, לפיו רשות מקומית שמספר תושביה הרשומים במרשם האוכלוסין הוא 40,000 ומעלה, לא תוכל לקבוע פטור מתשלום עבור חניה לתושבי הרשות המקומית רק בשל היותם תושביה, אלא אם כן קבעה אזורים מוגדרים בתחומה שבהם לא תחול חובת תשלום כאמור על תושבי הרשות המתגוררים באותם אזורים (להלן: "אזורי חניה מוסדרים"). כן נקבע כי שרת התחבורה, בהתייעצות עם שר הפנים, רשאית לקבוע תנאים ואמות מידה לקביעת אזורי החניה המוסדרים (ס"ח 2933, עמ' 120). לצורך יישום תיקון זה, מוצעים בזאת התנאים ואמות המידה כאמור. תנאים אלו כוללים התייחסות לכך ששטחו המרבי של אזור חניה מוסדר לא יעלה על 2 קמ"ר,  ולכך שהוא אינו יכול חצות דרכים ראשיות ומסילות ברזל כתנאי להבטחת רציפותו ותפקודו. תנאי נוסף שנקבע הוא שאזורי תעסוקה לסוגיהם יוגדרו כאזור חניה נפרד, תוך מתן גמישות מסוימת לשיקול הרשות המקומית. לבסוף, נקבעו אמות מידה באשר למסמכים הנדרשים לצורך אישור מקדים של נוסח חוק העזר המוצע, ולצורך בפרסום מפת אזורי החניה המוסדרים באתר הרשות לאחר אישורם. יצוין כי לצד קביעת התנאים ועמוד המידה, משרד התחבורה פירסם מדריך לגיבוש הסדר אזורי חניה. מטרת המדריך היא לסייע לרשויות המקומיות הרלוונטיות ביישום התקנות.

 

 

 



[1] דיני מדינת ישראל, נוסח חדש 7, עמ' 173.

[2] ק"ת התשכ"א, עמ' 1425.

[3] https://www.gov.il/he/pages/tama1_transportation