תקנות להגנת חיית הבר (הוראת שעה)(מס' 2)(תיקון), התשפ"ד-2024
החוק להגנת חיית הבר, תשט"ו-1955 (להלן – החוק) קובע כי כל חיית בר היא מוגנת, אלא אם השר להגנת הסביבה הכריז עליה כי היא מזיק, ציד או חיית בר מטופחת. במסגרת תקנות להגנת חיית הבר, תשל"ו-1976 (להלן – התקנות העיקריות) הוכרזו 11 מינים של חיות בר כציד, ובהם השלו והתורים. משמעות ההכרזה על מין מסוים כחיית ציד היא כי צידת הפרטים מהמין המוכרז אינה טעונה היתר צידה לפי מטרות מוגדרות אלא מותרת לבעלי רישיונות ציד בעונת הציד ובמגבלות הקבועות בתקנות העיקריות.
עם זאת, השלו והתורים מוכרזים כערכי טבע מוגנים במסגרת אכרזת גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה (ערכי טבע מוגנים), התשס"ה-2005, כחלק מכלל העופות, כך שצידתם טעונה היתר פגיעה מכוח חוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה, תשנ"ח-1998.
נוכח המידע שהצטבר לפיו המינים "השליו הנודד" וה"תור המצוי" מצויים בסכנת הכחדה, הוחלט לפני כארבע שנים לגרוע את המינים האמורים מרשימת חיות הציד בהוראת שעה לתקופה של שנה. בהמשך, הוראת השעה הוארכה בשלוש שנים והיא צפויה לפקוע ב 31.08.24.
נוכח תוצאות המחקרים שנעשו בשנים האחרונות, ממליצה רשות הטבע והגנים לגרוע את שני המינים בהכרזת חיות הציד באופן קבוע, על מנת להגן על אוכלוסיות המינים. בשלב זה, מוצע להאריך את הוראת השעה לתקופה של 3 שנים, תוך שבמקביל מקודמת הצעה לתיקון קבוע של התקנות.
טיוטת תקנות מטעם משרד להגנת הסביבה:
|
|
|
בתוקף סמכותי[1] לפי ההגדרה "ציד" בסעיף 1 ולפי סעיף 16 לחוק להגנת חיית הבר, התשט"ו-1955 [2], אני מתקינה תקנות אלה: |
|
|
|
|
|
תיקון תקנה 1 |
1. |
בתקנות להגנת חיית הבר (הוראת שעה)(מס' 2), התש"ף-2020 [3], בתקנה 1, ברישה, במקום "כ"ז באב התשפ"ד (31 באוגוסט 2024)" יבוא "כ"ח באב התשפ"ז (31 באוגוסט 2027)". |
___ ב________ התש_______ (___ ב________ ____20)
[תאריך עברי] ([תאריך לועזי])
(חמ _____-3)
__________________
עידית סילמן
השרה להגנת הסביבה
דברי הסבר
החוק להגנת חיית הבר, תשט"ו-1955 (להלן – החוק) קובע כי כל חיית בר היא מוגנת, אלא אם השר להגנת הסביבה הכריז עליה כי היא מזיק, ציד או חיית בר מטופחת. במסגרת תקנות להגנת חיית הבר, תשל"ו-1976 (להלן – התקנות העיקריות) הוכרזו 11 מינים של חיות בר כציד, ובהם השלו והתורים. משמעות ההכרזה על מין מסוים כחיית ציד היא כי צידת הפרטים מהמין המוכרז אינה טעונה היתר צידה לפי מטרות מוגדרות אלא מותרת לבעלי רישיונות ציד בעונת הציד ובמגבלות הקבועות בתקנות העיקריות.
עם זאת, השלו והתורים מוכרזים כערכי טבע מוגנים במסגרת אכרזת גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה (ערכי טבע מוגנים), התשס"ה-2005, כחלק מכלל העופות, כך שצידתם טעונה היתר פגיעה מכוח חוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה, תשנ"ח-1998.
נוכח המידע שהצטבר לפיו המינים "השליו הנודד" וה"תור המצוי" מצויים בסכנת הכחדה, הוחלט לפני כארבע שנים לגרוע את המינים האמורים מרשימת חיות הציד בהוראת שעה לתקופה של שנה. במהלך השנה נעשתה עבודה מקצועית להערכת מצב המינים לצורך גיבוש המלצה על המשך ההכרזה על מינים אלה. ממצאי העבודה הצביעו על הצורך בהארכת הוראת השעה בכל הנוגע לשלווים, ואף על הצורך לגרוע את המין מרשימת חיות הציד דרך קבע. לגבי התור המצוי, הממצאים העלו כי קיימת ירידה משמעותית ועקבית של אוכלוסייתו עד כדי ירידה של כ- 30%-50% במספר התורים המצויים המקננים בישראל, וירידה משמעותית אף יותר באוכלוסייה הנודדת. לאור זאת, ולאור המלצות צוות מומחים מקצועי כי נדרש המשך מחקר בנושא לתקופה של שלוש שנים על מנת לבחון את האפשרות להתאוששות המין, הוראת השעה הוארכה בשלוש שנים והיא צפויה לפקוע ב 31.08.24.
ביום 7.7.24 הגישה רשות הטבע והגנים את המלצותיה בעקבות תוצאות המחקר שנערך בדבר מצב אוכלוסיית התור המצוי, והשפעת הציד החוקי על מין זה. תוצאות המחקר מראות כי ציד תור מצוי ככל הנראה אינו בר קיימא. המחקר הבהיר כי אוכלוסיות התור בישראל מצטמצמות ומצב המין מתדרדר, ומשכך הוא נדרש להגנה. המשך הציד של תור מצוי בישראל כחלק מעונת הציד יכול להביא לצמצום משמעותי של האוכלוסייה, ואף לפגיעה בלתי הפיכה במין זה.
כמו כן, יש לציין כי לפי דו"ח מצב הטבע בישראל לשנת 2023, אשר פורסם לאחרונה, בין השנים 2012 – 2021 חלה ירידה של 81.4% בשפע הפרטים של המין תור מצוי בישראל.
לפיכך, קיים צורך מיידי להאריך את האיסור על ציד השליו הנודד והתור המצוי בישראל, ומשכך נדרשת הוראת שעה זו אשר תגרע את המינים הללו באופן זמני מרשימת בעלי החיים המוגדרים כ'ציד', ובכך תהפוך אותם לחיית בר מוגנת, וזאת עד להשלמת תיקון החקיקה הקבוע.