תוכן עניינים
ב. מטרת החוק המוצע, הצורך בו, עיקרי הוראותיו והשפעתו על הדין הקיים
ג. להלן נוסח תזכיר החוק המוצע ודברי הסבר
10. תיקון סעיף 12
11. תיקון סעיף 13
12. תיקון סעיף 14
13. ביטול סעיף 15
14. תיקון סעיף 16
15. תיקון סעיף 17
16. תיקון סעיף 18
17. ביטול סעיף 19
18. תיקון סעיף 21
19. תיקון סעיף 22
20. החלפת סעיף 23
"סימן א'1: הסמכת פקחים עירוניים
24. תיקון פקודת המועצות המקומיות
תזכיר חוק
חוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות (הוראת שעה) (הפיכת הוראת השעה להוראת קבע ותיקונים נוספים) (תיקון), התשפ"ד-2024
החוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות (הוראת שעה), התשע"א-2011 (להלן- החוק או החוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים), נחקק כחלק ממהלך המשלים את החלטת ועדת השרים למאבק באלימות מיום כ"ו בסיוון התש"ע (8 ביוני 2010). החלטת ועדת השרים קיבלה ביום י"ב בתמוז התש"ע (24 ביוני 2010), תוקף של החלטת ממשלה שמספרה 1848 (להלן- החלטת הממשלה מס' 1848), שכותרתה "מתכונת להפעלת שיטור עירוני בישראל – רפורמה בתחום הביטחון האישי". במסגרת החלטה זו, הוחלט, בין היתר, על הקמתו של מערך אכיפה עירוני משולב ברשויות המקומיות, הכולל כוח שיטור ייעודי ויחידת פיקוח עירונית ייעודית, אשר יפעל להרתעה, למניעה ולאכיפה של עבירות בתחום איכות החיים, האלימות וההתנהגות האנטי-חברתית (להלן - מערך אכיפה עירוני). זאת, במטרה לאפשר רפורמה מהותית ויסודית, שתגביר במידה ניכרת את הביטחון האישי ואת תחושת הביטחון האישי של אזרחי המדינה ותושביה, כדרך מרכזית וכמנוף לשיפור איכות החיים במדינת ישראל.
בהתאם להחלטת הממשלה מס' 1848, ובמטרה לייעל את יכולת הפיקוח והאכיפה של הרשויות המקומיות בעבירות שבתחום אחריותן, ולאפשר להן לסייע למשטרת ישראל בפעולות למניעת אלימות בשטחן, נחקק החוק. בחוק הוקנו לפקחי רשויות מקומיות, אשר עומדים בתנאים הקבועים בפרק ג' לחוק ואשר הוסמכו לפי הוראותיו, סמכויות מסוימות לשם פיקוח על ביצוע חוקי עזר. כמו כן, לפקחי רשויות מקומיות אשר הוסמכו כ"פקחים מסייעים", בהתאם להוראות פרק ד' בחוק, הוקנו סמכויות נוספות שאותן הם רשאים להפעיל לשם סיוע למשטרת ישראל בפעולות למניעת אלימות, בתנאים ובסייגים המפורטים בחוק.
בהתאם לתפיסת ההפעלה של מערכי האכיפה העירוניים, כפי שגובשה במשרד לביטחון לאומי ובמשטרת ישראל, מתמקדים מערכי האכיפה העירוניים באכיפת סל עבירות מוגדר, בתחומי איכות החיים ומניעת אלימות.
לנוכח חדשנות מערכי האכיפה העירוניים באותה העת, וכדי לבחון את האפקטיביות שבהקמתם ואת מידת יעילותם בהשגת המטרות שהוגדרו ושפורטו לעיל, הוחלט בהחלטת ממשלה מס' 1848, כי המערכים יוקמו ויפעלו כפיילוט לתקופה של שנתיים. בשל כך, חוקק החוק כהוראת שעה: בתחילה לתקופה של שנתיים עד יום כ"ד באב התשע"ג (31 ביולי 2013), ובהמשך, הוארך החוק לתקופות נוספות, כשהאחרונה בהן הוארכה עד ליום כ"ט בתשרי התשפ"ה (31 באוקטובר 2024).
מתחילת הפעלת מערכי האכיפה העירוניים ובהתאם לתקציב שהוקצה לנושא, עד כה הוכללו בתוספת הראשונה לחוק 86 רשויות מקומיות, ביניהן גם מועצות אזוריות. במרביתן פועלים מערכי אכיפה עירוניים ובחלקן מערכי האכיפה העירוניים נמצאים בשלבי הקמה והיערכות שונים. נוסף על כך, פועלים מערכי אכיפה עירוניים בכמה רשויות מקומיות באזור יהודה והשומרון, מכוח סעיף 87ג לתקנון המועצות המקומיות (יהודה והשומרון), התשמ"א-1981, שכותרתו אימוץ הוראות חוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות (תיקון מס' 203), התשע"ב-2012.
הנתונים שהצטברו במשרד לביטחון לאומי ובמשטרת ישראל, מעידים, כי קיימת שביעות רצון רבה בקרב ראשי הרשויות המקומיות מפעילות מערכי האכיפה העירוניים, לרבות מתחומי הפעילות ומהידוק שיתוף הפעולה בין הרשויות המקומיות לבין משטרת ישראל, ומהיוזמה לפעילויות משותפות שלהם בתחומי האכיפה השונים. מרביתם מדגישים את חשיבות הפרויקט ומציינים את התרומה המשמעותית של מערכי האכיפה העירוניים לשיפור איכות החיים ותחושת הביטחון של התושבים ברשויות המקומיות שבהן פועלים המערכים. יצוין כי יו"ר מרכז השלטון המקומי ויו"ר מרכז המועצות האזוריות הביעו אף הם תמיכה בהפיכת הוראת השעה שבנדון להוראת קבע.
לנוכח שביעות הרצון מפעילותם של מערכי האכיפה העירוניים, ועל רקע המצב הביטחוני בעקבות אירועי אוקטובר 2023 ומלחמת חרבות ברזל, הוחלט כי מערכי האכיפה העירוניים לא יוגבלו רק לטיפול בתחומי איכות החיים ומניעת אלימות, ויוכלו לסייע למשטרה בתחומי אכיפה נוספים, מבלי לגרוע מסמכויותיהם של הפקחים לפי כל דין.
לאור האמור, מוצע בתזכיר חוק זה לתקן את החוק ולהפכו להוראת קבע וכן לבצע תיקונים נוספים בחוק. בהתאם לכך, יתוקנו שם החוק וכן סעיפים 1, 2, 7, 8, 10-19, 21-23 והתוספת הראשונה לחוק, יתווסף סעיף 7א, יימחקו סעיפים 15 ו 19 והתוספת השנייה לחוק. כמו כן, מוצע להעביר את פרק ג' לחוק, העוסק בהסמכת פקחים עירוניים בסמכויות מסוימות לשם פיקוח על ביצוע חוקי עזר לפקודת העיריות, בהתאמות הנדרשות, וכן לערוך תיקון דומה בפקודת המועצות המקומיות, בהתאמה.
תזכיר חוק מטעם המשרד לביטחון לאומי:
תזכיר חוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות (הוראת שעה) (הפיכת הוראת השעה להוראת קבע ותיקונים נוספים) (תיקון), התשפ"ד-2024
|
1. |
בחוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות (הוראת שעה), התשע"א-2011[1] (להלן- החוק העיקרי), בשם החוק, במקום "לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות (הוראת שעה), התשע"א-2011", יבוא "מערכי אכיפה מקומיים, התשפ"ד-2024". |
||||||
|
2. |
בסעיף 1 לחוק העיקרי - |
||||||
|
|
|
|
(1) בסעיף קטן (א), במקום המילה "לכן" יבוא "וכן", לאחר המילים "למניעת אלימות" יבוא "פעילות חבלנית עוינת ופגיעת איבה, ובכל נושא נוסף שייקבע על ידי השר, בהסכמת שר הפנים", בסיפה יבוא "לעניין חוק זה "פגיעת איבה" – כמשמעותה בחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, תש"ל-1970;"; |
||||
|
|
|
|
(2) סעיף קטן (ב) יימחק. |
||||
|
3. |
בסעיף 2 לחוק העיקרי - |
||||||
|
|
|
|
(1) ההגדרה "פקח מסייע" תימחק ובמקומה יבוא ""פקח אכיפה מקומי" או "הפקח" - פקח עירוני, כהגדרתו בפקודת העיריות ובפקודת המועצות המקומיות, לפי העניין, שהוסמך לפי הוראות סעיף 10"; |
||||
|
|
|
|
(2) ההגדרה "פקח עירוני" תימחק; |
||||
|
|
|
|
(3) בהגדרה "רשות מקומית" – המילה "או" תימחק ובסיפא יבוא "או מועצה אזורית"; |
||||
|
4. |
פרק ג' לחוק העיקרי – יימחק. |
||||||
|
5. |
במקום סעיף 7 לחוק העיקרי יבוא: |
||||||
|
|
|
הפעלת מערך אכיפה מקומי |
7. |
(א) ברשויות מקומיות שיקבע השר, בהסכמת שר הפנים, ולאחר שראש הרשות המקומית העביר את עמדתו בעניין, יפעל מערך אכיפה מקומי שיורכב מיחידת אכיפה מקומית ייעודית של פקחים ומכוח שיטור מקומי ייעודי של שוטרים. |
|||
|
|
|
|
|
|
|
(ב) השר יפרסם באתר האינטרנט של המשרד לביטחון לאומי רשימה עדכנית של הרשויות המקומיות שבהן פועל מערך אכיפה מקומי לפי סעיף זה. |
|
|
6. |
לאחר סעיף 7 לחוק העיקרי יבוא - |
||||||
|
|
|
"אמות מידה ותנאי סף להקמת מערך אכיפה מקומי |
7א. |
(א) הפעלת מערך אכיפה מקומי כאמור בסעיף 7 תיעשה לאחר שהרשות המקומית עמדה בתנאי הסף ובאמות מידה שיקבע השר בתוספת הראשונה, בהסכמת שר הפנים. רכיבי אמות המידה ומשקלן ייקבעו בנוהל, בהסכמת שר הפנים, שיפורסם באתר האינטרנט של המשרד לביטחון לאומי. |
|||
|
|
|
|
|
|
|
(ב) השר רשאי, בהסכמת שר הפנים, לקבוע כי לעניין סוג רשות מקומית שיקבע יחולו חלק מאמות המידה בלבד, או כי יחולו אמות מידה נוספות שיקבע, אם קביעה זו נדרשת בשל מאפייני הסוג של הרשות המקומית. |
|
|
|
|
|
|
|
|
(ג) השר רשאי לקבוע, בהסכמת שר הפנים, כי ברשות מקומית תופסק פעילות מערך האכיפה המקומי, אם התקיים אחד מאלה, וזאת לאחר שנתן לרשות המקומית הזדמנות להשמיע את טענותיה: |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
(1) הרשות המקומית ביקשה את הפסקת הפעילות כאמור. |
|
|
|
|
|
|
|
|
(2) ברשות המקומית חדל להתקיים תנאי אחד או יותר מתנאי הסף להקמת מערך אכיפה מקומי, ולאחר שניתן לרשות זמן סביר לעמוד בתנאי הסף. |
|
|
|
|
|
|
|
|
(3) הרשות המקומית לא עמדה בהתחייבויות הנדרשות ממנה לצורך ההקמה או ההפעלה של מערך האכיפה המקומי בתחומה, ולאחר שניתן לרשות זמן סביר לתקן זאת; |
|
7. |
בסעיף 8 לחוק העיקרי, במקום המילה "העירוני" יבוא "המקומי", לאחר המילים "למניעת אלימות" יבוא "פעילות חבלנית עוינת ופגיעת איבה, ובכל נושא נוסף שייקבע על ידי השר, בהסכמת שר הפנים", במקום המילים "הפקחים המסייעים" יבוא "פקחי האכיפה המקומיים", הסיפא מהמילים "מניעת אלימות" תימחק ובמקומה יבוא "פעילותם לפי חוק זה". |
||||||
|
8. |
בסעיף 10 לחוק העיקרי - |
||||||
|
|
|
|
(1) בכותרת השוליים, במקום "פקחים מסייעים" יבוא "פקחי אכיפה מקומיים". |
||||
|
|
|
|
(2) בסעיף קטן (א) - |
||||
|
|
|
|
|
(1) במקום "המנויה בתוספת הראשונה" יבוא "אשר נקבע כי יפעל בתחומה מערך אכיפה מקומי", במקום "מסייע" יבוא "אכיפה מקומי", במקום "פרק" יבוא "חוק" ובמקום המילים "בפעולות למניעת אלימות" יבוא "כאמור בסעיף 8 לחוק זה". |
|||
|
|
|
|
|
(2) בפסקה (2), במקום המילה "מורשה" יבוא "תעסוקתי", ובסיומה יבוא "נוסח האישור הרפואי ורשימת הרופאים המוסמכים לאשרו יפורסמו באתר המשרד לביטחון לאומי;" |
|||
|
|
|
|
|
(3) בפסקה (3), האמור בה יימחק ובמקומו יבוא "הוא כשיר לשאת כלי ירייה לפי הוראות חוק כלי הירייה". |
|||
|
|
|
|
|
(4) בפסקה (4), לאחר המילים "עברו הפלילי" יבוא "ומהימנותו. הסדרים לעניין זה ייקבעו בהוראות המשטרה, כהגדרתן בפקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל"א-1971". |
|||
|
|
|
|
|
(5) בפסקה (6), במקום "פרק" יבוא "חוק" והמילים "בשים לב לסוג המקום שבו ייעשה שימוש בסמכויותיו בהתאם להסמכתו" יימחקו. |
|||
|
|
|
|
|
(6) לאחר פסקה (6) יבוא: |
|||
|
|
|
|
|
|
(7) "הוא עומד בתנאי כשירות נוספים, לרבות ביצוע הכשרות עיתיות, כפי שקבע השר". |
||
|
|
|
|
(3) בסעיף קטן (ב), במקום "מסייע" יבוא "אכיפה מקומי", המילים "תפורסם ברשומות" יימחקו ובמקום "ובאתר" יבוא "באתר". |
||||
|
9. |
בסעיף 11 לחוק העיקרי - |
||||||
|
|
|
|
(1) במקום "מסייע" יבוא "אכיפה מקומי", במקום "פרק" יבוא "חוק" ובמקום המילים "בפעולות למניעת אלימות" יבוא "כאמור בסעיף 8 לחוק זה". |
||||
|
|
|
|
(2) בפסקאות (2) ו (3) במקום "מסייע" יבוא "אכיפה מקומי". |
||||
|
|
|
|
(3) בפסקה (4) הסיפא מהמילים "ובמקום שקבע..." תימחק. |
||||
|
10. |
בסעיף 12 לחוק העיקרי - |
||||||
|
|
|
|
(1) בכותרת השוליים, במקום "מסייע" יבוא "אכיפה מקומי". |
||||
|
|
|
|
(2) בסעיף קטן (א) במקום "מסייע" יבוא "אכיפה מקומי", במקום "הפקח המסייע" יבוא "פקח האכיפה המקומי" והסיפא מהמילים "והמקומות המנויים" תימחק. |
||||
|
|
|
|
(3) בסעיף קטן (ב) ברישא במקום "מסייע" יבוא "אכיפה מקומי" והסיפא מהמילים "שנתיים מיום..." תימחק ובמקומה יבוא "כל עוד פקח האכיפה המקומי משמש בתפקידו". |
||||
|
|
|
|
(4) לאחר סעיף קטן (ב) יבוא - |
||||
|
|
|
|
|
"(ג) מפקד תחנת המשטרה שבשטח אחריותה פועל פקח אכיפה מקומי רשאי לקחת את התג המזהה ותעודתו של הפקח, לפרק זמן שלא יעלה על שלושה חודשים, אם נכח כי התנהגותו של הפקח במסגרת מילוי תפקידו איננה הולמת, לאחר שנתן לפקח ולרשות המקומית הזדמנות להשמיע את טענותיהם. |
|||
|
|
|
|
|
(ד) מפקד תחנת משטרה שפעל כאמור בסעיף קטן (ג), וסבור כי יש להאריך את התקופה האמורה, רשאי לפנות בבקשה מנומקת לקצין משטרה בדרגת תת-ניצב שיהיה רשאי להאריך את התקופה בשלושה חודשים נוספים, לאחר שנתן לפקח ולרשות המקומית הזדמנות להשמיע את טענותיהם, ובלבד שהתקופה הכוללת לא תעלה על שישה חודשים ברציפות. |
|||
|
|
|
|
|
(ה) הודעה על החלטת מפקד תחנת המשטרה כאמור בסעיף קטן (ג) או החלטת קצין משטרה כאמור בסעיף קטן (ד) תפורסם באתר האינטרנט של המשרד לביטחון לאומי ושל הרשות המקומית הנוגעת בדבר." |
|||
|
11. |
בסעיף 13 לחוק העיקרי - |
||||||
|
|
|
|
(1) בכותרת השוליים במקום המלים "למניעת מעשה אלימות" יבוא "פקח אכיפה מקומי בסיוע למשטרת ישראל". |
||||
|
|
|
|
(2) בסעיף קטן (א) במקום המילים "בפעולות למניעת אלימות" יבוא "כאמור בסעיף 8 לחוק זה", במקום "מסייע" יבוא "אכיפה מקומי", המילים "במקום המנוי בתוספת השנייה כפי שקבע מפקד המחוז במשטרת ישראל לפי סעיף 15" יימחקו, המילה "המסייע" תימחק, ובמקום "מעשה אלימות" יבוא "עבירה". |
||||
|
|
|
|
(3) בסעיף קטן (ב) לפני ההגדרה "מעשה אלימות" יבוא ""עבירה" - כל עבירה שאכיפתה מצויה בתחום האחריות והסמכות של רשות מקומית, וכן כל מעשה אלימות, פעילות חבלנית עוינת ופגיעת איבה כהגדרתם בחוק זה, וכל עבירה שקבע השר, בהסכמת שר הפנים"". |
||||
|
12. |
בסעיף 14 לחוק העיקרי, במקום המילה "מסייע" יבוא "אכיפה מקומי". |
||||||
|
13. |
סעיף 15 לחוק העיקרי – יימחק. |
||||||
|
14. |
בסעיף 16 לחוק העיקרי, במקום "מסייע" יבוא "אכיפה מקומי" ובמקום "פרק" יבוא "חוק". |
||||||
|
15. |
בסעיף 17 לחוק העיקרי, במקום "המנויה בתוספת הראשונה" יבוא "אשר פועל בתחומה מערך אכיפה מקומי", במקום "מסייע" יבוא "אכיפה מקומי" ובמקום "פרק" יבוא "חוק". |
||||||
|
16. |
בסעיף 18 לחוק העיקרי - |
||||||
|
|
|
|
(1) בסעיף קטן (א) המילים "ובאישור הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת" ו "הראשונה" יימחקו. |
||||
|
|
|
|
(2) סעיף קטן (ב) יימחק. |
||||
|
17. |
סעיף 19 לחוק העיקרי – יימחק. |
||||||
|
18. |
בסעיף 21 לחוק העיקרי, בכותרת השוליים, המילים "הוראת שעה" יימחקו. |
||||||
|
19. |
בסעיף 22 לחוק העיקרי – |
||||||
|
|
|
(1) בסעיף קטן (א), המילים "למעט פרק ג" – יימחקו. |
|||||
|
|
|
(2) סעיף קטן (ב) יימחק. |
|||||
|
20. |
סעיף 23 לחוק העיקרי יימחק ובמקומו יבוא: |
||||||
|
|
|
הוראת מעבר |
23. |
(א) רשות מקומית שערב תחילתו של חוק זה (להלן – יום התחילה), הייתה מנויה בתוספת הראשונה לחוק העיקרי, יראו אותה כאילו נקבעה בצו לפי סעיף 7 לחוק העיקרי כנוסחו בסעיף 5 לחוק זה, ומערך האכיפה המקומי ימשיך לפעול בתחומה, אלא אם כן הופסקה פעילותו בהתאם להוראת סעיף 7א(ג) לחוק העיקרי כנוסחו בסעיף 6 לחוק זה. |
|||
|
|
|
|
|
(ב) מבלי לגרוע מהאמור לעיל, ברשות מקומית כאמור בסעיף קטן (א) שלא גייסה לפחות 85% מכמות הפקחים המסייעים שנקבעה, תופסק פעילות מערך האכיפה המקומי, אלא אם קבע השר אחרת. |
|||
|
|
|
|
|
|
|
(ג) האמור בסעיף קטן (ב) לא יחול מקום בו משטרת ישראל לא העמידה את כח האדם שנדרש ממנה לטובת מערך האכיפה המקומי הקיים ברשות זו. |
|
|
|
|
|
|
|
|
(ד) עד לקביעת אמות מידה בהתאם לסעיף 7א לחוק העיקרי כנוסחו בסעיף 6 לחוק זה, יראו כאמות מידה לעניין הסעיף האמור את אמות המידה לבחירת רשויות מקומיות שבהן יוקם ויפעל מערך אכיפה מקומי שנקבעו בהחלטת הממשלה מס' 1331 מיום י"ב באדר א' התשע"ד (12 בפברואר 2014), בהחלטת הממשלה מס' 1645 מיום א' בתמוז התשע"ו (7 ביולי 2016), בהחלטת הממשלה מס' 4389 מיום י"ב בטבת התשע"ט (20 בדצמבר 2018) ובהחלטת הממשלה מס' 631 מיום י' כסלו התשפ"ב (14 בנובמבר 2021). |
|
|
|
|
|
|
|
|
(ה) הסמכה לפקח עירוני שנעשתה ערב יום התחילה, לפי הוראות סעיף 3 לחוק העיקרי כנוסחו ערב יום התחילה, ועמדה בתוקף ערב המועד האמור, יראו אותה כהסמכה שניתנה לפי סעיף 337א לפקודת העיריות או לפי סעיף 13ז לפקודת המועצות המקומיות, כנוסחם בסעיפים 22 ו 23 לחוק זה, בהתאמה, לפי העניין, והיא תעמוד בתוקפה עד תום תקופת תוקפה, אלא אם כן בוטלה או שתוקפה פקע קודם לכן לפי כל דין. |
|
|
|
|
|
|
|
|
(ו) הסמכה לפקח אכיפה מקומי שנעשתה ערב יום התחילה, לפי הוראות סעיף 10 לחוק העיקרי כנוסחו ערב יום התחילה, ועמדה בתוקף ערב המועד האמור, תעמוד בתוקפה אלא אם כן בוטלה או שתוקפה פקע קודם לכן לפי כל דין. |
|
|
21. |
התוספת הראשונה לחוק העיקרי תימחק ובמקומה יבוא: |
||||||
|
|
|
||||||
|
|
|
|
(1) תנאי סף – לא יפעל מערך אכיפה מקומי אלא אם הרשות המקומית עמדה בתנאי הסף המנויים להלן: |
||||
|
|
|
|
|
(א) הרשות המקומית חוקקה חוק עזר אחד או יותר בתחומי הפעילות של מערך האכיפה המקומי; |
|||
|
|
|
|
|
(ב) הרשות המקומית מינתה תובע עירוני; |
|||
|
|
|
|
|
(ג) הרשות המקומית מחזיקה ברישיון לפי סעיף 9 לחוק כלי הירייה, תש"ט-1949; |
|||
|
|
|
|
|
(ד) הרשות המקומית גייסה פקחים בהתאם לכמות התקנים שנקבעה לגביה; |
|||
|
|
|
|
|
(ה) סעיפים קטנים (א) ו (ב) לא יחולו על רשויות מקומיות שהן מועצות אזוריות; |
|||
|
|
|
|
(2) על אף האמור בסעיף קטן (1), בהתקיים נסיבות ייחודיות, רשאי השר בהסכמת שר הפנים, להקים מערך אכיפה מקומי ברשות מקומית שאינה עומדת בתנאי הסף; |
||||
|
|
|
|
(3) אמות המידה להקמת מערך אכיפה מקומי יהיו אלה: |
||||
|
|
|
|
|
(א) כמות האירועים בתחומי האכיפה של מערך האכיפה המקומי; |
|||
|
|
|
|
|
(ב) שירות וזמינות לאזרח – זמני התגובה לטיפול באירועים בהתחשב בעומס העבודה ובגודל הטריטוריה שבסמכות תחנת המשטרה המקומית; |
|||
|
|
|
|
|
(ג) האיום הביטחוני;
|
|||
|
|
|
|
|
(ד) ברשויות מקומיות שהן מועצות אזוריות יובאו בחשבון גם היקפי הפשיעה החקלאית ועבירות רכוש; |
|||
|
22. |
התוספת השנייה לחוק העיקרי – בטלה. |
||||||
|
23. |
בפקודת העיריות [נוסח חדש], אחרי סעיף 337 יבוא: |
||||||
|
|
|
||||||
|
|
|
הסמכת פקחים עירוניים |
337א. |
(א) ראש עירייה רשאי להסמיך, מבין עובדי העירייה, פקחים עירוניים, שיהיו נתונות להם הסמכויות לפי פרק זה, כולן או חלקן, לשם פיקוח על ביצוע חוקי עזר, ובלבד שלא יוסמך פקח עירוני אלא אם כן התקיימו בו כל אלה: |
|||
|
|
|
|
|
|
|
|
(1) הוא לא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי, לדעת היועץ המשפטי לעירייה, לשמש כפקח מסייע; |
|
|
|
|
|
|
|
|
(2) הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי פרק זה, כפי שהורה השר בהסכמת השר לביטחון לאומי; |
|
|
|
|
|
|
|
|
(3) הוא עומד בתנאי כשירות נוספים, ככל שהורה השר. |
|
|
|
|
|
|
|
(ב) הודעה על הסמכת פקח עירוני לפי סעיף זה תפורסם ברשומות. |
|
|
|
|
|
|
|
|
(ג) אין בהוראות פרק זה כדי לגרוע מסמכות ראש העירייה או מועצת העירייה להסמיך פקחים או למנותם לפי כל דין. |
|
|
|
|
סמכויות פקח עירוני |
337ב. |
(א) לשם פיקוח על ביצוע חוקי עזר בתחום העירייה שבה הוא עובד, רשאי פקח עירוני, לאחר שהזדהה לפי סעיף 337ג – |
|||
|
|
|
|
|
|
|
|
(1) לדרוש מכל אדם למסור לו את שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו; |
|
|
|
|
|
|
|
|
(2) לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר למסור לו כל ידיעה או מסמך שיש בהם כדי להבטיח או להקל את ביצועו של חוק עזר; בפסקה זו, "מסמך" – לרבות פלט, כהגדרתו בחוק המחשבים, התשנ"ה-1995[2]; |
|
|
|
|
|
|
|
|
(3) להיכנס למקום, ובלבד שלא ייכנס למקום המשמש למגורים אלא על פי צו של בית משפט. |
|
|
|
|
|
|
|
(ב) אין בסמכויות פקח עירוני לפי סימן זה כדי לגרוע מסמכויות פיקוח שניתנו לו לפי כל דין. |
|
|
|
|
זיהוי פקח עירוני |
337ג. |
פקח עירוני לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי סימן זה, אלא בתחום העירייה שבה הוא עובד, בעת מילוי תפקידו ובהתקיים כל אלה: |
|||
|
|
|
|
|
|
|
|
(1) הוא לובש מדי פקח, בצבע ובצורה שהורה לעניין זה ראש העירייה, ובלבד שלא יהיה בהם כדי להטעות כנחזים להיות מדי משטרה, והוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו; |
|
|
|
|
|
|
|
|
(2) יש בידו תעודה החתומה בידי ראש העירייה, המעידה על תפקידו ועל סמכויותיו, שאותה יציג על פי דרישה. |
|
|
|
סייג לסמכויות פקח עירוני |
337ד. |
פקח עירוני לא ישתמש בסמכויותיו לפי פרק זה כלפי אלה: |
|||
|
|
|
|
|
|
|
|
(1) מוסד ממוסדות המדינה, למעט בית חולים ממשלתי; |
|
|
|
|
|
|
|
|
(2) ספקים ומפעלים המפתחים או המייצרים ציוד ביטחוני בעבור כוחות הביטחון, שקבע לעניין זה, מטעמי ביטחון המדינה, ראש הממשלה או שר הביטחון, בהתייעצות עם השר; לעניין זה, "כוחות הביטחון" ו"ציוד ביטחוני" – כהגדרתם בחוק התאגידים הביטחוניים (הגנה על אינטרסים ביטחוניים), התשס"ו-2006[3]." |
|
24. |
בפקודת המועצות המקומיות [נוסח חדש], אחרי סעיף 13ו יבוא: |
||||||
|
|
|
"תחולת הוראות - הסמכת פקחים וסמכויות פיקוח |
13ז. |
הוראות סעיפים 337א עד 337ד לפקודת העיריות [נוסח חדש] יחולו, בשינויים המחויבים, על מועצה מקומית." |
|||
כללי
החוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות (הוראת שעה), התשע"א-2011 (להלן- החוק או החוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים), נחקק כחלק ממהלך המשלים את החלטת ועדת השרים למאבק באלימות מיום כ"ו בסיוון התש"ע (8 ביוני 2010). החלטת ועדת השרים קיבלה ביום י"ב בתמוז התש"ע (24 ביוני 2010), תוקף של החלטת ממשלה שמספרה 1848 (להלן- החלטת הממשלה מס' 1848), שכותרתה "מתכונת להפעלת שיטור עירוני בישראל – רפורמה בתחום הביטחון האישי". במסגרת החלטה זו, הוחלט, בין היתר, על הקמתו של מערך אכיפה עירוני משולב ברשויות המקומיות, הכולל כוח שיטור ייעודי ויחידת פיקוח עירונית ייעודית, אשר יפעל להרתעה, למניעה ולאכיפה של עבירות בתחום איכות החיים, האלימות וההתנהגות האנטי-חברתית (להלן - מערך אכיפה עירוני). זאת, במטרה לאפשר רפורמה מהותית ויסודית, שתגביר במידה ניכרת את הביטחון האישי ואת תחושת הביטחון האישי של אזרחי המדינה ותושביה, כדרך מרכזית וכמנוף לשיפור איכות החיים במדינת ישראל.
בהתאם להחלטת הממשלה מס' 1848, ובמטרה לייעל את יכולת הפיקוח והאכיפה של הרשויות המקומיות בעבירות שבתחום אחריותן, ולאפשר להן לסייע למשטרת ישראל בפעולות למניעת אלימות בשטחן, נחקק החוק. בחוק הוקנו לפקחי רשויות מקומיות, אשר עומדים בתנאים הקבועים בפרק ג' לחוק ואשר הוסמכו לפי הוראותיו, סמכויות מסוימות לשם פיקוח על ביצוע חוקי עזר. כמו כן, לפקחי רשויות מקומיות אשר הוסמכו כ"פקחים מסייעים", בהתאם להוראות פרק ד' בחוק, הוקנו סמכויות נוספות שאותן הם רשאים להפעיל לשם סיוע למשטרת ישראל בפעולות למניעת אלימות, בתנאים ובסייגים המפורטים בחוק.
בהתאם לתפיסת ההפעלה של מערכי האכיפה העירוניים, כפי שגובשה במשרד לביטחון לאומי ובמשטרת ישראל, מתמקדים מערכי האכיפה העירוניים באכיפת סל עבירות מוגדר, בתחומי איכות החיים ומניעת אלימות.
לנוכח חדשנות מערכי האכיפה העירוניים באותה העת, וכדי לבחון את האפקטיביות שבהקמתם ואת מידת יעילותם בהשגת המטרות שהוגדרו ושפורטו לעיל, הוחלט בהחלטת ממשלה מס' 1848, כי המערכים יוקמו ויפעלו כפיילוט לתקופה של שנתיים. בשל כך, חוקק החוק כהוראת שעה: בתחילה לתקופה של שנתיים עד יום כ"ד באב התשע"ג (31 ביולי 2013), ובהמשך, הוארך החוק לתקופות נוספות, כשהאחרונה בהן הוארכה עד ליום כ"ט בתשרי התשפ"ה (31 באוקטובר 2024).
מתחילת הפעלת מערכי האכיפה העירוניים ובהתאם לתקציב שהוקצה לנושא, עד כה הוכללו בתוספת הראשונה לחוק 86 רשויות מקומיות, ביניהן גם מועצות אזוריות. במרביתן פועלים מערכי אכיפה עירוניים ובחלקן מערכי האכיפה העירוניים נמצאים בשלבי הקמה והיערכות שונים. נוסף על כך, פועלים מערכי אכיפה עירוניים בכמה רשויות מקומיות באזור יהודה והשומרון, מכוח סעיף 87ג לתקנון המועצות המקומיות (יהודה והשומרון), התשמ"א-1981, שכותרתו אימוץ הוראות חוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות (תיקון מס' 203), התשע"ב-2012.
הנתונים שהצטברו במשרד לביטחון לאומי ובמשטרת ישראל, מעידים, כי קיימת שביעות רצון רבה בקרב ראשי הרשויות המקומיות מפעילות מערכי האכיפה העירוניים, לרבות מתחומי הפעילות ומהידוק שיתוף הפעולה בין הרשויות המקומיות לבין משטרת ישראל, ומהיוזמה לפעילויות משותפות שלהם בתחומי האכיפה השונים. מרביתם מדגישים את חשיבות הפרויקט ומציינים את התרומה המשמעותית של מערכי האכיפה העירוניים לשיפור איכות החיים ותחושת הביטחון של התושבים ברשויות המקומיות שבהן פועלים המערכים. יצוין כי יו"ר מרכז השלטון המקומי ויו"ר מרכז המועצות האזוריות הביעו אף הם תמיכה בהפיכת הוראת השעה שבנדון להוראת קבע.
לנוכח שביעות הרצון מפעילותם של מערכי האכיפה העירוניים, ועל רקע המצב הביטחוני בעקבות אירועי אוקטובר 2023 ומלחמת חרבות ברזל, הוחלט כי מערכי האכיפה העירוניים לא יוגבלו רק לטיפול בתחומי איכות החיים ומניעת אלימות, ויוכלו לסייע למשטרה בתחומי אכיפה נוספים, מבלי לגרוע מסמכויותיהם של הפקחים לפי כל דין.
לאור האמור, מוצע בתזכיר חוק זה לתקן את החוק ולהפכו להוראת קבע וכן לבצע תיקונים נוספים בחוק כפי שיפורט להלן. כמו כן, מוצע להעביר את פרק ג' לחוק, העוסק בהסמכת פקחים עירוניים בסמכויות מסוימות לשם פיקוח על ביצוע חוקי עזר לפקודת העיריות, בהתאמות הנדרשות, וכן לערוך תיקון דומה בפקודת המועצות המקומיות, בהתאמה.
סעיף 1
מטרתה העיקרית של הצעת החוק היא להפוך את הוראת השעה להוראת קבע. לפיכך מוצע לקבוע כי החוק לא יהווה הוראת שעה מכאן ואילך. בנוסף, ולאור העובדה שמערכי אכיפה הוקמו גם במועצות מקומיות ואזוריות שאינן בהכרח "עירוניות" מוצע לתקן את שם החוק כך שיסדיר הקמת מערכי אכיפה מקומיים שיפעלו בכלל סוגי הרשויות המקומיות הקיימות בארץ.
סעיף 2
לאור שביעות הרצון ממערכי האכיפה הקיימים ותרומתם לביטחון האישי של תושבי הרשויות המקומיות בהן פועלים מערכי האכיפה המקומיים, ולאור המצב הביטחוני ותחושת הביטחון האישי שהתערערו בעקבות אירועי אוקטובר 2023 ומלחמת חרבות ברזל, מוצע להרחיב את תחומי פעולתם של מערכי האכיפה גם למניעת פעילות חבלנית עוינת (להלן – פח"ע), מניעת פגיעת איבה כמשמעותה בחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, תש"ל-1970, ולתחומי פעילות נוספים שייקבעו על ידי השר לביטחון לאומי בנוהל בהסכמת שר הפנים.
בנוסף על האמור לעיל בעניין הפיכת החוק להוראת קבע, ולאור ההצעה להעביר את פרק ג' שעניינו הסמכת פקחים עירוניים לאכיפת חוקי עזר לפקודת העיריות ולפקודת המועצות המקומיות, ובשל כך ביטולו של פרק זה מהחוק כפי שיבואר בדברי ההסבר לסעיף 4 בהצעת החוק, מוצע למחוק מסעיף 1 לחוק את סעיף קטן (ב).
סעיף 3
לאור תיקון שם החוק ל"חוק מערכי אכיפה מקומיים" מוצע להחליף את הגדרת הפקח המסייע בהגדרה "פקח אכיפה מקומי", ומאחר שמוצע בסעיף 4 להצעת החוק להעביר את פרק ג' לפקודת העיריות ולפקודת המועצות המקומיות מוצע לתקן את ההגדרה לפקח אכיפה מקומי ולהפנות לפקודת העיריות ופקודת המועצות המקומיות שמכוחן יוסמכו פקחים עירוניים. בהתאם, מוצע בנוסף למחוק את הגדרת "פקח עירוני". בנוסף, מוצע לתקן את ההגדרה "רשות מקומית" כך שתכלול את כל סוגי הרשויות המקומיות.
סעיפים 4, 19, 23 ו 24
בהמשך להצעה להפוך את החוק מהוראת שעה להוראת קבע, מוצע, בסעיף להצעת 4 החוק, לבטל את פרק ג' לחוק, שעניינו הסמכת פקחים עירוניים בסמכויות מסוימות לשם פיקוח על ביצוע חוקי עזר, ולהכניסו, בסעיף 23 להצעת החוק, כסימן א' 1 המוצע בפרק השישה עשר לפקודת העיריות, בהתאמות הנדרשות. כמו כן מוצע, בסעיף 15 להצעת החוק, להחיל את התיקון האמור בפקודת העיריות גם על מועצות מקומיות באמצעות הוספת סעיף 13 ז המוצע לפקודת המועצות המקומיות. זאת, מאחר שפקודת העיריות ופקודת
המועצות המקומיות מסדירות את כלל הנושאים הנוגעים לסמכויות הרשויות המקומיות והן האכסניה המתאימה להסדרת סמכויות הפקחים העירוניים באכיפת חוקי עזר. בהתאמה מוצע בסעיף 19 להצעת החוק, לתקן את סעיף 22 לחוק שכותרתו "ביצוע". סעיף 22 לחוק קובע, בסעיף קטן (א) שבו, כי השר לביטחון לאומי ממונה על ביצועו של חוק זה, למעט פרק ג', וסעיף קטן (ב) שבו קובע כי שר הפנים ממונה על ביצועו של פרק ג'. מאחר שכאמור לעיל מוצע לבטל את פרק ג' לחוק ולהעביר את הוראותיו לפקודת העיריות ולפקודת המועצות המקומיות, ממילא אין עוד צורך להתייחס בסעיף הביצוע של החוק להוראות פרק ג' שמוצע לבטלו.
וזה נוסח פרק ג' לחוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים שמוצע לבטלו בסעיף 4 להצעת החוק:
"פרק ג': הסמכת פקחים עירוניים
(א) ראש רשות מקומית רשאי להסמיך, מבין עובדי הרשות המקומית, פקחים עירוניים, שיהיו נתונות להם הסמכויות לפי פרק זה, כולן או חלקן, לשם פיקוח על ביצוע חוקי עזר, ובלבד שלא יוסמך פקח עירוני אלא אם כן התקיימו בו כל אלה:
(1) הוא לא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי, לדעת היועץ המשפטי לרשות המקומית, לשמש כפקח עירוני;
(2) הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי פרק זה, כפי שהורה שר הפנים בהסכמת השר;
(3) הוא עומד בתנאי כשירות נוספים, ככל שהורה שר הפנים.
(ב) הודעה על הסמכת פקח עירוני לפי סעיף זה תפורסם ברשומות.
(ג) אין בהוראות פרק זה כדי לגרוע מסמכות ראש הרשות המקומית או מועצת הרשות המקומית להסמיך פקחים או למנותם לפי כל דין.
(א) לשם פיקוח על ביצוע חוקי עזר בתחום הרשות המקומית שבה הוא עובד, רשאי פקח עירוני, לאחר שהזדהה לפי סעיף 5 –
(1) לדרוש מכל אדם למסור לו את שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו;
(2) לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר למסור לו כל ידיעה או מסמך שיש בהם כדי להבטיח או להקל את ביצועו של חוק עזר; בפסקה זו, "מסמך" – לרבות פלט, כהגדרתו בחוק המחשבים, התשנ"ה-1995;
(3) להיכנס למקום, ובלבד שלא ייכנס למקום המשמש למגורים אלא על פי צו של בית משפט.
(ב) אין בסמכויות פקח עירוני לפי פרק זה כדי לגרוע מסמכויות פיקוח שניתנו לו לפי כל דין.
פקח עירוני לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי פרק זה, אלא בתחום הרשות המקומית שבה הוא עובד, בעת מילוי תפקידו ובהתקיים כל אלה:
(1) הוא לובש מדי פקח, בצבע ובצורה שהורה לעניין זה ראש הרשות המקומית, ובלבד שלא יהיה בהם כדי להטעות כנחזים להיות מדי משטרה, והוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו;
(2) יש בידו תעודה החתומה בידי ראש הרשות המקומית, המעידה על תפקידו ועל סמכויותיו שאותה יציג על פי דרישה.
פקח עירוני לא ישתמש בסמכויותיו לפי פרק זה כלפי אלה:
(1) מוסד ממוסדות המדינה, למעט בית חולים ממשלתי;
(2) ספקים ומפעלים המפתחים או מייצרים ציוד ביטחוני בעבור כוחות הביטחון, שקבע לעניין זה, מטעמי ביטחון המדינה, ראש הממשלה או שר הביטחון, בהתייעצות עם שר הפנים; לעניין זה, "כוחות הביטחון" ו"ציוד ביטחוני" – כהגדרתם בחוק התאגידים הביטחוניים (הגנה על אינטרסים ביטחוניים), התשס"ו-2006."
סעיף 5
כיום סעיף 7 לחוק קובע כי ברשויות מקומיות המנויות בתוספת הראשונה יפעל מערך אכיפה עירוני המורכב מיחידת פיקוח עירוני ייעודית של פקחים מסייעים ומכוח שיטור ייעודי של שוטרים. כדי לקצר ולייעל את תהליך קביעת הרשויות המקומיות שבהן יוקם ויופעל מערך אכיפה מקומי, וכמהלך משלים להוספת סעיף 7א לחוק בו יוסדר התהליך להקמת מערכי אכיפה מקומיים תוך דרישה לעמידה בתנאי סף ואמות מידה, כפי המוצע בסעיף 6 להצעת החוק שיבואר להלן, מוצע לקבוע כי הפעלת מערך אכיפה מקומי תיעשה בהחלטה של השר, בהסכמת שר הפנים, ללא צורך באישור הוועדה לביטחון לאומי בכנסת. בהתאם, מוצע למחוק את התוספת הראשונה לחוק ולקבוע כי רשימה עדכנית של הרשויות בהם פועל מערך אכיפה מקומי תפורסם באתר האינטרנט של המשרד לביטחון לאומי חלף התוספת הראשונה לחוק.
סעיף 6
מוצע להסדיר בחוק את ההליך לקביעת רשויות מקומיות בהם יפעל מערך אכיפה מקומי, ובכלל זה תנאי הסף ואמות המידה להקמת מערך אכיפה מקומי ותחולתם על סוגי רשויות מקומיות בהתאם למאפיינים המיוחדים לסוגי רשויות שונים. עוד מוצע להסדיר את הליך הפסקת פעילותו של מערך אכיפה מקומי. עוד מוצע לקבוע כי רכיבי אמות המידה ומשקלם ייקבעו בנוהל, בהסכמת שר הפנים, ושיפורסם באתר האינטרנט של המשרד לביטחון לאומי.
משכך, מוצע להוסיף את סעיף 7א לחוק ולקבוע כי תנאי הסף ואמות המידה להפעלת מערך אכיפה מקומי ייקבעו בתוספת הראשונה בהסכמת שר הפנים, והשרים יהיו גם מוסמכים לתקן, בצו, את התוספת הראשונה לחוק.
סעיף 7
לאור האמור בסעיפים 1 ו 2 להצעת החוק ובדברי ההסבר לסעיפים אלה, מוצע לתקן את סעיף 8 לחוק, לתקן את שם מערך האכיפה העירוני למערך אכיפה מקומי, את תואר הפקח המסייע לפקח אכיפה מקומי, ולקבוע את תחומי פעילות מערך האכיפה במסגרתו יונחו הפקחים על ידי המשטרה להפעלת סמכויותיהם כאמור בסעיף 2 להצעת החוק.
סעיף 8
סעיף 10 לחוק עוסק בהסמכת פקחים עירוניים כפקחי אכיפה מקומיים. לצד מספר תיקונים בנוסח סעיף קטן (א) בהתאם לשינוי שם החוק והגדרת "פקח אכיפה מקומי" מוצע להכניס תיקונים נוספים בנוגע להסמכת פקחי האכיפה המקומיים וכשירותם, בהתאם לדרישות משטרת ישראל, כפי שיבואר להלן.
כיוון שפקחי האכיפה המקומיים עובדים לצד השוטרים ובמאפייני פעילות דומים, מוצע לתקן את דרישת האישור הרפואי שבפסקה (2) כך שהאישור יינתן על ידי רופא תעסוקתי, בדומה לאישור הנדרש ממועמדים לגיוס למשטרת ישראל. על מנת להקל על המועמדים מוצע כי נוסח האישור ורשימת רופאים תעסוקתיים שמוסמכים לאשרו יפורסמו באתר האינטרנט של המשרד לביטחון לאומי.
עוד מוצע לתקן את פסקה (3) בעניין הדרישה שהפקח יחזיק ברישיון או תעודת הרשאה לנשיאת כלי ירייה, ולקבוע כי די באישור לכך שהוא כשיר לשאת כלי ירייה.
עוד מוצע לתקן את פסקה (4) כך שבדיקת המשטרה תכלול גם בדיקת מהימנות, נוסף על בדיקת העבר הפלילי, לאור מאפייני הפעילות של פקחי האכיפה המקומיים.
עוד מוצע לתקן את פסקה (6) כך שנוסחה יותאם לקביעה לפיה פקחי האכיפה המקומיים יוכלו לפעול בהתאם לסמכויות שניתנו להם בכל שטח הרשות המקומית ולא רק במקומות שהיו קבועים בתוספת השנייה, כפי שיבואר להלן בדברי ההסבר לסעיף 22 להצעת החוק.
עוד מוצע להוסיף את פסקה (7) על מנת לאפשר הכנסה של מבחנים נוספים הנדרשים, לעמדת המשטרה, לבדיקת התאמתם של פקחי האכיפה המקומיים לתפקידם, לרבות מבחני כשירות שונים והכשרות עיתיות.
עוד מוצע לתקן את סעיף קטן (ב) כך שייקבע שהודעה על הסמכת פקח אכיפה מקומי לפי סעיף קטן (א) תפורסם באתר האינטרנט של המשרד לביטחון לאומי ושל הרשות המקומית.
סעיף 9
מוצע לתקן את סעיף 11 לחוק בהתאם למוצע בסעיפים 2, 3 ו 7 להצעת החוק, ובהתאם למחיקת התוספת השנייה לחוק כפי שיבואר בסעיף 22 להצעת החוק.
סעיף 10
מוצע לתקן את סעיף 12 לחוק כאמור לעיל. בנוסף, כיום הסעיף קובע כי תוקף תעודת פקח יהיה לשנתיים ובלבד שהפקח משמש בתפקידו. מוצע לבטל את ההגבלה התקופתית ולקבוע כי התעודה תהיה בתוקף כל עוד הפקח משמש בתפקידו וזאת על מנת לחסוך בבירוקרטיה הדרושה להנפקת תעודות מבלי שלמעשה חל שינוי בעבודת הפקח.
מוצע להוסיף לסעיף 12 את סעיף קטן (ג) ולקבוע כי מפקד תחנת משטרה שבתחום אחריותה פועל פקח אכיפה מקומי יהיה רשאי לקחת את התג המזהה ותעודתו של הפקח לפרק זמן שלא יעלה על שלושה חודשים אם נוכח שהתנהגותו של הפקח אינה הולמת.
בנוסף, וכהשלמה לכך, מוצע להוסיף את סעיף קטן (ד) ולקבוע כי אם סבור מפקד תחנת המשטרה שפעל כאמור בסעיף קטן (ג) שיש להאריך את התקופה האמורה בס"ק זה, הוא יהיה רשאי לפנות לקצין משטרה בדרגת תת ניצב ומעלה, שיהיה רשאי להאריך את התקופה האמורה בשלושה חודשים נוספים, לאחר קיום שימוע לפקח ושמיעת עמדת הרשות המקומית, ובלבד שהתקופה הכוללת לא תעלה על שישה חודשים.
להשלמת העניין מוצע להוסיף את סעיף קטן (ה) שיקבע כי החלטות לפי סעיפים קטנים (ג) ו (ד) יפורסמו באתר האינטרנט של המשרד לביטחון לאומי ושל הרשות המקומית הנוגעת בדבר.
סעיפים 11 ו 22
מוצע לתקן את סעיף 13 לחוק, בהתאם לתיקון המוצע בסעיפים 2, ו 7 להצעת החוק, ולבטל את ההגבלה הגיאוגרפית להפעלת הסמכויות הקבועות בסעיף 13 לחוק בעת פעולת פקחי האכיפה המקומיים במתן סיוע למשטרת ישראל. עוד מוצע לקבוע כי הסמכויות יופעלו במקרים של ביצוע עבירה או בשל איום לביצוע עבירה, בנסיבות המתוארות בסעיף 13 לחוק. בהתאם, מוצע בסעיף 22 להצעת החוק למחוק את התוספת השנייה. עוד מוצע להוסיף הגדרה ל"עבירה" באופן המגדיר את המקרים בהם יוכל פקח להשתמש בסמכויות הקבועות בסעיף 13.
סעיפים 12 ו 14
מוצע לתקן את סעיפים 14 ו 16 לחוק בהתאם לתיקון המוצע להגדרת "פקח אכיפה מקומי".
סעיף 13
לאור עדכון תחומי הפעילות של מערכי האכיפה המקומיים, כמוצע בסעיפים 2 ו 7 להצעת החוק, מוצע לבטל את ההגבלה הגיאוגרפית להפעלת הסמכויות הקבועות בסעיף 13 לחוק ולמחוק את סעיף 15 לחוק.
סעיף 15
מוצע לתקן את סעיף 17 לחוק בהתאם לתיקון המוצע בסעיף 5 להצעת החוק ובהתאם לתיקון המוצע להגדרת "פקח אכיפה מקומי".
סעיף 16
מוצע לתקן את סעיף 18 לחוק בהתאם לתיקון המוצע בסעיפים 5 ו 22 להצעת החוק.
סעיף 17
סעיף 19 לחוק קובע חובת דיווח של השר לוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, מדי חצי שנה, בדבר נתונים שונים הנוגעים להפעלת מערכי האכיפה המקומיים, בין השאר, לצורך בחינת האפקטיביות שלהם. בד בבד עם ההצעה לסיים את תקופת הפעלת מערכי האכיפה המקומיים לתקופת ניסיון, כהוראת שעה, ועם ההצעה להפעילם באופן קבוע לאחר ניסיון מצטבר של למעלה מעשור, מוצע לבטל את חובת הדיווח.
סעיף 18
במסגרת סעיף 21 לחוק תוקן בתיקון עקיף, כהוראת שעה, סעיף 9 לחוק הרשויות המקומיות (משמעת), התשל"ח-1978, שכותרתו "עבירות משמעת" ובו קבועה רשימה של התנהגויות שייחשבו לעבירת משמעת של עובד רשות מקומית. סעיף 21 לחוק הוסיף את פסקה (8) לרשימה שבסעיף 9 האמור ולפיה גם הפעלת סמכות עיכוב, חיפוש או כניסה, שלא כדין, על ידי עובד רשות מקומית תהווה עבירת משמעת. זאת, כדי שלצד הקניית סמכויות אכיפה לפקחים לפי החוק ייקבעו סנקציות אפקטיביות למי שיעשה שימוש בסמכויותיו שלא כדין. עם ההצעה להפוך את הוראת השעה להוראת קבע, מוצע לקבוע גם את עבירת המשמעת האמורה להוראת קבע. לפיכך, מוצע למחוק את המילים "הוראת שעה" מכותרת השוליים של סעיף 21 לחוק.
סעיף 20
כפי שצוין לעיל בחלק הכללי של דברי ההסבר, כיום מנויות בתוספת הראשונה לחוק 86 רשויות מקומיות, בנוסף על מספר רשויות ביהודה ושומרון, שבמרביתן פועלים מערכי אכיפה מקומיים ובחלקן הם נמצאים בשלבי הקמה והיערכות שונים. כדי לאפשר את המשך הפעלתם של מערכי האכיפה הללו, בהתאם לתקציב המוקצה לנושא, מוצע לקבוע הוראות מעבר כדלקמן:
(1) ברשויות המקומיות המנויות בתוספת הראשונה לחוק ימשיך לפעול מערך אכיפה מקומי, אלא אם כן הופסקה פעילותו בהתאם להוראת סעיף 7א(ג) המוצע בסעיף 6 להצעת החוק, כלומר אם רשות מקומית ביקשה את הפסקת הפעילות או אם חדל להתקיים אחד התנאים להקמת מערך האכיפה המקומי או אם הרשות המקומית לא עמדה בהתחייבויות שנדרשו ממנה לצורך הפעלת המערך. עוד מוצע לקבוע כי ברשות מקומית שלא גייסה לפחות 85% מכמות פקחי האכיפה המקומיים שנקבעה לה תופסק פעילות מערך האכיפה המקומי אלא אם השר קבע אחרת, למעט ברשויות מקומיות בהן המשטרה לא העמידה את כוח האדם הייעודי הנדרש ממנה.
(2) עד לקביעת אמות מידה ראשונות לבחירת רשויות מקומיות שבהן יוקם ויפעל מערך אכיפה מקומי בהתאם לסעיף 7א המוצע בסעיף 6 להצעת החוק, יראו כאמות מידה לעניין זה, את אמות המידה שנקבעו בהחלטת הממשלה מס' 1331 מיום י"ב באדר א' התשע"ד (12 בפברואר 2014), בהחלטת ממשלה מס' 1645 מיום א' בתמוז התשע"ו (7 ביולי 2016), בהחלטת ממשלה מס' 4389 מיום יב' בטבת התשע"ח (20 בדצמבר 2018) ובהחלטת הממשלה מס' 631 מיום י' בכסלו התשפ"ב (14 בנובמבר 2021).
(3) לאור ההצעה להעביר את פרק ג' לחוק שעניינו הסמכת פקחים עירוניים לפקודת העיריות ולפקודת המועצות המקומיות, ולמחוק בשל כך את פרק ג' האמור מהחוק, מוצע לקבוע, למען הסר ספק, כי הסמכות לפקחים עירוניים שנעשו מכוח פרק זה, ערב יום תחילתו של החוק, ימשיכו לעמוד בתוקפן עד תום תקופת תוקפן, אלא אם כן בוטלו קודם לכן או שתוקפן פקע קודם לכן לפי כל דין. עוד מוצע לקבוע כי הסמכות לפקחי אכיפה מקומיים שנעשו ערב יום תחילתו של החוק, ימשיכו לעמוד בתוקפן עד תום תקופת תוקפן, אלא אם כן בוטלו קודם לכן או שתוקפן פקע קודם לכן לפי כל דין.
סעיף 21
בהתאם למוצע בסעיף 6 להצעת החוק, ייקבעו בתוספת הראשונה לחוק תנאי סף ואמות מידה להפעלת מערכי אכיפה מקומיים ברשויות המקומיות. לאחר ניסיון מצטבר של כשלוש עשרה שנים בהפעלת התכנית ברשויות שונות מוצע לקבוע תנאי סף ואמות מידה כדלקמן:
(1) תנאי סף
חקיקת חוק עזר ומינוי תובע עירוני – על מנת לממש את סמכויות האכיפה דרושים למערך האכיפה המקומי כלים אפקטיביים. משכך, נדרש שברשויות בהן פועל מערך אכיפה מקומי יחוקק לפחות חוק עזר אחד שאכיפתו תהיה בסמכות מערך האכיפה המקומי, וכן מינוי של תובע עירוני שיממש את פעולות האכיפה וימצה את ההליך המשפטי ככל שנדרש.
רישיון לפי סעיף 9 לחוק כלי היריה, תש"ט – 1949 (להלן – חוק כלי היריה) – בסעיף 9 לחוק כלי היריה מוסדר הרישיון ל"ישוב ראוי" שמכוחו ניתן למנות בישוב ממונה להחזקת כלי יריה הנדרשים להגנת הרכוש והנפש של תושבי הישוב. לאור פעילותם המשותפת של פקחי האכיפה המקומיים לצד משטרת ישראל באופן הדוק, באירועי אלימות ופשיעה שונים ואירועים נוספים בהם נדרש לעיתים מענה מבצעי, וכן לאור העובדה שמתקיימים אימונים משותפים לשורטים ולפקחים הפועלים יחד מבערך האכיפה המקומי, ולנוכח ההצעה להרחבת תחומי פעילות המערך גם למניעת פח"ע ואיבה, נדרש לאפשר לרשויות מקומיות רלוונטיות לחמש את פקחי המערך בכלי יריה, כאשר הדרך לכך היא באמצעות רישיון מיוחד לפי סעיף 9 לחוק כלי היריה. על מנת לחמש פקח אכיפה מקומי בפועל הפקח יידרש להחזיק בתעודת הרשאה לפי סעיף 9 לחוק כלי היריה, כאשר אחד התנאים להסמכת פקח יהיה כשירות לנשיאת כלי יריה, בהתאם למוצע בסעיף 8 להצעת החוק.
גיוס פקחים – טרם הפעלת מערך האכיפה המקומי, ולאחר שנקבע כי ברשות המקומית יופעל מערך שכזה, תידרש הרשות המקומית לגייס את כח האדם המתאים, העומד בתנאי שנקבעו בחוק, ובהתאם למפתח כמותי שייקבע לה על פי הנוהל.
החרגת מועצות אזוריות – בגלל המאפיינים השונים בין מועצות מקומיות ועיריות לבין מועצות אזוריות, שלרוב כוללות בתוכן יישובים קטנים רבים וריבוי שטחים פתוחים, שחלקם חקלאיים, ולאור מאפייני הפשיעה והאכיפה השונים במועצות אזוריות, מוצע כי תנאי הסף של חקיקת חוק עזר ומינוי תובע עירוני לא יחולו על מועצות אזוריות.
(2) סמכות בנסיבות ייחודיות
מוצע לקבוע כי בהתקיים נסיבות ייחודיות יהיה רשאי השר, בהסכמת שר הפנים, לפעיל מערך אכיפה מקומי ברשות מקומית שאיננה עומדת בתנאי הסף.
(3) אמות מידה
מוצע לקבוע אמות מידה, שלגביהן ייקבע בנוהל מה משקלה של כל אמת מידה בהתאם לסוג הרשות המקומית ומאפיינים השונים שייקבעו אף הם בנוהל:
כמות האירועים – יינתן משקל לכמות האירועים המדווחים שבתחומי הפעילות של מערך האכיפה ברשות המקומית, ביחס לגודל הרשות ומספר התושבים, על פני שנה.
שירות וזמינות לאזרח – יינתן משקל לזמני התגובה ומשך הטיפול באירועים שבסמכות מערך האכיפה המקומי.
איום ביטחוני – לאור הצורך לתת מענה ותגובה מיידית לאירועי פח"ע ואיבה, יינתן משקל לרמת הסיכון הביטחוני ברשות בהתאם למיקומה הגיאוגרפי, היסטוריה גזרתית וכד'.
מועצות אזוריות – לאור מאפייניהן הייחודיים של מועצות אזוריות כאמור לעיל, מוצע לבחון לגביהן גם היקפי הפשיעה החקלאית ועבירות הרכוש.