תקנות עובדים זרים (פיקדון לעובדים זרים) (תיקון מס' __), התשפ"ד-2024
ביום 15.5.24 התקבלה החלטת ממשלה מס' 1752 שעניינה "ייעול ושיפור הפיקוח והאכיפה על העסקה של עובדים זרים ותיקון החלטות ממשלה" (להלן – החלטה 1752). בהתאם לסעיף 12 להחלטה 1752 הוקמה ועדת מנכ"לים, שלה ניתנה הסמכות, בין היתר, בסעיף 12.2 כדלקמן:
"לקבוע ולשנות, להוסיף ולהפחית, מעת לעת, את הקצאת המכסה הכוללת בין ענפי המשק, בהתאם למתודולוגיה שתקבע הוועדה. החלטת הוועדה הראשונה בנושא זה תתקבל עד 45 ימים ממועד החלטה זו. יובהר כי לא תיקבע הקצאה לענפי הסיעוד הביתי, טכנולוגיה ייחודית והמומחים, אך ענפים אלו ייכללו במכסה הכוללת. לעניין סעיף קטן זה, מנכ"ל המשרד הממשלתי הרלוונטי להקצאת המכסה לענף שהוא אמון עליו יהיה חבר בוועדה בדיון שבו תוקצה המכסה".
בהתאם לסמכות האמורה ועדת המנכ"לים קיבלה את ההחלטות הבאות:
1. ביום 19.6.24 התקבלה החלטת לאשר הקצאת מכסה להעסקת עובדים זרים בענף המסעדות.
2. ביום 1.7.24 התקבלה החלטה לאשר הקצאת מכסה להעסקת עובדים זרים בענף המסחר והשירותים.
משכך, ובהתאם לסמכות שר העבודה, מבוקש לתקן את התקנות שבנדון כדי להחיל את חובת הפקדת הפיקדון גם על מעסיקים של עובדים זרים בענפים אלה.
תקנות עובדים זרים (פיקדון לעובדים זרים)(תיקון מס' __), התשפ"ד–2024
|
|
|
בתוקף סמכותי[1] לפי סעיף 1יא(א) לחוק עובדים זרים, התשנ"א – 1991[2] (להלן – החוק), בהסכמת שר האוצר, לאחר התייעצות עם שר הפנים, ובאישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה: |
|
|
תיקון תקנה 1 |
1. |
בתקנות עובדים זרים (פיקדון לעובדים זרים), התשע"ו-2016[3] (להלן – התקנות העיקריות) בתקנה 1 – |
|
|
|
|
(1) אחרי ההגדרה "מעסיק בענף המלונאות" יבוא: |
|
|
|
|
|
""מעסיק בענף המסחר והשירותים" – מעסיק בענף המסחר והשירותים, שהוא בעל היתר לפי סעיף 1יג לחוק, להעסקת עובד זר בענף המסחר והשירותים"; |
|
|
|
|
"מעסיק בענף המסעדות" – מעסיק בענף המסעדות, שהוא בעל היתר לפי סעיף 1יג לחוק, להעסקת עובד זר בענף המסעדות, שאינו שף אתני;". |
|
תיקון התוספת השנייה |
|
(2) בתוספת השנייה לתקנות העיקריות, אחרי פרט (4), יבוא: |
|
|
|
|
|
"(5) ענף המסעדות; |
|
|
|
|
(6) ענף המסחר והשירותים." |
___ ב________ התשפ"ד (___ ב________ 2024)
(חמ _________ )
|
___________________ |
|
יואב בן צור שר העבודה |
דברי הסבר
כללי:
פרק ד' לחוק עובדים זרים, התשנ"א – 1991, (להלן – החוק) קובע הוראות בדבר הפקדת כספים לטובת עובד זר בקרן או בפיקדון. התקנות המוצעות מבקשות להסדיר את חובת הפקדת כספי הפיקדון לטובת עובדים זרים, בנושאים אלה: החובה של מעסיקי עובדים זרים להפקיד כספים לטובת העובדים הזרים המועסקים על ידם; סכומי הפיקדון שחובה להפקידם; הגוף שאליו יופקדו הכספים; תנאי הזכאות של העובדים הזרים לקבל את כספי הפיקדון; האפשרות לנכות מכספי הפיקדון סכומים בשיעורים שונים כאשר העובד הזר יצא מישראל לאחר תום תקופת רישיון הישיבה שלו, דרכי התשלום של כספי הפיקדון; הזכאות לכספי הפיקדון ותשלומם לאחר פטירת העובד הזר ועוד.
כפי שעולה מדברי ההסבר להצעת תיקון מספר 3 לחוק (הצ"ח תש"ס מס' 2824 עמ' 105) שבמסגרתו נוסף פרק זה לחוק, חובת הפקדת הכספים לטובת עובד זר, עיקרה בשתיים:
"הבטחה לעובד כי בתום עבודתו בישראל יקבל בארץ מוצאו סכום כסף אשר יאפשר לו לרכוש זכויות סוציאליות", וכן על מנת ש"כספי הפיקדון יהוו חיסכון קצר מועד, המתאים למשך שהייתו החוקית של העובד בישראל, ויהא בפרעונו המותנה ביציאתו מהארץ כדי להוות תמריץ חיובי לעובד הזר ליציאתו מישראל בתום תקופת ההיתר[4], ולבסוף ההפקדה לקרן גם תצמצם את הפערים בעלויות ההעסקה של עובדים זרים לעומת עובדים מקומיים".
במהלך השנים נוספו תיקונים לפרק ד' לחוק (תיקונים מספר 7, 12 ו-18), וכן הותקנו תקנות עובדים זרים (פיקדון בחשבון הבנק), התשס"ח – 2008, אשר קובעות כי "הפיקדון לעובדים זרים ינוהל בידי בנק או גוף אחר אשר ייבחר בהליך תחרותי, שיתבצע בהתאם לתקנות חובת המכרזים, התשנ"ג-1993", וכן הוראות לגבי ניהול הכספים ומעקב ופיקוח על הכספים שנצברו לטובת העובד הזר.
בשנת 2008 פורסם "צו הרחבה לביטוח פנסיוני מקיף במשק לפי חוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז-1957", אשר הרחיב את תחולתן של הוראות שבהסכם הקיבוצי הכללי 7019/2007 שבין לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים לבין ההסתדרות הכללית החדשה, על כל העובדים והמעסיקים במשק, כאשר בין יתר ההוראות שתחולתן הורחבה, נמנו הוראות לעניין חובת הביטוח הפנסיוני המקיף, לעניין תשלום לקרן או לקופת ביטוח במקום פיצויי פיטורים, וכן לעניין זכויות העובדים לפנסיית זקנה, נכות ושאירים. ובשנת 2011 פורסם "צו הרחבה [נוסח משולב] לפנסיה חובה 2011" (להלן- צו ההרחבה) שהחליף את הצו משנת 2008. כמו כן, בשנת 2016 פורסם "צו הרחבה בדבר הגדלת ההפרשות לביטוח פנסיוני במשק 2016" שהגדיל את אחוזי ההפרשות שנקבעו בצו ההרחבה משנת 2011.
סעיף 1 יא (ו)(1) לחוק קובע כך: "נקבעו בהסכם קיבוצי או בצו הרחבה כמשמעותם בחוק הסכמים קיבוציים, תשי"ז-1957, הוראות בדבר תשלומים סוציאליים שעל המעסיק או העובד הזר לשלם לקרן פנסיה, לתכנית חיסכון אחרת, לקופת תגמולים או לתשלום פיצויי פיטורים, יעביר המעסיק לקרן או לחשבון הבנק, לפי הענין, ואליהם בלבד את התשלום הסוציאלי שהוא חב בו, והכל בשיעורים שנקבעו בהסכם הקיבוצי או בצו ההרחבה כאמור, והוראות ההסכם הקיבוצי או צו ההרחבה לענין זה לא יחולו;"
בהתאם לקבוע בסעיף 1יא(ו)(1) לחוק, ולאור המאפיינים של תעסוקת עובדים זרים בישראל, המביאים, בין היתר, לקושי בביצוע הפרשות לפנסיה במנגנונים הקיימים ביחס לעובד, מונחים המעסיקים להפריש את כספי הפנסיה לפיקדון.
מכוח סעיף 1יא לחוק הותקנו תקנות עובדים זרים (פיקדון לעובדים זרים), התשע"ו-2016 (להלן – תקנות הפקדון). בתחילה חלה חובת הפקדת הפיקדון ביחס למעסיקים בענף הבניין והטכנולוגיות הייחודיות וכן לגבי מעסיקים שהם חברות סיעוד. בהמשך תוקנו התקנות מספר פעמים כך שחובת הפקדת הפיקדון חלה גם על מעסיקים בענף: המלונאות, מוסדות הסיעוד (של הבריאות והרווחה) בענף התעשייה (עד סוף שנת 2025), וכן מיזם תשתית חיוני.
ביום 15.5.24 התקבלה החלטת ממשלה מס' 1752 שעניינה "ייעול ושיפור הפיקוח והאכיפה על העסקה של עובדים זרים ותיקון החלטות ממשלה" (להלן החלטה 1752). בהתאם לסעיף 12 החלטה 1752 הוקמה ועדת מנכ"לים, שלה ניתנה הסמכות, בין היתר, בסעיף 12.2 כדלקמן:
"לקבוע ולשנות, להוסיף ולהפחית, מעת לעת, את הקצאת המכסה הכוללת בין ענפי המשק, בהתאם למתודולוגיה שתקבע הוועדה. החלטת הוועדה הראשונה בנושא זה תתקבל עד 45 ימים ממועד החלטה זו. יובהר כי לא תיקבע הקצאה לענפי הסיעוד הביתי, טכנולוגיה ייחודית והמומחים, אך ענפים אלו ייכללו במכסה הכוללת. לעניין סעיף קטן זה, מנכ"ל המשרד הממשלתי הרלוונטי להקצאת המכסה לענף שהוא אמון עליו יהיה חבר בוועדה בדיון שבו תוקצה המכסה".
בהתאם לכך, ביום 19.6.24 התקבלה החלטת ועדת המנכ"לים לאישור הקצאת מכסה להעסקת עובדים זרים בענף המסעדות וביום 1.7.24 התקבלה החלטה לאישור הקצאת מכסה להעסקת עובדים זרים בענף המסחר והשירותים. משכך, ובהתאם לסמכות שר העבודה, מבוקש לתקן את התקנות כדי להחיל את חובת הפקדת הפיקדון גם על מעסיקים של עובדים זרים בענפים אלה.
להלן פירוט עיקרי התיקון המוצע-
תקנה 1
מוצע להוסיף את ההגדרות הבאות בתקנה 1 לתקנות העיקריות:
1. "מעסיק בענף המסחר ושירותים" – מעסיק בענף המסחר ושירותים, שהוא בעל היתר לפי סעיף 1יג לחוק, להעסקת עובד זר בענף המסחר ושירותים.
2. "מעסיק בענף המסעדות" – מעסיק בענף המסעדות, שהוא בעל היתר לפי סעיף 1יג לחוק, להעסקת עובד זר בענף המסעדות.
תקנה 2
לאור החלטות ועדת המנכ"לים לאשר הקצאת מכסות להעסקת עובדים בענפי המסעדות[5] והמסחר והשירותים[6] כמפורט לעיל, מוצע להוסיף ענפים אלו לתוספת השנייה בתקנות כדי שחובת הפקדת הפיקדון תחול גם על מעסיקים של עובדים זרים בענפים אלו.
ביחס לענף המסעדות – יובהר כי לא מדובר בענף המסעדות האתניות המוזכר בסעיף 1י לחוק וכן אין הכוונה להחיל את התקנות על העובדים הזרים המומחים שמגיעים לעבוד בענף זה במסגרת ענף המומחים כדוגמת השפים המומחים.
ביחס לענף המסחר והשירותים – ביום 16.07.2024 פרסם משרד הכלכלה והתעשייה קול קורא להגשת בקשות מקדמיות להעסקת עובדים זרים במסחר ושירותים[7], במטרה לבחון את הצרכים של מעסיקים בקטגוריות שאושרו בהחלטת ועדת המנכ"לים: מסחר סיטונאי וקמעונאי כולל הובלות, מוסכים, ניקיון, שירותים לבניין ולתשתיות ואולמות אירועים. בתום הליך הקול הקורא, יגבש משרד הכלכלה את המלצתו לרשות האוכלוסין וההגירה בנוגע למתכונת הקצאת ההיתרים בענף זה.
[1] י"פ התשפ"ג, עמ' 3642.
[2] ס"ח התשנ"א, עמ' 112; התשס"ה, עמ' 360.
[3] ק"ת התשע"ו, עמ' 1638; התשפ"ד 11243, עמ' 2316.
[4] באשר להוראות הניכויים בהתאם לסעיף 1יא(ז)(3א) לחוק עובדים זרים, התשנ"א- 1991 (להלן- החוק) ולתקנה 8 לתקנות שנדונו בבג"צ 6942/19 מיכאיל צ'באנו ואח' נגד שר הפנים, שר העבודה הרווחה ושירותים החברתיים והכנסת (2023), נבהיר כי התיקונים המוצעים במסגרת טיוטת התקנות המצורפת בעניין הפיקדון אינם נוגעים לניכויים מסכומי הפיקדון לגביהם על המדינה לפעול לגיבוש הסדר חלופי כאמור בסעיף 95 לפסק הדין של נשיאת בית המשפט העליון. הסדר כאמור גובש ואושר בכנסת במסגרת תיקון מס' 24 לחוק. בנוסף, תקנות משלימות להסדר האמור אושרו בכנסת בחודש אפריל 2024, אך נכון ליום 14.7.24 טרם פורסמו ברשומות ולכן עדיין לא נכנסו לתוקף.
[5] https://www.gov.il/he/pages/dec-zarim
[6] https://www.gov.il/he/pages/dec020724
[7] https://www.gov.il/he/pages/kol-kore-zarim-commerce