צו חדלות פירעון ושיקום כלכלי (הארכת התקופה שבה ימשיכו לחול הסדרי הפירוק לפי פקודת החברות על עמותה ועל חברה לתועלת הציבור), התשפ"ד-2024
מטרת צו זה היא להאריך, מכוח הסמכות שבסעיף 376(1) לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018 (להלן: חוק חדלות פירעון או החוק), את התקופה שבה ימשיכו לחול על עמותה ועל חברה לתועלת הציבור הוראות לפי פקודת החברות [נוסח חדש], התשמ"ד-1983 (להלן: פקודת החברות). חוק חדלות פירעון נכנס לתוקף ביום 15.9.2019 ויצר רפורמה מעמיקה ורחבת היקף. ההסדרים שנקבעו בחוק נועדו באופן עקרוני להתאים לכל סוגי התאגידים, אולם, בשלב ראשון, החליט המחוקק שלא להחיל את כלל הוראותיו על עמותות ועל חברות לתועלת הציבור, וזאת בשל אופיים המובחן של תאגידים מסוגים אלה ושל הליכי הפירוק והליכי חדלות הפירעון והשיקום הכלכלי שלהם. באותה עת גם בחנו דרגי המקצוע את הצורך בתיקון חקיקה נפרד בנוגע לעמותות ולחברות לתועלת הציבור, שיכלול הסדרים לעניין פירוק, חדלות פירעון ושיקום כלכלי. בהתאם לכך, נקבע בסעיף 376(1) לחוק חדלות פירעון כי על אף ביטול פקודת החברות, במשך תקופה בת חמש שנים מיום התחילה של חוק חדלות פירעון – עד ליום י"ב באלול התשפ"ד (15 בספטמבר 2024) – ימשיכו לחול על עמותה ועל חברה לתועלת הציבור הסדרי הפירוק שחלו בעניינן לפי פקודת החברות ערב יום התחילה של חוק חדלות פירעון, כמפורט בסעיף 376(1) האמור. כן נמסרה בסעיף סמכות לשר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, להאריך, בצו, את תקופת הוראת המעבר לתקופות נוספות שלא יעלו על חמש שנים כל אחת. לאחר חקיקת חוק חדלות פירעון נערכו בו תיקונים וכן גובשו והושלמו הסדרים נלווים רבים שנדרשו לצורך יישומו של החוק החדש. כמו כן, נצבר ניסיון בהפעלתו ונאספו נתונים. כל אלה רלוונטיים לצורך השלמת גיבושם של תיקוני חקיקה בקשר עם דיני חדלות פירעון ושיקום כלכלי ודיני פירוק של עמותות ושל חברות לתועלת הציבור. לפיכך, מוצע להאריך בתקופה נוספת שאורכה שלוש שנים את התקופה בה תעמוד בתוקפה הוראת המעבר שבסעיף 376(1) האמור.
טיוטת צו מטעם משרד המשפטים:
|
|
|
בתוקף סמכותי לפי סעיף 376(1) לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018[1] (להלן – החוק), ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, אני מצווה לאמור: |
|
הארכת תקופת הוראת המעבר שבסעיף 376(1) לחוק |
1. |
תקופת הוראת המעבר הקבועה בסעיף 376(1) לחוק מוארכת בזה לתקופה נוספת של שלוש שנים, עד יום י"ג באלול התשפ"ז (15 בספטמבר 2027). |
___ ב________ התש_______ (___ ב________ ____20)
(חמ 3-6742)
__________________
יריב לוין
שר המשפטים
דברי הסבר
מטרת צו זה היא להאריך, מכוח הסמכות שבסעיף 376(1) לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018 (להלן: חוק חדלות פירעון או החוק), את התקופה בה ימשיכו לחול על עמותה ועל חברה לתועלת הציבור הוראות לפי פקודת החברות [נוסח חדש], התשמ"ד-1983 (להלן: פקודת החברות או הפקודה).
חוק חדלות פירעון נכנס לתוקף ביום 15.9.2019 ויצר רפורמה מעמיקה ורחבת היקף. כפי שצוין בדברי ההסבר להצעת החוק, מטרתו המרכזית של החוק הייתה להסדיר באופן מקיף ושלם את כלל דיני חדלות הפירעון של יחידים ושל תאגידים בחוק מעודכן "תוצרת הארץ".[2] החוק הגשים מטרה זו באמצעות ביטול פקודות והסדרים ישנים, בהם פקודת החברות, ואיגוד וחידוש של דיני חדלות הפירעון בחוק חדש, הכל תוך התאמה לסביבה הכלכלית והענקת ודאות לשוק ולציבור המתדיינים.
ההסדרים שנקבעו בחוק בקשר לחייב שהוא תאגיד נועדו באופן עקרוני להתאים לכל סוגי התאגידים, אולם, בשלב ראשון, החליט המחוקק שלא להחיל את כלל הוראות החוק על עמותות ועל חברות לתועלת הציבור. בהתאם לכך הגדרת "תאגיד" בסעיף 4 לחוק כוללת שני סוגי תאגידים: חברה, למעט חברה לתועלת הציבור, ושותפות. קביעה זו נבעה מאופיים המובחן של תאגידים מסוג עמותה וחברה לתועלת הציבור, שאינם פועלים למטרות רווח, ומההבנה שהסדרתם של דיני חדלות פירעון ושיקום כלכלי וכן דיני פירוק לגבי תאגידים אלה מקומה להיעשות בנפרד, על בסיס העקרונות שבחוק חדלות פירעון.
לצד זאת וכדי לייצר אחידות בין נושים של תאגידים מסוגים שונים כבר עם כניסת החוק לתוקף, הוחלט לבצע במסגרתו תיקונים עקיפים שהביאו לכך שחלק ד' לחוק, העוסק בעיקר בסדרי הנשייה, הוחל גם על הליכי חדלות פירעון של עמותות ושל חברות לתועלת הציבור (ראו, בהתאמה: סעיף 54 לחוק העמותות, התש"ם-1980 (להלן: חוק העמותות) וסעיף 345כג לחוק החברות, התשנ"ט-1999 (להלן: חוק החברות)). להשלמת התמונה בעניין זה, יוער כי סעיף 354 לחוק חדלות פירעון מעניק לשר המשפטים סמכות להחיל בצו פרטני את הוראות החוק גם על חבר בני אדם מסוים שאינו חוסה תחת הגדרת "תאגיד" הנזכרת לעיל, ובלבד שאין לגביו הסדר בחיקוק אחר לאותו העניין.
בהתאם לאמור, נקבעה בסעיף 376(1) לחוק חדלות פירעון הוראת מעבר קצובה בזמן לעניין ביטולה של פקודת החברות (להלן: הוראת המעבר). הוראת המעבר קובעת כי על אף ביטול הפקודה, במשך תקופה בת חמש שנים מיום התחילה של חוק חדלות פירעון – קרי, עד ליום י"ב באלול התשפ"ד (15 בספטמבר 2024) – ימשיכו לחול על עמותה ועל חברה לתועלת הציבור הסדרי הפירוק שחלו בעניינן לפי הפקודה ערב יום התחילה של חוק חדלות פירעון, וזאת בהתאם להוראות רלוונטיות שנקבעו בחוק העמותות ובפרק ראשון א' לחלק התשיעי לחוק החברות. עוד נקבע, כי שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת (להלן: ועדת החוקה), רשאי להאריך, בצו, את תקופת הוראת המעבר לתקופות נוספות שלא יעלו על חמש שנים כל אחת. בדברי ההסבר לסעיף הודגש כי הותרת הדין הקיים על כנו תאפשר לשמר למשך תקופת המעבר גם את ההלכה הפסוקה בנושא. לגבי סמכות השר להאריך את תקופת המעבר, הוסבר כי זו נועדה למנוע ריק, במצב שבו, מטעמים שונים, לא יושלמו הליכי חקיקה רלוונטיים בתקופה של חמש השנים הראשונות לאחר כניסת חוק חדלות פירעון לתוקף.[3]
חוק חדלות פירעון עיגן כאמור רפורמה מקיפה ורחבה ביותר. בשנים הראשונות שלאחר חקיקת החוק, העשייה בתחום חדלות הפירעון הייתה ממוקדת בגיבוש והשלמה של הסדרים נלווים רבים שנדרשו לצורך יישומו של החוק החדש. בחוק עוגנו עשרות סעיפים מסמיכים להתקנת תקנות על ידי שר המשפטים, ובמקרים רבים נקבע כי התקנת התקנות תהיה טעונה אישור של ועדת החוקה. מכוח סעיפים אלה הותקנו מאות תקנות שנדרשו לצורך החלה ויישום תקינים ומיטביים של החוק החדש על המגזר העסקי בישראל. בין היתר הותקנו תקנות חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ט-2019; תקנות חדלות פירעון ושיקום כלכלי (כללים לעניין גיבוש רשימת נאמנים), תשפ"א-2021; ותקנות חדלות פירעון ושיקום כלכלי (הכשרה להתנהלות כלכלית נכונה), תשפ"ג-2023. גם הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי נדרש לקבוע בתקופה זו מכוח סמכותו נהלים רבים שנדרשו לצורך יישום החוק החדש והמקיף בכל הקשור למגזר העסקי (ראו הנהלים שבאתר האינטרנט של הממונה – כאן).
בנוסף, חודשים ספורים לאחר כניסת החוק לתוקף פרצה מגפת הקורונה והשפעותיה הגיעו לישראל. בעקבות זאת ועל מנת להתמודד עם צפי לפנייה של חייבים רבים מהמגזר העסקי, הן יחידים והן תאגידים, להליכי חדלות פירעון, נחקקה הוראת שעה מיוחדת שעוגנה בחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי (תיקון מס' 4 – הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש), התשפ"א-2021. לימים הוארכה הוראת שעה זו והותנעה עבודת מטה ממוקדת בצרכי המגזר העסקי שמטרתה הייתה לעודד הגעה להסדרי חוב. הוראת השעה הבשילה לכדי הצעה לתיקון מהותי לחלק י' לחוק חדלות פירעון אשר מקודם בימים אלה (ראו: תזכיר חוק חדלות פירעון (תיקון מס' 9) (עיכוב הליכים זמני בהליך הסדר חוב), התשפ"ד-2024 – כאן).
מטבע הדברים, העשייה הרבה בתחום זה במהלך התקופה שמאז תחילת החוק הייתה ממוקדת במגזר העסקי – שעליו הוחלו הוראות חוק חדלות פירעון במלואן. בתקופה זו גם נצבר ניסיון רב ומשמעותי לגבי הליכי חדלות פירעון של תאגידים שהחוק חל עליהם, המאפשר להפיק לקחים שונים להמשך, לרבות כאלה שיוכלו להיות רלוונטיים לעיצוב הסדרי פירוק, חדלות פירעון ושיקום כלכלי שיהיו מותאמים לעמותות ולחברות לתועלת הציבור. לצורך השלמת גיבושם של תיקוני חקיקה בנושאים אלה מוצע להאריך בפרק זמן נוסף שאורכו שלוש שנים, עד ליום י"ג באלול התשפ"ז (15 בספטמבר 2027), את התקופה בה תעמוד בתוקפה הוראת המעבר. במהלך פרק זמן זה ימשיכו לחול על עמותה ועל חברה לתועלת הציבור הוראות לפי פקודת החברות, כמפורט בסעיף 376(1) לחוק חדלות פירעון, ותמשיך להישמר גם ההלכה הפסוקה הרלוונטית.