רשומות תזכיר חוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים (תיקון מס' 4 והוראת שעה)(תיקון מס' 2),

תזכיר חוק

א.  שם החוק המוצע

חוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים (תיקון מס׳ 4 והוראת שעה)(תיקון מס׳ 2), התשפ"ד-2024

ב.  מטרת החוק המוצע, הצורך בו, עיקרי הוראותיו והשפעתו על הדין הקיים

הארכת הוראת השעה לעניין התיקונים לתקופות הקבועות במסגרת סעיף 10א לחוק הנדרשים עקב הצרכים העולים במהלך ניהול מלחמת ׳חרבות ברזל׳, תוך התאמת חלק מהמועדים הקבועים בה לנסיבות העדכניות; הסדרת מוסד "המבקר הרשמי" בדומה להסדר הקיים בפקודת בתי הסוהר, בשינויים ובהתאמות המחויבים.

ג. להלן נוסח תזכיר החוק המוצע ודברי הסבר:


תזכיר חוק מטעם משרד הביטחון:

תזכיר חוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים (תיקון מסי 4 והוראת שעה - חרבות ברזל((תיקון מסי 2(,

התשפ"ד-2024


 


 


בחוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים (תיקון מס׳ 4 והוראת שעה - חרבות

ברזל), התשפ"ד-[1]2023 (להלן - החוק העיקרי), בסעיף 2, במקום "בתקופה שעד ליום כ"ה בתמוז התשפ"ד (31 ביולי 2024)" יבוא "בתקופה שעד ליום כ"ט בחשוון התשפ"ה (30 בנובמבר 2024)".

הארכת הוראת השעה

תיקון מועדים בסעיף 2

בחוק העיקרי, בסעיף 2 -


 


 


(א)     בפסקה (3), במקום "45" יבוא "30", ובמקום "30" יבוא "21";

(ב)     בפסקה (4), בפסקה (4) של סעיף 10א(א) לחוק כליאתם של

לוחמים בלתי חוקיים התשס"ב- [2]2002 (להלן - חוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים), המובאת בה, במקום "75" יבוא "45";

(ג)      בפסקה (4), במקום פסקה (5) של סעיף 10א(א) לחוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים, המובאת בה, יבוא:

"(5) בסעיף 6 -

(א)      בסעיף קטן (א), במקום "שבעה ימים" יקראו "21 ימים";

(ב)      בסעיף קטן (א1), במקום "לעשרה ימים" יקראו "ל-45 ימים";

(ג)      (ג) בסעיף קטן (א2), במקום "21 ימים" יקראו "75 ימים";".

הוספת הסדר 3. בחוק העיקרי, בסעיף 2, בפסקה (4), אחרי פסקה (6) של סעיף 10א(א) לחוק מבקר רשמי                                  כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים, המובאת בה, יבוא:

"(7) (א) קבע שר הביטחון מקום כליאה כאמור בסעיף 3א(ב), ימנה מבקרים רשמיים למתקן הכליאה הצבאי הקיים במקום הכליאה (בפסקה זו-מתקן כליאה);


(ב)      מינוי כאמור יכול שיהיה למתקן כליאה מסוים או לחלק ממנו ויכול שיהיה כללי;

(ג)      ליושב ראש ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, ליושב ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, לשופט של בית המשפט העליון, ליועץ המשפטי לממשלה ולפרקליט הצבאי הראשי יהיו סמכויות של מבקר רשמי לגבי כל מתקן כליאה; לשופט של בית משפט מחוזי יהיו סמכויות של מבקר רשמי לגבי כל מתקן כליאה שבאזור שיפוטו; מבקר רשמי לפי פסקה זו יישא תעודה מתאימה;

(ד)      בכל מתקן כליאה תהיה רשימה של שמות המבקרים הרשמיים שמונו על ידי השר לפי פסקת משנה (א) ורשימה של שמות מבקרים רשמיים מכוח כהונתם לפי פסקת משנה (ג);

(ה)      מבקר רשמי רשאי בכל עת להיכנס למתקן כליאה שהוסמך לבקר בו ולבדוק את התנאים שבו, את דרכי הטיפול בכלואים, את ניהולו התקין של מתקן הכליאה והתאמתם של כל אלה להוראות הדין ולהוראות אחרות;

(ו)       לשם ביצוע תפקידיו רשאי מבקר רשמי להיכנס לכל מקום במתקן הכליאה ולשוחח עם כל כלוא, אף שלא בנוכחות מפקד מתקן הכליאה או אדם אחר;

(ז)      כלוא רשאי לפנות אל מפקד מתקן הכליאה ולבקש ראיון עם מבקר רשמי; מפקד מתקן הכליאה יעביר את הבקשה למבקר הרשמי בצירוף הערותיו; אין מבקר רשמי חייב להיענות לבקשות ראיון;

(ח)      על אף האמור בפסקת משנה (ה), שר הביטחון או מי שהוא הסמיכו לכך, רשאי לפי שיקול דעתו, שלא להרשות ביקור של מבקר רשמי בזמן פלוני, במתקן הכליאה או במקום מסוים בתוך מתקן הכליאה, אם הוא סבור שמטעמים של ביטחון המדינה או מטעמים של ביטחון מתקן הכליאה והמשמורת הבטוחה של הכלואים, באותה שעה יש למנוע את הביקור; לפי בקשתו של מבקר רשמי שנמנע ממנו ביקור, יסביר שר הביטחון או מי שהוא הסמיכו לכך, לפי העניין, בכתב מדוע נמנע הביקור;

(ט)      נמנע ביקור של המבקר הרשמי כאמור בפסקת משנה (ח), יקבע שר הביטחון או מי שהוא הסמיכו לכך, לפי העניין, ביקור חדש למבקר הרשמי, מוקדם ככל האפשר לאחר שחלפה העילה שבשלה נמנע ביקורו;

(י) מפקד מתקן הכליאה וכל בעל תפקיד בו ימסור למבקר רשמי, לפי דרישתו, כל מידע, מסמך או דבר שידרוש לצורך מילוי תפקידו, אולם מידע מסווג יימסר לפי דרישה רק למבקרים רשמיים בעלי התאמה ביטחונית מתאימה, כמשמעותה בסעיף 15 לחוק שירות הביטחון הכללי, התשס"ב-02 0 [3]2;

(יא) בתום הביקור, יערוך המבקר הרשמי דוח על ביקורו ויעבירו להתייחסות מפקד מתקן הכליאה;

(יב) דוח המבקר הרשמי והתייחסות מפקד מתקן הכליאה, כאמור בפסקת משנה (יא), יוגשו לשר הביטחון ולרמטכ"ל והעתק מהם יימסר ליועץ המשפטי לממשלה, לפרקליט הצבאי הראשי וליושב ראש ועדת החוץ והביטחון.

ההכרזה לפי סעיף 10א לחוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים שעמדה

בתוקף ערב חקיקתו של חוק זה[4], תמשיך לעמוד בתוקף עד ליום בי בתשרי התשפ"ה (4 באוקטובר 2024).

הארכת הכרזה על 4. פי סעיף 10א

תחילה                      5

תחילתו של חוק זה ביום כ"ו בתמוז התשפ"ד (1 באוגוסט 2024).


דברי הסבר

פללי

חוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים, התשס"ב-2002 (להלן - חוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים), מסדיר, בין השאר, את הסמכויות החוקיות להחזקה במשמורת של לוחם בלתי חוקי (להלן - לב"ח) וקובע את בעלי התפקידים המוסמכים לכך ואת תקופות הכליאה טרם הבאת לב"ח לביקורת שיפוטית בבית משפט. החוק כולל הוראות שונות אשר חלות על כליאת לב"חים בעת שגרה, ולצד זאת הוראות מיוחדות אשר חלות במצבי לחימה.

ביום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023) פתחו ארגוני הטרור ברצועת עזה במתקפת פתע רצחנית כנגד אזרחיה של מדינת ישראל. נוכח מתקפה זו, ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי (להלן - ועדת השרים) החליטה כי נדרש לנקוט בפעולות צבאיות משמעותיות שעלולות להוביל, ברמת הסתברות קרובה לוודאי, למלחמה. הודעה על החלטת ועדת השרים נמסרה לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת ביום כ"ג בתשרי התשפ"ד (8 באוקטובר 2023).

במהלך המלחמה שהחלה בעקבות מתקפת הפתע - מלחמת ׳חרבות ברזל׳ - עצרו כוחות הביטחון עצורים רבים שיש יסוד סביר להניח שעונים להגדרת לב"ח בחוק, אשר לקחו חלק בפעולות איבה כנגד מדינת ישראל או נמנו עם כוח שמבצע פעולות איבה כאמור.

לפי סעיף 10א(א) לחוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים, נתונה לממשלה הסמכות להכריז כי המלחמה או הפעולה הצבאית מצריכה תחולה של הוראות הפסקאות הכלולות באותו סעיף. בהתאם לכך, ביום כ"ח בתשרי התשפ"ד (10 באוקטובר 2023), הכריזה הממשלה על שינויים בהוראות החוק בהתאם לסמכותה מכוח סעיף 10א לחוק. הכרזה זו אושרה על ידי ועדת החוץ והביטחון של הכנסת ביום כ"ה בתשרי התשפ"ד (12 באוקטובר 2023). מאז, נערכו מספר הכרזות נוספות מכוח סעיף זה, לאחר כל שינוי במצב החוקי ובהתאם למשך האפשרי הקבוע בחוק לתוקפה של הכרזה - שלושה חודשים.

נוכח ההיקף החריג של האנשים שנכלאו במסגרת המלחמה, הממשלה התקינה את תקנות שעת חירום (מועדים לטיפול בלוחמים בלתי חוקיים בעת מלחמה או פעולות צבאיות), התשפ"ד-2023 (להלן - התקנות), שכן הוראות החוק הקיימות לא אפשרו לתת מענה הולם להיקף הלב"חים הכלואים. התקנות, שתוקנו שוב בהמשך, נקבעו לנוכח הצורך בהארכת המועדים הקבועים בחוק מעבר לאלו המנויים בו, הן ביחס למועדים הנוגעים להחלטות בעניין צווי הכליאה לפי החוק והן ביחס לסמכות למנוע פגישת כלוא עם עורך דין.

בהמשך, על רקע מועד פקיעתן של תקנות שעת החירום בחלוף שלושה חודשים מהתקנתן ומספר העצורים הרב שנתפסו במהלך התמרון הקרקעי של כוחות צה"ל ברצועת עזה, ביום ו׳ בטבת התשפ"ד (18 בדצמבר 2023) פורסם תיקון לחוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים, התשס"ב-2002 - חוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים (תיקון מס׳ 4 והוראת שעה - חרבות ברזל), התשפ"ד-2023 (להלן - תיקון החוק). כחלק מתיקון החוק נקבעה הוראת שעה למשך ארבעה חודשים מיום תחילתה, שקבעה שינויים זמניים בסעיף 10א(א) לחוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים שיחולו בעקבות ההכרזה על שינויים בתחולת החוק לפי סעיף 10א האמור (להלן - הוראת השעה). שינויים אלה כוללים שינויים שנקבעו בתקנות, תוך הארכה של חלק מהמועדים בהתאם לנסיבות העדכניות.

לאור המשך הלחימה והתמרון הקרקעי של כוחות צה"ל ברצועת עזה והעלייה הנוספת במספר העצורים מכוח החוק, פורסם ביום כ"ח באדר בי, התשפ"ד (7 באפריל 2024) חוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים (תיקון מסי 4 והוראת שעה - חרבות ברזל) (תיקון) התשפ"ד-2024, אשר האריך את תוקף הוראת השעה עד ליום כ"ה בתמוז התשפ"ד (31 ביולי 2024) תוך קיצור משך הזמן המירבי שבמהלכו ניתן למנוע מפגש של כלוא עם עורך דין.

בהתאם לנוסח העדכני של הוראת השעה, לאחר התיקון שנעשה בה, משך הוראת הכליאה הזמנית עד להוצאת צו כליאה קבוע עומד כיום על 45 ימים; יש לקיים ביקורת שיפוטית על צו כליאה קבוע תוך 75 ימים מיום הכליאה; תקופת מניעת המפגש עם עורך דין עומדת על 30 ימים מיום הכליאה, כאשר בסמכות הממונה מכוח החוק להאריך משך זה עד 75 ימים מיום הכליאה, ובסמכות שופט בית המשפט המחוזי להאריך משך זה עד 90 ימים מיום הכליאה.

סעיף 1

תוקף הוראת השעה עתיד להסתיים ביום 31 ביולי 2024. בימים אלה, ממשיכים כוחות הביטחון לערוך מעצרים רבים מכוח הוראות החוק, על רקע המשך ההתפתחויות בלחימה ברצועת עזה. בעת הזו, ישנם מאות כלואים המוחזקים בהתאם להוראות החוק. התמשכות מצב הלחימה והכמות חסרת התקדים של כלואים שנעצרו מכוח החוק, מחייבות את הארכת הוראת השעה. זאת, תוך המשך התאמת הוראות החוק לנסיבות המלחמה העדכניות - ביחס למספר הכלואים הכולל, כמות הכלואים החדשים שנעצרו לאחרונה והצפי להמשך פעילות כוחות הביטחון.

על רקע האמור, מוצע להאריך את הוראה השעה בארבעה חודשים, כך שהיא תעמוד בתוקף עד ליום 30 בנובמבר 2024, תוך עריכת התאמות משמעויות בהוראותיה. במהלך כנס החורף של מושב הכנסת הבא, תבחן הארכת הוראת השעה ועדכונה, ככל שיהיה צורך בכך.

סעיף 2

הוראות הוראת השעה והצורך במשכי הזמן שנקבעו בה נבחנים באופן קבוע, בהתאם לנסיבות המשתנות ולמצב הלחימה.

על רקע מספרם הרב של הלב"חים ונסיבותיה הייחודיות של מלחמת ׳חרבות ברזלי נדרשו הארכות של חלק ממשכי הזמן הקבועים בחוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים. זאת, על מנת לאפשר את פרקי הזמן הנדרשים לעריכת חקירות ללב"חים, שהן חקירות מורכבות, אשר עולה מהן מידע חיוני לביטחון המדינה ולטובת מניעת סיכון לחיי אדם. כמו כן, טרם הוצאת צו כליאה קבוע ללב"ח, נערך שימוע לכלוא ובחינה פרטנית למעמיקה של עניינו, ורק לאחר מכן מתקבלת החלטה. מדובר בהליך ארוך ומורכב, ונוכח מספרם חסר התקדים של הכלואים נוצר הצורך האמור בהארכת מועדים.

עם זאת, לאחר מבחינה עדכנית של גורמי הביטחון ובהתאם לנסיבות הביטחוניות העדכניות, עלה כי ניתן בעת הזו לקצר את משכי הזמן המקסימליים המנויים בחוק. כך, מוצע לקצר את תוקפה של הוראת כליאה זמנית, העומד כעת על 30 ימים בהחלטת קצין בדרגת סרן, ועד לתקופה של 45 ימים בהחלטת קצין בדרגת רס"ן ומעלה, כך שתעמוד על 21 ימים ו-30 ימים בהתאמה.

כמו כן, מוצע לקצר את התקופות הנוגעות למניעת מפגש עם עו"ד - קיצור התקופה המרבית שבמהלכה יש לאפשר לכלוא לפגוש בעו"ד, העומדת כעת על 30 ימים, כך שתעמוד על 21 ימים; קיצור התקופה המרבית שממונה מכוח החוק רשאי למנוע מפגש עם עו"ד, העומדת כעת על 75 ימים, כך שתעמוד על 45 ימים; קיצור התקופה המרבית ששופט בית המשפט המחוזי רשאי למנוע מפגש עם עו"ד, העומדת כעת על 90 ימים, כך שתעמוד על 75 ימים.

לבסוף, ובשים לב לקיצור משך הוראת הכליאה הזמנית והמועד המקסימלי האפשרי לקבלת החלטה על הוצאת צו כליאה קבוע, מוצע לקצר את תקופת הזמן שבמהלכו ניתן לערוך ביקורת שיפוטית בעניין צו הכליאה, העומד כעת על 75 ימים, כך שתעמוד על 45 ימים.

סעיף 3

ככלל, כלואים מכוח הוראות החוק מוחזקים במתקני כליאה שבאחריות צה"ל בעת כליאתם הראשונית לצורך מיון וחקירה ראשונית ובחינת הצורך בהמשך הכליאה; ככל שנדרש המשך כליאתם, הם מיועדים לעבור להחזקה במתקני שירות בתי הסוהר. ואולם, על רקע המספר חסר התקדים של כלואים בעקבות המלחמה ומצוקת מקומות הכליאה בשירות בתי הסוהר, כלואים רבים מוחזקים במתקני הכליאה שבאחריות צה"ל לפרקי זמן ארוכים מהצפוי.

על רקע נסיבותיה הייחודיות של מלחמת ׳חרבות ברזל׳, מספר הכלואים הרב שנעצרו במהלך המלחמה והארכת חלק ממשכי הזמן הקבועים בחוק במסגרת תיקון החוק, מוצע להוסיף להוראת השעה מנגנון של מבקר רשמי. זאת, בדומה למנגנון הקיים בפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], תשל"ב-1971 (להלן - פקודת בתי הסוהר), ביחס למתקני כליאה המנוהלים על ידי שירות בתי הסוהר. מוצע להסדיר מנגנון זה כך שיחול במהלך תקופת תוקפה של הוראת השעה גם על מתקני הכליאה ללב"חים שבאחריות צה"ל, בשינויים ובהתאמות המחויבים, כמפורט בהצעה.

בהתאם למוצע, ככל ששר הביטחון קבע בצו מקום כליאה ללב"חים לפי סעיף 3א(ב) לחוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים, ימנה מבקרים רשמיים למתקן כליאה צבאי הקיים במקומות כליאה אלה. במהלך מלחמת ׳חרבות ברזל׳ הכריז שר הביטחון על שלושה מקומות בהם מתקני כליאה שבאחריות צה"ל מכוחו של הסעיף האמור אשר לגביהם רלבנטי ההסדר המוצע. הסדר זה אינו נדרש להחלה במתקני כליאה של שירות בתי הסוהר בהם מוחזקים לב"חים, שכן כפי שפורט לעיל, המנגנון האמור כבר מוסדר בפקודת בתי הסוהר.

על כן, מוצע לתקן את פסקה (4) בסעיף 2 לתיקון החוק, ולהוסיף אחרי פסקה (6) של סעיף 10א(א) לחוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים המובאת בה, את פסקה (7) בה יוסדר מנגנון המבקר הרשמי במתקני הכליאה ללב"חים שבאחריות צה"ל.

לפסקה (7)(א) המוצעת מוצע לקבוע כי שר הביטחון ימנה מבקרים רשמיים למתקני כליאה שבאחריות צה"ל המצויים במקומות כליאה שהוכרזו בצו כמקום כליאה לפי סעיף 3א(ב) לחוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים. יצוין כי כיום בצו קבועים מקומות כליאה לפי סעיף 3א(ב) לחוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים, שהם מחנות צבאיים רב-יחידתיים המכילים מספר מתקנים וביניהם "מתקן כליאה" וההסדר בנוגע למבקר רשמי רלבנטי רק למתקן הכליאה שבתוך מקום הכליאה ולא ליתר המתקנים המצויים במחנות האמורים.

לפסקה (7((ב( המוצעת בדומה להסדר שבפקודת בתי הסוהר, מינוי כמבקר רשמי יכול שיהיה ביחס למתקן כליאה מסוים או לחלק ממנו ויכול שיהיה כללי.

לפסקה (7((ג( המוצעת מוצע לקבוע מספר בעלי תפקידים רלוונטיים, העוסקים בטיפול בעניינם של לב"חים, שיהיו להם סמכויות של מבקר רשמי בכל מתקני הכליאה שנקבעו בצו לפי סעיף 3א(ב) לחוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים, ובכלל זה יושב ראש ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, יושב ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, שופטי בית המשפט העליון, היועץ המשפטי לממשלה והפרקליט הצבאי הראשי. בנוסף, מוצע לקבוע כי גם שופט בית משפט מחוזי יהיה בעל סמכויות של מבקר רשמי, אלא שלגביו הסמכות תחול רק ביחס למתקני כליאה הנמצאים באזור שיפוטו וזאת בשל כך ששופטים מחוזיים הם אלו המוסמכים לבצע את הביקורת השיפוטית לגבי צווי הכליאה לפי סעיף 5 לחוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים.

לפסקה (7)(ד) המוצעת מוצע לקבוע כי בכל מתקני הכליאה תהיה רשימה של שמות המבקרים הרשמיים, הן אלו שמונו על ידי השר לפי פסקה (7)(א) המוצעת והן אלו שיכולים להיות מבקרים רשמיים מכוח כהונתם לפי פסקה (7)(ג) המוצעת. הרשימה נועדה לשימושו של מי שאחראי על כניסת מבקרים רשמיים על מנת לדעת את מי ניתן להכניס למתקן הכליאה.

לפסקה (7)(ה) המוצעת מוצע לקבוע, בדומה להסדר שבפקודת בתי הסוהר, כי מבקר רשמי יוכל להיכנס בכל עת למתקן כליאה לגביו הוסמך ויהיה מוסמך לבדוק את תנאי הכליאה, דרכי הטיפול בכלואים, ניהולו התקין של המתקן ועמידה בהוראות הדין וביתר ההוראות המחייבות במתקן הכליאה. לפסקה (7)(ו) המוצעת מוצע לקבוע כי המבקר הרשמי יהיה רשאי לשוחח עם כל כלוא, אף בלא נוכחות של מפקד המתקן או אדם אחר, הן ביוזמתו והן לבקשת הכלוא.

לפסקה (7)(ז) המוצעת מוצע לקבוע כי במקרה בו הכלוא מבקש להיפגש עם המבקר הרשמי, יעביר מפקד מתקן הכליאה את הבקשה למבקר הרשמי, בצירוף הערותיו. יובהר, כי המבקר הרשמי אינו מחויב להיענות לבקשת כלוא להיפגש עימו והדבר נתון לשיקול דעתו המקצועי.

לפסקה (7)(ח) המוצעת מוצע לקבוע כי שר הביטחון, או מי שהוא הסמיכו לכך, יהיה רשאי שלא לאפשר ביקור של מבקר רשמי בזמן פלוני, במתקן כליאה מסוים או במקום מסוים בתוך מתקן הכליאה אם הוא סבור שטעמי ביטחון המדינה, ביטחון מתקן הכליאה והמשמורת הבטוחה של הכלואים מצדיקים את מניעת הביקור. אם נעשה שימוש בסמכות זו, שר הביטחון או מי שהוא הסמיכו לכך יסביר למבקר הרשמי, ככל שיידרש, את הנימוקים שעמדו בבסיס ההחלטה למנוע את הכניסה.

לפסקה (7)(ט) המוצעת מוצע לקבוע הוראה שאינה כלולה בהסדר הקיים בפקודת בתי הסוהר, לפיה במקרה בו נמנע ביקור כאמור בפסקה (7)(ח) המוצעת יקבע מי שלא איפשר את הביקור (שר הביטחון או מי שהוא הסמיכו לכך, לפי העניין) ביקור אחר במועד מוקדם ככל האפשר לאחר שחלפה העילה שבשלה נמנע הביקור האמור.

לפסקה (7)(י) המוצעת מוצע לקבוע כי המבקר הרשמי יהיה רשאי לדרוש ממפקד מתקן הכליאה או מכל בעל תפקיד במתקן הכליאה לקבל כל מסמך או דבר הדרוש לו לשם מילוי תפקידו ובלבד שמידע מסווג יימסר רק למבקרים רשמיים בעלי התאמה ביטחונית מתאימה לפי חוק שירות הביטחון הכללי, התשס"ב-2002. גם הסדר זה הוא בדומה להסדר שבפקודת בתי הסוהר, תוך עדכונו בהתאמה להסדר החוקי הרלוונטי לחשיפה למידע מסווג.

לפסקאות (7)(יא) ו-(יב) המוצעות מוצע לקבוע כי המבקר הרשמי יערוך דוח בתום כל ביקור והדוח האמור יועבר להתייחסות מפקד מתקן הכליאה. לאחר מכן, הדוח והתייחסות מפקד מתקן הכליאה יוגשו לשר הביטחון ולרמטכ"ל והעתק של הדוח האמור וההתייחסות האמורה יישלחו ליועץ המשפטי לממשלה, הפרקליט הצבאי הראשי וליושב ראש ועדת החוץ והביטחון של הכנסת.

סעיף 4

ביום 7 ביולי 2024 האריכה הממשלה את תוקף ההכרזה שלפי סעיף 10א לחוק עד ליום פקיעתה של הוראת השעה הנוכחית, קרי 31 ביולי 2024. זאת, מתוך כוונה לפעול להארכתה של ההכרזה עד לתקופה של שלושה חודשים (בהתאם למשך המרבי האפשרי בחוק) עם אישורה בכנסת של הארכת הוראת השעה. בהתאם לכך, מוצע כי תוקפה של ההכרזה יוארך למשך חודשיים נוספים, שכן הטעמים העומדים בבסיס הארכת ההכרזה זהים לטעמים העומדים בבסיס הארכת הוראת השעה.

סעיף 5

כאמור, תוקף הוראת השעה הנוכחי עתיד להסתיים ביום 31 ביולי 2024. ולפיכך מוצע כי התיקונים המפורטים לעיל יכנסו לתוקף ביום 1 באוגוסט 2024.



[1] ס"ח התשפ"ד, עמי 3202, התשפ"ד, עמי 780.

[2]ס"ח התשס"ב, עמי 192.

[3] ס"ח התשס"ב, עמי 179.

[4] י"פ 12532, התשפ"ד, עמי 10110