תוכן עניינים

טיוטת צו 2

א. שם הצו המוצע. 2

ב. מטרת הצו המוצע והצורך בו 2

ג. להלן נוסח טיוטת הצו המוצע:. 2

צו כללי לפי פקודת האגודות השיתופיות. 3

דברי הסבר. 3

 

טיוטת צו

 

א. שם הצו המוצע

פקודת האגודות השיתופיות  - צו לפי סעיף 55(1).

 

 

ב. מטרת הצו המוצע והצורך בו

מטרת התיקון המוצע, לאפשר לכל חבר אגודה לייפות בכתב את כוחו של קרובו כמורשהו באסיפה הכללית של האגודה. מוצע לקבוע כי הגדרת "קרוב" תכלול בן זוג, אח או אחות, הורה, הורי הורה או צאצא.

סעיף 16(2) לפקודת האגודות השיתופיות קובע כי לכל חבר אגודה קול אחד, ומחיל איסור בדבר מינוי מורשים להצבעה, אלא במקרים חריגים המנויים באותו סעיף.

סעיף 55(1) לפקודה קובע, כי השר הממונה רשאי  עפ"י צו כללי או מיוחד, לפטור כל אגודה רשומה מכל הוראה מהוראות הפקודה ורשאי הוא להורות שההוראות הללו תחולנה על האגודה באותם השינויים שיפורטו בצו.

בהתאם לאמור, בשנת 1968 במסגרת צו לפי סעיף 55(1), נכללה הוראה לפיה על אף האמור בסעיף 16(2) לפקודה, חבר אגודה שיתופית יהיה רשאי למנות את בן-זוגו כמורשהו באסיפה הכללית של האגודה.

דא עקא, מינוי המורשה מתייחס רק למצב בו יש לחבר האגודה בן זוג. כתוצאה מכך חברי אגודה אשר אין להם בני זוג אינם יכולים לייפות את כוחו של אחר לצורך ההצבעה ובכך נשללת זכותם להצביע ולהשפיע על קבלת החלטות שונות הנוגעות להתנהלותה של האגודה.

 

 

 

 

ג. להלן נוסח טיוטת הצו המוצע:

 

טיוטת צו מטעם משרד הכלכלה והתעשייה:

צו כללי

לפי פקודת האגודות השיתופיות

 

 

___ ב________ התש_______ (___ ב________ ____20)

 (חמ _____-3)

 

__________________

ניר ברקת

שר הכלכלה והתעשייה

 

 

 

 

 

 

 

 

 

דברי הסבר

כללי

1.  סעיף 16(2) לפקודת האגודות השיתופיות קובע כי לכל חבר אגודה קול אחד, ומחיל איסור בדבר מינוי מורשים להצבעה, אלא במקרים חריגים המנויים באותו סעיף.

2.  סעיף 55(1) לפקודה קובע, כי השר הממונה רשאי  עפ"י צו כללי או מיוחד, לפטור כל אגודה רשומה מכל הוראה מהוראות הפקודה ורשאי הוא להורות שההוראות הללו תחולנה על האגודה באותם השינויים שיפורטו בצו.

3.  בהתאם לאמור, בשנת 1968 במסגרת צו לפי סעיף 55(1), נכללה הוראה לפיה על אף האמור בסעיף 16(2) לפקודה, חבר אגודה שיתופית יהיה רשאי למנות את בן-זוגו כמורשהו באסיפה הכללית של האגודה.

4.  דא עקא, מינוי המורשה מתייחס רק למצב בו יש לחבר האגודה בן זוג. כתוצאה מכך, חברי אגודה אשר אין להם בני זוג אינם יכולים לייפות את כוחו של אחר לצורך ההצבעה ובכך נפגעת זכותם להצביע ולהשפיע על קבלת החלטות שונות הנוגעות להתנהלותה של האגודה. כלומר: מדובר בפגיעה בשוויון. 

5.  פגיעה זו חמורה שבעתיים כאשר מדובר באגודה שיתופית, שכן אגודה שיתופית הינה קואופרטיב דמוקרטי המנוהל בניהול עצמי על ידי חבריו, אשר מעורבים בצורה פעילה בקביעת המדיניות וקבלת ההחלטות בו. מניעת זכות ההצבעה לחבר אגודה, פוגעת ביכולתו של החבר להיות שותף להחלטות הנוגעות להתנהלות האגודה.

6.  אשר על כן,  מוצע לתקן את הצו ולאפשר לכל חבר אגודה לייפות בכתב את כוחו של קרובו כמורשהו באסיפה הכללית של האגודה. מוצע לקבוע כי הגדרת "קרוב" תכלול בן זוג, אח או אחות, הורה, הורי הורה או צאצא.

7.  הצורך בתיקון המוצע קיבל משנה תוקף בעקבות מלחמת חרבות ברזל, בה מצאו את עצמם חיילים וחיילות חברי אגודה ללא בני זוג, בשירות ארוך של כ-8 חודשים, מבלי היכולת להשתתף בהצבעות האגודה, ובפרט במקרים של אגודות אשר פונו בעקבות המלחמה- מקרים בהם עלו שאלות הרות גורל, כגון המיקום אליו יעבור יישובם עד לשיקומו.

8.  הצבעה באמצעות שלוח, אינה דבר חדש באגודות שיתופיות, שכן סעיף 345(ג) לחוק החברות תשנ"ט-1999, מתיר הצבעה על ידי שלוח באסיפה הכללית, כאשר מדובר על הפיכת אגודה שיתופית לחברה.

9.  אף כי חוק החברות לא הגביל את זהות השלוח, אנו סבורים כי יהיה זה נכון להגביל בתיקון המוצע את זהות מיופה הכוח לקרוב בלבד, וזאת עקב אופיין הקהילתי/משפחתי של רבות מהאגודות.

רלבנטיות מיוחדת בכ-400 מושבי עובדים

10. רלבנטיות מיוחדת לצו המוצע היא ביחס למבנה ההתיישבותי באגודות שיתופיות להתיישבות מסוג מושבי עובדים ,המבוסס על משקים משפחתיים, כפי  שנקבע בהחלטה מספר 1 של מועצת מקרקעי ישראל. בהתאם להחלטה זו, הוקצתה הקרקע למתיישב בחכירה לדורות במסגרת של נחלות לצורך מגורים ועיבוד חקלאי של החוכר, בעצמו ובאמצעות בני משפחתו.

11. עקרונות משטר הנחלות מבטאים את חשיבות המשק המשפחתי: נחלה חקלאית לא ניתנת לפיצול בין מספר יורשים משום שהיא נתפסת כיחידה משקית שחלוקתה תפגע בכושרה הכלכלי ובהמשך קיומה. מטרת משטר הנחלות היא יצירת רצף בין דורי והמשך העיבוד על ידי דור העתיד גם במקרה של חילופי דורות. על מנת לשמר את הנחלה כיחידה כלכלית המפרנסת את בעליה, לא ניתן לרשום נחלה על שם יותר מבעלים אחד, אדם יחיד או זוג נשוי וגם המחוקק ,בסעיף 114 לחוק הירושה, מכיר בחשיבות המשך הפעלתו וקיומו של המשק המשפחתי החקלאי כיחידה אחת.

12. חלק מבני המשפחה המתגוררים בנחלה אינם חברי אגודה בגלל סיבות שונות. כאמור, נחלה ניתנת לרישום רק על שם אדם יחיד או זוג נשוי, בניגוד לדירת מגורים שניתן לרשום על שם מספר בעלים. במשפחות בהן יש מספר ילדים, ההורים לא בהכרח מעוניינים לבחור במהלך חייהם על שם מי תירשם הנחלה. בנוסף, לעיתים יותר מילד אחד מתגורר בנחלה ועולה קושי לבחור על שם מי מהם הנחלה תירשם. גם כאשר אחד הילדים מעוניין לרכוש את חלקם של אחיו, בשל השווי הגבוה של הנחלה, לעיתים אין באפשרותו לעשות כן. במקרים בהם יש שימושים חורגים בנחלה (פחות נפוץ כיום אבל עדיין קיים), בני המשפחה בדרך כלל ימנעו מלפנות לרשות מקרקעי ישראל לצורך ביצוע הליך העברת זכויות. לאור המתואר, על מנת לאפשר למי שאין לו בן זוג להשתתף בהצבעות באמצעות ייפוי כוח ובמקביל לשמר את עקרון המשק המשפחתי, מוצע לאפשר לחברי האגודה לתת ייפוי כוח גם למי שאינו חבר אגודה אך לצמצם זאת רק למי שעומד בהגדרת "קרוב".

13.  ביום 21.3.2024 תוקן סעיף 11(ב) לתקנות האגודות השיתופיות (רשויות האגודה), תשל"ה-1975 אשר אפשר לקיים הצבעות באסיפה הכללית באופן אלקטרוני.

14. התיקון המוצע הינו המשך ישיר לתיקון האצבעות האלקטרוניות, כאשר מטרת שני התיקונים היא,  בראש ובראשונה,  הגברת יכולת ההשתתפות של חברי האגודה בהצבעות הנוגעות לניהול האגודה.

15. על אף התיקון האמור, עדיין יש צורך בתיקון המוצע, שכן בקיום הצבעות אלקטרוניות קיים קושי טכני ו/או מנטלי של חיילים בסיטואציות של שירות מבצעי להצביע מרחוק.   

16.  בנוסף, הטמעת מערכות אלקטרוניות וכן שינוי תקנונים בחלק מהאגודות, מחייבים נקיטת צעד משלים כבר כעת.

17. התיקון המוצע חוסה תחת תיקון הצבעות אלקטרוניות, כך שגם בהצבעה אלקטרונית יוכל חבר באגודה לייפות בכתב את כוחו של קרובו, כהגדרתו בתיקון המוצע.

18. כאמור,, בניגוד להסדרים חקיקתיים אחרים המאפשרים הצבעה באמצעות שלוח (ראו סעיף 83 לחוק החברות, התשנ"ט-1999 וכן הוראת רשם העמותות בנוגע ליישום סעיף 21 לחוק העמותות,התש"ם-1980)  ראינו לנכון לצמצם הגדרה זו, וזאת עקב אופיין הקהילתי/משפחתי של חלק משמעותי מהאגודות.

19. בתיקון המוצע לא ראינו לנכון להגביל את ייפוי הכוח, כך שיכלול את עמדת מייפה הכוח. אנו סבורים כי ייפוי כוח שכזה מפר את זכותו של חבר האגודה להצביע באופן חשאי במקרים בהם מתקיימות הצבעות חשאיות.

20. בנוסף, כיוון שבתיקון המוצע ניתנת אפשרות לייפות את כוחו של קרוב בלבד, אין צורך בייפוי כוח ספציפי לאסיפה מסוימת הכולל את עמדת מייפה הכוח בנוגע לנושאים שעל סדר היום, שכן חזקה על קרוב המשפחה שיצביע על פי עמדתו של מייפה הכוח.