תקנות מס ערך מוסף, התשל"ו-1976 1בתוקף סמכותי לפי סעיפים 1, 5, 12, 13, 21, 29, 30, 34, 36, 38, 42, 44, 51, 67, 69, 99, 129 ו-145 לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1976, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה: |
| 1. [תיקונים: התשל"ח (מס' 2), (מס' 3), התשל"ט (מס' 2), התשנ"ה (מס' 2), התשנ"ז (מס' 2), (מס' 7), התשס"ב, התשס"ה (מס' 3), התשס"ט (מס' 4)] יראו כשימוש לצורך עצמי גם שימוש לצרכי עסק בנכסי העסק כמפורט להלן: (1) שימוש לצרכי העסק ברכב פרטי - (א) בידי עוסק שייצר את הרכב; לענין זה, (ב) בידי עוסק כאמור בתקנה 14(ב) שלא למטרות המפורטות בה, אם ניכה העוסק את מס התשומות ששילם בשל רכישתו או יבואו של הרכב; לענין תקנה זו ותקנות 2 ו-14, (2) שימוש במקרקעין לשם השכרה הפטורה ממס על פי סעיף 31(1) או 31(2) לחוק, אם מי שהשכיר את המקרקעין עשה בהם גם את עבודות הבניה. פסקה זו לא תחול בכל אחד מאלה: (א) אם החלק המיועד להשכרה הוא בבניין שאושר כבניין להשכרה לפי חוק לעידוד השקעות הון, התשי"ט-1959, ושמכירתו פטורה ממס לפי סעיף 31(1א) לחוק, כל עוד מתמלאים תנאי הפטור; (ב) אם החלק המיועד להשכרה הוא בבניין להשכרה כהגדרתו בחוק לעידוד בניית דירות להשכרה, התשס"ז-2007, ונתקיימו התנאים שבסעיף 6 לחוק האמור, לפי העניין; (ג) אם נעשה שימוש במקרקעין לשם השכרה פטורה ממס לפי סעיף 31(1) לחוק, ובלבד שנתקיימו כל אלה: (1) תקופת ההשכרה המצטברת של המקרקעין, לאותו שוכר או לכמה שוכרים, לא תעלה על 24 חודשים; עלתה תקופת ההשכרה כאמור על עשרים וארבעה חודשים, יראו בשימוש במקרקעין שימוש לצורך עצמי בתום עשרים וארבעה חודשים מתחילת תקופת ההשכרה; (2) דמי השכירות הם בסכום שיש לצפות לו מהשכרת אותם מקרקעין על ידי משכיר מרצון לשוכר מרצון; (3) לא הוקנתה לשוכר זכות אחרת במקרקעין בתמורה מלבד זכות השכירות לתקופה כאמור. |
| 3. [תיקונים: התשס"ח (מס' 2), (מס' 5), התש"ע, התשע"ב (מס' 2), התש"ף (מס' 3), התשפ"ה] (א) (1) תרומה, תמיכה או סיוע אחר (להלן - תקבולים), שניתנו במישרין לעוסק מתקציב המדינה למטרות המפורטות להלן, לא ייחשב כחלק מן המחיר: (א) סובסידיה על מוצרי מזון בסיסיים; (ב) מענק לפי חוק לעידוד השקעות הון, התשי"ט-1959 לרבות תוספת למענק האמור לתעשייה עתירת מדע בתחום העיר ירושלים, לפי המלצת המדען הראשי במשרד התעשיה והמסחר או מענק לפי חוק לעידוד השקעות הון בחקלאות, התשמ"א-1980; (ג) סובסידיה לשכר לימוד בגני ילדים; (ד) סובסידיה של תחבורה ציבורית (שכר הולכה); (ה) מענק למחקר ולפיתוח לפי אישור המדען הראשי במשרד התעשיה, המסחר והתיירות או משרד האנרגיה והתשתית או משרד החקלאות או המשרד לאיכות הסביבה או לפי אישור מנהל המועצה הלאומית למחקר ולפיתוח שליד משרד המדע והפיתוח; (ו) סובסידיה להספקת חשמל; (ז) תקבול שניתן לעוסק על-פי חוק הקרן הדו-לאומית למחקר ולפיתוח תעשיתיים, התשל"ח-1978, על פי חוק הקרן למחקר ולפיתוח חקלאיים של ארצות הברית וישראל, התש"ם-1979, או על פי חוק קרן המדע הדו-לאומית, התשל"ז-1977; (ח) פיצויים בעד נזק מלחמה, נזק עקיף ונזק בצורת לפי חוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ"א-1961; (ט) מענק ליצואן הניתן בידי משרד התעשיה והמסחר מהקרן לעידוד השיווק בחוץ לארץ ליצואנים; (י) תקבול שניתן לעוסק על ידי הקרן לסיוע לחברות יצוא מוכרות ומוסכמות המתנהלת במשרד התעשיה והמסחר; (יא) מענק לקליטת מדענים בפרוייקטים של מחקר ופיתוח שאישר המרכז לקליטה ומדע שליד המשרד לקליטת עליה; (יב) תשלום תמריץ למעסיק על פי חוק לעידוד המגזר העסקי (קליטת עובדים) (הוראת שעה), התשנ"א-1991; (יג) תמריץ שניתן למעסיק לפי החלטת הממשלה, שהינו בגדר השתתפות בהעסקת עובדים ובהכשרתם; (יד) תקבול שניתן לעוסק על ידי מינהל הדלק מתקציב "הוצאות משק הדלק"; (טו) תקבול שניתן לעוסק מקרן היערכות לחשיפה המתנהלת בידי משרד התעשיה והמסחר; (טז) תקבול שניתן לעוסק במסגרת התכנית להכשרת כוח אדם בתעשיה ולהסבתו, המתנהלת בידי משרד התעשיה והמסחר; (יז) מענק שניתן לשם הפקת סרט על ידי מוסד ציבורי מסייע כהגדרתו בתקנות הקולנוע (הכרה בסרט כסרט ישראלי), התשס"ה-2005; (יח) תקבול שניתן לעוסק בחקלאות לפי החלטות ממשלה, שהוא בגדר תמיכה בחקלאים עקב ירידה בכמויות המים המוקצות למטרת חקלאות או עקב ייקור תעריפי המים; (יט) מענק שניתן לעוסק בחקלאות לפי החלטת הממשלה, לצורך רכישה של מיכון חוסך כוח אדם בענף החקלאות; (כ)2 (בוטל); (כא)3 מענק הסתגלות, מענק התייעלות ומענק קליטת פחמן שניתנים לעוסק לפי החלטת הממשלה מס' 1261 מיום ד' בשבט התשפ"ד (14 בינואר 2024) לצורך הסתגלות למיסוי פחמן, תהליך ההתייעלות לעידוד הפחתת פליטות פחמן, המעבר לדלקים חלופיים או שיפור הליכי היצור; (2) התקבולים המפורטים להלן לא ייחשבו חלק ממחיר עסקותיו של עוסק: (א) תקבולים הניתנים לעוסק במישרין מתקציבי הסוכנות היהודית לארץ ישראל, ההסתדרות הציונית העולמית או אילן - איגוד ישראלי לילדים נפגעים; (ב) תקבולים הניתנים לעוסק במישרין מתקציב הקרן הקיימת לישראל למימון תכנית מחקר ופיתוח, לפי אישור המדען הראשי במשרד החקלאות; (ג) הענקות ומענקים מיוחדים מקרן האיזון למחירי המים הניתנים מכוח סימן ב' לפרק הרביעי בחוק המים, התשי"ט-1959; (ד) תקבול שניתן לעוסק מהאיחוד האירופי, במישרין או בעקיפין, בהתאם למסגרת תכנית המחקר והפיתוח החמישית של האיחוד האירופי; (ה) תקבולים שניתנו לעוסק בדרך של אי תשלום הפרשי הצמדה או ריבית או תשלום מופחת שלהם, בשל הלוואה שניתנה לעוסק מאת בעל שליטה כהגדרתו בסעיף 3(ט) לפקודת מס הכנסה, באותו עוסק, למעט אם תקבולים כאמור ניתנו בידי מלכ"ר; (ו) תקבול שניתן לעוסק מהאיחוד האירופי, במישרין או בעקיפין, בהתאם להסכם תכנית שיתוף פעולה חוצה גבולות באגן הים התיכון במסגרת מכשיר המימון האירופי לשכנות ולשותפות; (ב) לענין רישום בפנקסי החשבונות ודיווח תקופתי, יראו בתקבולים שתקנת משנה (א) אינה חלה עליהם עשיית עיסקה עם נותן התקבולים, ומועד הוצאת חשבונית עליה יהיה תוך שבוע ימים מיום קבלת התקבולים. |
| 5. 4 [תיקונים: התשל"ח (מס' 2), התשמ"ד (מס' 2), (מס' 8)] (א) ניתן סכום כפקדון או כערובה להחזרת טובין שהושאלו או להבטחת ביצוע העיסקה או זכויות אדם הקשור לעיסקה, יראו את הפקדון או הערובה כחלק ממחיר העיסקה בתום ששה חדשים מעת שניתנו, אלא אם הוחזרו או הפכו לחלק ממחיר העיסקה קודם לכן, ואולם - (1) אם הוסכם בכתב בין הצדדים כי הפקדון או הערובה יישמרו בידי המוכר או בידי אדם מטעמו תקופה הארוכה מששה חדשים, יראו אותם כחלק ממחיר העיסקה בתום חודש לאחר תום התקופה המוסכמת; (2) אם הוכח להנחת דעתו של המנהל כי בענף פלוני נהוגה תקופת פקדון או ערובה אחרת מזו שנקבעה בתקנה זו, או כי החזרת הפקדון או הערובה עוכבה מסיבה מיוחדת, יראו אותם כחלק מהמחיר בתום חודש לאחר תום התקופה האמורה או בחלוף אותה סיבה. (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), סכום פקדון, סכום ערובה או כל סכום אחר כיוצא בו ששולם בשל הפריטים שבפסקאות (1) או (2) להלן, (בתקנה זו - פקדון), יראו אותו, עם תשלומו, כחלק ממחיר העסקה: (1) סכום פקדון בעד: א. מכל גז; ב. שעון חשמל; ג. שעון מים; ד. מוצרים אחרים כיוצא באלה. (2) (בוטלה). |
| 6א. [תיקונים: התשל"ט (מס' 2), התשנ"ה (מס' 3), התשנ"ז (מס' 8)] (א) עוסק, מלכ"ר או מוסד כספי שקיבלו שירות מן המפורטים להלן ממי שעיקר הכנסתו ממשכורת, גימלה או קיצבה, יהיו חייבים בתשלום המס בשל השירות, זולת אם קיבלו חשבונית מס מנותן השירות. ואלה השירותים: (1) מופע אמנותי, לרבות הנחיה במופע; בניית תפאורה או הכנתה; הכנת מבחנים, בדיקתם וכן ניהול מבחנים או פיקוח עליהם; הרצאה, הוראה, הדרכה, תרגול או השתתפות במופע שאינו מופע אמנותי; כתבנות או קצרנות; תרגום בכתב או בעל-פה; כתיבה או עריכה, פישור, כהגדרתו בסעיף 79ג לחוק בתי משפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, או חברות בועדות שהוקמו על פי דין; (2) שירותים של בעלי מקצועות אלה: אגרונום, אדריכל, הנדסאי, חוקר פרטי, טוען רבני, טכנאי, טכנאי שיניים, יועץ לארגון, יועץ לניהול, יועץ מדעי, יועץ מס, כלכלן, מהנדס, מודד, מנהל חשבונות, מתורגמן, סוכן ביטוח, עורך דין, רואה חשבון, שמאי, בעל מעבדה כימית או רפואית, רופא, פסיכולוג, פיזיותרפיסט, רופא וטרינר, רופא שיניים או מרפא שיניים. (ב) לא הוציא נותן השירות חשבונית מס כאמור, יתן למקבל השירות הצהרה כי עיקר הכנסתו היא ממשכורת, גימלה או קיצבה; לא נתן הצהרה כאמור, לא יהיה בכך כדי לפטור את מקבל השירות מחובת תשלום המס לפי תקנת משנה (א). (ג) נותן שירות, שבמס בשל שירותו חייב מקבל השירות לפי תקנת משנה (א), לא יהא זכאי לנכות את המס בשל התשומות ששימשו במתן השירות. (ד) עוסק החייב בתשלום מס לפי תקנת משנה (א), ידווח על מתן השירות בדו"ח שעליו להגיש לפי תקנה 23 בשל עסקאותיו ויוציא במועד שנקבע לכך, במקום נותן השירות, חשבונית ערוכה על שמו הוא. (ה) מלכ"ר או מוסד כספי החייב בתשלום המס לפי תקנת משנה (א) ידווח על השירות וישלם את המס כדרך שהוא חייב לדווח ולשלם לענין ניכוי במקום לפי סעיפים 164 ו-166 לפקודת מס הכנסה זולת אם נציב מס הכנסה, או מי שהוא הסמיך לענין זה, הורה אחרת. (ו) עוסק שנתן שירות שבשלו משתלם המס לפי תקנה זו מאת מקבל השירות, חייב בהגשת דו"ח תקופתי אם היו לו עסקאות אחרות, ובמקרה זה ידווח על השירותים שהמס בשלהם משתלם מאת מקבל השירות כאילו היו עסקאות ששיעור אפס חל עליהן. |
| 6ב. [תיקונים: התשל"ט (מס' 2), (מס' 3), התשמ"א] (א) במכירת מקרקעין שהיא עסקת אקראי בידי מי שאינו עוסק, מלכ"ר או מוסד כספי, יהיה הקונה חייב בתשלום המס. (ב) החייב בתשלום המס לפי תקנת משנה (א) - (1) אם הוא עוסק, יוציא במקום המוכר חשבונית ערוכה על שמו הוא, וידווח על המכירה בדו"ח שעליו להגיש לפי תקנה 23 בשל עסקאותיו; (2) אם הוא מלכ"ר או מוסד כספי, ידווח על המכירה באופן שיש לדווח על עסקה אקראית כאמור בתקנה 15א(א) ו-(ב) לתקנות מס ערך מוסף (רישום), התשל"ו-1976, וישלם את המס המגיע עם הגשת הדו"ח. (ג) במכירת מקרקעין שהיא עסקת אקראי בידי עוסק, מלכ"ר או מוסד כספי, יחולו הוראות תקנת משנה (ב) בשינויים המחוייבים לפי הענין. (ד) בתקנה זו, |
| 6ג. [תיקונים: התשל"ט (מס' 2), התשמ"א] (א) רכש אדם מאת סוחר מוסמך מטבע חוץ למטרת תשלום תמורת טובין כאמור בסעיף 26(ב) לחוק (בתקנה זו - טובין מיובאים), או ביקש מאת הסוחר המוסמך להעביר מטבע חוץ לאדם בחוץ לארץ למטרת תשלום כאמור, יגבה הסוחר המוסמך את המס בעת רכישת מטבע החוץ או בעת העברתו לחוץ לארץ, לפי המוקדם. (ב) הסוחר המוסמך יעביר את המס שגבה לפי תקנת משנה (א) בחודש פלוני לחשבון בבנק ישראל שיורה עליו המנהל, באחד לחודש שלאחריו; הסוחר המוסמך יערוך רישומים לפי הוראות המנהל. (ג) לא העביר סוחר מוסמך את המס במועד שנקבע, ישלם עליו לתקופת הפיגור ריבית והפרשי הצמדה וריבית כאמור בסעיף 97 לחוק. (ד) אדם המייבא טובין מיובאים, ואינו רוכש או מעביר את מטבע החוץ לצורך תשלום תמורתם באמצעות סוחר מוסמך - (1) אם הוא עוסק - יוציא חשבונית ערוכה על שמו, ידווח על היבוא בדו"ח שעליו להגיש לפי תקנה 23 בשל עסקאותיו; וישלם את המס המגיע עם הגשת הדו"ח; (2) אם הוא אינו עוסק - ידווח על היבוא באופן שיש לדווח על עסקה אקראית כאמור בתקנה 15א(א) ו-(ב) לתקנות מס ערך מוסף (רישום), התשל"ו-1976, וישלם את המס המגיע עם הגשת הדו"ח. |
| 6ד. 5 (תיקון התשמ"א) (א) נעשתה עסקה בישראל, והמוכר או נותן השירות הוא תושב חוץ, תחול חובת תשלום המס על הקונה, זולת אם ברשותו של הקונה חשבונית בשל העסקה; לענין זה יחולו הוראות תקנה 6ג(ד) בשינויים המחוייבים. |
| 8. (א) על הירקות המפורטים בתוספת הראשונה יחול שיעור אפס. (ב) על הפירות המפורטים בתוספת השניה יחול שיעור אפס. |
| 9ב. [תיקונים: התשל"ח (מס' 3), התשנ"ד] (א) ספרים או כתבי יד (בתקנה זו - ספרים), הפטורים ממלוא המכס, פטורים ממס ביבואם, אם הוכח להנחת דעתו של המנהל כי נתקיימו בהם כל אלה: (1) הספרים ניתנו במתנה למוסד שהוכר כמוסד להשכלה גבוהה על פי חוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח-1958, או למוסד חינוך או תרבות אחר שאישר המנהל לאחר התיעצות עם המנהל הכללי של משרד החינוך והתרבות; או לספריה משפטית המשרתת את הציבור הרחב, שאישר המנהל לאחר התייעצות עם המנהל הכללי של משרד המשפטים; (2) הספרים יצאו לאור 20 שנה לפחות לפני מועד יבואם; (3) המוסד הצהיר שהספרים לא יצאו מרשותו. (ב) על פטור שניתן לספריה משפטית כאמור בתקנת משנה (א)(1) לא יחולו הוראות תקנת משנה (א)(2). (ג) פטור לפי תקנה זו לא יינתן בשל יותר משני עותקים של אותו ספר. |
| 10. [תיקונים: התשע"ט, התש"ף (מס' 2), התשפ"א, התשפ"ג] (א) טובין המיובאים לנציגויות ולנציגים של מדינות חוץ יהיו פטורים מהמס, אם הם פטורים ממלוא המכס. (ב) על מכירת בנזין, נפט וסולר כמשמעותן בצו הבלו על דלק (הטלת בלו), התשל"ה-1974, יחול שיעור אפס אם נמכרו לאחד מאלה: (1) לנציגות או לנציג מדינת חוץ ונתקיימו אלה: (א) הדלק משמש אך ורק ברכב המנועי של הנציגות או הנציג, או לצורך הסקת בית הנציגות או בית הנציג; (ב) מדינת החוץ נותנת פטור או שיעור אפס במס ערך מוסף לנציגות ישראל ולנציגי ישראל באותה מדינה, אם חל המס באותה מדינה; (2) לארגון בינלאומי שמדינת ישראל חברה בו אם נתמלא אחד מאלה: (א) הדלק משמש לרכב מנועי בלבד; (ב) הדלק משמש להסקה או להפעלת גנרטור למאור בנקודות תצפית של משקיפי האו"ם בקווי הפסקת האש או ליחידת מטה שלהם. (3)6 (בוטל). (ג) לא יימכר דלק בשיעור אפס כאמור בתקנת משנה (ב) בתחנת דלק אלא תמורת תלושי מכירה שהנפיק המנהל. (ד) בתקנה זו, |
| 10ב. [תיקונים: התשל"ח (מס' 2), התשע"ד (מס' 3)] (בוטל). |
| 10ג. (בוטל). |
| 11. טובין למעט רכב מנועי כמשמעותו בכלל 4 לכללים לפרק 87 לתעריף המכס, שיובאו מאזור כמשמעותו בסעיף 44(4) לחוק - פטורים ממס ביבואם. |
| 11ב. (תיקון התשנ"ט) לענין סעיף 30(א)(1) יחול שיעור אפס על מכירת טובין לתייר היוצא מישראל עם הטובין, אם שילם התייר, בעת קבלת החזר מס הערך המוסף, הוצאות כפי שנקבעו בהסכם בין מדינת ישראל לבין מי שבאמצעותו מוחזר המס. |
| 12. [תיקונים: התשל"ו, התשל"ז (מס' 2), התשל"ט (מס' 2), (מס' 3), התשמ"א, התשמ"ב (מס' 3), התשמ"ד (מס' 5), התשמ"ו, התשנ"א (מס' 4), התשנ"ב (מס' 3), (מס' 4), התשנ"ה (מס' 3), התשנ"ט] (א) שיעור אפס על פי סעיף 30(א)(1), (2), (4), (5), (7) ו-(8) לחוק מותנה בכך שיוכח להנחת דעתו של המנהל כי נתקיימו כל אלה: (1) נרשמו בספרי החשבונות של העוסק מחיר העסקה לרבות דרך התשלום והמטבע שבו שולמה; (2) בידי העוסק הסכם או מסמך אחר בכתב המאשר את פרטי העיסקה, ולענין החלת שיעור אפס על פי סעיף 30(א)(8) לחוק, בידיו רישום של שם התייר, מענו הקבוע ומספר דרכונו, והוצאה חשבונית המפרטת את השירות שניתן לו; (3) לענין השירותים המפורטים בסעיף 30(א)(8)(ב), (ג) ו-(ד) - בחשבונית שהוצאה לתייר צויינו מספר הרישוי של הרכב, ולפי הענין - שם הנהג של הרכב; (4) לענין אספקת ארוחות כאמור בסעיף 30(א)(8)(ד) כאשר אלה הוכנו בידי עוסק אחר בעד המסיע - בחשבונית המוצאת למסיע צויין מספר הרישוי של האוטובוס. (ב) (נמחקה). (ג) הוראות תקנה זו לא יחולו על מכירת אספקה לכלי-שיט או כלי-טיס העומדים לצאת אל מחוץ לישראל אם האספקה נמכרה ממחסן רשוי שאושר לענין סעיף 30(א)(4) לחוק ופקיד המכס המוסמך אישר את האספקה בטופס אספקה או ברשימון יצוא. (ג1) הוראות תקנה זו לא יחולו על מכירת טובין במחסן רשוי ליוצאים מישראל, שחל לגביה סעיף 30(א)(4) לחוק. (ד) החלת שיעור אפס על מכירת טובין על מנת שיועברו למחסן רשוי על פי סעיף 30(א)(3) ו-(4) לחוק מותנה בהחסנת הטובין במחסן הרשוי על פי הוראות פקודת המכס ותקנותיה. |
| 12א. [תיקונים: התשל"ט (מס' 2), התש"ם (מס' 2), התשמ"ד (מס' 6), התשמ"ו, התשנ"ב (מס' 5), התשנ"ה (מס' 3) , התשנ"ז (מס' 5), התש"ס, התש"ס (מס' 2), התשע"ז (מס' 2)] (א) לענין סעיף 30(א)(5) לחוק לא יחול שיעור אפס על שירות שניתן לגבי נכס המצוי בישראל אלא אם הוכיח נותן השירות, להנחת דעתו של המנהל, כי תמורת השירות מהווה חלק מערך הטובין שנקבע כאמור בסעיפים 129 עד 133ט לפקודת המכס. (ב) תקנת משנה (א) לא תחול אם הוכח להנחת דעתו של המנהל אחת מאלה: (1) כי הנכס שלגביו ניתן השירות הוא כלי שיט, כלי טיס או כלי קיבול במשמע אמנת מכס בדבר כלי קיבול ופרוטוקול החתימה (כתבי אמנה 677, כרך 17, עמ' 407); (2) כי מטרת השירות הוא ייצואם של הטובין מישראל, והשירות ניתן בפועל בידי האדם שרכש את הטובין בשביל תושב חוץ - והכל אם הטובין אכן יוצאו; (3) כי הנכס שלגביו ניתן השירות הוא דלק אשר יובא לישראל לשם אחסנתו או הולכתו בצנרת, לרבות פריקתו, טעינתו והוספת תוספים, ובלבד שהנכס יוצא בפועל; לעניין זה, (ג) לענין סעיף 30(א)(5) לחוק לא יחול שיעור אפס על שירות שניתן לתושב חוץ כאשר נושא ההסכם הוא מתן שירות לתושב חוץ אחר בעת שהותו בישראל והשירות איננו מסוג השירותים המפורטים בסעיף 30(א)(8) לחוק ובתקנה 12ב; הוראה זו לא תחול על השטת תייר בכלי שיט ממקום בישראל למקום אחר בישראל על הספקת ארוחות לתייר בידי המשיט אגב השטה כאמור בין אם הוא מספקן במישרין ובין בעקיפין. (ד) לענין סעיף 30(א)(5) לחוק, לא יחול שיעור אפס על שירות שניתן לגבי עשיית הסכם שתושב ישראל צד לו, אלא אם כן התקיים אחד מאלה: (1) נותן השירות הוכיח, להנחת דעתו של המנהל, כי תמורת השירות מהווה חלק מערך הטובין שנקבע כאמור בסעיפים 129 עד 133ט לפקודת המכס; (2) השירות הוא מסוג השירותים הזכאים לשיעור אפס מכוח סעיף 30(א)(8) לחוק. |
| 12ב. [תיקונים: התשל"ט (מס' 2), (מס' 3), התשמ"ט] אלה יהיו השירותים הנוספים לענין סעיף 30(א)(8)(א) לחוק, ובלבד שניתנו לתייר בבית המלון שבו הוא לן מאת בית המלון ובחשבונית המוצאת לתייר צויין בנפרד כל שירות כאמור שניתן, ולצידו מחירו: (1) אספקת מזון ומשקאות; (2) שימוש בבריכת שחיה ושימושים נלווים לשירות זה; (3) שירותי כביסה; (4) השכרת מכשיר טלוויזיה לשימוש בחדרו של התייר; (5) שימוש במיתקן סאונה ושירותים נלווים לשירות זה; (6) שימוש בטלפון, בטלקס ובפקסימיליה; (7) שימוש במתקני ספורט ובריאות; (8) תרגום מסמכים, ניסוח מכתבים, עבודות הדפסה ושירותי משרד אחרים. [תיקונים: התשל"ט (מס' 2), (מס' 3), התשמ"ט] |
| 12ג. [תיקון התשמ"א (מס' 2)] על אף האמור בסעיף 38 לחוק, רשאי המנהל להכיר לצורך ניכוי מס תשומות, בחשבונית מס שהוצאה לסוגי עוסקים או לעוסק פלוני שלא על שמם, אם הוכח להנחת דעתו, כי התשומות שימשו לצרכי עסקם ומס התשומות הוא בעד טלפון, מים, גז, חשמל או הוצאות כיוצא באלה. |
| 12ד. (תיקון התשמ"ט) (א) על אף האמור בסעיף 38 לחוק, בעל רשיון של מחסן רשוי, כמשמעותו בפקודת המכס, אשר שילם בשל טובין מוחסנים מכס לפי סעיף 83 או 84 לפקודת המכס ומס לפי הוראות סעיף 144 לחוק, יהא רשאי לנכות כמס תשומות את המס ששילם והמפורט בשובר לקופה ובהודעת החיוב שהוצאה לאותו ענין. (ב) הוראות תקנת משנה (א) לא יחולו - (1) על כפל המס שניתן להטילו לפי סעיף 144 לחוק; (2) לגבי טובין כאמור, שהמס בשלהם ניתן להיפרע בידי בעל המחסן הרשוי, על פי ביטוח או חוזה שיפויים. |
| 13. [תיקון התשל"ח (מס' 2)] (א) עוסק זעיר זכאי לנכות בתקופת דו"ח פלונית את מלוא מס התשומות לאותה תקופה. (ב) היה מס התשומות בתקופת דו"ח פלונית, לרבות עודף מס תשומות מתקופות דו"ח קודמות הניתן לניכוי כאמור בתקנת משנה (ג), עודף על המס שהעוסק הזעיר חייב בו, לא יוחזר לו העודף אלא יזקף לזכותו של העוסק בחשבונו בהנהלת המס. (ג) העוסק יהיה רשאי לנכות את הסכום העומד לזכותו מהמס המגיע ממנו לתקופות הדיווח שלאחר מכן. (ד) עוסק זעיר שהוכיח להנחת דעתו של המנהל כי הוא מחסל את עסקו רשאי לקבל החזר מס תשומות שלא נוכה. |
| 13א. [תיקונים: התש"ם, התשמ"א (מס' 3), התשמ"ז, התשמ"ז (מס' 3), התשמ"ט (מס' 3), התש"ן (מס' 4), התשנ"א (מס' 3), (מס' 4), (מס' 6), התשנ"ב (מס' 2), (מס' 6), התשנ"ג (מס' 2), (מס' 3), התשנ"ה (מס' 3), התשנ"ז (מס' 8)] (א) היה מס התשומות בתקופת דו"ח פלונית של עוסק מורשה עודף על המס שהעוסק המורשה חייב בו לאותה תקופה, יוחזר לו העודף כמפורט בתקנת משנה (ב). (ב) (1) לצורך קבלת כל עודף מס תשומות שיש להחזירו לפי תקנה זו או לפי כל דין אחר או כל סכום אחר שיש להחזירו לפי סעיף 105(ג) לחוק (להלן - העודף), על עוסק או נציגו, אם מונה לו נציג לפי החוק, להודיע למנהל בעת הרישום לפי סעיף 52 לחוק את פרטי חשבון הבנק של העוסק שלזכותו ייזקף העודף. (2) (א) לא נמסרה הודעה כאמור בפסקה (1) או שחל שינוי כלשהו בפרטי חשבון הבנק - יודיע על כך העוסק או נציגו, לפי הענין, בטופס הודעה בדבר פרטי בנק שקבע המנהל. (ב) הודעה בדבר פרטי בנק תוגש לאחד מסניפי הבנקים האמורים בתוספת השלישית ותאושר בידי הבנק, או תוזן ישירות בידי מייצג, כמשמעותו בסעיף 143א לחוק, למחשב של שירות עיבודים ממוכנים של משרד האוצר. (ג) העודף ייזקף לזכות חשבון הבנק המצויין בהודעה בדבר פרטי בנק תוך 30 ימים, או מיום הזנתה למחשב כאמור בפסקת משנה (ב); לא צויינו כל הפרטים בהודעה או לא צויינו נכונה - ייזקף העודף תוך 30 ימים מהיום שבו הושלמו או תוקנו הפרטים. |
| 14. [תיקונים: התשל"ו, התשל"ז (מס' 3), התשל"ח (מס' 2), התשל"ט (מס' 3), התש"ם (מס' 2), התשמ"ו (מס' 4), התשנ"ז (מס' 3)] (א) המס שהוטל על מכירת רכב פרטי לעוסק או על ייבוא רכב כאמור בידי עוסק לא יהיה ניתן לניכוי. (ב) הוראות תקנת משנה (א) לא יחולו במקרים הבאים: (1) (בוטלה). (2) היבוא או הרכישה נעשו - (א) בידי עוסק שעיקר עסקו מכירת רכב, לרבות רכב פרטי משומש לגבי רכב שאין בו שימוש ואינו מיועד לשימוש לבד ממכירתו במהלך העסק; (ב) בידי עוסק אחר אם הרכב משמש אך ורק לאחד מאלה: ללימוד נהיגה בבית-ספר לנהיגה; להשכרת רכב בידי מי שעסקו השכרת רכב; להסעת נוסעים במהלך העסק, בידי מי שעסקו הסעת נוסעים; לסיורים וטיולי שטח, בידי מי שעסקו ארגון סיורים או טיולים כאמור. |
| 15. [תיקון התשמ"ד (מס' 6)] עוסק לא יהא רשאי לנכות מס תשומות על רכישת דירת מגוריו או על בנייתה, כולה או מקצתה, ולא את מס התשומות על השירותים שקיבל לצורך רכישתה או בנייתה אם הדירה משמשת או תשמש גם כמקום עסקו. |
| 15א. [תיקון התשמ"ב (מס' 4)] (א) בתקנה זו - (ב) מס תשומות שנתחייב בו עוסק על תשומה בשל עובדו אינו ניתן לניכוי אלא אם הוכח, להנחת דעתו של המנהל, כי התשומה נמכרה לעובד או ניתנה לו כשירות, והמכירה או מתן השירות כלולים בדו"ח תקופתי של העוסק כעסקאות חייבות במס שמחירן נקבע לפי הוראות סעיף 10 לחוק. |
| 16. לא יהא ניתן לניכוי מס תשומות בשל הוצאות אירוח, פרט לניכוי מס תשומות על הוצאה לאירוח אדם מחוץ-לארץ. |
| 16א. [תיקון התש"ם (מס' 2)] לא יהא ניתן לניכוי מס תשומות ששולם על יבוא טובין על פי רשמון יבוא הרשום על שמו של סוכן ליבוא אישי, אם הטובין מיובאים ביבוא אישי עבור יחידים; |
| 17. [תיקון התשל"ט (מס' 2)] בשימוש לצורך עצמי שהוא עסקה החייבת במס יוציא העוסק חשבונית ערוכה על שמו הוא במועד שנקבע בסעיף 46 לחוק. |
| 18. 7 [תיקון התשמ"ב (מס' 3)] (א) בלי לפגוע בהוראות פרק זה, מס תשומות בשל רכישת נכסים או בשל קבלת שירותים לשימוש בעסקאות שלגביהן מותר מס התשומות בניכוי (להלן בתקנה זו - לצרכי העסק) וגם לשימוש בעסקאות שלגביהן אין מס התשומות מותר בניכוי או לכל שימוש אחר (להלן בתקנה זו - שלא לצרכי העסק) - יהא ניתן לניכוי בשיעור יחסי שהוא כיחס השימוש לצרכי העסק לכלל השימוש. (ב) היה בשימוש שלא לצרכי עסק, שימוש בלתי מסויים ינהגו לפי הכללים כדלהלן - (1) קבע המנהל את החלק היחסי לשימוש שלא לצרכי עסק, יראו את קביעתו כשומה וינהגו על פיה, כל עוד לא נקבע אחרת; (2) לא קבע המנהל את החלק היחסי, ועיקר השימוש בנכס או בשירות הוא לצרכי עסק, רשאי העוסק לנכות שני שלישים ממס התשומות; (3) לא קבע המנהל את החלק היחסי, ועיקר השימוש בנכס או בשירות הוא שלא לצרכי עסק, רשאי העוסק לנכות רבע ממס התשומות. |
| 19. |
| 20. [תיקונים: התשמ"ז (מס' 3), התשמ"ח, התש"ן, התשנ"ב, התשנ"ג, התשנ"ד (מס' 2), התשנ"ז (מס' 4), התשס"ד (מס' 2), התשס"ה, התשס"ו, התשס"ז, התשס"ח (מס' 3), (מס' 6), התשע"ג] (א) בתקנות אלה - (ב) תקופת דו"ח של עוסק לענין סעיף 67 לחוק תהא בת חודש ותחילתה באחד בחודש. (ג)8 (1) על אף האמור בתקנת משנה (ב) תהיה תקופת הדוח של עוסק בת חודשיים אם מחזור עסקאותיו בשנה הקובעת אינו עולה על 910,000 שקלים חדשים; תחילתה של כל תקופה בת חודשיים היא באחד בחודש של כל אחד מהחודשים ינואר, מרס, מאי, יולי, ספטמבר ונובמבר. (2) הסכום הנקוב בפסקה (1) יתואם ב-1 בספטמבר של כל שנה בדרך האמורה בתקנה 25(ב) ויעוגל ל-5,000 השקלים החדשים הקרובים. (3) עוסק שפעל רק בחלק מן השנה הקובעת או שמחזור עסקאותיו לשנה הקובעת אינו ידוע מסיבה אחרת, יחושב מחזור עסקאותיו כאמור בתקנה 14 לתקנות הרישום. (4) עוסק שנרשם לפי תקנות הרישום ביום ל' בשבט התשמ"ז (1 במרס 1987) או לאחריו, ייקבע מחזור עסקאותיו לענין פסקה (1) על פי מחזור העסקאות שהצהיר בטופס הרישום ותקופת הדו"ח תהא בתוקף עד ה-31 בדצמבר 1987. (5) על אף האמור בפסקה (1), רשאי המנהל להתיר לעוסק, בתנאים שיורה, להגיש דו"ח תקופתי כאמור בתקנת משנה (ב). (ד) עוסק שהחוק הוחל לגביו לראשונה שלא באחד בחודש פלוני, תהא תקופת הדיווח הראשונה שלו התקופה המתחילה ביום שבו הוחל לגביו החוק כאמור עד תום אותו חודש או עד תום החדשיים, הכל לפי הענין. (ה) בסעיף 1 לחוק, בהגדרת "מחזור עסקאות של עוסק" ובתקנה 14 לתקנות הרישום, יקראו, לענין תקנות אלה, בכל מקום שבו נאמר "שנת מס שחלפה" או "שנת המס שחלפה" כאילו נאמר "שנה קובעת" או "השנה הקובעת". |
| 21. (בוטלה). |
| 21א. (תיקונים: התשל"ו, התשמ"ט) (א) עוסק שעסקאותיו פטורות ממס לפי סעיף 33 לחוק או עוסק תושב אזור אילת, כהגדרתו בחוק אזור סחר חפשי באילת (פטורים והנחות ממסים), התשמ"ה-1985, שעסקאותיו פטורים לפי סעיפים 5 או 6 לחוק האמור, תהא תקופת הדו"ח שלו שנת מס, אולם אם עשה עיסקה החייבת במס ידווח עליה בדו"ח תקופתי כאמור בתקנה 20. (ב) מי שתקופת הדו"ח שלו היא אחת לשנה על-פי תקנת משנה (א) יגיש את הדו"ח תוך שבעים וחמישה ימים מתום שנת המס לגבי שנת המס שחלפה. |
| 22. אלה פטורים מהגשת דו"ח: (1) עוסק שכל עסקאותיו הן כאמור בסעיף 31(1) או (2) לחוק; (2) עוסק זעיר הפטור ממס לפי סעיף 31(3) לחוק. |
| 23. [תיקונים]9 (א) דו"ח תקופתי של עוסק יוגש לפי טופס ובמספר עותקים שקבע המנהל, ורשאי הוא לקבוע טפסים שונים לגבי דוחו"ת בהם יש עודף מס תשומות; העוסק ימלא בדו"ח את כל הפרטים הנדרשים ויחתום אישית במקום המיועד לכך, ואם נבצר ממנו לחתום אישית ייחתם הדו"ח בידי בא כוחו של העוסק תוך ציון שמו ותפקידו של בא הכוח והעובדה שהעוסק הסמיכו לחתום על הדו"ח בשמו; עוסק שהוא חבר-בני-אדם יציין ליד החתימה שם החותם ותפקידו. (ב) (1) הדו"ח התקופתי יוגש, בצירוף התשלום הנובע ממנו, אם נובע כך, לאחד מסניפי הבנקים האמורים בתוספת השלישית, בשעות הבנק המקובלות. (2) הגשת הדו"ח תהא בחתימת הקופאי וחותמת הבנק על גבי הדו"ח ועל העתק, או על ספח של הדו"ח, לפי הענין; החתימה והחותמת על ההעתק או על הספח יהיו ראיה לקבלת הדו"ח, ואם נבע תשלום מן הדו"ח - גם על התשלום. (ג)10 על אף האמור בתקנת משנה (ב), דו"ח תקופתי שיש בו עודף מס תשומות בסכום של 21,303 שקלים חדשים ומעלה יוגש לאחד ממשרדי מס ערך מוסף המפורטים בתוספת לתקנות מס ערך מוסף (רישום), התשל"ו-1976, אשר בו רשום העוסק. ואולם מייצג כמשמעותו בסעיף 143א לחוק, הקשור במישרין למחשב של שירות עיבודים ממוכנים שליד משרד האוצר, יוכל להזין למחשב דוחות להחזר בכל סכום, ובלבד שיפורטו בהם התשומות שהם כוללים. (ד) דו"ח של עוסק בעיסקת אקראי יהא בטופס שנקבע לענין רישומו. (ה) על אף האמור בתקנת משנה (ב) רשאי המנהל להתיר לעוסק פלוני או לסוגי עוסקים, מטעמים מיוחדים שירשמו, להגיש את הדו"ח התקופתי לאדם שהמנהל קבע לשם כך. (ו) הסכום הנקוב בתקנת משנה (ג) יתואם במועדים ובדרך האמורים בתקנה 25(ב). |
| 23א. [תיקונים: התשל"ח (מס' 2), התשנ"ה (מס' 3)] (א) עוסק המוכר נכס או נותן שירות לתושב שטחי עזה ויריחו, או הקונה נכס או מקבל שירות מהתושב, יגיש דו"ח נוסף על עסקאות אלה כאמור בסעיף 72 לחוק. (ב) דו"ח נוסף שנדרש עוסק להגישו לפי סעיף 72 לחוק יהא חתום בידי העוסק ואם העוסק הוא חבר בני אדם יצויין ליד החתימה שם החותם ותפקידו. |
| 23ב. [תיקונים: התשמ"ז, התשנ"ג (מס' 3)] (א) עוסקים שנרשמו כעוסק אחד יגישו דו"ח תקופתי אחד על כל עסקותיהם וכך יגישו גם כל דו"ח אחר שיידרשו, אלא אם נקבע או הורה המנהל אחרת. (ב) דו"ח תקופתי כאמור לא יכלול עסקאות שעשו עוסקים בינם לבין עצמם. (ג) הוראות תקנת משנה (ב) לא יחולו על עסקה אשר הקונה לא רשאי על פי דין לנכות את מס התשומות הכלול בחשבונית המס שהוצאה בגינה. |
| 23ג. (תיקון התשע"ו) (א) בתקנה זו - (ב) על אף האמור בתקנות 23(א) ו–(ב) - (1) עוסק אשר התקיים בו האמור בסעיף 69א(ז) לחוק, יגיש דוח תקופתי באופן מקוון, כאמור בסעיף 72א; (2) עוסק אשר לא התקיים בו האמור בפסקה (1), רשאי, לבקשתו, להגיש דוח תקופתי באופן מקוון, באמצעות שם משתמש וסיסמה שיינתנו לו למטרה זו. (ג) לדוח תקופתי כאמור בסעיף קטן (ב) יצורף התשלום הנובע ממנו, אם נובע כך; לעניין זה יראו עוסק כמי שהגיש דוח תקופתי במועד, אם התשלום בוצע בתוך שני ימי עסקים מהיום שבו התקבל הדוח, אך לא יאוחר מהמועד שנקבע להגשת הדוח לפי סעיף 67 לחוק; התשלום יכול שיבוצע באופן מקוון או באחד מסניפי בנק הדואר בשעות הפעילות. (ד) הגיש עוסק דוח תקופתי כאמור בתקנת משנה (ב), יקבל אישור על קליטת הדוח ועל תשלומו כמפורט להלן, אשר יחד יהוו ראיה להגשת הדוח: (1) הגיש עוסק דוח תקופתי באופן מקוון בצירוף התשלום הנובע ממנו, יקבל אישור באמצעות מערכת ממוכנת, על הגשת הדוח ותשלומו; (2) הגיש עוסק דוח תקופתי באופן מקוון ושילם את התשלום הנובע ממנו בסניף בנק הדואר, יקבל אישור באמצעות מערכת ממוכנת, על הגשת הדוח; חתימת קופאי הבנק וחותמת הבנק על גבי שובר התשלום יהוו אישור על תשלום הדוח. |
| 24. (תיקון התשל"ו) (א) עוסק מורשה שהוציא הודעת חיוב במס חייב לתקן לפיה את סכום מס התשומות בדו"ח התקופתי של התקופה שבה הוצאה ההודעה. (ב) עוסק המקבל הודעת זיכוי במס חייב לתקן לפיה את סכום מס התשומות בדו"ח התקופתי של התקופה שבה נתקבלה ההודעה. |
| 24א. [תיקונים: התשמ"ה, התשמ"ה (מס' 2), התשמ"ו (מס' 3), התשמ"ז (מס' 2), התשמ"ט (מס' 3), התש"ן, התש"ן (מס' 4), התשנ"א (מס' 3), (מס' 6), התשנ"ב (מס' 2), (מס' 6), התשנ"ג (מס' 2), (מס' 4), התשנ"ד (מס' 3), (מס' 4), התשנ"ה, התשנ"ה (מס' 6), התשנ"ו, התשנ"ו (מס' 4), התשנ"ז, התשנ"ז (מס' 6), התשנ"ח, התשנ"ט (מס' 4), התש"ס, התש"ס (מס' 4), התשס"א, התשס"ב (מס' 4), התשס"ג, התשס"ו (מס' 3), התשס"ח, התשס"ח (מס' 4), התשס"ט (מס' 3), התש"ע (מס' 2), התשע"א, התשע"א (מס' 2), התש"ף (מס' 4)] (א) בתקנה זו - (ב) עוסק המוציא הודעת זיכוי, בשל חוב אבוד, יגיש למנהל, בנוסף לה, הודעה בכתב שיצורפו לה מסמכים התומכים בעובדות המפורטות בהודעה, לרבות ציון הדוחות התקופתיים שבהם נכללות החשבוניות המתייחסות להודעת הזיכוי; בהודעה יפורטו כל אלה: (1) פרטי העסקה שבשלה נוצר החוב; (2) פעולות והליכים שנקט העוסק לגביית החוב; (3) עובדות אחרות הנוגעות להודעה, שבשלהן הפך החוב לחוב אבוד. (ג) הוצאת הודעת הזיכוי והגשת הודעה כאמור בתקנת משנה (ב) ייעשו לאחר שחלפו שישה חודשים מהמועד שבו הוצאה חשבונית המס שבשלה נוצר החוב וכל עוד לא חלפו שלוש שנים מן המועד האמור (להלן - התקופה). (ד) במנין התקופה לא יבואו: (1) פרק הזמן שבין יום הגשת תביעת חוב במסגרת הליכי פירוק או פשיטת רגל לבין יום מתן אישור המפרק או הנאמן לחלוקת דיבידנד סופי למבקש; (2) פרק הזמן שבין יום הגשת תביעה לבית המשפט לגביית החוב ובין יום היות פסק הדין לפסק דין חלוט. (ה) עוסק ישמור ברשותו את העתק ההודעה כשהיא חתומה בחותמת "התקבל" ממשרד מס ערך מוסף כמשמעותו בתקנה 16 לתקנות מס ערך מוסף (רישום), התשל"ו-1976. (ו) עוסק שאין בידו הודעה חתומה כאמור בתקנת משנה (ה) לא יהא רשאי לפעול כאמור בהוראה 23א(א)(3) להוראות. [תיקונים: התשמ"ה, התשמ"ה (מס' 2), התשמ"ו (מס' 3), התשמ"ז (מס' 2), התשמ"ט (מס' 3), התש"ן, התש"ן (מס' 4), התשנ"א (מס' 3), (מס' 6), התשנ"ב (מס' 2), (מס' 6), התשנ"ג (מס' 2), (מס' 4), התשנ"ד (מס' 3), (מס' 4), התשנ"ה, התשנ"ה (מס' 6), התשנ"ו, התשנ"ו (מס' 4), התשנ"ז, התשנ"ז (מס' 6), התשנ"ח, התשנ"ט (מס' 4), התש"ס, התש"ס (מס' 4), התשס"א, התשס"ב (מס' 4), התשס"ג, התשס"ו (מס' 3), התשס"ח, התשס"ח (מס' 4), התשס"ט (מס' 3), התש"ע (מס' 2), התשע"א, התשע"א (מס' 2), התש"ף (מס' 4)] |
| 25. (א) הופעלו הליכי גבייה על פי פקודת המסים (גבייה), בשל חוב מס, יווספו עליו ההוצאות הכרוכות בדרישת התשלום, בגבייתו ובעיקול טובין, בשיעורים אלה: (1) לכל הודעה בדבר דרישה לתשלום מס, כתב הרשאה, או מתן צו למכירת נכסים - 38 שקלים חדשים; (2) ביצוע עיקול - 43 שקלים חדשים לכל אדם שהשתתף בביצועו. (ב) הסכומים הנקובים בתקנת משנה (א) יעודכנו ב-1 בינואר וב-1 ביולי של כל שנה (להלן - יום העדכון), לפי שיעור עליית המדד החדש לעומת המדד היסודי; לענין זה - (ג) סכום שעודכן על פי תקנה משנה (ב), יעוגל לשקל החדש השלם הקרוב; סכום של חצי שקל חדש יעוגל כלפי מעלה. |
| 25א. [תיקון התשל"ח (מס' 2)] (א) עוסק יציג דרך קבע בחצרי עסקו ובמקום בולט את תעודת העוסק או אישור שקיבל לפי סעיף 53 לחוק. (ב) כל מסמך ששולח עסק או אדם מטעמו אל המנהל במסגרת עסקיו, ישא את המספר של תעודת העוסק או האישור כאמור בתקנת משנה (א). |
| 26. עוסק המוביל טובין שעשה בהם עיסקה ועוסק שעיסוקו הובלת טובין, רשאים להוביל את הטובין בלי תעודת משלוח או חשבונית אם נתקיים אחד מאלה: (1) מוכר הטובין אינו יצרן הטובין או שאין עסקו, כולו או מקצתו, מכירתם בסיטונות; (2) הטובין פטורים ממס או חל עליהם שיעור אפס; (3) אין חובה על העוסק להוציא תעודת משלוח, על פי הוראות מס הכנסה (ניהול פנקסי חשבונות) (מס' 2), התשל"ג-1973. |
| 26א. (תיקון התשמ"ז) (א) המסמכים המפורטים להלן יומצאו ביד או בדואר רשום:דרישה, הודעה, החלטה, השגה, התראה או קביעה לפי הסעיפים 50, 60, 72, 74, 77א, 82, 95, 108(א), 109(א)(4), 111(ב) ו-(ו), 112(א) ו-(ב), 112א(א), 113 או 138 לחוק, הכל לפי הענין. (ב) מסמך אחר לענין החוק יומצא ביד או יישלח בדואר. (ג) הוצא מסמך ביד לעובדו של הנמען יקבל אישורו בכתב על המסירה. |
| 27. [תיקון התשל"ט (מס' 2)] הפרת הוראה מהוראות תקנות 6א', 6ב', 6ג', ו-25א' ופרקים ה' ו-ו' שלא כעבירה נקבעת בזה כעבירה. |
| 28. (תיקון התשל"ו) תחילתן של תקנות אלה, למעט תקנה 21, ביום תחילתו של החוק לגבי סוג כלשהו של עוסקים לפי סעיף 147 לחוק ותחילתה של תקנה 21 ביום ו' באלול התשל"ו (1 בספטמבר 1976). |
| 29. לתקנות אלה ייקרא "תקנות מס ערך מוסף, התשל"ו-1976". |
[תיקונים: התשל"ח, התשל"ח (מס' 2), התשמ"ח, התשמ"ט, התשנ"ג (מס' 3), התשנ"ה (מס' 3)] (תקנה 8(א))
|
[תיקונים: התשל"ו, התשמ"ח, התשמ"ט, התשנ"ה (מס' 3)] (תקנה 8(ב))
|
[תיקון: התשנ"ח (מס' 4)] (תקנה 23(ב))
|
[תיקונים: התשנ"ז (מס' 3), (מס' 7), התשנ"ח (מס' 2), התשנ"ט (מס' 3), (מס' 4), התש"ס (מס' 3), התשס"ג] (תקנה 1)
ד' באייר התשל"ו (4 במאי 1976) יהושע רבינוביץ שר האוצר |