תקנות אחמשים - נוסח מאושר להערות ציבור

תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (רישום בקופת חולים, זכויות וחובות של מקבלי היתר שהייה לפי חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשפ"ב -2022) (תיקון), התשפ"ד-2024

 

 

בתוקף סמכות שר הבריאות לפי סעיף 56(א)(1)(ד) לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד-1994[1] (להלן – החוק), באישור שר האוצר ושר העבודה[2], ובתוקף סמכות שר הבריאות ושר האוצר לפי סעיף 57 לחוק, באישור שר העבודה[3], מותקנות תקנות אלה:

תיקון תקנה 8

 

1.

בתקנות ביטוח בריאות ממלכתי (רישום בקופת חולים, זכויות וחובות של מקבלי היתר שהייה לפי חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשפ"ב-2022), התשע"ו-2016[4] (להלן – התקנות העיקריות), בסעיף 8 –

 

 

 

 

 

(א) בפסקה (א) במקום "ח' באדר התשפ"ג (1 במרס 2023)" יבוא "י"ד באדר התשפ"ה (14 במרס 2025)".

 

 

 

 

 

(ב)  בפסקה (ג) במקום "תקנות התש"ף" יבוא "תקנות התשפ"ד".

 

 

 

 

(ג) בפסקה (ד) במקום "תקנות התש"ף" יבוא "תקנות התשפ"ד".

 

 

 

 

 

(ד)  במקום פסקה (ו) יבוא:

 

 

 

 

 

 

"(ו) לעניין תקנה זו-

 

 

 

 

 

 

 

"תקנות התשפ"ד" – תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (רישום בקופת חולים, זכויות וחובות של מקבלי היתר שהייה לפי חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשפ"ב-2022) (תיקון), התשפ"ד-2024;

 

 

 

 

 

 

 

"נרשם" – מי שהיו רואים אותו כמי שנרשם לפי תקנה 2(ב) או (ח) אילו תקנות אלה היו חלות עליו בתקופת הביניים;

 

 

 

 

 

 

 

"תקופת הביניים" – התקופה שמיום ח' באדר התשפ"ג (1 במרס 2023) עד לתחילתן של תקנות התשפ"ד.

 

 

___ ב_______ התשפ"ד  (  __ ב_____2024)

                        (חמ 3-4563)

 

        __________________                                         ___________________

      בצלאל סמוטריץ'                                                                        אוריאל בוסו

        שר האוצר                                                                               שר הבריאות

דברי הסבר

כללי

בהתאם לסעיפים 2 ו-3 לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד-1994 (להלן - החוק) הזכות לשירותי בריאות לפי החוק מוקנית ל- "תושב", כהגדרתו בחוק הביטוח הלאומי, התשנ"ה-1995. סעיף 56(א)(1)(ד) לחוק קובע כי שר הבריאות רשאי לקבוע הסדרים מיוחדים למי שנמצא בישראל ואינו מבוטח לפי חוק זה בהיקף ובתנאים שיקבע. לצורך קביעת הסדרים אלו נדרש שר הבריאות לקבל את הסכמת שר העבודה והרווחה ושר האוצר. כמו כן, סעיף 57 לחוק קובע כי שר הבריאות ושר האוצר רשאים, בהסכמת שר העבודה והרווחה, לקבוע דמי ביטוח בריאות מיוחדים, פטורים ודרכי גביה. 

 

בהתאם להמלצות ועדה בין-משרדית שהוקמה לבחינת השאלה כיצד לעשות שימוש בסמכות זו כדי לקבוע הסדר לעניין מי שאינו "תושב" או "מבוטח" (להלן- ועדת חורב), הותקנו תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (רישום בקופת חולים, זכויות וחובות של מקבלי היתר שהייה לפי חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשפ"ב -2022), התשע"ו-2016 (להלן- התקנות). התקנות מזכות ומחייבות בעלי היתרי שהייה בישראל  שאינם "תושבים" (להלן- בעלי היתר), להירשם בקופת חולים בה רשום קרוב משפחתם לאחר השלמת תקופת אכשרה בסיסית, ולשלם דמי ביטוח בריאות מיוחדים.

הרישום בקופה והתשלום של דמי הביטוח מזכה אותם לקבל שירותים בהיקף דומה לסל הבריאות של תושב ישראל, כל עוד ההיתר בתוקף.

בתיקון לתקנות שנעשה בשנת 2022, נקבע כי התקנות יחולו על מי שנרשם בקופה עד ליום ח' אדר התשפ"ג (1 במרס 2023), בהתאם לתחולת חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשפ"ב-2022. תחולת החוק הוארכה מאז, וכעת מוצע להאריך את התקנות בהתאמה.

 

תקנה 1

התיקון המוצע לתקנה 8 לתקנות מאריך את תוקפן של התקנות עד ליום י"ד באדר  התשפ"ה (14 במרס 2025), וזאת בהתאם להארכת תוקפו של חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשפ"ב-2022.

בנוסף, מוצע לקבוע, בהתאם לתיקון דומה משנת 2020, הוראת מעבר לעניין תקופת הביניים בה לא הייתה מוטלת על בעלי היתר חובה להירשם בקופה באופן הבא: בעל היתר שנרשם בקופה ושילם דמי ביטוח בריאות מיוחדים באופן רציף יראו אותו כמי שחלו עליו התקנות; בעל היתר שנרשם בקופה אך לא שילם, יבוטל הרישום, וחיוב הרישום יתחדש רק מעת כניסת התיקון הנוכחי לתוקף;  בעל היתר שסיים את תקופת האכשרה הבסיסית ולא נרשם בקופה או שלא סיים את תקופת האכשרה הבסיסית – מועד הרישום יחול עם כניסת התיקון המוצע  לתוקף או עם סיום תקופת האכשרה לפי המאוחר. הטעם לכך הוא שבעל היתר שנרשם בקופה ושילם – החלת התקנות עליו בתקופת הביניים מיטיבה איתו, שכן היא מקדימה את מועד קבלת הטיפול הרפואי. לעומת זאת, בעל היתר שנרשם אך לא שילם, או שלא נרשם בקופה - החלת התקנות עליו בתקופת הביניים, מטילה עליו חיוב כספי, שהוא לא גילה את דעתו שהוא מעוניין בו. 

 



[1] ס"ח התשנ"ד, עמ' 156.

[2] י"פ התשפ"ג, עמ' 3644.

[3] י"פ התשפ"ג, עמ' 3644.

[4] ק"ת התשע"ו, עמ' 1686; התשפ"ב, עמ' 3114.