תזכיר חוק

 

א. שם החוק המוצע

חוק מניעת פגיעת גוף שידורים זר בביטחון המדינה (הוראת שעה - חרבות ברזל) (תיקון), התשפ"ד-2024

 

 

ב. מטרת החוק המוצע, הצורך בו, עיקרי הוראותיו והשפעתו על הדין הקיים

ביום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7.10.23) בשעה 6:30 בבוקר החלה מתקפת טרור רצחנית מרצועת עזה על מדינת ישראל. אלפי מחבלים חדרו משטחה של רצועת עזה לשטחה של ישראל מהיבשה, מהאוויר ומהים ותקפו באכזריות אזרחים וחיילים, במקביל לשיגור רקטות לשטחה של מדינת ישראל. לפי המידע שפורסם עד עתה, במתקפת טרור זו נרצחו למעלה מ- 1,200 אזרחים, לרבות אנשי כוחות הביטחון השונים, נפצעו אלפים ולמעלה מ־200 אזרחים וחיילים נחטפו לשטח רצועת עזה.

נוכח האירועים האמורים, הכריז שר הביטחון, ביום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7.10.23) על מצב מיוחד בעורף מכוח סמכותו לפי סעיף 9ג(ב) לחוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א-1951 (להלן- חוק ההתגוננות האזרחית). בהתאם לסעיף 9ג(א)(5) לחוק ההתגוננות האזרחית, החליטה ועדת החוץ והביטחון של הכנסת (להלן – הוועדה) ביום כ"ז בתשרי התשפ"ד (12.10.23) לאשר את ההכרזה בשטחה של כל מדינת ישראל.

הממשלה האריכה הכרזה זו מעת לעת, באישור הוועדה, והיא עומדת כעת בתוקף עד יום כ"ה בתמוז התשפ"ד (11.7.24).

ביום כ"ג בתשרי התשפ"ד (8.10.23), הודיע מזכיר הממשלה ליושב ראש ועדת החוץ והבטחון של הכנסת על החלטתה של ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי (להלן- הקבינט) מיום קודם לכן על נקיטת פעולות צבאיות משמעותיות, בהתאם לסעיף 40 לחוק-יסוד: הממשלה.

בהתאם לסמכות הקבועה בסעיף 39(א) לחוק-יסוד: הממשלה, ולנוכח המצב כאמור לעיל וכדי למנוע פגיעה ממשית בביטחון המדינה כתוצאה משידוריו של ערוץ זר המשדר בישראל, התקינה הממשלה ביום ה' בחשוון התשפ"ד (20.10.23) את תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (מניעת פגיעת גוף שידורים זר בביטחון המדינה), התשפ"ד-2023 (להלן – התקש"ח) ותיקנה אותן ביום כ"ב בחשוון התשפ"ד (6.11.23)[1].

בתקש"ח נקבע כי תוקף התקנות יהיה לשלושה חודשים מיום פרסומן, בהתאם למגבלה הקבועה בסעיף 39(ו) לחוק-יסוד: הממשלה, "או עד מועד סיום תוקפה של ההכרזה על מצב מיוחד בעורף, או עד לסיום הפעולות הצבאיות המשמעותיות, לפי המוקדם שבהם". בהתאם לכך, תקנות שעת החירום פקעו ביום י' בשבט התשפ"ד (20.1.24).

בשל העובדה שמדינת ישראל היתה עדיין בעיצומן של הפעולות הצבאיות המשמעותיות במסגרת מלחמת "חרבות ברזל", ובהמשך לעמדת גורם ביטחוני באשר לצורך להותיר את הסמכויות שהיו נתונות לשר התקשורת בתקש"ח על כנן, נחקק חוק למניעת פגיעת גוף שידורים זר בביטחון המדינה (הוראת שעה-חרבות ברזל), התשפ"ד-2024 (להלן- חוק גוף שידורים זר או החוק), אשר נכנס לתוקפו ביום כ"ג באדר ב' התשפ"ד (2.4.24). החוק נותן סמכויות דומות לאלו שנתנו התקש"ח לשר התקשורת, למעט שינויים מסוימים שהוטמעו בנוסח של הצעת החוק הממשלתית, זאת במסגרת הדיונים בוועדה לביטחון לאומי בכנסת.

בשים לב לפגיעה החריגה בחופש הביטוי וחופש העיתונות הכרוכים בסמכויות שבחוק, החוק  למניעת פגיעת גוף שידורים זר נחקק כהוראת שעה לתקופה מוגבלת ביותר, כך שבהתאם לסעיף 7 לחוק, הוא יעמוד בתוקפו עד יום  כ"ה בתמוז, תשפ"ד (31 ביולי , 2024) , או עד מועד סיום תוקפה של ההכרזה על מצב מיוחד בעורף, או עד לסיום הפעולות הצבאיות המשמעותיות, לפי המוקדם מביניהם.  

נוכח העובדה שמדינת ישראל מצויה עדיין בעיצומה של מלחמת "חרבות ברזל", פנה שר התקשורת לראש המל"ל והיועץ לביטחון לאומי בבקשה לקבלת גורמי הביטחון הרלוונטיים לאור כוונתו לפעול להארכת החוק למניעת פגיעת גוף שידורים זר וזאת עד ליום כ"ט בחשוון, תשפ"ה (30 בנובמבר, 2024).

ביום כ' בסיוון, תשפ"ד (26.6.24) התקבלו עמדות גופי הביטחון: שירות הביטחון הכללי והמוסד אשר העידו על הצורך בהמשך הארכת הוראת השעה לתקופה נוספת , כפי שנקבע בחוק (כ-4 חודשים לכל היותר) וסברו כי קיים צורך להותיר את הסמכויות הקיימות בחוק על כנן.

בהמשך לעמדת גורמי הביטחון, ולאור העובדה שהוראת השעה צפויה לפקוע בסוף חודש יולי 2024 ובשים לב להתמשכותן של הפעולות הצבאיות המשמעותיות והמצב המיוחד בעורף, כאשר על רקע זה הסמכויות שבחוק עדיין נדרשות כדי למנוע פגיעה ממשית בביטחון המדינה כתוצאה משידוריו של ערוץ זר המשדר בישראל, מוצע כי יתוקן סעיף 7 לחוק באופן שבו יוארך תוקפה של הוראת השעה עד  ליום כ"ט בחשוון, תשפ"ה (30 בנובמבר, 2024), או עד מועד סיום תוקפה של ההכרזה על מצב מיוחד בעורף, או עד לסיום הפעולות הצבאיות המשמעותיות, לפי המוקדם מביניהם.

לשלמות התמונה יצויין כי קיימת עתירה תלויה בעומדת נגד חוקתיותו של החוק, כאשר על המדינה להגיב לצו על תנאי שהוצא על ידי בית המשפט הגבוה לצדק בעניין עד יום 5.8.24.

 

ג. השפעת החוק המוצע על קבוצות אוכלוסייה מסוימות

אין

 

ד. השפעת תזכיר החוק המוצע על התקציב ועל התקן המנהלי של המשרד היוזם, משרדים אחרים ורשויות אחרות.

אין השפעה על תקציב המדינה ואין השפעה על תקנים.

 

ה. להלן נוסח תזכיר החוק המוצע ודברי הסבר

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

תזכיר חוק מטעם משרד התקשורת:

תזכיר חוק מניעת פגיעת גוף שידורים זר בביטחון המדינה (הוראת שעה - חרבות ברזל) (הארכת תוקף)(תיקון 1 ), התשפ"ד-2024

 

 

 

דברי הסבר

 

כללי

 

ביום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7.10.23) בשעה 6:30 בבוקר החלה מתקפת טרור רצחנית מרצועת עזה על מדינת ישראל. אלפי מחבלים חדרו משטחה של רצועת עזה לשטחה של ישראל מהיבשה, מהאוויר ומהים ותקפו באכזריות אזרחים וחיילים, במקביל לשיגור רקטות לשטחה של מדינת ישראל. לפי המידע שפורסם עד עתה, במתקפת טרור זו נרצחו למעלה מ- 1,200 אזרחים, לרבות אנשי כוחות הביטחון השונים, נפצעו אלפים ולמעלה מ־200 אזרחים וחיילים נחטפו לשטח רצועת עזה.

נוכח האירועים האמורים, הכריז שר הביטחון, ביום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7.10.23) על מצב מיוחד בעורף מכוח סמכותו לפי סעיף 9ג(ב) לחוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א-1951 (להלן- חוק ההתגוננות האזרחית). בהתאם לסעיף 9ג(א)(5) לחוק ההתגוננות האזרחית, החליטה ועדת החוץ והביטחון של הכנסת )להלן – הוועדה) ביום כ"ז בתשרי התשפ"ד (12.10.23) לאשר את ההכרזה בשטחה של כל מדינת ישראל.

הממשלה האריכה הכרזה זו מעת לעת, באישור הוועדה, והיא עומדת כעת בתוקף עד יום כ"ה בתמוז התשפ"ד (11.7.24).

ביום כ"ג בתשרי התשפ"ד (8.10.23), הודיע מזכיר הממשלה ליושב ראש ועדת החוץ והבטחון של הכנסת על החלטתה של ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי (להלן- הקבינט) מיום קודם לכן על נקיטת פעולות צבאיות משמעותיות, בהתאם לסעיף 40 לחוק-יסוד: הממשלה.

בהתאם לסמכות הקבועה בסעיף 39(א) לחוק-יסוד: הממשלה, ולנוכח המצב כאמור לעיל וכדי למנוע פגיעה ממשית בביטחון המדינה כתוצאה משידוריו של ערוץ זר המשדר בישראל, התקינה הממשלה ביום ה' בחשוון התשפ"ד (20.10.23) את תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (מניעת פגיעת גוף שידורים זר בביטחון המדינה), התשפ"ד-2023 (להלן – התקש"ח) ותיקנה אותן ביום כ"ב בחשוון התשפ"ד (6.11.23)[2].

בתקש"ח נקבע כי תוקף התקנות יהיה לשלושה חודשים מיום פרסומן, בהתאם למגבלה הקבועה בסעיף 39 (ו) לחוק-יסוד: הממשלה, "או עד מועד סיום תוקפה של ההכרזה על מצב מיוחד בעורף, או עד לסיום הפעולות הצבאיות המשמעותיות, לפי המוקדם שבהם". בהתאם לכך, תקנות שעת החירום פקעו ביום י' בשבט התשפ"ד (20.1.24).

בשל העובדה שמדינת ישראל היתה עדיין בעיצומן של הפעולות הצבאיות המשמעותיות במסגרת מלחמת "חרבות ברזל", ובהמשך לעמדת גורם ביטחוני באשר לצורך להותיר את הסמכויות שהיו נתונות לשר התקשורת בתקש"ח על כנן, ביום כ"ג באדר ב' התשפ"ד (2.4.24) נכנס לתוקפו חוק למניעת פגיעת גוף שידורים זר בביטחון המדינה (הוראת שעה-חרבות ברזל), התשפ"ד-2024 (להלן- חוק גוף שידורים זר או החוק), הנותן סמכויות הדומות לאלו שנתנו תקש"ח לשר התקשורת, למעט שינויים מסוימים שהוטמעו בנוסח של הצעת החוק הממשלתית, זאת במסגרת הדיונים בועדה לביטחון לאומי בכנסת.

ביום א' בניסן התשפ"ד ( 9.4.24) הגישה האגודה לזכויות האזרח בישראל עתירה לבית המשפט העליון בבקשה לבטל את חוק מניעת פגיעת גוף שידורים זר בביטחון המדינה (הוראת שעה- חרבות ברזל), תשפ"ד- 2024 (בג"ץ 2859/24 האגודה לזכויות האזרח נ' ראש הממשלה). ביום כ"ו בניסן התשפ"ד ( 4.5.24) הוגשה עתירה חדשה על-ידי אלג'זירה ועותרים נוספים כנגד ראש הממשלה, שר התקשורת, הממשלה והיועצת המשפטית לממשלה. הדיון בעתירות אוחד על ידי בית המשפט העליון. ביום ג' בסיוון התשפ"ד (9.6.24)  ניתנה החלטת בית המשפט העליון בעתירה, לפיה:  "מבלי לנקוט עמדה, ובהינתן כי מדובר בחוק בעל אופי תקדימי שראוי כי ייבחן על ידי הרכב מורחב, ניתן בזה צו על תנאי כמבוקש בעתירה ולפיו על המשיבים לבוא וליתן טעם מדוע לא ייקבע כי חוק מניעת פגיעת גוף שידורים זר בביטחון המדינה (הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד-2024 – בטל."

ביום כז' בניסן התשפ"ד (5 במאי 2024)  ניתנה החלטה מס' 1730 של הממשלה המאשרת לשר התקשורת, לאחר שראש הממשלה הסכים לכך, לתת הוראות לפי סעיף 2(א) לחוק לתקופה של 45 ימים.

בהתאם לסעיף 5 לחוק, ביום כ"ח בניסן התשפ"ד (6.5.24) הגישה המדינה באמצעות מחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה בקשה לבית המשפט המחוזי בתל-אביב לאשר את ההוראות שניתנו מכוח החוק (קצ"א 14866-05-24) (להלן - ההליך המשפטי). לאחר דיונים שהתקיימו בהליך המשפטי, ביום כ"ז באייר התשפ"ד (4.6.24) ניתנה החלטת ביהמ"ש המחוזי המאשרת את ההוראות שניתנו על ידי שר התקשורת אך קוצבת את תוקפן לפרק זמן של 35 ימים (במקום מ- 45 ימים כפי שנקבע בהוראות) וזאת מאחר ובית המשפט קבע כי נפל פגם בכך שלא התקיים הליך של שימוע מראש וגם ההליך של השימוע המאוחר לא הושלם.

ביום ג' בסיון התשפ"ד (9.6.24) התקבלה החלטה 1855 של הממשלה בעניין "מניעת פגיעה בביטחון המדינה מגוף שידורים זר - ערוץ אלג'זירה", המאשרת, לאחר שראש הממשלה הסכים לכך, כי שר התקשורת יאריך את ההוראות שניתנו על ידו ביום כז' בניסן, התשפ"ד (5 במאי 2024) לתקופה של 45 ימים נוספים. בהתאם לכך הוארכו ההוראות באותו יום עד יום י"ז בתמוז התשפ"ד (23.7.24).

בהתאם לסעיף 5 לחוק, ביום ג' בסיון התשפ"ד (9.6.24) הגישה המדינה באמצעות מחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה בקשה לבית המשפט המחוזי בתל-אביב לאשר את ההוראות שניתנו מכוח החוק (קצ"א 20409-06-24) (להלן - ההליך המשפטי). לאחר דיון שהתקיים בהליך המשפטי, ביום ז' בסיוון התשפ"ד (13.6.24) ניתנה החלטת ביהמ"ש המחוזי המאשרת את ההוראות שניתנו על ידי שר התקשורת במלואן שהוא קובע כי הוצגו בפניות ראיות משכנעות ובעלות משקל בדבר הפגיעה הממשית בביטחון המדינה הנגרמת משידורי ערוץ אל ג'זירה, כולל תכנים ששודרו אך לאחרונה, לאחר שניתנו הצווים המקוריים.

ביום י"ד בסיוון התשפ"ד (20.6.24) הגישו האגודה לזכויות האזרח וערוץ אל ג'זירה ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי לבית המשפט העליון.

החוק למניעת פגיעת גוף שידורים זר נחקק כהוראת שעה. בהתאם לסעיף 7 לחוק, החוק יעמוד בתוקפו עד יום  כ"ה בתמוז, תשפ"ד (31 בדצמבר , 2024) , או עד מועד סיום תוקפה של ההכרזה על מצב מיוחד בעורף, או עד לסיום הפעולות הצבאיות המשמעותיות, לפי המוקדם מביניהם.  

נוכח העובדה שמדינת ישראל מצויה עדיין בעיצומה של מלחמת "חרבות ברזל", פנה שר התקשורת לראש המל"ל והיועץ לביטחון לאומי בבקשה לקבלת גורמי הביטחון הרלוונטיים לאור כוונתו לפעול להארכת החוק למניעת פגיעת גוף שידורים זר וזאת עד ליום ל' בכיסלו, תשפ"ה (31 בדצמבר, 2024) .

 

ביום כ' בסיוון, תשפ"ד (26.6.24) התקבלו עמדות גופי הביטחון: שירות הביטחון הכללי והמוסד אשר העידו על הצורך בהמשך הארכת הוראת השעה לתקופה נוספת , כפי שנקבע בחוק (כ-4 חודשים לכל היותר) וסברו כי קיים צורך להותיר את הסמכויות הקיימות בחוק על כנן.

בהמשך לעמדת גורמי הביטחון באשר לצורך להותיר את הסמכויות שנתונות לשר התקשורת בחוק על כנן, ולאור העובדה שהוראת השעה צפויה לפקוע בסוף חודש יולי 2024 ובשים לב להתמשכותן של הפעולות הצבאיות המשמעותיות והמצב המיוחד בעורף, כאשר על רקע זה הסמכויות שבחוק עדיין נדרשות כדי למנוע פגיעה ממשית בביטחון המדינה כתוצאה משידוריו של ערוץ זר המשדר בישראל, מוצע כי יתוקן סעיף 7 לחוק באופן שבו יוארך תוקפה של הוראת השעה עד ליום  ל' בכיסלו, תשפ"ה (31 בדצמבר, 2024) או עד מועד סיום תוקפה של ההכרזה על מצב מיוחד בעורף, או עד לסיום הפעולות הצבאיות המשמעותיות, לפי המוקדם מביניהם, כמפורט להלן.

 

 

סעיפי החוק המוצע

 

מוצע מהטעמים המפורטים בחלק הכללי של דברי ההסבר להאריך את תוקפו של סעיף 7 לחוק למניעת פגיעת גוף שידורים זר  כך שהוא ימשיך לעמוד בתוקפו עד יום  כ"ט בחשוון, תשפ"ה (30 בנובמבר 2024) , או עד מועד סיום תוקפה של ההכרזה על מצב מיוחד בעורף, או עד לסיום הפעולות הצבאיות המשמעותיות, לפי המוקדם מביניהם.