תזכיר חוק

א. שם החוק המוצע

תזכיר חוק שירותי תשלום (תיקון) (הגנה על הצרכן מפני עוסקים המבצעים הפרות בנסיבות מחמירות), התשפ"ד - 2024

ב. מטרת החוק המוצע, הצורך בו, עיקרי הוראותיו והשפעתו על הדין הקיים

ביום ח' בחשון התשפ"א (18 באוקטובר 2020), החליטה ממשלת ישראל בהחלטה מס' 450, לאשר תכנית חירום לחיזוק המאבק נגד עוקץ וניצול צרכנים אזרחים ותיקים וצרכנים פגיעים אחרים במיוחד בעידן משבר הקורונה (להלן- החלטת הממשלה).

החלטת הממשלה התקבלה לאחר זיהוי תופעה של עוקץ ועושק אזרחים ותיקים וצרכנים אחרים הנמצאים בעמדת חולשה, הן בשגרה והן תוך ניצול משבר הקורונה, באמצעות שיטות שיווק אגרסיביות שיש בהן משום הטעייה של צרכנים, השפעה בלתי הוגנת עליהם או הפרה אחרת של חוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981.

כדי להתמודד עם התופעה ולמגר אותה נקבע בהחלטת הממשלה על פעולה במספר מישורים: חיזוק האכיפה הפלילית, חיזוק כוחו של הצרכן במישור האזרחי וחיזוק האכיפה המנהלית.

בהתאם, נקבע בהחלטת הממשלה, בין השאר, כי משרדי הממשלה הרלוונטיים יחד עם בנק ישראל יבחנו את האפשרות לחזק את האכיפה המנהלית באמצעות תיקוני חקיקה שונים ובכלל זה באמצעות:

1. תיקון חוק הגנת הצרכן - באופן שיסמיך את הממונה לקבוע כי עוסק הוא מפר בנסיבות מחמירות ובאופן שיסמיך אותו להעביר מידע אודות קביעה כאמור לנותן שירותי תשלום ולמנהל מערכת ההוצאה לפועל.

2. תיקון חוק שירותי תשלום, תשע"ט- 2019 (להלן- חוק שירותי תשלום)- באופן שיסדיר את חובותיהם של נותני שירותי תשלום כאשר ניתנה הודעה על כוונה לקבוע כי עוסק הוא מפר בנסיבות מחמירות ובכלל זה הוחלט כי תיבחן האפשרות:

א. להפסיק להעביר לעוסק את הכספים שנסלקים עבורו (מבלי להפסיק לחייב את המשלם ולהחזיק את הכספים אצל הסולק לטובת העוסק) מרגע קבלת ההודעה על כוונה לקבוע כי עוסק הוא מפר בנסיבות מחמירות ועד לקבלת הקביעה הסופית בעניינו של העוסק בתום הליך השימוע.

ב. להפסיק את ביצוע פעולת התשלום לטובתו של אותו עוסק לאחר שנקבע כי הוא מפר בנסיבות מחמירות ולהשיב את הכספים שנסלקו עבורו וטרם הועברו לו (מרגע קבלת ההודעה על כוונה לקבוע כי עוסק הוא מפר בנסיבות מחמירות ועד לקבלת הקביעה הסופית) לצרכנים.

3. תיקון חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 (להלן- חוק ההוצאה לפועל)- ביחס לתיקי הוצאה לפועל ביחס לעוסק כמפר בנסיבות מחמירות.

ביום 29.12.2021 פורסם תזכיר חוק למניעת פגיעה כלכלית בצרכן (תיקוני חקיקה), התשפ"ב-2021, להערות הציבור. תזכיר החוק כלל את הנושאים שצוינו בהחלטת הממשלה האמורה. לאחר שקילת הערות הציבור שהתקבלו, גובשה טיוטת החוק ואושרה בוועדת השרים לענייני חקיקה, וביום 27.3.24 אישרה מליאת הכנסת את הצעת חוק להגנה על הצרכן מפני עוסקים המבצעים הפרות בנסיבות מחמירות (תיקוני חקיקה), התשפ"ד-2024, לקריאה ראשונה. ביום 5.6.2024 אושרה הצעת החוק בוועדת הכלכלה לקריאה שניה ושלישית.

במסגרת גיבוש ההסדר החקיקתי לאחר הפצת התזכיר, עלה כי יש צורך בשני הסדרים משלימים בחוק שירותי תשלום כדי לסייע ולתת מעטפת חוקית טובה יותר להגנה על צרכנים מפני תופעה של עושק, זיוף והונאה:

1. מוצע להוסיף לסימן את סעיף 17א המוצע, העוסק בחובה של נותן שירותי תשלום להפסיק לבצע פעולת תשלום מובטחת בנסיבות שבהן עסקת היסוד נכרתה במרמה ובהתקיים התנאים המפורטים בסעיף המוצע.

2. מוצע לתקן את סעיף 24 לחוק שירותי תשלום אשר קובע את הסדר האחריות בנסיבות של שימוש לרעה ברכיב החיוני של אמצעי התשלום.

ג. השפעת החוק המוצע על קבוצות אוכלוסייה מסוימות

תזכיר החוק יגביר את ההגנה על קבוצות שהן יעד מועדף לשיטות השיווק האגרסיביות ובכלל זה את ההגנה על צרכנים בעלי מאפיינים מיוחדים לרבות אזרחים ותיקים, צרכנים עם מוגבלות כהגדרתם בסעיף 14ג1 לחוק הגנת הצרכן, קטינים וחסרי ישע כהגדרתם בחוק העונשין וכן על צרכנים שאינם יודעים את השפה שבה נקשרה עמם העסקה במידה מספקת לשם הבנת העסקה.

ד. השפעת תזכיר החוק המוצע על התקציב ועל התקן המנהלי של המשרד היוזם, משרדים אחרים ורשויות אחרות.

לא רלבנטי.

ה. להלן נוסח תזכיר החוק המוצע ודברי הסבר

תזכיר חוק מטעם משרד המשפטים:

תזכיר חוק שירותי תשלום (תיקון)(הגנה על הצרכן מפני עוסקים המבצעים הפרות בנסיבות מחמירות), התשפ"ד-2024

בחוק שירותי תשלום, התשע"ט-2019[1] (להלן – החוק העיקרי)-
הוספת סעיף 17א	1.	אחרי סעיף 17 לחוק העיקרי יבוא:
		"הפסקת ביצוע של פעולת תשלום מובטחת בשל כריתת עסקת יסוד במרמה לכאורה			17א.	(א) נעשתה עסקת יסוד בין משלם למוטב ובשלה נתן המשלם הוראת תשלום לביצוע פעולת תשלום מובטחת, והודיע המשלם לנותן שירותי התשלום למשלם שהוא צד לפעולת התשלום המובטחת כי מתקיימים התנאים שלהלן, יפסיק נותן שירותי התשלום למשלם את ביצוע הוראת התשלום ואת חיוב המשלם מכוחה החל ממועד מסירת ההודעה על ידי המשלם:
							(1) המשלם הודיע לנותן שירותי התשלום כי הוא הגיש תלונה למשטרת ישראל או לרשות להגנת הצרכן על פיה עסקת היסוד נכרתה במרמה;
							(2) המשלם הודיע למוטב על ביטול עסקת היסוד, ככל שהיה ניתן להודיע לו על כך.
							(3) התקבלו אצל נותן שירותי התשלום תלונות נוספות, נגד המוטב בדבר כריתת עסקאות יסוד במרמה או מידע ממקור אחר לגבי תלונות כאמור שנטענו נגד המוטב.
						(ב) אין בהוראות סעיף קטן (א) כדי לגרוע מזכותו של נותן שירותי התשלום למשלם לחזור ולחייב את המשלם על פי הוראת התשלום, אם נוכח שלא התקיימו התנאים שבסעיף קטן (א); נותן שירותי התשלום למשלם ימסור למשלם הודעה בכתב המפרטת את הנימוקים לחיוב, 15 ימים לפחות לפני החיוב בפועל, וימסור למשלם, לפי דרישתו, עותקי מסמכים שבידו לעניין זה.
						(ג) נותן שירותי תשלום למשלם לא יהיה אחראי לנזק שנגרם כתוצאה מהפסקת ביצוע הוראת התשלום אם פעל בתום לב ובלא התרשלות על פי הודעת המשלם כאמור בסעיף קטן (א).";
תיקון סעיף 24	2.	בסעיף 24(ד) לחוק העיקרי:
		(1) בפסקה (1), במקום "שהועמד" יבוא "שהרכיב החיוני הועמד";
		(2) אחרי פסקה 2 יבוא:
			"(3) הרכיב החיוני הועמד לרשותו של אדם אחר שהתחזה בפני המשלם לאחד מאלה,:
				(א) למוטב- לשם מתן הוראת תשלום באמצעות מוטב;
				(ב) לנותן שירותי התשלום שלו;
				(ג) לגורם אחר שיצר מצג שווא בפני המשלם כאילו הוא גורם בעל סמכות שלטונית, וכי אי העמדת הרכיב החיוני לרשותו תגרום למשלם נזק או שיש חובה להעמיד לרשותו את הרכיב החיוני.";
			הוראת פסקה זו לא תחול אם נותן שירותי התשלום התריע בפני המשלם, אחרי מתן הוראת תשלום מסוימת, התרעה בקשר להוראת התשלום האמורה, לפיה קיים חשש כי המשלם צפוי להעמיד את הרכיב החיוני לרשות מתחזה או כי קיים חשש לשימוש לרעה ברכיב החיוני, והמשלם אישר את ביצוע הוראת התשלום פעם נוספת לאחר קבלת ההתרעה; התרעה כאמור תהיה התרעה ייעודית בשיחה טלפונית עם גורם אנושי, או בהתרעה ייעודית בדרך אחרת, שאינה דרך קבלת ההודעות שבה הלקוח מקבל הודעות מנותן שירותי התשלום בדרך כלל, כפי שקבע השר בתקנות, ככל שקבע".

דברי הסבר

4. תיקון חוק הגנת הצרכן - באופן שיסמיך את הממונה לקבוע כי עוסק הוא מפר בנסיבות מחמירות ובאופן שיסמיך אותו להעביר מידע אודות קביעה כאמור לנותן שירותי תשלום ולמנהל מערכת ההוצאה לפועל.

5. תיקון חוק שירותי תשלום, תשע"ט- 2019 (להלן- חוק שירותי תשלום)- באופן שיסדיר את חובותיהם של נותני שירותי תשלום כאשר ניתנה הודעה על כוונה לקבוע כי עוסק הוא מפר בנסיבות מחמירות ובכלל זה הוחלט כי תיבחן האפשרות:

ג. להפסיק להעביר לעוסק את הכספים שנסלקים עבורו (מבלי להפסיק לחייב את המשלם ולהחזיק את הכספים אצל הסולק לטובת העוסק) מרגע קבלת ההודעה על כוונה לקבוע כי עוסק הוא מפר בנסיבות מחמירות ועד לקבלת הקביעה הסופית בעניינו של העוסק בתום הליך השימוע.

ד. להפסיק את ביצוע פעולת התשלום לטובתו של אותו עוסק לאחר שנקבע כי הוא מפר בנסיבות מחמירות ולהשיב את הכספים שנסלקו עבורו וטרם הועברו לו (מרגע קבלת ההודעה על כוונה לקבוע כי עוסק הוא מפר בנסיבות מחמירות ועד לקבלת הקביעה הסופית) לצרכנים.

6. תיקון חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 (להלן- חוק ההוצאה לפועל)- ביחס לתיקי הוצאה לפועל ביחס לעוסק כמפר בנסיבות מחמירות.

סעיף 1 סימן ב' לפרק ד' בחוק שירותי תשלום עוסק בהפסקת ביצוע של הוראות תשלום. מוצע להוסיף לסימן את סעיף 17א המוצע, העוסק בחובה של נותן שירותי תשלום להפסיק לבצע פעולת תשלום מובטחת בנסיבות שבהן עסקת היסוד נכרתה במרמה ובהתקיים התנאים הקבועים בסעיף המוצע: המשלם הודיע לנותן שירותי התשלום כי עסקת היסוד נכרתה לעמדתו במרמה והוגשה תלונה בעניין למשטרת ישראל או לרשות להגנת הצרכן, המשלם הודיע למוטב על ביטול עסקת היסוד, ככל שהיה ניתן להודיע לו על כך וכי אצל נותן שירותי התשלום התקבל מידע בדבר מספר טענות נוספות כנגד המוטב על כריתת עסקאות במרמה. הגשת התלונה תיעשה למשטרת ישראל בהיותה נוגעת לטענת מרמה או לרשות להגנת הצרכן בהיותה הגורם המאסדר הרלוונטי לפעילות העוסקים ומטרתה להבטיח מידת מה של אמינות מצד המתלונן ולמנוע פניות סרק לנותני שירותי תשלום כנגד עוסקים הנובעים משיקולים חיצוניים.

עוד מוצע לקבוע, בדומה לסעיפים 17 ו- 18 לחוק שירותי תשלום, כי אין בסעיף כדי לגרוע מזכותו של נותן שירותי התשלום לחזור ולחייב את המשלם על פי הוראת התשלום, אם נוכח שלא התקיימו התנאים להפסקת ביצוע הוראת התשלום. כמו כן, בדומה לסעיף 17 לחוק שירותי תשלום, מוצע להעניק לנותן שירותי התשלום הגנה מאחריות לנזק ובלבד שפעל בתום לב ובלא התרשלות על פי הודעת המשלם. הגנה זו נדרשת בשל התפקיד המעין שיפוטי המוטל עליו לעניין עסקת היסוד, אשר הוא אינו צד לה.

סעיף 2 מוצע לתקן את סעיף 24 לחוק שירותי תשלום אשר קובע את הסדר האחריות בנסיבות של שימוש לרעה באמצעי תשלום. הסעיף קובע הסדר ביטוחי, שחורג מדיני הנזיקין הכלליים ומטיל את עיקר האחריות על נותן שירותי התשלום. ההצדקה לכך היא שנותן שירותי התשלום הוא שיכול לפעול לצמצום השימוש לרעה באופן רחב לאור שליטתו בעיצוב אמצעי התשלום וכן לפזר את הנזק בין כלל המשתמשים באמצעי התשלום. זאת לעומת הלקוח, שאם יישא לבדו באחריות, הוא עלול לשאת בנזקים בלתי סבירים. הסדר זה גם עולה בקנה אחד עם תכלית החקיקה של הבטחת ההגינות והגברת אמון הציבור באמצעי תשלום מתקדמים במטרה לעודד את השימוש בהם.

סעיף קטן (ד) של סעיף 24 האמור, קובע חריגים מצומצמים להסדר האחריות המוגבל של המשלם, והם מתייחסים לנסיבות שבהן המשלם העמיד את הרכיב החיוני לרשותו של אחר, ולא למטרת שמירה בנסיבות סבירות (וכן לא לצורך מתן הוראת תשלום באמצעות המוטב).

בעקבות ריבוי מקרי ההונאה שנעשים באמצעות אמצעי תשלום, ובפרט הונאה מסוג fishing ("דיוג"), משרד המשפטים, בשיתוף עם בנק ישראל ורשות שוק ההון, הוציא לאחרונה חוות דעת משפטית הקובעת כי הסדר האחריות חל גם בנסיבות של הונאה מסוג fishing כאשר מבצע ההונאה התחזה לנותן שירותי התשלום של המשלם וכן בנסיבות שבהן הוא התחזה למוטב וזאת גם אם המשלם העמיד את הרכיב החיוני לרשות המתחזה. פרשנות זו נשענת הן על לשון הסעיף (שמדברת על העברה "לאחר" ולא לנותן שירותי התשלום של המשלם וכן על העברה למוטב לשם מתן הוראת תשלום) והן על תכלית החקיקה. כיוון שהצעת החוק עוסקת במניעת ניצול ופגיעה כלכלית בצרכן והונאות המבוססות על התחזות הן נפוצות, בפרט ביחס לאוכלוסיות פגיעות (גילאים מבוגרים, לקוחות שאינם דוברי עברית ועוד) מוצע לתקן את סעיף 24 לחוק שירותי תשלום כך שיובהר כי בנסיבות שבהן הרכיב החיוני, כהגדרתו בסעיף 1 לחוק שירותי תשלום, הועמד לרשותו של אדם אחר שהתחזה בפני המשלם כנותן שירותי התשלום שלו או כמוטב, הסדר האחריות יחול. למען הסר ספק, יובהר כי מדובר בתיקון מבהיר של החוק, כאשר חוות הדעת המתוארת לעיל עומדת גם ללא התיקון האמור. בנוסף, מוצע להחיל את ההגנה גם במצב שבו היתה התחזות לגורם אחר בעל סמכות שלטונית שסביר היה להעמיד לרשותו את הרכיב החיוני כמו למשל התחזות לגורם בטחוני (משטרה, רשות הסייבר וכדו'), ושיצר מצג שווא כאילו ייגרם למשלם נזק אם לא ימסור לידיו את הרכיב החיוני או שמוטלת עליו חובה לעשות כן. עם זאת, מוצע לקבוע כי בנסיבות שבהן נותן שירותי התשלום התריע בפני המשלם לפני ביצוע פעולת התשלום, התרעה ייעודית בשיחה טלפונית עם גורם אנושי בקשר להוראת התשלום המסוימת, כי המשלם צפוי להעמיד את הרכיב החיוני לרשות מתחזה והמשלם בכל זאת העמיד את הרכיב החיוני לאותו מתחזה- הסדר האחריות המיוחד לא יחול. בנסיבות אלה, שבהן יש שיחה בעל פה בין נותן שירותי התשלום לבין המשלם שבמסגרתה נותן שירותי התשלום נוקט צעדים ברורים וחד-משמעיים במטרה למנוע את השימוש לרעה ומזהיר את המשלם באופן ספציפי בדבר ביצוע אותה הוראת תשלום והמשלם בכל זאת מעוניין לבצע אותה, אין הצדקה להטיל את האחריות על נותן שירותי התשלום. השר יוכל לקבוע בתקנות דרכים נוספות כאמור למסירת התראה באופן מיוחד, ברור ובולט כאמור, במטרה לוודא שהמסר יועבר למשלם. ויובהר, משלוח הודעת SMS שגרתית, אינה עולה כדי התרעה ייעודית מיוחדת כאמור, לרבות במקרה שבו ה-SMS מכיל שם של מוטב שאינו תואם את שם המתחזה למוטב.

למען הסר ספק, יובהר כי ההסדר אינו נוגע לאפשרות של נותן שירותי תשלום לסרב לבצע פעולת תשלום במקרים שבהם הוא משוכנע כי מדובר בהונאה של הלקוח.