תזכיר טיוטת תקנות המדידות (אגרות) (תיקון), התשפ"ד–2024

טיוטת תקנות

 

א. שם התקנות המוצעות

תקנות המדידות (אגרות) (תיקון), התשפ"ד–2024

 

 

ב. מטרת התקנות המוצעות והצורך בהן [למילוי רק בעת הפצה להערות הציבור]

התאמת העלויות לנדרש, לצורך צעדי ייעול וקיצור התור לביקורת תצ"ר.

המרכז למיפוי ישראל, הינו יחידת סמך של משרד הבינוי והשיכון והינו הרגולטור של מקצוע המדידות ובעל הסמכות הסטטוטורית לביקורת ואישור מפות קדסטר שמהוות בסיס לרישום זכויות במקרקעין, ולכן בעלות חשיבות גבוהה כבסיס לזכות הקניין במקרקעין. כיום הליך זה של ביקורת ואישור המפות אורך בין 12-14 חודשים. התמשכות התהליך הינה אחד המכשולים של שוק הדיור ומהווה חסם בשוק הגורם לעיכובים במתן היתרי בניה, ביישום תוכניות איחוד וחלוקה ועיכוב בפדיון ערבויות רישום הנדרשות במסגרת חוק המכר.

 

עבור הביקורת ואישור המפות נדרש לשלם אגרות. האגרות הנן בהתאם לתקנות המדידות (אגרות) משנת 1977, דהיינו מלפני כ- 47 שנים.

 

המרכז למיפוי ישראל, הכין רפורמה הכוללת פרסום חוק מדידות חדש, עדכון התקנות המקצועיות, התייעלות מבנית להליכי הביקורת ופיתוח תהליכים טכנולוגיים אשר שמטרתם קיצור זמן הביקורת והאישור במסגרת זו נדרש גם לעדכן את האגרות לביקורת ואישור מפות קדסטר אשר נקבעו כאמור לפי כיובל.

 

ג. להלן נוסח טיוטת התקנות המוצעות:


 

 

 

 

 

טיוטת תקנות מטעם משרד הבינוי והשיכון:

טיוטת תקנות המדידות (אגרות) (תיקון) התשפ"ד- 2024

 

 

בתוקף סמכותי לפי סעיפים 7 ו-16 לפקודת המדידות[1], באישור שר האוצר לפי סעיף 39ב לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה – 1985[2] ובאישור ועדת הכספים של הכנסת לפי סעיף 1(ב) לחוק-יסוד: משק המדינה[3], אני מתקין תקנות אלה:

 

 

 

תיקון תקנה 2

1.  

בתקנות המדידות (אגרות), התשל"ז- [4]1977 (להלן-התקנות העיקריות), בתקנה 2, ברישה, במקום "107 שקלים חדשים" יבוא 243 שקלים חדשים.

ביטול תקנה 3

2

תקנה 3 לתקנות העיקריות  -בטלה.

תיקון תקנה 4

3

בתקנה  4 לתקנות העיקריות, במקום "תקנות 2 ו- 3" יבוא "תקנה 2".

תיקון תקנה 5

4

בתקנה 5(א) לתקנות העיקריות, במקום "לתקנות 2 ו-3", יבוא "לתקנה 2".

החלפת תקנה 6

5.

במקום תקנה 6 לתקנות העיקריות יבוא:

 

 

"הצמדה למדד

6

(א)  בתקנה זו-

 

 

 

 

 

 

 

"יום העדכון" – 1 באפריל של כל שנה;

 

 

 

 

 

 

 

"מדד" – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;

 

 

 

 

 

 

 

"המדד החדש" – המדד שפורסם בחודש ינואר שלפני יום העדכון;

 

 

 

 

 

 

 

"המדד היסודי" - המדד שפורסם בחודש ינואר שלפני יום העדכון הקודם; ולעניין יום העדכון הראשון שלאחר תחילתן של תקנות המדידות (אגרות) (תיקון) התשפ"ד- 2024 – המדד שפורסם במרץ  2024.

 

 

 

 

 

 

(ב) סכום האגרה המפורט בתקנה 2 יעודכן ביום העדכון לפי שיעור השינוי של המדד החדש לעומת המדד היסודי.

 

 

 

 

 

 

(ג)  סכום האגרה שעודכן כאמור לפי תקנת משנה (ב), יעוגל לשקל החדש השלם הקרוב וסכום של 50 אגורות יעוגל כלפי מעלה.

 

 

 

 

 

 

(ד) המנהל יפרסם ברשומות את נוסח תקנה 2(א) כפי שהשתנה לפי תקנות משנה (ב) ו-(ג)."

תחילה

9

תחילתן של תקנות אלה חודש מיום פרסומן (להלן – יום התחילה).

הוראת מעבר

10

על אף האמור בתקנה 9, בעד  תצ"ר, תת"ג או תמ"ר שהוגשו תוך חודשיים מיום פרסומן של תקנות אלה לביקורת המנהל לפי תקנה 30 לתקנות המדידות (מדידות ומיפוי), התשע"ן – [5]2016, תשולם האגרה בסכום הקבוע בתקנה 2 לתקנות העיקריות ערב יום התחילה.

 

 

___ ב________ התשפ"ד (___ ב________2024)

[תאריך עברי] ([תאריך לועזי])

(חמ 334-3)

 

יצחק גולדקנופף

[חתימה]

שר הבינוי והשיכון

 

דברי הסבר

המרכז למיפוי ישראל, הינו יחידת סמך של משרד הבינוי והשיכון והינו הרגולטור של מקצוע המדידות ובעל הסמכות הסטטוטורית לביקורת ואישור מפות קדסטר שמהוות בסיס לרישום זכויות במקרקעין, ולכן בעלות חשיבות גבוהה כבסיס לזכות הקניין במקרקעין. כיום הליך זה של ביקורת ואישור המפות אורך בין 12-14 חודשים. התמשכות התהליך הינה אחד המכשולים של שוק הדיור ומהווה חסם בשוק הגורם לעיכובים במתן היתרי בניה, ביישום תוכניות איחוד וחלוקה ועיכוב בפדיון ערבויות רישום הנדרשות במסגרת חוק המכר.

 

עבור הביקורת ואישור המפות במרכז למיפוי ישראל, נדרש לשלם אגרות. האגרות הנן בהתאם לתקנות המדידות (אגרות) משנת 1977, דהיינו מלפני כ- 47 שנים.

 

 

 

המרכז למיפוי ישראל, הכין רפורמה  מקיפה הכוללת פרסום חוק מדידות חדש, עדכון התקנות המקצועיות, התייעלות מבנית להליכי הביקורת ופיתוח תהליכים טכנולוגיים אשר שמטרתם קיצור זמן הביקורת והאישור. במסגרת זו, נדרש גם לעדכן את האגרות לביקורת ואישור מפות קדסטר אשר נקבעו כאמור לפי כיובל.

עדכון העלויות בתקנות נדרש לצורך התאמת העלויות לנדרש בפועל, ליישום צעדי ייעול וקיצור התור לביקורת תצ"ר.  צעדים אלו, לכשיימושו, יביאו תועלת כלכלית רבה למשק בכללותו ולתחומי הבינוי, הפיתוח והתשתיות במיוחד.

 

 



[1] חא"י , כרך ב', עמ' 1368.

[2] ס"ח התשמ"ה, עמ'  60 ; התשנ"א, עמ' 130.

[3] ס"ח התשל"א, עמ' 206.

[4] ק"ת התשל"ז, עמ' 1163.

[5] ק"ת התשע"ו, עמ' 1344; התש"ף, עמ' 1492.