תקנות ההוצאה לפועל (אגרות, שכר והוצאות), התשכ"ח-1968 1
בתוקף סמכותי לפי סעיף 88 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967, וסעיף 47 לחוק בתי המשפט, התשי"ז-1957, ובתוקף שאר הסמכויות הנתונות לי על פי כל דין, אני מתקין תקנות אלה:
(א) רשם ההוצאה לפועל ולשכת ההוצאה לפועל לא יזדקקו לבקשה שנקבעה לה אגרה בתוספת, אלא לאחר ששולמה האגרה, זולת אם אין המבקש חייב בתשלומה על פי תקנה 5.
(ב) בעד הליך לפי החוק או התקנות שלא נקבעה לו אגרה בתוספת, לא תשולם אגרה.
2א.
אגרת פרוטוקול
(תיקונים: התשנ"ח, התשס"ט)
עם הגשת בקשה מן הבקשות המנויות בפרטים (א)(1) עד (6ב) בתוספת, תשולם אגרת פרוטוקול לפי פרט (ה) שבתוספת.
2ב.
הגדלת קרן החוב - השלמת האגרה
(תיקון התשע"ד)
(א) התיר רשם הוצאה לפועל לזוכה, להגדיל את קרן החוב בתיק, ישלים הזוכה את סכום האגרה הנדרש לפי פרט (א)(1) ו–(6) בתוספת, לפי העניין, בתוך 30 ימים מהמועד שהותרה ההגדלה; לא שולמה האגרה בפרק הזמן האמור יגיש הזוכה בקשה חדשה.
(ב) יתרת האגרה תחושב על פי סכום ההפרש שבין קרן החוב המתוקנת לבין קרן החוב המקורית.
(ג) לא שולמה יתרת האגרה כאמור בתקנות משנה (א) ו–(ב), לא תוגדל קרן החוב בתיק, על אף החלטת הרשם להתיר הגדלת קרן החוב בתיק לפי תקנת משנה (א).
(ד) תקנה זו לא תחול על ביצוע משכנתה לפי סעיף 81ב1(א) לחוק.
2ג.
אגרה בעד ביצוע משכנתה על דירת מגורים לפי סעיף 81ב1 לחוק
(1) עם פתיחת התיק תשולם האגרה כמפורט בטור ב', בפרט (א)(1) בתוספת; סכום האגרה יחושב לפי סכום החוב שבפיגור כהגדרתו בסעיף 81ב1(ה) לחוק;
(2) היה הזוכה זכאי להיפרע את מלוא חוב ההלוואה לפי סעיף 81ב1(ב)(5) לחוק, ישלם הזוכה את יתרת האגרה; סכום יתרת האגרה יהיה הסכום הנמוך מבין אלה:
(א) ההפרש שבין האגרה בטור ב', בפרט (א)(1) בתוספת, כשהיא מחושבת מסכום מלוא חוב ההלוואה כהגדרתו בסעיף 81ב1(ב) לחוק - כפי שיפורט בדף חשבון עדכני ומאושר שיגיש הזוכה - לבין הסכום המשוערך של האגרה ששולמה בתיק עם פתיחתו; לעניין זה, "מלוא חוב ההלוואה" - כהגדרתו בסעיף 81ב1(ה) לחוק, למעט סכומים שנוספו לחוב בשל אגרה ששולמה בפתיחת התיק, הוצאות כינוס ושכר טרחת כונס נכסים;
(ב) ההפרש שבין האגרה בטור ב, בפרט (א)(1) בתוספת, כשהיא מחושבת משווי הנכס כפי ערכו בהסכם מכירת המקרקעין, לבין הסכום המשוערך של האגרה ששולמה בתיק עם פתיחתו;
(3) תשלום יתרת האגרה הוא תנאי להגשת בקשה למכירת המקרקעין ;
(4) ביקש הזוכה את סגירתו של התיק במהלך תקופת עיכוב ההליכים לפי סעיף 81ב1(ב)(4) לחוק או כתוצאה מהסדר חוב שקדם לבקשה למכירת המקרקעין, לא יחויב בתשלום יתרת האגרה ;
(5) הוגשה בקשה לביצוע מיידי של משכנתה על מלוא חוב ההלוואה לפי סעיף 81ב1(ג) לחוק, תשולם האגרה כמפורט בטור ב', בפרט (א)(1) בתוספת; סכום האגרה יחושב לפי סכום מלוא חוב ההלוואה כהגדרתו בסעיף 81ב1(ה) לחוק או לפי סכום קרן החוב בתיק, לפי הנמוך מבין שניהם;
(6) הודיע החייב על רצונו למכור את דירת המגורים בעצמו לפי סעיף 81ב1(ב)(3) לחוק, לא תשולם יתרת האגרה לפי פסקאות משנה (2) ו–(3).
3.
אגרה בעד ביצוע פסק-דין לאחר שומה
שומת נכס לפי סעיף 61(ב) לחוק שהוגשה להוצאה לפועל, דינה, לענין תקנות אלה, כדין בקשה לביצוע פסק-דין לגביית סכום השומה; ואולם מן האגרה שיש לשלמה ינוכה סכום האגרה ששולם בעת הגשת פסק הדין למסירת הנכס.
3א.
אגרה במסלול מקוצר
(תיקון התשס"ט)
(א) הוגשה בקשה לביצוע הליך במסלול מקוצר לפי פרק א'1 לחוק, תשולם אגרה כמפורט בפרט (א)(6א) ו–(6ב) בתוספת, לפי העניין.
(ב) הועבר תיק מהמסלול המקוצר למסלול הרגיל, לא תוחזר האגרה ששולמה במסלול המקוצר ויראו את ההליך כהליך ששולמה בעדו אגרה לפי פרטים (א)(1) ו–(א)(6) במסלול הרגיל.
(ג) נסגר תיק במסלול המקוצר או הועבר למסלול הרגיל ולא ננקטו בו הליכים לפי סעיפים 7ב ו–20ה לחוק, יוחזר לזוכה סך של 60 שקלים חדשים מתוך האגרה ששולמה לפי תקנת משנה (א).
3ב.
אגרה בעד ביצוע הליך במסלול מזונות
(תיקונים: התשע"ד, התש"ף)
(א) הוגשה בקשה לביצוע הליך במסלול מזונות לפי פרק א'2 לחוק או הועבר תיק מהמסלול הרגיל למסלול מזונות לפי סעיף 20כ לחוק, תשולם אגרה לפי פרט (א)(4א) בתוספת, נוסף על האגרה הקבועה בפרט (א)(4); אחרי שנה ממועד פתיחת התיק, ומדי שנה אחריה, תשולם אגרה נוספת לפי פרט (א)(4ב) לתוספת.
(ב) נסגר תיק במסלול מזונות או שהועבר תיק ממסלול מזונות למסלול רגיל לפי סעיף 20יט לחוק, וננקטו הליכים בתיק, לא תוחזר האגרה ששולמה לפי פרט (א)(4א) או לפי פרט (א)(4ב) בתוספת אם שולמה, אך לא תיגבה אגרה נוספת לפי הפרטים האמורים.
(ג) נסגר תיק במסלול מזונות או שהועבר למסלול רגיל ולא ננקטו בו הליכים, יוחזר לזוכה סכום האגרה לפי פרטים (א)(4א) ו–(א)(4ב), לפי העניין.
אגרה בעד ביצוע פסק דין בתביעה לפיצויים בשל פעולת טרור או מעשה איבה
(תיקון התשפ"ד)
הוגשה בקשה לביצוע פסק דין בתביעה כאמור בתקנה 20(32) לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז-2007, תשולם אגרה כמפורט בפרט (א)(4ג) או (4ד) לתוספת, לפי העניין, ובלבד שסכום האגרה שישולם לא יעלה על השיעור האמור בפרט (א)(1) לתוספת ולא יפחת מהסכום האמור בו.
4.
אישור ההוצאות הכרוכות בביצוע הליך וכיסויים
(תיקון התשס"ט)
(א) מנהל לשכת ההוצאה לפועל לא ינקוט הליך שנקיטתו גוררת הוצאות אלא לאחר ששולם סכום ההוצאות או שהופקד סכום לכיסויים.
(ג) הוצאות שלא נקבעו בתוספת טעונות אישור מנהל לשכת ההוצאה לפועל לפני נקיטת ההליך; עם האישור יקבע מנהל לשכת ההוצאה לפועל את ההוצאות המשוערות בנקיטת ההליך, ועל מבקש ההליך להפקיד את אותו סכום לפני ביצוע ההליך.
(ד) לאחר נקיטת ההליך יקבע מנהל לשכת ההוצאה לפועל את הסכום הסופי שיש לשלמו לכיסוי ההוצאות, ועם קביעתו יורה על תשלומו מתוך הסכום המופקד או על גביית ההפרש מידי החייב בו או על החזרת העודף לזכאי לו, לפי הענין.
(ה) סכום ההוצאות לנקיטת הליך שמנהל לשכת ההוצאה לפועל רשאי לאשרו לפי תקנת-משנה (ג) יכלול את כל ההוצאות הכרוכות בפעולה מבצעית, לרבות הוצאות נסיעה, פריצה למקום וסגירתו, סבלות, הובלה, שמירה, החסנת טובין, שכר שמאי, ביטוח ותשלומים שיש לשלמם לנאמן שהועמד על מעוקלים, ורשאי מנהל לשכת ההוצאה לפועל לאשר כל הוצאה אחרת אם, לדעתו, היא דרושה לנקיטת ההליך או שהיא מוצדקת בנסיבות שבהן ננקט.
(א) צד שלישי שניתן להמציא לו צווי עיקול בדרך ממוחשבת כמשמעותה בתקנה 24(ג) לתקנות ההוצאה לפועל, התש"ם-1979 (להלן - בדרך ממוחשבת), ותשובותיו לצווים האמורים יומצאו ללשכת ההוצאה לפועל אף הן בדרך האמורה, יהיה זכאי לתשלום ממבקש העיקול בסכום הנקוב בפרט (ב)(7) בתוספת, בין אם נמצאו נכסים של החייב בידי הצד השלישי ובין אם לאו; צד שלישי יהיה זכאי לקבל תשלום כאמור 30 ימים מיום שמנהל מערכת ההוצאה לפועל פרסם באתר האינטרנט של מערכת ההוצאה לפועל כי ניתן להמציא לצד השלישי עיקולים בדרך ממוחשבת; לעניין זה, "נכסים של החייב" אם היה הצד השלישי תאגיד בנקאי, כהגדרתו בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981 - לרבות חשבון בנק הנמצא ביתרת חובה .
(ב) בלי לגרוע מהאמור בתקנת משנה (א), הודיעה חברה מנהלת למנהל מערכת ההוצאה לפועל כי ניתן להמציא צו עיקול על נכסי חייבים הנמצאים בקופות הגמל שבניהולה, לגוף הנותן שירותי תפעול לקופות הגמל שבניהולה, לרבות מרכז תאגיד בנקאי (להלן - הגוף המתפעל), יועבר התשלום לגוף המתפעל בדרך ממוחשבת; הגוף המתפעל יהיה זכאי לתשלום אחד בעד כל החברות המנהלות שהוא מתפעל.
(ג) התשלום לצד השלישי יבוצע באמצעות לשכת ההוצאה לפועל; חלפו 20 ימים מיום משלוח צו העיקול לצד השלישי והוא לא השיב לצו, יחזיר הצד השלישי, לפי בקשת הזוכה ללשכת ההוצאה לפועל, את התשלום לזוכה באמצעות לשכת ההוצאה לפועל.
(ד) לשכת ההוצאה לפועל לא תזדקק לבקשת עיקול או מימוש אצל צד שלישי שניתן להמציא לו צווים בדרך ממוחשבת אלא לאחר שמבקש העיקול שילם ללשכת ההוצאה לפועל את התשלום האמור בתקנה זו; לשכת ההוצאה לפועל תעביר את התשלום לצד השלישי במועד שתמציא לו את צו העיקול או את צו המימוש, או במועד אחר שהורה לה מנהל מערכת ההוצאה לפועל, ולא יאוחר מ–14 ימים מיום המצאת צו העיקול או צו המימוש כאמור, באמצעות מרכז סליקה בנקאי בע"מ (מס"ב), או באמצעות מרכז סליקה של חברות הביטוח בע"מ.
(ה) התשלום בעד עיקול מתחדש בתיק מזונות לפי סעיף 45ג לחוק, ישולם פעם אחת בשנה.
4א1.
תשלומים לצד שלישי לעניין סעיף 7ב לחוק
(תיקונים: התשס"ט, התשע"ז)
(א) צד שלישי שניתן להמציא לו בדרך ממוחשבת צווי מידע ותשובותיו לצווים האמורים יומצאו ללשכת ההוצאה לפועל אף הן בדרך האמורה יהיה זכאי לתשלום ממבקש המידע לפי סעיף 7ב לחוק 30 ימים מיום שמנהל מערכת ההוצאה לפועל פרסם באתר האינטרנט של מערכת ההוצאה לפועל כי ניתן להמציא לצד השלישי צווי מידע בדרך ממוחשבת.
(ב) שיעור התשלום לצד שלישי לפי תקנה זו, הוא כאמור בפרטים (ז) או (ט) בתוספת, לפי העניין, בין אם נמצא מידע כמבוקש בצו בידי הצד השלישי לפי תקנה זו ובין אם לאו.
(ג) בלי לגרוע מהאמור בתקנת משנה (ב), הודיעה חברה מנהלת למנהל מערכת ההוצאה לפועל כי ניתן להמציא צו מידע בדרך ממוחשבת על נכסי חייבים הנמצאים בקופות הגמל שבניהולה, לגוף הנותן שירותי תפעול לקופות הגמל שבניהולה, לרבות מרכז תאגיד בנקאי, ישולם סכום כאמור בפרט (ז)(1) בתוספת והוא יועבר לגוף המתפעל; הגוף המתפעל יהיה זכאי לתשלום אחד בעד כל החברות המנהלות שהוא מתפעל; בתקנה זו, "גוף מתפעל" - גוף המתפעל יותר משתי חברות מנהלות .
(ד) התשלום לצד השלישי יבוצע באמצעות לשכת ההוצאה לפועל; חלפו עשרים ימים מיום משלוח צו המידע לצד השלישי והוא לא השיב לצו, יחזיר הצד השלישי, לפי בקשת הזוכה, את התשלום לזוכה באמצעות לשכת ההוצאה לפועל.
(ה) לשכת ההוצאה לפועל לא תזדקק לבקשת מידע אצל צד שלישי שניתן להמציא לו צווים בדרך ממוחשבת אלא לאחר שמבקש המידע שילם לה את התשלום האמור בתקנה זו; לשכת ההוצאה לפועל תעביר את התשלום האמור לצד השלישי המוכר במועד שתמציא לו את צו המידע או במועד אחר שהורה לה עליו מנהל מערכת ההוצאה לפועל, ולא יאוחר מ–14 ימים מיום המצאת צו המידע כאמור, באמצעות מרכז סליקה בנקאי בע"מ (מס"ב) או באמצעות מרכז סליקה של חברות הביטוח בע"מ.
4א2.
אגרה לקבלת מידע
(תיקונים: התשס"ט, התשע"ז)
(א) בקשה לקבלת מידע מגורם המנוי בפרט (ח) בתוספת, תחויב באגרה כאמור בפרט (ח) בתוספת.
(ב) הוראת תקנת משנה (א) לא תחול על בקשה לקבלת מידע מצד שלישי כמשמעותו בתקנה 4א1.
4א3.
אגרה לקבלת מידע בדבר כתובת
(תיקון התשס"ט)
בקשה לקבלת מידע בדבר כתובתו של חייב תחויב באגרה כאמור בפרט (ט) בתוספת.
(ב) המציא המבקש את האזהרה שלא בדואר רשום עם אישור מסירה, רשאי מנהל לשכת ההוצאה לפועל להוסיף לחוב הפסוק את ההוצאות הסבירות שהוציא המבקש בעד ההמצאה, אם שוכנע כי המבקש ניסה תחילה להמציא את האזהרה בדואר רשום עם אישור מסירה, ואישור המסירה מעיד כי הכתב לא הומצא כדין לחייב או לא הומצא המצאה מלאה, ובלבד שסכומן לא יעלה על הסכום הנקוב בפרט (ו) בתוספת.
(א) היה הזוכה פטור מתשלום אגרת בית משפט לפי תקנות 14, 19 או 20(32) לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז-2007 (בתקנה זו - תקנות האגרות) לא תחול עליו חובת תשלום אגרה בהוצאה לפועל בשל ההליך שבעבורו קיבל את הפטור כאמור; לענין תקנת משנה זו, "הליך" - כמשמעותו בתקנות האגרות.
(ב) המגיש בקשה לביצוע חיוב שדינו כפסק דין לפי סעיף 81 לחוק, לביצוע שטר לפי סעיף 81א(ב) לחוק או לביצוע תביעה על סכום קצוב לפי סעיף 81א1(א) לחוק, שהיה פטור מתשלום אגרת בית המשפט לפי תקנה 19 לתקנות האגרות אילו היה בעל דין כאמור בה, לא תחול עליו חובת אגרה בהוצאה לפועל.
6.
גביית אגרה שלא שולמה
[תיקונים: התשל"ח (מס' 2), התשמ"ח (מס' 3), התשס"ט]
(א) אגרה שלא שולמה לפי תקנה 5 ישלם אותה החייב, והיא תהיה חוב ראשון לטובת המדינה ותיגבה מהכספים הראשונים שישלם החייב על חשבון החוב הפסוק.
(ב) היה חוב האגרה לפי תקנת משנה (א) בעד הגשת פסק דין לתשלום מזונות, תיגבה מן החייב, יחד עם כל סכום מזונות הנגבה, אגרה בסכום שהיה חייב בו אילו היה אותו סכום מזונות נגבה לפי פסק דין המוגש לביצוע לפי בקשה נפרדת.
(ג) שילם החייב לזוכה שלא באמצעות הלשכה כל סכום שהמדינה זכאית לו לפי תקנה זו, אין בכך כדי לפטור את החייב מאותו תשלום והוא יהיה ניתן לגביה לטובת המדינה מן החייב או מן הזוכה, או מקצתו מזה ומקצתו מזה.
(ד) לא שולמה האגרה או חלק הימנה, כנדרש בתקנות אלה, ימציא מנהל לשכת ההוצאה לפועל דרישה לתשלום האגרה למי שחייב באגרה בעת תשלום הדרישה.
(ה) לא שולמה האגרה כנדרש, תוך 30 יום מיום המצאת הדרישה, יודיע מנהל לשכת ההוצאה לפועל למי שהסמיך לכך שר האוצר על כל חוב המגיע למדינה כאגרה, יצרף להודעתו העתק מהדרישה ויציין על סמך מה נדרשת האגרה.
7.
תשלום הפרשים לכיסוי הוצאות
(תיקון התשס"ט)
(א) לא הספיק הסכום שהופקד כדי תשלום הוצאות בקשר להליך, יהיה מבקש ההליך חייב לשלם את ההפרש תוך שלושה ימים מיום שהומצאה לו דרישה לכך מאת מנהל לשכת ההוצאה לפועל; לא שולם ההפרש תוך המועד שנקבע כאמור, יהיה הסכום המגיע ניתן לגבייה מאת מבקש ההליך כמו חוב לפי פסק-דין לטובת המדינה, זולת אם נגבה על ידי הלשכה מאת החייב לפי פסק הדין.
(ב) לענין תקנה זו יראו את המצאת הדרישה לתשלום ההפרש כאזהרה בצירוף העתק מאושר של פסק-דין לפי סעיף 7 לחוק.
8.
שכר בעד פעולה מבצעית
[תיקונים: התשל"ו מס' 2), התשס"ט]
(א) מי שאינו פקיד בית המשפט או פקיד מערכת ההוצאה לפועל, והוטלה עליו פעולה מבצעית לפי סעיף 5 לחוק, יהיה זכאי לשכר שאישר מנהל לשכת ההוצאה לפועל.
(ב) מנהל מכירה פומבית שאינו פקיד בית-המשפט או פקיד מערכת ההוצאה לפועל, יהיה זכאי לשכר בשיעור שקבע רשם ההוצאה לפועל בהתחשב עם מהות הפעולות, קשיין ומשך הזמן שנדרש לביצוען, ושלא יעלה על השיעור הקבוע בתוספת, והקונה ישלם את השכר עם תשלום המחיר באותה מכירה כאילו היה חלק ממנו.
(ג) מנהל לשכת ההוצאה לפועל שביצע פעולה מבצעית שנקבעה בידי רשם ההוצאה לפועל לביצוע לאחר שעות העבודה הרגילות או פקיד בית-המשפט או פקיד מערכת ההוצאה לפועל שהוטלה עליו פעולה מבצעית ושנקבעה בידי מנהל לשכת ההוצאה לפועל לביצוע לאחר שעות העבודה הרגילות יהיו זכאים לשכר הקבוע בתוספת; בוצעו ביום אחד מספר מכירות במחסן מרכזי, ייחשבו המכירות לענין שכרו של מנהל המכירות כפעולה מבצעית אחת; לענין תקנת-משנה זו, ניהול מכירה דינה כפעולה מבצעית.
(ד) בעד פעולה מבצעית של מנהל לשכת ההוצאה לפועל, פקיד בית המשפט או פקיד מערכת ההוצאה לפועל שהצריכה זמן למעלה מן הרגיל, מחמת ריחוק-מקום או מכל סיבה אחרת, או שהיתה קשורה בקושי מיוחד לפי הנסיבות, רשאי רשם ההוצאה לפועל לקבוע סכום העולה על הקבוע בתוספת, אם ראה הצדקה לכך.
(ה) לא בוצעה פעולה מבצעית מטעמים שאינם תלויים במבצע, יחולו הוראות תקנת-משנה (ד), בשינויים המחוייבים, בתנאי שהסכום שיקבע רשם ההוצאה לפועל, במקרה כזה, לא יעלה על 50% מן השכר שנקבע בפריט 5(א) בתוספת.
8א.
אגרה בעד אישור של בעל תפקיד
(תיקון התשנ"ב)
(א) המבקש לקבל אישור של בעל תפקיד לפי סעיף 5(ב) לחוק, ישלם בעת הגשת בקשתו אגרת אישור חד-פעמית בסכום הנקוב בתוספת.
(ב) המבקש לחדש אישור של בעל תפקיד ישלם בעת הגשת בקשתו אגרת חידוש שנתית בסכום הנקוב בתוספת.
(ג) הוגשה בקשה לחידוש אישור של בעל תפקיד לאחר המועד שנקבע לכך בתקנות ההוצאה לפועל, התש"ם-1979, ישלם המבקש, אם הגיש בקשתו -
(1) תוך חודש מהמועד האמור - תוספת של 50%;
(2) לאחר מכן - כפל אגרת החידוש.
9.
חישוב האגרה לפי שווי הענין
[תיקון התשמ"ח (מס' 3)]
בחישוב האגרה לפי שווי הענין - כל חלק של 100 שקלים חדשים של שווי הענין העולה על 50 שקלים חדשים ייחשב כ-100 שקלים חדשים וחלק של 50 שקלים חדשים או פחות לא יובא בחשבון.
9א.
החזרת אגרה
[תיקונים: התשל"ח (מס' 2), התשס"ט]
רשם ההוצאה לפועל רשאי להורות על החזרת אגרות ששולמו בטעות או מחמת שומת יתר או מסיבה אחרת.
10.
הביצוע שהועבר ללשכה אחרת
הועבר ביצועה של פעולה אל לשכה אחרת, ישולמו ההוצאות הקשורות בביצועה של אותה פעולה בלשכה האחרת.
(ב) הסכומים הנקובים בתוספת ישתנו ב–1 בינואר של כל שנה (להלן - יום השינוי), לפי שיעור עליית המדד שפורסם בחודש דצמבר שקדם לו, לעומת המדד שפורסם בחודש דצמבר שקדם ליום השינוי הקודם, ולענין יום השינוי הראשון שלאחר תחילתה של תקנת משנה זו, לעומת המדד שפורסם בחודש מאי 2002.
(ג) על אף האמור בתקנת משנה (ב), ישתנו האגרות רק אם שיעור העליה במדד הגיע ל-5% לפחות מיום השינוי האחרון; לא הגיע השיעור האמור ל-5%, יצטבר שיעור העליה לשיעור שיחושב ביום השינוי הבא אחריו, וכן הלאה, עד שהשיעור המצטבר מיום ההעלאה האחרון יגיע ל-5% לפחות.
(ד) אגרה, שכר או הוצאות שסכומם מסתיים בשבר של שקל חדש, ייראה השבר שהוא חמישים אגורות או יותר כשקל חדש שלם, וסכום השבר שהוא פחות מחצי שקל - בטל.
(ה) מנהל מערכת ההוצאה לפועל יפרסם בהודעה ברשומות את נוסח התוספת, כפי שהשתנה עקב האמור בתקנות משנה (ב) ו-(ג) ויעביר העתק הודעתו לועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת.
11.
תחילה
תחילתן של תקנות אלה היא ביום ח' באלול, התשכ"ח (1 בספטמבר 1968).
(1) בקשה לביצוע תביעה על סכום קצוב ובקשה לביצוע של פסק דין או של חיוב שדינו כפסק דין שהסכום בהם קצוב, למעט בקשה לביצוע שטר או בקשה לביצוע עיקול שמקורו בהחלטה אחרת של בית משפט; - 1% מהשווי בעת הגשת הבקשה ולא פחות מ–109 ש"ח;
(2) בקשה לביצוע פסק–דין להחזרת מיטלטלין - 109 ש"ח;
(3) בקשה לביצוע פסק–דין לפינוי מקרקעין, לסילוק יד או להחזרת חזקה - 218 ש"ח;
(4) בקשה לביצוע פסק–דין למזונות - 1% מהשווי בעת התשלום;
(4א) בקשה לביצוע לפי פרט (א)(4) שהוגשה במסלול מזונות - 73 ש"ח בעת הגשת הבקשה;
(4ב) אחרי שחלפה שנה ממועד פתיחת התיק ומדי שנה - 69 ש"ח;
(5) בקשה לביצוע פסק דין בענין שאינו מפורט בפריטים (1) עד (4) לעיל - 218 ש"ח;
(6) בקשה לביצוע שטר - 1.25% מהשווי בעת הגשת הבקשה ולא פחות מ–189 ש"ח;
(6א) בקשה לביצוע לפי פרט (א)(1) שהוגשה במסלול מקוצר - 0.8% מהשווי בעת הגשת הבקשה בתוספת 78 שקלים חדשים ולא פחות מ–181 ש"ח;
(6ב) בקשה לביצוע לפי פרט (א)(6) שהוגשה במסלול מקוצר - 1% מהשווי בעת הגשת הבקשה בתוספת 78 שקלים חדשים ולא פחות מ–262 ש"ח;
(7) בקשה בכתב, לרבות הגשת התנגדות לביצוע שטר או התנגדות לביצוע תביעה על סכום קצוב - פטור;
(8) (נמחק);
(9) בקשה למתן צו מאסר לשם ביצוע פסק–דין למזונות - פטור;
(10) (נמחק);
(11) העתק מכל מסמך שנעשה על ידי לשכת הוצאה לפועל - 0.3 לכל עמוד החל בהעתק 30 במספר;
(12) אישור העתק כמתאים למקור - 5 ש"ח לכל עמוד;
(13) (בוטל);
(14) שאילתה - 11 ש"ח לכל שאילתה;
(ב) השכר לביצוע עיקול בעד -
(1) המצאת צו עיקול לבנק, לרשם המקרקעין, למשרד הרישוי או למוסד אחר - פטור
(2) פעולה שבוצעה כהלכה של -
עיקול מיטלטלין המצריך כניסה לחצרים - 128 ש"ח;
חיפוש - 128 ש"ח;
מסירת נכס או קטין - 128 ש"ח;
מסירת הודעת פינוי - 128 ש"ח;
(3) פעולה שבוצעה כהלכה של -
הוצאת מיטלטלין מעוקלים - 128 ש"ח;
פינוי בפועל של מקרקעין - 128 ש"ח;
הוצאת מעוקלים בעת ביצוע העיקול - 192 ש"ח;
תפיסת מכונית - 153 ש"ח;
ניהול מכירה פומבית - 153 ש"ח;
(4) פעולה אשר מטעמים שאינם תלויים במבצע לא בוצעה - 55 ש"ח;
(5) תשלום שכרו של פקיד עזר המתלווה לפקיד מנהל לשכת ההוצאה לפועל - 75% מהשכר כאמור בפריטים (ב) עד (ד), לפי העניין
(6) תשלום שכרו של מנהל מכירה פומבית (שאינו פקיד של בית המשפט) - 1% מהמחיר שהושג באותה מכירה
(7) תשלום לצד שלישי מוכר לעניין תקנה 4א - 8 ש"ח;
(ג) (נמחק)
(ד) האגרה בעד -
(1) בקשה לקבל אישור של בעל תפקיד - 1,360 ש"ח;
(2) בקשה לחידוש שנתי של אישור בעל תפקיד - 453 ש"ח;
(3) צד שלישי מוכר שאינו מנוי בפרטי משנה (1) ו–(2) - 5 ש"ח;
(ח) אגרה בעד בקשה לקבלה של -
(1) מידע ממרשם האוכלוסין בדבר יציאותיו של חייב מישראל וכניסותיו לישראל - 4 ש"ח;
(2) מידע מן המוסד לביטוח לאומי, כונס הנכסים הרשמי, רשם האגודות השיתופיות, רשם החברות והשותפויות, רשם כלי שיט, רשם כלי טיס, רשות הרישוי, הממונה על רישום צמ"ה במשרד התחבורה והבטיחות בדרכים, מינהל מקרקעי ישראל, מרשם המקרקעין, תאגיד כמפורט בפרט 12 לתוספת השניה לחוק, רשם המשכונות, הנהלת בתי המשפט - 4 ש"ח;
(ט) אגרה בעד בקשה לקבלת מידע בדבר כתובתו של חייב מכל אחד מן הגורמים המפורטים בתוספת השלישית לחוק - 3 ש"ח.