תקנות ההוצאה לפועל, התש"ם-1979 1

(ב) החלטות, צווים ומסמכים שסעיפים 81, 81א, או 81א1 לחוק חלים עליהם, דינם לעניין תקנות אלה כדין פסק דין.

(1) בקשות לביצוע המוגשות ללשכה לפי סדר הגשתן על פרטיהן ופרטי החייבים המפורטים בהן;

(2) כל הפעולות המבצעיות שעשה מנהל לשכת ההוצאה לפועל או שהטיל על אחר לעשותן או שביצוען הועבר ללשכה אחרת;

(3) כל הבקשות המופנות לרשם ההוצאה לפועל לפי הוראות החוק ותקנות אלה;

(4) כל רישום אחר שיורה עליו מנהל מערכת ההוצאה לפועל.

(ב) על אף האמור בתקנת משנה (א) -

(1) לשכת ההוצאה לפועל תקבל מידע בדבר שמות ההורים, כאמור בפרט 3 בתוספת הראשונה לחוק, ותעשה בו שימוש, רק אם החייב הוא קטין;

(2) לשכת ההוצאה לפועל תקבל מידע בדבר שם האב, כאמור בפרט 3 בתוספת הראשונה לחוק, ותעשה בו שימוש, רק אם לא ניתן לאתר את החייב על פי כתובתו; לעניין זה, "תעשה בו שימוש" - לרבות העברת המידע בדבר שם האב לזוכה אם אין בידיו כתובת מדויקת לצורך איתור בית המגורים של החייב;

(3) לשכת ההוצאה לפועל תקבל מידע בדבר תאריך הלידה לשם בירור אם החייב קטין; מצאה הלשכה כי החייב אינו קטין, תמחק את המידע שנמסר בדבר תאריך הלידה.

(ג) העברת המידע לפי תקנה זו תתבצע באמצעות תקשורת בין מחשבים; על מסירת מידע לפי תקנה זו יחולו ההוראות בעניין אבטחת מידע לפי חוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981.

(ב) בקשה לביצוע פסק דין, לא תוגש אלא לאחר שחלף המועד שנקבע בפסק הדין לביצועו, ואם לא נקבע מועד כאמור - לאחר שחלפו שלושים ימים מיום מתן פסק הדין; ניתן פסק הדין שלא במעמד החייב, ונדרש הזוכה או בא כוחו להמציא את פסק הדין לחייב, יחל מניין שלושים הימים במועד המצאת פסק הדין.

(ג) על אף האמור בתקנת משנה (ב), רשאי זוכה להגיש בקשה לביצוע פסק דין למזונות בטרם חלפו 30 ימים מיום מתן פסק הדין או מיום המצאתו לחייב, ובלבד שאם נקבע בפסק הדין מועד לביצועו - חלף המועד.

(ד) היה החייב יחיד שפרטיו רשומים במרשם האוכלוסין, לא תתקבל בקשה לביצוע נגדו אם שמו הפרטי, שם משפחתו ומספר הזהות שלו כפי שצוינו בבקשת הביצוע אינם תואמים את הפרטים הרשומים לגביו במרשם האוכלוסין.

(ה) שוכנע מנהל לשכת ההוצאה לפועל כי אי–ההתאמה כאמור בתקנת משנה (ד) בפרטי החייב כפי שצוינו בבקשת הביצוע, מקורה בטעות טכנית כגון טעות סופר, סיכול אותיות, אותיות חסרות, פליטת קולמוס, השמטה מקרית, טעות הדפסה, שיבוש של העתקה, הוספה או החסרה של סימנים, יאפשר לזוכה לתקן את בקשת הביצוע לפי פרטי החייב המופיעים במרשם האוכלוסין.

(1) מונה מנהל עיזבון - יציין הזוכה בבקשת הביצוע את שם מנהל העיזבון; לבקשת הביצוע יצורף העתק צו בדבר מינוי מנהל העיזבון;

(2) לא מונה מנהל עיזבון, וניתן צו ירושה או צו קיום צוואה - יציין הזוכה בבקשת הביצוע את היורשים לפי צו ירושה או הזוכים על פי צוואה, לפי העניין; לבקשת הביצוע יצורף העתק צו הירושה או צו קיום צוואה ובו יפורטו שמות היורשים או הזוכים על פי הצוואה, לפי העניין;

(3) לא מונה מנהל עיזבון ולא ניתן צו ירושה או צו קיום צוואה יחולו הוראות אלה:

(א) הזוכה יציין בתצהיר כי לאחר בדיקה שערך נמצא כי לא מונה מנהל עיזבון ולא ניתן צו ירושה או צו קיום צוואה, ויפרט בתצהיר, ככל הידוע לו, מיהם הזכאים לרשת את החייב שנפטר, ויציין אותם בבקשת הביצוע;

(ב) עד להמצאת צו מינוי מנהל עיזבון, צו ירושה או צו קיום צוואה, יהיה ניתן לבצע הליכים ברישום בלבד, לרבות לפני המצאת אזהרה לפי החוק;

(ג) מונה מנהל עיזבון, ניתן צו ירושה או צו קיום צוואה לאחר שבוצעו הליכים כאמור בפסקת משנה (ב), ימציא הזוכה העתק צו לפי העניין, ובהתאם לכך תומצא אזהרה והודעה על ההליכים שננקטו למנהל העיזבון, ליורשים או לזוכים לפי צוואה, לפי העניין - למי מהם שטרם הומצאה לו אזהרה בתיק.

(ב) היתה בקשת הביצוע, בקשה לביצוע תביעה על סכום קצוב לפי סעיף 81א1 לחוק, תומצא גם ההתראה לפי הסעיף האמור, לגורמים שצוינו בבקשת הביצוע לפי תקנת משנה (א).

(ג) נפטר החייב לאחר שנפתח תיק ההוצאה לפועל כנגדו, או נודע לרשם ההוצאה לפועל במהלך ניהול התיק כי החייב נפטר, יורה רשם ההוצאה לפועל כי יצוינו בתיק ההוצאה לפועל מנהל העיזבון, היורשים או הזוכים על פי צוואה או הזכאים לרשת הידועים לזוכה, לפי העניין, ויורה על דרכי המצאת החלטותיו ועל המשך ניהול ההליך בהתאם לתקנה זו.

(1) באמצעות מנהל עיזבון בצירוף העתק מאושר של צו בדבר מינוי מנהל עיזבון;

(2) באמצעות מי שהוכרזו כיורשים בצו ירושה או כזוכים לפי צו קיום צוואה בצירוף העתק מאושר של צו הירושה או צו קיום הצוואה, לפי העניין.

(ב) התקבל במהלך ניהול תיק שבו הזוכה מיוצג, חיווי כי הזוכה נפטר, יחולו הוראות אלה:

(1) כל הכספים שנגבו לאחר קבלת החיווי על פטירת הזוכה יעוכבו בתיק;

(2) מנהל מערכת ההוצאה לפועל או גורם שהוא הסמיך לכך, ישלח הודעה לבא כוח הזוכה ולפיה בשל פטירת הזוכה מעוכבים כספים בתיק וכי על בא כוח הזוכה להמציא בתוך 12 חודשים ייפוי כוח מאת מנהל העיזבון או מאת מי שהוכרזו כיורשים בצו ירושה או צו קיום צוואה (להלן בתקנה זו - ייפוי כוח עדכני);

(3) המציא בא כוח הזוכה ייפוי כוח עדכני, יחולו ההוראות האלה:

(א) אם ייפוי הכוח העדכני ניתן מאת מנהל העיזבון, יבוטל עיכוב הכספים;

(ב) אם ייפוי הכוח העדכני ניתן מאת מי שהוכרזו כיורשים בצו ירושה או צו קיום צוואה, ייקלט ייפוי הכוח ויבוטל עיכוב הכספים רק לאחר קבלת אישור מטעם הרשם, לבקשת היורשים, להחלפת שם זוכה לפי צו הירושה או צו קיום הצוואה;

(4) לא הומצא ייפוי כוח עדכני או לא הוגשה בקשה להחלפת שם הזוכה לפי צו ירושה או צו קיום צוואה -

(א) ישלח מנהל מערכת ההוצאה לפועל או מי שהוא הסמיך לכך, הודעה לבא כוח הזוכה לבוא ולתת טעם מדוע לא ייסגר התיק; ניתן טעם כאמור, יחליט רשם ההוצאה לפועל בעניין;

(ב) לא נתן בא כוח הזוכה כל טעם, בתוך 30 ימים מיום המצאת ההודעה או פרק זמן ארוך יותר שננקב בהודעה, ייסגר התיק;

(ג) מנהל מערכת ההוצאה לפועל או הגורם שהוא הסמיך לכך, רשאי לשוב ולשלוח הודעה, כאמור, אם התיק נותר פתוח, אחת לשנה, כל עוד לא הומצא צו מינוי מנהל עיזבון או לא הוחלף הזוכה בתיק לפי צו ירושה או צו קיום צוואה.

(ג) בתיק שבו הזוכה אינו מיוצג אם התקבל במהלך ניהול התיק חיווי כי הזוכה נפטר, תחול תקנת משנה (ב) בשינויים המחויבים, והודעות כאמור באותה תקנת משנה יישלחו לכתובת הזוכה שנפטר.

(ד) אם נסגר תיק לפי תקנה זו והיו בו כספים בעת סגירתו, ייזקפו הכספים לחשבון החוב של זוכים אחרים של החייב לפי סעיף 76(א2) לחוק לפי צו ההוצאה לפועל (הענקת סמכויות לדון בבקשות), התשע"ד-2014, או יושבו לחייב אם אין לו תיקים נוספים.

(ה) האמור בתקנה זו לא יפגע בזכותם של מנהל העיזבון או היורשים להגיש בקשה לפתיחה מחדש של תיק סגור בצירוף צו ירושה או צו קיום צוואה או צו מינוי מנהל עיזבון.

(ב) הודעה כאמור בסעיף קטן (א) תפורסם על חשבון הזוכה באמצעות רשות האכיפה והגבייה באתר האינטרנט של הרשות, במיקום ייעודי לפרסומים כאמור.

(ג) אדם שסבר כי פרטי הודעה שפורסמה לפי תקנה זו אינם נכונים, רשאי לפנות לרשות האכיפה והגבייה בבקשה לתקן את המידע או למחוק אותו; בבקשה כאמור יפרט הפונה את הזיקה שלו לעיזבון ואת טיעוניו בצירוף אסמכתאות.

(ב) כל אדם רשאי לבצע באתר האינטרנט של הממונה הארצי בדיקה של הודעות שפורסמו כאמור בתקנה 10ג בדרך של שאילתה לפי מספר תעודת הזהות של המנוח.

(ב) יורש המבקש להגיש התנגדות לפי סעיף 78א(ו) לחוק יצרף להתנגדות העתק מהבקשה לצו ירושה, לצו קיום צוואה או לצו למינוי מנהל עיזבון שהוגשה לבית משפט או לרשם לענייני ירושה, לפי העניין.

(1) העתק מאושר של פסק הדין או של הפסיקתה או של ההחלטה או הצו, לפי העניין, ואם ניתנו שלא במעמד החייב ונדרש הזוכה או בא כוחו להמציאם לחייב, יוגשו בצירוף אישור המצאה לחייב; נפתח תיק בתקשורת בין מחשבים, כאמור בתקנה 15(א), וצורף לבקשה העתק מפסק הדין או של הפסיקתה או של ההחלטה או הצו, לפי העניין, יצהיר בא כוחו של הזוכה במסגרת בקשת הביצוע, כי קיים בידו העתק מאושר הניתן להמצאה ללשכת ההוצאה לפועל לפי דרישה.

(1א) על אף האמור בפסקה (1), מקום שהזוכה נדרש להמציא אישור המצאת פסק הדין לחייב, יראו באישור חתום על ידי מערכת בתי המשפט לפי טופס 1ז, כי פסק הדין נשלח לפי תקנה 161(1)(ד) לתקנות סדר הדין, כאישור המצאת פסק הדין לחייב, אלא אם כן נקבעה בפסק הדין הוראה מפורשת לעניין דרך ההמצאה.

(2) מקום שהזוכה מיוצג על ידי עורך דין - יפוי הכוח של עורך הדין, זולת אם יפוי הכוח הופקד בלשכה ועורך הדין הורשה בו להוצאה לפועל ולגביית כספים; היה זוכה מיוצג על ידי עורך דין על פי יפוי כוח כללי, יצא ידי חובתו לפי פסקה זו גם אם ציין בבקשת הביצוע את מקום הפקדת יפוי הכוח הכללי;

(3) פרטי החייב כאמור בתוספת הראשונה לחוק, בפרטים 1 ו–2 או אישור בדבר פרטי החייב אם התקיים אחד מאלה:

(א) פרטי החייב כאמור בתוספת הראשונה לחוק, בפרטים 1 ו–2 אינם תואמים את הפרטים הרשומים לגביו במרשם האוכלוסין ולא ניתן לתקנם לפי תקנה 10(ה);

(ב) החייב אינו יחיד.

הוראה זו לא תחול אם הבקשה מוגשת כנגד חייב שאין חובה על פי דין לרשום את פרטיו במרשם.

(4) מספר חשבון הבנק של הזוכה או של בא כוחו בלבד, בצירוף אחד המסמכים שלהלן, שעליהם מופיעים שם הזוכה או שם בא כוחו ומספר החשבון:

(א) צילום שיק;

(ב) אישור הבנק על ניהול החשבון;

(ג) צילום כרטיס אשראי;

(5) כתובת מגורים של החייב, למיטב ידיעתו של הזוכה.

(א1) לא תקובל לרישום בקשה לביצוע של חוב חלוט לפי הוראות חוק כביש אגרה (כביש ארצי לישראל), התשנ"ה-1995 (להלן - חוק כביש אגרה), אלא אם כן יצורפו לה -

(1) העתק מההודעה על החיוב שנשלחה לחייב או מהחלטתה של ועדת הערר שלפי סעיף 12ב לחוק כביש אגרה;

(2) תיאור הדרך שבה הומצאה הודעת החיוב לחייב, ומסמכים המעידים על כך;

(3) ייפוי כוח - לפי הוראות תקנת משנה (א)(2);

(4) אישור בדבר פרטי החייב, אלא אם כן אישר מנהל לשכת ההוצאה לפועל לקבלה לרישום לאחר שמצא כי פרטי החייב כאמור בתוספת הראשונה לחוק, בפרטים 1 ו–2 תואמים את הפרטים הרשומים לגביו במרשם האוכלוסין או אם תוקנו פרטי החייב לפי תקנה 10(ה), או ראה כי הבקשה מוגשת כנגד חייב שאין חובה על פי דין לרשום את פרטיו במרשם.

(ב) על אף האמור בתקנת משנה (א)(1) ו-(א1), רשאי מנהל מערכת ההוצאה לפועל להורות כי לבקשות ביצוע המוגשות ללשכה ממוכנת, או לסוגים מהן, לא יצורף העתק מפסק הדין או מהפסיקתה וכי נוסח הפסיקתה יכלל בבקשה עצמה, ואם הן בקשות לביצוע של חוב חלוט לפי הוראות כביש אגרה, רשאי הוא להורות, כי במקום המסמכים המפורטים בתקנת משנה (א1)(1) ו-(2), ייכלל נוסחם או תיאורם, לפי הענין, בבקשה עצמה.

(ג) הופקד יפוי הכוח בלשכה, יצויין בבקשה מספר התיק שבו הופקד כאמור.

(ד) רשם ההוצאה לפועל רשאי לפטור מצירוף אישור בדבר פרטי החייב כאמור בתקנות משנה (א)(3) ו–(א1)(4), מטעמים מיוחדים שיירשמו.

(ה) הרואה את עצמו נפגע מהחלטת מנהל לשכת ההוצאה לפועל בדבר אי הקבלה לרישום כאמור בתקנות משנה (א)(3) ו–(א1)(4), רשאי לבקש בתוך 10 ימים ממועד מתן ההחלטה או ממועד המצאתה, אם ניתנה שלא בפניו, כי הענין יועבר להחלטתו של רשם ההוצאה לפועל.

(ב) עובד לשכת ההוצאה לפועל שלא שוכנע כי ניתן לפתוח את תיק ההוצאה לפועל על בסיס התצהיר וההבהרה שניתנו לפי תקנת משנה (א), יבקש מרשם ההוצאה לפועל הנחיות בדבר פתיחת התיק; רשם ההוצאה לפועל רשאי לבקש מהזוכה הבהרות נוספות בדבר המחאת הזכות או כל הבהרה או מסמך אחר לפי שיקול דעתו.

(ג) לבקשת זוכה לרשם ההוצאה לפועל, בתיק הוצאה לפועל תלוי ועומד, בדבר החלפתו כזוכה על ידי אדם אחר על סמך המחאת זכות יצורפו -

(1) פירוט פרטי הנמחה, לרבות שמו המלא של הנמחה, פרטי זהות וכתובת, שיעודכנו בתיק, אם תתקבל הבקשה;

(2) פרטי בא כוח הנמחה, שיעודכנו בתיק, אם תתקבל הבקשה;

(3) פרטי חשבון בנק הנמחה, כאמור בתקנה 11(א)(4) שיעודכנו בתיק, אם תתקבל הבקשה;

(4) המחאת הזכות;

(5) תצהיר הזוכה הממחה, המפרט את נסיבות המחאת הזכות, שבו יצוין כי הזוכה חתם על המחאת הזכות המאשרת את החלפתו כזוכה על ידי הנמחה.

(ד) בקשה לפי סעיף קטן (ג) לא תאושר אם מי שהגיש אותה הוא אדם הנמחה בהמחאת הזכות.

(א1) הגיש החייב או בא כוחו בקשה לקבלת רשימת תיקי הוצאה לפועל המתנהלים נגדו, יראו אותו כמי שהגיש בקשה בתיק הוצאה לפועל שנפתח נגדו לעניין סעיף 7(ג1) לחוק.

(ב) ראה מנהל לשכת הוצאה לפועל שלא ניתן לכלול בטופס האזהרה נוסח של פסק דין, פסיקתה, הוראת תשלום, צו, שטר, משכון או שטר משכנתה (בתקנה זו - הפסק), יעביר את טופס האזהרה שהפיק לזוכה, אשר יצרף לטופס העתק מאושר של הפסק ויחזירו ללשכה לשם ביצוע ההמצאה.

(ג) היה הזוכה מיוצג על ידי עורך דין, יעביר מנהל לשכת ההוצאה לפועל את האזהרה ועותק תרגומה של האיגרת המצורף לה לערבית לעורך הדין המייצג, אם ביקש זאת, כדי להמציאה לחייב בדרך שנקבעה בסעיף 7 בחוק בצירוף העתק של הפסק.

(ג1) אזהרה שהומצאה לחייב על ידי עורך דין של הזוכה לפי תקנת משנה (ג), או שהומצאה לחייב לאחר שמנהל הלשכה או הרשם התיר לזוכה או לעורך דינו (בתקנה זו - הזוכה) להמציאה לפי תקנה 161(4) לתקנות סדר הדין, תימסר על ידי הזוכה ללשכת ההוצאה לפועל בצירוף תצהיר ערוך לפי טופס 2ב שבתוספת הראשונה המפרט את נסיבות המסירה (בתקנה זו - תצהיר); נוסף על האמור, באזהרה הנמסרת בתיק לביצוע תביעה על סכום קצוב, יאשר עורך דינו של הזוכה, בחלק ב' על גבי התצהיר, גם כי לאזהרה צורפו האסמכתאות הנדרשות לפי תקנות אלה.

(ג2) על אף האמור בתקנת משנה (ג1), זוכה אשר צירף לאזהרה שהגיש ללשכת ההוצאה לפועל צילום של מקום המסירה אשר בתחתיתו חיווי של זיהוי המקום וזמן הצילום, יגיש את טופס 2ב שבתוספת הראשונה בלא אישור של עורך דין בחלק א', ובלבד שצורף לו צילום כאמור (בתקנה זו - דיווח); נעשתה מסירת האזהרה באמצעות הדבקתה, יכלול הדיווח צילום וזיהוי מקום וזמן של שלושה ביקורים שנעשו במקום, לפחות, לרבות צילום הדבקתה של המסירה במקום באותם שלושה ביקורים; לעניין זה, צילום מיקום המסירה הוא צילום חזית הבניין או בית המגורים לרבות מספר הבניין או בית המגורים, ככל האפשר, ואם נעשתה המסירה בדירה בתוך בניין, גם צילום הדלת נוסף על צילום חזית הבניין, ובלבד שלא יכלול צילום בתוך בית המגורים; זיהוי המקום יכול שיהיה באמצעות נקודת ציון גאוגרפית בקובץ או באמצעות מפה בתחתית התמונה, שעליה סימון מקום הצילום של התמונה.

(ג3) מנהל לשכת ההוצאה לפועל או מי שהוא הסמיך לכך, רשאי שלא לקבל דיווח כאמור בתקנת משנה (ג2) אם לא צורף לו צילום כאמור באותה תקנת משנה; על החלטה זו ניתן להגיש ערר לרשם ההוצאה לפועל.

(ד) אישור בדבר מסירת האזהרה או אזהרה שהוחזרה בידי הדואר מטעם כלשהו, יועבר -

(1) לזוכה או לעורך דינו ויישמרו בידו לשם הצגתם לפי דרישה ויכול שאישור זה יועבר באמצעות תקשורת בין מחשבים;

(2) ללשכה באמצעות תקשורת בין מחשבים.

(ה) הומצאה אזהרה לחייב בתיק מזונות, וביקש הזוכה הגדלת קרן החוב בתיק, לא יגדיל רשם ההוצאה לפועל את קרן החוב אלא לאחר שנשלחה הבקשה לתגובת החייב, וחלפו 14 ימים מיום השליחה בלי שהתקבלה תגובת החייב; התקבלה תגובת החייב בתוך 14 הימים האמורים - יועברו הבקשה והתגובה להחלטת הרשם; החליט רשם ההוצאה לפועל כי יש להגדיל את קרן החוב בתיק, לא תישלח אזהרה נוספת לחייב, אלא אם כן הורה רשם ההוצאה לפועל אחרת, מטעמים מיוחדים שיירשמו.

(ו) הומצאה אזהרה לחייב וביקש הזוכה הגדלת קרן החוב בתיק, שאינה נובעת מהוצאות שהוצאו לגביית החוב, תשולם אגרה ותישלח אזהרה ביחס להגדלת קרן החוב בתיק; תקנת משנה זו לא תחול על תיקי מזונות ותיקי משכון או משכנתה.

(ז) נסגר תיק וביקש הזוכה את פתיחתו מחדש, ישלח הזוכה לחייב העתק מן הבקשה בהמצאה מלאה ויצרף את אישור המסירה לבקשה עם הגשתה ללשכה. תקנת משנה זו לא תחול על תיקי מזונות.

(ח) נסגר תיק מזונות וביקש הזוכה את פתיחתו מחדש, תועבר הבקשה לרשם הוצאה לפועל למתן הוראות.

(א1) חייב יתייצב לחקירת יכולת לפי סעיף 66ג(ב) בחוק, בלשכה שבה מתנהל התיק או בלשכה שליד בית משפט השלום שבאזור שיפוטו נמצא מקום מגוריו.

(ב) התייצב חייב לחקירת יכולת כאמור בתקנות משנה (א) או (א1), ישיב בו במקום, בהצהרה, על שאלון בדבר יכולתו לפי טופס 21 שבתוספת הראשונה, יחתום על כתב ויתור על סודיות כאמור בסעיף 7א(א)(2) לחוק, ייחקר בו במקום בידי רשם ההוצאה לפועל ויקבל אישור על התייצבותו (להלן - אישור התייצבות). רשם ההוצאה לפועל ייתן לחייב צו תשלומים, אלא אם כן סבר שיש מקום להחלטה אחרת.

(ג) לא יראו בחייב שהתייצב ומילא אחר כל הדרישות האמורות בתקנת משנה (ב) חייב המשתמט מתשלום חובותיו כאמור בסעיף 67(ד) לחוק, אף אם לא נחקר ביום התייצבותו חקירת יכולת בידי רשם ההוצאה לפועל, מסיבות שאינן תלויות בו, ולפיכך יקבל החייב, בו במקום, אישור התייצבות; רשם ההוצאה לפועל ייתן צו תשלומים לאחר שבדק את יכולת החייב, על יסוד העיון בבקשתו ובמסמכים שצורפו לה ובמסמכים נוספים שהורה לחייב להמציא, אלא אם כן ראה סיבה המצדיקה את הזמנת החייב לחקירת יכולת, לרבות לפי בקשת הזוכה, כאמור בסעיף 67(ב1).

(ד) התייצב חייב ולא נחקר חקירת יכולת על ידי רשם ההוצאה לפועל, מסיבות שאינן תלויות בו, ולא מילא אחר כל הדרישות האמורות בתקנת משנה (ב), ימסרו לו, בו במקום, אישור התייצבות והזמנה לחקירת יכולת בלשכה המקורית, בשעות קבלת קהל, בתוך 14 ימים מיום התייצבותו; בהזמנה יוזהר החייב כי אם לא יתייצב כנדרש יהיה צפוי למאסר.

(ה) על אף האמור בתקנת משנה (א), לא יידרש חייב להתייצב לחקירת יכולת על פי סעיף 67(א1) לחוק, במקרים אלה:

(1) הוא תאגיד;

(2) הוא הוכרז חייב מוגבל באמצעים לפי סעיף 69ג לחוק;

(3) הוא הגיש, בתוך 21 ימים ממועד המצאת האזהרה לידיו, בקשה בטענת "פרעתי", כל עוד בקשתו לא נדחתה;

(4) הוא הגיש במועד בקשת התנגדות לביצוע שטר או תביעה על סכום קצוב, כל עוד בקשתו לא נדחתה;

(5) כאשר בקשת הביצוע היא לפסק דין למזונות, למימוש משכנתה, למימוש משכון או לפסק דין שאין בו חיוב כספי.

(ב) הגיש החייב בקשה לצו תשלומים והחליט רשם ההוצאה לפועל לדחותה או לא לדון בה, יוזמן החייב להתייצב לחקירת יכולת בלשכה המקורית, בתוך 14 ימים מיום המצאת ההזמנה, בשעות קבלת הקהל; ההזמנה תישלח לחייב בדואר רשום עם אישור מסירה או במסירה אישית, והיא תכלול אזהרה, שאם לא יתייצב החייב לחקירת יכולת במועד, יראו אותו כחייב המשתמט מתשלום חובותיו והוא יהיה צפוי למאסר אם התקיימו התנאים הנדרשים לכך בחוק.

(ב) לעניין הליך במסלול מקוצר לפי פרק א1 לחוק, תוגש הבקשה לפי בקשת הזוכה באמצעות עובד הלשכה שמנהל מערכת ההוצאה לפועל הסמיכו לעניין זה.

(ג) לעניין הליך במסלול מזונות לפי פרק א'2 לחוק, תוגש הבקשה לפי בקשת הזוכה באמצעות עובד מסלול המזונות או ביוזמת עובד מסלול המזונות אם קיבל מידע שעלה ממנו חשש ממשי שהחייב עומד להבריח נכסים או לצאת את הארץ בלי לפרוע את החוב או להבטיח את פרעונו, או אם מתקיימות נסיבות אחרות המצדיקות לעשות כן; לבקשה יצורף תצהיר לשם אימות העובדות הכלולות בבקשה.

(ב) יחיד שאינו מיוצג בידי עורך דין, רשאי להגיש את הבקשות שלא בצורה ממוכנת.

(ג) במקרה של תקלה במערכת ההוצאה לפועל באופן העברת בקשות בצורה ממוכנת, תפורסם הודעה בדבר התקלה באתר האינטרנט, ויהיה ניתן להגיש בתקופות האמורות בהודעה, בקשות באופן, בדרך ובמועדים שיפורטו בהודעה.

(ד)3 עורך דין אשר נתקל בקושי טכני בהגשת בקשה באמצעות מערכת המיכון של מערכת ההוצאה לפועל, יפנה ללשכת ההוצאה לפועל באמצעות טופס מקוון לקבלת סיוע והדרכה בעל פה, בדבר אופן הגשת הבקשה בצורה ממוכנת; אם הקושי הטכני לא נפתר, יהיה רשאי להגיש את הבקשה שלא בצורה ממוכנת.

(א1) בקשת זוכה לסגירת תיק או להקטנת חוב או לביטול הליכים יוגשו לפקיד בלשכה שבה מתנהל התיק או יישלחו באמצעות תקשורת בין מחשבים בלבד; בתיק מזונות ניתן להגיש בקשות להקטנת חוב גם באמצעות הדואר או הפקסימילה.

(א1א) על אף האמור בתקנות משנה (א) ו–(א1) יהיה ניתן להגיש בבית משפט שלום, שאין לידו לשכת הוצאה לפועל, בקשות ומסמכים שניתן להגישם בלשכת הוצאה לפועל ולקבל מידע בעניין תיקים והליכים בהוצאה לפועל.

(א2) בקשות אשר יוגשו ללשכה יהיו לפי טפסים 4 עד 4ו שבתוספת הראשונה, לפי העניין, ויצוין בהן קוד הסעד המבוקש כמפורט בכל טופס, לפי העניין, וכן תירשם תמצית הבקשה במקום המיועד לכך בטופס. האמור בתקנת משנה זו לא יחול על בקשות שמוגשות בתקשורת בין מחשבים.

(א3) בקשה תהיה מודפסת או כתובה במכונת כתיבה, על גבי גיליונות נייר לבנים וחלקים בגודל 29.7 x 21 ס"מ (A4 ), על צד אחד בלבד של הגיליון, ויש להותיר שוליים של חמישה סנטימטרים לפחות; על אף האמור בתקנת משנה זו, אין לעורר התנגדות טכנית על בסיס פגם שבצורה.

(א4) על המגיש בקשה באמצעות תקשורת בין מחשבים לוודא כי פרטי הצדדים שצוינו וכן פרטי הבקשה הוקלדו במלואם ובצורה מדויקת ומלאה.

(ב) הבקשה תפרט את מספר תיק ההוצאה לפועל, את שמותיהם, מספרי זהותם ומעניהם של הזוכה ושל החייב, את הענין המבוקש ולגבי איזה מן החייבים הוא מבוקש.

(ג) בבקשת חייב יפורטו נוסף על האמור בתקנת משנה (ב), כתובת למשלוח דברי דואר, מענו המדויק האחרון, מספר המיקוד ואם טרם נקבע מספר מיקוד יצוין הדבר במפורש, וככל הניתן גם מספר טלפון לרבות מספר טלפון נייד; בקשה שאין מתקיימות בה הוראות תקנת משנה זו, לא תקובל בידי הלשכה.

(ד) לבקשת חייב יצורף העתק צילומי של תעודת הזהות שלו, ובאין לו תעודת זהות העתק צילומי של תעודה מזהה אחרת, זולת אם צירף כבר העתק צילומי כאמור לבקשה קודמת שהגיש באותו תיק הוצאה לפועל.

(ה) בקשה שלפי תקנות אלה יש להגיש בצירוף תצהיר או בצירוף ערובה, ולא צורפו לה תצהיר או ערובה, לפי העניין, לא תקובל לרישום.

(ב) ראה רשם ההוצאה לפועל כי השהיית הדיון עלולה לגרום נזק שאין לו תקנה או נזק חמור, רשאי הוא, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להחליט בבקשה אף לפני קבלת תגובת הזוכה; העתק מההחלטה יישלח לזוכה; הזוכה או אדם אחר הרואה עצמו נפגע על ידי ההחלטה, רשאי לבקש את ביטולה או את שינויה תוך שבעה ימים מהיום שבו הומצא לו העתק מההחלטה.

(ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), ניתן להגיש באמצעי אלקטרוני ללשכת ההוצאה לפועל תצהיר שנחתם בחתימת יד של המצהיר או של מקבל התצהיר ובלבד שבעת הגשתו ייחתם אלקטרונית בידי מקבל התצהיר.

(ג) כתב בי–דין אלקטרוני שלא מתקיימות בו הוראות תקנות אלה או הוראות מנהל מערכת ההוצאה לפועל לפי פרק זה, או שמסיבה אחרת התקבל בלתי שלם או פגום, לא יתקבל לרישום במזכירות ההוצאה לפועל, והודעה על כך תישלח למגישו בתוך עשרה ימים.

(ד) הרואה את עצמו נפגע מאי–קבלתו לרישום של כתב בי–דין אלקטרוני או תצהיר אלקטרוני, רשאי, בתוך עשרה ימים ממועד קבלת ההודעה על אי–קבלה לרישום כאמור בתקנת משנה (ג), לבקש כי העניין יועבר לעיונו ולהכרעתו של רשם; לא הגיש בקשה כאמור, יראוהו כמי שאינו מתנגד לאי–קבלה לרישום של כתב בי–הדין האלקטרוני.

(ב) כל בקשה, הליך או מסמך הנוגעים לתיק האלקטרוני ייסרקו, יתויקו בתיק ויקבלו מספר סידורי.

(ג) כל החלטה שניתנה בתיק הבקשה, תוקלד לתיק האלקטרוני.

(ד) התיק האלקטרוני יכלול דף חשבון שבו יירשמו כל הסכומים הנזקפים לזכותו או לחובתו של החייב על חשבון החוב הפסוק, בציון האסמכתה לכך.

(ב) רשם ההוצאה לפועל רשאי לדרוש מן הזוכה למסור מידע עדכני ושוטף על תקבולים שקיבל מן החייב לשם רישום בדף החשבון הכלול בתיק, וכן רשאי הוא, על פי בקשת החייב, להורות על השהיית הליכים כל עוד לא מסר הזוכה את המידע כנדרש, ולפטור את החייב ממתן ערובה, אם ראה הצדקה לכך לשם מניעת עיוות דין.

(ב) החליט רשם ההוצאה לפועל להעביר ביצועו של פסק הדין אל לשכה אחרת, יועבר התיק בשלמותו ללשכה האחרת, בצירוף החלטת ההעברה, ומשנעשה כן, יראו את הלשכה שאליה הועבר התיק כאילו הוגשה בקשת הביצוע בפניה, אולם הליכים שננקטו בלשכה המעבירה יעמדו בעינם; הודעה על העברת התיק לפי תקנה זו תומצא לזוכה ולחייב.

(ג) החליט רשם ההוצאה לפועל - בלשכה בה מופעלת מערכת מיכון, כאמור בתקנה 5(ג) - להעביר ביצועו של פסק-דין ללשכת אחרת, יועברו ללשכה האחרת כל אותם בקשות ומסמכים, הנוגעים לאותו פסק דין, בצירוף החלטת ההעברה; משנעשה כן, יחולו על פסק הדין הוראותיה של תקנת משנה (ב).

(ב) דו"ח על ביצוע ההליך, בצירוף המסמכים הנוגעים בדבר, יישלח אל הלשכה המעבירה וכן לזוכה בתכוף לאחר הביצוע.

(ג) הליך שבוצע כאמור, רואים אותו כאילו ביצעה אותו הלשכה המעבירה לכל דבר, לרבות לענין ערר וערעור.

(ב) ניתן צו לעיכוב יציאה, תומצא מיד הודעה על כך לחייב בדואר רשום עם אישור מסירה.

(ג) צו עיכוב יציאה מן הארץ יכול שיכלול הוראה כי הצו יהא בטל אם ישולם הסכום הנקוב בו, בלשכה או במשטרת בקורת הגבולות, או אם תינתן בלשכה ערובה כמפורט בצו.

(ד) לא יהיה תוקף לצו עיכוב יציאה מן הארץ בתום שנה מיום נתינתו, יהיו אשר יהיו הזמן או התנאים שנקבעו בצו ביחס לתחולתו, מלבד אם ניתן לזמן פחות משנה; האמור בתקנת משנה זו לא יחול על צו שניתן לענין תשלום מזונות; על הגבלה שהטיל הרשם על החייב לפי סעיף 66 לחוק, על צו שניתן על חייב מוגבל באמצעים לפי סעיף 69ד לחוק או על צו שניתן לחייב באיחוד תיקים לפי סעיף 74ד לחוק.

(ד1) ביטל רשם ההוצאה לפועל צו עיכוב יציאה מן הארץ, תעביר לשכת ההוצאה לפועל הודעה על כך למשטרת ביקורת הגבולות באמצעות תקשורת בין מחשבים.

(ה) רשם ההוצאה לפועל רשאי להאריך צו עיכוב יציאה מן הארץ על-ידי מתן צו חדש.

(ב) חלפו 30 ימים מיום המצאת ההתראה לפי תקנת משנה (א) או מיום הטלת ההגבלה, אם הוטלה במעמד החייב, כאמור בסעיף 66ב(א)(1) לחוק, והחייב לא פרע את חובו ולא התייצב לחקירת יכולת, תיכנס ההגבלה לתוקפה אלא אם כן נתן רשם ההוצאה לפועל החלטה אחרת.

(ג) הגבלה שהוטלה מחדש לפי סעיף 66ד(ג) לחוק תיכנס לתוקפה מיד עם הטלתה בלא צורך במשלוח התראה לפי תקנת משנה (א); הודעה על הטלת ההגבלה תישלח לחייב.

(ב) היה החייב עומד לפני רשם ההוצאה לפועל, יכול רשם ההוצאה לפועל לצוות על כל שוטר, פקיד בית המשפט או עובד מערכת ההוצאה לפועל או אדם אחר, לערוך חיפוש על גופו ובכליו של החייב, הן לפי בקשה בעל פה והן מיזמתו. חיפוש כאמור ייערך שלא בפרהסיה.

(ג) חיפוש על גופה של אשה יהא על ידי אשה.

(ג1) חיפוש על גופו של החייב או בכליו ייערך בדרך ובמקום שיבטיחו שמירה מרבית על כבודו של החייב ופרטיותו.

(ד) בקשה לעריכת חיפוש בחצרים שאינם בהחזקתו של החייב, תהא מלווה בתצהיר המאמת את העובדות שעליהן מסתמכת הבקשה.

(ב) גורם שהומצא לו צו למסירת מידע לפי תקנה זו, ימסור למנהל לשכת ההוצאה לפועל בתוך 10 ימים מיום המצאת הצו, את מלוא המידע המבוקש שברשותו כנדרש בצו.

(ב) שוכנע רשם ההוצאה לפועל כי המידע שהתקבל בדבר כתובתו של החייב נכון, רשאי הוא לשנות את כתובתו של החייב בתיק בהתאם למידע שהתקבל; הודעה על החלטת הרשם תומצא לזוכה ולחייב לכתובת כפי ששונתה בהחלטת הרשם.

(ב) צו כאמור בתקנת משנה (א) יכלול את שש הספרות הראשונות ממספר הזהות של החייב (בתקנה זו - ספרות מספר הזהות).

(ג) בעל רישיון לפי חוק התקשורת שקיבל צו כאמור בתקנת משנה (א), יערוך הצלבה אוטומטית ממוחשבת בין ספרות מספר הזהות לבין נתוני מנוייו, ויעביר בתוך 10 ימים קובץ מידע ממוחשב ובו מספרי הטלפון הנייד או הנייח של כל המנויים ששש הספרות הראשונות במספר תעודת הזהות שלהם זהות לספרות כאמור, אם יש כאלה, יחד עם שמותיהם ומספר הזהות המלא, למעט מנויים שביקשו כי מספרים אלה יישארו חסויים (בתקנה זו - קובץ המידע).

(ד) בעל רישיון לפי חוק התקשורת יעביר את קובץ המידע באמצעים מאובטחים שיבטיחו הגנה מפני חשיפת זהות המנויים.

(ה) בעל רישיון לפי חוק התקשורת לא יעשה כל שימוש בפרט מן הפרטים המופיעים בצו כאמור בתקנת משנה (א), למעט האמור בתקנת משנה (ג) וימחק את הצו שקיבל לפי תקנת משנה (ב) מיד לאחר קבלתו ואת קובץ המידע שהעביר להוצאה לפועל כאמור בתקנת משנה (ג) מיד לאחר העברתו.

(ו) עם קבלת הקובץ כאמור בתקנת משנה (ג) תיערך הצלבה אוטומטית ממוחשבת בין נתוני המנויים המופיעים בקובץ המידע לבין נתוני החייבים בתיקי ההוצאה לפועל על בסיס התאמה בין מספר הזהות לשם החייב.

(ז) עם סיום ההצלבה יירשמו באופן ממוחשב בתיקי ההוצאה לפועל מספרי הטלפון של החייבים שלגביהם נמצאה התאמה; מנהל מערכת ההוצאה לפועל לא יעשה כל שימוש בקובץ המידע, למעט האמור בתקנת משנה (ו) ובתקנת משנה זו, ושאר המידע בקובץ המידע שאינו נוגע לחייבים יימחק מיד לאחר סיום ההצלבה.

(ח) פנייה לחייב לפי סעיף 7ב(א1א)(2) לחוק תיערך באופן שיבטיח כי מידע על אודות הליכי ההוצאה לפועל המתנהלים נגדו ייחשף לפני החייב בלבד, לא ביום מנוחה כמשמעותו בסעיף 18א לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש"ח-1948, ולא לאחר השעה 21:00 בערב וביום ו' - לא לאחר השעה 12:00; יובהר לחייב, במסגרת הפנייה הראשונה אליו לפחות, האופן שבו עליו לבקש כי עובדי מערכת ההוצאה לפועל לא ייצרו עמו קשר לפי הסעיף האמור, אם אינו מעוניין בכך, לרבות בקשה כאמור באמצעות פנייה טלפונית או משלוח דואר אלקטרוני.

(ט) מסר החייב במסגרת פנייה טלפונית שנעשתה אליו כתובת השונה מכתובתו המצויה בתיק, רשאי מנהל לשכת ההוצאה לפועל להורות על שינוי הכתובת ולתת על כך הודעה לזוכה ואם ראה צורך בכך, לבקש את תגובת הזוכה לשינוי הכתובת, וזו תינתן בתוך 7 ימים, ובחלוף פרק זמן זה להורות על שינוי הכתובת כאמור.

(י) מנהל לשכת ההוצאה לפועל רשאי לעדכן את הזוכים בתיקי הוצאה לפועל אחרים שבהם לא נמסרה אזהרה, או שבהם לא מאותר החייב, על הכתובת שמסר החייב בפנייה הטלפונית שנעשתה אליו.

(ב) מנהל לשכת ההוצאה לפועל רשאי לעדכן את הזוכים בתיקי הוצאה לפועל אחרים שבהם לא נמסרה אזהרה, או שבהם לא אותר החייב, על הכתובת שמסר החייב בבקשתו.

(ב) נשלחה ההתראה לחייב ולא נפרע החוב בתוך 7 ימים מיום המצאת ההתראה ולא נתן רשם ההוצאה לפועל החלטה אחרת, ימציא מנהל לשכת ההוצאה לפועל צו מסירת מידע לפי טופס 6ג לתוספת הראשונה לאותו גורם.

(ג) גורם שהומצא לו צו למסירת מידע לפי תקנה זו, ימסור למנהל לשכת ההוצאה לפועל, בתוך 10 ימים, את המידע שיש בידיו בהתאם לצו.

(ד) התקבל מידע כמפורט בצו מגורמים המפורטים בפרטים 1, ו–6 עד 9 בתוספת השניה לחוק, רשאי מנהל לשכת ההוצאה לפועל למסור את המידע ישירות לידי הזוכה לפי בקשתו ואולם לא יימסר לזוכה מידע מגורם המפורט בפרט 1 לתוספת השניה לחוק על גובה הכנסתו של החייב.

(ה) התקבל מידע כמפורט בצו מגורמים המפורטים בטור א' בחלק א' לתוספת השניה לחוק, רשאי רשם ההוצאה לפועל למסור מידע לזוכה בהתאם לאמור בסעיף 7ב(ד) לחוק.

(ו) לא יימסר מידע לזוכה, לפי תקנות משנה (ד) ו–(ה) אלא אם כן המידע מצוי בתיק שבו הוא זוכה.

(ז) על אף האמור בתקנת משנה (ו), התקבל מידע לבקשת זוכה בתיק המתנהל בתיק איחוד, תישלח הודעה על כך לכלל הזוכים שנכללו בתיק האיחוד; זוכה המבקש לעיין במידע שהתקבל יגיש בקשה בהתאם לתקנות אלה ובלבד ששילם אגרה בהתאם לקבוע בתקנות 4א2 ו–4א3 לתקנות ההוצאה לפועל (אגרות, שכר והוצאות), התשכ"ח-1968.

(ח) התקבל בלשכת ההוצאה לפועל מידע שניתן למסרו לזוכה לפי תקנות משנה (ד) ו–(ה), תימסר על כך הודעה לזוכה בתוך 10 ימים מיום קבלת המידע והוא יהיה רשאי לעיין במידע בלשכה; התאפשרה העברת המידע לזוכה באמצעות תקשורת בין מחשבים, יועבר המידע בתוך פרק הזמן האמור.

(1) המידע המבוקש בשאילתה נדרש לו לשם שקילת הכדאיות של נקיטת הליך לגביית החוב הפסוק מהחייב או המשך ניהולו של הליך כאמור, ולשם כך בלבד;

(2) הוא לא יעשה במידע כל שימוש לתכלית אחרת מזו האמורה בסעיפים 7ב3 ו–7ב4 לחוק ולא יעבירו לאחר.

(ב) הוגשה שאילתה לפי סעיף 7ב 3(ב) לחוק והתקיימו התנאים המנויים בסעיף 7ב3(א) לחוק וכן התנאי בדבר הצהרת הזוכה כאמור בתקנת משנה (א), יוצג לזוכה חיווי על דבר קיומו של חוב מזונות בתיק הוצאה לפועל אחר המתנהל נגד החייב; לא התקיימו התנאים כאמור או לא היה לחייב תיק מזונות, יוצג לזוכה חיווי שלא התקיימו התנאים לפי סעיף 7ב3 לחוק; החיווי יוצג באתר האינטרנט בלבד ולא יישלח אל הזוכה.

(ג) בתקנה זו ובתקנות 23ד2 עד 23ד4, "חוב מזונות" - כמשמעותו בסעיף 7ב3(א) לחוק.

(1) למנוע, ככל האפשר, את האפשרות להעתקה ממוחשבת של מידע על חוב מזונות וכן את האפשרות של הגשת שאילתה באמצעים ממוחשבים מטעם גורם אחר שאינו הזוכה;

(2) למנוע אפשרות קבלת המידע באמצעות שירותי חיפוש מקוון ברשת האינטרנט, שלא דרך אתר האינטרנט של מערכת ההוצאה לפועל;

(3) למנוע מצב שבו מספר השאילתות שזוכה יכול להגיש ביום יעלה על עשר;

(4) להקנות הגנה סבירה מפני חדירה, שיבוש, הפרעה או גרימת נזק למחשב או לחומר מחשב.

(1) המידע המבוקש נדרש לו לשם החלטה אם המשך ניהול התיק יהיה במסלול המקוצר;

(2) הוא לא יעשה במידע כל שימוש לתכלית אחרת מזו האמורה בפסקה (1) ולא יעבירו לאחר.

(1) המידע המבוקש נדרש לו לשם שקילת הכדאיות של נקיטת הליך מסוים בתיק ההוצאה לפועל שהוא מנהל נגד החייב, ולשם כך בלבד;

(2) לא יעשה במידע כל שימוש לתכלית אחרת מזו האמורה בפסקה (1) ולא יעבירו לאחר.

(ב) אישר הרשם את הבקשה למסירת המידע על גובה חוב המזונות כאמור בתקנת משנה (א), יצורף להחלטתו פירוט של מדרגות החוב לכל תיקי המזונות של החייב; ציון מדרגת החוב יהיה בהתאם לאמור להלן:

(1) מדרגה 1 - החוב עולה על 0 שקלים חדשים ואינו עולה על 15,000 שקלים חדשים;

(2) מדרגה 2 - החוב עולה על 15,000 שקלים חדשים ואינו עולה על 50,000 שקלים חדשים;

(3) מדרגה 3 - החוב עולה על 50,000 שקלים חדשים ואינו עולה על 100,000 שקלים חדשים;

(4) מדרגה 4 - החוב עולה על 100,000 שקלים חדשים ואינו עולה על 250,000 שקלים חדשים;

(5) מדרגה 5 - החוב עולה על 250,000 שקלים חדשים ואינו עולה על 500,000 שקלים חדשים;

(6) מדרגה 6 - החוב עולה על 500,000 שקלים חדשים ואינו עולה על 750,000 שקלים חדשים;

(7) מדרגה 7 - החוב עולה על 750,000 שקלים חדשים ואינו עולה על מיליון שקלים חדשים;

(8) מדרגה 8 - החוב עולה על מיליון שקלים חדשים.

(ב) מסר גורם מידע כאמור בתקנות אלה בדרך שאינה ממוכנת, יישלח המידע ללשכת ההוצאה לפועל במעטפה אטומה; פרטי המידע שיתקבלו בלשכת ההוצאה לפועל יוקלדו למערכת המיכון.

(ב) מידע שהתקבל לפי סעיף 7ב לחוק יימחק על ידי מערכת ההוצאה לפועל מתיק ההוצאה לפועל עם סגירתו.

(ב) בקשת החייב לעיין במידע תוגש בכתב ויפורטו בה מספרי התיקים שבהם הוא מבקש לעיין.

(ג) עיון במידע יהיה בכל דרך, לרבות באמצעות מצג או קבלת תדפיס או העתק של מסמך, הכל כפי שיורה מנהל לשכת ההוצאה לפועל.

(ד) חייב שעיין במידע ומצא שאינו נכון, שלם, ברור או מעודכן, רשאי לפנות לרשם ההוצאה לפועל בבקשה לתקן את המידע או למחקו; לבקשת החייב יצורפו תצהיר ומסמכים לאימות האמור בה ויחולו ההוראות שבתקנות 15 עד 15ב, הנוגעות לחייב.

(ה) אישר הרשם לתקן את המידע או למחקו, תישלח הודעה על כך לחייב, לגורם שמסר את המידע ולזוכה אם נמסר לו המידע לפי תקנה 23ד; החלטת רשם לתיקון המידע אין בה כדי לחייב את הגורם שמסר את המידע לתקן את המידע ברישומיו.

(ב) נשלח כתב בדואר, בדואר רשום, או בדואר רשום עם אישור מסירה, יראוהו כאילו הומצא כדין ביום השישי שלאחר משלוחו, אף אם הנמען נמנע או סירב לקבלו, והערת פקיד הדואר או חותמת בית הדואר, בדבר ההימנעות או הסירוב, ישמשו ראיה לאמיתותם. הועבר דבר דואר לבית הדואר באמצעות בית דפוס של מערכת ההוצאה לפועל, ייחשב שהגיע אל בית הדואר 7 ימים לאחר העברתו באופן ממוכן ממערכת ההוצאה לפועל אל בית הדפוס.

(ג) בלשכה ממוכנת רשאי מנהל מערכת ההוצאה לפועל להורות, כי יומצא כתב, דרך כלל או במקרים מיוחדים, בדרך שיורה, לרבות באמצעות מדיה מגנטית או תקשורת מחשבים (להלן - דרך ממוחשבת), ומשהורה כך לא יומצא הכתב בדרך אחרת, אלא אם כן הורה רשם ההוצאה לפועל, מטעמים מיוחדים שיירשמו, על המצאה במסירה אישית אם שוכנע בקיומה של דחיפות מיוחדת בביצוע המסירה; הומצא צו לפי החוק בדרך ממוחשבת, יצוין בו, בין היתר, שם החייב ומספר תעודת הזהות שלו, כפי שהם מופיעים במרשם האוכלוסין כמשמעו בחוק מרשם האוכלוסין, התשכ"ה-1965 או פרטי הזיהוי של החייב כפי שהם מופיעים בתיק; נשלח כתב בדרך ממוחשבת, יראוהו כאילו הומצא כדין ביום השלישי שלאחר שידור מהמערכת הממוכנת של הלשכה.

(ד) אישור בדבר מסירתו של כתב, וכתב שהוחזר על ידי רשות הדואר מטעם כלשהו, יועברו לזוכה או לעורך דינו, ויישמרו בידו לשם הצגתם על פי דרישה.

(ה) תקנה 12(ג1) עד (ג3) תחול, בשינויים המחויבים, על המצאת כתב בי-דין במסירה אישית.

(ב) בקשת ביטול או שינוי תוגש בכתב לרשם ההוצאה לפועל תוך שבעה ימים מהיום שבו נודע על מתן ההחלטה או הצו למי שרואה עצמו נפגע כאמור.

(ג) רשם ההוצאה לפועל רשאי לדחות את הבקשה על הסף ללא שמיעת הצדדים, או לבקש תגובת כל צד מעונין בתיק, או להזמין את הצדדים לטעון בפניו בכתב או בעל פה.

(ד) האמור בתקנה זו אינו חל על החלטה או צו שניתנו מכוח סעיפים 19, 25, 48 או 58 לחוק.

(ב) ראה רשם ההוצאה לפועל כי הזוכה הגיש לביצוע, בתיקים נפרדים, כמה תביעות על סכום קצוב נגד חייב אחד, רשאי הוא להורות, מיוזמתו או על פי בקשת החייב, כי שכר טרחתו של בא כוח הזוכה, בכל התיקים, לא יעלה על שכר הטרחה שהיה מגיע לו אילו הגיש את כל התביעות לסכום קצוב לביצוע בתיק אחד.

(ב) הושעה עורך דין מלשכת עורכי הדין לפי סעיף 68(4) לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961 (להלן - חוק לשכת עורכי הדין), תסיר מערכת ההוצאה לפועל את שמו של עורך הדין האמור מלשמש מייצג בתיק ותשלח לבעל הדין שאותו מייצג עורך הדין הודעה על ההשעיה; על בעל הדין המבקש כי עורך הדין שהושעה ישוב וייצגו, להפקיד ייפוי כוח חדש בתיק בתום תקופת ההשעיה; הוצא עורך דין מהלשכה כאמור בסעיף 68(5) לחוק לשכת עורכי הדין, תשלח לשכת ההוצאה לפועל הודעה לבעל הדין שאותו מייצג עורך הדין, על הוצאתו.

(ב1) נמסרה למערכת ההוצאה לפועל הודעה על פקיעת חברותו של עורך דין המייצג זוכה או חייב מלשכת עורכי הדין לפי סעיפים 48 או 93(ו) לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961, תסיר מערכת ההוצאה לפועל את שמו של עורך הדין האמור מלשמש מייצג בתיק ותשלח לבעל הדין שאותו מייצג עורך הדין הודעה על הפקעת חברותו בלשכה; על בעל הדין המבקש כי עורך הדין ישוב וייצגו, להפקיד ייפוי כוח חדש בתיק לאחר תום פקיעת החברות.

(ב2) נודע למערכת ההוצאה לפועל כי עורך דין המייצג זוכה או חייב, או משמש ככונס נכסים, נפטר, יחולו הוראות אלה:

(1) אם עורך הדין שנפטר, מייצג את הזוכה - יעכב מנהל מערכת ההוצאה לפועל באופן מיידי את הכספים וההליכים בתיק וישלח הודעה על כך לזוכה;

(2) חלפו 30 ימים מהמועד שבו נודע למערכת ההוצאה לפועל על פטירת עורך הדין, ולא הוחלף הייצוג בתיק, תסיר מערכת ההוצאה לפועל את שמו של עורך הדין מייצוג בתיק, ותשלח הודעה על כך לזוכה או לחייב, לפי העניין;

(3) אם עורך הדין שנפטר, מייצג את הזוכה, יבוטל עיכוב הכספים כאשר מי שהחליף בייצוג בתיק, או הזוכה, ימציא פרטי מספר חשבון בנק כמפורט בתקנה 11(א)(4);

(4) אם עורך הדין שנפטר שימש ככונס נכסים, יודיע מנהל לשכת ההוצאה לפועל שבה מתנהל התיק, לרשם ההוצאה לפועל על פטירת עורך הדין, כדי לקבל את הנחיותיו.

(ג) אין בייצוג צד על ידי עורך דין כדי למנוע מתן הודעות מהותיות להמשך ההליך על ידי מערכת ההוצאה לפועל לזוכה או לחייב בעצמו, ובלבד שעותק ההודעה נשלח לעורך הדין המייצג אותו; האמור בתקנת משנה זו אינו גורע מזכותו של צד לקבל דוחות באופן ישיר בנוגע לפעולות בתיקיו.

(ד) עורך דין, המבקש לקבל מידע בלבד מהתיק, בלי שנדרש עדכונו כבא כוח הצד בתיק, יציג ייפוי כוח שייחתם לא מוקדם משנה עובר להפקדתו, המאפשר קבלת מידע מהתיק ויצרף לבקשה לקבלת המידע העתק תעודת זהות של אותו צד.

(ה) עורך דין המבקש כי פקיד או שליח ממשרדו יבצע פעולות בעבורו ידאג להפקיד בידי אותו אדם אישור שנחתם לא מוקדם משנה עובר להצגתו ולפיו אותו אדם מועסק על ידו ומוסמך לפעול מטעמו של עורך הדין; האישור יפרט גם את הפעולות אשר רשאי הפקיד או השליח לבצע בעבור עורך הדין.

(א1) אם במועד הגשת בקשת האיחוד היו פתוחים נגד החייב תיקי הוצאה לפועל, שבהם טרם נמסרה אזהרה, יראו אותם כתיקים שבהם נמסרה אזהרה בהמצאה מלאה ביום הגשת בקשת האיחוד אלא אם כן הורה רשם ההוצאה לפועל אחרת.

(ב) חייב לא יגיש יותר מבקשת איחוד אחת; נדחתה בקשת איחוד של חייב, לא יגיש בקשה נוספת אלא אם כן הראה כי בנסיבות הענין חל שינוי יסודי המצדיק זאת.

(ב) הבקשה, עם מצורפיה האמורים, תוגש במספר עותקים מספיק לשם המצאה לכל הזוכים בתוספת עותק ללשכה; מנהל לשכת ההוצאה לפועל לא יקבל בקשה שאינה ערוכה ומוגשת כהלכה או שאינה מלאה או שחסרים בה מסמכים.

(ב) בקשת האיחוד, התצהיר והמצורפים להם יתוייקו בתיק אלקטרוני כאמור בתקנה 17, בשינויים המחוייבים (בפרק זה - תיק האיחוד).

(ג) העתקים של קבלות על תשלום הסכומים כאמור בסעיף 74ו לחוק יתוייקו בתיק הבקשה.

(ב) חייב לא ישלם כספים לזוכים שתיקיהם אוחדו ולא יגרום בדרך אחרת למימוש חוב שהצו חל עליו, אלא באמצעות הלשכה שבה מתבצע תיק האיחוד או הממונה על אותו תיק או על פי הוראות רשם ההוצאה לפועל.

(ג) כל לשכה תדווח ללשכה שבה מתבצע תיק איחוד או לממונה על אותו תיק, על כל זיכוי או חיוב שהגיע לידיעתה ואשר יש בו כדי להשפיע על יתרת החוב בתיק האיחוד.

(ד) הוחל בהליך בתיק איחוד, לא יבוטל ולא יושהה המשך ביצועו על פי בקשת זוכה אלא לאחר שניתנה לכל הזוכים האחרים הזדמנות להגיב על הבקשה; הוראה זו לא תחול כשהבקשה הוגשה בידי הממונה.

(1) אישור לפי סעיף 27 לחוק הערבות, התשכ"ז-1967, על מיצוי הליכים כנגד החייב;

(2) טענת פרעתי;

(3) התנגדות לביצוע שטר או תובענה או בקשה להארכת מועד להגשתן;

(4) הגדלה או הקטנה של קרן חוב על פי החלטת בית משפט;

(5) בקשה להפחתת ריבית או דמי פיגורים.

(ב) נפתח התיק הנוסף נגד החייב לאחר שניתן צו האיחוד, תישלח הודעה לזוכים על התיק הנוסף ועל אפשרותם לבקש בתוך 7 ימים דיון בנוכחות כל הצדדים כדי להשמיע את טענותיהם לענין צירופו לתיק האיחוד; הודעה על מועד הדיון תישלח לצדדים בצירוף עותק של הבקשה לצירוף התיק הנוסף.

(ב) שאילתה לקבלת מידע מהמרשם בלשכת ההוצאה לפועל תוגש למנהל לשכת ההוצאה לפועל לפי טופס 28 שבתוספת הראשונה.

(ג) בשאילתה לקבלת מידע מהמרשם באתר האינטרנט, יציין המבקש את הפרטים האלה על אודותיו: שם פרטי ושם משפחה, מספר זהות, כתובת למשלוח דואר אלקטרוני; מספר השאילתות שניתן להגיש לפי תקנת משנה זאת לא יעלה על עשר ביום.

(ד) בשאילתה יציין המבקש את מספר תעודת הזהות של האדם שלגביו מתבקש המידע.

(ה) מנהל מערכת ההוצאה לפועל יכין נהלים לאבטחת המידע ולמניעת העברת מידע מן המרשם בניגוד לתקנת משנה (ג).

(ו) הוגשה שאילתה לפי תקנת משנה (ג) יימסר למבקש אם האדם שלגביו הוגשה השאילתה הוא חייב מוגבל באמצעים ותאריך ההכרזה על כך.

(ב) לפני שיחליט מנהל לשכת ההוצאה לפועל בבקשה, יבקש תגובתם של הזוכים הנוגעים בדבר.

(ג) הסכים מנהל לשכת ההוצאה לפועל לבקשה, יבצע התיקון או המחיקה המבוקשים במרשם, תוך שבעה ימים מיום שהסכים לבקשה.

(ד) בוצעו תיקון או מחיקה במרשם, תישלח על כך הודעה לכל מי שבתוך שלושת החודשים שקדמו לתיקון או למחיקה, קיבל את המידע השגוי מן המרשם, ככל הידוע למנהל לשכת ההוצאה לפועל.

(ה) הודעה על סירוב מנהל לשכת ההוצאה לפועל לתקן או למחוק מידע המצוי במרשם, תישלח למבקש בדואר בתוך שלושה ימים מיום ההחלטה על סירוב.

(ב) בקשה לחדש אישור תוגש לועדת האישורים על גבי טופס 10ב שבתוספת הראשונה, לא יאוחר מיום 1 בדצמבר של כל שנה.

(1) ערבות בנקאית בנוסח שהורה עליו מנהל מערכת ההוצאה לפועל בסכום של 10,000 שקלים חדשים לכל תקופת האישור, שניתנה בידי בנק ישראלי לשם כיסוי הנזקים העלולים להיגרם בידי בעל האישור במהלך ביצוע תפקידו (להלן - הערבות); בלי לגרוע מכלליות האמור לעיל, תשמש הערבות להבטחת כל חיוב כספי שבעל האישור יחויב בו כלפי החייב או הזוכה;

(2) פוליסת ביטוח לתקופת האישור שהוציא מבטח כמשמעותו בחוק הפיקוח על עסקי ביטוח, התשמ"א-1981, המבטחת סחורה בהעברה, אחריות מקצועית של בעל האישור, אחריות כלפי צד שלישי ואחריות מעבידים ((להלן - הפוליסה); הפוליסה תכסה את כל התביעות בשל אירועים שאירעו בתקופת הפוליסה, גם אם הוגשו לאחר תום תקופת הפוליסה ובלבד שמדובר בביטוח נמשך.

(ב) נוסח כתב הערבות ונוסח הפוליסה יהיו להנחת דעתו של מנהל מערכת ההוצאה לפועל.

(ג) הערבות תהיה בלתי מותנית, ולא תהיה ניתנת לביטול, שעבוד או עיקול.

(ד) הערבות תוחזר לבעל האישור בתוך 60 ימים מיום פקיעת האישור, זולת אם החליט מנהל מערכת ההוצאה לפועל אחרת, עקב הגשת תובענה נגד בעל האישור או מסיבה מוצדקת אחרת.

(ה) מנהל מערכת ההוצאה לפועל יממש את הערבות לכיסוי נזקיו של מי שניזוק בידי בעל האישור או לטובת המדינה אם היא חויבה לפצות את מי שניזוק בידי בעל האישור, בתוך שבעה ימים מיום שהוצג לפניו אחד מאלה:

(1) פסק דין של בית משפט בתובענה של אדם נגד בעל אישור או נגד המדינה על נזקים שנגרמו לו במהלך מילוי תפקידו של בעל האישור;

(2) הסכם פשרה בתובענה כאמור בפסקה (1), שקיבל תוקף של פסק דין;

(3) פסק בוררות שאישר בית משפט בתובענה כאמור בפסקה (1).

(1) הוגש נגדו כתב אישום;

(2) נפתחו נגדו הליכי הוצאה לפועל;

(3) הפך לקוח מוגבל כמשמעותו בסעיף 2 לחוק שיקים ללא כיסוי, התשמ"א-1981;

(4) ניתן נגדו צו הגנה לפי חוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א-1991;

(5) כל ענין העלול ליצור ניגוד עניינים עם חובותיו כבעל תפקיד.

(ב) הטלת תפקיד על פקיד בית המשפט או מערכת ההוצאה לפועל יכולה להיות לצורך הליך מסויים בלבד או לתקופה קצובה שקבע מנהל לשכת ההוצאה לפועל.

(ב) בעל תפקיד ישא עמו בעת עבודתו תעודת זהות, אישור תקף - אם הוא בעל אישור - כתב הטלת תפקיד ואסמכתא; והוא יציג את המסמכים האמורים לצורך הזדהות בפני כל אדם שאליו הוא פונה במסגרת תפקיד ביצוע שהוטל עליו.

(ג) בעל תפקיד ישאיר עותק של כתב הטלת התפקיד בידי החייב או בחצריו, או בחצרים של כל אדם אחר שבהם נמצאים מטלטלי החייב, הכל לפי הענין.

(ב) מבלי לגרוע מן האמור בתקנת משנה (א) או מכל חובה המוטלת על בעל תפקיד בחוק ובתקנות אלה או בכל דין אחר, בעל תפקיד -

(1) יבצע את תפקידו בנאמנות, במסירות ובהגינות וימלא בקפדנות אחר הוראותיהם של רשם ההוצאה לפועל ושל מנהל לשכת ההוצאה לפועל שבתחום סמכותם הוא פועל, ואחר סדרי המינהל שיקבע מנהל מערכת ההוצאה לפועל;

(2) יציג את עצמו כמי שפועל מטעם מנהל לשכת ההוצאה לפועל בלבד, ולא יתחזה כשוטר או כפקח;

(3) לא יעביר את כתב הטלת התפקיד לאחר ולא יתיר לאחר את השימוש בו;

(4) לא יקבל מכל אדם שהוא תמורה כספית או טובת הנאה חומרית אחרת, פרט לסכום שקבע מנהל לשכת ההוצאה לפועל כהוצאות בעד פעולה שביצע על פי כתב הטלת התפקיד.

(1) על פתיחת תיק הוצאה לפועל נגדו ואת פרטי התיק;

(2) על פתיחת חקירה נגדו בחשד לביצוע עבירה, למעט עבירת תעבורה כמשמעה בסעיף 1 לפקודת התעבורה;

(2א) על פתיחת חקירה נגדו בשל חשד לביצוע עבירת משמעת לפי חוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961, או על פתיחת חקירה נגדו לפי סעיף 12 לחוק רואי חשבון, התשט"ו-1955;

(3) אם הפך להיות לקוח מוגבל או לקוח מוגבל חמור כמשמעותם בחוק שיקים ללא כיסוי, התשמ"א-1981;

(3א) אם הוכרז פושט רגל או פסול דין;

(4) אם חל שינוי במענו האישי או במען משרדו ואת המען החדש;

(5) על כל ענין העלול ליצור ניגוד ענינים בין חובותיו כחוקר הוצאה לפועל לבין ענייניו האישיים או ענינים שהיו בטיפולו במסגרת מקצועו או עיסוקיו האחרים.

(1) לא יציג עצמו ככזה בעל-פה או בכתב, אלא לצורך מילוי תפקידו;

(2) יבצע את הבדיקה בעצמו, לא יעבירנה לאחר ולא ישתף אחר בביצועה;

(3) לא ייצג חייב או זוכה בענין שביניהם ולא יתן להם שירותים בענין כאמור;

(4) לא יבדוק ולא יחקור חייב אם ייצג אותו או את הזוכה או אם נתן לאחד מהם שירותים בחמש השנים שקדמו למועד ביצוע הבדיקה;

(5) לא יגלה מידע שהגיע אליו במסגרת מילוי תפקידו, ולא יעשה בו כל שימוש אלא לצורך ביצוע תפקידו.

(ב) חוקר הוצאה לפועל רשאי לייצג חייב או זוכה, או לתת להם שירותים שלא בענין התיק שביניהם, אם עברו שלוש שנים לפחות ממועד סיום הבדיקה בתיק האמור.

(ג) לענין תקנה זו, "חייב" או "זוכה" - לרבות אח, אחות, בן-זוג, הורה, בן או בת של חייב או זוכה ואם היה החייב או הזוכה חברה - לרבות חברה–אם וחברה–בת, כמשמעותן או כהגדרתן בחוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968, לפי העניין, וכן חברה אחרת הנשלטת בידי אותו אדם.

(ב) לצורך החלטת הוועדה בדבר מתן המלצה, סירוב לתת המלצה או ביטול המלצה, תשקול הוועדה, בין השאר, את היותו של המבקש בעל עבר פלילי או משמעתי, עיסוקים אחרים או עניין אישי אחר של המבקש העלולים ליצור ניגוד עניינים עם תפקיד של חוקר הוצאה לפועל ואת התאמתו לתפקיד.

(ב) הוועדה הממליצה לא תמליץ על הוצאת שמו של חוקר הוצאה לפועל מן הרשימה, אלא לאחר שתיתן לו הזדמנות להביא את טענותיו לפניה ואם ראתה כי נתקיים אחד מאלה:

(1) נתקיימה בו עילה שהיה בה כדי להצדיק סירוב למנותו לחוקר הוצאה לפועל;

(2) הוא הפר חובה מן החובות המוטלות עליו בסעיף 68א לחוק ובתקנות אלה;

(3) הוא התנהג באופן שאינו הולם את תפקידו;

(4) הוא אינו ממלא את תפקידו כראוי.

(ב) יכול שהבדיקה תתקיים אף אם לא התייצב הזוכה.

(ג) הבדיקה תתנהל בדלתיים סגורות, ורשאים להיות נוכחים בה החייב והזוכה ובאי כוחם, וכן מנהל לשכת ההוצאה לפועל או מי מטעמו.

(ד) הבדיקה תתנהל בהתאם להוראות אלה:

(1) בתחילת הבדיקה יזהה חוקר ההוצאה לפועל את החייב והזוכה, יסביר להם את תפקידו ואת משמעות הבדיקה, ויזהיר אותם מפני אמירת דבר שקר;

(2) החייב יתבקש למסור הצהרה בדבר מצבו הכלכלי ובדבר יכולתו לשלם את החוב הפסוק כאמור בסעיף 7א(2)לחוק;

(3) החוקר יבדוק את הפרטים המפורטים להלן, על יסוד עיון בבקשת החייב, בהצהרת החייב ובמסמכים שצורפו להן לפי סעיף 7א לחוק, עיון במסמכים אחרים שהמציא החייב ועיון במידע שנמסר לו מאת לשכת ההוצאה לפועל:

(א) היקף נכסיו של החייב;

(ב) גובה הכנסתו של החייב ומקורותיה;

(ג) סך כל חובותיו והוצאותיו של החייב;

(4) חוקר ההוצאה לפועל יגיש לרשם ההוצאה לפועל דין וחשבון שיכלול את אלה:

(א) הפרטים שבדק כאמור בפסקה (3);

(ב) ציון אם החייב השיב לשאלות שנשאל או סירב להשיב לשאלות שנשאל;

(ג) פירוט מסמכים שלא נמסרו על ידי החייב;

(ד) הסכם שאליו הגיעו הזוכה והחייב במהלך הבדיקה באשר לאופן פירעון החוב כאמור בסעיף 68א(ח) לחוק;

(ה) בסיום הבדיקה יידע חוקר ההוצאה לפועל את הצדדים בדבר זכותם לבקש להתייצב לפני רשם ההוצאה לפועל לחקירת יכולת לפי הוראות תקנה 37כא.

(ב) חוקר ההוצאה לפועל יעביר לרשם ההוצאה לפועל, תוך חמישה ימים מסיום הבדיקה, העתק מודפס של הפרוטוקול ודין וחשבון מנומק בדבר הממצאים והתוצאות של הבדיקה, וכן כל מסמך שנמסר לו לצורכי הבדיקה; דינו של העתק, לצורך הצגתו כראיה, כדין המקור.

(ג) (נמחקה).

(ד) (נמחקה).

(ב) הביקורת תתייחס, בין השאר, להליך הבדיקה, לאופן ניהולה ותיעודה ולהגשתה דין וחשבון לרשם ההוצאה לפועל.

(ג) הביקורת תיערך באופן שוטף על עבודתם של חוקרי ההוצאה לפועל; דין וחשבון בדבר תוצאות הביקורת יוגש למנהל מערכת ההוצאה לפועל, לוועדה הממליצה ולממונה על הרשמים.

(ב) התראה לפי סעיף 66ה(ב) לחוק תהיה ערוכה לפי טופס 10ט שבתוספת הראשונה.

(ב) בשאילתה לקבלת מידע ממרשם החייבים המשתמטים באתר האינטרנט, יציין המבקש את הפרטים האלה: שם פרטי ושם משפחה, מספר זהות, כתובת למשלוח דואר אלקטרוני וכן את מטרת בקשת המידע; כמו כן יציין המבקש את מספר תעודת הזהות של האדם או את מספר התאגיד שלגביו מתבקש המידע; מספר השאילתות שניתן להגיש לפי תקנת משנה זו לא יעלה על עשר ביום.

(ג) מטרת בקשת המידע תהיה אחת מהמטרות המפורטות מטה:

(1) בירור לשם התקשרות עסקית;

(2) בירור מטעמים אישיים;

(3) אחר.

(1) למנוע, ככל האפשר, את האפשרות להעתקה ממוחשבת של פרטי החייבים הכלולים במרשם החייבים המשתמטים;

(2) למנוע את אפשרות איתור פרטי החייבים הכלולים במרשם החייבים המשתמטים באמצעות שירותי חיפוש מקוון ברשת האינטרנט, שלא דרך אתר האינטרנט;

(3) להקנות הגנה סבירה מפני חדירה, שיבוש, הפרעה או גרימת נזק למחשב או לחומר מחשב, וכן רמה סבירה של זמינות למבקש לעיין במרשם החייבים המשתמטים.

(ב) לפני שיחליט מנהל לשכת ההוצאה לפועל, יבקש את תגובתם של הזוכים הנוגעים בדבר.

(ג) מצא מנהל לשכת ההוצאה לפועל כי יש לבצע תיקון או מחיקת פרטים, יבצע את תיקון הפרטים או מחיקתם, בתוך 48 שעות מעת שמצא כי מדובר במידע שגוי.

(ד) בוצעו תיקון או מחיקה, תישלח על כך הודעה לכל מי שקיבל מידע ממרשם החייבים המשתמטים במהלך שלושת החודשים שקדמו למועד תיקון הפרטים וכן לזוכה.

(ה) הודעה על סירוב מנהל לשכת ההוצאה לפועל לתקן או למחוק מידע המצוי במרשם החייבים המשתמטים, תישלח למבקש בדואר בתוך שלושה ימים מיום ההחלטה על סירוב.

(ב) ההתנגדות תוגש בצירוף אלה:

(1) העתק מכל מסמך שעליו מסתמך המתנגד;

(2) מקום שהמתנגד מיוצג על ידי עורך דין, יצורף גם ייפוי כוח של עורך הדין.

(ב) הצו מסמיך את מנהל לשכת ההוצאה לפועל -

(1) לעקל את המיטלטלין;

(2) להוציאם ממקום הימצאם, להשאירם במקום הימצאם בתנאים שקבע, להתגבר על כל התנגדות לביצוע ההליך ולפרוץ מבנים וכלים, והכל - לרבות ביצוע העיקול - אף בהעדרו של החייב.

(ג) הצו יפרט את אחריותו הפלילית והאזרחית של כל אדם אשר יתנגד בכוח לעיקול.

(ד) לא יינתן צו להוצאת מיטלטלין אלא אם כן נמסרה לחייב אזהרה בהמצאה מלאה, או אם ביצוע עיקול המיטלטלין ברישום נעשה בנוכחות החייב או מי מבני ביתו שמלאו לו 16 שנים לפחות.

(ב) החליט רשם ההוצאה לפועל כי אין לתת הודעה מוקדמת כאמור, יצויין הדבר בצו העיקול.

(ב) מנהל לשכת ההוצאה לפועל רשאי להשאיר את המעוקלים במקום הימצאם או להעבירם למקום אחר ולאכסנם בו, ורשאי הוא להעמיד נאמן על שמירתם, הכל בתנאים שיקבע.

(ב1) השאיר מנהל לשכת ההוצאה לפועל את המעוקלים בחצרי החייב או בחצרי הצד השלישי, לא יוציא מנהל לשכת ההוצאה לפועל את המעוקלים מחצרי החייב או מחצרי הצד השלישי המחזיק בו, לפני שחלפו 14 ימים מיום השארתם, אלא אם כן הורה רשם ההוצאה לפועל אחרת.

(ג) השאיר מנהל לשכת ההוצאה לפועל את המעוקלים במקום הימצאם, יפרידם במידת האפשר מן המיטלטלין האחרים הנמצאים באותו מקום או יסגרם במנעול.

(ד) (בוטלה).

(ה) היה למנהל לשכת ההוצאה לפועל ספק סביר בדבר הבעלות במיטלטלין ולא הוציא את המיטלטלין ממקום הימצאם, יציין זאת בדוח הביצוע.

(ו) השאיר מנהל לשכת ההוצאה לפועל את המעוקלים בחצרי החייב או בחצרי הצד השלישי, יועבר לזוכה פירוט של הפריטים המעוקלים כדי שיוכל לפנות בבקשה למנהל לשכת ההוצאה לפועל לאשר את הוצאת הפריטים המעוקלים; לא פנה הזוכה בבקשה כאמור למנהל לשכת ההוצאה לפועל בתוך חצי שנה מיום ביצוע העיקול, ייחשב הדבר כאילו ביקש הזוכה ביטול עיקול.

(ב) היו המעוקלים שטרות, יציין מבצע העיקול בדוח הביצוע את סוגם, מספרם הסידורי או שם החותם והערך הנקוב בהם, ויפקידם בבנק או במקום בטוח אחר שקבע לכך רשם ההוצאה לפועל, בתוך 24 שעות ממועד ביצוע העיקול או במועד שנקבע בהחלטת רשם.

(ג) היו המעוקלים תכשיטים, יציין מבצע העיקול בדוח הביצוע את תיאורם המלא, ויפקידם בכספת שבלשכה או במקום בטוח אחר שהורה עליו רשם ההוצאה לפועל, בתוך 24 שעות ממועד ביצוע העיקול או במועד שנקבע בהחלטת הרשם.

(ב) לא יוציא מנהל לשכת ההוצאה לפועל את המחשב מחצרי החייב או מחצרי הצד השלישי המחזיק בו, אלא לאחר שחלפו 10 ימים מיום הטלת העיקול על המחשב.

(ג) האמור בתקנות משנה (א) ו-(ב) לא יחול על מחשב שהוא חלק ממלאי עסקי המצוי ברשות מי שעיסוקו מכירה או השכרה של מחשבים.

(ד) בתקנה זו, "מחשב" - מכשיר הפועל באמצעות תוכנה לביצוע עיבוד אריתמטי או לוגי של נתונים, ציודו ההיקפי ומערכות התקשורת המחוברות אליו ולרבות מערכת מחשבים, אך למעט מחשב עזר.

(ב) ציווה רשם ההוצאה לפועל על עיקול כאמור בתקנת משנה (א), יפרט הצו את המיטלטלין שעליהם הוטל העיקול והודעה על כך תישלח לממונה על הרישום לשם רישום העיקול במסמכים המתאימים שבניהולו; ההודעה תהיה ערוכה לפי טופס 11 שבתוספת הראשונה והעתק הימנה יישלח לחייב.

(ב) הזוכה יגיש בכתב את תגובתו לבקשה תוך שבעה ימים מיום שהומצאה לו, ורשאי רשם ההוצאה לפועל לזמן את הצדדים לדיון בבקשה; לא הגיש הזוכה תגובה כאמור, רשאי רשם ההוצאה לפועל לצוות על ביטול העיקול כמבוקש.

(ב) במקום לפתוח את החצרים או הכלים כאמור, רשאי מנהל לשכת ההוצאה לפועל - כאמצעי ביניים עד לפתיחתם - לנעול את המקום באמצעי נעילה מתאים, ורשאי הוא להעמיד עליהם נאמן כאמור בסעיף 24 לחוק.

(ב) העתק מדוח העיקול יימסר לחייב ולזוכה, אם היו נוכחים בשעת העיקול; הוטל העיקול בהעדר החייב, ישאיר מנהל לשכת ההוצאה לפועל העתק מדוח העיקול במקום שבו בוצע העיקול; הוטל העיקול בהעדר הזוכה, יישלח אליו העתק בדואר בתכוף לאחר הטלת העיקול, ואם הועמד נאמן על המעוקלים - יימסר גם לו העתק מדוח העיקול.

(ג) דוח העיקול יתוייק בתיק ההוצאה לפועל.

(ב) הנאמן יאשר כי קיבל את המעוקלים לשמירתו וכי הוזהר כאמור, ואם היה הנאמן אדם שאינו החייב - יציין גם את הסכמתו להיות נאמן על המיטלטלין.

(ב) השווי המוערך של המיטלטלין הפטורים מעיקול לפי סעיף 22(א)(7) לחוק, שסוגם מפורט בתוספת החמישית לחוק, הוא כמפורט בתוספת השלישית.

(ג) השווי המוערך של המיטלטלין הפטורים מעיקול לפי סעיף 22(א)(8) לחוק אינו עולה על סכום של 150 שקלים חדשים.

(ד) בתקנה זו, "שווי מוערך של מיטלטלין" - שוויים המוערך במכירה מרצון ממוכר מרצון לקונה מרצון.

(ב) זוכה המבקש תפיסת רכב, שממועד עלייתו על הכביש חלפו 10 שנים, יציין את שנת מועד ייצורו של הרכב או את מועד עלייתו על הכביש, את שוויו המוערך וכן טעמים המצדיקים את תפיסת הרכב תוך התייחסות לתועלת הכלכלית שיש במימוש הרכב, בהתחשב בהוצאות הנדרשות לשם תפיסתו ומימושו.

(ב) לעניין תקנה זו, דין מכירת מיטלטלין המעוקלים בעיקול זמני שאישר בית המשפט, כדין מיטלטלין המוצאים למכירה בהליך מימוש משכון.

(ב) נכסים פסידים יימכרו בידי מנהל לשכת ההוצאה לפועל בהתאם לשיקול דעתו ובהתחשב בנסיבות הענין ורשאי מנהל לשכת ההוצאה לפועל לפנות לרשם ההוצאה לפועל לשם קבלת הנחיות למכירת נכסים אלה.

(ב) המודעה תפורסם בלוח המודעות של הלשכה, ויכול מנהל לשכת ההוצאה לפועל להורות על פרסומה בעתון או בכל דרך אחרת.

(ג) העתק של מודעת המכירה יתוייק בתיק ההוצאה לפועל ויצויין בו תאריך הפרסום וצורתו; העתק יישלח לחייב לפי מענו הידוע.

(ב) לפני מועד המכירה ישום מנהל המכירות את המיטלטלין שמכירתם מוצעת, ורשאי הוא לשם כך להיעזר בשמאי מומחה; היה מנהל המכירות אדם שהוטל עליו התפקיד כאמור, טעונה השומה אישור של מנהל לשכת ההוצאה לפועל שנתמנה לפי סעיף 4 לחוק.

(ג) במעמד המכירה יכריז מנהל המכירות על מחיר המיטלטלין לפי השומה ויציעם למכירה פריט פריט, או כולם או מקצתם בסכום-חד; אי-נוכחותם של החייב או של הזוכה אין בה כדי לעכב את המכירה.

(ד) המיטלטלין יימכרו למרבה במחיר, ובלבד שהמחיר המוצע לא יהא פחות ממחיר השומה; משהוכרז קונה במכירה הפומבית, ישלם מיד את המחיר, במזומנים או בשיק בנקאי, והמיטלטלין יימסרו להחזקתו.

(ה) מסים, אגרות והיטלים החלים על הקונה מכוח כל דין, יחולו על הקונה במכירה פומבית.

(ו) עובד מערכת בתי המשפט ועובד מערכת ההוצאה לפועל ובן משפחתו של כל אחד מהם אינם רשאים להשתתף במכירה לפי תקנה זו; לענין זה, "בן משפחה" - בן-זוג, ילד, הורה או אח.

(ב) אישר רשם ההוצאה לפועל את המכירה לפי ההצעה האמורה, ישלם המציע את יתרת המחיר תוך שלושה ימים מיום שהודע לו על האישור והמיטלטלין יימסרו להחזקתו; חזר בו המציע מהצעתו, או לא שילם את יתרת המחיר תוך המועד האמור, יחולט הערבון, ודינו כדין מזומנים ששולמו לטובת הזוכה.

(ג) לא אישר רשם ההוצאה לפועל את המכירה לפי ההצעה האמורה תוך שלושים יום מיום המכירה הפומבית, או שהחליט קודם לכן שלא לאשרה, יוחזר למציע הערבון שנתן.

(ד) אם עד שלא אישר רשם ההוצאה לפועל את המכירה לפי ההצעה האמורה, נמצא מי שהצעתו עולה על אותה הצעה, יתן ערבון בסכום של 10% מהמחיר שהוא מציע, ומנהל המכירות יזמין את שני המציעים לשם תחרות ביניהם; האמור בתקנה זו בענין תשלום המחיר, מסירת המיטלטלין, דינו של הערבון, ואישור ההצעה על ידי רשם ההוצאה לפועל כשהיא למטה ממחיר השומה, יחול בשינויים המחוייבים גם על מציע כאמור בתקנת משנה זו.

(ה) ערבון שלא חולט כאמור בתקנה זו יוחזר למציע שנתנו.

(ב) נמכרו מיטלטלין שערכם פחות מ-5,000 שקלים חדשים, יערוך מנהל המכירות דין וחשבון כפי שיורה לו מנהל מערכת ההוצאה לפועל; נערך דין וחשבון כאמור, פטור מנהל המכירות מעריכת דין וחשבון לפי תקנת משנה (א).

(ב) היו המעוקלים נכסים שמתנהל לגביהם רישום על פי דין, רשאי מנהל המכירות להורות על רישום העברת הנכס לקונה, ומשהורה כן, ייעשה הרישום.

(ב) סירב החייב לקבל בחזרה את יתרת המעוקלים, רשאי רשם ההוצאה לפועל להורות על מכירתם או להורות שינהגו בהם בכל דרך שתיראה לו, לאחר שהודיע על כך לחייב; נמכרו המעוקלים, ייזקפו כספי הפדיון על חשבון הוצאות איחסונם ומכירתם ויתרת הכספים תועבר לחייב.

(ג) לא סולק החוב הפסוק ובידי מנהל לשכת ההוצאה לפועל נשארו מעוקלים שלא נמכרו במשך שלשה חדשים מיום שנמסרו למשמורתו, ישלח לחייב הודעה בכתב כי עליו לקבל את המעוקלים לרשותו תוך חמישה עשר ימים ממשלוח ההודעה ולשלם את הוצאות האיחסון וההובלה, וכי אם לא יעשה כן יהיה רשם ההוצאה לפועל רשאי להורות שינהגו במעוקלים בכל דרך שתראה לו; העתק ההודעה יישלח לזוכה.

(ג1) סולק החוב הפסוק ובידי מנהל לשכת ההוצאה לפועל נשארו מעוקלים, תישלח לחייב הודעה בכתב כי עליו לקבל את המעוקלים לרשותו תוך חמישה עשר ימים ממשלוח ההודעה ולשלם את הוצאות האחסון וההובלה, וכי אם לא יעשה כן יהיה רשם ההוצאה לפועל רשאי להורות שינהגו במעוקלים בכל דרך שתיראה לו.

(ד) לא עשה החייב כאמור בהודעה או שהודיע למנהל לשכת ההוצאה לפועל שאיננו מעונין במעוקלים, יפנה מנהל לשכת ההוצאה לפועל אל רשם ההוצאה לפועל בבקשה למתן הוראות; רשם ההוצאה לפועל רשאי להורות שינהגו במעוקלים בכל דרך שתראה לו, לרבות מסירתם למוסד ציבורי או השמדתם.

(ב) (בוטלה).

(ג) לענין מכירת מיטלטלין שעוקלו יהיו נתונות למנהל מכירות הסמכויות של רשם ההוצאה לפועל ושל מנהל לשכת ההוצאה לפועל.

(ד) לענין ערר לפי סעיף 80 לחוק, דין פעולה או החלטה של מנהל מכירות כדין פעולה או החלטה של מנהל לשכת הוצאה לפועל.

(ב) בוטלה.

(ב) להצעה תצורף ערובה בשיעור של 10% מגובה ההצעה; מציע שהצעתו לא נתקבלה, תוחזר לו הערובה שהפקיד, בתוך חמישה עשר ימים מיום אישור המכירה בידי ועדת המכירות.

(ג) פרטיה של כל הצעה יוכנסו למערכת המחשוב של מיתקן המכירות.

(ד) מתוך רשימת השמאים החברים באיגודי שמאי הביטוח, יקבע מנהל המיתקן שמאי לענין מכירה פלונית; השמאי ישום כל פריט, העומד למכירה ויניח את השומה שערך במעטפה סגורה בתיבת המכרזים; פרטיה של השומה ייכנסו למערכת המחשוב של מיתקן המכירות.

(ה) מנהל המכירות יקבע את מועד המכירה; במועד זה תיפתח תיבת המכרזים; מנהל המכירות יעיין בהצעה ויבדוק את התאמתה לשומה האמורה בתקנת משנה (ד); בעל ההצעה הגבוהה ביותר לגבי הפריט הנמכר יוכרז כקונה של אותו פריט, ובלבד שהצעתו לא תפחת מסכום השומה; ההכרזה תינתן בכתב ותיחתם ביד מנהל המכירות.

(ו) מנהל המיתקן יודיע בכתב לכל מציע שהצעתו אושרה, כי עליו לשלם את מלוא הסכום שהציע בעד הפריטים שרכש, בתוך שבעה ימים מיום המצאת ההודעה או בתוך מועד אחר שהורה מנהל המכירות; חזר בו המציע מהצעתו או לא שילם את מלוא הסכום במועד, רשאי מנהל המכירות לחלט את הערובה לטובת הזוכה, על חשבון החוב הפסוק.

(ז) היתה ההצעה הגבוהה ביותר פחותה מסכום השומה, יוצאו המיטלטלין למכירה חוזרת, אולם רשאי מנהל המכירות לאשר את המכירה למרבה במחיר גם אם הצעתו נמוכה מהשומה, אם הוא סבור שלא יימצא מציע טוב ממנו.

(ח) שילם הקונה את כל הסכום המגיע ממנו, יימסרו לו המיטלטלין ויינתן לו אישור בדבר המכירה, שבו יפורטו המיטלטלין שנמכרו, מחירם, תאריך המכירה ומועד מסירתם לחזקתו.

(א1) ציווה רשם ההוצאה לפועל על עיקול מקרקעי החייב, יפרט בצו את המקרקעין שעליהם הוטל העיקול; הצו יהיה ערוך לפי טופס 12 שבתוספת הראשונה; הזוכה ימסור את הצו ללשכת רישום המקרקעין לשם רישום העיקול בפנקסי המקרקעין; היה ניתן להמציא את הצו בצורה ממוכנת, יומצא הצו כאמור בתקנה 24(ג).

(ב) ציווה בית המשפט על עיקול מקרקעין לפי סעיף 34(ב) לחוק, תירשם הערה על כך בתיק ההוצאה לפועל, ורואים את העיקול לענין ביצועו, כאילו הוטל על פי הליכים בהוצאה לפועל.

(ג) (בוטלה).

(1) כל עוד לא בוטל העיקול לא תיעשה ולא תירשם באותם מקרקעין כל פעולה מרצון, למעט פדיון משכנתה, אלא בהיתר מאת בית המשפט;

(2) אם החוב הפסוק לא ישולם תוך שלושים יום מיום רישום העיקול יכול שיוצאו המקרקעין למכירה.

(ב) ציווה רשם ההוצאה לפועל על מכירת מקרקעין שאינם משמשים דירת מגורי החייב ובני משפחתו, תומצא לחייב הודעה על כך בדואר רשום עם אישור מסירה; קביעת מועד הפינוי ומסירת הודעה עליו לחייב יהיו על פי תקנה 97, בשינויים המחויבים.

(ג) היו המקרקעין שעוקלו משמשים, כולם או מקצתם דירת מגורים של החייב, לא יורה רשם ההוצאה לפועל על מכירתם אלא לאחר שהזמין את הצדדים לדיון באמצעות טופס 12א בתוספת הראשונה; ההזמנה תומצא לצדדים בהמצאה מלאה.

(ד) דיון במעמד הצדדים לפי תקנת משנה (ג), ייקבע בהקדם האפשרי.

(ה) בדיון כאמור בתקנת משנה (ג) רשאי רשם ההוצאה לפועל להורות על מכירת מקרקעין ועל פינוי החייב ובני משפחתו אם הוכח להנחת דעתו, שיהיה לחייב ולבני משפחתו הגרים עמו מקום מגורים סביר או שיש לו ולבני משפחתו הגרים עמו יכולת כלכלית המאפשרת להם מקום מגורים סביר, או שהועמד לרשותם סידור חלוף על ידי דירה אחרת, תשלום פיצויים או דרך אחרת כמפורט בסעיף 38 לחוק.

(ב) הדין וחשבון יפרט את המעוקלים, טיבם, סוגם, תיאורם, שטחם, מקום הימצאם לפי רחוב ומספר, מספרי הרישום לפי גוש וחלקה והשימוש בהם; אם יש על המקרקעין עצים, מטעים או כל גידולים חקלאיים, יצויינו ויתוארו גם אלה; אם יש שעבודים והגבלות על המקרקעין או על השימוש בהם יפורטו גם הם; נמצאו במקרקעין דיירים, שוכרים, אריסים או מחזיקים אחרים, יפורטו ככל האפשר שמותיהם, מעניהם ומספרי זהותם, וסוג הזכות שלפיה מחזיקים הם במקרקעין.

(ג) העתקים מהדין וחשבון האמור יישלחו בדואר רשום לזוכה ולחייב והעתק יועבר לרשם ההוצאה לפועל בצירוף נסח של רישום המעוקלים בפנקסי המקרקעין; נוכח רשם ההוצאה לפועל כי המקרקעין היו משועבדים וכי מכירתם אין בה כדי להועיל לזוכה, רשאי הוא, לאחר שנתן הזדמנות לנוגעים בדבר להשמיע טענותיהם לפניו, לתת כל הוראה שימצא לנכון.

(ד) חלק אחד הצדדים על השומה והמציא שומה של שמאי מוסמך הסותרת את השומה לפי תקנת משנה (א), יועבר הענין להחלטתו של רשם ההוצאה לפועל שיקבע את השומה לצורך המכירה.

(ב) המודעה תפורסם ברשומות, בעתון יומי, בלוח המודעות של הלשכה, או באחד מאלה, כפי שיורה רשם ההוצאה לפועל, ויכול רשם ההוצאה לפועל להורות על פרסום בכל צורה אחרת.

(ב) בלשכה תתנהל רשימת המציעים וההצעות יירשמו בה לפי סדר קבלתן; רשימת המציעים תהא לפי טופס 13 שבתוספת הראשונה.

(ג) הוראות תקנה 55(ו) יחולו גם לענין מכירת מקרקעין.

(ב) ביום המכירה הפומבית יזמין מנהל המכירות את המציעים לתחרות, ינהל דין וחשבון של המכירה, ויעביר את הדין וחשבון לרשם ההוצאה לפועל; רשם ההוצאה לפועל יחליט סופית בדבר הכרזת הקונה ויתן אישור על כך, ויכול הוא לתת כל הוראה אחרת שתיראה לו.

(ג) משהוכרז קונה כאמור, יידרש על ידי מנהל המכירות לשלם את יתרת המחיר תוך שבעה ימים מיום המצאת הדרישה לכך, ואם חזר בו מהצעתו או שלא שילם את יתרת המחיר תוך התקופה האמורה, או תוך תקופה מוארכת כפי שקבע רשם ההוצאה לפועל, יחולט הערבון שנתן, ודינו כדין מזומנים ששולמו לטובת הזוכה; רשם ההוצאה לפועל יחליט כאמור בתקנת משנה (ב) לגבי המציע שלאחריו והאמור לגבי המציע הראשון יחול על אותו מציע, והוא הדין לגבי המציעים הבאים אחריו.

(ד) לא אישר רשם ההוצאה לפועל את המכירה או שלא נתן אישורו תוך שלושים יום מיום המכירה הפומבית, רשאי המציע לקבל בחזרה את הערבון שנתן.

(ה) ערבון שלא חולט כאמור יוחזר למציע שנתנו.

(ב) בבקשה יצויין אם העיקול נדרש על כלל נכסי החייב או על נכס מסויים; היתה הבקשה לעקל נכס מסויים, יפרט הזוכה את הנכס, ואם היה הנכס זכות - את פרטי אותה זכות.

(ב) היו לצד השלישי סניפים, תומצא ההודעה למשרד הראשי שלו, אלא אם כן ציווה רשם ההוצאה לפועל אחרת, מטעמים מיוחדים שיירשמו; הומצאה הודעה כאמור למשרד הראשי, יראו אותה כאילו הומצאה לכל שאר סניפיו של הצד השלישי.

(ב) בהודעת העיקול לצד השלישי, יירשם מספר תעודת הזהות של החייב; הודעה שלא צויין בה מספר תעודת הזהות של החייב לא תקובל.

(ב) הודיעה חברה מנהלת כאמור בסיפה של תקנת משנה (א), יחול צו העיקול על נכסי החייב הנמצאים בניהולה של החברה המנהלת, במועד שהגיעה בו ההודעה על צו העיקול מהגוף המתפעל למען הרשום של החברה המנהלת או בתום שלושה ימי עסקים מיום המצאת צו העיקול לגוף המתפעל, לפי המוקדם.

(ג) הומצא צו העיקול למען הרשום של החברה המנהלת, יחול הצו על נכסי החייב הנמצאים בקופות הגמל שבניהולה, במועד שהומצא לה הצו.

(ב) הודעת עיקול בידי צד שלישי על נכס מסויים תהא ערוכה לפי טופס 15 שבתוספת הראשונה, היא תפרט את חובותיו של הצד השלישי לפי סעיפים 45 עד 48 לחוק, ותיכלל בה הוראה מפורשת שהנכס האמור הנמצא בידי מקבל ההודעה, ביום קבלתה או לאחר מכן, כפי שנקבע בצו העיקול מעוקל כדין.

(ג) נשלחה הודעת העיקול בדרך ממוכנת, יראו כאילו נשלחו טפסים 14 או 15 לתוספת הראשונה, לפי העניין, ותוכנם יחול על צד שלישי.

(א1) במסגרת הודעתו יפרט צד שלישי שהומצא לו עיקול שלא בדרך ממוכנת, אם קיימים עיקולים בני תוקף נוספים שהוטלו אצלו על החייב, במסגרת תיקי הוצאה לפועל נוספים, ויציין את מספרי התיקים (בתקנה זו - ההודעה); על הצד השלישי לצרף הודעה מעודכנת על כלל העיקולים שהוטלו אצלו על החייב, גם בעת מימוש הכספים.

(א2) תקנת משנה (א1) תחול גם על כל צד שלישי שעונה לצווי העיקול בצורה ממוכנת אך עונה לצווי מימוש בדרך שאינה ממוכנת.

(ב) היו לצד השלישי סניפים וההודעה בדבר צו העיקול הומצאה למשרדו הראשי, תתייחס תשובתו של הצד השלישי לפי תקנה זו למשרדו הראשי ולכל סניפיו.

(ב) היה הנכס המעוקל חוב או זכות אחרת שפרעונו לאחר זמן, רשאי רשם ההוצאה לפועל, לאחר שנתן לצדדים הזדמנות להשמיע טענותיהם, להורות על מימושו.

(ג) הוטל עיקול על כלל נכסי החייב אצל תאגיד בנקאי כמשמעותו בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981, או על אחדים מהם, רשאי רשם ההוצאה לפועל להורות לתאגיד האמור, על פי בקשתו, איזה מן הנכסים המעוקלים עליו למכור; בקשת התאגיד תוגש בכתב והעתקים ממנה יועברו לזוכה, לחייב ולכל צד מעוניין.

(ב) לא ימנה רשם ההוצאה לפועל את הזוכה להיות כונס נכסים, זולת אם ראה טעמים מיוחדים לכך, אולם רשאי הוא למנות את עורך-דינו של הזוכה.

(1) רישום בעל הזכויות בנכס בפנקסי המקרקעין אינו כולל את מספר הזיהוי של בעל הזכויות בנכס;

(2) רישום בעל הזכויות בנכס בפנקסי המקרקעין כולל מספר זיהוי שונה ממספר הזיהוי של החייב בתיק;

(3) רישום בעל הזכויות בפנקסי המקרקעין לגבי חייב שהוא יחיד, כולל מספר זיהוי שאינו מספר הזהות לפי הרשום במרשם האוכלוסין.

(ב) לשכת ההוצאה לפועל תעביר את מסמכי אימות הזיהוי אל רשם המקרקעין לצורך ביצוע אימות בין זהות בעל הנכס ברישומי לשכת רישום המקרקעין לזהות החייב כפי שהיא מופיעה בתיק ההוצאה לפועל.

(ג) היה החייב יחיד, וזיהויו בתיק ההוצאה לפועל מבוסס על מספר דרכון, יצרף הזוכה למסמכי אימות הזיהוי גם תצהיר ובו יפרט את מספר הדרכון של החייב, את שם המדינה שבה הונפק הדרכון וכן כל פרט אחר, ככל שאלה ידועים לו.

(ד) רשם המקרקעין יודיע ללשכת ההוצאה לפועל אם שוכנע או לא שוכנע בדבר התאמה בין זהות בעל הנכס ברישומי לשכת רישום המקרקעין לזהות החייב כפי שהיא מופיעה בתיק ההוצאה לפועל.

(ה) על החלטת רשם המקרקעין שלפיה לא שוכנע כי קיימת התאמה כאמור בתקנת משנה (ד) ניתן להגיש ערר לממונה על המרשם לפי סעיף 121 לחוק המקרקעין, התשכ"ט-1969, ועל החלטת הממונה בערר כאמור ניתן להגיש ערעור לפי סעיף 122 לאותו חוק.

(ו) כל עוד לא נמצאה התאמה כאמור בתקנת משנה (ד):

(1) יעוכבו הליכי הכינוס בהוצאה לפועל;

(2) לא יינתן צו למינוי כונס נכסים;

(3) בכפוף לאמור בפסקאות (1) ו-(2) רשם ההוצאה לפועל רשאי לתת כל החלטה בקשר לניהול תיק ההוצאה לפועל.

(ז) היה החייב יחיד, וזיהויו בתיק ההוצאה לפועל מבוסס על מספר דרכון, יצווה רשם ההוצאה לפועל על רשות האוכלוסין וההגירה טרם מתן החלטה בבקשה למינוי כונס נכסים, להמציא לו מידע על יציאות החייב מישראל ועל כניסות החייב לישראל; צו כאמור יינתן בתנאי שחלפו המועדים הנקובים בסעיף 7ב(א2) לחוק; רשם ההוצאה לפועל רשאי להורות על העברת המידע לרשם המקרקעין.

(ח) העברת מידע לפי תקנת משנה (ז) תתבצע באמצעות תקשורת בין מחשבים; על מסירת מידע לפי תקנה זו יחולו ההוראות בעניין העברת מידע לפי חוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981.

(ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), רשאי רשם ההוצאה לפועל, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להתיר לזוכה שביקש זאת, בבקשה הנתמכת בתצהיר, להגיש בקשה למימוש משכון כאמור בתקנת משנה (א).

(ג) נפתח תיק למימוש משכון, והתברר לאחר מכן כי זכויות הממשכן בנכס רשומות בפנקסי המקרקעין, ייתן רשם ההוצאה לפועל הוראות לגבי המשך ניהול ההליכים בתיק.

(ב) רשם ההוצאה לפועל רשאי להורות על פרסום המינוי בדרך שתיראה לו.

(ג) מנהל לשכת ההוצאה לפועל ישלח הודעה על המינוי לחייב ולזוכה, בצירוף העתק מצו המינוי; ההודעה לחייב תפרש את חובותיו לפי סעיף 56 לחוק.

(ב) הזוכה רשאי לבקש כי הערובה תובטח על ידי החוב הפסוק.

(ב) רשם ההוצאה לפועל רשאי לבטל את צו מינוי כונס הנכסים שנתן או לתת כל הוראה אחרת, כפי שנסיבות הענין מחייבות, ולשם כך הוא רשאי לדרוש הגשת כל מסמך ולהזמין לפניו כל אדם הנוגע לענין, לרבות כונס הנכסים האחר או מי שלפי בקשתו נתמנה כונס הנכסים האחר.

(ב) דינים וחשבונות של כונס הנכסים יהיו במספר עתקים מספיק ללשכה ולצדדים, ויאומתו בתצהיר.

(ג) לא הגיש כונס הנכסים דיווחים על פי החלטות רשם ההוצאה לפועל, יודיע על כך רשם ההוצאה לפועל לזוכה אשר ביקש את מינוי כונס הנכסים; הרשם רשאי להורות בכל עת כי כל החלטה הניתנת בתיק כינוס תשוגר גם לזוכה.

(ב) סבר רשם ההוצאה לפועל כי יש סיבה לשחרר את כונס הנכסים מתפקידו, יתן לו הזדמנות להשמיע דברו בפניו בטרם החליט בענין, אולם רשאי הוא להשעותו זמנית אף לפני ששמע טענותיו; החליט רשם ההוצאה לפועל לפטר את כונס הנכסים, רשאי הוא באותה החלטה למנות כונס נכסים אחר.

(ג) סיים כונס הנכסים את תפקידו, ישלח מנהל לשכת ההוצאה לפועל הודעה על כך לחייב ולזוכה; רשם ההוצאה לפועל רשאי להורות כי ההודעה תישלח גם לאדם אחר או שהיא תפורסם בדרך שקבע.

(ב) עובדי מערכת בתי המשפט, עובדי רשות האכיפה והגבייה, עובדי הזוכה ועובדי כונס הנכסים ובני משפחתם של כל אחד מהם וכן תאגיד בשליטת הגורמים האמורים, אינם רשאים להשתתף במכירה לפי תקנה זו אלא מטעמים מיוחדים שיירשמו ולאחר שרשם ההוצאה לפועל נוכח כי לא קיים ניגוד עניינים; לעניין זה, "בן משפחה" - בן–זוג, ילד, הורה או אח או בני זוגם של הילד, ההורה או האח.

(ב) היה מנהל לשכת ההוצאה לפועל סבור שרצוי להשאיר את הנכס במקום הימצאו לתקופה מסויימת, או שאין אפשרות להוציאו מיד ממקום הימצאו, יעקל את הנכס בדרך האמורה בפרק ג' לתקנות אלו, בשינויים המחוייבים לפי הענין.

(ב) מנהל לשכת ההוצאה לפועל יקבע עם פקיד הסעד את הסידורים הדרושים לביצוע פסק הדין.

(ג) מנהל לשכת ההוצאה לפועל יערוך דו"ח על ביצוע פסק הדין או על אי ביצועו והסיבה לכך; לאחר קבלת הדו"ח רשאי רשם ההוצאה לפועל לבקש הוראות מבית המשפט שנתן את פסק הדין, כאמור בסעיף 62(ב) לחוק, ויודיע על כך לזוכה, לחייב ולפקיד הסעד.

(ב) ההודעה לחייב על מועד הפינוי תהא ערוכה לפי טופס 17 בתוספת הראשונה, והיא תומצא לחייב בדואר רשום עם אישור מסירה או במסירתה על ידי מנהל לשכת ההוצאה לפועל לחייב, וכן לצד שלישי המחזיק באותם מקרקעין או בחלק מהם; היו המקרקעין נעולים או שלא ניתן היה למסור את ההודעה כאמור, ידביק מנהל לשכת ההוצאה לפועל את ההודעה על פתח המקרקעין, או יקבע אותה עליהם, ויערוך דין וחשבון על פעולתו.

(ג) היה התיק תיק לביצוע משכנתה או תיק לביצוע הליך כינוס מקרקעין על ידי כונס נכסים, יקבע את מועד הפינוי רשם ההוצאה לפועל והודעה על כך תומצא לחייב על ידי מנהל לשכת ההוצאה לפועל או כונס הנכסים באמצעות טופס 17 שבתוספת הראשונה וכאמור בסעיף 7(ב)(1) לחוק.

(ב) היו המקרקעין נעולים, רשאי מנהל לשכת ההוצאה לפועל לפתחם או להורות לפתחם, ובלבד שבעת פתיחתם יהיה נוכח עד אחד לפחות מלבד מנהל לשכת ההוצאה לפועל.

(ג) אי-נוכחותו של החייב או של הזוכה, אין בה כדי לעכב את ביצוע הפינוי.

(ד) נמצאו במקרקעין בשעת הפינוי או לאחריו מיטלטלין שהמפונה לא הוציאם, ימסור אותם מנהל לשכת ההוצאה לפועל לשמירה במקום מתאים כפי שייראה לו, בהתחשב בנסיבות, וימכרם על פי צו של רשם ההוצאה לפועל ובדרך שנקבעה בצו; היו המיטלטלין פסידים, ימכרם מנהל לשכת ההוצאה מיד, כפי שנקבע לגבי מיטלטלין פסידים שעוקלו.

(ה) מנהל לשכת ההוצאה לפועל יערוך דין וחשבון על הפינוי ואופן ביצועו, יחתום עליו, ואם היו נוכחים עדים יחתמו גם הם.

(ו) היה הפינוי פינוי חוזר לפי סעיף 66 לחוק, לא יחול עליו האמור בתקנה 97.

(ב) לבקשה יצורפו המסמכים הבאים, במספר עתקים מספיק ללשכה ולכל חייב שיש להמציא לו אזהרה לפי תקנה 100:

(1) שטר המשכנתה או העתק מאושר הימנו;