תוכן עניינים
ב. מטרת החוק המוצע, הצורך בו, עיקרי הוראותיו והשפעתו על הדין הקיים
ג. השפעת החוק המוצע על קבוצות אוכלוסייה מסוימות
ד. השפעת תזכיר החוק המוצע על התקציב ועל התקן המנהלי של המשרד היוזם, משרדים אחרים ורשויות אחרות.
ה. להלן נוסח תזכיר החוק המוצע ודברי הסבר
תזכיר חוק התכנון והבנייה (הוראת שעה) (תיקון מס' ....), התשפ"ד-2024
חוק התכנון והבנייה (הוראת שעה) (תיקון מס' ....), התשפ"ד-2024
הצעת החוק מציעה לבצע תיקון בפרק ה'3 לחוק, העוסק במכוני בקרה, וזאת בנוגע לחובת העסקת בקר מורשה מטעם השר להגנת הסביבה או עובד מעובדי משרדו (להלן – בקר מורשה הגנת הסביבה), הנדרש במכון בקרה לפי סעיף 158כא(א)(2) לחוק, ומהווה תנאי למתן רישיון למכון בקרה לפי סעיף 158טו(א)(1)(ד) לחוק. זאת לאחר שנמצא כי הדרישה בחוק לבקר מורשה בתחום הגנת הסביבה, אינה צפויה לייעל את הליך הרישוי, אלא להיפך, היא עלולה להכביד על הליך הרישוי ביחס למצב הקיים כיום.
אין השפעה
אין השפעה
תזכיר חוק מטעם משרד הפנים:
|
|
|
|
|||
|
1. |
אחרי סעיף 158טו1 לחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-1965[1] (להלן – החוק העיקרי) יבוא: |
||||
|
|
|
מתן רישיון להפעלת מכון בקרה בהעדר בקר מורשה הגנת הסביבה - הוראת שעה |
158טו1א |
(א) |
על אף האמור בסעיפים 158טו(א)(1)(ד) ו- 158כא(א), בתקופה שמיום כ"ד בסיון התשפ"ד (30 ביוני 2024) עד יום י"א בטבת התשפ"ו (31 בדצמבר 2025) רשאי שר הפנים לתת לגוף רישיון להפעיל ולשמש מכון בקרה, אף אם לא פועל בשירותו בקר מורשה הגנת הסביבה לעניין גורם מאשר המנוי בסעיף 158כא(א)(2); |
|
|
|
|
|
(ב) |
|
לצורך ייעול ההליכים בתחום התכנון והבנייה ועל מנת ליתן מענה לסוגיות שעלו בהפעלת הליכים לפי החוק במתכונתו הנוכחית, מוצע לבצע תיקון בחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה- 1965 (להלן – החוק) כמפורט בנוסח תזכיר הצעת החוק ולהלן בדברי ההסבר.
הצעת החוק מציעה לבצע תיקון בפרק ה'3 לחוק, העוסק במכוני בקרה, וזאת בנוגע לחובת העסקת בקר מורשה מטעם השר להגנת הסביבה או עובד מעובדי משרדו (להלן – בקר מורשה הגנת הסביבה), הנדרש במכון בקרה לפי סעיף 158כא(א)(2) לחוק, ומהווה תנאי למתן רישיון למכון בקרה לפי סעיף 158טו(א)(1)(ד) לחוק.
בהתאם להסדר החוקי הקבוע בהוראות החוק ותקנות התכנון והבניה (הקמת מכון בקרה ודרכי עבודתו), תשע"ח-2018, מכון בקרה יפעל לצורך ביצוע בקרת תכן ובקרת ביצוע. בהתאם להוראת סעיף 158טו(א)(1)(ד) לחוק, לצורך מתן רישיון למכון בקרה נדרש (בין היתר) שיפעלו בשירותו בקרים מורשים. בהתאם להוראת סעיף 158כא לחוק, מכון בקרה נדרש להעסיק בקרים מורשים לעניין הגורמים המאשרים הבאים: שר הבריאות, השר להגנת הסביבה, הרשות הארצית לכבאות והצלה והרשות המוסמכת כמשמעותה בחוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א-1951. בהמשך לכך, נקבע בסעיף 158כג(א) לחוק כי לבקר מורשה יהיו נתונות הסמכויות של הגורם המאשר לפי החיקוק שלגביו הוא מורשה. משמעות הדברים היא שבקר מורשה שיוסמך על ידי הגורם המאשר הרלוונטי ויועסק במכון בקרה, יבצע את הבדיקות הנדרשות וייתן את האישור או ההתייחסות הנדרשת מטעם הגורם המאשר. זאת, על מנת שהליך הבדיקה והאישור מטעם הגורמים המאשרים האמורים יבוצע כולו במכון הבקרה, על ידי הבקרים המורשים, ובמטרה לייעל את הליך הרישוי.
עם זאת, במסגרת קידום תיקון לתקנות התכנון והבנייה (הקמת מכון בקרה ודרכי עבודתו), תשע"ח-2018, שנועד להסדיר הוספתם של סוגי בקשות להיתרים בהם יידרש אישור מכון בקרה, מעבר למחויב כיום (רק בקשות להיתר שעניינן בניין מגורים חדש כהגדרתו בחוק), ולאחר בחינה מעמיקה של הנושא, ניתוח נתונים וניסיון שהצטבר, נמצא כי הדרישה בחוק והעסקה של בקר מורשה בתחום הגנת הסביבה, אינה צפויה לייעל את הליך הרישוי, אלא להיפך, היא עלולה להכביד על הליך הרישוי ביחס למצב הקיים כיום. נמצא כי עיקר מעורבות המשרד להגנת הסביבה בהליך הרישוי היא במסגרת שלב המידע להיתר, באמצעות מסירת המידע וההנחיות הרלוונטיות, בעוד שבשלב בקרת התכן, לא נדרשת התייעצות או אישור מטעם המשרד להגנת הסביבה למעט במקרים חריגים ביותר.
במילים אחרות, נמצא שבמרבית המקרים המשרד להגנת הסביבה מסיים את תפקידו כגורם מאשר בשלב מסירת המידע, ואינו נדרש בשלב בקרת התכן. כן נמצא כי רוב הבדיקות הנדרשות בהיבטים סביבתיים בשלב בקרת התכן, הן בדיקות הנדסיות מבניות, אשר אינן דורשות בקר מורשה ויכולות להתבצע על ידי בקר "רגיל" (בקר בהתאם לסעיפים 158יח; 158יט; 158כ לחוק). זאת, למעט מקרים חריגים המחייבים מומחיות ייחודית, התמקצעות בתחום סביבתי ספציפי, והפעלת שיקול דעת, הכוללים שימוש תעשייתי מורכב; קרקעות מזוהמות; חומרים מסוכנים; וקרינה, בהם ממילא, עמדתו המקצועית של המשרד להגנת הסביבה היא כי לא ניתן להקנות את סמכות המשרד להגנת הסביבה לבקר מורשה.
יצוין כי הבחינה שנעשתה בעניין זה בנוגע לבקשות להיתרים בתחום התעשייה והצורך של בקר מורשה לשם היתרים מסוג זה, טרם מוצתה, לפיכך, לא מוצע במסגרת התיקון הנוכחי ביטול של הוראת סעיף 158כא(א)(2) לחוק המורה על העסקת בקר מורשה בתחום הגנת הסביבה במכון בקרה. עם זאת, מאחר שבשלב זה תחום התעשייה אינו מתווסף לבקשות להיתרים בהן חובה לפעול באמצעות מכון בקרה, ומאחר שנמצא כאמור כי בהתייחס לבקשות להיתרים שאינן לשימושי תעשייה לא נדרש בקר מורשה בתחום הגנת הסביבה, מוצע לתקן את החוק כך שהעסקת בקר מורשה בתחום זה לא נדרשת כתנאי למתן רישיון למכון בקרה, וזאת כשלב ביניים זמני ועד לגיבוש הסדר קבוע ככל ויידרש ביחס לבקר מורשה זה.
יוער כי הוראה דומה, לפיה לא נדרשת העסקה של כל הבקרים המורשים כתנאי למתן רישיון למכון בקרה, נקבעה בסעיף 158טו1(ב)(1) לחוק, וזאת לעניין הקמת בניין מגורים חדש בלבד. ההוראה האמורה הוארכה בצו וצפויה לפקוע ביום 30.06.2024 (בהתאם לצו התכנון והבניה (הארכת התקופה האמורה בסעיף 158טו1(ב) לחוק), התשפ"ד-2023).
בהתאם לכך, על מנת לאפשר פעילות של מכון בקרה ללא בקר מורשה הגנת הסביבה, הן לעניין בניין מגורים חדש והן לעניין בקשות להיתרים בנושאים נוספים שאינם הקמת בניין מגורים חדש, מוצעת הצעת חוק זו.
מאחר שיום התחילה הנדחה של הוראות החוק בעניין מכון בקרה לעניין בקשות להיתרים בנושאים שאינם הקמת בניין מגורים חדש הוא 01.07.2024 (בהתאם לצו התכנון והבנייה (תיקון מס' 101) (דחיית יום התחילה הנדחה של החוק), התשפ"ד-2023, ובהתחשב במועד הפקיעה של תקופת ההארכה של הוראת סעיף 158טו1(ב)(1) לחוק לעניין בקשות להיתרים שעניינן הקמת בניין מגורים חדש, מוצע להוסיף להוראות החוק אחרי סעיף 158טו1 את סעיף 158טו1א הכולל שני סעיפים קטנים כדלקמן:
סעיף קטן (א) בו מוצע כי בתקופה שתחילתה מיום כ"ד בסיון התשפ"ד (30 ביוני 2024) (המועד בו תמה תקופת הארכה האמורה בסעיף 158טו1(ב)(1) לחוק) עד יום י"א בטבת התשפ"ו (31 בדצמבר 2025) (המועד בו צפויות להתווסף למכוני הבקרה כל הבקשות להיתרים למעט אלו שיוחלט להחריגן) ליתן לשר הפנים את האפשרות לתת לגוף רישיון להפעיל ולשמש מכון בקרה, אף אם לא פועל בשירותו בקר מורשה הגנת הסביבה לעניין גורם מאשר המנוי בסעיף 158כא(א)(2). יובהר כי עד ליום 31.12.2025 מכוני בקרה לא יעסקו בבקשות להיתר שעניינן שימושי תעשייה, אשר לגביהם נדרשת כאמור בחינה נוספת.
סעיף קטן (ב) בו מוצע ליתן לשר הפנים את הסמכות להאריך את התקופה האמורה בסעיף קטן (א) המוצע בתקופה או בתקופות נוספות שלא יעלו על שנה כל אחת, ובלבד שסך כל תקופות הארכה לא יעלו על שנתיים. מוצע כי סמכות זו של השר תהיה בנוגע לכל סוגי הבקשות להיתר או בנוגע לחלקם, באופן שיאפשר הפעלת שיקול דעת לנוכח ממצאי הבחינה שתושלם בעניין הצורך בבקר מורשה בתחום הגנת הסביבה בנוגע לבקשות להיתרים בתחום התעשייה.