תוכן עניינים
ב. מטרת התקנות המוצעות והצורך בהן
ג. להלן נוסח טיוטת התקנות המוצעות:
תקנות לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות (גוף פיננסי)(תיקון מס' 1), התשפ"ד-2024
1. החלפת תקנה 1
תקנות לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות (גוף פיננסי)(תיקון מס' 1), התשפ"ד-2024
עניינו של פרק ד' לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות, התשע"ד-2013 (להלן – חוק הריכוזיות או החוק), הוא בהפרדה בין גופים פיננסיים משמעותיים ובין תאגידים ריאליים משמעותיים.
כפי שצוין בדברי ההסבר של הצעת חוק הריכוזיות, שליטה משותפת בנכסים ריאליים ופיננסיים מעלה חשש ממשי לפגיעה בשיקול הדעת של הגוף הפיננסי כמקצה אשראי לפעילות ריאלית במשק. חשש זה עלול להביא להעדפת מתן הון ואשראי לתאגיד הריאלי או לתאגידים קשורים אליו, להעברת מידע בין הגוף הפיננסי לבין התאגיד הריאלי השולט בו או החולק עמו בעל שליטה משותף, למניעת הון ואשראי מהמתחרים של התאגיד הריאלי, למימון צולב, וכן לפגיעה ביכולתם של הגופים הפיננסיים למלא כראוי את תפקידם כנציגי ציבור המשקיעים בתאגידים הריאליים. חששות אלו עלולים להשפיע על התחרות במשק כאשר מדובר בגופים ריאליים ופיננסיים משמעותיים. על כן, במסגרת החוק, תוקנו חוקי הפיקוח על גופים פיננסיים ונקבעו בהם הגבלות לעניין החזקה במקביל הן בגוף פיננסי משמעותי והן בתאגיד ריאלי משמעותי, וכן הוראות לעניין כהונה במקביל של דירקטורים בגופים כאמור.
לפי סעיף 28 לחוק, גוף פיננסי הוא אחד מהגופים המנויים ברשימה המפורטת בסעיף או גוף אחר המספק שירותים פיננסיים, שקבע שר האוצר בהסכמת נגיד בנק ישראל, בהתייעצות עם יושב ראש רשות ניירות ערך ובאישור ועדת הכספים של הכנסת.
תאגיד ריאלי, לפי אותו סעיף, הוא כל תאגיד שאינו גוף פיננסי.
כאמור לעיל, מגבלות ההחזקה במקביל חלות רק לגבי גופים פיננסיים ותאגידים ריאליים משמעותיים.
לפי סעיף 29 לחוק, גוף פיננסי משמעותי הוא גוף פיננסי ששווי כלל נכסיו, ביחד עם נכסי הגופים הפיננסיים שבשליטתו או בשליטת השולט בו, עולים על הסכום הקבוע בחוק.
תאגיד ריאלי משמעותי, לפי סעיף 30 לחוק, הוא תאגיד ריאלי שמחזור המכירות הקובע שלו, ביחד עם מחזור המכירות הקובע של השולט בו ושל התאגידים הריאליים שבשליטתו או בשליטת השולט בו, עולים על הסכום הקבוע בחוק; או שהיקף האשראי הקובע שלו, ביחד עם האשראי הקובע של השולט בו ושל התאגידים הריאליים שבשליטתו או בשליטת השולט בו, עולים על הסכום הקבוע בחוק.
בהתאם לכך, מחזור המכירות והאשראי של תאגיד ריאלי נבחן יחד עם מחזור המכירות והאשראי של כלל התאגידים הריאליים שבאותה קבוצה עסקית ונכסיו של גוף פיננסי נבחנים יחד עם נכסי כלל הגופים הפיננסיים שבאותה קבוצה עסקית. אם אלו יעלו מעל הרף שנקבע בחוק התאגידים הריאליים יחשבו לתאגידים ריאליים משמעותיים והגופים הפיננסיים ייחשבו לגופים פיננסיים משמעותיים.
להיותו של תאגיד ריאלי תאגיד ריאלי משמעותי או להיותו של גוף פיננסי גוף פיננסי משמעותי משמעות כפולה. ראשית, יחולו על תאגידים וגופים אלה חובות ההפרדה בין תאגידים ריאליים משמעותיים לגופים פיננסיים משמעותיים מכוח פרק ד' לחוק. שנית, הפיכתו של תאגיד ריאלי לתאגיד ריאלי משמעותי או של גוף פיננסי גוף פיננסי משמעותי היא קריטריון להכנסתו לרשימת הגורמים הריכוזיים.
בשנים האחרונות קידמה הממשלה, בשיתוף המפקחים הפיננסים, אסדרה של מספר שירותים פיננסיים חדשים שלא היו מוסדרים בעת חקיקת חוק הריכוזיות, וביניהם, בין היתר, חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים, התשע"ו-2016, שקבע אסדרה ייעודית למגוון ספקי שירותים חוץ-בנקאיים, וביניהם נותני אשראי חוץ-בנקאיים ואגודות פיקדון ואשראי, חוק להסדרת מתן שירותי פיקדון ואשראי בלא ריבית על ידי מוסדות לגמילות חסדים, התשע"ט-2019, שקבע הסדרה ייעודית על מתן שירותי פיקדון ואשראי בלא ריבית וחוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום, התשפ"ג-2023, שקבע אסדרה ייעודית לנותני שירותי תשלום ויוזמי תשלום (להלן ביחד - חוקי הפיקוח החדשים).
חלק מהגופים שפעילותם אוסדרה במסגרת חוקי הפיקוח החדשים - כדוגמת נותני אשראי חוץ בנקאי - הם גופים שעוסקים בהקצאת הון או אשראי למשק, ולכן, התכלית שעמדה בבסיס פרק ד' לחוק וההפרדה בין גופים פיננסיים משמעותיים ובין תאגידים ריאליים משמעותיים שנקבעה במסגרתו, רלוונטית גם להם.
גופים אחרים שפעילותם אוסדרה במסגרת חוקי הפיקוח החדשים - כדוגמת נותני שירות בנכס פיננסי - אינם עוסקים בהקצאת הון או אשראי למשק אולם פעילותם היא פעילות פיננסית במהותה ועל כן, על מנת שלא יחולו לגביהם מגבלות החזקה בידי גופים פיננסיים משמעותיים, נכון יותר להגדירם כ'גוף פיננסי'.
לפי סעיף 39(י) לחוק הריכוזיות, בתום שש שנים מפרסום החוק יוקם צוות לבחינת היישום של הוראות פרק ד' בחוק והשפעת יישומן על מידת הריכוזיות במשק (להלן - הצוות).
בשנת 2022 פרסם הצוות דוח שבמסגרתו, בין היתר, המליץ הצוות על תיקונים נדרשים בחוק הריכוזית. בסעיף 5.2 לדוח, המליץ הצוות לתקן את החוק ולהוסיף להגדרת 'גוף פיננסי', גופים נוספים שפעילותם אוסדרה במסגרת חוקי הפיקוח החדשים. בנוסף המליץ הצוות לתקן את אותם חוקים, כך שמגבלות ההחזקה בגוף פיננסי משמעותי ובתאגיד ריאלי משמעותי במקביל, יחולו גם על הגופים הנוספים שרציונל ההפרדה חל לגביהם.
המלצותיו של הצוות טרם יושמו.
על מנת לתת מענה ראשוני לצורך בשינוי הגדרת גוף פיננסי, מוצע במסגרת תקנות אלו להוסיף לרשימת הגופים הפיננסים את הגופים הבאים:
1. בעל רישיון למתן אשראי כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים;
2. בעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים;
3. בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים;
4. בעל רישיון למתן שירות בנכס פיננסי כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים;
5. בעל רישיון לעסוק במתן שירותי פיקדון ואשראי בלא ריבית כהגדרתו בחוק להסדרת מתן שירותי פיקדון ואשראי בלא ריבית על ידי מוסדות לגמילות חסדים, התשע"ט-2019;
6. רכז הצעה כמשמעותו בסעיף 15ב(4א)(א) בחוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968;
7. חברת הנפקה של מבטח כהגדרתה בתקנות החברות (הקלות לסוגים מסוימים של חברות איגרות חוב), התשע"ב -2012;
8. חברת תשלומים כהגדרתה בחוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום, התשפ"ג-2023.
יובהר, כי הוספת גופים אלו להגדרת 'גוף פיננסי' תביא לכך, שנכסי אותם גופים ייכללו בחישוב של הגוף פיננסי השולט בהם או של הגוף הפיננסי הנשלט על ידם וכן תביא לכך שלא תהיה מגבלה, מכוח הוראות ההפרדה שבפרק ד' לחוק, על גופים פיננסיים משמעותיים להחזיק אמצעי שליטה בהם; אולם, כל עוד לא יתוקנו חוקי הפיקוח החדשים גם לא תהיה מגבלה על תאגיד ריאלי משמעותי להחזיק בהם אמצעי שליטה ולא תחול עליהם, בפני עצמם, מגבלה להחזיק אמצעי שליטה בתאגיד ריאלי משמעותי.
|
בתוקף סמכותי לפי פסקה (7) בהגדרה "גוף פיננסי" שבסעיף 28 לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות, התשע"ד-2013[1], בהסכמת נגיד בנק ישראל, בהתייעצות עם יושב ראש רשות ניירות ערך ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה: |
|||||||
|
1. |
במקום תקנה 1 לתקנות לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות (גוף פיננסי), התש"ף-2020[2], יבוא: |
||||||
|
|
|
"גוף פיננסי |
1. |
גוף פיננסי הוא כל אחד מאלה: |
|||
|
|
|
|
|
|
|
|
(א) תאגיד הרשום במרשם החתמים כמשמעותו בתקנה 2 לתקנות ניירות ערך (חיתום), התשס"ז-2007[3]; |
|
|
|
|
|
|
|
|
(ב) מי שבידו רישיון למתן אשראי כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים, התשע"ו-2016[4] (להלן – חוק הפיקוח על שירותים פיננסים מוסדרים); |
|
|
|
|
|
|
|
|
(ג) מי שבידו רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים; |
|
|
|
|
|
|
|
|
(ד) מי שבידו רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים; |
|
|
|
|
|
|
|
|
(ה) מי שבידו רישיון לעסוק במתן שירותי פיקדון ואשראי בלא ריבית כהגדרתו בחוק להסדרת מתן שירותי פיקדון ואשראי בלא ריבית על ידי מוסדות לגמילות חסדים, התשע"ט-2019[5]; |
|
|
|
|
|
|
|
|
(ו) מי שבידו רישיון למתן שירות בנכס פיננסי כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים; |
|
|
|
|
|
|
|
|
(ז) רכז הצעה כמשמעותו בסעיף 15ב(4א)(א) בחוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968[6]; |
|
|
|
|
|
|
|
|
(ח) חברת הנפקה של מבטח כהגדרתה בתקנות החברות (הקלות לסוגים מסוימים של חברות איגרות חוב), התשע"ב – 2012[7]; |
|
|
|
|
|
|
|
|
(ט) חברת תשלומים כהגדרתה בחוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום, התשפ"ג-2023[8]. |
___ ב________ התשפ"ד
(___ ב________ 2024)
(חמ )
__________________
בצלאל סמוטריץ
שר האוצר
כללי
עניינו של פרק ד' לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות, התשע"ד-2013 (להלן – חוק הריכוזיות או החוק), הוא בהפרדה בין גופים פיננסיים משמעותיים ובין תאגידים ריאליים משמעותיים.
כפי שצוין בדברי ההסבר של הצעת חוק הריכוזיות, שליטה משותפת בנכסים ריאליים ופיננסיים מעלה חשש ממשי לפגיעה בשיקול הדעת של הגוף הפיננסי כמקצה אשראי לפעילות ריאלית במשק. חשש זה עלול להביא להעדפת מתן אשראי לתאגיד הריאלי או לתאגידים קשורים אליו, להעברת מידע בין הגוף הפיננסי לבין התאגיד הריאלי השולט בו או החולק עמו בעל שליטה משותף, למניעת אשראי מהמתחרים של התאגיד הריאלי, למימון צולב, וכן לפגיעה ביכולתם של הגופים הפיננסיים למלא כראוי את תפקידם כנציגי ציבור המשקיעים בתאגידים הריאליים. חששות אלו עלולים להשפיע על התחרות במשק כאשר מדובר בגופים ריאליים ופיננסיים משמעותיים. על כן, במסגרת החוק, תוקנו חוקי הפיקוח על גופים פיננסיים ונקבעו בהם הגבלות לעניין החזקה במקביל הן בגוף פיננסי משמעותי והן בתאגיד ריאלי משמעותי, וכן הוראות לעניין כהונה במקביל של דירקטורים בגופים כאמור.
לפי סעיף 28 לחוק, גוף פיננסי הוא אחד מהגופים המנויים ברשימה המפורטת בסעיף או גוף אחר המספק שירותים פיננסיים, שקבע שר האוצר בהסכמת נגיד בנק ישראל, בהתייעצות עם יושב ראש רשות ניירות ערך ובאישור ועדת הכספים של הכנסת.
תאגיד ריאלי, לפי אותו סעיף, הוא כל תאגיד שאינו גוף פיננסי.
כאמור לעיל, מגבלות ההחזקה במקביל חלות רק לגבי גופים פיננסיים ותאגידים ריאליים משמעותיים.
לפי סעיף 29 לחוק, גוף פיננסי משמעותי הוא גוף פיננסי ששווי כלל נכסיו, ביחד עם נכסי הגופים הפיננסיים שבשליטתו או בשליטת השולט בו, עולים על הסכום הקבוע בחוק.
תאגיד ריאלי משמעותי, לפי סעיף 30 לחוק, הוא תאגיד ריאלי שמחזור המכירות הקובע שלו, ביחד עם מחזור המכירות הקובע של השולט בו ושל התאגידים הריאליים שבשליטתו או בשליטת השולט בו, עולים על הסכום הקבוע בחוק; או שהיקף האשראי הקובע שלו ,ביחד עם האשראי הקובע של השולט בו ושל התאגידים הריאליים שבשליטתו או בשליטת השולט בו, עולים על הסכום הקבוע בחוק.
בהתאם לכך, מחזור המכירות והאשראי של תאגיד ריאלי נבחן יחד עם מחזור המכירות והאשראי של כלל התאגידים הריאליים שבאותה קבוצה עסקית ונכסיו של גוף פיננסי נבחנים יחד עם נכסי כלל הגופים הפיננסיים שבאותה קבוצה עסקית. אם אלו יעלו מעל הרף שנקבע בחוק, התאגידים הריאליים יחשבו לתאגידים ריאליים משמעותיים והגופים הפיננסיים ייחשבו לגופים פיננסיים משמעותיים.
להיותו של תאגיד ריאלי תאגיד ריאלי משמעותי או להיותו של גוף פיננסי גוף פיננסי משמעותי משמעות כפולה. ראשית, יחולו על תאגידים וגופים אלה חובות ההפרדה בין תאגידים ריאליים משמעותיים לגופים פיננסיים משמעותיים מכוח פרק ד' לחוק. שנית, הפיכתו של תאגיד ריאלי לתאגיד ריאלי משמעותי או של גוף פיננסי גוף פיננסי משמעותי היא קריטריון להכנסתו לרשימת הגורמים הריכוזיים.
ביום 15 בנובמבר 2020 הותקנו תקנות לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות (גוף פיננסי), התש"ף-2020, שבמסגרתן הפעיל שר האוצר את סמכותו והוסיף להגדרת גוף פיננסי, גם תאגיד הרשום במרשם החתמים כמשמעותו בתקנה 2 לתקנות ניירות ערך (חיתום), התשס"ז-2007.
בשנים האחרונות קידמה הממשלה, בשיתוף המפקחים הפיננסים, אסדרה של מספר שירותים פיננסיים חדשים שלא היו מוסדרים בעת חקיקת חוק הריכוזיות, וביניהם, בין היתר, חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים, התשע"ו-2016, שקבע אסדרה ייעודית למגוון ספקי שירותים חוץ-בנקאיים, ובניהם נותני אשראי חוץ-בנקאיים ואגודות פיקדון ואשראי, חוק להסדרת מתן שירותי פיקדון ואשראי בלא ריבית על ידי מוסדות לגמילות חסדים, התשע"ט-2019, שקבע הסדרה ייעודית על מתן שירותי פיקדון ואשראי בלא ריבית וחוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום, התשפ"ג-2023, שקבע אסדרה ייעודית לנותני שירותי תשלום ויוזמי תשלום (להלן ביחד - חוקי הפיקוח החדשים).
חלק מהגופים שפעילותם אוסדרה במסגרת חוקי הפיקוח החדשים - כדוגמת נותני אשראי חוץ בנקאי - הם גופים שעוסקים בהקצאת הון או אשראי למשק, ולכן, התכלית שעמדה בבסיס פרק ד' לחוק וההפרדה בין גופים פיננסיים משמעותיים ובין תאגידים ריאליים משמעותיים שנקבעה במסגרתו, רלוונטית גם להם.
גופים אחרים שפעילותם אוסדרה במסגרת חוקי הפיקוח החדשים - כדוגמת נותני שירות בנכס פיננסי - אינם עוסקים בהקצאת הון או אשראי במשק אולם פעילותם היא פעילות פיננסית במהותה ועל כן, על מנת שלא יחולו לגביהם מגבלות החזקה בידי גופים פיננסיים משמעותיים, נכון יותר להגדירם כ'גוף פיננסי'.
לפי סעיף 39(י) לחוק הריכוזיות, בתום שש שנים מפרסום החוק יוקם צוות לבחינת היישום של הוראות פרק ד' בחוק והשפעת יישומן על מידת הריכוזיות במשק (להלן - הצוות).
בשנת 2022 פרסם הצוות דוח שבמסגרתו, בין היתר, המליץ הצוות על תיקונים נדרשים בחוק הריכוזית. בסעיף 5.2 לדוח, המליץ הצוות לתקן את החוק ולהוסיף להגדרת 'גוף פיננסי', גופים נוספים שפעילותם אוסדרה במסגרת חוקי הפיקוח החדשים. בנוסף המליץ הצוות לתקן את אותם חוקים, כך שמגבלות ההחזקה בגוף פיננסי משמעותי ובתאגיד ריאלי משמעותי במקביל, יחולו גם על הגופים הנוספים שרציונל ההפרדה חל לגביהם.
המלצותיו של הצוות טרם יושמו.
לסעיף 1
על מנת לתת מענה ראשוני לצורך בשינוי הגדרת גוף פיננסי, מוצע לתקן את תקנות לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות (גוף פיננסי), התש"ף-2020, ולהוסיף לרשימת הגופים הפיננסים את הגופים הבאים:
1. בעל רישיון למתן אשראי כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים;
2. בעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים;
3. בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים;
4. בעל רישיון למתן שירות בנכס פיננסי כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים;
5. בעל רישיון לעסוק במתן שירותי פיקדון ואשראי בלא ריבית כהגדרתו בחוק להסדרת מתן שירותי פיקדון ואשראי בלא ריבית על ידי מוסדות לגמילות חסדים, התשע"ט-2019;
6. רכז הצעה כמשמעותו בסעיף 15ב(4א)(א) בחוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968;
7. חברת הנפקה של מבטח כהגדרתה בתקנות החברות (הקלות לסוגים מסוימים של חברות איגרות חוב), התשע"ב -2012;
8. חברת תשלומים כהגדרתה בחוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום, התשפ"ג-2023.
יובהר, כי הוספת גופים אלו להגדרת 'גוף פיננסי' תביא לכך, שנכסי אותם גופים ייכללו בחישוב של הגוף פיננסי השולט בהם או של הגוף הפיננסי הנשלט על ידם וכן תביא לכך שלא תהיה מגבלה, מכוח הוראות ההפרדה שבפרק ד' לחוק, על גופים פיננסיים משמעותיים להחזיק אמצעי שליטה בהם; אולם, כל עוד לא יתוקנו חוקי הפיקוח החדשים גם לא תהיה מגבלה על תאגיד ריאלי משמעותי להחזיק בהם אמצעי שליטה ולא תחול עליהם, בפני עצמם, מגבלה להחזיק אמצעי שליטה בתאגיד ריאלי משמעותי.