תוכן עניינים
תזכיר חוק
א. שם החוק המוצע
ב. מטרת החוק המוצע, הצורך בו, עיקרי הוראותיו והשפעתו על הדין הקיים
ג. השפעת החוק המוצע על קבוצות אוכלוסייה מסוימות
ד. השפעת תזכיר החוק המוצע על התקציב ועל התקן המנהלי של המשרד היוזם, משרדים אחרים ורשויות אחרות.
ה. להלן נוסח תזכיר החוק המוצע ודברי הסבר
תזכיר חוק כלי ירייה (תיקון מס' 24) (דחיית מועד לפרסום צו דמויי כלי ירייה), התשפ"ד- 2024
1. תיקון סעיף 24
דברי הסבר
חוק כלי ירייה (תיקון מס' 25) (דחיית מועד לפרסום צו דמויי כלי ירייה), התשפ"ד- 2024
חוק כלי הירייה (תיקון מס' 24), התשפ"ג-2023 (להלן- תיקון מס' 24) שנכנס לתוקפו ביום 6.8.23, מסדיר בין השאר, פעילות ייצור, יצוא, יבוא, אחסנה, הובלה ומסחר "בדמויי כלי ירייה" אשר ניתן להסב אותם לכלי ירייה, באופן שיחויבו ברישיון כפי הנדרש עבור כלי ירייה, וקובע כי ככלל, החזקתם ונשיאתם של כלים אלו ייעשו רק במועדוני קליעה שקיבלו היתר לכך.
סעיף 1 לחוק כלי הירייה, התש"ט-1949 (להלן- החוק) מגדיר מהו "דמוי כלי ירייה" באופן הבא- "כלי בעל קנה שאינו כלי ירייה, לרבות חלק ממנו, שאפשר להסב אותו לכלי ירייה, והוא מסוג המנוי ברשימה שיקבע השר לביטחון לאומי בהתייעצות עם המפקח הכללי של המשטרה".
סעיף 24 לתיקון מס' 24 שעניינו הוראות מעבר ושמירת תוקף, קובע הוראות ולוחות זמנים לעניין יישום התיקון, כדלקמן:
סעיף 24(ב) לתיקון מס' 24 קובע כי צו המפרט את רשימת הכלים הכלולים בהגדרה "דמוי כלי ירייה", יפורסם בתוך שלושה חודשים מיום כניסת התיקון לתוקף.
סעיף 24(ג) לתיקון מס' 24 קובע כי כל עוד לא נכנס לתוקף צו כאמור או תשעה חודשים מיום כניסת תיקון מס' 24 לתוקף, יעמוד בתוקפו צו היבוא והיצוא (איסור ייבוא כלי איירסופט) (הוראת שעה), התשפ"ג- 2023 (להלן- צו היבוא והיצוא) כנוסחו ערב תחילתו של תיקון 24.
על רקע מצב המלחמה בו מצויה מדינת ישראל, אשר משפיע באופן ישיר על עבודת המשרד לביטחון לאומי ובכלל זה, על פעילות האגף לרישוי ופיקוח כלי ירייה במשרד (להלן- "האגף"), וכן על עבודת משטרת ישראל, הוקפאה עם פרוץ המלחמה עבודת המטה לגיבוש רשימת סוגי "דמוי כלי ירייה" שלגביהם יחול ההסדר, וכן הוקפאה עבודת המטה להיערכות האגף לכניסתו לתוקף של ההסדר הקבוע בתיקון מס' 24 וביצוע רישוי ופיקוח על דמויי כל ירייה. בתמצית יצוין כי מפרוץ המלחמה הוגשו לאגף למעלה מ- 300,000 בקשות חדשות לקבלת רישיונות לכלי ירייה. זאת, בין היתר נוכח אירועי ה-7.10.2023 והפגיעה שחלה בביטחון האישי ובתחושת הביטחון של אזרחי ותושבי מדינת ישראל בגינה וכן לאור הרחבת האוכלוסיות הרשאיות להגיש בקשה לקבלת רישיון לנשיאה והחזקה של כלי ירייה, במסגרת התבחינים המעודכנים שנקבעו בנושא כפי שאושרו במסגרת תקנות כלי הירייה (תנאי סף ותבחינים לקבלת רישיון פרטי לכלי ירייה והוראות נוספות), התשפ"ד-2023, אשר פורסמו ברשומות ונכנסו לתוקף ביום 18.10.2023. מדובר בעלייה חסרת תקדים במספר הבקשות לקבלת רישיון כלי ירייה פרטי שהובילה לעומסי עבודה כבדים על האגף. להמחשה יצוין כי בהתאם לנתונים שהתקבלו מהאגף, בשגרה מטפל האגף בשנים האחרונות בכ-20,000 בקשות בשנה בממוצע.
לפיכך, מוצע להאריך באופן רטרואקטיבי את מועד פרסום הצו המפרט את רשימת הכלים הכלולים בהגדרה "דמוי כלי ירייה", לפי סעיף 24(ב) לתיקון מס' 24 בתשעה חודשים נוספים, כך שיפורסם בתוך שנה ממועד כניסת החוק לתוקף.
בהתאם לכך מוצע לקבוע כי צו היבוא והיצוא יעמוד בתוקפו כנוסחו, כל עוד לא נכנס לתוקף הצו האמור או עשרים ואחת חודשים מיום תחילתו של החוק, לפי המוקדם ביניהם.
לא רלוונטי.
לא רלוונטי.
תזכיר חוק מטעם המשרד לביטחון לאומי:
|
תיקון סעיף 24 |
1. |
בחוק לתיקון חוק כלי הירייה (תיקון מס' 24), התשפ"ד-2023[1], בסעיף 24- |
|
|
|
|
|
(1) בסעיף קטן (ב) במקום המילים "שלושה חודשים" יבוא " שנה". |
|
|
|
|
(2) בסעיף קטן (ג) במקום המילים "תשעה חודשים" יבוא "שמונה עשר חודשים". |
דברי הסבר
חוק כלי הירייה (תיקון מס' 24), התשפ"ג-2023 (להלן- תיקון מס' 24) שנכנס לתוקפו ביום 6.8.23, מסדיר בין השאר, פעילות ייצור, יצוא, יבוא, אחסנה, הובלה ומסחר "בדמויי כלי ירייה" אשר ניתן להסב אותם לכלי ירייה, באופן שיחויבו ברישיון כפי הנדרש עבור כלי ירייה, וקובע כי ככלל, החזקתם ונשיאתם של כלים אלו ייעשו רק במועדוני קליעה שקיבלו היתר לכך.
סעיף 1 לחוק כלי הירייה, התש"ט-1949 (להלן- החוק) מגדיר מהו "דמוי כלי ירייה" באופן הבא- "כלי בעל קנה שאינו כלי ירייה, לרבות חלק ממנו, שאפשר להסב אותו לכלי ירייה, והוא מסוג המנוי ברשימה שיקבע השר לביטחון לאומי בהתייעצות עם המפקח הכללי של המשטרה".
סעיף 24 לתיקון מס' 24 שעניינו הוראות מעבר ושמירת תוקף, קובע הוראות ולוחות זמנים לעניין יישום התיקון, כדלקמן:
סעיף 24(ב) לתיקון מס' 24 קובע כי צו המפרט את רשימת הכלים הכלולים בהגדרה "דמוי כלי ירייה" (להלן- הצו), יפורסם בתוך שלושה חודשים מיום כניסת התיקון לתוקף. סעיף 24(ג) לתיקון מס' 24 קובע כי כל עוד לא נכנס לתוקף צו כאמור או חלפו תשעה חודשים מיום כניסת תיקון מס' 24 לתוקף, לפי המוקדם, ימשיך לעמוד בתוקפו צו היבוא והיצוא (איסור ייבוא כלי איירסופט) (הוראת שעה), התשפ"ג-2023 (להלן- צו היבוא והיצוא), כנוסחו ערב תחילתו של תיקון 24.
סעיף 1: על רקע מצב המלחמה בו מצויה מדינת ישראל, אשר משפיע באופן ישיר על עבודת המשרד לביטחון לאומי ובכלל זה, על פעילות האגף לרישוי ופיקוח כלי ירייה במשרד (להלן- "האגף"), וכן על עבודת משטרת ישראל, הוקפאה עם פרוץ המלחמה עבודת המטה לגיבוש רשימת סוגי "דמוי כלי ירייה" שלגביהם יחול ההסדר, וכן הוקפאה עבודת המטה להיערכות האגף לכניסתו לתוקף של ההסדר הקבוע בתיקון מס' 24 וביצוע רישוי ופיקוח על דמויי כל ירייה. בתמצית יצוין כי מפרוץ המלחמה הוגשו למעלה מ- 300,000 בקשות חדשות לקבלת רישיונות לכלי ירייה. זאת, בין היתר נוכח אירועי ה-7.10.2023 והפגיעה שחלה בביטחון האישי ובתחושת הביטחון של אזרחי ותושבי מדינת ישראל בגינה וכן לאור הרחבת האוכלוסיות הרשאיות להגיש בקשה לקבלת רישיון לנשיאה והחזקה של כלי ירייה, במסגרת התבחינים המעודכנים שנקבעו בנושא כפי שאושרו במסגרת תקנות כלי הירייה (תנאי סף ותבחינים לקבלת רישיון פרטי לכלי ירייה והוראות נוספות), התשפ"ד-2023 (להלן - תקנות התבחינים), אשר פורסמו ברשומות ונכנסו לתוקף ביום 18.10.2023. מדובר בעלייה חסרת תקדים במספר הבקשות לקבלת רישיון כלי ירייה פרטי שהובילה לעומסי עבודה כבדים על האגף. להמחשה יצוין כי בהתאם לנתונים שהתקבלו מהאגף, בשגרה מטפל האגף בשנים האחרונות בכ-20,000 בקשות בשנה בממוצע.
לפיכך, מוצע להאריך באופן רטרואקטיבי את מועד פרסום הצו המפרט את רשימת הכלים הכלולים בהגדרה "דמוי כלי ירייה", לפי סעיף 24(ב) לתיקון מס' 24 בתשעה חודשים נוספים, כך שיפורסם בתוך שנה ממועד כניסת החוק לתוקף.
בהתאם לתיקון המוצע לסעיף 24(ב) לתיקון מס' 24, מוצע לתקן גם את סעיף 24(ג) לתיקון ולקבוע שצו היבוא והיצוא יעמוד בתוקפו כנוסחו, כל עוד לא נכנס לתוקף הצו האמור או שמונה עשר מיום תחילתו של החוק, לפי המוקדם מביניהם.
לעניין התחילה הרטרואקטיבית של התיקון המוצע, יצוין כי מדובר בחקיקה שתכליתה לקדם אינטרס לאומי חשוב של הסדרה ומניעת זליגת כלים דמוי כלי ירייה, ברי הסבה, לגורמים עוינים. במסגרת חקיקה זו נקבעו לוחות זמנים מחייבים ליישום כמפורט לעיל.
כאמור, בשל תקופת החרום, הוקפאה עבודת המטה המשותפת לאגף ולמשטרת ישראל בנושא, וממילא היה ועדיין קיים קושי ממשי בגיבוש הצו. וכך גם כאמור, לא עלה בידי הגורמים הרלוונטיים לקדם תיקון חקיקה בעניין יישום החוק והמועדים שנקבעו לכך בהתאמה.
האינטרס הציבורי להשלמת ההסדרה ומניעת זליגת כלים ברי הסבה לגורמים עוינים מובהק, אולם, נדרש להבטיח שההסדרה תתבצע בצורה מיטבית ומקיפה – לרבות היכולת לפיקוח ובקרה על יישום הוראות החוק - לאחר כניסת החוק לתוקף על כלל מרכיביו. בענייננו, ההחלה הרטרואקטיבית מבקשת לדחות מועד שנקבע לפרסום צו בנושא שממנו נגזרים מועדים נוספים, בתשעה חודשים, והדבר יאפשר תקופת היערכות נוספת של כלל הגורמים הנוגעים בדבר ליישום ההסדר, כך שבאיזון בין האינטרסים השונים, נראה כי החלה רטרואקטיבית של תיקון חקיקה בעניין המועדים היא מאוזנת וסבירה בנסיבות העניין, ויש בה כדי לקדם אינטרס ציבורי-בטחוני רחב וחשוב.
בנוסף, דומה כי החלה רטרואקטיבית בענייננו לא תפגע באופן ישיר בזכות חוקתית.
כמו כן, החקיקה הרטרואקטיבית אינה משנה את המצב שהיה נהוג עד כה; בהתאם לתיקון המוצע, במהלך תקופת הדחייה יעמוד בתוקפו הצו שנקבע בעניין זה על ידי משרד הכלכלה והתעשייה.
יתר על כן, הטעם העומד ביסוד החקיקה הרטרואקטיבית במקרה זה, הוא תיקון המועדים שנקבעו בחוק לצורך יישומו ובכלל זה פרסום צו להגדרת הכלים. לצורך גיבוש הצו ויישומו באופן מיטבי נדרש פרק זמן נוסף של התארגנות. כך שלו היה מתפרסם הצו במועד שנקבע לכך בתיקון מס' 24, היה הרי שגיבושו ובוודאי יישומו היו לוקים בחסר.
בנסיבות המתוארות, דומה כי הפגיעה שהיתה יכולה להיגרם בפרסום הצו במועד שנקבע בחוק - כשטרם הושלמה עבודת המטה וההתארגנות של הגורמים האחראים על הפיקוח ואכיפה – עלולה היתה להיות חמורה יותר מהפגיעה העלולה להיגרם בשל החלה רטרואקטיבית של חקיקה המאריכה את המועדים ליישום החוק.