בהתאם להוראות הקבועות בסעיף 283 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 (להלן – החוק), מחויב המעסיק להמשיך לשלם תשלומים לקופות תגמולים ולקרנות פנסיה וכיוצא באלה בעד פרק הזמן שהעובד שירת במילואים, כאילו לא שירת במילואים והוסיף לעבוד. בעת שגרה, כאשר מספר המגויסים ומשך זמן השירות קצר באופן יחסי, נשאו מעסיקים בנטל זה, לצד תשלום דמי ביטוח, על אף שמדובר בתקופה בה המשרתים לא עבדו. עם זאת, כעת בתקופת מלחמת חרבות ברזל, נוכח גיוס המילואים הנרחב והחריג ובשל הצורך לסייע למעסיקים שרבים מעובדיהם נקראו לשירות מילואים, הפכו הוצאות אלו למכבידות במיוחד.
לצורך מתן מענה לנטל זה על ציבור המעסיקים ובהתאם להחלטת ממשלה מספר 1295, במסגרתה הוקצה סכום של 2.45 מיליארד שקלים חדשים במסגרת התקציב הנוסף לשנת 2024, לצורך שיפוי המעסיקים בגין הפרשות פנסיוניות ותשלום דמי ביטוח עבור משרתי מילואים, ובכפוף לתנאים שנקבעו בה, מוצע לקבוע במסגרת תקנות אלו שיפוי למעסיקים בגין תשלומים ששילמו לקופות ולקרנות ועל תשלום דמי ביטוח ששילמו עבור עובדיהם משרתי המילואים בתקופה שהחל מיום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2024) ועד ליום ל' בכסלו התשפ"ה (31 בדצמבר 2024). במסגרת זאת, מוצע כי מעסיק, למעט מעסיק ציבורי כהגדרתו בתקנות, יהא זכאי לשיפוי בשיעור 20% משכרו של העובד בהתאם לתנאים ולאופן החישוב כמפורט בתקנות. הסדר זה כפוף לכך ששר הבטחון יורה כי שירות מילואים בתקופה כאמור יהיה שירות חירום לעניין פרק י"ב לחוק.
טיוטת תקנות מטעם משרד העבודה ומשרד האוצר:
תקנות הביטוח הלאומי (שיפוי מעסיקים בתקופת שירות מילואים שהוא שירות חירום)
(הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד–2024
|
|
|
בתוקף סמכותנו לפי סעיף 376 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995[1] (להלן – החוק), ובתוקף סמכות שר העבודה לפי סעיף 400 לחוק, לאחר ששר הביטחון הורה כי שירות מילואים, לפי חוק שירות המילואים, התשס"ח – 2008[2], אשר בוצע החל מיום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023) ועד יום ל' בכסלו התשפ"ה (31 בדצמבר 2024), יהיה שירות חירום לעניין פרק י"ב לחוק ולצורך סעיף 376 לחוק, ולאחר התייעצות עם מועצת המוסד לפי סעיף 12 לחוק, ובאישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, אנחנו מתקינים תקנות אלה: |
|
|
הגדרות |
1. |
בתקנות אלה – |
|
|
|
|
"מספר ימי שירות מילואים" – סך הימים המחושב לצורך תשלום התגמול לפי סעיף 271 לחוק; |
|
|
|
|
"מעסיק ציבורי" – כל אחד מאלה: |
|
|
|
|
(1) |
המדינה; |
|
|
|
(2) |
גוף מתוקצב או תאגיד בריאות, כהגדרתם בסעיף 21 לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985[3]; |
|
|
|
(3) |
קופת חולים; |
|
|
|
"סכום ההכנסה ליום" – הכנסת עובד לפי אחד מאלה ובלבד שלא יעלה על התגמול המרבי, כהגדרתו בסעיף 270 לחוק: |
|
|
|
|
(1) |
עובד שעבד שלושה חודשים מלאים ברבע השנה - הכנסתו מעבודה כשהיא מחולקת בתשעים; |
|
|
|
(2) |
עובד שעבד חודש או חודשיים מלאים ברבע השנה - הכנסתו בחודש או חודשיים אלה כשהיא מחולקת בשלושים או בשישים, לפי העניין; |
|
|
|
(3) |
עובד שלא עבד חודש מלא אחד לפחות ברבע השנה - הכנסתו מעבודה בחודש השירות כאילו עבד חודש מלא, כשהיא מחולקת בשלושים; |
|
|
|
"עובד" – עובד ששירת בשירות מילואים ולמעט עובד של מעסיק ציבורי; |
|
|
|
|
"רבע השנה" – רבע השנה שקדמה ל-1 בחודש שבו החל שירות המילואים; |
|
|
|
|
"שירות מילואים" – שירות מילואים ששר הביטחון הורה עליו כעל שירות חירום לעניין פרק י"ב לחוק לפי סעיף 278(א) לחוק ובתקופה עליה הורה. |
|
|
שיפוי של מעביד בגין תשלומים לקופות, לקרנות ודמי ביטוח |
2. |
המוסד ישפה מעביד של עובד בשיעור של 20% מסכום ההכנסה ליום של העובד במכפלת מספר ימי שירות המילואים שביצע העובד, על תשלומים ששילם המעביד לקופת תגמולים, לקופת פנסיה, לקופה, לקרן וכיוצא באלה, ועל תשלום דמי ביטוח ששילם בעד העובד. |
|
|
מימון |
3. |
אוצר המדינה במסגרת תקציב הבטחון, ישפה את המוסד על כל ההוצאות הכרוכות בתשלום שיפוי של מעביד לפי תקנות אלה, לרבות ההוצאות המנהליות הכרוכות בתשלום כאמור. |
|
|
תקופת הוראת השעה ותשלומים ראשונים |
4. |
(א) |
תקנות אלו יעמדו בתוקפן החל מיום התחילה ועד ליום ל' בכסלו התשפ"ה (31 בדצמבר 2024). |
|
|
|
(ב) |
תשלומים ראשונים לפי תקנות אלה ישולמו עד 60 ימים מיום התחילה. |
___ ב________ התש_______ (___ ב________ ____20)
[תאריך עברי] ([תאריך לועזי])
(חמ _____-3)
יואב בן צור בצלאל סמוטריץ'
שר העבודה שר האוצר
דברי הסבר
ביום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023), החלה מתקפת טרור רצחנית משולבת על מדינת ישראל, אשר כללה ירי טילים ופשיטת גורמים עוינים ברחבי הארץ ובעיקר בדרומה. בעקבות מתקפה זו הכריז שר הבטחון באותו היום על מצב מיוחד בעורף, מכוח סמכותו לפי סעיף 9ג(ב)(1) לחוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א-1951. בהתאם לסעיף 9ג(א)(5) לאותו חוק, החליטה ועדת החוץ והבטחון של הכנסת, ביום כ"ז בתשרי התשפ"ד (12 באוקטובר 2023), לאשר את ההכרזה בשטחה של כל מדינת ישראל. כמו כן, הוכרז בצבא הגנה לישראל על מבצע "חרבות ברזל", וועדת השרים לענייני בטחון לאומי החליטה על נקיטת פעולות צבאיות משמעותיות, בהתאם לסעיף 40 לחוק יסוד: הממשלה. לצד זאת, צה"ל הכריז על מצב כוננות מלחמה, וכן הוחלט על גיוס חיילי מילואים נרחב לפי סעיף 8 לחוק שירות המילואים, התשס"ח-2008 (להלן – חוק שירות מילואים). החלטה זו הוארכה מספר פעמים על ידי הממשלה ואושרה מעת לעת על ידי ועדת החוץ והביטחון של הכנסת.
ביום ד' בשבט התשפ"ד (14 בינואר 2024) התקבלה החלטת ממשלה מס' 1295 שעניינה "הוקרה, סיוע ותגמול לחיילי מילואים המשרתים במבצע "חרבות ברזל" (להלן – החלטת ממשלה 1295). במסגרת החלטה זו נקבע כי יוקצה סכום של 2.45 מיליארד שקלים חדשים במסגרת התקציב הנוסף לשנת 2024, לצורך מתן שיפוי חלקי למעסיקים של משרתי מילואים בגין הפרשות פנסיוניות ותשלום דמי ביטוח. זאת, בכפוף לכך שיתקבלו הסכמות עם ארגוני המעסיקים והעובדים בנוגע לתוספת ימי חופשה ומחלה עבור בני ובנות הזוג של משרתי המילואים ומבלי לגרוע מתנאים נוספים שיכול וייקבעו או יידרשו ובכפוף לאישור חוק תקציב המדינה לשנת 2024 בהתאם לקבוע באותה החלטה. ביום כ"ה בשבט התשפ"ד (4 בפברואר 2024) נחתם הסכם קיבוצי כללי בין נשיאות המגזר העסקי לבין הסתדרות העובדים הכללית החדשה, שעניינו הסכמות בנוגע לתוספת ימי היעדרות בתשלום על אלו הקיימים בדין לבני ולבנות זוג של המשרתים במילואים, הרחבת התקופה המוגנת מפני פיטורים למשרתי המילואים בתקופת ההסכם וצבירת ימי חופשה שנתית לעובדים מסוימים. הסכם זה הורחב בצו הרחבה ביום כ"ו אדר א' התשפ"ד (6 במרץ 2024). כמו כן, ביום י"א אדר ב' התשפ"ד (21 במרץ 2024) פורסם ברשומות חוק תקציב נוסף לשנת הכספים 2024, התשפ"ד-2024 (להלן – חוק התקציב הנוסף).
כאמור, גיוס המילואים שהחל ביום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023), הוא גיוס נרחב מאוד הן מבחינת היקף משרתי המילואים והן מבחינת משך הגיוס. בהתאם לכך, הנטל שהושת על המעסיקים של משרתי המילואים לפי סעיף 283 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 (להלן – החוק), להמשיך לשלם בתקופת מילואים של העובדים המשרתים במילואים תשלומים שנהגו לשלם בעדם לקופת תגמולים, לקופת פנסיה, לקופה, לקרן וכיוצא באלה הוא נטל משמעותי בתקופה זו. ויובהר, תשלומים אלה משולמים על השכר בפועל של העובד ולא ביחס לתגמולי המילואים שמשולמים על ידי המוסד לביטוח לאומי וכן תשלומים אלה משולמים בכל עת, על ידי המעסיק ללא שיפוי לגביהם. נוכח ההסכמות שהתקבלו עם ארגוני המעסיקים והעובדים כאמור בהחלטת ממשלה 1295 ולכך שחוק התקציב הנוסף התקבל ופורסם ברשומות, מוצע לקבוע בתקנות אלו הוראות בנוגע לשיפוי של מעסיקים בעד תשלומים ששילמו לקופות או לקרנות ועל תשלום דמי ביטוח ששילמו בעד עובדיהם, משרתי המילואים בתקופת המלחמה. מוצע לקבוע הוראות אלו כהוראת שעה שתחול על שירות מילואים שבוצע בתקופה שמיום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023) ועד ליום ל' כסלו התשפ"ד (31 במרץ 2024). וזאת, בכפוף לכך ששר הביטחון יורה כי שירות המילואים האמור הינו "שירות חירום" לפי סעיף 278 לחוק, כפי שיפורט להלן.
סעיף 376 לחוק קובע, בין השאר, כי במקרה בו שר הביטחון הורה לפי הוראות סעיף 278 לחוק כי שירות מילואים יהיה שירות חירום לעניין פרק י"ב לחוק, רשאים שר העבודה ושר האוצר, בנסיבות מיוחדות, לקבוע באישור ועדת העבודה והרווחה, לגבי תקופת אותו שירות, הוראות בדבר שיפוי מלא או חלקי של מעביד על תשלומים כאמור בסעיף 283 לחוק ועל תשלום דמי ביטוח בעד עובדיו. בענייננו, היקף הגיוס הרחב ומשך התקופה הארוכה של גיוס המילואים החל מיום כ"ב בתשרי תשפ"ד (7 באוקטובר 2024), מהווים נסיבות מיוחדות המצדיקות את מתן השיפוי בהתאם להוראות סעיף זה.
בהתאם להוראות סעיף 278 לחוק, במקרה בו שר הביטחון הורה כי שירות מילואים יהיה שירות חירום כאמור, ישלם אוצר המדינה על ידי צבא הגנה לישראל, במועד שיורה עליו שר הביטחון, לכל משרת במילואים או למי שהוא הורה, מקדמה בשיעור השווה לתגמול המזערי לכל יום שירות, על חשבון התגמול המגיע לו לפי פרק י"ב בחוק במועד שהורה עליו שר הבטחון. יחד עם זאת, בענייננו לא נדרש לשלם מקדמות כאמור מאחר שבהתאם לסעיף 276א(1) לחוק, המעסיק מחויב לשלם לעובד שיצא לשירות מילואים תשלום על חשבון התגמול, בסכום השכר שהיה משולם לעובד אילולא שירת במילואים והוסיף לעבוד, והמעסיק מקבל את סכום התגמול המגיע לעובד מהמוסד לביטוח לאומי. כמו כן, בסמוך לאחר תחילת מלחמת "חרבות ברזל" ולאו ההבנה כי שירות המילואים יהיה ממושך, סוכם בין המוסד לביטוח לאומי לבין צה"ל כי תגמולי המילואים בתקופת מלחמת חרבות ברזל ישולמו מדי חודש ולא בסוף תקופת שירות המילואים, כפי שנעשה ימי שגרה. הסדר זה צפוי להמשיך ולחול גם בתקופת הוראת השעה. משכך, אין צורך מלכתחילה בתשלום מקדמה על חשבון התגמול המגיע לעובד במועד עליו יורה שר הבטחון, שעה שבמועד קרוב העובד צפוי לקבל את התגמול המגיע לו. וזאת, אף בשים לב לכך שהמקדמה היא בגובה התגמול המזערי בעוד במסגרת תשלום תגמול שירות המילואים מבוצע התשלום במלואו. לפיכך, ההוראה של שר הביטחון כי שירות המילואים הינו שירות חירום, נדרשת בנסיבות העניין רק לצורך קידום ההסדר המוצע שיאפשר את מתן השיפוי למעסיקים.
תקנות 2-1 - מוצע לקבוע את ההגדרות שישמשו במסגרת התקנות. בנוסף, מוצע לקבוע כי השיפוי לא יינתן למדינה ולגופים שנתמכים על ידה במישרין או בעקיפין וכן לגופים שלממשלה בעלות מלאה או חלקית עליהם. זאת, מאחר שלגופים אלה כבר יש סיוע או תמיכה בדרך אחרת מהמדינה.
עוד מוצע לקבוע כי שיעור השיפוי למעסיק יעמוד על שיעור של 20% משכרו היומי של העובד בתקופת רבע השנה שקדמה ל-1 לחודש שבו החל שירות המילואים. במסגרת זאת, מוצע לקבוע כי במקרה שבו העובד עבד שלושה חודשים מלאים בתקופת רבע השנה האמורה, תחושב הכנסתו היומית לפי חלוקה של סכום הכנסתו ב-90. במקרה שבו עבד העובד רק חודש או חודשיים מלאים בתקופת רבע השנה האמורה, תחושב הכנסתו היומית לפי חלוקה של הכנסתו בחודש או חודשיים אלו, לפי העניין, בחלוקה ל-30 או 60, בהתאמה. במקרה שבו העובד עבד רק חלק מחודש אחד ברבע השנה האמורה, תחושב הכנסתו היומית לפי חישוב הכנסתו החודשית בחודש בו ביצע את שירות המילואים כאילו עבד חודש מלא כשהיא מחולקת ל-30. לעניין זה יובהר כי חודש מלא הוא חודש שבו התקיימו יחסי עובד מעסיק במשך כל ימות החודש. כמו כן, חישוב זה הוא חישוב מיטיב שכן הוא אינו לוקח בחשבון חלק מחודש עבודה. סכום ההכנסה היומי לחישוב השיפוי, יכול ויפחת מסכום התגמול המזערי, שכן הוא מחושב לפי שכר העובד בפועל, אולם הוא לא יעלה על סכום התגמול המרבי למשרת מילואים, בהתאם להגדרתו בסעיף 270 לחוק.
כאמור, מוצע לקבוע שסכום השיפוי יהיה בשיעור של 20% מסכום ההכנסה ליום של העובד משרת המילואים. זאת, בהתאם להסכמות שהתקבלו עם ארגוני המעסיקים והעובדים בהתאם להחלטת ממשלה 1295, ובהתבסס, על היקף ההפרשות של מעסיקים לדמי ביטוח ולקופות ולקרנות בעד עובדיהם, בהתאם להוראות סעיף 283 לחוק.
תקנה 3 – מוצע לקבוע כי כספי השיפוי ישולמו למעסיקים באמצעות המוסד לביטוח לאומי והם ימומנו על ידי אוצר המדינה מתקציב הבטחון.
תקנה 4 – מוצע לקבוע כי תקנות אלו יעמדו בתוקפן החל מיום התחילה ועד ליום ל' בכסלו התשפ"ה (31 בדצמבר 2024), וזאת בהלימה להוראה הצפויה של שר הביטחון בדבר שירות חירום לפי החוק. עוד מוצע לקבוע כי תשלומים ראשונים לפי תקנות אלו ישולמו עד 60 ימים מתחילתן.