תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר הטלת היטלים על תוצרת הלול)(תיקון), התשפ"ד–2024
סעיף 50 לחוק המועצה לענף הלול (ייצור ושיווק), התשכ"ד–1963 (להלן – החוק) קובע כי שר החקלאות ופיתוח הכפר (להלן – השר) רשאי, בהסכמת שר האוצר, ולאחר שנתן למועצה לענף הלול (להלן – המועצה) הזדמנות להשמיע את עמדתה, לחייב מגדלים או קבלנים מורשים לשיווק תוצרת לול בתשלום היטלים על כל מין של תוצרת לול או על האמצעים המשמשים לייצור תוצרת הלול, ובלבד שסכום ההיטל לא יעלה על 4% מהמחיר הסיטוני של התוצרת ושלא יחול היטל גם על תוצרת לול ממין פלוני וגם על האמצעים המשמשים או המיועדים לשמש לייצור אותו מין תוצרת (להלן – המגבלות הקבועות בחוק).
לפי סעיף 51 לחוק, כספי ההיטלים המוטלים על כל ענף משנה ייזקפו לחשבון קרן מיוחדת של אותו ענף ויוצאו, ככלל, לפעולות המשמשות רק אותו ענף משנה. בהקשר זה יצוין כי בהתאם להחלטות שקיבלה המועצה, אשר למעלה ממחצית חבריה הם נציגי מגדלים של תוצרת לול, כספי ההיטלים משמשים, בין היתר, לתשלום דמי ביטוח בעד פוליסות ביטוח כנגד נזקי מחלות בעלי חיים.
בחודש דצמבר 2023, המועצה לענף הלול חתמה מול הקרן לביטוח נזקי טבע בחקלאות בע"מ (להלן - הקנ"ט) על 'חוזה ביטוח לול כנגד מחלות מוגדרות לעונת 2024' (להלן – חוזה הביטוח). חוזה זה כולל כיסוי ביטוחי גם בשל נזק כתוצאה ממחלת שפעת עופות, שלא נכלל בפוליסות ביטוח בשנים עברו.
נוכח האמור לעיל, מוצע לתקן את תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר הטלת היטלים על תוצרת לול), התש"ס–2000, ולעדכן את גובה ההיטל בהתאם לנדרש כפועל יוצא מהרחבת ההסדר הביטוחי. בהקשר זה יודגש כי גורמי המקצוע במשרד ובמועצה לענף הלול אישרו שהתיקון המוצע עומד במגבלות הקבועות בחוק.
להשלמת התמונה יצוין כי בהתאם לסיכום תקציבי בין משרדי החקלאות ופיתוח הכפר והאוצר, המדינה משתתפת במימון דמי הביטוח בעד הפוליסה האמורה. כן יצוין כי השר קבע בתקנות לפי סעיף 16א לפקודת מחלות בעלי חיים [נוסח חדש], התשמ"ה–1985, שעניינו הסדר ביטוחי חלופי לתשלום פיצויים, כי לגבי ענפי הלול המבוטחים קיים הסדר ביטוחי נאות לתשלום תגמולי ביטוח לבעלו של בעל החיים שהומת לפי הפקודה, וכי השתתפות המדינה בדמי הביטוח היא בשיעור הולם, ככל שמדובר בנזק כתוצאה מהמחלות שהוגדרו בחוזה הביטוח. משמעות הדברים היא שלא ישולמו פיצויים לפי הפקודה בשל המתת בעלי חיים כאמור בגין נגיעות או חשד לנגיעות במחלה מהמחלות המוגדרות בחוזה הביטוח וכי הפיצוי ישולם על-ידי הקנ"ט בהתאם לפוליסת הביטוח.
נוכח העובדה שבהתאם לחוזה הביטוח, תקופת הביטוח היא מיום 1.1.2024, כאשר המגדלים והמדינה כבר נושאים בדמי הביטוח, מוצע לקבוע תחילה רטרואקטיבית לתיקון, מהמועד האמור. הצעה זו תואמת גם את החלטת המועצה שהתקבלה בעניין.
טיוטת תקנות מטעם משרד החקלאות ופיתוח הכפר:
|
|
|
בתוקף סמכותי לפי סעיף 50 לחוק המועצה לענף הלול (ייצור ושיווק), התשכ"ד–1963[1], לאחר ששמעתי את עמדת המועצה, בהסכמת שר האוצר ובאישורו לפי סעיף 30 לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה–1985[2], אני מתקין תקנות אלה: |
|
|
תיקון תקנה 1 |
1. |
בתקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר הטלת היטלים על תוצרת לול), התש"ס–2000[3] (להלן – התקנות העיקריות), בתקנה 1 – |
|
|
|
|
(1) לפני ההגדרה "ביצי מאכל" יבוא: |
|
|
|
|
|
""אפרוח לרבייה" – אפרוח או אפרוחה שמגודלים לשם ייצור ביצי דגירה שמהן יבקעו אפרוחים שיגודלו לייצור ביצי מאכל או אפרוחים שיגודלו לייצור בשר תרנגול פטם, בשר תרנגול הודו או בשר ברווז, לפי העניין; |
|
|
|
|
"אפרוח סבתא לרבייה" – אפרוח או אפרוחה שמגודלים לשם ייצור ביצי דגירה שמהן יבקעו אפרוחים לרבייה;"; |
|
|
|
(2) בהגדרה "ביצי מאכל", במקום "שאינן ביצי דגירה" יבוא "המיועדות למאכל אדם"; |
|
|
|
|
(3) אחרי ההגדרה "ביצי מאכל" יבוא: |
|
|
|
|
|
""ברווז" – לרבות ברברים ומולרדים (Anas platyrhynchos);"; |
|
|
|
(4) במקום ההגדרה "גזעים כבדים" יבוא: |
|
|
|
|
|
""גזע כבד" – תרנגול פטם, לרבות עופות לרבייה לייצור תרנגול כאמור;"; |
|
|
|
(5) במקום ההגדרה "גזעים קלים" יבוא: |
|
|
|
|
|
""גזע קל" – תרנגולת מטילה, לרבות עופות לרבייה לייצור תרנגולת כאמור;"; |
|
|
|
(6) ההגדרה "מטילות" – תימחק; |
|
|
|
|
(7) במקום ההגדרה "עופות" יבוא: |
|
|
|
|
|
""עופות" - תרנגולת מטילה, תרנגול פטם, תרנגול הודו וברווז, מכל גזע, מין וגיל;"; |
|
|
|
(8) ההגדרה "פטמים" – תימחק; |
|
|
|
|
(9) בהגדרה "קילוגרם", המילים "למעט לענין כבד" – יימחקו; |
|
|
|
|
(10) אחרי ההגדרה "שיווק" יבוא: |
|
|
|
|
|
""תרנגולת מטילה" – תרנגולת הבית (Gallus gallus domesticus) המגודלת לייצור ביצי מאכל; |
|
|
|
|
"תרנגול פטם" – תרנגול הבית (Gallus gallus domesticus) המגודל לייצור בשר.". |
|
תיקון תקנה 2 |
2. |
בתקנה 2 לתקנות העיקריות – |
|
|
|
|
(1) בפסקה (2), במקום "פטמים ששווקו בישראל" יבוא "תרנגול פטם ששווק"; |
|
|
|
|
(2) בפסקה (3), במקום "פטמים שיוצאו" יבוא "תרנגול פטם שיוצא"; |
|
|
|
|
(3) בפסקה (4), במקום "ברווזים, ברברים ומטילות ששווקו" יבוא " ברווז ששווק"; |
|
|
|
|
(4) בפסקה (6), במקום "מגזעים כבדים" יבוא "מגזע כבד" והמילים "למעט ביצי דגירה של ברווזים ושל תרנגולי הודו" – יימחקו; |
|
|
|
|
(5) בפסקה (7), במקום "את" יבוא "או" ובמקום "מגזעים כבדים או קלים" יבוא "מגזע כבד או קל"; |
|
|
|
|
(6) בפסקה (8), במקום "מגזעים קלים" יבוא "מגזע קל" והמילים "ולמעט ביצי דגירה של ברווזים ושל תרנגולי הודו" – יימחקו; |
|
|
|
|
(7) בפסקה (13), במקום "אפרוח מגזע כבד של תרנגולת" יבוא "אפרוח שיגודל לתרנגול פטם" ואחרי "לאפרוחים" יבוא "כאמור"; |
|
|
|
|
(8) בפסקה (14), במקום "אפרוחה מגזע קל של תרנגולת" יבוא "אפרוחה שתגודל לתרנגולת מטילה"; |
|
|
|
|
(9) בפסקה (15), במקום "20" יבוא "65" ובמקום "אפרוח או אפרוחה לרביה מגזע קל או כבד" יבוא "אפרוח לרבייה מגזע קל"; |
|
|
|
|
(10) אחרי פסקה (15) יבוא: |
|
|
|
|
|
"(15א) 70 אגורות לכל אפרוח לרבייה מגזע כבד הנמסר על ידי מדגרה, לרבות הדגרה של מגדל לצורכי משקו הוא, לרבות אפרוחים כאמור שיובאו ולמעט אפרוחות כאמור שיוצאו מישראל או שסיפק קבלן מורשה לאזור;"; |
|
|
|
(11) בפסקה (16), במקום "30" יבוא "10.2" ובמקום "אפרוח של תרנגולי הודו" יבוא "אפרוח שיגודל לתרנגול הודו"; |
|
|
|
|
(12) אחרי פסקה (16) יבוא: |
|
|
|
|
|
"(16א) 6.7 אגורות לכל אפרוחה שתגודל לתרנגולת הודו, הנמסרת על ידי המדגרה, לרבות הדגרה של מגדל לצורכי משקו הוא, ולמעט אפרוחות כאמור שיוצאו מישראל או שסיפק קבלן מורשה לאזור;"; |
|
|
|
(13) בפסקה (17) במקום "40" יבוא "170" ובמקום "אפרוח או אפרוחה לרביה של תרנגולי הודו" יבוא "אפרוח לרבייה של תרנגול הודו"; |
|
|
|
|
(14) בפסקה (18), במקום "תרנגולת מגזע קל שגילה עד 120 ימים" יבוא "תרנגולת מטילה" ובמקום "עופות להטלה" יבוא "תרנגולות מטילות ממגדל האפרוחות"; |
|
|
|
|
(15) אחרי פסקה (18) יבוא: |
|
|
|
|
|
"(19) 40.7 אגורות לכל תרנגול הודו שמגודל לייצור בשר; |
|
|
|
|
(20) 18.3 אגורות לכל תרנגולת הודו שמגודלת לייצור בשר; |
|
|
|
|
(21) 95 אגורות לכל אפרוח סבתא לרבייה מגזע קל או כבד שיובא לישראל; |
|
|
|
|
(22) 320 אגורות לכל אפרוח סבתא לרבייה של תרנגול הודו שיובא לישראל .". |
|
תיקון תקנה 3 |
3. |
בתקנה 3 לתקנות העיקריות – |
|
|
|
|
|
(1) בתקנת משנה (א), במקום "(18)" יבוא "(18) עד (20)"; |
|
|
|
|
(2) בתקנת משנה (ב), אחרי "(17)" יבוא "(21) ו-(22)" ואחרי "הקבלן המורשה" יבוא "או היבואן". |
|
תחילה |
4. |
תחילתן של תקנות אלה ביום כ' בטבת התשפ"ד (1 בינואר 2024). |
|
___ ב________ התשפ"ד (___ ב________ 2024)
[תאריך עברי] ([תאריך לועזי])
(חמ _____-3)
__________________
ח"כ אבי דיכטר
שר החקלאות ופיתוח הכפר
דברי הסבר
כללי
סעיף 50 לחוק המועצה לענף הלול (ייצור ושיווק), התשכ"ד–1963 (להלן – החוק) קובע כי שר החקלאות ופיתוח הכפר (להלן – השר) רשאי, בהסכמת שר האוצר, ולאחר שנתן למועצה לענף הלול (להלן – המועצה) הזדמנות להשמיע את עמדתה, לחייב מגדלים או קבלנים מורשים לשיווק תוצרת לול בתשלום היטלים על כל מין של תוצרת לול או על האמצעים המשמשים לייצור תוצרת הלול, ובלבד שסכום ההיטל לא יעלה על 4% מהמחיר הסיטוני של התוצרת ושלא יחול היטל גם על תוצרת לול ממין פלוני וגם על האמצעים המשמשים או המיועדים לשמש לייצור אותו מין תוצרת (להלן – המגבלות הקבועות בחוק).
לפי סעיף 51 לחוק, כספי ההיטלים המוטלים על כל ענף משנה ייזקפו לחשבון קרן מיוחדת של אותו ענף ויוצאו, ככלל, לפעולות המשמשות רק אותו ענף משנה. בהקשר זה יצוין כי בהתאם להחלטות שקיבלה המועצה, אשר למעלה ממחצית חבריה הם נציגי מגדלים של תוצרת לול, כספי ההיטלים משמשים, בין היתר, לתשלום דמי ביטוח בעד פוליסות ביטוח כנגד נזקי מחלות בעלי חיים.
בחודש דצמבר 2023, המועצה לענף הלול חתמה מול הקרן לביטוח נזקי טבע בחקלאות בע"מ (להלן - הקנ"ט) על 'חוזה ביטוח לול כנגד מחלות מוגדרות לעונת 2024' (להלן – חוזה הביטוח). חוזה זה כולל כיסוי ביטוחי גם בשל נזק כתוצאה ממחלת שפעת עופות, שלא נכלל בפוליסות ביטוח בשנים עברו.
נוכח האמור לעיל, מוצע לתקן את תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר הטלת היטלים על תוצרת לול), התש"ס–2000 (להלן – התקנות העיקריות), ולעדכן את גובה ההיטל בהתאם לנדרש כפועל יוצא מהרחבת ההסדר הביטוחי. בהקשר זה יודגש כי גורמי המקצוע במשרד ובמועצה לענף הלול אישרו שהתיקון המוצע עומד במגבלות הקבועות בחוק.
להשלמת התמונה יצוין כי בהתאם לסיכום תקציבי בין משרדי החקלאות ופיתוח הכפר והאוצר, המדינה משתתפת במימון דמי הביטוח בעד הפוליסה האמורה. כן יצוין כי השר קבע בתקנות לפי סעיף 16א לפקודת מחלות בעלי חיים [נוסח חדש], התשמ"ה–1985, שעניינו הסדר ביטוחי חלופי לתשלום פיצויים, כי לגבי ענפי הלול המבוטחים קיים הסדר ביטוחי נאות לתשלום תגמולי ביטוח לבעלו של בעל החיים שהומת לפי הפקודה, וכי השתתפות המדינה בדמי הביטוח היא בשיעור הולם, ככל שמדובר בנזק כתוצאה מהמחלות שהוגדרו בחוזה הביטוח. משמעות הדברים היא שלא ישולמו פיצויים לפי הפקודה בשל המתת בעלי חיים כאמור בגין נגיעות או חשד לנגיעות במחלה מהמחלות המוגדרות בחוזה הביטוח וכי הפיצוי ישולם על-ידי הקנ"ט בהתאם לפוליסת הביטוח.
נוכח העובדה שבהתאם לחוזה הביטוח, תקופת הביטוח היא מיום 1.1.2024, כאשר המגדלים והמדינה כבר נושאים בדמי הביטוח, מוצע לקבוע תחילה רטרואקטיבית לתיקון, מהמועד האמור. הצעה זו תואמת גם את החלטת המועצה שהתקבלה בעניין.
לתקנה 1
בהתאם לתיקון המוצע, יוטלו היטלים על תוצרי לול שלא הוטל לגביהם היטלים בעבר. מוצע להוסיף הגדרות של תוצרי לול אלה. נוסף על כך, מוצע למחוק הגדרות שאינן רלוונטיות עוד ולעדכן הגדרות למונחים שההגדרה הקיימת אינה מתאימה עוד.
להגדרות "אפרוח לרבייה" ו-"אפרוח סבתא לרבייה" – בהתאם לתקנות העיקריות נגבה היטל ממגדלי אפרוחים לרבייה. בשלוחת הרבייה ישנם מספר דורות ונהוג להתייחס אליהם באופן שונה בהתאם לפרקטיקת הגידול. בהתאם לשונות בדמי הביטוח לפי חוזה הביטוח, מוצע לקבוע היטל שונה ביחס לכל דור. לכן, מוצע להגדיר את הדורות.
להגדרות "גזע כבד" ו-"גזע קל" – ההגדרה "גזע קל" בתקנות העיקריות מתייחסת לגזעים של עופות שמקובל או שהיה מקובל לגדל לשם ייצור ביצי מאכל, כאשר "גזע כבד" מוגדר כל מה שאינו גזע קל. ההבחנה הרלוונטית לתקנות היא הבחנה בין תרנגולי הבית (Gallus gallus domesticus), בין שמדובר בתרנגולי פטם, בין שמדובר בתרנגולות מטילות ובין שמדובר בשלוחות הרבייה של תרנגולים כאמור. בהתאם, מוצע לתקן את ההגדרה.
לתקנות 2 ו-3
מוצע לתקן את תקנה 2 לתקנות העיקריות בהתאמה לחוזה הביטוח, באופן שיעודכן גובה ההיטל ביחס לתוצרי לול מסוימים ויקבע היטל על תוצרי לול בשלוחות שבעבר לא כוסו בהסדר הביטוחי וכעת חוזה הביטוח חל גם עליהן. בהתאמה לתיקון תקנה 2 לתקנות העיקריות, מוצע לתקן גם את תקנה 3 לתקנות.
לתקנה 4
מוצע לקבוע תחילה רטרואקטיבית לתקנות, החל מיום 1 בינואר 2024, בשל העובדה שחוזה הביטוח נכנס לתוקף באותו מועד. בהקשר זה יודגש כי המועצה לענף הלול החלה בתשלומי הפרמיה החדשה, שגבוהה יותר מהפרמיה בעבר, כאשר המגדלים כבר נושאים בתשלומים אלה.