מאת: אבי חיים, רא"ג שפכי תעשייה קרקעות מזוהמות ודלקים                                                   ‏29  פברואר  2024

 הממונה מתוקף תקנות המים (מניעת זיהום מים) (תחנות דלק), תשנ"ז-1997                            כ'  אדר א   תשפ"ד

 

 

מדיניות מניעת זיהום ממתקנים תת-קרקעיים בתחנות דלק

מבוא                      

מסמך זה נוגע למתקנים (מכלים וצנרת) תת קרקעיים בתחנות דלק, כהגדרתם בתקנות המים (מניעת זיהום מים) (תחנות דלק), תשנ"ז-1997 (להלן- "תקנות תחנות דלק"):

"מכל תת קרקעי" -מכל המצוי, כולו או מקצתו, מתחת לפני הקרקע.

"מתקן" – מכל או צנרת הובלה המשמשים או המיועדים לשמש לאחסון דלק או להובלתו בתחום תחנת דלק.

"תחנת דלק"- אתר המשמש לאחסנת דלק לצורך תדלוק רכב לצריכה עצמית או למכירה לציבור, למעט אתר זמני המשמש לתדלוק כלים לעבודות עפר, כריה וחציבה בלבד.

מושגים נוספים במסמך זה:

"מכל פעיל" - מכל המכיל נוזלים ו/או גזים המסוגלים לזהם את הסביבה (ובכלל זה מים).

"מכל מושבת" – מכל שאינו מכיל נוזלים ו/או גזים המסוגלים לזהם את הסביבה ושהוא מנותק מהצנרת בצורה שאינה מאפשרת הפעלה מיידית.

1.  רקע

תחנת דלק נועדה לאספקת דלק ומוצריו: בנזין, סולר, נפט וכו'. תחנות הדלק הן מעצם מהותן מוקדים פוטנציאליים לזיהום קרקע, זיהום מי תהום, וזיהום האוויר. מרכיבי דלק מוגדרים כחומרים רעילים, מסרטנים וככאלה העלולים לפגוע במערכת העצבים המרכזית, במערכת החיסונית ובפוריות. התשתיות הקיימות בתחנת דלק, הכוללות בין היתר מכלי אחסון הדלקים וצנרת המוליכה דלק מהמכלים לעמדות התדלוק ולעמדות מילוי המכלים, מצויות בחלקן הגדול מתחת לפני הקרקע, ולפיכך מהוות מקורות פוטנציאלים לזיהום קרקע, גזי קרקע, ומי תהום.

בשל מאפייניהן ההנדסיים ותכולת החומרים המאוחסנים בהן, תשתיות תת-קרקעיות בתחנות הדלק חושפות מעצם טבען את הסביבה והציבור לחומרים מסוכנים. החשיפה לציבור עשויה להיגרם מדליפות כרוניות של תשתיות תת קרקעיות, המובילות לזיהומים סביבתיים נסתרים היכולים להימשך שנים רבות.

מכלים הטמונים בקרקע פגיעים לתהליכי בלייה וקורוזיה כתוצאה ממגע ישיר בין הקרקע לפני השטח של המכל העשויים מתכת. במכלים תת קרקעיים וצנרת בעלי דופן בודדת, פוטנציאל הדליפה של המזהמים לסביבה גבוה אף יותר בהשוואה למכלים בעלי דופן כפולה. רמת הסיכון ממכלים תת קרקעיים בעלי דופן אחת, משתנה בהתאם לגיל המכל, אופן התחזוקה שלו ומשתנים נוספים. לכן, ככל שגיל המכל עולה, כך עולים הסיכויים לכשל או פגם העלולים לגרום לדליפה של החומרים המאוחסנים במכל לסביבה, וזאת בוודאי בהשוואה למכלים בעלי דופן כפולה.

בנוסף, באסדרה הקיימת, דליפה כרונית ממכל תת-קרקעי בעל דופן אחת, יכולה שלא להתגלות כלל, מאחר וסף הגילוי לדליפות (ערך סף) הינו של 0.189 [ליטר/שעה] בלבד. כלומר, מכל, שנמצא "תקין" בבדיקות אטימות המתבצעות כיום, עדיין בעל פוטנציאל דליפה של כ-1,655 ליטר דלק בשנה ממכל תת קרקעי בודד.

מחקרים מהעולם הראו תוצאות חד משמעיות בנושא איתור דליפות מתשתיות דלק תת קרקעיות. במחקר שדה מקליפורניה (1999) נבדקו כ-1,072 תשתיות תת-קרקעיות, כאשר92% מהתשתיות היו בעלות דופן אחת. נמצא כי כ-88% מהדליפות מהתשתיות אותרו בסופו של דבר רק בעת החלפה או הסרה של המכלים או הצנרת.

משמעות הדבר היא כי לא ניתן לקבוע, במהלך השימוש השוטף, באם קיימות דליפות מתשתיות תת קרקעיות באמצעות הבדיקות המקובלות כיום. כמו כן, שקיימים זיהומי קרקע מתחת למתקנים, מושבתים ופעילים, שאינם מאותרים או שאין אליהם גישה, ולכן אינם מטופלים כנדרש.

בישראל צפויה בשנים הקרובות ירידה משמעותית בביקוש לדלק לתחבורה עקב חדירת רכבים חשמליים והיברידיים לשימוש בסקטור הפרטי וכתוצאה מכך הפחתה במספר המתקנים בשימוש. בפועל, במקרים רבים מתקנים אלו מושבתים ונשארים בקרקע, באופן המהווה מקור פוטנציאלי לזיהום קרקע, גזי קרקע, ומי תהום.

בישראל כיום ישנן כ-2,200 תחנות דלק בפריסה ארצית, כולל תחנות פעילות ומושבתות. ע"פ נתוני המשרד להגנת הסביבה, רוב תחנות הדלק נמצאות באזורים בעלי רגישות הידרולוגית גבוהה ובינונית (סך הכל כ-80% מתחנות הדלק) ובסמוך לאזורים מיושבים במרחק של עד 70 מ' ממרכזי אוכלוסין (כ-70% מתחנות הדלק).

מעל למחצית מתחנות הדלק הוקמו לפני שנת 1997, לפני יותר משני עשורים. החל מהתקנת תקנות תחנות הדלק בשנת 1997, ההערכה היא כי לא הותקנו מכלים נוספים בעלי דופן אחת בתחנות דלק. לכן, ניתן להניח כי גיל המכלים בעלי דופן אחת החדשים ביותר הינו מעל 25 שנים.

לפי המידע המצוי בידי המשרד להגנת הסביבה, בישראל, מתוך כ-1,200 תחנות דלק המחזיקות מכלים בעלי דופן אחת, כ-700 תחנות נחקרו עד כה לבחינת זיהום קרקע ומי התהום. על פי ממצאי החקירות, בכ-90% מתחנות הדלק שנחקרו נמצא זיהום קרקע, ובעשרות מתוכן נמצא גם זיהום מי תהום.

אי לכך עמדת הממונה היא כי מתקנים תת קרקעיים בעלי דופן אחת הם מתקנים שקיים לגביהם חשש סביר לדליפה.

2.  מטרות

תכלית המדיניות הינה למנוע ולצמצם זיהומים ומפגעים סביבתיים מהקמה ושדרוג, הפעלה והשבתה של מתקנים תת קרקעיים בהתאם לסטנדרטים ותקנים מקובלים בעולם. בנוסף, לייצר וודאות ושקיפות בדבר מדיניות המשרד ושיקול דעת הממונה לעניין דרישותיו. יעדיה העיקריים של המדיניות הינם:

1.  איסור שימוש במכלים וצנרת בעלות דופן אחת, קרי מעבר למתקנים בעלי דופן כפולה.

2.  הגברת תדירות בדיקות האטימות הקיימות של מתקני דלק בעלי דופן אחת לצורך בקרה מוגברת ומניעה של תוספת סיכון לסביבה מדלקים כתוצאה מדליפות אפשריות ממתקנים אלה.

3.  אימוץ שיטות וטכנולוגיות מתקדמות בהתאם לסטנדרטים והתקנים המקובלים בעולם לאיתור דליפות או פגמים במתקנים תת קרקעיים, תיקונם או השבתתם, לצורך צמצום דליפות דלק לסביבה.

4.  חקירה ושיקום קרקע ומי תהום מתחת למתקני דלק מושבתים.

5.  סילוק מתקנים מושבתים מתת הקרקע במקרים שבהם התגלה זיהום קרקע מתחת או סביב המתקנים התת-קרקעיים, בשינוי ייעוד או הסבה, או בתום פעילות התחנה.

6.  טיוב רגולציה במנגנוני דיווח למערכות המידע המשרדיות בנוגע למתקנים תת קרקעיים, תוך צמצום כפילויות דיווח.

3.  עיקרי הדרישות

3.1. הקמה, שדרוג, אמצעי ניטור ובדיקות של מתקנים בתחנת דלק

3.1.1  מתקנים בעלי דופן אחת (כולל מכלי דופן כפולה אשר נמצא כי קיים כשל באחת הדפנות):

א. תדירות בדיקות אטימות: עד למועד השבתתם, בדיקת אטימות למתקן פעם בשנה (במקום כל 5 שנים). במקרים בהם מבוצעת בדיקת אטימות פנימית  [1](internal inspection)תדירות בדיקת האטימות תהיה אחת ל-5 שנים.

ב.  השבתת מתקן:

ב.1. מתקן בעל דופן אחת באזור רגישות סביבתית גבוהה (רגישות הידרולוגית גבוהה או מרחק של עד 70 מ' ממגורים) - יושבת עד 1/2035.

ב.2. מתקן בעל דופן אחת באזור רגישות סביבתית נמוכה (אזורי רגישות הידרולוגית בינונית ונמוכה ובמרחק גדול מ- 70 מ' ממגורים)– יושבת עד 1/2040.

ג.  הסבת מכל: בתחנות תדלוק בהן קיים קושי טכני להתקנת מכל חדש בעל דופן כפולה – הסבת המכל למכל בעל דופן כפולה, באמצעות הוספת בטנה פנימית גמישה[2] ולאחר ביצוע בדיקת אטימות פנימית, עם אמצעי ניטור בין הדפנות בסיווג class 1, בתנאי שהממונה אישר כי קיימת בעיה טכנית וננקטו כל האמצעים לטיפול ומניעת דליפות עבר או דליפות עתידיות ממכלים אלה לקרקע ולמי התהום.

הערה: "class 1"; "class 3" – אמצעי ניטור כהגדרתם בתקן -  “UNE EN 13160 “Leak Detection Systems"

3.1.2  מתקנים בעלי דופן כפולה

א. תדירות בדיקות אטימות: גיל המתקן מעל ל-30 שנה ממועד התקנתו – בדיקות אטימות למתקן כל 3 שנים (במקום כל 5 שנים).

ב.  הסבת מערכת ניטור: מתקנים קיימים בעלי דופן כפולה יוסבו למערכת ניטור בין הדפנות בסיווג class 1 במקום class 3, לא יאוחר משנת 2040.

 

ג.  הקמת מתקנים חדשים:

ג.1. מתקנים חדשים, החל משנת 2025, יידרשו במערכת ניטור בין הדפנות בסיווג class 1.

ג.2. מכלים חדשים, החל משנת 2025, ייבנו באופן שתתאפשר כניסת אדם לבדיקת אטימות פנימית.

3.1.3 מתקן שבו יימצא חשש סביר לדליפה – יבצע המפעיל בדיקת אטימות פנימית למכל או בדיקה שוות ערך בשיטה בהתאם להנחיות הממונה, ויבצע את הפעולות הנדרשות, ובכלל זה השבתה או פעולות תיקון, בהתאם לממצאי הבדיקה בהתאם להנחיות הממונה.

 עבור צנרת יבצע המפעיל בדיקת אטימות בשיטה בהתאם להנחיות הממונה.

3.2. הפסקת שימוש במתקנים או בתחנת הדלק

3.2.1 מכל מושבת – המפעיל ידווח על השבתתו בהתאם להנחיות הממונה, יבצע חקירת קרקע בהיקף  המכל ומתחתיו. המכל אינו נדרש בבדיקות אטימות.

העדפת המשרד להגנת הסביבה היא הוצאתו של המכל המושבת מהקרקע ושיקום מלא של הקרקע סביבו ומתחתיו. במקרים בהם נבדק ולא נמצא זיהום מתחת למכל, רשאי המפעיל להשאירו בקרקע ולמלא אותו בחומר אינרטי. יחד עם זאת, יש לוודא כי סוג החומר האינרטי לא ייצור מגבלה להוצאתו של המכל בעתיד מן הקרקע (כדוגמה בשימוש בבטון).

3.2.2 תחנת דלק מושבתת - בתחנת דלק בה מופסק השימוש בדלקים או מופסקת פעילות העסק – המפעיל יוציא מהקרקע את כלל המתקנים התת קרקעיים, יבצע חקירה של הקרקע מתחת למתקנים שהוצאו, וישקם את הקרקע בהתאם לממצאי החקירה.

3.3. חקירה ושיקום קרקע

3.3.1 חקירת קרקע למכל קיים: מפעיל שנדרש לבצע חקירת קרקע (קרקע וגזי קרקע) יבצעה באופן הבא:

1.  בדיקה אחת מתחת למרכז המכל בעומק שלא יעלה על 2 מטר מתחתית המכל.

2.  שתי בדיקות בקצוות המכל במרחק שאינו עולה על 0.5 מטר מדופן המכל.

3.3.2 הוצאת מכל: בהתקיים אחד מהמקרים הבאים, תידרש הוצאה של המכל וסילוק מידי של הקרקע המזוהמת:

1.  יימצא זיהום קרקע חמור (מעל ל-3 סדרי גודל מערכי הסף).

2.  נשקפת סכנה לזיהום מקורות מים מהמשך הימצאותו של המיתקן בקרקע.

3.  מכל שכשל בבדיקת אטימות פנימית ופסול לשימוש.

הערה: בתחנת דלק פעילה, המשרד יאפשר סילוק הקרקע המזוהמת עד לעומק של 2 מטר מתחת לתחתית המכל שהוצא, ולטיפולin situ  בשארית הזיהום. זאת מהשיקול של טיפול בעיקר המפגע בלוחות זמנים קצרים יותר.