תזכיר טיוטת תקנות התכנון והבניה (תכן הבניה) (הגנה מפני רטיבות ולחות), התשפ"ד-2024

תוכן עניינים

טיוטת תקנות. 2

טיוטת תקנות התכנון והבניה (תכן הבניה)(הגנה מפני רטיבות ולחות), התשפ"ד-2024. 3

(תיקון מס'...) 3

חלק א' - פרשנות. 3

חלק ב' - מטרות, דרישות תפקודיות ותחולה. 5

חלק ג' - איטום הבניין 6

פרק א' – כללי 6

פרק ב' – איטום חלקי בניין מתחת לפני הקרקע. 7

פרק ג' - איטום חלקי בניין מעל לפני הקרקע. 8

פרק ד' – איטום גגות ומרפסות. 9

חלק ו' : בידוד תרמי 10

חלק ו': תחילה והוראות מעבר. 11

דברי הסבר. 11


 

טיוטת תקנות

 

א. שם התקנות המוצעות

תקנות התכנון והבניה (תכן הבניה) (הגנה מפני רטיבות ולחות), התשפ"ד-2024

 

 

ב. מטרת התקנות המוצעות והצורך בהן

מטרתן של תקנות אלה להגן על הבניין וחלקיו ועל בריאות משתמשיו, מפני נזקים הנגרמים מחדירת מים שמקורם מחוץ לבניין, לרבות מי משקעים ומי תהום, מנזילות ממערכותיו הפנימיות והחיצוניות של הבניין ומעיבוי פנימי. מטרה נוספת הינה, קביעת דרישות מינימאליות למזעור תופעות ואירועי רטיבות בבניין.

 

 

ג. להלן נוסח טיוטת התקנות המוצעות:


 

טיוטת תקנות מטעם משרד הפנים:

טיוטת תקנות התכנון והבניה (תכן הבניה)(הגנה מפני רטיבות ולחות), התשפ"ד-2024

 (תיקון מס'...)

 

 

בתוקף סמכותי[1] לפי סעיף 265 לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965[2] (להלן - החוק), ולאחר התייעצות עם המועצה הארצית לתכנון ובניה, אני מתקין תקנות אלה:

 

 

 

חלק א' - פרשנות

 

הגדרות

1.  

בתקנות אלה -

 

 

"בניין מגורים" – חלק בניין המשמש למגורים ובכלל זה מחסן, חניה או כל חלל אחר המשמש את דיירי הבניין;

 

 

"גג בטון משופע"- גג שאינו גג שטוח;

 

 

"גג קל" – גג הכולל שלד בלתי רציף ובכלל זה אגדים, לוחות, קורות עץ וקורות פלדה וסיכוך, שמשקלו קטן מ-70 קילוגרמים למטר רבוע ובכלל זה רעפים ולוחות;

 

 

"גג שטוח" – גג ששיפוע הניקוז שלו אינו עולה על 5% כלפי המישור האופקי;

 

 

"טחב" - התפתחות מיקרואורגניזמים עקב לחות גבוהה הגורמת לריח רע;

 

 

"יניקה נימית (קפילארית)"– יניקה של מים בנקבים בעלי קוטר קטן עקב כוחות מתח פנים. יניקה קפילרית יכולה להתקיים גם בניגוד לכוח המשיכה;

 

 

"לחות" – תכולת אדי מים באוויר שאינו רווי;

 

 

"מערכת איטום" – מערכת המיועדת למנוע חדירת מים ולחות מחוץ לבניין אל תוכו ובין חלקי בניין שונים;

 

 

"עובש" - מיקרואורגניזם המתפתח בתנאי לחות גבוהה ומופיע ככתם נראה לעין;

 

 

"צנרת" – צינורות, אבזרי חיבור ואבזרים אחרים למיניהם ובכלל זה שסתומים, מגופים ואבזרי בקרה;

 

 

"קיים" – אורך חיי רכיב או מיתקן בתפקוד תקין;

 

 

"רטיבות" – חדירת מים מחוץ לבניין אל תוכו ובין חלקי בניין שונים, המופיעה כנזילה או ככתם נראה לעין;

 

 

"רצפה תחתונה" – הרצפה הנמוכה ביותר בבניין או באגף הבניין;

 

 

"שיפוע" – מפלו של ציר האורך לעומת קו אופקי המצוין באחוזים או במעלות;

 

 

" תקן ישראלי, כמשמעו בחוק התקנים, התשי"ג-1953[3], כפי נוסחו מזמן לזמן, העומד לעיון הציבור בנוסחו המעודכן באתר האינטרנט של מכון התקנים הישראלי;

 

 

"ת"י 466" - ת"י 466 חלק 1 - חוקת הבטון: עקרונות כלליים;[4]

 

 

" ת"י 1045" – אחד מאלה לפי העניין:

 

 

(1)

ת"י 1045 – בידוד תרמי של בניינים: כללי;[5]

 

 

(2)

ת"י 1045 חלק 1 – בידוד תרמי של בניינים: בתי מגורים;[6]

 

 

(3)

ת"י 1045 חלק 2 – בידוד תרמי של בניינים: מוסדות חינוך;[7]

 

 

(4)

ת"י 1045 חלק 3– בידוד תרמי של בניינים: בנייני משרדים;[8]

 

 

(5)

ת"י 1045  חלק 4 – בידוד תרמי של בניינים: בתי מלון;[9]

 

 

(6)

ת"י 1045  חלק 5 – בידוד תרמי של בניינים: בתי חולים;[10]

 

 

(7)

ת"י 1045  חלק 10 – בידוד תרמי של בניינים: סיווג יישובים לפי אזורי אקלים;[11]

 

 

"ת"י 1205" - ת"י 1205 חלק 2 - התקנת מיתקני תברואה ובדיקתם: מערכת הנקזים[12];

 

 

"ת"י 1225" - ת"י 1225 חלק 1 - חוקת מבנה פלדה: כללי;[13]

 

 

"ת"י 1430 חלק 1" - ת"י 1430 חלק 1 - יריעות לאיטום גגות: יריעות פי.וי.סי.[14];

 

 

"ת"י 1430 חלק 2" - ת"י 1430 חלק 2 - יריעות לאיטום גגות: יריעות אי-פי-די-אם[15];

 

 

"ת"י 1430 חלק 3" - ת"י 1430 חלק 3 - יריעות לאיטום גגות: יריעות ביטומן משופר בפולימרים ,מזוינות בסיבי פוליאסטר או בסיבים אחרים לא ארוגים המיועדות להתקנה בריתוך - איטום גגות ומבנים[16];

 

 

"ת"י 1556" - ת"י 1556 -  גגות קלים עם סיכוך רעפים[17];

 

 

"ת"י 1752 חלק 1" - ת"י 1752 חלק1 - מערכות לאיטום גגות שטוחים מבטון: התשתית לאיטום[18];

 

 

"ת"י 1752 חלק 2" - ת"י 1752 חלק 2  - מערכות לאיטום גגות שטוחים מבטון: יריעות ביטומן המותקנות בריתוך[19];

 

 

"ת"י 2752  חלק 1" – ת"י 2752  חלק 1– איטום מבנים מפני חדירת מים ולחות: כללי;[20]

 

 

"ת"י 4001" - ת"י 4001 - דלתות אלומיניום: דלתות מזוגגות שאינן דלתות כניסה ראשית[21];

 

 

"ת"י 4068" - ת"י 4068 חלק 1 - חלונות ותריסים מותקנים באתר: חלונות ותריסים מאלומיניום[22];

 

 

"ת"י 4518" - ת"י 4518 - ציפויים גמישים על בסיס אקרילי לאיטום גגות המושמים כמערכת נוזלית תווך מימי[23];

 

 

"ת"י 5452" - ת"י 5452 - בדיקת מוצרים הבאים במגע עם מי שתיה[24];

 

 

 

חלק ב' - מטרות, דרישות תפקודיות ותחולה

מטרות

2.

מטרת תקנות אלה-

 

 

 

(1)

 

 הגנה על הבניין וחלקיו ועל בריאות משתמשיו, מפני נזקים הנגרמים מחדירת מים שמקורם מחוץ לבניין, ובכלל זה מי משקעים ומי תהום, מנזילות ממערכותיו הפנימיות והחיצוניות של הבניין ומעיבוי פנימי;

(2)

קביעת דרישות מזעריות כדי לצמצם תופעות ואירועי רטיבות בבניין כמפורט בתקנת משנה (1).

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

3.

בניין יהיה בנוי באופן הבא:

 

(1)

תמוזער האפשרות לחדירת מים אל תוך חללי הבניין וחלקיו ממקורות חיצוניים, ובכלל זה גשם, מי תהום, מי-ביוב, צנרת מים, בורות חלחול ומערכות ניקוז; כמו כן תמוזער האפשרות לחדירת מים אל תוך חללי הבניין וחלקיו ממערכותיו הפנימיות של הבניין, ובכלל זה צנרת מים, משאבות, צנרת ביוב, מאגרי מים, חדרים רטובים;

 

(2)

תמוזער האפשרות לפגיעה ביסודות הבניין וביציבותו, הנגרמת כתוצאה מהיקוות מים בקרבת הבניין או מהפעלת לחצי מים על מעטפת הבניין ועל התשתית סביבו, באמצעות הרחקת מים ממעטפת הבניין ומיסודותיו או באמצעים אחרים;

 

(3)

ימוזער הסיכון ליניקה נימית (קפילארית) של רטיבות מהקרקע אל תוך חלקי הבניין;

 

 

(4)

ימוזער הסיכון מפני היווצרות עיבוי פנימי, העלול ליצור עובש או טחב על פני קירות, תקרות ורצפות בחללי הבניין וחלקיו.

 

עמידה במטרות ובדרישות תפקודיות

4.

בניין שנבנה לפי חלקים ג' עד ה' ייחשב שהתקיימו בו דרישות תקנות 2 ו-3.

 

תחולה וסייג לתחולה

5.

(א)

תקנות אלה חלות על בניין המשמש לשהות של אנשים או שתפקודו עלול להיפגע מחדירת מים ולחות.

 

(ב)

על אף האמור בתקנת משנה (א), תקנה 7 חלה על כל בניין שיש בו שלד בטון או פלדה.

 

(ג)

תקנות אלה אינן חלות על חממה חקלאית לגידול צמחי, בניין ללא קירות היקפיים, לרבות סככה או מצללה, מבנה דרך שהוא גשר, מחלף או מנהרה .

 

 

(ד)

בבניין הכולל מקווה טהרה, לא יחולו תקנות אלה על רכיבי הטבילה, אצירת המים והולכתם למקווה הטהרה.

 

(ה)

תקנות אלה אינן כוללות הוראות למניעת חדירת מזהמים בתת הקרקע לבניין; יש לפעול בעניין זה לפי הוראות התכנית או לפי מידע שנמסר בעניין זה לפי תקנה 20 לתקנות התכנון והבנייה (רישוי בנייה), התשע"ו-2016.[25]

 

 

 

 

חלק ג' - איטום הבניין

פרק א' – כללי

 

רציפות מערכת האיטום

 

6.

מערכת האיטום תהיה רציפה, באופן שלא יוותרו ולא יווצרו מרווחים שאינם

מוגנים מפני חדירת רטיבות.

 

הגנה על שלד הבניין

רמת האיטום בבניין

 

7.

מבלי לגרוע מן האמור בתקנות אלה, שלד בניין שנעשה בו שימוש בבטון או בפלדה יוגן מפני נזקי רטיבות לפי הוראות ת"י 466 או ת"י 1225 לפי העניין.

 

מגורים ובבניין ציבורי

8.

בבניין מגורים ובמבנה ציבור רמת האיטום של מערכת האיטום תהיה רמה 1 לפי ת"י 2752 חלק 1.

 

קיים של מערכת האיטום

9.

הקיים המתוכנן של מערכת האיטום יהיה כמפורט בת"י 2752 חלק 1.

 

 

 

פרק ב' – איטום חלקי בניין מתחת לפני הקרקע

 

חלקי בניין תת קרקעיים

10.

(א)

חלקי בניין המצויים מתחת לפני הקרקע, הבאים במגע עם הקרקע, יהיו מוגנים מפני רטיבות ואטומים מצידם החיצוני בכל שטח המעטפת התת קרקעית.

 

 

 

(ב)

 

חלקי בניין המצויים מתחת לפני הקרקע, שאינם באים במגע עם הקרקע, או מופרדים ממנה, יהיו מוגנים מפני רטיבות ואטומים מצידם החיצוני בכל שטח המעטפת התת קרקעית, אם תתכן חדירת מים אליהם או אם עלולה להתאפשר בהם יניקה קפילארית, או מעבר אדי מים.

 

 

(ג)

 

על אף האמור בתקנת משנה (ב), אם קיים צורך למנוע מעבר של אדי מים בלבד, ניתן לאטום חלקי בניין הנמצאים מתחת לפני הקרקע ושאינם באים במגע עם הקרקע מצידם הפנימי.

 

 

(ד)

 

מערכת איטום מתחת לפני הקרקע תהיה מערכת עצמאית שלא תתבסס על חומרי הבנייה והשלד.

 

 

 

 

 

 

 

(ה)

 

על אף האמור בתקנות משנה (א) עד (ד), בבניין שאינו בניין מגורים, אפשר שמערכת האיטום לא תהיה מערכת עצמאית או לא תיושם מצדם החיצוני של חלקי הבניין.

 

(ו)

לעניין תקנה זו – יראו הגנה מצדה החיצוני של מעטפת הבניין גם מערכת איטום עצמאית המיושמת בתווך שבין קירות הדיפון לבין קיר הבניין.

 

אי רציפות מערכת האיטום

11.

 

על אף האמור בתקנות 6 ו-10, בחלקי בניין שבהם נדרשת רציפות

קונסטרוקטיבית ובשל כך נפגעת רציפות מערכת האיטום, רכיבי הבניין,

 כדוגמת ראשי כלונסאות, יתוכננו וייבנו באופן שיאפשר את השלמת מערכת

 האיטום.

 

 

הגנה על מערכת האיטום

12.

 

מערכת האיטום של חלקי הבניין הבאים במגע עם הקרקע תהיה מוגנת מפגיעת חומרים וציוד, העלולים להימצא בסביבת הבניין בעת בנייתו וכן ממילוי חוזר של הקרקע במהלך הבניה.

 

ניקוז

13.

(א)

מים יורחקו מהיקף קירותיו החיצוניים של הבניין, באמצעות שיפועים בפיתוח סביב הבניין, באמצעות יריעה אטומה לפי סוג הקרקע ושיפועיה, או בדרך אחרת.

 

 

 

(ב)

בקרקע, למעט קרקע חולית מחלחלת היטב, ולמעט מבנה הטבול במי תהום יבוצע ניקוז ליסודות הבניין בכל היקפו, לצורך הרחקת המים מהיסודות.

 

 

 

(ג)

חלל בבניין שאינו מנוקז בדרך גרוויטציונית והנמצא במקום שעלול להיות מוצף על-ידי מי תהום, מי גשם או דליפות מצנרת אספקת המים או מערכת ביוב, יצוייד במערכת שאיבה המסוגלת להרחיק את מי ההצפה.

 

איטום רצפה תחתונה

14.

(א)

אם מפלס תחתית הרצפה התחתונה או חלק ממנה נמוך ממפלס פני הקרקע הגובלת הבאה במגע עם מעטפת הבניין, יוגן מפלס תחתית הרצפה התחתונה מפני חדירת מים ומפני חדירת רטיבות אל משטחו העליון באמצעות מערכת איטום רציפה, שתגן על מפלס זה אף מפני יניקה קפילארית מהקרקע.

 

 

 

(ב)

אם מפלס תחתית הרצפה התחתונה או חלק ממנה מצוי באותו מפלס של פני הקרקע הגובלת הבאה במגע עם מעטפת הבניין, יוגן חלק זה באמצעות שכבה חוצצת המעכבת מעבר אדים וממזערת יניקה קפילארית.

 

 

 

(ג)

אם מפלס תחתית הרצפה התחתונה או חלק ממנה גבוה ממפלס פני הקרקע הגובלת הבאה במגע עם מעטפת הבניין, ומתחת לרצפה התחתונה קיים חלל סגור, כדוגמת מסד, תוגן הרצפה התחתונה מפני עיבוי פנימי הנגרם ממעבר אדי מים דרכה וינוקז החלל הסגור.

 

 

 

פרק ג' - איטום חלקי בניין מעל לפני הקרקע

 

קירות מעל לפני הקרקע

15.

 

(א)

צידם החיצוני של קירות מעטפת הבניין יהיה מוגן מפני רטיבות במרכיבי השלד ומפני אצירת מים בתוך חומרי הבנייה באחת מדרכים אלה:

 

 

 

 

(1)

התקנת מערכת איטום בצידה החיצוני של מעטפת הבניין;

 

 

 

 

(2)

בניית קיר מעטפת הבניין, לרבות תפריו ומשיקיו, מחומרים אטומים ועמידים מפני רטיבות.

 

 

 

(ב)

רכיבים טרומיים של קירות מעטפת יהיו אטומים, וכן יבוצע איטום בין הרכיבים הטרומיים.

 

 

 

(ג)

על אף האמור בתקנת משנה (א), בבניין בעל קירות כפולים, כגון: מעטפת כפולה, ניתן להתקין מערכת איטום בצידו החיצוני של הקיר הפנימי של הבניין, ובלבד שהותקנה אף מערכת ניקוז ואוורור בין הקירות, שתמנע מעבר מים ביניהם.

 

 

 

(ד)

מתחת לקירות חיצוניים ומחיצות הנמצאים במגע ישיר עם הקרקע או עם חלקי בניין לא אטומים הבאים במגע עם הקרקע, יותקן נדבך חוצץ רטיבות; על אף האמור בתקנה 6, בחלקי בניין שבהם נדרשת רציפות קונסטרוקטיבית ובשל כך נפגעת רציפות האיטום, רכיבי המבנה, כדוגמת עמודים, ייבנו באופן שיאפשר את השלמת מערכת האיטום.

 

חלונות ופתחים אחרים במעטפת הבניין

16.

(א)

פתחים ורכיבים אחרים במעטפת הבניין, לא יפגעו ברציפות אטימות הבניין.

 

 

 

(ב)

על איטום פתחים הסגורים באמצעות זכוכית ואלומיניום במעטפת הבניין יחולו הוראות ת"י 4068 ות"י 4001.

 

הגנה מפני עיבוי בתוך רכיב הבניין

17.

(א)

רכיבי מעטפת הבניין או רכיבי בניין אחרים יוגנו מפני עיבוי שעלול להיווצר בין שכבות הרכיבים או בתוכן, באמצעות התקנת שכבה מעכבת אדים בין הבידוד התרמי הפנימי ובין שכבת הגמר הפנימית או באמצעי יעיל אחר.

 

 

 

(ב)

בשיטות בנייה שבהן לא ניתן למנוע חדירת אוויר לתוך רכיב בניין, ובכלל זה קירות מסך קלים, מי העיבוי ינוקזו אל מחוץ לבניין.

 

 

פרק ד' – איטום גגות ומרפסות

 

גגות ומרפסות

18.

(א)

גג בניין ומרפסות הבניין יאפשרו ניקוז של המים.

 

 

 

(ב)

ניקוז גג ומרפסת לא יאפשר זרימה של מים ישירות על קירות הבניין, אלא אם כן ייאטמו קירות הבניין בחלק שבו זורמים מים ישירות עליהם, ברמת איטום שוות ערך לדרישת ת"י 4518.

 

 

 

(ג)

קיר או מעקה בנוי מעל פני גג יהיו אטומים בכל היקפם או יכוסו בנדבך ראש או בחגורת בטון; כוסו הקיר או המעקה בנדבך ראש או בחגורת בטון יחולו עליהם הוראות אלה:

 

 

 

 

(1)

נדבך הראש או חגורת הבטון יהיו מיוצרים מחומרים שימנעו חדירת מים ורטיבות לקיר;

 

 

 

 

(2)

שיפוע נדבך הראש או חגורת הבטון יהיה כלפי פנים הגג.

 

נקזי מי גשם

19.

(א)

נקזי מי הגשם יאפשרו ניקוז של פני מערכת האיטום ושל כל אחת מהשכבות שבהן עלולה להיווצר זרימת מים או היקוות מים, לרבות שכבות הריצוף והמילוי.

 

 

 

(ב)

מספר נקזי מי גשם וקוטרם יתאים לקבוע בת"י 1205.

 

גגות שטוחים ומרפסות מבטון

20.

 

גג שטוח ומרפסת העשויים בטון יאטמו באמצעות מערכת איטום שתתוכנן ותבוצע באופן המפורט להלן:

 

 

 

 

(1)

התשתית לאיטום והשיפועים יעמדו בדרישות ת"י 1752, חלק1;

 

 

 

 

(2)

חומרי האיטום יעמדו בדרישות ת"י 1430, חלקים 2,1 ו-3;

 

 

 

 

(3)

מערכת איטום העשויה יריעות ביטומניות תעמוד בדרישות ת"י 1752, חלק 1 וחלק 2.

 

 

 

 

(4)

מערכת איטום תהיה עמידה למניעת מעבר שורשים דרכה או תוגן מפני מעבר שורשים דרכה.

 

גג בטון משופע

21.

גג בטון משופע יאטם כאמור בתקנה 20; ניתן לבצע איטום לפי ת"י 4518, ובלבד שייושם ישירות על הבטון.

 

גג קל וגג רעפים

22.

על מערכת איטום של גג קל ושל גג רעפים יחולו הוראות ת"י 1556.

 

מיתקן על הגג

23.

בסיס מיתקן המוצב על גג לא יפגע באטימות הגג, בין באמצעות הצבתו מעל מערכת האיטום ובין באמצעות התאמת בסיס המיתקן כך שיבטיח את רציפות האטימות של הגג.

 

 

 

חלק ד': איטום חלקי בניין מיוחדים

 

מרחבים וחללים מוסתרים

24.

בכל מקרה שבו קיים חשש לחדירת מים בלתי מתוכננת לבניין, דרך חלל בבניין מעל פני הקרקע, הסגור מכל צדדיו ושאין אליו גישה - ינוקז החלל ויאטם.

 

איטום מעבר מים בין חלקי בניין פנימיים

25.

קירות, רצפות ונקזים באזורים רטובים יאטמו למניעת מעבר מים ולחות לחלקי בניין סמוכים; בתקנה זו "אזורים רטובים" - מקורות מים ואזורים בבניין הבאים במגע עם מים, ובכלל זה: חדר רחצה, חדר שירותים, חדר כביסה, מטבח, פיר וארון צנרת, מסתור כביסה שרצפתו בטון, בריכה ומאגר מים.

 

איטום פנימי במכלי אגירת מים בבניין

26.

על מכל אגירת מים בבניין יחולו הוראות אלה:

 

 

 

(1)

המעטפת הפנימית של מכל אגירת מים, ובכלל זה קירות הפרדה בין המכלים, אם קיימים, תאטם למניעת מעבר נוזלים מהמכל כלפי חוץ, כאמור בתקנה 25;

 

 

 

(2)

מכלים תת קרקעיים, ובכלל זה תקרתם, יאטמו מבחוץ למניעת מעבר נוזלים אל תוך המכל כאמור בפרק ב' לחלק ג'; אם תקרת המכל מעל פני הקרקע, היא תאטם כאמור בפרק ד' לחלק ג'.

 

 

 

(3)

המעטפת הפנימית תהיה חלקה ועמידה בפני תהליכי חיטוי וחומרי החיטוי הנדרשים בתחזוקה השוטפת של המכלים.

 

 

 

(4)

צנרת ואבזרים יותקנו במכל, באופן שיאפשר את רציפות האיטום.

 

 

 

(5)

חומר האיטום בתוך המכל אגירת מים למי שתיה יעמוד בדרישות ת"י 5452.

 

 

 

חלק ו' : בידוד תרמי

 

מניעת עיבוי על פני קירות

27.

ההתנגדות התרמית האופיינית של חלקי מעטפת הבניין תעמוד בדרישות ת"י 1045.

 

 

 

חלק ו': תחילה והוראות מעבר

 

תחילה והוראות מעבר

28.

(א)

תחילתן של תקנות אלה 90 ימים מיום פרסומן (להלן – יום התחילה), והן יחולו על בקשה להיתר שהוגשה ביום התחילה או לאחריו.

 

 

 

(ב)

על אף האמור בתקנת משנה (א), לבקשת מבקש ההיתר, מותר לפעול לפי תקנות אלה מיום פרסומן.

 

 

 

 

_____________ התשפ"ד (______________ 2024)

(חמ_3-5693_)

 

 

___ ב________ התש_______ (___ ב________ ____20)

[תאריך עברי] ([תאריך לועזי])

(חמ _____-3)

 

__________________

משה ארבל

שר הפנים

 

דברי הסבר

 

מטרתן של תקנות אלה להגן על הבניין וחלקיו ועל בריאות משתמשיו, מפני נזקים הנגרמים מחדירת מים שמקורם מחוץ לבניין, לרבות מי משקעים ומי תהום, מנזילות ממערכותיו הפנימיות והחיצוניות של הבניין ומעיבוי פנימי. מטרה נוספת הינה, קביעת דרישות מינימאליות למזעור תופעות ואירועי רטיבות בבניין.

התקנות מפרטות דרישות תפקודיות מינימאליות בנוגע לתכנון מערכת איטום בכל סוגי הבניינים, תוך שימת דגש על חלקים רגישים בבניין, כגון: מרתפים, וגגות, "חדרים רטובים" פנימיים בבניין.

הנושאים העיקריים בהם עוסקות התקנות הם: עקרונות כלליים לרבות רמת האיטום הנדרשת, קיים של מערכת האיטום והגנה על השלד, איטום חלקי בניין הבאים במגע עם הקרקע, איטום קירות וחלקי בנין מעל פני הקרקע, איטום גגות ומרפסות ואיטום חלקי בניין מיוחדים.

התקנות מחילות מספר תקנים ישראלים ובראשם ת"י 2752  חלק 1– איטום מבנים מפני חדירת מים ולחות - כללי, וכן תקנים הנוגעים בעיקר לאיטום גגות ורכיבים אחרים בבניין, ת"י 1752 חלקים 1 ו-2, ת"י 4068 חלק- 1  - איטום חלונות אלומיניום, ת"י 4001 – חלק 1 : דלתות אלומיניום,  ת"י 4518: ציפויים גמישים על בסיס אקרילי לאיטום גגות, ת"י 1430 חלקים 1,2, ו-3 איטום גגות בטון, חומרי איטום- ותקן ישראלי ת"י 1556: גגות קלים עם סיכוך רעפים. בנושא הבידוד התרמי, הפרק מחיל את תקן 1045 על חלקיו.

תקנות אלה מחליפות ומבטלות את תקנות 5.30-5.36 שבסימן ג' לחלק ה' בתוספת השנייה לתקנות בקשה להיתר.

 



[1] ס"ח התשע"ה, עמ' 212.

[2] ס"ח התשכ"ה, עמ' 307; התשע"ד, עמ' 474.

[3] ס"ח התשי"ג, עמ' 30; התשע"ח, עמ' 458.

[4] י"פ....

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12] י"פ התשס"ח, עמ' 1392.

[13] י"פ...

[14] ק"ת התשס"ב, עמ' 1176.

[15] י"פ  התש"ע, עמ' 3287.

[16] י"פ התשנ"ו, עמ' 1158; ק"ת התשס"ב, עמ'  1176.

[17] י"פ התשע"ז, עמ' 1570.

[18] י"פ התשע"ד, עמ' 815.

[19] י"פ התשס"ו, עמ' 4631.

[20]

[21] י"פ התש"ס, עמ' 2580.

[22] י"פ התשנ"ט, עמ' 1936.

[23] י"פ התשס"ב, עמ' 807.

[24] י"פ התשע"ז, עמ' 1570.

[25] ק"ת התשע"ו, עמ' ...